×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר××
×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר×× ×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר××
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהשוואת הלוחות 5 ו-6 מאשרת שמשקלה של האוכלוסייה הירושלמית המגדירה אתעצמה ״חרדית״ בסקר החברתי, אכן גבוה מן הממצאים שהתקבלו מסקר כוח האדם.אנו מפרשים זאת בכך שיש קבוצה של משקי-בית המגדירים עצמם ״חרדיים״ אך אינםעומדים בקריטריון של לימוד בישיבה גבוהה (למשל: חוזרים בתשובה), ושקבוצה זוגדולה יותר מזו של אלה שלמדו בישיבה גבוהה, אך אינם רואים עצמם ״חרדים״. ממצאזה מאשר כי אל תחזית האוכלוסייה החרדית שנציג להלן יש להתייחס מבחינה זוכחסם תחתון, שכן הגדרתנו מתייחסת רק לאוכלוסייה החרדית לפי מגחן מחמיר של30חרדיות.הממצא המובהק ביותר העולה משני הסקרים כאחד, נוגע לאוכלוסייה הכללית שלירושלים. שני הלוחות לעיל מראים שהאוכלוסייה הכללית של ירושלים אינה גדלה מאזאמצע שנות ה-90, ואולי אף פוחתת. לעומת זאת, האוכלוסייה החרדית גדלה בהתמדה.ממצא זה עלה כזכור גם מנתוני מערכת החינוך (שהם נתונים מנהליים שאינם כפופיםלבעיות דגימה). את הירידה הברורה במספרם המוחלט של תלמידים בבתי הספר הלא-חרדיים בעיר, חרף היציבות (או הירידה הקלה) בגודל האוכלוסייה הכללית, אנו תוליםבהזדקנות אוכלוסייה זו ובעיקר בהגירה דיפרנציאלית של צעירים. הגירה דומה שלצעירים קיימת אמנם גם בקרב האוכלוסייה החרדית(כפי שיוצג בסעיף הבא), אך אצלםשיעור הריבוי הטבעי הוא כה גבוה, עד שהאוכלוסייה כולה גדלה בהתמדה — כולל31אוכלוסיית הילדים — כפי שמעידים נתוני מערכת החינוך.50נשוב ונציין כי בנתוני שני הסקרים הללו ישנה תנודתיות מסוימת שקשה להסבירה. אפשר אמנםשמספר החרדים בעיר ירד בכ-6.6 אלף בין 2004 ל-2005, כפי שעולה מנתוני הסקר החברתי, אלא שלפיסקר כוח-אדם, באותה שנה מספרם דווקא עלה ב-19 אלף. להערכתנו, המקור העיקרי להבדלים בין שניהסקרים ולתנודתיות בין השנים, הוא בשונות המדגם ובמקדמי הניפוח המחושבים בידי הלמ״ס.31 בדקנו גם דרך שלישית להגדיר את האוכלוסייה החרדית של ירושלים: בהסתמכות על נתוני החינוךהיסודי. הרעיון הוא לזהות משפחה כחרדית אם ילדיה לומדים בחינוך היסודי החרדי. נדגים את שיטתהחישוב: בסקר כוח האדם מצאנו כי ב-2005 היו 21.8% מקרב החרדים בירושלים בגילים 6-14 (כיתותא-ח). את מספר הילדים בחינוך היסודי החרדי בשנה זו(41,104) כפלנו אפוא במקדם (=1/0.218) 4.59כדי לקבל ש אומדן של 188,830 של האוכלוסייה החרדית כולה. בהינתן ששיעור הילדים בגילים 12-6(כיתות א-ו) באוכלוסייה הכללית בירושלים ב-2005 היה 8.67%, כפלנו את מספר הילדים בחינוך היסודיהממלכתי, הממלכתי-דתי והמיוחד הלא-חרדי (24,538) במקדם (=1/0.0867) 11.52 כדי לקבל אומדן282,789 של האוכלוסייה הכללית. שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית המתקבל בדרך זו הוא 40%.כצפוי, שיעור זה הוא גבוה מזה שהתקבל בשתי שיטות האמידה האחרות. נציין שבמקרה זה ההטיהבשיעור החרדים היא דווקא כלפי מטה: אם ישנן משפחות השולחות את ילדיהן לחינוך החרדי, אך אינןעונות לקריטריון החרדיות בסקר כוח-אדם (וצפוי שמספר ילדיהן קטן יותר) — הרי שבשיטת הניפוחשאימצנו נקבל מקדם ניפוח נמוך מדי ואומדן חסר של האוכלוסייה שאת גודלה ניסינו לאמוד.71
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלתחזית אוכלוס״ת־ירושלים המחייצת את המגמות הקיימותהתחזית שנציע לאוכלוסייה בירושלים, תתבסס על חיוץ שיעורי הגידול המתקבליםמהנתונים שהצגנו בלוח 5. מכיוון שהנתונים על סה״כ האוכלוסייה היהודית העוליםממרשם התושבים (בטור השני של לוח 5) הם אמינים יותר — נסתמך עליהם, אך נשלבםעם הנתונים שהתקבלו מסקרי כוח האדם על הרכב האוכלוסייה (בטור האחרון שללוח 5). שיעורי הגידול המתקבלים בדרך זו עבור כל אחת משתי תת-האוכלוסיות, בעיר,מוצגים בלוח 7. •לוח 7: שיעורי-גידול שנתיים של תת האוכלוסיות היהודיות כירושלים(באחוזים)חרדיםלא-חרדיםשיעורי גידול שנתי ממוצע 1995 עד 0.02- 3.62 2000שיעורי גידול שנתי ממוצע 2000 עד 0.32 2.82 2005שיעורי גידול שנתי ממוצע 1995 עד • 2005 3.22 0.15מקור: נתוני לוח 5 עבור סך האוכלוסייה (טור שני) ועבור שיעור שני המגזרים (טור אחרון).מסתבר שחרף התנודות השנתיות, הנתונים החמש-שנתיים הם יציבים למדי. נתוניםאלה מתחשבים, כמובן, לא רק בילודה ובתמותה, אלא גם בדפוסי ההגירה אל העירוממנה של שתי קבוצות האוכלוסייה. ״מה שנותר לנו לעשות בסעיף זה הוא לחזות את התפתחות האוכלוסייה עד שנת2020, בהנחה ששיעורי השינוי של העבר הקרוב יימשכו. באיור 7 מוצגים הממצאיםשל סקר כוח האדם לשנים מ-1985 עד 2005 ונתוני 2005 מחוייצים בשיעורי הגידול שלהחלופה האופטימית מעט יותר בלוח — 7 של השנים 2000 עד 2005."7252 מסתבר ששיעור הגידול השנתי בשנים 2005-2000, דומה מאוד לממוצע (פשוט) של שיעורי הגידולהשנתיים שהתקבלו לכל אחת מחמש השנים שקדמו לשנים שבין 2000 ו-2005 (כלומר מ-1995 עד 2000,מ-1996 עד 2001, וכן הלאה).
- Page 25 and 26: כל הזכויות שמורות ל
- Page 27 and 28: כל הזכויות שמורות ל
- Page 29 and 30: כל הזכויות שמורות ל
- Page 31 and 32: כל הזכויות שמורות ל
- Page 33 and 34: כל הזכויות שמורות ל
- Page 35 and 36: כל הזכויות שמורות ל
- Page 37 and 38: כל הזכויות שמורות ל
- Page 39 and 40: כל הזכויות שמורות ל
- Page 41 and 42: כל הזכויות שמורות ל
- Page 43 and 44: כל הזכויות שמורות ל
- Page 45 and 46: כל הזכויות שמורות ל
- Page 47 and 48: כל הזכויות שמורות ל
- Page 49 and 50: כל הזכויות שמורות ל
- Page 51 and 52: כל הזכויות שמורות ל
- Page 53 and 54: כל הזכויות שמורות ל
- Page 55 and 56: כל הזכויות שמורות ל
- Page 57 and 58: כל הזכויות שמורות ל
- Page 59 and 60: כל הזכויות שמורות ל
- Page 61 and 62: כל הזכויות שמורות ל
- Page 63 and 64: כל הזכויות שמורות ל
- Page 65 and 66: כל הזכויות שמורות ל
- Page 67 and 68: כל הזכויות שמורות ל
- Page 69 and 70: כל הזכויות שמורות ל
- Page 71 and 72: כל הזכויות שמורות ל
- Page 73 and 74: כל הזכויות שמורות ל
- Page 75: כל הזכויות שמורות ל
- Page 79 and 80: כל הזכויות שמורות ל
- Page 81 and 82: כל הזכויות שמורות ל
- Page 83 and 84: כל הזכויות שמורות ל
- Page 85 and 86: כל הזכויות שמורות ל
- Page 87 and 88: כל הזכויות שמורות ל
- Page 89 and 90: כל הזכויות שמורות ל
- Page 91 and 92: כל הזכויות שמורות ל
- Page 93 and 94: כל הזכויות שמורות ל
- Page 95 and 96: כל הזכויות שמורות ל
- Page 97 and 98: כל הזכויות שמורות ל
- Page 99 and 100: כל הזכויות שמורות ל
- Page 101 and 102: כל הזכויות שמורות ל
- Page 103 and 104: כל הזכויות שמורות ל
- Page 105 and 106: כל הזכויות שמורות ל
- Page 107 and 108: כל הזכויות שמורות ל
- Page 109 and 110: כל הזכויות שמורות ל
- Page 111 and 112: כל הזכויות שמורות ל
- Page 113 and 114: כל הזכויות שמורות ל
- Page 115 and 116: כל הזכויות שמורות ל
- Page 117 and 118: כל הזכויות שמורות ל
- Page 119 and 120: כל הזכויות שמורות ל
- Page 121 and 122: כל הזכויות שמורות ל
- Page 123 and 124: כל הזכויות שמורות ל
- Page 125 and 126: כל הזכויות שמורות ל
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהשוואת הלוחות 5 ו-6 מאשרת שמשקלה של האוכלוסייה הירושלמית המגדירה אתעצמה ״חרדית״ בסקר החברתי, אכן גבוה מן הממצאים שהתקבלו מסקר כוח האדם.אנו מפרשים זאת בכך שיש קבוצה של משקי-בית המגדירים עצמם ״חרדיים״ אך אינםעומדים בקריטריון של לימוד בישיבה גבוהה (למשל: חוזרים בתשובה), ושקבוצה זוגדולה יותר מזו של אלה שלמדו בישיבה גבוהה, אך אינם רואים עצמם ״חרדים״. ממצאזה מאשר כי אל תחזית האוכלוסייה החרדית שנציג להלן יש להתייחס מבחינה זוכחסם תחתון, שכן הגדרתנו מתייחסת רק לאוכלוסייה החרדית לפי מגחן מחמיר של30חרדיות.הממצא המובהק ביותר העולה משני הסקרים כאחד, נוגע לאוכלוסייה הכללית שלירושלים. שני הלוחות לעיל מראים שהאוכלוסייה הכללית של ירושלים אינה גדלה מאזאמצע שנות ה-90, ואולי אף פוחתת. לעומת זאת, האוכלוסייה החרדית גדלה בהתמדה.ממצא זה עלה כזכור גם מנתוני מערכת החינוך (שהם נתונים מנהליים שאינם כפופיםלבעיות דגימה). את הירידה הברורה במספרם המוחלט של תלמידים בבתי הספר הלא-חרדיים בעיר, חרף היציבות (או הירידה הקלה) בגודל האוכלוסייה הכללית, אנו תוליםבהזדקנות אוכלוסייה זו ובעיקר בהגירה דיפרנציאלית של צעירים. הגירה דומה שלצעירים קיימת אמנם גם בקרב האוכלוסייה החרדית(כפי שיוצג בסעיף הבא), אך אצלםשיעור הריבוי הטבעי הוא כה גבוה, עד שהאוכלוסייה כולה גדלה בהתמדה — כולל31אוכלוסיית הילדים — כפי שמעידים נתוני מערכת החינוך.50נשוב ונציין כי בנתוני שני הסקרים הללו ישנה תנודתיות מסוימת שקשה להסבירה. אפשר אמנםשמספר החרדים בעיר ירד בכ-6.6 אלף בין 2004 ל-2005, כפי שעולה מנתוני הסקר החברתי, אלא שלפיסקר כוח-אדם, באותה שנה מספרם דווקא עלה ב-19 אלף. להערכתנו, המקור העיקרי להבדלים בין שניהסקרים ולתנודתיות בין השנים, הוא בשונות המדגם ובמקדמי הניפוח המחושבים בידי הלמ״ס.31 בדקנו גם דרך שלישית להגדיר את האוכלוסייה החרדית של ירושלים: בהסתמכות על נתוני החינוךהיסודי. הרעיון הוא לזהות משפחה כחרדית אם ילדיה לומדים בחינוך היסודי החרדי. נדגים את שיטתהחישוב: בסקר כוח האדם מצאנו כי ב-2005 היו 21.8% מקרב החרדים בירושלים בגילים 6-14 (כיתותא-ח). את מספר הילדים בחינוך היסודי החרדי בשנה זו(41,104) כפלנו אפוא במקדם (=1/0.218) 4.59כדי לקבל ש אומדן של 188,830 של האוכלוסייה החרדית כולה. בהינתן ששיעור הילדים בגילים 12-6(כיתות א-ו) באוכלוסייה הכללית בירושלים ב-2005 היה 8.67%, כפלנו את מספר הילדים בחינוך היסודיהממלכתי, הממלכתי-דתי והמיוחד הלא-חרדי (24,538) במקדם (=1/0.0867) 11.52 כדי לקבל אומדן282,789 של האוכלוסייה הכללית. שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית המתקבל בדרך זו הוא 40%.כצפוי, שיעור זה הוא גבוה מזה שהתקבל בשתי שיטות האמידה האחרות. נציין שבמקרה זה ההטיהבשיעור החרדים היא דווקא כלפי מטה: אם ישנן משפחות השולחות את ילדיהן לחינוך החרדי, אך אינןעונות לקריטריון החרדיות בסקר כוח-אדם (וצפוי שמספר ילדיהן קטן יותר) — הרי שבשיטת הניפוחשאימצנו נקבל מקדם ניפוח נמוך מדי ואומדן חסר של האוכלוסייה שאת גודלה ניסינו לאמוד.71