להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמגמות דמוגראפיות ונסיגתה הפלנליתשל ירושליםיורם מישר ואסף צימרינג*‏תקצירבעשור האחרון ניכרת נסיגה בחוסנה הכלכלי והחברתי של ירושלים.‏ פרק זה ינתח אתהגורמים לנסיגה זו תוך שימת-לב לפן הדמוגראפי,‏ וינסה לחזות מה צפוי לעיר אםתימשכנה המגמות הדמוגראפיות של העשור האחרון.‏עדות ברורה לנסיגתה של ירושלים עולה מהדירוג הכלכלי-חברתי של הרשויותהמקומיות בישראל.‏ בדירוג זה צנחה ירושלים מאז אמצע שנות ה-‏‎90‎ מהאשכול השישיאל האשכול הרביעי.‏ השוואת רמת החיים בעיר ‏(הנמדדת על-פי הכנסה פנויה לנפשתקנית)‏ לרמת החיים במדינה,‏ מספקת עדות נוספת.‏ רמת החיים בירושלים ירדה מ-‏‎86%‎מהממוצע הארצי ב-‏‎1998‎ ל-‏‎76%‎ ב-‏‎2005‎‏.‏ שיעור העניים בירושלים עלה באותן שניםמ-‏‎32.8%‎ ב־‎1998‎ לכדי 42.8% ב-‏‎2005‎ ‏(בהשוואה ל-‏‎24.7%‎ במדינה כולה).‏הניתוח שיובא להלן מראה שעליית שיעור הערבים באוכלוסיית העיר והשינוי שחלבמצבם הכלכלי,‏ תרמו אך במעט ‏(כ-‏‎10%‎‏)‏ לנסיגתה הכלכלית של העיר.‏ גם כך יתרכזענייננו כאן בשחיקת מעמדה של ירושלים היהודית.‏ לפי ממצאינו,‏ רמת-חייה הממוצעתשל האוכלוסייה היהודית בירושלים ירדה מ-‏‎105%‎ של הממוצע הארצי ב-‏‎1998‎ ל-‏‎92%‎ב-‏‎2005‎ ‏(נסיגה של 13 נקודות אחוז),‏ ושיעור העוני בתוכה עלה מ-‏‎21%‎ ב-‏‎1998‎ ל-‏‎32%‎ב-‏‎2005‎ ‏(עלייה של 11 נקודות אחוז).‏ שחיקה מהירה זו נובעת משלושה גורמים:‏ ‏(א)‏ ירידתחוסנה הכלכלי של האוכלוסייה היהודית הכללית ‏(הלא-חרדית,‏ הכוללת דתיים,‏מסורתיים וחילונים);‏ ‏(ב)‏ ירידת חוסנה הכלכלי של האוכלוסייה החרדית;‏ ‏(ג)‏ עלייתמשקלה של האוכלוסייה החרדית.‏ שני הגורמים האחרונים ‏(הכרוכים בחרדים)‏ מסבירים9 את עיקר הנסיגה,‏ אך גם הירידה בחוסנה של האוכלוסייה הכללית ‏(היהודיתאמנםהלא-חרדית)‏ בעיר היא משמעותית ביותר.‏עדות להיחלשותה הניכרת של האוכלוסייה הכללית בעיר אפשר לזהות בהיעלמותושל יתרון ההשכלה הניכר שהיה לה על פני האוכלוסייה המקבילה בתל-אביב.‏ היחלשות* ברצוננו להביע תודתנו לעמיתינו בצוות הפרויקט וכן לדייר מאיה חושן ופרופ׳ סרג׳יו דלה פרגולה עלהערותיהם.‏51