××¢× ×××× ×××¤× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
××¢× ×××× ×××¤× - ×ש×ת ×¢×ר×× ×××× ××¢× ×××× ×××¤× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
DP.12new 22/11/05 9:13 Page 10ראיון אישי:אוי זוהר -"הנסיכה הלוחמת"בשנות ילדותי גיליתי, כמו רובנו הבנות, חיבה יתרהלסיפורי נסיכות. עם השנים פיתחתי חשדנות בריאהכלפי מוטיב ה"פרינס צ'ארמינג" ובהשראת אי אילותאוריות פמיניסטיות ואחרות, הפכתי למאמינה גדולהב"עשי זאת בעצמך", "אם אין אני לי- מי לי" וכיוצאבאלה מנטרות שעיקרן נהיר לכל.למזלי, גם על גיבורות סיפורי האגדות עברו תהפוכותעם השנים: לא עוד נסיכה כלואה במגדל הממתינהלישועה, או יפהפיה נמה הממתינה לנשיקה. אלה הוחלפוב"מלאכיות" קשוחות, "נשות חיל", וכמובן- נסיכותלוחמות.אֶוִי זוהר, מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחהבנעמ"ת, העוסקת גם ביעוץ פרטי, היא נסיכה לוחמתאמיתית של ימינו. בזמנים בהם אנו, נשים וגברים כאחד,ניצבים חסרי אונים אל מול "דרקונים" בדמות תופעותכגון: אלימות, הטרדות מיניות, תופעת ה"stalking”,הפליה ועוד, אוי היא בין המתמודדות בהצלחה רבה עםכל אלה.בתספורת זהובה קצוצה, לבושה בקפידה ובטוב טעםבסגנון המיוחד לה, עיניה עדיין מביעות את אותם להטונחרצות כשהיא משוחחת על עניינים הקשורים לעבודתה,גם לאחר שמונה שנים בתפקיד. "החוק חייב להשתנות",היא מדגישה, "כדי להתמודד עם תופעת האלימותבמשפחה יש, לדעתי, לשלב סמכות עם טיפול, כךשהחוק יאפשר רצף טיפולי בין ביהמ"ש לגורמי הטיפולוהאכיפה. השופטים צריכים לקבל כלים חוקיים כך שיוכלולכפות על אדם טיפול במסגרת צווי הגנה או צווים עלפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. המלצה לעבור טיפולאינה מספיקה. החקיקה חייבת לאפשר כפיית טיפולביתר קלות, כמו גם פיקוח על קבלת אותו טיפול ויעילותובהפסקת האלימות".המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמ"ת הוקםבחיפה עוד בשנת 1989, בהשראת מנהלת המחלקהגב' רונית לב ארי, על ידי העובדת הסוציאלית מתניההרמן ז"ל, בעקבות מודעות הולכת וגוברת של נעמ"תעו"ד מיכל שקדלתופעת האלימות במשפחה. כיום, המרכז מתפקדכחלק בלתי נפרד מפעילות נעמ"ת במרחב חיפה,בראשותה של יו"ר המרחב גב' מרים פרקש.אֶוי זוהר, בעלת תואר שני בחינוך ויעוץ, הגיעה לתפקידהכמנהלת המרכז לאחר שבע שנות עבודה כחוקרת נוערבמשטרת ישראל ואחראית על תחום חסרי הישע."למרכז בנעמ"ת יש מספר מטרות", היא מסבירה,"האחת - למנוע מקרים של אלימות במשפחה על ידיהעלאת המודעות לתופעה וחשיפתה בקרב הציבורהרחב, כמו גם בקרב אנשי המקצוע, ובארגונים כגוןצה"ל, בתי ספר ועוד. ללמד את הציבור הרחב לקרואאת ה"נורות האדומות". מטרה זו מושגת על ידי קיוםסדנאות והרצאות.מטרה נוספת היא הטיפול במקרי האלימות במשפחה,כשיש פניה אלינו למתן יעוץ ועזרה. זאת אנו עושים הןבמישור המשפטי והן במישור הרגשי. מבחינתנו, שניהמישורים כרוכים זה בזה, כאשר המוטו הוא ש"מידענותן כוח". אני מאמינה כי ככל שאדם - גבר או אשה- יהיה בעל מודעות עצמית גבוהה יותר, ויהיה מודעליתרונותיו ומגבלותיו, כך יהיו לו יותר כוחות וכלים להתמודד,מכל הבחינות, עם המשבר שבו הוא נתון ולעשות אתהבחירה הנכונה.""ליד המרכז שלנו פועלת לשכה משפטית, אותה מנהלתכיום עו"ד קצב, שהוקמה מתוך הצורך לתת מענה גםברמה הפרקטית-משפטית. הלשכה מאויישת על ידיעורכות דין, שתפקידן להעניק יעוץ ראשוני בדיני משפחהובדיני עבודה. בתום היעוץ מופנית כל אשה המעוניינתבכך ללשכה לסיוע משפטי או לעורכי דין חיצוניים שעובדיםעם המרכז. המדובר בעורכי דין שהסכימו לקבל הפניותבתעריפים מופחתים יחסית, לאחר שנמצאו מתאימיםעל ידי נעמ"ת והמרכז למניעת אלימות לעיסוק גםמקצועי וגם אנושי עם האוכלוסיה הספציפית הזו. ישנםמקרים בהם נעמ"ת מוצאת לנכון לטפל בתוך הלשכה,כגון בעריכת צוואות, הסכמים או גישור. הטיפול בנושאהטרדות מיניות בעבודה - נעשה בדרך כלל בתוך נעמ"ת,בשיתוף עם עורכי דין חיצוניים.במישור הרגשי, מוענק טיפול קבוצתי ופרטני לנשים,כמו גם לגברים, בנסיון להפסיק את האלימות ולתתכלים להתמודדות עם התופעה".ש: כיצד מושגות המטרות במרכז?"באמצעות יעוץ. חשוב לנו שאנשים ידעו שישנם אנשימקצוע שאיתם ניתן להתלבט, לבחון אופציות, לאבחןמסוכנות, לתת כוח לשם הגעה להחלטה המתאימהלהם."ש: איזו אוכלוסיה מגיעה למרכז בנעמ"ת?כיצד נעשה הטיפול בהם?"נעמ"ת מזוהה עם נשים ולו משום שהיא תנועת נשים,אבל אלינו מגיעים גם גברים. הראיה במרכז היא ראייתהאשה כאינדיבידואל שהוא חלק ממשפחה החיה במעגלהאלימות. אני מאמינה כי כל בני המשפחה מצוייםבמצוקה ולכן זקוקים לסיוע במקרים אלה. לרוב, הדינמיקהשל השינוי מתחילה באשה, שהיא הפונה.נשים מגיעות לנעמ"ת מתוך ידיעה שכאן הן תמצאנה"בית" ומענה לבעיית האלימות. הן מגיעות בכוחות עצמןאו מופנות על ידי גורמים במשטרה, בתי חולים או עורכידין.כשאשה פונה אל המרכז, אנו בודקים, בשיחת הטלפוןהראשונה, אם היא חיה באקלים של אלימות. אני מתייחסתלאלימות בהגדרתה הרחבה ועל כל הרצף שלה - החלמקללות, אוירת טרור בבית, שליטה כלכלית, איומים,אלימות כלפי חפצים, אלימות פיזית חד פעמית או כדפוסחיים, אלימות מינית, ועד לאלימות באמצעות שליטהבמרחב הזמן והמקום. אם בשיחת הטלפון עולהשבהיסטוריה של האשה קיימים אחד מהמרכיבים האלה,האשה מופנית לשיחה אתי, שמטרתה אבחון רמתהסיכון מחד, ומאידך בדיקת רצונותיה של האשה, בחינתהאופציות שבפניה והעצמתה.קיימות במרכז שלוש קבוצות תמיכה לנשים הפועלותבו זמנית, ומטרתן לתת לאשה תחושה שהיא אינה לבדבענין האלימות, כי קיימים פתרונות. הקבוצה מעניקהתחושת שייכות, משום שנשים הסובלות מאלימות הן,בדרך כלל, מנותקות מהחברה ומהמשפחה. אנו מנסותלחזק, לתמוך, להעצים כל אחת בנפרד ואת כולן כקבוצה.להעמיד מולן מראה ולתת כלים להתמודדות עם אלימות,כלים לחיות לצד התופעה או בנפרד ממנה, ללמד אותןכיצד להתמודד עם הילדים בסיטואציות המורכבות הללו.במקרים הפחות קשים, כאשר אין מסוכנות גבוהה מצדבן הזוג, יוזמן גם הוא לשיחה עמי, וזאת כאשר יש נכונותלתקן ולשקם את הקשר או, לחילופין, לפרק את הזוגיותברוח טובה, וכן כאשר שני הצדדים מעוניינים להתלבטיחד לגבי עתידם. אני מאד מעודדת את הבדיקה, ההתלבטותוההיוועצות. רצוי לקבל החלטות ממקום שהוא יותר בשלומודע"."כל אשה יכולה לפנות לנעמ"ת ללא כל קשר למצבההסוציו-אקונומי. אין לזה חשיבות. השירות ניתן בתשלוםסימלי.גבר שיפנה למרכז למניעת אלימות יקבל אצלנו יעוץוטיפול אם ירצה בכך, אולם יעוץ משפטי לא ינתן לו, אלאבמסגרת נסיון משותף עם האשה להגיע להסכם, שכןבסופו של דבר - מדובר בארגון עבור נשים"."בהיבט הטיפולי הניתן לגברים במרכז, שמים דגש עלהתייחסות גם למצוקתם של גברים אלימים, תוך נסיוןלהכיל את הקשיים, את רגשותיהם, ללמד אותם להציבגבולות לעצמם, ולתת להם אלטרנטיבות לשליטהבכעסים".ש: כיצד יכולים עורכי הדין להעזר במרכזלמניעת אלימות במסגרת עבודתם?"המרכז נותן יעוץ בנושא אבחון מסוכנות. כשעורך דיןנתקל במקרה בו נדמה לו שהלקוח או הלקוחה שלפניו˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·±∞
DP.12new 22/11/05 9:13 Page 11מצויים בסיכון או מסוכנים בעצמם, רצוי שיפנה אתהלקוח/ה למרכז או שיפנו בעצמם להתייעץ איתנו. כלשיחה עמי היא דיסקרטית לחלוטין, גם אם תעשהבטלפון כמובן. לעיתים, עורך הדין זקוק להתלבט בעצמו,כשהוא נתקל בתופעת אלימות אצל לקוחות, באשרלצעדים שבהם נכון לנקוט במסגרת טיפולו בתיק. צוהגנה, למשל, מתאים לאנשים שיש להם מה להפסיד,ששמם חשוב להם. יש גברים שלא יצייתו לחוק ואזאנחנו חייבים להרחיק דוקא את האשה למקום בטוח.במקרה כזה יש צורךבאיש מקצוע שיאבחן.לדעתי, נכון יהיה ליצור פורום של עורכי דין העוסקיםבענייני משפחה שיתקיים אחת למספר חדשים להדרכהבענייני אלימות במשפחה. יש מקום להעלות את המודעותבמסגרת כזו, לשוחח על בעיות ספציפיות. אני מציעהשתוקם קבוצת תמיכה לעורכי הדין, סוג של "הדרכתעמיתים".הדבר יכול להועיל במיוחד במקרים של עורכי דין צעיריםובלתי מנוסים, שכן יש הרבה משמעות לנסיון חיים ונסיוןבעבודה בכל הקשור לטיפול בתיקי אלימות במשפחה.עורך הדין חייב להבין שהסיכון הוא מאד דינאמי.לשיטתי, רצוי שעורכי הדין ייעזרו ביעוץ שאנו מציעיםבנעמ"ת, ולו משום שאבחון מסוכנות הינו ענין מקצועילחלוטין, ולעורך הדין אין בדרך כלל את הכלים לבצעאבחון שכזה.חשוב לי להדגיש שהדיסקרטיות בנעמ"ת נשמרת לאורךכל הדרך, ומשכך לא יועברו מאיתנו אבחונים בכתב. אנומקפידים שלא לשמש ככלי בידי עורכי דין ולקוחות, אלאלשמש כמקור לעזרה וטיפול בלבד."ש: האם מתקיים קשר עם מערכת המשפטבנושאי אלימות?"כנציגת נעמ"ת, אני שותפה בועדה עירונית בחיפהשמטרתה היא צמצום אלימות בין בני זוג. למרות שבועדהשותפים כל הגופים העוסקים באלימות במשפחה, איןבה, לצערי, נציגות של שופטים מבית המשפט לעניינימשפחה. במסגרת הזו, אנו מנסים לחזק את הרצףהטיפולי בין הגופים, ובית המשפט הוא כמובן חלק בלתינפרד. להערכתי, חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות,בהתייחסותם של שופטי בית המשפט לענייני משפחהלסוגיית האלימות ובהבנתם את הענין. אני מתכוונתלמתן צווי הגנה וצווים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.בסך הכל התחושה היא שלשופטים יש יותר כלים וגילוישל הבנה לנושא האלימות והגדרותיה. הגדרה נכונהיותר של "מי מסוכן ומי לא". אני נתקלת פחות במקריםמוזרים, בהם הבית מחולק לשניים כדי שהבעל לא יתקלבאשה, וכיוצא באלה.הקושי קיים דווקא אצל שופטים העוסקים במשפטפלילי, הפוסקים עונשים לא מספקים ולא מרתיעים ולאממצים את הענישה על פי חוק. אני מתקשה להבין גםאת אותם מקרים בהם נשלחים לטיפול אנשים שאינםמתאימים לטיפול, ללא שמירה על רצף טיפולי, וללאפיקוח או סנקציה נלווית.בעייתיות נוספת קיימת גם במקרים בהם שופטים תורניםדנים בבקשות לצווי הגנה בפגרות. שופט כזה עשוי להיותמודע לחוק, אך זקוק לעיתים לכלים נוספים לשם הבנתהסכנות והגדרות האלימות כתופעה שהיא לעיתים"אפורה". צריך להבין שאין צורך שאדם יהיה קיצוני ונושאנשק כדי שיחשב מסוכן, ישנם רמזים שאותם צריךלדעת לאתר."ש: איזה מסר תוכלי להעביר לעורך דין המטפלבתיק אלימות במשפחה?"לא להתרשם מכך שהלקוחה אומרת שהיא לא פוחדת.לא תמיד לאשה יש שליטה על המצב. לעיתים היא חיהבתחושת שליטה מזוייפת. מעבר לזה, צריך להבין שאשההסובלת מאלימות זקוקה ליחס "אחר". מדובר באשהשהיא בתחילת תהליך של יציאה ממעגל האלימותוהחזרת השליטה לעצמה, וצריך להיזהר שלא לקחתמאותה אשה את השליטה על חייה ומצבה. אל תקבלובשבילה החלטות. תנו לה מידע וכוח, עזרו לה להעריךאת הסיכונים שבפניה, והמליצו בפניה על קבלת סיועטיפולי כדי שתאסוף כוחות לקראת ההתמודדות המשפטית.לפני שאתם רצים לבית המשפט - עיצרו רגע וחישבו,ובמידת הצורך - בואו אלינו להתייעץ."נעמ"ת - המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה,כיכר מאירהוף 8, ק. אליעזר, חיפה, טל': 04-8513078/9.עו"ד אמנון שילהאל תקחו אותי (ברצינות)או: איך תוכל לנעול שערי תעסוקה בפניך?.4.5.6.7.8.9.10.1.2.3השורות הבאות נכתבות לטובת אלה הנענים למודעות "דרושים", כמו גם ובמיוחדלאלה הפונים ביזמתם למשרדי עורכי הדין בהם חפצה נפשם (או סתם לפי הרשוםב"דפי זהב").הניסיון של השנים האחרונות מלמד, כי השתכללה השיטה המסייעת למיונכם. מרביתעורכי הדין מציצים בדף שירק מכשיר הפקס, ובוכים על 15אג' שבוזבזו לריק.לפיכך, כדי להקל על אלה מכם הפונים רק כדי להגיד שפניתם (כי אתם לא ממש רוציםלעבוד), וכדי להקשות עלינו את המיון (עד עכשיו זה קל מאוד, סרוק וזרוק), הנה קובץעצות לעו"ד שלא רוצה להיות עו"ד:אל תפנה למשרד עוה"ד במכתב אישי. שגר למשרדו פקס בלבד עם קורות חייך.הם עומדים ליד המכשיר מהבוקר ומחכים לפקס כזה. אל תתפלא אם תקבלתשובה כזו:"כיוון שלא טרחת לציין למי אתה פונה, ודאי שלא אכפת לך אם לא נציין אצל מילא צריך כרגע עורך דין נוסף".אם פנית במכתב, תכתוב "לכבוד משרד........ (השאר את המקום לרישום שםהמשרד ריק, שיידעו שיש לך הרבה קופצים), מצ"ב קורות החיים לעיונכם".אל תחתום, ותסתפק בשמך המודפס.זהירות! אם תפנה/י במכתב מסודר, ובו ציון שם הנמען, ואף חתימתך בסיומו, ואוליגם "הנדון: מודעתכם מיום כך וכך" או "הנדון: עבודה במשרדכם", מישהו עשוי ממשלהתעניין בך, במיוחד עם תצרפ/י קורות חיים לעניין.אם הינך שולח/ת קורות חיים, אל תעשה/י הגהה! חשוב שיראו שאת/ה אנושי/ת,ועושה שגיאות. והרבה. ואת/ה - אל תיתן/י לאף אחד אחר לקרוא ולתקן.אל תחתום/י על קורות החיים שלך. ואם יש תקופות לא מעניינות, אל תציין/י מהעשית בין השנים 2002-2004. אל תציין/י את מספר הרישיון שלך, היכן למדתלתואר ראשון, ובכלל הסתפק/י בפרטים כוללניים. "תואר ראשון 1998, הסמכהכעו"ד 2004" וכד'.רצוי שהשוליים לא יהיו אחידים וישרים, הפסיקים יבואו אחרי רווח, השימוש באותיותמודגשות בלתי אחיד, ובכלל, שהנייר ייראה כך, שכל עורך/ת דין ירצה/תרצה לראותכאלה יוצאים ממשרדו/ה.אל תודיע לנמען באיזה היקף משרה את/ה מעוניין/ת, איזה תחומי משפט מענייניםאותך, ולמה את/ה רוצה לעבוד דווקא אצלו.אל תבקשו ממישהו המבין בכך לסייע לכם בכתיבת קורות חיים, שזו תעודת הזהותהמקצועית שלכם (הפאדיחות הנרמזות כאן מאפיינות גברים ונשים כאחד. באחריות).לא לשכוח לצרף את כל התעודות שלא מעניינות אף אחד: המלצה ממנהל התיכון,תעודת הסמכה של הלשכה, תעודת סיום קורס מפקדי טנקים, וכיו"ב.אם את/ה זוכר/ת אצל מי התמחית, הקפד/י לא לציין את שמו/ה. סוד זה סוד.שלכם בידידות ובברכת חברים לנצח.±± ˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·
- Page 1 and 2: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 1לשכ
- Page 3 and 4: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 3ÌÈÈ
- Page 7 and 8: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 767שר
- Page 9: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 9במח
- Page 13 and 14: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 13ספ
- Page 15 and 16: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 15הש
- Page 17 and 18: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 17לר
- Page 19 and 20: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 19מי
- Page 21 and 22: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 21די
- Page 23: DP.12new 22/11/05 9:13 Page 23לח
DP.12new 22/11/05 9:13 Page 10ראיון אישי:אוי זוהר -"הנסיכה הלוחמת"בשנות ילדותי גיליתי, כמו רובנו הבנות, חיבה יתרהלסיפורי נסיכות. עם השנים פיתחתי חשדנות בריאהכלפי מוטיב ה"פרינס צ'ארמינג" ובהשראת אי אילותאוריות פמיניסטיות ואחרות, הפכתי למאמינה גדולהב"עשי זאת בעצמך", "אם אין אני לי- מי לי" וכיוצאבאלה מנטרות שעיקרן נהיר לכל.למזלי, גם על גיבורות סיפורי האגדות עברו תהפוכותעם השנים: לא עוד נסיכה כלואה במגדל הממתינהלישועה, או יפהפיה נמה הממתינה לנשיקה. אלה הוחלפוב"מלאכיות" קשוחות, "נשות חיל", וכמובן- נסיכותלוחמות.אֶוִי זוהר, מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחהבנעמ"ת, העוסקת גם ביעוץ פרטי, היא נסיכה לוחמתאמיתית של ימינו. בזמנים בהם אנו, נשים וגברים כאחד,ניצבים חסרי אונים אל מול "דרקונים" בדמות תופעותכגון: אלימות, הטרדות מיניות, תופעת ה"stalking”,הפליה ועוד, אוי היא בין המתמודדות בהצלחה רבה עםכל אלה.בתספורת זהובה קצוצה, לבושה בקפידה ובטוב טעםבסגנון המיוחד לה, עיניה עדיין מביעות את אותם להטונחרצות כשהיא משוחחת על עניינים הקשורים לעבודתה,גם לאחר שמונה שנים בתפקיד. "החוק חייב להשתנות",היא מדגישה, "כדי להתמודד עם תופעת האלימותבמשפחה יש, לדעתי, לשלב סמכות עם טיפול, כךשהחוק יאפשר רצף טיפולי בין ביהמ"ש לגורמי הטיפולוהאכיפה. השופטים צריכים לקבל כלים חוקיים כך שיוכלולכפות על אדם טיפול במסגרת צווי הגנה או צווים עלפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. המלצה לעבור טיפולאינה מספיקה. החקיקה חייבת לאפשר כפיית טיפולביתר קלות, כמו גם פיקוח על קבלת אותו טיפול ויעילותובהפסקת האלימות".המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמ"ת הוקםבחיפה עוד בשנת 1989, בהשראת מנהלת המחלקהגב' רונית לב ארי, על ידי העובדת הסוציאלית מתניההרמן ז"ל, בעקבות מודעות הולכת וגוברת של נעמ"תעו"ד מיכל שקדלתופעת האלימות במשפחה. כיום, המרכז מתפקדכחלק בלתי נפרד מפעילות נעמ"ת במרחב חיפה,בראשותה של יו"ר המרחב גב' מרים פרקש.אֶוי זוהר, בעלת תואר שני בחינוך ויעוץ, הגיעה לתפקידהכמנהלת המרכז לאחר שבע שנות עבודה כחוקרת נוערבמשטרת ישראל ואחראית על תחום חסרי הישע."למרכז בנעמ"ת יש מספר מטרות", היא מסבירה,"האחת - למנוע מקרים של אלימות במשפחה על ידיהעלאת המודעות לתופעה וחשיפתה בקרב הציבורהרחב, כמו גם בקרב אנשי המקצוע, ובארגונים כגוןצה"ל, בתי ספר ועוד. ללמד את הציבור הרחב לקרואאת ה"נורות האדומות". מטרה זו מושגת על ידי קיוםסדנאות והרצאות.מטרה נוספת היא הטיפול במקרי האלימות במשפחה,כשיש פניה אלינו למתן יעוץ ועזרה. זאת אנו עושים הןבמישור המשפטי והן במישור הרגשי. מבחינתנו, שניהמישורים כרוכים זה בזה, כאשר המוטו הוא ש"מידענותן כוח". אני מאמינה כי ככל שאדם - גבר או אשה- יהיה בעל מודעות עצמית גבוהה יותר, ויהיה מודעליתרונותיו ומגבלותיו, כך יהיו לו יותר כוחות וכלים להתמודד,מכל הבחינות, עם המשבר שבו הוא נתון ולעשות אתהבחירה הנכונה.""ליד המרכז שלנו פועלת לשכה משפטית, אותה מנהלתכיום עו"ד קצב, שהוקמה מתוך הצורך לתת מענה גםברמה הפרקטית-משפטית. הלשכה מאויישת על ידיעורכות דין, שתפקידן להעניק יעוץ ראשוני בדיני משפחהובדיני עבודה. בתום היעוץ מופנית כל אשה המעוניינתבכך ללשכה לסיוע משפטי או לעורכי דין חיצוניים שעובדיםעם המרכז. המדובר בעורכי דין שהסכימו לקבל הפניותבתעריפים מופחתים יחסית, לאחר שנמצאו מתאימיםעל ידי נעמ"ת והמרכז למניעת אלימות לעיסוק גםמקצועי וגם אנושי עם האוכלוסיה הספציפית הזו. ישנםמקרים בהם נעמ"ת מוצאת לנכון לטפל בתוך הלשכה,כגון בעריכת צוואות, הסכמים או גישור. הטיפול בנושאהטרדות מיניות בעבודה - נעשה בדרך כלל בתוך נעמ"ת,בשיתוף עם עורכי דין חיצוניים.במישור הרגשי, מוענק טיפול קבוצתי ופרטני לנשים,כמו גם לגברים, בנסיון להפסיק את האלימות ולתתכלים להתמודדות עם התופעה".ש: כיצד מושגות המטרות במרכז?"באמצעות יעוץ. חשוב לנו שאנשים ידעו שישנם אנשימקצוע שאיתם ניתן להתלבט, לבחון אופציות, לאבחןמסוכנות, לתת כוח לשם הגעה להחלטה המתאימהלהם."ש: איזו אוכלוסיה מגיעה למרכז בנעמ"ת?כיצד נעשה הטיפול בהם?"נעמ"ת מזוהה עם נשים ולו משום שהיא תנועת נשים,אבל אלינו מגיעים גם גברים. הראיה במרכז היא ראייתהאשה כאינדיבידואל שהוא חלק ממשפחה החיה במעגלהאלימות. אני מאמינה כי כל בני המשפחה מצוייםבמצוקה ולכן זקוקים לסיוע במקרים אלה. לרוב, הדינמיקהשל השינוי מתחילה באשה, שהיא הפונה.נשים מגיעות לנעמ"ת מתוך ידיעה שכאן הן תמצאנה"בית" ומענה לבעיית האלימות. הן מגיעות בכוחות עצמןאו מופנות על ידי גורמים במשטרה, בתי חולים או עורכידין.כשאשה פונה אל המרכז, אנו בודקים, בשיחת הטלפוןהראשונה, אם היא חיה באקלים של אלימות. אני מתייחסתלאלימות בהגדרתה הרחבה ועל כל הרצף שלה - החלמקללות, אוירת טרור בבית, שליטה כלכלית, איומים,אלימות כלפי חפצים, אלימות פיזית חד פעמית או כדפוסחיים, אלימות מינית, ועד לאלימות באמצעות שליטהבמרחב הזמן והמקום. אם בשיחת הטלפון עולהשבהיסטוריה של האשה קיימים אחד מהמרכיבים האלה,האשה מופנית לשיחה אתי, שמטרתה אבחון רמתהסיכון מחד, ומאידך בדיקת רצונותיה של האשה, בחינתהאופציות שבפניה והעצמתה.קיימות במרכז שלוש קבוצות תמיכה לנשים הפועלותבו זמנית, ומטרתן לתת לאשה תחושה שהיא אינה לבדבענין האלימות, כי קיימים פתרונות. הקבוצה מעניקהתחושת שייכות, משום שנשים הסובלות מאלימות הן,בדרך כלל, מנותקות מהחברה ומהמשפחה. אנו מנסותלחזק, לתמוך, להעצים כל אחת בנפרד ואת כולן כקבוצה.להעמיד מולן מראה ולתת כלים להתמודדות עם אלימות,כלים לחיות לצד התופעה או בנפרד ממנה, ללמד אותןכיצד להתמודד עם הילדים בסיטואציות המורכבות הללו.במקרים הפחות קשים, כאשר אין מסוכנות גבוהה מצדבן הזוג, יוזמן גם הוא לשיחה עמי, וזאת כאשר יש נכונותלתקן ולשקם את הקשר או, לחילופין, לפרק את הזוגיותברוח טובה, וכן כאשר שני הצדדים מעוניינים להתלבטיחד לגבי עתידם. אני מאד מעודדת את הבדיקה, ההתלבטותוההיוועצות. רצוי לקבל החלטות ממקום שהוא יותר בשלומודע"."כל אשה יכולה לפנות לנעמ"ת ללא כל קשר למצבההסוציו-אקונומי. אין לזה חשיבות. השירות ניתן בתשלוםסימלי.גבר שיפנה למרכז למניעת אלימות יקבל אצלנו יעוץוטיפול אם ירצה בכך, אולם יעוץ משפטי לא ינתן לו, אלאבמסגרת נסיון משותף עם האשה להגיע להסכם, שכןבסופו של דבר - מדובר בארגון עבור נשים"."בהיבט הטיפולי הניתן לגברים במרכז, שמים דגש עלהתייחסות גם למצוקתם של גברים אלימים, תוך נסיוןלהכיל את הקשיים, את רגשותיהם, ללמד אותם להציבגבולות לעצמם, ולתת להם אלטרנטיבות לשליטהבכעסים".ש: כיצד יכולים עורכי הדין להעזר במרכזלמניעת אלימות במסגרת עבודתם?"המרכז נותן יעוץ בנושא אבחון מסוכנות. כשעורך דיןנתקל במקרה בו נדמה לו שהלקוח או הלקוחה שלפניו˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·±∞