ועד מחוז חיפה - לשכת עורכי הדין

DP.12new 22/11/05 9:13 Page 19מי מפחד מצו למניעתהטרדה מאיימת?‏ע"א ‏(מחוזי-ירושלים)‏ 6300/05, ג.ס.‏ נ'‏ א.ר.‏ עו"ד,‏פסק דין מיום 21.08.2005עו"ד חוה מרצקיהמערער הגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת,‏ כמשמעותו בחוק מניעת הטרדה מאיימת,‏התשס"ב-‏‎2001‎‏,‏ כנגד המשיבה,‏ עורכת דין,‏ אשר ייצגה את אשתו בהליכים משפטיים שניהלה כנגדו.‏ המערערטען כי המשיבה הפיצה מסמכים שיקריים ומסרה הודעות כזב למשטרה ולבית המשפט,‏ במטרה שהמשטרהתעצור אותו,‏ כי המשיבה מתגרה בו וכי היא עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך.‏הבקשה נדחתה ע"י בית משפט השלום בירושלים,‏ וערעור שהוגש על כך נדחה אף הוא.‏בית המשפט המחוזי קבע כי הגבלת צעדיו של עורך דין,‏ בדרך של חשיפתו לצו למניעת הטרדה מאיימת,‏תפגע באופן קשה ובלתי מידתי במקצוע עריכת הדין,‏ בחופש העיסוק של עורך הדין ובחובתו של עורך הדיןלייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות,‏ ובכך יצא הציבור נפסד.‏ אמנם,‏ אין לשלול על הסף אפשרות,‏ כי מעשיושל עורך דין עלולים לעלות לכדי הטרדה מאיימת,‏ אך מדובר רק במקרים קיצוניים וחריגים,‏ וככלל על ביתהמשפט לבחון בזהירות בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת,‏ כשזו באה להגביל עורך דין בייצוג לקוחו.‏בית המשפט קבע כי המשיבה פעלה במסגרת גבולות ייצוג עורך דין את לקוחו,‏ וגם אם פעלה במסגרתתפקידה,‏ כטענת המערער,‏ שלא כדין,‏ הרי אין זו הדרך להלין על התנהלותה כעורכת דין.‏ התנהלות כזאתנתונה לא רק למרותם של הדין הפלילי והאזרחי,‏ ככל אדם אחר,‏ אלא גם למרותו של הדין המשמעתי,‏ הנאכףעל ידי לשכת עורכי הדין ולפיכך,‏ בדין נדחתה הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.‏‏"מרגישים בבית"‏עו"ד עפר אטיאסבפסק דינו המונומנטלי של כבוד השופט מ'‏ חשין בעניינה של השופטת הילה כהן,‏ פסק דין שמהווה נדבךחשוב בפסיקה הישראלית,‏ וממחיש יותר מכל את הניתוק שבין מערכת המשפט לבין הציבור הרחב -מקדיש השופט חשין פרק נכבד למערכת בתי המשפט לעניינים מקומיים,‏ הממומנת על ידי העיריות.‏בפסק דינו מזכיר השופט חשין את המצב העובדתי על פיו בית המשפט לעניינים מקומיים ממוקם בבנייןהשייך לעיריה,‏ עובדי בית המשפט,‏ המזכירות ופקידי העזר הם עובדי העיריה,‏ חדרי התובעים ממוקמיםבסמוך לאולם השופט והתובעים העירוניים מופיעים בבית המשפט מידי יום ביומו.‏בנסיבות אלה,‏ מתעורר חשש בליבו של השופט חשין כי תחושת אדנות זו,‏ של העיריה כלפי שופטי ביתהמשפט לעניינים מקומיים,‏ תזלוג מן הפן המינהלי אל הפן המהותי.‏ כמו כן,‏ חרד השופט חשין מתחושתהפמילייריות והקירבה הרבה שבין השופטים לבין מערך התביעה העירוני,‏ כאשר למרבה הפלא לא מטרידהאת כבוד השופט השאלה מה מרגיש האזרח הקטן נוכח יחסי הקירבה והפמילייריות הללו,‏ והאם לא נפגעתמראית הצדק בעיניו של אותו אזרח,‏ אלא מה שמטריד אותו הוא החשש שתחושת הפמילייריות והקירבהתגרום לפגיעה במעמד השופט דווקא.‏לנוכח התגלית המסעירה שמגלה כבוד השופט חשין בעניין מערכת בית המשפט לעניינים מקומיים,‏ אפשרלתמוה ולשאול אם השופט חשין התעכב לרגע להרהר בשאלה האם קיים הבדל בין המצב בבית המשפטלעניינים מקומיים לבין המצב במערכת בתי המשפט בה הוא מכהן?‏בהקשר זה מן הראוי לזכור ולהזכיר כי היכל המשפט הוא מבנה ששייך למדינה.‏ הוא ממוקם על קרקעששייכת למדינה,‏ עובדיו,‏ לרבות השופטים,‏ הם עובדי מדינה,‏ המקבלים את שכרם מהמדינה,‏ וכל זאתכאשר המדינה היא המתדיין העיקרי בין כתלי ביהמ"ש,‏ הן בעניינים פליליים,‏ הן בעניינים מינהליים והןבעניינים אזרחיים.‏אנשי הפרקליטות והתביעה המשטרתית,‏ המופיעים בבתי המשפט מדי יום ביומו,‏ ובמיוחד בבית המשפטלענייני תעבורה או באולמות המעצרים,‏ נמצאים ביחסי קירבה עם השופטים.‏ כיוון שבית המשפט שייךלמדינה,‏ המדינה אינה משלמת את אגרות המשפט,‏ גם כאשר היא תובעת את האזרח במשפט אזרחי.‏השופטים,‏ בחלקם הגדול,‏ מגיע לשיפוט מתוך שירות המדינה.‏ יועצים משפטיים לשעבר,‏ לרבות מי שכיהןכמשנה ליועץ המשפטי ופרקליטי מדינה לשעבר,‏ מהווים חלק ניכר מהרכבו של בית המשפט העליון,‏וגם בבתי המשפט המחוזי והשלום מכהנים כשופטים פרקליטים צבאיים לשעבר,‏ פרקליטים לשעבר וכןיועצים משפטיים לשעבר של גופים ממשלתיים.‏לכן,‏ לא פלא הוא שהמדינה מרגישה בין כתלי בתי המשפט כמו בבית,‏ והאזרח הקטן לומד את השיעורהראשון בהפרדת הרשויות,‏ כשהוא רואה את התובע המשטרתי מנהל,‏ למעשה,‏ את ההליכים בביתהמשפט לתעבורה,‏ ואת הליכי המעצר בבית משפט השלום,‏ וכאשר הוא נתקל במעמדם המיוחד שלנציגי כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט של הפירוק והפש"ר ושל נציגי האפוטרופוס הכללי בבית המשפטלענייני משפחה.‏ואם הקורא היקר מעוניין לקבל את ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמדינה מרגישה בבית המשפט כמושקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים מרגישה באיצטדיון טדי,‏ ניתן להפנות אותו להנחיות היועץ המשפטילממשלה,‏ על פיהן אין המדינה מסכימה להעביר לבוררות מחלוקות אזרחיות,‏ וזאת בניגוד למדיניות הברורהשל המחוקק ושל בתי המשפט לפיה יש להפנות סכסוכים אזרחיים להכרעה אל מחוץ למערכת בתיהמשפט.‏נראה כי מה שמומלץ לציבור הרחב אינו כדאי למדינה,‏ שהרי היא יכולה להתדיין חינם אין כסף בפני ביתמשפט בו היא מרגישה כמו בבית,‏ ואם חס וחלילה נתקלה המדינה בשופט אובייקטיבי שפסק נגדה -תמיד יש לה תקווה למצוא מי שיושיע אותה בהרכב הערעורים.‏השעיות בפועלשל עורכי דיןדו"ח מס'‏ - 23 נכון ליום 1.11.2005על מנת שלא נכשיל ולא נכשל,‏ תשומת לב החברים מופניתלחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתםמחוז חיפה:‏הוצאו מן הלשכהרמזי אבו-רחמה -מס'‏ רישיון 5740הוצא מן הלשכה החל מיום.06/11/2001מאמון בן עלי חלאילה -מס'‏ רישיון 18364הוצא מן הלשכה החל מיום.24/07/2003טאיסה ניוק -מס'‏ רישיון 18840הוצאה מן הלשכה החל מיום.27/4/2005ויקטוריה דרייזין -מס'‏ רישיון 21938הוצאה מן הלשכה החל מיום.18/5/2005הושעו מן הלשכהיהונתן גינת -מס'‏ רישיון 20681הושעה לתקופה של 3 שניםהחל מיום 31/12/2002ועד ליום 30/12/2005.דניאל וולף -מס'‏ רישיון 8539הושעה לתקופה של 4 שניםהחל מיום 1/01/2002ועד ליום 31/12/2005.פנחס נרקיס -מס'‏ רישיון 6652הושעה החל מיום 04/03/2003ועד ליום 01/09/2048.מרואן עבדולגני -מס'‏ רישיון 9474הושעה לתקופה של שנההחל מיום 24/1/2005ועד ליום 23/1/2006.אחמד כיאל -מס'‏ רישיון 31314הושעה זמנית החל מיום28/12/2004 ועד להגשתבקשה לפי סעיף 75לחוק לשכת עורכי הדין.‏עומר גזאוי -מס'‏ רישיון 12353הושעה לתקופה של 8 שניםהחל מיום 16/12/2004ועד ליום 15/12/2012.רביע אסמאעיל -מס'‏ רישיון 29392הושעה לתקופה של 12 חדשיםהחל מיום 22/1/2005ועד ליום 21/1/2006.נור טאהא -מס'‏ רישיון 19011הושעה לתקופה של שנתייםו-‏‎6‎ חדשים החל מיום 12/2/2005ועד ליום 11/8/2007.בסאם כנאענה -מס'‏ רישיון 22790הושעה לתקופה של שנהו-‏‎3‎ חדשים החל מיום 16/3/2005ועד ליום 15/6/2006.עאדל גנאים -מס'‏ רישיון 16987הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 3/12/03ועד ליום 2/12/05.ג'ואד חטיב -מס'‏ רישיון 16541הושעה לתקופה של 12 חודשיםהחל מיום 15/7/05ועד ליום 14/7/06.אריאל פרידמן -מס'‏ רישיון 22847.הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 21/8/2005ועד ליום 20/8/2007אנואר זחאלקה -מס'‏ רישיון 22955.הושעה לתקופה של 3 חודשיםהחל מיום 27/10/2005ועד ליום 26/1/2006מחוז הצפון:‏הוצאו מן הלשכהמאזן נסאר -מס'‏ רישיון 10250הוצא מן הלשכההחל מיום 17/8/03.ציון אוזנה -מס'‏ רישיון 10642הוצא מן הלשכה החלמיום 11/6/2002.זאהי אסכנדר -מס'‏ רישיון 12864הוצא מן הלשכההחל מיום 1/8/2005.הושעו מן הלשכהמוחמד עסאקלה -מס'‏ רישיון 7455הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 8/7/2004ועד ליום 7/7/2006.פאוזי חג'יירי -מס'‏ רישיון 19008הושעה החל מיום 17/7/2003ועד ליום 30/4/2006.פיראס ג'ראר -מס'‏ רישיון 21908הושעה לתקופהשל 20 חודשיםהחל מיום 8/6/2004ועד ליום 7/2/2006.עומר ממדוח גסאן -מס'‏ רישיון 20160הושעה לתקופה של 9 חודשיםהחל מיום 4/8/2005ועד ליום 3/5/2006.אמיר חטיב -מס'‏ רישיון 32224הושעה לתקופה של 3 חודשיםהחל מיום 4/9/2005ועד ליום 3/12/2005.±π ˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·