להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבחלקו הראשון של פרק זה נסקור את הגורמים להידרדרות שחלה במצבה הכלכלי־חברתי של ירושלים.‏ הידרדרות זו באה לידי ביטוי גם בדירוגים כלכליים-חברתייםשל הרשויות המקומיות בישראל שמתפרסמים ע״י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‏(הלמ״ס).‏ לרשימת היישובים המדורגים נוספו במרוצת השנים יישובים רבים,‏ אך כדילבחון אופק-זמן גדול ככל האפשר,‏ וכדי לשמור על קבוצת התייחסות קבועה,‏ נבדקרק הדירוג של 46 העיריות הגדולות בישראל שדורגו כבר ב-‏‎1972‎‏.‏ כפי שנראה באיור2, ירושלים ירדה בדירוגים אלה מהמקום ה-‏‎17‎ ‏(מתוך 46) ב-‏‎1972‎‏,‏ אל המקום ה-‏‎19‎ב-‏‎1995‎‏,‏ ומשם נפלה אל המקום ה-‏‎28‎ ב-‏‎1999‎ ואל המקום ה-‏‎41‎ ב-‏‎2001‎ ‏(כשאחריה לפיסדר-יורד:‏ עכו,‏ צפת,‏ בית-שמש ובני-ברק;‏ ומעליה לפי סדר-עולה:‏ קריית גת,‏ דימונהורמלה).‏ בדירוג המעודכן ל-‏‎2003‎ שפורסם לאחרונה,‏ לא חל שינוי נוסף במיקומה שלירושלים ביחס לאותן 46 ערים,‏ או במיקומן של האחרונות בדירוג(אך מבין הרשויותהמקומיות האחרות שב-‏‎2001‎ דורגו אחרי ירושלים,‏ אור-עקיבא ושדרות כבר דורגומעליה ב-‏‎2003‎‏).‏ בולט לעין באיור זה שההידרדרות בדירוגה של ירושלים התחוללהכמעט בולה בין השנים 1995 ו-‏‎2001‎‏.‏ בשנים אלה ירדה ירושלים מקבוצת הרשויותהמקומיות באשכול השישי(מלמטה)‏ אל האשכול הרביעי.‏מקור:‏ הנתונים ל-‏‎1995‎‏,‏ 1999 ו-‏‎2001‎‏:‏ ״אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית״,‏פרסומים מס׳ 1222 1197, 1039, של הלמ״ס;‏משרד החינוך 1978.1972: ״ההרכב החברתי-כלכלי של יישובים״,‏ משה אגוזי,‏54את הסיבות להידרדרות ירושלים ביחס לשאר הערים אפשר לפרק לשניים:‏ ‏(א)‏ השינויבהרכב האוכלוסייה,‏ ובעיקר עליית משקלן של תת-אוכלוסיות חלשות ‏(הערבית