להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלוהיזמות בקרב חוקרים באקדמיה ובבתי החולים,‏ הן להקמת חברות סטארט-אפ במדעיהחיים על בסיס מחקרים שנעשים באקדמיה ובבתי החולים,‏ והן לעידוד חברות סטארט-‏אפ להשתמש בתשתיות ידע ומחקר של האקדמיה ובתי החולים.‏ דוגמאות דומות ניתןלראות בקליבלנד בעידוד שיתופי הפעולה בין יזמים לבתי החולים בביצוע מחקריםקליניים.‏ תרומה משמעותית לתחום זה מתקבלת כאשר אוניברסיטה בעלת מוניטיןבאוניברסיטת קיימברידג׳ נרתמת במפורש לעידוד הקשרים שבין האקדמיה לתעשייה.‏האפשרויות לפיתוח תעסוקתי בשלושת הסקטוריםבירושליםהסקטור האקדמיתיאור הסקטור האקדמי בירושליםהגורם המרכזי בתחום האקדמיה בירושלים הוא האוניברסיטה העברית.‏ ‏•בעשורהאחרון,‏ עם העלייה בביקוש להשכלה גבוהה בישראל,‏ התקבלה במועצה להשכלהגבוהה החלטה עקרונית לענות על ביקוש זה באמצעות פיתוח המכללות והפניית רובהמבקשים ללמוד לתואר ראשון אל המוסדות החדשים ‏(וולנסקי,‏ 2005). ואכן,‏ מספרםשל הלומדים במכללות עלה בהתמדה עד שעבר בשנת תשס״ד את מספר הלומדים לתוארראשון באוניברסיטאות.‏ הן הגידול במספר המוסדות להשכלה גבוהה והן התפתחותהמכללות,‏ כמעט שלא הותירו את רישומם על ירושלים,‏ וזאת בשל המגמה שלא להקיםמכללות חדשות בירושלים כדי שלא לפגוע באוניברסיטה העברית.‏ כתוצאה מכך נותרההאוניברסיטה העברית הגורם המרכזי והדומיננטי במערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים‏(איור 5), אך חלקם היחסי של הסטודנטים הבאים ללמוד בירושלים ירד עם השנים.‏בעוד שבשנת 1985 למדו בירושלים 22% מכלל הלומדים באוניברסיטאות בארץ,‏ ירדשיעורם ל־‎11%‎ בלבד בשנת 44 2005. עם זאת,‏ רוב הסטודנטים באוניברסיטה העבריתמגיעים מחוץ למחוז ירושלים,‏ ומכאן שירושלים מייצאת שירותי השכלה גבוהה,‏ אךבה בעת היא אינה נותנת מענה לצעירים מקומיים שאינם יכולים או רוצים ללמודבאוניברסיטה,‏ ונאלצים לצאת ללמוד במכללות שנפתחו ברחבי הארץ.‏44 אם כוללים גם את המוסדות להכשרת מורים,‏ יורד יחס זה מ-‏‎20%‎ בשנות השמונים ל-‏‎12.5%‎ בשנת.200598