×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר××
×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר××
×××ר×× - ×××× ×ר×ש××× ××קר ×שר××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלברמת המיקרו תיתכן זליגה של עובדים מירושלים לתל-אביב, כאשר קיימת אפשרותלבצע את התפקיד הן בירושלים והן בתל-אביב.•בעיה במכרזים: היעדר הגדרה גיאוגרפית של מקום העבודה; היעדר דרישהלמקום מגורים שאינו מרוחק מדי.•הנטייה לצמצם העסקת עובדים קבועים ולהרבות במינויים במסגרת חוזית לטווחקצר וב-§011180111:(±1: °•מחלישה את המוטיבציה של עובדים להתגורר באזור ירושלים;גורמת לזליגת חברות ויועצים העובדים עבור משרדי ממשלה לאזור תל-אביב,שאינו מרוחק מכדי לקיים קשר יעיל עם הממשלה ומציע שוק-עבודה גדולומגוון.•••••••מגמות עיקריות בפיתוח משרדי-ממשלה בירושלים מאז שנות ה-90:נטישת מרכז העסקים הראשי(המע״ר);מעבר למשרדים שנשכרו בגבעת-שאול;בניית קריית הלאום;פיזור משרדי ממשלה של מחוז ירושלים אל מחוץ למרכז העיר.מסקנות והמלצות: כיצד יכול המגזר הממשלתי לתרום באופן מרבילכלכלת ירושליםקיים פוטנציאל מוגבל להרחבת התעסוקה בפונקציות המטה הממשלתיות. פוטנציאלזה תלוי ביכולת למשוך מעט פונקציות-מטה נוספות מאזור תל-אביב לירושליםובגידול המנגנון הממשלתי בעקבות גידול האוכלוסייה. הנטייה ל-§1ז!0^&0^0ולהעסקה בחוזים אישיים ללא קביעות, שוחקת גם היא את הנטייה לגור בירושליםובקרבתה.•• דוגמאות ליחידות ממשלתיות ונסמכות שראוי להעבירן לירושלים: משרדהביטחון — המכללות של צה״ל; משרד התקשורת — עמידה על התחייבותן שלחברות החדשות לשדר מירושלים וכדומה.האם ראוי לדבוק בגישה הרואה במגזר הממשלתי מגזר מוביל בירושלים? אין עדותל״ייבוש״ הכלכלה הירושלמית בגלל מגזר ממשלתי-ציבורי דומיננטי מדי, אבל גםאין מינוף משמעותי של פעילות כלכלית נוספת בזכותו.•124