DP.12new 22/11/05 9:13 Page 18אתיכאןענישה מרתיעהלעורכי דיןהעוזרים למסיגיגבול המקצועעו"ד אריה אבריאל, יו"ר ועדת האתיקהבספטמבר 2005 נפל דבר בבית הדין המשמעתי של מחוז חיפה. עו"ד, שהורשעבעבירה של מתן שירותים משפטיים לחברה שעוסקת בהסגת גבול המקצוע, נידוןלעונש של השעיה בפועל למשך שנה.מעבר לברכות שיש לשגר לביה"ד, על הענישה המרתיעה וההולמת בנדון, חשובלהביא לידיעת ציבור עורכי הדין פרטים על עצם גזר דין זה, על מנת שידעו כולםכי, כיום, הפכה העבירה הנ"ל לעבירה חמורה, שיש בדעת בתי הדין והלשכה להתייחסאליה בחומרה.הסגת גבול המקצוע ע"י חברות ומיני "חאפרים", שתחום עריכת הדין אינו עיסוקם,פוגעת בראש ובראשונה בציבור הלקוחות, ולעיתים מדובר בפגיעה ישירה וכואבתבמיוחד.הציבור מתפתה, לא אחת, לשכור שירותי חברות שכאלו, אם זה בשל מחירן הזוללעומת עלות עו"ד ואם זה בשל כושר שכנוע מתוחכם מצד בעל אותה חברה, המלווהבשלל הבטחות, שאין מאחוריהן דבר.רבים אף סבורים כי עו"ד מן המניין הוא המייצג אותם, ורק עם היוודע כשלונם בהליךהמשפטי - מתגלית בפניהם האמת המרה, והם מבינים כי הוליכו אותם שולל.במסגרת אותן חברות מסיגות גבול המקצוע נמצאות גם אותן "חברות גבייה", שצצובשנים האחרונות כחול על פני הים, ואשר מעבר להיותן מסיגות את גבול המקצועהן גם מפעילות שיטות גבייה בלתי חוקיות. בגזר הדין המוזכר לעיל - הורשע אותועו"ד בכך שעבד עבור חברת גבייה שכזו.צר לי כי משטרת ישראל לא עושה די כדי לטפל בתופעה, ועל כן חשוב שבתי הדיןשל הלשכה, ועדת האתיקה של המחוז, והוועדה להגנת המקצוע - בראשה עומדתעו"ד חוה מרצקי - ימשיכו במלאכתם הנאמנה למיגור התופעה האמורה.כנס חברי בית הדיןהמשמעתי המחוזיכנס חברי בית הדין המשמעתי המחוזי ייערךביום חמישי, 23.11.05, בשעה 18:00, בבית הפרקליט בחיפה.בתוכנית:עו"ד רחל בן ארי (בר רב האי), יו"ר ועד מחוז חיפה -דברי פתיחה וברכותעו"ד מיבי מוזר, יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי -"על האתיקה בשפיטה"עו"ד יעקב גילת, יו"ר בית הדין המשמעתי מחוז חיפה -דיווח על פעילות בית הדין המשמעתידיון:במסגרת הדיון יוכלו משתתפי הכנס להציג שאלותולהעלות הצעות וסוגיות בענייני משמעת ואתיקה.תשובות ועדתהאתיקה לשאילתותבעריכת עו"ד אורית אסנין, חברת ועדת האתיקה הארציתפשיטת רגל של הלקוח וחובת החסיוןהשאילתא:אל עורך הדין פנה לקוח בבקשה לייצגו בעניין המתנהל בחו"ל.במהלך הטיפול נודע לעורך הדין כי הלקוח הוכרז כפושט רגל בארץ.עורך הדין הפסיק את הייצוג ופנה בשאלה אם חלה עליו חובה לדווח לנאמן, באופן יזום,על נכסים ו/או זכויות שיש ללקוח בחו"ל ואשר המידע עליהם הגיע לעוה"ד במהלך הטיפולבענייני הלקוח.התשובה:כללי החסיון חלים על עורך הדין גם מקום שהלקוח הוכרז פושט רגל.לא חלה על עורך הדין כל חובה לדווח לנאמן ודיווח כאמור ייחשב כהפרת החסיון וכעבירתמשמעת. בעניין זה ראה ת"א (ת"א) 1794,1795/88 יצחק וקסברג נ' סילביו נחום, פ"מתש"ן (ג) 45 המפרט את הכללים בנוגע לחסיון ולחקירת עורך הדין במקרה של פשיטתרגל של הלקוח.בית המשפט הדן בפשיטת רגל רשאי לצוות על פושט הרגל לוותר על החסיון.אחריות עורך הדין לשימוש בכספי ערבות שחולטההשאילתא:עורך הדין ייצג בעל נכס שביקש פינוי של פולש מהנכס.על מנת לעכב את הפינוי, נדרש הפולש להפקיד ערבות לכיסוי נזקי המבקש. חלפו שנים,טענות הפולש נדחו ובית המשפט איפשר להמשיך בהליכי הפינוי.עורך הדין פנה בשם מרשו לבית המשפט בבקשה לחלט את כספי הערבות ולהעבירםלידי מרשו לכיסוי הוצאותיו ושכ"ט עו"ד ומהיתרה שתיוותר (כ-1/6 מכספי הערבות), לכסותחלק זעום מדמי השכירות הראויים שנדרשו.עוה"ד קיבל שיק לפקודתו. השיק הופקד בחשבונו של עורך הדין וסך מקביל שולם למרשו.במקביל הוצא ללקוח חשבון שכ"ט והחוב שולם. את היתרה קיזז הלקוח על חשבון חובדמי השכירות הראויים.ב"כ הפולש פנה לעורך הדין בדרישה כי הנ"ל יחזיר לפולש לאלתר את יתרת כספי הערבות,מעבר לסכומים ששולמו לכיסוי הוצאות שכ"ט עורך הדין. עוד נטען כי לעורך הדין יש אחריותאישית ושיקול דעת לעניין השימוש שנעשה בכספי הערבות המוחזרת.עורך הדין שואל אם חל עליו חיוב כלשהו לוודא כי מרשו מוותר על טענת קיזוז ואם עליולוודא כי מרשו יחזיר את יתרת הכספים לפולש.התשובה:תשלום המועבר מבית המשפט לעורך הדין, מועבר לעורך הדין מכוח היותו בא כוחו שלהלקוח ואין לראות בו תשלום לעורך הדין באופן אישי.במקרה דנן, מחוייב עורך הדין להעביר הכספים ישירות למרשו וכך אכן עשה. כל טענהשיש לפולש לעניין העדר זכות קיזוז ו/או לעניין השימוש בכספים, יש להפנות כלפי הלקוחולא כלפי עורך הדין.נציג עפ"י סעיף 60 לחוק מס ערך מוסףהשאילתא:עורך הדין מייצג חברה ישראלית. השליטה והניהול של החברה נעשה מחו"ל. בחברה בארץעובדים שני עובדים בלבד. כתובתה של החברה במשרדו של עורך הדין.על מנת לפתוח תיק במע"מ דורשים שלטונות מע"מ כי לחברה ימונה "נציג" בישראל,בהתאם לסעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.עורך הדין התבקש לשמש כנציג החברה ושואל אם מינוי כאמור מנוגד לחובותיו על פיכללי האתיקה.התשובה:הוראת סעיף 60 (ב) לחוק מס ערך מוסף קובעת כי נציג שהתמנה לפי סעיף זה, דינולעניין חוק זה כדין החייב במס. עם קבלת המינוי כנציג, נושא עורך הדין באחריות אישיתובפועל יהא ערב להתחייבויות החברה כלפי שלטונות מע"מ.בנסיבות כאמור, יהווה המינוי כנציג הפרה של כלל 10 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקהמקצועית), תשמ"ו-1986 האוסר על עורך הדין לערוב ערבות אישית בעניין הנמצא בטיפולווזאת גם אם אין במתן הערבות טובת הנאה חומרית.יתר על כן, לאור המעורבות האישית הנגזרת מהמינוי כנציג, קיים חשש כי עורך הדין יימצאבמצב של ניגוד עניינים, בניגוד לכלל 14 (א) לכללי האתיקה הקובע כי עורך דין לא ייצג לקוח,לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתוהמקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות.˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·±∏
DP.12new 22/11/05 9:13 Page 19מי מפחד מצו למניעתהטרדה מאיימת?ע"א (מחוזי-ירושלים) 6300/05, ג.ס. נ' א.ר. עו"ד,פסק דין מיום 21.08.2005עו"ד חוה מרצקיהמערער הגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כמשמעותו בחוק מניעת הטרדה מאיימת,התשס"ב-2001, כנגד המשיבה, עורכת דין, אשר ייצגה את אשתו בהליכים משפטיים שניהלה כנגדו. המערערטען כי המשיבה הפיצה מסמכים שיקריים ומסרה הודעות כזב למשטרה ולבית המשפט, במטרה שהמשטרהתעצור אותו, כי המשיבה מתגרה בו וכי היא עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך.הבקשה נדחתה ע"י בית משפט השלום בירושלים, וערעור שהוגש על כך נדחה אף הוא.בית המשפט המחוזי קבע כי הגבלת צעדיו של עורך דין, בדרך של חשיפתו לצו למניעת הטרדה מאיימת,תפגע באופן קשה ובלתי מידתי במקצוע עריכת הדין, בחופש העיסוק של עורך הדין ובחובתו של עורך הדיןלייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות, ובכך יצא הציבור נפסד. אמנם, אין לשלול על הסף אפשרות, כי מעשיושל עורך דין עלולים לעלות לכדי הטרדה מאיימת, אך מדובר רק במקרים קיצוניים וחריגים, וככלל על ביתהמשפט לבחון בזהירות בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כשזו באה להגביל עורך דין בייצוג לקוחו.בית המשפט קבע כי המשיבה פעלה במסגרת גבולות ייצוג עורך דין את לקוחו, וגם אם פעלה במסגרתתפקידה, כטענת המערער, שלא כדין, הרי אין זו הדרך להלין על התנהלותה כעורכת דין. התנהלות כזאתנתונה לא רק למרותם של הדין הפלילי והאזרחי, ככל אדם אחר, אלא גם למרותו של הדין המשמעתי, הנאכףעל ידי לשכת עורכי הדין ולפיכך, בדין נדחתה הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת."מרגישים בבית"עו"ד עפר אטיאסבפסק דינו המונומנטלי של כבוד השופט מ' חשין בעניינה של השופטת הילה כהן, פסק דין שמהווה נדבךחשוב בפסיקה הישראלית, וממחיש יותר מכל את הניתוק שבין מערכת המשפט לבין הציבור הרחב -מקדיש השופט חשין פרק נכבד למערכת בתי המשפט לעניינים מקומיים, הממומנת על ידי העיריות.בפסק דינו מזכיר השופט חשין את המצב העובדתי על פיו בית המשפט לעניינים מקומיים ממוקם בבנייןהשייך לעיריה, עובדי בית המשפט, המזכירות ופקידי העזר הם עובדי העיריה, חדרי התובעים ממוקמיםבסמוך לאולם השופט והתובעים העירוניים מופיעים בבית המשפט מידי יום ביומו.בנסיבות אלה, מתעורר חשש בליבו של השופט חשין כי תחושת אדנות זו, של העיריה כלפי שופטי ביתהמשפט לעניינים מקומיים, תזלוג מן הפן המינהלי אל הפן המהותי. כמו כן, חרד השופט חשין מתחושתהפמילייריות והקירבה הרבה שבין השופטים לבין מערך התביעה העירוני, כאשר למרבה הפלא לא מטרידהאת כבוד השופט השאלה מה מרגיש האזרח הקטן נוכח יחסי הקירבה והפמילייריות הללו, והאם לא נפגעתמראית הצדק בעיניו של אותו אזרח, אלא מה שמטריד אותו הוא החשש שתחושת הפמילייריות והקירבהתגרום לפגיעה במעמד השופט דווקא.לנוכח התגלית המסעירה שמגלה כבוד השופט חשין בעניין מערכת בית המשפט לעניינים מקומיים, אפשרלתמוה ולשאול אם השופט חשין התעכב לרגע להרהר בשאלה האם קיים הבדל בין המצב בבית המשפטלעניינים מקומיים לבין המצב במערכת בתי המשפט בה הוא מכהן?בהקשר זה מן הראוי לזכור ולהזכיר כי היכל המשפט הוא מבנה ששייך למדינה. הוא ממוקם על קרקעששייכת למדינה, עובדיו, לרבות השופטים, הם עובדי מדינה, המקבלים את שכרם מהמדינה, וכל זאתכאשר המדינה היא המתדיין העיקרי בין כתלי ביהמ"ש, הן בעניינים פליליים, הן בעניינים מינהליים והןבעניינים אזרחיים.אנשי הפרקליטות והתביעה המשטרתית, המופיעים בבתי המשפט מדי יום ביומו, ובמיוחד בבית המשפטלענייני תעבורה או באולמות המעצרים, נמצאים ביחסי קירבה עם השופטים. כיוון שבית המשפט שייךלמדינה, המדינה אינה משלמת את אגרות המשפט, גם כאשר היא תובעת את האזרח במשפט אזרחי.השופטים, בחלקם הגדול, מגיע לשיפוט מתוך שירות המדינה. יועצים משפטיים לשעבר, לרבות מי שכיהןכמשנה ליועץ המשפטי ופרקליטי מדינה לשעבר, מהווים חלק ניכר מהרכבו של בית המשפט העליון,וגם בבתי המשפט המחוזי והשלום מכהנים כשופטים פרקליטים צבאיים לשעבר, פרקליטים לשעבר וכןיועצים משפטיים לשעבר של גופים ממשלתיים.לכן, לא פלא הוא שהמדינה מרגישה בין כתלי בתי המשפט כמו בבית, והאזרח הקטן לומד את השיעורהראשון בהפרדת הרשויות, כשהוא רואה את התובע המשטרתי מנהל, למעשה, את ההליכים בביתהמשפט לתעבורה, ואת הליכי המעצר בבית משפט השלום, וכאשר הוא נתקל במעמדם המיוחד שלנציגי כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט של הפירוק והפש"ר ושל נציגי האפוטרופוס הכללי בבית המשפטלענייני משפחה.ואם הקורא היקר מעוניין לקבל את ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמדינה מרגישה בבית המשפט כמושקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים מרגישה באיצטדיון טדי, ניתן להפנות אותו להנחיות היועץ המשפטילממשלה, על פיהן אין המדינה מסכימה להעביר לבוררות מחלוקות אזרחיות, וזאת בניגוד למדיניות הברורהשל המחוקק ושל בתי המשפט לפיה יש להפנות סכסוכים אזרחיים להכרעה אל מחוץ למערכת בתיהמשפט.נראה כי מה שמומלץ לציבור הרחב אינו כדאי למדינה, שהרי היא יכולה להתדיין חינם אין כסף בפני ביתמשפט בו היא מרגישה כמו בבית, ואם חס וחלילה נתקלה המדינה בשופט אובייקטיבי שפסק נגדה -תמיד יש לה תקווה למצוא מי שיושיע אותה בהרכב הערעורים.השעיות בפועלשל עורכי דיןדו"ח מס' - 23 נכון ליום 1.11.2005על מנת שלא נכשיל ולא נכשל, תשומת לב החברים מופניתלחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתםמחוז חיפה:הוצאו מן הלשכהרמזי אבו-רחמה -מס' רישיון 5740הוצא מן הלשכה החל מיום.06/11/2001מאמון בן עלי חלאילה -מס' רישיון 18364הוצא מן הלשכה החל מיום.24/07/2003טאיסה ניוק -מס' רישיון 18840הוצאה מן הלשכה החל מיום.27/4/2005ויקטוריה דרייזין -מס' רישיון 21938הוצאה מן הלשכה החל מיום.18/5/2005הושעו מן הלשכהיהונתן גינת -מס' רישיון 20681הושעה לתקופה של 3 שניםהחל מיום 31/12/2002ועד ליום 30/12/2005.דניאל וולף -מס' רישיון 8539הושעה לתקופה של 4 שניםהחל מיום 1/01/2002ועד ליום 31/12/2005.פנחס נרקיס -מס' רישיון 6652הושעה החל מיום 04/03/2003ועד ליום 01/09/2048.מרואן עבדולגני -מס' רישיון 9474הושעה לתקופה של שנההחל מיום 24/1/2005ועד ליום 23/1/2006.אחמד כיאל -מס' רישיון 31314הושעה זמנית החל מיום28/12/2004 ועד להגשתבקשה לפי סעיף 75לחוק לשכת עורכי הדין.עומר גזאוי -מס' רישיון 12353הושעה לתקופה של 8 שניםהחל מיום 16/12/2004ועד ליום 15/12/2012.רביע אסמאעיל -מס' רישיון 29392הושעה לתקופה של 12 חדשיםהחל מיום 22/1/2005ועד ליום 21/1/2006.נור טאהא -מס' רישיון 19011הושעה לתקופה של שנתייםו-6 חדשים החל מיום 12/2/2005ועד ליום 11/8/2007.בסאם כנאענה -מס' רישיון 22790הושעה לתקופה של שנהו-3 חדשים החל מיום 16/3/2005ועד ליום 15/6/2006.עאדל גנאים -מס' רישיון 16987הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 3/12/03ועד ליום 2/12/05.ג'ואד חטיב -מס' רישיון 16541הושעה לתקופה של 12 חודשיםהחל מיום 15/7/05ועד ליום 14/7/06.אריאל פרידמן -מס' רישיון 22847.הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 21/8/2005ועד ליום 20/8/2007אנואר זחאלקה -מס' רישיון 22955.הושעה לתקופה של 3 חודשיםהחל מיום 27/10/2005ועד ליום 26/1/2006מחוז הצפון:הוצאו מן הלשכהמאזן נסאר -מס' רישיון 10250הוצא מן הלשכההחל מיום 17/8/03.ציון אוזנה -מס' רישיון 10642הוצא מן הלשכה החלמיום 11/6/2002.זאהי אסכנדר -מס' רישיון 12864הוצא מן הלשכההחל מיום 1/8/2005.הושעו מן הלשכהמוחמד עסאקלה -מס' רישיון 7455הושעה לתקופה של שנתייםהחל מיום 8/7/2004ועד ליום 7/7/2006.פאוזי חג'יירי -מס' רישיון 19008הושעה החל מיום 17/7/2003ועד ליום 30/4/2006.פיראס ג'ראר -מס' רישיון 21908הושעה לתקופהשל 20 חודשיםהחל מיום 8/6/2004ועד ליום 7/2/2006.עומר ממדוח גסאן -מס' רישיון 20160הושעה לתקופה של 9 חודשיםהחל מיום 4/8/2005ועד ליום 3/5/2006.אמיר חטיב -מס' רישיון 32224הושעה לתקופה של 3 חודשיםהחל מיום 4/9/2005ועד ליום 3/12/2005.±π ˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·