DP.12new 22/11/05 9:13 Page 8מסיבת פתיחת שנת המשפט בחדרהעו"ד איריס ווגסטףמסיבה לכבוד פתיחת שנת המשפט תשס"ו נחגגה בסגנון בלתי פורמאלי,בערב יווני מקסים, במועדון הזמר "הפרוטה והירח" בבנימינה. חברים רביםנענו להזמנה והגיעו לבושים בלבן, הסבנו לשולחנות עץ כבדים, שהוארובאור נרות, ושיוו למקום אווירה חמימה, רומנטית משהו... ונהנינו מתפריטעשיר ומגוון בסגנון ים תיכוני; שלל גבינות, מתאבנים והיין זרם.יו"ר ועד המחוז, רחל בן-ארי (בר רב האי) בירכה את הנוכחים, סקרהבקצרה את פעילות הלשכה במהלך השנה ואת תוכניתה לשנה החדשהואז הושארה הבמה לאומנים, תרתי משמע: החימום למופע המרכזי בוצעבהתלהבות רבה ע"י זמר הבית - רפי, הידוע בארץ בכינויו "חביב הקהל"- ולמדנו שלא בכדי!!רפי הצליח להקים על הרגליים גם את הנמנעים הקבועים, כשהפציעבמחרוזת רצופה ומרגשת של שירים ישראליים, אליה הצטרפו מפעםלפעם חברים, שעפ"י התרשמותנו - יכולים לפתח קריירה מקבילה.1היסחפותנו עם רפי נקטעה זמנית רק לצורך הופעתו של הזמר הישראליהמפורסם בשירה בסגנון יווני (המצליח מאד ביוון) - שלומי סרגנה.בין שניהם, רקדנו ופיזזנו גם לאחר חצות (כן, יש עורכי דין ערים בשעותכאלה, לא במשרד!), ובקושי רב נפרדנו לשלום מהמארחים המקסימיםבמועדון הזמר, ומהאמנים ששימחו את ליבנו כל כך.על כך כבר נאמר: "מי שלא בא - הפסיד!" להתראות במסיבה הבאה.1. עוה"ד צבי ונירה לוטן2. עוה"ד שחר גולן ואיריס ווגסטף3. עוה"ד מרדכי עמוס, צבי רגב ובנות זוגם4. עוה"ד ריאד אבו פול, חיים יצחק, רפיק ג'בארין5. עו"ד יהודה שורץ והזמר שלומי סרנגה2354˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„· ∏
DP.12new 22/11/05 9:13 Page 9במחילה מכבודוחוות דעתשפורסמו ע"ינציבת תלונות הציבורעל שופטיםבעריכת עוה"ד מרט דורפמן וזהבית טולדנונציבת תלונות הציבור על שופטים, כב' השופטת (בדימוס) טובהשטרסברג-כהן, מפרסמת מעת לעת חוות דעת בסוגיות שונות.במדור זה נפרסם תקציר של חוות הדעת. הנוסח המלא של חוותהדעת נמצא באתר האינטרנט של נציבות תלונות הציבור עלהשופטים: .www.shoftim.justice.gov.ilמעמדה של החלטת הנציבות אל מול עמדת הנושא בתפקידפנימי בגוף המבוקרכאשר ניתנת החלטה על ידי הנציבות, שעניינה התנהגות של שופטבמסגרת מילוי תפקידו - אין מקום לאמץ חוות דעת או עמדהנוגדת, שניתנה על ידי בעל תפקיד פנימי בגוף שיפוטי או על ידינושאי משרה אחרים שלא הוסמכו לברר תלונות על שופטים.מהות התלונה: יועץ משפטי פנימי של הגוף השיפוטי, אליו כוונה החלטת נציבותתלונות הציבור על שופטים, חווה דעתו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עמדתהנציבות. מותב של אותו גוף שיפוטי (בית דין רבני) אימץ את פרשנותו של היועץהמשפטי הפנימי ופעל על פיה.עמדת הנציבה: בשאלת מעמדה של חוות דעת או עמדה שונה של בעל תפקידפנימי במערכת, או של גורם או רשות אחרת, אל מול עמדת הנציבות, בנושאים הנתוניםלסמכות הנציבות, יש להבהיר כדלקמן:קודם לחקיקתו של חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן:החוק") לא היה קיים בישראל גוף סטטוטורי המרכז את הטיפול בתלונות על שופטים,דיינים וקאדים (להלן: "שופטים"). החוק נועד לשנות מצב זה והתשתית הרעיוניתשביסודו היא לרכז את הטיפול בתלונות הציבור על שופטים בידי גוף אחד, המבטיחטיפול יומיומי, מקצועי וניטרלי בתלונות, תוך פיתוח מדיניות אחידה וראייה גלובליתשל הליקויים המתגלים במערכת השיפוטית. כל זאת, בלי לפגוע בעצמאות השיפוטית.המחוקק מצא לקבוע בחוק הוראות שונות, המבססות את מעמדה הרם של הנציבותכגוף חיצוני, עצמאי וניטרלי כדי להבטיח כי הביקורת על שופטים תעשה ללא תלותבציבור המתלוננים, במערכת השפיטה, בשופטים הנילונים ובכל רשות, גוף אואדם אחר.שונה בתכלית הוא מעמדם של בעלי תפקידים פנימיים של גופים שיפוטיים.מכללי מינהל תקין מתבקשת היררכיה המציבה בעלי תפקידים פנימיים בגופים שיפוטייםעל מפלס שונה מהמפלס בו הוצבה בחוק, הנציבות. כאשר ניתנת החלטה על ידיהנציבות, שעניינה התנהגות של שופט במסגרת מילוי תפקידו לרבות בדרך ניהולמשפט על ידו, אין מקום לאמץ חוות דעת או עמדה נוגדת, שניתנה על ידי בעל תפקידפנימי בגוף השיפוטי או על ידי נושאי משרה אחרים, שלא הוסמכו לברר תלונות עלשופטים. את דברו של הנציב יש לקיים הלכה למעשה, כלשונו וכרוחו. נקיטת גישהאחרת מעקרת מתוכן את תפקיד הנציבות והתכלית לשמה הוקמה, אינה עולה בקנהאחד עם תכלית החוק ופוגעת בתפישת היסוד של כללי המינהל התקין.חשיבותו של פרוטוקולמהות התלונות: רישום בלתי-מדויק של פרוטוקול בבתי משפט ובבתי דין.עמדת הנציבה: החובה והאחריות לניהולו התקין של פרוטוקול חלה גם על ניהולושל פרוטוקול דיונים בבתי משפט או בבתי דין (שייקראו יחד, לשם הנוחות, "בתימשפט"). חובה זו נובעת מהדין ומעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית והיא מוטלתעל השופט היושב בדין. יחד עם זאת, אין רישומו של פרוטוקול צריך להיעשות באופןמילולי ובית המשפט רשאי לתמצת את הדברים, באופן שהפרוטוקול ישקף את עיקריהם.מן הראוי הוא שפרוטוקול בית המשפט יכלול את העדויות, הטענות וההתרחשויותשאירעו לפניו במהלך הדיונים. כמו כן, על הפרוטוקול לשקף התנהגות בלתי הולמתשל הצדדים או באי כוחם, במיוחד אם בית המשפט מתעתד להעביר את ההתנהגותתחת שבט ביקורתו, בפסק הדין. ראוי גם שהפרוטוקול ישקף תשובות של עדים לשאלותבית המשפט. הסתיים הסכסוך בפשרה דיונית או מהותית, על הפרוטוקול לשקף אתטיב ההסברים שניתנו לצדדים, ביחס להצעת פשרה של בית המשפט או להצעתובדבר מתן פסק דין על דרך הפשרה, ככל שאלה נדרשים ועל-פי שיקול דעת ביתהמשפט.יצוין כי אין בחוק דרישה לעניין ניהולו של פרוטוקול בבית המשפט העליון. הקלדה שלהנאמר, המתבצעת באולם הדיונים ועומדת לרשות הצדדים, על פי בקשתם, אינהבעלת תוקף מחייב של פרוטוקול.זכות בעל דין להביע עמדה בפני בית המשפט כשעורך דינומבקש להתפטרבהקשר לתלונה שהתקבלה בנציבות, התעוררה שאלה בדבר ההליך הראוי כאשר עורךדין מבקש מבית המשפט להסתלק מן הייצוג. האם יש לאפשר לבעל הדין להביע עמדהבעניין זה והאם עומדת לו זכות לעשות כן?עמדת הנציבה: ביחס לסוגיה זו לא ניתן למצוא התייחסות מפורשת בדבר חקיקה.עם זאת, בשל חשיבותה העליונה של הזכות להיות מיוצג ובשל מעמדה של הזכותלהישמע, הנטועה בקרקע שיטתנו המשפטית ובשל הקשיים והתקלות העלולים להיגרםבעקבות הפסקת הייצוג, על בית המשפט לאפשר לבעל הדין להביע עמדתו, ככל שהדברמתאפשר בנסיבות. לרעיון זה אחיזה הן בפסיקה הפלילית והן בפסיקה האזרחית.אשר לסניגור, המבקש להשתחרר מייצוג מרשו, נקבע כי בנסיבות רגילות עשוי להינתןלעמדת הנאשם בשאלת הפסקת ייצוג של סניגור משקל מכריע.ואילו בפסיקה האזרחית נקבע כי במקרה שבעל הדין מבקש לפטר את בא כוחו, על ביתהמשפט להסביר לו את משמעות העניין כדי שישקול את החלטתו בזהירות. מקל וחומרכי על בית המשפט לאפשר לבעל הדין להביע עמדתו כאשר הפסקת הייצוג אינה ביוזמתו.כתיבת החלטות על גבי טופסצו הניתן על ידי בית המשפט צריך להכיל את כל הפרטים הרלבנטייםולהערך באופן מכובד, המעיד על כך שהינו פרי שיקול דעת שיפוטימהות התלונה: אופן מילוי טפסי החלטה על ידי שופט. במספר תלונות הלינו עלסתמיות מסמך ואי רישומם של פרטים נחוצים בשדות הטופס הריקים, כגון מספר תיקהיחידה החוקרת במשטרה, שם בית המשפט, מספר התיק בבית המשפט, מהות העילהלמתן צו החיפוש ועוד. במקרה נוסף, ניתנה החלטת שופטת על גבי טופס מוכן, מבלילהתייחס לשני חלקי הבקשה שהוגשה ומבלי למלא את כל חלקי הטופס.עמדת הנציבה: לאור חשיבותו של הנושא, הנוגע לדרך ראויה של ניהול משפטולזכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הצדדים והמשליך על אמון הציבור במערכת השיפוטית,מן הראוי להקפיד על עריכת הצווים המוצאים על ידי בית המשפט ולתת את הדעתלנקודות דלהלן:א. טפסים בהם נעשה שימוש על ידי בית המשפט נועדו להקל על מלאכתו של השופטולאפשר בכך יעילות בניהול הליכי משפט. מבחינת מעמדם המשפטי, אין הם שונים מכלהחלטה אחרת היוצאת מלפני השופט, הנושא באחריות להחלטותיו, על תוכנן ועל מאפייניהןהפורמליים. לפיכך, אין זה ראוי שהחלטה שיפוטית כלשהי תינתן במסמך - שהוא צו ביתמשפט או החלטה אחרת - הערוך על טופס הלוקה בחסר בפרטים מהותיים.ב. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסודשל אדם.ג. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בביתהמשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתושל היושב על כס המשפט. בנוסף, יש בכך כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלתעל השופט ופגיעה בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור.ד. כאשר מוצא צו מלפני בית המשפט, עליו להכיל את כל הפרטיים הרלבנטיים. מקוםבו מכיל הטופס המוכן מספר חלקים, שחלקם אינם רלבנטיים לבקשה שהוגשה אולהחלטה הניתנת בה (כגון סעדים חלופיים), על בית המשפט למחוק חלקים אלה,באופן שתהא הלימה בין כל חלקי הטופס. בכל מקרה, על הצו להיערך באופן מכובד,המעיד על כך שהוא מכיל החלטה או צו שהם פרי שיקול דעת שיפוטי ומעמיד אתמי שהצו ניתן נגדו, על הסיבות לנתינתו.חובת הסודיות וסוגיית גילוי דבר הגשת תלונה באולם הדיוניםאו בהחלטהעל בית המשפט היושב לדין למנוע ולהימנע מהעלאת דבר הגשתתלונה או החלטה שניתנה בה מצד המתדיינים או באי כוחם, הןבאולם הדיונים והן בהחלטותיו.מהות התלונה: האם בית המשפט רשאי או צריך להעלות, או לאפשר לבעלי הדיןאו באי כוחם להעלות באולם הדיונים או בהחלטה היוצאת מלפני בית המשפט, דברהגשת תלונה או החלטה שניתנה בה?עמדת הנציבה: העיקרון הכללי בדבר חופש המידע ושקיפות פעולתה של רשותציבורית אינו חל על הנציבות, ולא בכדי. הטעמים שבעטיים עוטה המוסד המוסמךלברר התנהגות והתנהלות שופטים, מעטה דיסקרטיות הינם: הצורך להגן על המערכתהשיפוטית ועל השופט היחיד מפני תלונות סרק העשויות לפגוע, ללא הצדקה, ביוקרתםובאמון הציבור במערכת; למנוע מניפולציה בניסיון להשפיע על זהות השופט היושבלדין; לאפשר למתלונן להגיש תלונה ללא חשש למשוא פנים של השופט היושב לדיןועוד. בהתאם לרציונאל הגלום בטעמים הנ"ל, קובע חוק נציב תלונות הציבור עלשופטים, התשס"ב-2002 (להלן: "החוק") הוראות שנועדו להבטיח דיסקרטיות בהליכיבירור תלונה ואשר מאפשרות את מימוש תכליתה של הנציבות.הדיסקרטיות המאפיינת את עבודת הנציבות משליכה גם על ביתהמשפט היושב לדין ועל כן, על בית המשפט למנוע העלאת דברהגשת תלונה או החלטה שניתנה בה מצד המתדיינים או באי כוח,ולהימנע מלהעלות דברים אלה ביוזמתו באולם הדיונים או בהחלטההיוצאת מלפני בית המשפט.חשיפת התלונה או ההחלטה כאמור עלולה לרוקן מתוכן את חובת הסודיות המוטלתעל הנציבות, להעכיר את האווירה באולם המשפט ללא צורך, לרפות את ידיהם שלמתלוננים פוטנציאליים ואף לפגוע באמון הציבור וביוקרתה של המערכת השיפוטית.π ˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·
Change language