להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאשר למלונות,‏ יש כיום בעיר כ-‏‎70‎ מלונות ובהם מעל 9,000 חדרים.‏ אמנם רקכשליש מהם ברמה גבוהה ‏(דרגה I ו-‏‎11‎‏),‏ אולם מבחינת כמות החדרים שבהם,‏ מדוברבכ-‏‎60%‎ מכלל החדרים.‏ חשוב לציין כי אפילו בשנת - 2000 עם שיא של כ-‏‎3.5‎ מיליוןלינות,‏ מהן כ-‏‎3‎ מיליון לינות-תיירים - היתה תפוסת החדרים פחותה מ-‏‎60%‎‏.‏ המשמעותהיא כי בניגוד לתכניות קיימות,‏ אין צורך להכפיל את מספר חדרי המלון בעיר;‏ ישלהוסיף להם לכל היותר כ-‏‎50%‎‏.‏ מתוך התוספת הנ״ל רצוי לאפשר אחוז רב יותר שלמלונות בדירוג עממי ואכסניות ‏(לרבות אכסניות לתרמילאים).‏ כמו-כן רצוי כי תוספתהמלונות תהיה בעיקר במרכז העיר,‏ הסובל ממחסור במלונות מכל הרמות.‏ יש היגיוןבחלוקת המלונות כך שהיוקרתיים יותר יהיו במרכז החדש המתוכנן בכניסה לעיר,‏והיוקרתיים-פחות יוקמו במרכז העיר ״המסורתי״,‏ לרבות במבנים לשימור ‏(״מלונות-‏בוטיק״).‏ בניגוד לתכניות קיימות,‏ יש להימנע מבניית מלונות באזורים לא-מרכזייםבעליל,‏ כגון ארמון הנציב ‏(״מתחם הרכס״)‏ ו״הולילנד״,‏ ולנצל באופן מושכל יותר אתהקרקע ואת המשאבים המתפנים.‏שיווק התיירות בעיר צריך להיעשות באופן המקצועי והיעיל ביותר,‏ בהתאם לנעשהבעולם.‏ יש לעבור מגישה נאיבית של פרסום אטרקציות,‏ לגישה מקיפה בהרבה של פיתוחושיווק ״מוצר״ המנסה ליצור חוויה אותנטית ומיוחדת,‏ שתהא מבוססת על אידיאלהמזוהה עם העיר ומתבסס על מאפייניה הייחודיים.‏ את האחריות לשיווק ולאספקתהמידע ‏(הן באמצעות המחשב והן באמצעות מרכזי-מידע ״בשטח״)‏ יש להפקיד בידילשכת-תיירות אוטונומית למחצה,‏ שתתוקצב בנדיבות ותהיה כפופה למשרד התיירות,‏לעירייה או לגורם אחר שירכז את הנושא תחת קורת-גג אחת.‏ במסגרת החשיבה עלאופן השתלבותה של הלשכה במערך שיווק התיירות הכולל של ישראל,‏ יש מקום לבחוןאת תפקודם ונחיצותס של כלל הגופים העוסקים בתיירות,‏ בירושלים בפרט ובישראלבכלל.‏מבוארקע:‏ תיירות עירונית וערי תיורהגדרות בסיסיותתיירות היא מוצר - אף כי מורכב למדי - אשר נצרך על-ידי תייר (tourist) או מבקר(visitor) שניתן להגדירו בפשטות כמי שמבצע נסיעה שאינה מן השגרה למקום מרוחקמאזור-מגוריו(מעבר לטווח היוממות).‏ ההבחנה הבסיסית היא כמובן בין תיירים מחו״ל,‏168