להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלחלק ניכר מהסגל הדיפלומטי יקבע את מעונו בעיר ולכך יש להוסיף נציגויות שלארגונים על-לאומיים ‏(למשל:‏ האו״ס,‏ הבנק העולמי);‏מוקד ״תעשיית השלום״:‏ מעמדה של ירושלים כשתי ערי-בירה,‏ מעמדה הסמליהמיוחד בעיני העולם כולו והרצון לחזק ולבסס את ההסדר המדיני - יביאו להעתקתחלק מהמוסדות העל-לאומיים הפועלים כיום בישראל וברשות הפלסטינית,‏ לתחומיירושלים.‏ כמו כן עשויים לקום בעיר חברות ומוסדות דו-לאומיים ובינלאומיים,‏שיעסקו בענייני האזור — הן עסקיים והן שלא למטרות-רווח — העשויים להעדיףלפעול דווקא מירושלים;‏מרכז תיירותי:‏ התיירות לשטחי האוטונומיה הפלסטינית,‏ כמו גם לישראל,‏ ספגהמכה קשה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה,‏ ולאחר מכן בעקבות האינתיפאדההשנייה.‏ גם בתקופות רגועות יותר הגביר חוסר היציבות הביטחונית את הסיכוןהעסקי הכרוך בענף ומנע את מיצוי הפוטנציאל התיירותי של האזור.‏ מכשולים אלהייעלמו עם השגת הסדר מדיני.‏ כמו כן תתפתח תיירות ממדינות מוסלמיות,‏ שעד כההדירה רגליה מהאזור.‏ העיר הפלסטינית תיהנה גם מעליית המדרגה של התיירותלישראל,‏ ומהגדלת נתחה של ירושלים בתיירות זו.‏••זמינות מקורות-מימוןהפעילות השוטפת של מוסדות השלטון הלאומי והמקומי ושל המגזר הבינלאומיבירושלים,‏ תשמש מקור מרכזי לפעילות כלכלית ולתעסוקה בעיר.‏ בנייתם,‏ שתתפרס עלפני שנים רבות,‏ תהיה כשלעצמה תרומה רבת-עוצמה לפעילות בעיר.‏ עם זאת,‏ העלותהכרוכה בהקמת המבנים למגזרים אלה היא עצומה בקנה המידה של המשק הפלסטיני.‏יתרה מכך,‏ בסיס המימון העצמי של תקציב הממשלה יישען במידה רבה על מסיםעקיפים ־(מכס ומסי-קנייה)‏ ולא על מסי-הכנסה,‏ מחמת הרמה הנמוכה של ההכנסהלנפש.‏ לפיכך צפוי שהתקציב ייאלץ להתמודד עם קושי גדול לאזן את פעילותו השוטפת,‏ויקשה מאוד על מימון השקעות ציבוריות נרחבות.‏ מימוש פעולות הבינוי הנרחבותהנגזרות משני המנופים שהוזכרו לעיל,‏ מותנה אפוא באופן בלעדי-כמעט במקורות-מימוןחיצוניים.‏ מקורות כאלה אכן יהיו זמינים עבור ירושלים הפלסטינית.‏• כספי המדינות התורמות:‏ 97 עם ייסודה של האוטונומיה הפלסטינית בשנת 1994,הוקם ארגון המדינות התורמות אשר גייס סכומי-עתק ‏(כשמונה מיליארד דולר״ראה נספח 3: הסיוע הבינלאומי לרשות הפלסטינית.‏369