להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמסוימים.‏ מבחינת ההשפעה הכללית,‏ פיתוח תיירותי — ובפרט בהיקף גדול של השקעהציבורית במסגרת אסטרטגיה של תיירות עירונית - קשור בביסוס ביטחונם של גורמיםפרטיים.‏ כך,‏ בהתאם לתפיסות ברוחו(המקורית)‏ של ג׳ון מיינרד קיינס — אם קיימיםקשרי-תלות רבים וסבוכים בין גורמים עסקיים שונים,‏ כך שהיקף הפעילות באחדמהם קשורה באופן חיובי בהיקף פעילותו של האחר,‏ אזי יתקיימו באופן עקרוני שניאיזונים:‏ ״טוב״ ‏(אופטימי)‏ מול ״רע״ ‏(פסימי)‏ — באחד פעילות עסקית נרחבת,‏ ובשנילא.‏ השקעה ציבורית מאסיבית היא אות למגזר העסקי,‏ העשוי לתרום לתיאום-ציפיותועל-כן לתיאום-השקעות ‏(פרטיות)‏ ולפעילות עסקית בהתאם לשווי המשקל הטוב.‏ כך,‏השקעות ציבוריות הנראות מוגזמות או אף מיותרות מנקודת-מבט כלכלית צרה-יחסית,‏עשויות להיות כדאיות במבט כלכלי כולל.‏ יצוין כי רעיון זה תקף עבור מיזמים ציבורייםנרחבים מתחומים שונים,‏ ובכלל זה בתחבורה ‏(לדוגמה:‏ פרויקטים מסילתיים)‏ ועוד.‏מובן כי ביצועם המקביל של מיזמים ציבוריים שונים,‏ לדוגמא:‏ תיירות ותחבורה — לאזו בלבד שתורם לשניהם,‏ אלא גם מעצים את האיתות האופטימי למגזר העסקי.‏אשר להשפעות הספציפיות,‏ כאן באה לידי ביטוי ה״רב-תפקודיות״ ‏(מולטי-‏פונקציונאליות)‏ של העיר הפוסט-תעשייתית,‏ ובפרט הזיקה שבין ענפי ״ייצור״ וענףהתיירות,‏ המתממשקים בכל הקשור לתיירות העסקית.‏ עיר מושכת-תיירים היא יעדפוטנציאלי לכינוסים וירידים אשר נוכחותם בעיר עשויה לחזק מאוד את הענפיםהמקומיים הקשורים בנושא הכינוס.‏ הענף אשר עולה מייד בהקשר זה הוא האקדמיה,‏אולם הדבר נכון לגבי כל ענף.‏ כפי שצוין לעיל,‏ קיימת גם תיירות עסקית למטרת עבודהנקודתית - דהיינו,‏ שלא למטרת כנס או יריד.‏ השיקולים בדבר כוח המשיכה של עיר‏(או ארץ)‏ זהים כאן לאלה שפורטו לעיל;‏ דהיינו,‏ לחברות היושבות ביעד-מושך יש יתרוןמסוים על פני מתחרותיהן.‏ בשל מרכזיותה של ירושלים בכל הקשור לתיירות בישראל,‏עשוי חיזוקה התיירותי להביא תועלת גם לענפים שאינם פועלים בירושלים.‏ אם כי סבירשאם שאר התנאים שווים,‏ יפיקו מוסד או חברה ירושלמית יותר.‏176השפעות עקיפות בצריכהאותו עיקרון של אטרקטיביות העיר,‏ שהוא גורם משיכה לפעילות עסקית,‏ פועל למעשהגם בהקשר של משיכת עובדים.‏ כפי שמציין 2002) w ( L a , יותר ויותר ערים החלו מגבשותאסטרטגיית תיירות־עירונית המשולבת עם התכניות המקיפות יותר לתכנון אסטרטגי,‏והסיבה לכך אינה רק הצורד בהתחדשות התשתית והאוכלוסייה במרכז העיר.‏ עם ניודענפים רבים במשק כך שאתרי הייצור,‏ משרדי ההנהלה ושירותים שונים אינם תלויי־מיקום,‏ גברה התחרות על האטרקטיביות בין הערים הגדולות.‏ כך הפכו ערים באמריקה