להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשכונות המגורים:‏ תכנון מרחבי-מגורים נבדלים לקבוצות תרבות ולאום החיות בעיר.‏קביעת מסגרת מחייבת ומוסכמת שתגדיר את אופי השכונות,‏ את הרכב מוסדותהציבור והחינוך,‏ את שימושי הקרקע ומדיניות שיווק הקרקע,‏ כך שיתאימו לצורכיהאוכלוסיות השונות,‏ עם דגש על אוכלוסייה צעירה ועובדת,‏ שקיומה וחיזוקה הואתנאי הכרחי לצמיחה העירונית.‏ אוכלוסייה זו תוכל למצוא את מקומה באזוריםרבים בעיר,‏ לגביהם מקודמות בימים אלה תכניות-מתאר ‏(לדוגמא,‏ מצפה-נפתוח,‏גבעת המטוס,‏ רמת-הדסה,‏ רמת-רחל ומרכז העיר).‏ על הקושי לייעד שכונות על דרךהשלילה ‏(לא לחילונים,‏ לא לחרדים)‏ יש להתגבר באמצעות מרכיבי-תכנון ייחודייםשיתאימו בעיקר לצורכי האוכלוסייה הכללית או באמצעות הסכם בין קהילות,‏ ואםאלה אינם אפשריים — גם באמצעים תכנוניים אחרים,‏ כפי שמציע גוטהלף (2006,עמ׳ 55-52).••••••ככל שהפיתוח מתרחש בסביבה עירונית צפופה ומורכבת,‏ דרושים כלים תכנוניים-‏כלכליים שיאפשרו להשיג את המטרות התכנוניות הרצויות.‏ ההמלצות כוללות סיועוקידום שינויי־חקיקה הנתונים בשלבים שונים של ביצוע,‏ וכן ייזום אמצעי־חקיקהנוספים שיאפשרו להסיר חסמים מרכזיים לפיתוח מתחמים במרכז העיר.‏ בין שינוייהחקיקה שמטרתם להסיר חסמים בתכנון,‏ נזכיר את אלה:‏פינוי דיירים מוגנים בתמורה לפיצוי מלא ומהיר;‏ביצוע הפקעות של קרקע בבעלות פרטית,‏ הנחוצה להתחדשות ולפיתוח עירוני,‏ אףהיא תוך פיצוי מלא ומהיר;‏הקטנת אפשרויות התביעה לפיצויים בגין ירידת-ערך עקב ״נזקי-תכנון״ ‏(על-פיסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה);‏שימוש במיסוי ובהתקנת תקנות על-מנת לצמצם את מספר הדירות העומדות ריקותרוב ימות השנה;‏תכנית סיוע לדיור ״בר-השגה״ ל-‏‎2,000‎ דירות במרכז העיר,‏ ואולי אף במרחביםאחרים,‏ עבור משפחות צעירות המשתקעות בירושלים ועבור סטודנטים הבאים לעיר‏(להשכרה).‏ כדי לעודד השתקעות של אוכלוסייה העובדת בתעשיות-על בעיר,‏ ישלשקול הקמת מנגנון לסיוע באמצעות המעסיק.‏ הסיוע יכול להיות ישיר ‏(מענקים)‏ועקיף(מיסוי).‏38בזכות השיפור במצב הביטחון בעיר ומסיבות אחרות,‏ מתרחש בעיר תהליך של רכישת״דירות-עלית״ ע״י תושבי-חוץ מארה״ב,‏ אירופה ודרום-אמריקה - דירות שבחלקן הגדול