להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

13.07.2015 Views

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהיא לגבור,‏ והמבקרים בעיר יפקדו מן הסתם את שני חלקיה.‏ יש לציין כי תיירות הפניםלירושלים לא תתבטא בלינות,‏ ובמיוחד לא במלונות פלסטיניים,‏ אך בהחלט תפקוד אתאתרי המסחר ואת בתי האוכל.‏במזרח־ירושלים יש כיום 18 בתי־מלון מתוך 64 מלונות בתחומי הגדה המערביתכולה.‏ בשנת 2005 התארחו בהם יותר ממחצית התיירים שביקרו בגדה,‏ וכ-‏‎60%‎ מסךהלינות בה — נתונים המצביעים על מרכזיותה בעניין זה.‏ עם זאת,‏ אל לנו לשכוח כימדובר בתקופת-שפל,‏ והביטוי לכך הוא מספרם של האורחים — כ-‏‎65,000‎ בלבד,‏ ופחותמ-‏‎200,000‎ לינות,‏ שהעמידו את שיעור התפוסה במלונות מזרח העיר על 35%.היה ותרחיש הבסיס יתקיים,‏ אין ספק שבנסיבות שישררו בשנת 2020 יהיה מספרהתיירים גבוה במאות אחוזים מזה של היום,‏ ויעלה גם חלקה היחסי של ירושליםהפלסטינית מכלל התיירות.‏ היצע החדרים הנוכחי בצד הפלסטיני רחוק מלהספיק לכך,‏במיוחד נוכח העובדה שחלקם מיושנים וטעונים שדרוג רציני.‏ אלה לא יהלמו בכל מקרהאת אופי התיירות הצפויה.‏ לפיכך יש לצפות לבניית מלונות נוספים באיכות גבוהה,‏ וישלהניח כי לחלק גדול מהתיירים לא יהיה זה משנה באיזה צד של העיר ילונו.‏השכלה גבוהההפלסטינים נחשבים בדרך-כלל משכילים בהשוואה למרבית תושבי המדינות הערביות. p ( p . עד למלחמת המפרץ הראשונה למשל,‏ שהו עשרותאלפי פלסטינים במדינות המפרץ העשירות ועסקו שם במקצועות כגון רפואה,‏ משפטים,‏ראיית-חשבון והוראה.‏ מערכת ההשכלה הגבוהה בשטחים תפקדה בעשרות השניםהאחרונות תחת מגבלות קשות.‏ ענף זה נתמך בדרך-כלל בתקציבים ציבוריים אשרלא היו זמינים בפני מוסדות החינוך הפלסטיניים.‏ יתרה מכך,‏ מאז פרוץ האינתיפאדההראשונה התקשתה המערכת לקיים לימודים סדירים.‏ קושי אחר שבפניו ניצבה המערכת,‏הוא שיעור התשואה הנמוך להשקעה בהון אנושי.‏ זאת עקב אפשרויות התעסוקה שהיובישראל במשך שנים.‏ השכר לפלסטיני שעבד בישראל כפועל פשוט(בבניין,‏ בתחנת-דלק,‏במסעדה)‏ היה גבוה מזה שיכול היה להשיג במשק הפלסטיני עצמו בתפקיד הדורשכישורים אקדמיים,‏ אם בכלל יכול היה למצוא תפקיד שכזה.‏מצד שני,‏ שיעורי הריבוי הטבעי,‏ הגבוהים על מבנה הגילים הנגזר של האוכלוסייה,‏מביאים לעלייה במשקל קבוצת הגיל המתאימה ללימודים אקדמיים.‏ מספר הלומדיםבמוסדות להשכלה גבוהה עלה מכ-‏‎35,000‎ באמצע שנות ה-‏‎90‎ ‏(מהם כ-‏‎30,000‎377

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבאוניברסיטאות,‏ והשאר באוניברסיטה הפתוחה)‏ לכדי למעלה מ-‏‎100,000‎ באמצעהעשור הנוכחי(יותר ממחציתם באוניברסיטאות,‏ ויתרם באוניברסיטה הפתוחה)‏ האר)‏2004, Bank, World מע׳ .(53גם אם ייוותר שיעור הלמידה ברמתו הנוכחית בשנת 2020, יתקרב מספר הסטודנטיםלכ-‏‎200,000‎‏,‏ ומן הסתם יגדל חלקם של הלומדים באוניברסיטאות.‏ בנסיבות תרחישהבסיס עליו מסתמכת עבודה זו,‏ אפשר לצפות לעלייה בשיעורי הלמידה וכן לשיפורמהותי באיכות ההשכלה הגבוהה.‏בירושלים המזרחית פועלים כיום שני מוסדות להשכלה גבוהה מתוך 17 המוסדותהפועלים בגדה המערבית ‏(סמלה״‎8‎ no. Jerusalem Statistical Yearbook ‏,פ,‏ 2006). איןבידינו נתון מוסמך על מספר הסטודנטים הלומדים בעיר,‏ אך זילכה (2006) אומד אתמספרם בכ-‏‎13,000‎‏,‏ כמחציתם באוניברסיטת אל-קודס,‏ שהיא המוסד האקדמי הערביהעיקרי בעיר ‏(אם כי חלק ממסגרותיו פועלות מחוץ לירושלים).‏ מספר הסטודנטיםהרשומים באל-קודס בשנה״ל 2005-2004 היה כ-‏‎6,500‎ ‎2‎״ ‏(מבין האוניברסיטאות בגדההמערבית,‏ רק אוניברסיטת אל-נג׳אח שבשכם עלתה עליה בתחום זה).‏ אל-קודס רואהעצמה ספינת הדגל של ההשכלה הגבוהה הפלסטינית,‏ וכבר כיום יש לה תכניות-הרחבה,‏ובכלל זה בניית ספרייה מרכזית בעיר העתיקה,‏ לה הוקצה כבר תקציב של כ-‏‎60‎ מיליוןדולר.‏ סביר להניח כי עד שנת 2020 תתממש תכניתה של אל-קודס להפוך לבירת ההשכלההגבוהה של העם הפלסטיני,‏ ולצידה יוקמו בעיר ובסביבותיה מוסדות נוספים.‏ מימוןמוסדות כאלה — במיוחד בירושלים — עשוי להיות בעל כוחימשיכה רב לכספי המדינותהתורמות.‏הנתח של אל-קודס ושל ירושלים בכלל באוכלוסיית הסטודנטים,‏ צפוי לעלותבשיעור ניכר.‏ זילכה מעריך כי מספרם יוכפל לכ-‏‎27,000‎ ‏(פחות או יותר לפי קצב גידולהאוכלוסייה),‏ אך הערכה זו נשענת על המשך המצב הגיאופוליטי הקיים.‏ בתרחיש שלנוצפוי חלקם להיות גבוה במידה ניכרת.‏ אנו מעריכים כי לאור המאפיינים של אוכלוסייתהעיר הפלסטינית בשנת 3 2020 ״ , תגבר מאוד הנטייה של צעיריה ללימודים אקדמייםבהשוואה לממוצע הפלסטיני.‏ כמו כן יעדיפו פלסטינים רבים מכל רחבי הגדה המערביתורצועת עזה,‏ ללמוד במוסדות האקדמיים בירושלים.‏ מספר של 40,000 עד 50,000סטודנטים ויותר אינו נראה לנו דמיוני בנסיבות התרחיש.‏ גידול זה עשוי להתבטא ביןהשאר בתוספת כ-‏‎1,500‎ עד 2,000 אנשי סגל אקדמי לעיר ואולי אף יותר,‏ אם יצומצםל א י ש . 3 2 - 2 5 l ( p , 2003, .Hashwehet a .112 מקור:‏ משרד החינוך הפלסטיני.‏113 ראו סעיף ״התמורות באוכלוסיית העיר״,‏ בפרק זה.‏378

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהיא לגבור,‏ והמבקרים בעיר יפקדו מן הסתם את שני חלקיה.‏ יש לציין כי תיירות הפניםלירושלים לא תתבטא בלינות,‏ ובמיוחד לא במלונות פלסטיניים,‏ אך בהחלט תפקוד אתאתרי המסחר ואת בתי האוכל.‏במזרח־ירושלים יש כיום 18 בתי־מלון מתוך 64 מלונות בתחומי הגדה המערביתכולה.‏ בשנת 2005 התארחו בהם יותר ממחצית התיירים שביקרו בגדה,‏ וכ-‏‎60%‎ מסךהלינות בה — נתונים המצביעים על מרכזיותה בעניין זה.‏ עם זאת,‏ אל לנו לשכוח כימדובר בתקופת-שפל,‏ והביטוי לכך הוא מספרם של האורחים — כ-‏‎65,000‎ בלבד,‏ ופחותמ-‏‎200,000‎ לינות,‏ שהעמידו את שיעור התפוסה במלונות מזרח העיר על 35%.היה ותרחיש הבסיס יתקיים,‏ אין ספק שבנסיבות שישררו בשנת 2020 יהיה מספרהתיירים גבוה במאות אחוזים מזה של היום,‏ ויעלה גם חלקה היחסי של ירושליםהפלסטינית מכלל התיירות.‏ היצע החדרים הנוכחי בצד הפלסטיני רחוק מלהספיק לכך,‏במיוחד נוכח העובדה שחלקם מיושנים וטעונים שדרוג רציני.‏ אלה לא יהלמו בכל מקרהאת אופי התיירות הצפויה.‏ לפיכך יש לצפות לבניית מלונות נוספים באיכות גבוהה,‏ וישלהניח כי לחלק גדול מהתיירים לא יהיה זה משנה באיזה צד של העיר ילונו.‏השכלה גבוהההפלסטינים נחשבים בדרך-כלל משכילים בהשוואה למרבית תושבי המדינות הערביות. p ( p . עד למלחמת המפרץ הראשונה למשל,‏ שהו עשרותאלפי פלסטינים במדינות המפרץ העשירות ועסקו שם במקצועות כגון רפואה,‏ משפטים,‏ראיית-חשבון והוראה.‏ מערכת ההשכלה הגבוהה בשטחים תפקדה בעשרות השניםהאחרונות תחת מגבלות קשות.‏ ענף זה נתמך בדרך-כלל בתקציבים ציבוריים אשרלא היו זמינים בפני מוסדות החינוך הפלסטיניים.‏ יתרה מכך,‏ מאז פרוץ האינתיפאדההראשונה התקשתה המערכת לקיים לימודים סדירים.‏ קושי אחר שבפניו ניצבה המערכת,‏הוא שיעור התשואה הנמוך להשקעה בהון אנושי.‏ זאת עקב אפשרויות התעסוקה שהיובישראל במשך שנים.‏ השכר לפלסטיני שעבד בישראל כפועל פשוט(בבניין,‏ בתחנת-דלק,‏במסעדה)‏ היה גבוה מזה שיכול היה להשיג במשק הפלסטיני עצמו בתפקיד הדורשכישורים אקדמיים,‏ אם בכלל יכול היה למצוא תפקיד שכזה.‏מצד שני,‏ שיעורי הריבוי הטבעי,‏ הגבוהים על מבנה הגילים הנגזר של האוכלוסייה,‏מביאים לעלייה במשקל קבוצת הגיל המתאימה ללימודים אקדמיים.‏ מספר הלומדיםבמוסדות להשכלה גבוהה עלה מכ-‏‎35,000‎ באמצע שנות ה-‏‎90‎ ‏(מהם כ-‏‎30,000‎377

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!