להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהשוואת הלוחות 5 ו-‏‎6‎ מאשרת שמשקלה של האוכלוסייה הירושלמית המגדירה אתעצמה ״חרדית״ בסקר החברתי,‏ אכן גבוה מן הממצאים שהתקבלו מסקר כוח האדם.‏אנו מפרשים זאת בכך שיש קבוצה של משקי-בית המגדירים עצמם ״חרדיים״ אך אינםעומדים בקריטריון של לימוד בישיבה גבוהה ‏(למשל:‏ חוזרים בתשובה),‏ ושקבוצה זוגדולה יותר מזו של אלה שלמדו בישיבה גבוהה,‏ אך אינם רואים עצמם ״חרדים״.‏ ממצאזה מאשר כי אל תחזית האוכלוסייה החרדית שנציג להלן יש להתייחס מבחינה זוכחסם תחתון,‏ שכן הגדרתנו מתייחסת רק לאוכלוסייה החרדית לפי מגחן מחמיר של30חרדיות.‏הממצא המובהק ביותר העולה משני הסקרים כאחד,‏ נוגע לאוכלוסייה הכללית שלירושלים.‏ שני הלוחות לעיל מראים שהאוכלוסייה הכללית של ירושלים אינה גדלה מאזאמצע שנות ה-‏‎90‎‏,‏ ואולי אף פוחתת.‏ לעומת זאת,‏ האוכלוסייה החרדית גדלה בהתמדה.‏ממצא זה עלה כזכור גם מנתוני מערכת החינוך ‏(שהם נתונים מנהליים שאינם כפופיםלבעיות דגימה).‏ את הירידה הברורה במספרם המוחלט של תלמידים בבתי הספר הלא-‏חרדיים בעיר,‏ חרף היציבות ‏(או הירידה הקלה)‏ בגודל האוכלוסייה הכללית,‏ אנו תוליםבהזדקנות אוכלוסייה זו ובעיקר בהגירה דיפרנציאלית של צעירים.‏ הגירה דומה שלצעירים קיימת אמנם גם בקרב האוכלוסייה החרדית(כפי שיוצג בסעיף הבא),‏ אך אצלםשיעור הריבוי הטבעי הוא כה גבוה,‏ עד שהאוכלוסייה כולה גדלה בהתמדה — כולל31אוכלוסיית הילדים — כפי שמעידים נתוני מערכת החינוך.‏50נשוב ונציין כי בנתוני שני הסקרים הללו ישנה תנודתיות מסוימת שקשה להסבירה.‏ אפשר אמנםשמספר החרדים בעיר ירד בכ-‏‎6.6‎ אלף בין 2004 ל-‏‎2005‎‏,‏ כפי שעולה מנתוני הסקר החברתי,‏ אלא שלפיסקר כוח-אדם,‏ באותה שנה מספרם דווקא עלה ב-‏‎19‎ אלף.‏ להערכתנו,‏ המקור העיקרי להבדלים בין שניהסקרים ולתנודתיות בין השנים,‏ הוא בשונות המדגם ובמקדמי הניפוח המחושבים בידי הלמ״ס.‏31 בדקנו גם דרך שלישית להגדיר את האוכלוסייה החרדית של ירושלים:‏ בהסתמכות על נתוני החינוךהיסודי.‏ הרעיון הוא לזהות משפחה כחרדית אם ילדיה לומדים בחינוך היסודי החרדי.‏ נדגים את שיטתהחישוב:‏ בסקר כוח האדם מצאנו כי ב-‏‎2005‎ היו 21.8% מקרב החרדים בירושלים בגילים 6-14 ‏(כיתותא-ח).‏ את מספר הילדים בחינוך היסודי החרדי בשנה זו(‏‎41,104‎‏)‏ כפלנו אפוא במקדם (=1/0.218) 4.59כדי לקבל ש אומדן של 188,830 של האוכלוסייה החרדית כולה.‏ בהינתן ששיעור הילדים בגילים 12-6‏(כיתות א-ו)‏ באוכלוסייה הכללית בירושלים ב-‏‎2005‎ היה 8.67%, כפלנו את מספר הילדים בחינוך היסודיהממלכתי,‏ הממלכתי-דתי והמיוחד הלא-חרדי (24,538) במקדם (=1/0.0867) 11.52 כדי לקבל אומדן282,789 של האוכלוסייה הכללית.‏ שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית המתקבל בדרך זו הוא 40%.כצפוי,‏ שיעור זה הוא גבוה מזה שהתקבל בשתי שיטות האמידה האחרות.‏ נציין שבמקרה זה ההטיהבשיעור החרדים היא דווקא כלפי מטה:‏ אם ישנן משפחות השולחות את ילדיהן לחינוך החרדי,‏ אך אינןעונות לקריטריון החרדיות בסקר כוח-אדם ‏(וצפוי שמספר ילדיהן קטן יותר)‏ — הרי שבשיטת הניפוחשאימצנו נקבל מקדם ניפוח נמוך מדי ואומדן חסר של האוכלוסייה שאת גודלה ניסינו לאמוד.‏71