להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלובאירופה לפרו-אקטיביות ובעלות אופי יזמי בכל הקשור לניסיון למשוך כמה שיותרעסקים.‏הרבה מן התשתיות והמתקנים הנבנים בעיר לטובת התיירים,‏ ובפרט בכל הקשורלתרבות ובילוי - למשל מוזיאונים ושירותי הסערה — משמשים גם את התושביםהמקומיים,‏ וכפי שמציין 2002) w ( L a לעתים המימון המגיע מהתיירים הוא שמאפשרחיוניות כלכלית של אותם מתקנים.‏ תרבות ובילוי הם בדיוק שירותי הצריכה המבוקשיםעל המגזר ״היצירתי״ או המשכיל,‏ אשר השתקעותו בירושלים היא המטרה העיקרית שלעבודה זו.‏ בנוסף לעידוד ענפי-צריכה,‏ על-פי 2002) w ( L a התחדשותה הפיזית של העיר,‏והעובדה שהיא אטרקטיבית לתיירים,‏ תורמות לתחושת הגאווה המקומית.‏ לא זו בלבדשהתחדשות העיר מעודדת בכך את הישארות התושבים בעיר,‏ אלא היא מעודדת גםאת השמירה והדאגה לסביבה.‏ כמו-כן,‏ העלאת הגאווה משפיעה גם בכך שהיא מעודדתין קרובים וחברים לבוא ולבקריבעיר (2002יותר את מספר התיירים.‏, w , L a עמ׳ ,(61 מה שמעלההשפעות שליליות ו׳׳היער התיירותי״יחד עם ההשפעות החיוביות של התיירות,‏ חשוב לציין גם את הצד השני של המטבע.‏ לפי2002) ,(Law יש לפיתוח תיירותי השפעות שליליות כמו הגדלת הגודש בערים,‏ בלאי מואץשל תשתיות ומתקנים עירוניים והגדלת עלויות התחזוקה העירוניות.‏ מתקנים ופעילויותהמפותחים לצורכי תיירות לא עולים לעתים בקנה אחד עם טעמם או צורכיהם של רביםמתושבי העיר.‏ כאן עולה שוב הנקודה החשובה לפיה אין לנתח את הפיתוח התיירותיבמנותק מיתר תחומי הפעילות בעיר.‏ בעניין זה יש לזכור כי התיירות היא אמצעי ולאמטרה,‏ כך שאל להן לרשויות הציבוריות ‏(כולל משרד התיירות)‏ לפעול כמו ״פירמהממקסמת רווחים״ ולחתור למרב התיירים ‏(ולהכנסות מטבע זר)‏ מכל הסוגים.‏ יש לקבועיעד אופטימאלי של מספר תיירי-חוץ,‏ אשר בעבודה זו יוגדר סביב הארבעה מיליוןבשנה - בערך כפליים ממספר התיירים המקסימאלי שפקד את העיר בשנה עד כה.‏ היקףכזה של תיירות-חוץ תואם את מספר הלנים באמסטרדם או ברומא,‏ והוא כמחצית אובפריז או בלונדון(לפי נתונים לשנת 1999 מתוך , 2002 w , L a עמ׳ .(10בדומה לתפיסה הכללית המוצגת בעבודה זו - לפיה חשוב יותר להגדיר את הרכבהאוכלוסייה בעיר מאשר את גודלה — כך הדבר גם לגבי תיירים.‏ יש אפוא לחתורלפרופיל מוגדר של תיירים,‏ התואם את תפיסת העבודה המוצגת לעיל,‏ ולאו דווקאלמקסם את מספר התיירים מתוך תפיסה של ״ירי לכל הכיוונים.״177