ועד מחוז חיפה - לשכת עורכי הדין

DP.12new 22/11/05 9:13 Page 20מועדון המגשר מארח:‏צדק מאחה בתחוםהמשפט הפליליעו"ד אורית אסניןבמפגש מרתק,‏ שהונחה ע"י עו"ד ענת פרקש,‏ ראש תחום צדק מאחה במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרדהמשפטים,‏ נחשפנו לתפיסת הצדק המאחה ויישומיה Justice) .(Restorative תפיסה זו מציעה זוית ראיה ייחודיתעל המעשה הפלילי ועל התגובה הראויה לו.‏על פי תפיסת הצדק המאחה,‏ יש להתייחס להתנהגות הפלילית,‏ לא רק כאל התנהגות הסוטה מאמת המידה הנורמטיביתשל החוק הפלילי אלא,‏ בראש ובראשונה,‏ כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה (Offender)לבין הנפגע ממנה (Victim) ובמובן זה,‏ היא מחוללת ביניהם סכסוך.‏ תוצאותיו של סכסוך זה הן פגיעות בנפגע העבירה,‏בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו.‏ריפוי הפגיעה של המעשה הפלילימטרת הצדק המאחה היא איחוי הפגיעות Wrongs) ,(Righting כלומר קידום הריפוי והטבה של הפגיעות החומריותוהלא-חומריות של המעשה הפלילי.‏ איחוי הפגיעות מתרחש באמצעות תהליכים,‏ אשר במהלכם מזהים את הצרכיםשיצר המעשה הפלילי לכל אחד מן הצדדים המושפעים ממנו ומגדירים את המחויבות של מבצע העבירה,‏ בסיועה שלהקהילה,‏ לתת מענה על צרכים אלה.‏ איחוי הפגיעות יביא,‏ בנסיבות בהן זה אפשרי,‏ ליישוב הסכסוך.‏הודאה ונטילת אחריותעל פי תפיסת הצדק המאחה,‏ מבצע עבירה הוא מי שביצע את המעשה הפלילי ומוכן לקבל אחריות על כך.‏ לפיכך,‏ תנאי מהותי להשתתפותו של מבצע העבירה בתהליךשל צדק מאחה היא הודאתו בעובדות המהותיות של המעשה הפלילי.‏ הפגיעה באחרים יצרה את מחויבותו המוסרית של מבצע העבירה לקבל אחריות פעילה על מעשיו,‏ישירות כלפי מושאי פגיעתו:‏ נפגע העבירה והקהילה.‏קבלת אחריות,‏ היא תוצאה של השתתפות בתהליך צדק מאחה ומשמעה הוא כי מבצע העבירה מכיר†(קוגניטיבית ורגשית)‏ בפגיעה ובהשלכותיה†האנושיות ועושה,‏ ככלהאפשר,‏ לאיחוייה ולמזעור פגיעות אפשריות בעתיד ‏(מחויבות התנהגותית).‏ לפיכך,‏ יהיה על מבצע העבירה להסכים לבצע פעולות שיש להן קשר קרוב ככל האפשר לפגיעההספציפית שגרם המעשה הפלילי.‏ הפעולות יכולות להיות פיצוי כספי,‏ התנצלות,‏ שירות למען הנפגע,‏ שירות למען הקהילה ופעולות נוספות,‏ המותאמות לצרכים המיוחדיםשל הצדדים.‏ נטילת האחריות מצדו של מבצע העבירה משמעה גם נכונות לקחת חלק פעיל בטיפול בבעיותיו ובצרכיו.‏שלבי התהליךאיחוי הפגיעות מתרחש באמצעות תהליכים מובנים,‏ המהווים חלופה או השלמה להליכים פליליים.‏ מדובר בתהליכים רצוניים המכנסים את מי שנפגעו והושפעו מן המעשההפלילי - נפגע העבירה,‏ מבצע העבירה ובמקרים המתאימים בני משפחה וחברי קהילה- במרחב בטוח ובאקלים מכבד במטרה לנהל שיח על המעשה הפלילי,‏ תוצאותיווסיבותיו.‏השיח מונחה על ידי צד שלישי,‏ שעבר הכשרה מתאימה:‏ מנחה תהליך צדק מאחה.‏כל אחד מהמושפעים מן המעשה הפלילי מספר את סיפורו באשר לאירוע שהתרחש,‏וכיצד האירוע השפיע עליו.‏ התהליך מזמין ומאפשר חשיפה אישית של רגשות,‏ מחשבותופעולות הנוגעות למעשה הפלילי,‏ שהוא חוויה טעונה עבור המושפעים ממנו,‏ ובכךמביא להאנשת המשתתפים בשיח.‏ במצבים האלה,‏ התקשורת האישית הישירה היארבת עוצמה,‏ מכיוון שהיא גורמת למשתתפים להבין טוב יותר אחד את השני,‏ אתהאופן בו הם קשורים זה לזה וכן את המעשה הפלילי,‏ סיבותיו והשלכותיו.‏ השיח מאפשרהגעה להסכמה באשר לפעולות שעל מבצע העבירה,‏ בסיועם של חברי הקהילה,‏ לעשותכדי לאחות את הפגיעות הכלכליות,‏ הרגשיות והחברתיות שנגרמו על ידי המעשההפלילי.‏קיום תהליכי הצדק המאחה מותנה במספר תנאים מהותיים,‏ ובכללם הסכמה שלמבצע העבירה ונפגע העבירה לגבי העובדות שבבסיס המעשה הפלילי,‏ השתתפותרצונית של כל הנוגעים בדבר,‏ בכל שלביו של התהליך,‏ סודיות וחיסיון של תהליכי הצדקהמאחה והעדר פניות של המנחים.‏ התהליכים מתבססים על מידע מוגדר היטב ומתנהליםעל פי אמות מידה מקצועיות וכללי אתיקה הנגזרים מתפיסת העולם של הצדק המאחה.‏תהליכי הצדק המאחה נערכים במסגרת של תכניות צדק מאחה,‏ שהן מקצועיות,‏מנהלתיות וניטראליות.‏ בארץ,‏ פועלות תכניות צדק מאחה המנוהלות על ידי גופיםעוה"ד תמי אולמן ועופר כהןממשלתיים וגופים קהילתיים.‏ מנהלי התכניות חברים בפורום ‏"מפעילי תכניות צדקמאחה",‏ שמונחה על ידי המרכז הארצי לגישור.‏ מטרת הפורום היא להטמיע את העקרונותוהערכים שבבסיס הצדק המאחה ולהוביל מהלך חברתי של הקמת תכניות צדק מאחה,‏ באופן מובנה ומקצועי,‏ על פי מודל שפותח על ידי המרכז הארצי לגישור.‏ התכניותפועלות במקומות שונים ברחבי המדינה ומייצגות מגוון של אוכלוסיות יעד,‏ ביניהן ניתן לציין את פעילותה,‏ מזה מספר שנים,‏ של תוכנית צדק מאחה ארצית,‏ בשירות המבחןלנוער.‏ערך מוסף חברתיתהליכי צדק מאחה הם בעלי ערך אישי וחברתי רב.‏ הם תורמים לאיחוי הפגיעות של הנפגע,‏ לקבלת אחריות פעילה של מבצע העבירה על מעשיו כלפי המושפעים מהם,‏תוך גינוי המעשה הפלילי.‏ כל זאת,‏ באופן המקדם את שילובם מחדש של נפגע העבירה ומבצע העבירה בקהילה בטוחה,‏ מועצמת,‏ המיטיבה את היחסים בין חבריה,‏ ביןקבוצות שונות בקהילה ובין גורמים בקהילה לגורמים ממשלתיים שעיסוקם בתחום הפלילי.‏ כל אלה הופכים את תהליכי הצדק המאחה לתהליכים חברתיים משמעותיים,‏שעשויים להשפיע באופן חיובי על שינוי מערכות היחסים בחברה הישראלית.‏המעוניינים להשתתף בסדנת חשיפה בנושא צדק מאחה יירשמו במזכירות הלשכה.‏˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·≤∞עו"ד ענת פרקש