להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהחזרת מרכזיותה של ירושלים בתחום ההשכלה העל-תיכונית,‏ מחייבת השקעותמשמעותיות.‏ על-פי החישוב שעשו זילכה,‏ כהן ומוסק (2006), תידרש תוספת של כ־‎110‎מיליון ש״ח בשנה כדי להכפיל את מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושליםעד שנת 2020. שינוי זה צפוי להגדיל את התעסוקה במוסדות להשכלה גבוהה בכ-‏‎5,000‎משרות.‏ הגדלה זו כוללת גם יוזמות כמו הקמת קולג׳ בינלאומי בחסות האוניברסיטההעברית בירושלים.‏o84כדי להגדיל את הביקוש של סטודנטים ללימודים ביתושלים,‏ תידרש השקעתמשאבים בהגדלת האטרקטיביות ובשיווק מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים.‏ בתחוםזה יש יתרונות לשיתוף-פעולה בין המוסדות השונים של ההשכלה הגבוהה בירושלים.‏לצורך התיאום והשיווק מומלץ להקים גוף מטה מתאם.‏ בפרק זה מובאת דוגמה למטהכזה שהוקם באזור אורסונד,‏ הכולל את הערים קופנהגן ולונד.‏שגשוגה של עיר משכילה טמון לרוב ביכולתה ליצור אשכולות תעשייתיים המבוססיםעל הקשר בין מוסדות ההשכלה והמחקר הפועלים בה לבין תעשיות העלית.‏ בירושליםנראים היום ניצנים של אשכול בתחומי הביו-בריאות ‏(ביו-כזד),‏ אם כי יש עוד מקום רבלפיתוחו.‏ אחת הסיבות לחוסר ההצלחה ליצור בירושלים תרבות של קשרי אקדמיה-‏תעשייה,‏ היא הפער הטכנולוגי הניכר בעיר.‏ בירושלים כמעט שאין הכשרה אקדמיתבהנדסה טכנולוגית החיונית לתעשיות העלית.‏ הקמת המכללה להנדסה בירושלים צמצמהאת הפער במידת-מה,‏ אולם ירושלים סובלת עדיין ממחסור בהכשרת מהנדסים,‏ מכיווןשרוב החברות מבקשות לגייס עובדים מיומנים בעלי ניסיון תעשייתי.‏ בהיעדר מסהמספקת של חברות גדולות שיעסיקו בוגרים מייד בתום לימודיהם ויעניקו להם ניסיוןבעבודה,‏ לא יצליחו מוסדות ההשכלה הפועלים בעיר לסגור בעצמם את הפער במתכונתהנוכחית.‏ במקומות אחרים בעולם בהם נוצרה בעיה דומה,‏ כמו למשל בקיימברידג׳‏(אנגליה),‏ התגברו על מיעוט המהנדסים בעזרת תכניות-השמה מיוחדות שהשאירו באזוראחוז גבוה של בוגרי הנדסה ושילבו אותם בתעשייה.‏ תכניות כאלו מקנות למהנדסיםניסיון עוד בזמן הלימודים ‏(סטאז׳)‏ ומגדילות את סיכוייהם להישאר בעיר ולעבוד באותןחברות בהן החלו לעבוד במהלך הלימודים ‏(קאופמן,‏ בנדל,‏ מלחי,‏ סולומון,‏ 2007).תחום חדש ומתפתח בתעשיית העלית הוא תחום ״המדיה החדשה״.‏ לצד הסקטורהאקדמי יושב בירושלים הריכוז הגדול ביותר בארץ של בתי-ספר לאמנויות,‏ בהםלומדים יותר ממחצית הסטודנטים לאמנויות בארץ.‏ אוכלוסייה זו,‏ הנוטה להגר מן העירבתום לימודיה מחוסר תעסוקה מתאימה,‏ היא אוכלוסייה משכילה,‏ חזקה ויצירתית.‏לאוכלוסייה זו יש פוטנציאל גבוה להשתלב במקצועות התוכן של תעשיות העלית,‏ ולכןיש מקום לעודד תעשיות כאלו בירושלים ‏(קאופמן ואחרים,‏ 2007).