להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאו ״תיירי-חוץ״,‏ לבין תיירים תושבי המדינה,‏ הנקראים גם ״תיירי-פנים״,‏ שבארץ קטנהכישראל רובם הם ״מבקרי-יום״(‏trippers/visitors (day שאינם צורכים שירותי-הלנה.‏נהוג לציין ארבע מטרות עיקריות לתיירות,‏ או ארבעה סוגים של המוצר התיירותי:‏א.‏ תיירות-פנאי - נופש,‏ טיול,‏ ביקור באתרים,‏ חוויות בידור ופנאי ועוד;‏ב.‏ תיירות עסקית - כנסים ותערוכות וכן נסיעה ממוקדת לצורכי-עבודה;‏ג.‏ תיירות למטרת ביקור אצל קרובים וחברים;‏ד.‏ תיירות למטרת צריכת שירותים ייחודיים — כגון מרפא או ייעוץ אישי אחר,‏ קניותמוגדרות מראש,‏ ועוד.‏במקרים רבים נועדה נסיעה אחת ליותר ממטרה אחת,‏ אם-כי לרוב עומדת מאחוריהמטרה עיקרית אחת.‏מקובל להבחין בין יסודות ראשוניים ושניוניים elements) (primary & secondaryשהם בהתאמה ״האטראקציות״ — כלומר,‏ עצם האתרים או גורמי המשיכה ושירותיהעזר לתייר — כגון תחבורה,‏ הסעדה ולינה.‏ הללו יחדיו הם המוצר התיירותי אשר״מיוצר״ על-ידי ענף או ״תעשיית״ התיירות.‏ אכן,‏ תעשייה זו קשה לתיחום עד כי איןתמימות־דעים באשר לאפשרות להתייחס אליה כתעשייה נפרדת במשק.‏ מעבר לקושילאפיין ולתחום את המוצר התיירותי,‏ מתעורר קושי מכך שהמוצר התיירותי נצרך הן על-‏ידי תיירים והן על-ידי מקומיים.‏ מעבר לכך מדובר בערב-רב של ספקי-שירותים התלוייםאלה באלה באופן בו ״השלם גדול מסכום חלקיו.״ ״השפעות חיצוניות״(‏externalities‏)‏חיוביות אלה,‏ לפיהן תקבולי התיירות ״גולשים״ (spill-over) מיצרן או מספק אחדלמשנהו ללא יכולת תיאום ביניהם,‏ מצדיקות את הריכוזיות הציבורית בניהול ובשיווקהתיירות,‏ הן בתכנון לטווח ארוך והן ברמה השוטפת.‏מגמות בתיירותבנוסף לקושי להגדיר היטב מושגים הקשורים בתיירות,‏ קיים קושי חמור יותר בהשגתנתונים אמינים ועקיבים בתחום זה.‏ עם זאת,‏ מוסכם על כל העוסקים בתחום כי התיירותעל כל גווניה,‏ עלתה באופן משמעותי בעשורים האחרונים ומגמה זו צפויה להימשך.‏ כךלמשל,‏ לפי 2002) w ( L a עלה מספר חוצי הגבולות הבינלאומיים ‏(אשר בחלקם הגדול הםתיירים)‏ מאז 1950 עד 1999 מכ-‏‎25‎ מיליון לכ-‏‎650‎ מיליון בשנה.‏ זהו שיעור-גידול מרשיםשל קרוב ל-‏‎7%‎ בשנה בממוצע,‏ העולה בהרבה על שיעורי גידול אוכלוסייה ‏(בוודאיבמדינות המערב)‏ או על התוצר הריאלי(הכנסה ממוצעת).‏169