להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלביולי 2007 אמור להיפתח פארק הביו-בריאות של הדסה.‏ בשלב ראשון ייפתחולשימוש 10,000 מ״ר ‏(מתוך עתודה של 100 אלף מ״ר).‏ הפארק ישמש חממה ל-‏‎25‎חברות-הזנק המעסיקות כ-‏‎150‎ עובדים בסך הכול.‏ בפארק יושקעו כארבעה מיליוןדולר בשנה בארבע השנים הבאות.‏ הופשטיין צופה כי בתום ארבע שנים אלו יגיעוחברות ההזנק הראשונות למוצר בעל ערך כלכלי.‏ פיתוחו של הפארק עד למלואקיבולתו,‏ כרוכה בהשקעה תקציבית שתאפשר בניית מעבדות ויצירת חממה לחברות-‏הזנק נוספות.‏ ההשפעה של פארק ביו-בריאות בירושלים רחבה יותר מאשר"מספרהמועסקים בו בפועל,‏ ותרומתו עשויה להיות גבוהה למחקר,‏ לפיתוח ולחדשנותבתחומי הביו-בריאות ולפיתוחן של חברות-הזנק רבות.‏המלצות לסקטור בתי החולים• הקלת החסם המנהלי-תקינתי - יש לאפשר לבתי החולים בירושלים להוסיףמיטות על בסיס הצפי לתיירות-מרפא,‏ וכן לאפשר פתיחת קליניקות-התמחות שונותשיש להן הצדקה עסקית מובהקת.‏ לדברי אמיתי רותם,‏ יש לשירותים שמציעההדסה ביקוש המצדיק תוספת 50 מיטות לתיירי-מכפא בלבד.‏ על-פי האומדניםשלו,‏ תוספת מיטות כזו צפויה להגדיל את מספר המועסקים בכ-‏‎300‎ משרות.‏מובן כי בתי החולים שיבחרו להוסיף מיטות,‏ ייקחו למעשה סיכון כלכלי בדומהלכל השקעה בעולם העסקים,‏ וברור שתוספת המיטות לא תתוקצב על-ידי משרדהבריאות.‏ כלומר,‏ המלצה זו אינה כרוכה בהוצאה כספית של המדינה.‏חיזוק פארק ביו-גריאות - מומלץ להעניק להדסה סיוע בפיתוח ובהקמת פארק-‏ביו-בריאות החדש.‏ המלצה זו מבוססת על ההבנה שהפארק הוא חוליה חשובהבקשר שבין המחקר בבתי החולים לבין התעשייה,‏ והוא יכול לשמש מנוף לפיתוחתעשיית הביו-בריאות בעיר.‏•סיכום - סינרגטיווו בין הסקטורים שנבחנו118למרות שבפרק זה נותחו הדרכים להגדלת כל אחד משלושת הסקטורים ‏(אקדמיה,‏תעשייה ובתי-חולים)‏ באופן נפרד,‏ קיימת סינרגיה גבוהה בין סקטורים אלה,‏ וכלתרומה לאחד מהם תגדיל את האטרקטיביות ואת הפוטנציאל של הסקטורים האחרים.‏סינרגיה זו באה לידי ביטוי בעיקר כשיש שיתופי-פעולה רבים בין הסקטורים,‏ כפי שקרהבאזור קיימברידג׳.‏ בפרק זה ניתנו דוגמאות רבות לשיתופי-פעולה אפשריים בין שלושתהסקטורים בירושלים.‏ למרות זאת,‏ שיתוף-פעולה בין הסקטורים אינו טריוויאלי;‏ הוא