ועד מחוז חיפה - לשכת עורכי הדין

ועד מחוז חיפה - לשכת עורכי הדין ועד מחוז חיפה - לשכת עורכי הדין

israelbar.org.il
from israelbar.org.il More from this publisher
13.07.2015 Views

DP.12new 22/11/05 9:13 Page 10ראיון אישי:‏אוי זוהר -‏"הנסיכה הלוחמת"‏בשנות ילדותי גיליתי,‏ כמו רובנו הבנות,‏ חיבה יתרהלסיפורי נסיכות.‏ עם השנים פיתחתי חשדנות בריאהכלפי מוטיב ה"פרינס צ'ארמינג"‏ ובהשראת אי אילותאוריות פמיניסטיות ואחרות,‏ הפכתי למאמינה גדולהב"עשי זאת בעצמך",‏ ‏"אם אין אני לי-‏ מי לי"‏ וכיוצאבאלה מנטרות שעיקרן נהיר לכל.‏למזלי,‏ גם על גיבורות סיפורי האגדות עברו תהפוכותעם השנים:‏ לא עוד נסיכה כלואה במגדל הממתינהלישועה,‏ או יפהפיה נמה הממתינה לנשיקה.‏ אלה הוחלפוב"מלאכיות"‏ קשוחות,‏ ‏"נשות חיל",‏ וכמובן-‏ נסיכותלוחמות.‏אֶוִי זוהר,‏ מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחהבנעמ"ת,‏ העוסקת גם ביעוץ פרטי,‏ היא נסיכה לוחמתאמיתית של ימינו.‏ בזמנים בהם אנו,‏ נשים וגברים כאחד,‏ניצבים חסרי אונים אל מול ‏"דרקונים"‏ בדמות תופעותכגון:‏ אלימות,‏ הטרדות מיניות,‏ תופעת ה"‏stalking‏”,‏הפליה ועוד,‏ אוי היא בין המתמודדות בהצלחה רבה עםכל אלה.‏בתספורת זהובה קצוצה,‏ לבושה בקפידה ובטוב טעםבסגנון המיוחד לה,‏ עיניה עדיין מביעות את אותם להטונחרצות כשהיא משוחחת על עניינים הקשורים לעבודתה,‏גם לאחר שמונה שנים בתפקיד.‏ ‏"החוק חייב להשתנות",‏היא מדגישה,‏ ‏"כדי להתמודד עם תופעת האלימותבמשפחה יש,‏ לדעתי,‏ לשלב סמכות עם טיפול,‏ כךשהחוק יאפשר רצף טיפולי בין ביהמ"ש לגורמי הטיפולוהאכיפה.‏ השופטים צריכים לקבל כלים חוקיים כך שיוכלולכפות על אדם טיפול במסגרת צווי הגנה או צווים עלפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.‏ המלצה לעבור טיפולאינה מספיקה.‏ החקיקה חייבת לאפשר כפיית טיפולביתר קלות,‏ כמו גם פיקוח על קבלת אותו טיפול ויעילותובהפסקת האלימות".‏המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמ"ת הוקםבחיפה עוד בשנת 1989, בהשראת מנהלת המחלקהגב'‏ רונית לב ארי,‏ על ידי העובדת הסוציאלית מתניההרמן ז"ל,‏ בעקבות מודעות הולכת וגוברת של נעמ"תעו"ד מיכל שקדלתופעת האלימות במשפחה.‏ כיום,‏ המרכז מתפקדכחלק בלתי נפרד מפעילות נעמ"ת במרחב חיפה,‏בראשותה של יו"ר המרחב גב'‏ מרים פרקש.‏אֶוי זוהר,‏ בעלת תואר שני בחינוך ויעוץ,‏ הגיעה לתפקידהכמנהלת המרכז לאחר שבע שנות עבודה כחוקרת נוערבמשטרת ישראל ואחראית על תחום חסרי הישע.‏‏"למרכז בנעמ"ת יש מספר מטרות",‏ היא מסבירה,‏‏"האחת - למנוע מקרים של אלימות במשפחה על ידיהעלאת המודעות לתופעה וחשיפתה בקרב הציבורהרחב,‏ כמו גם בקרב אנשי המקצוע,‏ ובארגונים כגוןצה"ל,‏ בתי ספר ועוד.‏ ללמד את הציבור הרחב לקרואאת ה"נורות האדומות".‏ מטרה זו מושגת על ידי קיוםסדנאות והרצאות.‏מטרה נוספת היא הטיפול במקרי האלימות במשפחה,‏כשיש פניה אלינו למתן יעוץ ועזרה.‏ זאת אנו עושים הןבמישור המשפטי והן במישור הרגשי.‏ מבחינתנו,‏ שניהמישורים כרוכים זה בזה,‏ כאשר המוטו הוא ש"מידענותן כוח".‏ אני מאמינה כי ככל שאדם - גבר או אשה- יהיה בעל מודעות עצמית גבוהה יותר,‏ ויהיה מודעליתרונותיו ומגבלותיו,‏ כך יהיו לו יותר כוחות וכלים להתמודד,‏מכל הבחינות,‏ עם המשבר שבו הוא נתון ולעשות אתהבחירה הנכונה."‏‏"ליד המרכז שלנו פועלת לשכה משפטית,‏ אותה מנהלתכיום עו"ד קצב,‏ שהוקמה מתוך הצורך לתת מענה גםברמה הפרקטית-משפטית.‏ הלשכה מאויישת על ידיעורכות דין,‏ שתפקידן להעניק יעוץ ראשוני בדיני משפחהובדיני עבודה.‏ בתום היעוץ מופנית כל אשה המעוניינתבכך ללשכה לסיוע משפטי או לעורכי דין חיצוניים שעובדיםעם המרכז.‏ המדובר בעורכי דין שהסכימו לקבל הפניותבתעריפים מופחתים יחסית,‏ לאחר שנמצאו מתאימיםעל ידי נעמ"ת והמרכז למניעת אלימות לעיסוק גםמקצועי וגם אנושי עם האוכלוסיה הספציפית הזו.‏ ישנםמקרים בהם נעמ"ת מוצאת לנכון לטפל בתוך הלשכה,‏כגון בעריכת צוואות,‏ הסכמים או גישור.‏ הטיפול בנושאהטרדות מיניות בעבודה - נעשה בדרך כלל בתוך נעמ"ת,‏בשיתוף עם עורכי דין חיצוניים.‏במישור הרגשי,‏ מוענק טיפול קבוצתי ופרטני לנשים,‏כמו גם לגברים,‏ בנסיון להפסיק את האלימות ולתתכלים להתמודדות עם התופעה".‏ש:‏ כיצד מושגות המטרות במרכז?‏‏"באמצעות יעוץ.‏ חשוב לנו שאנשים ידעו שישנם אנשימקצוע שאיתם ניתן להתלבט,‏ לבחון אופציות,‏ לאבחןמסוכנות,‏ לתת כוח לשם הגעה להחלטה המתאימהלהם."‏ש:‏ איזו אוכלוסיה מגיעה למרכז בנעמ"ת?‏כיצד נעשה הטיפול בהם?‏‏"נעמ"ת מזוהה עם נשים ולו משום שהיא תנועת נשים,‏אבל אלינו מגיעים גם גברים.‏ הראיה במרכז היא ראייתהאשה כאינדיבידואל שהוא חלק ממשפחה החיה במעגלהאלימות.‏ אני מאמינה כי כל בני המשפחה מצוייםבמצוקה ולכן זקוקים לסיוע במקרים אלה.‏ לרוב,‏ הדינמיקהשל השינוי מתחילה באשה,‏ שהיא הפונה.‏נשים מגיעות לנעמ"ת מתוך ידיעה שכאן הן תמצאנה‏"בית"‏ ומענה לבעיית האלימות.‏ הן מגיעות בכוחות עצמןאו מופנות על ידי גורמים במשטרה,‏ בתי חולים או עורכידין.‏כשאשה פונה אל המרכז,‏ אנו בודקים,‏ בשיחת הטלפוןהראשונה,‏ אם היא חיה באקלים של אלימות.‏ אני מתייחסתלאלימות בהגדרתה הרחבה ועל כל הרצף שלה - החלמקללות,‏ אוירת טרור בבית,‏ שליטה כלכלית,‏ איומים,‏אלימות כלפי חפצים,‏ אלימות פיזית חד פעמית או כדפוסחיים,‏ אלימות מינית,‏ ועד לאלימות באמצעות שליטהבמרחב הזמן והמקום.‏ אם בשיחת הטלפון עולהשבהיסטוריה של האשה קיימים אחד מהמרכיבים האלה,‏האשה מופנית לשיחה אתי,‏ שמטרתה אבחון רמתהסיכון מחד,‏ ומאידך בדיקת רצונותיה של האשה,‏ בחינתהאופציות שבפניה והעצמתה.‏קיימות במרכז שלוש קבוצות תמיכה לנשים הפועלותבו זמנית,‏ ומטרתן לתת לאשה תחושה שהיא אינה לבדבענין האלימות,‏ כי קיימים פתרונות.‏ הקבוצה מעניקהתחושת שייכות,‏ משום שנשים הסובלות מאלימות הן,‏בדרך כלל,‏ מנותקות מהחברה ומהמשפחה.‏ אנו מנסותלחזק,‏ לתמוך,‏ להעצים כל אחת בנפרד ואת כולן כקבוצה.‏להעמיד מולן מראה ולתת כלים להתמודדות עם אלימות,‏כלים לחיות לצד התופעה או בנפרד ממנה,‏ ללמד אותןכיצד להתמודד עם הילדים בסיטואציות המורכבות הללו.‏במקרים הפחות קשים,‏ כאשר אין מסוכנות גבוהה מצדבן הזוג,‏ יוזמן גם הוא לשיחה עמי,‏ וזאת כאשר יש נכונותלתקן ולשקם את הקשר או,‏ לחילופין,‏ לפרק את הזוגיותברוח טובה,‏ וכן כאשר שני הצדדים מעוניינים להתלבטיחד לגבי עתידם.‏ אני מאד מעודדת את הבדיקה,‏ ההתלבטותוההיוועצות.‏ רצוי לקבל החלטות ממקום שהוא יותר בשלומודע".‏‏"כל אשה יכולה לפנות לנעמ"ת ללא כל קשר למצבההסוציו-אקונומי.‏ אין לזה חשיבות.‏ השירות ניתן בתשלוםסימלי.‏גבר שיפנה למרכז למניעת אלימות יקבל אצלנו יעוץוטיפול אם ירצה בכך,‏ אולם יעוץ משפטי לא ינתן לו,‏ אלאבמסגרת נסיון משותף עם האשה להגיע להסכם,‏ שכןבסופו של דבר - מדובר בארגון עבור נשים".‏‏"בהיבט הטיפולי הניתן לגברים במרכז,‏ שמים דגש עלהתייחסות גם למצוקתם של גברים אלימים,‏ תוך נסיוןלהכיל את הקשיים,‏ את רגשותיהם,‏ ללמד אותם להציבגבולות לעצמם,‏ ולתת להם אלטרנטיבות לשליטהבכעסים".‏ש:‏ כיצד יכולים עורכי הדין להעזר במרכזלמניעת אלימות במסגרת עבודתם?‏‏"המרכז נותן יעוץ בנושא אבחון מסוכנות.‏ כשעורך דיןנתקל במקרה בו נדמה לו שהלקוח או הלקוחה שלפניו˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·±∞

DP.12new 22/11/05 9:13 Page 11מצויים בסיכון או מסוכנים בעצמם,‏ רצוי שיפנה אתהלקוח/ה למרכז או שיפנו בעצמם להתייעץ איתנו.‏ כלשיחה עמי היא דיסקרטית לחלוטין,‏ גם אם תעשהבטלפון כמובן.‏ לעיתים,‏ עורך הדין זקוק להתלבט בעצמו,‏כשהוא נתקל בתופעת אלימות אצל לקוחות,‏ באשרלצעדים שבהם נכון לנקוט במסגרת טיפולו בתיק.‏ צוהגנה,‏ למשל,‏ מתאים לאנשים שיש להם מה להפסיד,‏ששמם חשוב להם.‏ יש גברים שלא יצייתו לחוק ואזאנחנו חייבים להרחיק דוקא את האשה למקום בטוח.‏במקרה כזה יש צורךבאיש מקצוע שיאבחן.‏לדעתי,‏ נכון יהיה ליצור פורום של עורכי דין העוסקיםבענייני משפחה שיתקיים אחת למספר חדשים להדרכהבענייני אלימות במשפחה.‏ יש מקום להעלות את המודעותבמסגרת כזו,‏ לשוחח על בעיות ספציפיות.‏ אני מציעהשתוקם קבוצת תמיכה לעורכי הדין,‏ סוג של ‏"הדרכתעמיתים".‏הדבר יכול להועיל במיוחד במקרים של עורכי דין צעיריםובלתי מנוסים,‏ שכן יש הרבה משמעות לנסיון חיים ונסיוןבעבודה בכל הקשור לטיפול בתיקי אלימות במשפחה.‏עורך הדין חייב להבין שהסיכון הוא מאד דינאמי.‏לשיטתי,‏ רצוי שעורכי הדין ייעזרו ביעוץ שאנו מציעיםבנעמ"ת,‏ ולו משום שאבחון מסוכנות הינו ענין מקצועילחלוטין,‏ ולעורך הדין אין בדרך כלל את הכלים לבצעאבחון שכזה.‏חשוב לי להדגיש שהדיסקרטיות בנעמ"ת נשמרת לאורךכל הדרך,‏ ומשכך לא יועברו מאיתנו אבחונים בכתב.‏ אנומקפידים שלא לשמש ככלי בידי עורכי דין ולקוחות,‏ אלאלשמש כמקור לעזרה וטיפול בלבד."‏ש:‏ האם מתקיים קשר עם מערכת המשפטבנושאי אלימות?‏‏"כנציגת נעמ"ת,‏ אני שותפה בועדה עירונית בחיפהשמטרתה היא צמצום אלימות בין בני זוג.‏ למרות שבועדהשותפים כל הגופים העוסקים באלימות במשפחה,‏ איןבה,‏ לצערי,‏ נציגות של שופטים מבית המשפט לעניינימשפחה.‏ במסגרת הזו,‏ אנו מנסים לחזק את הרצףהטיפולי בין הגופים,‏ ובית המשפט הוא כמובן חלק בלתינפרד.‏ להערכתי,‏ חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות,‏בהתייחסותם של שופטי בית המשפט לענייני משפחהלסוגיית האלימות ובהבנתם את הענין.‏ אני מתכוונתלמתן צווי הגנה וצווים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.‏בסך הכל התחושה היא שלשופטים יש יותר כלים וגילוישל הבנה לנושא האלימות והגדרותיה.‏ הגדרה נכונהיותר של ‏"מי מסוכן ומי לא".‏ אני נתקלת פחות במקריםמוזרים,‏ בהם הבית מחולק לשניים כדי שהבעל לא יתקלבאשה,‏ וכיוצא באלה.‏הקושי קיים דווקא אצל שופטים העוסקים במשפטפלילי,‏ הפוסקים עונשים לא מספקים ולא מרתיעים ולאממצים את הענישה על פי חוק.‏ אני מתקשה להבין גםאת אותם מקרים בהם נשלחים לטיפול אנשים שאינםמתאימים לטיפול,‏ ללא שמירה על רצף טיפולי,‏ וללאפיקוח או סנקציה נלווית.‏בעייתיות נוספת קיימת גם במקרים בהם שופטים תורניםדנים בבקשות לצווי הגנה בפגרות.‏ שופט כזה עשוי להיותמודע לחוק,‏ אך זקוק לעיתים לכלים נוספים לשם הבנתהסכנות והגדרות האלימות כתופעה שהיא לעיתים‏"אפורה".‏ צריך להבין שאין צורך שאדם יהיה קיצוני ונושאנשק כדי שיחשב מסוכן,‏ ישנם רמזים שאותם צריךלדעת לאתר."‏ש:‏ איזה מסר תוכלי להעביר לעורך דין המטפלבתיק אלימות במשפחה?‏‏"לא להתרשם מכך שהלקוחה אומרת שהיא לא פוחדת.‏לא תמיד לאשה יש שליטה על המצב.‏ לעיתים היא חיהבתחושת שליטה מזוייפת.‏ מעבר לזה,‏ צריך להבין שאשההסובלת מאלימות זקוקה ליחס ‏"אחר".‏ מדובר באשהשהיא בתחילת תהליך של יציאה ממעגל האלימותוהחזרת השליטה לעצמה,‏ וצריך להיזהר שלא לקחתמאותה אשה את השליטה על חייה ומצבה.‏ אל תקבלובשבילה החלטות.‏ תנו לה מידע וכוח,‏ עזרו לה להעריךאת הסיכונים שבפניה,‏ והמליצו בפניה על קבלת סיועטיפולי כדי שתאסוף כוחות לקראת ההתמודדות המשפטית.‏לפני שאתם רצים לבית המשפט - עיצרו רגע וחישבו,‏ובמידת הצורך - בואו אלינו להתייעץ."‏נעמ"ת - המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה,‏כיכר מאירהוף 8, ק.‏ אליעזר,‏ חיפה,‏ טל':‏ 04-8513078/9.עו"ד אמנון שילהאל תקחו אותי ‏(ברצינות)‏או:‏ איך תוכל לנעול שערי תעסוקה בפניך?‏.4.5.6.7.8.9.10.1.2.3השורות הבאות נכתבות לטובת אלה הנענים למודעות ‏"דרושים",‏ כמו גם ובמיוחדלאלה הפונים ביזמתם למשרדי עורכי הדין בהם חפצה נפשם ‏(או סתם לפי הרשוםב"דפי זהב").‏הניסיון של השנים האחרונות מלמד,‏ כי השתכללה השיטה המסייעת למיונכם.‏ מרביתעורכי הדין מציצים בדף שירק מכשיר הפקס,‏ ובוכים על ‎15‎אג'‏ שבוזבזו לריק.‏לפיכך,‏ כדי להקל על אלה מכם הפונים רק כדי להגיד שפניתם ‏(כי אתם לא ממש רוציםלעבוד),‏ וכדי להקשות עלינו את המיון ‏(עד עכשיו זה קל מאוד,‏ סרוק וזרוק),‏ הנה קובץעצות לעו"ד שלא רוצה להיות עו"ד:‏אל תפנה למשרד עוה"ד במכתב אישי.‏ שגר למשרדו פקס בלבד עם קורות חייך.‏הם עומדים ליד המכשיר מהבוקר ומחכים לפקס כזה.‏ אל תתפלא אם תקבלתשובה כזו:‏‏"כיוון שלא טרחת לציין למי אתה פונה,‏ ודאי שלא אכפת לך אם לא נציין אצל מילא צריך כרגע עורך דין נוסף".‏אם פנית במכתב,‏ תכתוב ‏"לכבוד משרד........‏ ‏(השאר את המקום לרישום שםהמשרד ריק,‏ שיידעו שיש לך הרבה קופצים),‏ מצ"ב קורות החיים לעיונכם".‏אל תחתום,‏ ותסתפק בשמך המודפס.‏זהירות!‏ אם תפנה/י במכתב מסודר,‏ ובו ציון שם הנמען,‏ ואף חתימתך בסיומו,‏ ואוליגם ‏"הנדון:‏ מודעתכם מיום כך וכך"‏ או ‏"הנדון:‏ עבודה במשרדכם",‏ מישהו עשוי ממשלהתעניין בך,‏ במיוחד עם תצרפ/י קורות חיים לעניין.‏אם הינך שולח/ת קורות חיים,‏ אל תעשה/י הגהה!‏ חשוב שיראו שאת/ה אנושי/ת,‏ועושה שגיאות.‏ והרבה.‏ ואת/ה - אל תיתן/י לאף אחד אחר לקרוא ולתקן.‏אל תחתום/י על קורות החיים שלך.‏ ואם יש תקופות לא מעניינות,‏ אל תציין/י מהעשית בין השנים 2002-2004. אל תציין/י את מספר הרישיון שלך,‏ היכן למדתלתואר ראשון,‏ ובכלל הסתפק/י בפרטים כוללניים.‏ ‏"תואר ראשון 1998, הסמכהכעו"ד 2004" וכד'.‏רצוי שהשוליים לא יהיו אחידים וישרים,‏ הפסיקים יבואו אחרי רווח,‏ השימוש באותיותמודגשות בלתי אחיד,‏ ובכלל,‏ שהנייר ייראה כך,‏ שכל עורך/ת דין ירצה/תרצה לראותכאלה יוצאים ממשרדו/ה.‏אל תודיע לנמען באיזה היקף משרה את/ה מעוניין/ת,‏ איזה תחומי משפט מענייניםאותך,‏ ולמה את/ה רוצה לעבוד דווקא אצלו.‏אל תבקשו ממישהו המבין בכך לסייע לכם בכתיבת קורות חיים,‏ שזו תעודת הזהותהמקצועית שלכם ‏(הפאדיחות הנרמזות כאן מאפיינות גברים ונשים כאחד.‏ באחריות).‏לא לשכוח לצרף את כל התעודות שלא מעניינות אף אחד:‏ המלצה ממנהל התיכון,‏תעודת הסמכה של הלשכה,‏ תעודת סיום קורס מפקדי טנקים,‏ וכיו"ב.‏אם את/ה זוכר/ת אצל מי התמחית,‏ הקפד/י לא לציין את שמו/ה.‏ סוד זה סוד.‏שלכם בידידות ובברכת חברים לנצח.‏±± ˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·

DP.12new 22/11/05 9:13 Page 10ראיון אישי:‏אוי זוהר -‏"הנסיכה הלוחמת"‏בשנות ילדותי גיליתי,‏ כמו רובנו הבנות,‏ חיבה יתרהלסיפורי נסיכות.‏ עם השנים פיתחתי חשדנות בריאהכלפי מוטיב ה"פרינס צ'ארמינג"‏ ובהשראת אי אילותאוריות פמיניסטיות ואחרות,‏ הפכתי למאמינה גדולהב"עשי זאת בעצמך",‏ ‏"אם אין אני לי-‏ מי לי"‏ וכיוצאבאלה מנטרות שעיקרן נהיר לכל.‏למזלי,‏ גם על גיבורות סיפורי האגדות עברו תהפוכותעם השנים:‏ לא עוד נסיכה כלואה במגדל הממתינהלישועה,‏ או יפהפיה נמה הממתינה לנשיקה.‏ אלה הוחלפוב"מלאכיות"‏ קשוחות,‏ ‏"נשות חיל",‏ וכמובן-‏ נסיכותלוחמות.‏אֶוִי זוהר,‏ מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחהבנעמ"ת,‏ העוסקת גם ביעוץ פרטי,‏ היא נסיכה לוחמתאמיתית של ימינו.‏ בזמנים בהם אנו,‏ נשים וגברים כאחד,‏ניצבים חסרי אונים אל מול ‏"דרקונים"‏ בדמות תופעותכגון:‏ אלימות,‏ הטרדות מיניות,‏ תופעת ה"‏stalking‏”,‏הפליה ועוד,‏ אוי היא בין המתמודדות בהצלחה רבה עםכל אלה.‏בתספורת זהובה קצוצה,‏ לבושה בקפידה ובטוב טעםבסגנון המיוחד לה,‏ עיניה עדיין מביעות את אותם להטונחרצות כשהיא משוחחת על עניינים הקשורים לעבודתה,‏גם לאחר שמונה שנים בתפקיד.‏ ‏"החוק חייב להשתנות",‏היא מדגישה,‏ ‏"כדי להתמודד עם תופעת האלימותבמשפחה יש,‏ לדעתי,‏ לשלב סמכות עם טיפול,‏ כךשהחוק יאפשר רצף טיפולי בין ביהמ"ש לגורמי הטיפולוהאכיפה.‏ השופטים צריכים לקבל כלים חוקיים כך שיוכלולכפות על אדם טיפול במסגרת צווי הגנה או צווים עלפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.‏ המלצה לעבור טיפולאינה מספיקה.‏ החקיקה חייבת לאפשר כפיית טיפולביתר קלות,‏ כמו גם פיקוח על קבלת אותו טיפול ויעילותובהפסקת האלימות".‏המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בנעמ"ת הוקםבחיפה עוד בשנת 1989, בהשראת מנהלת המחלקהגב'‏ רונית לב ארי,‏ על ידי העובדת הסוציאלית מתניההרמן ז"ל,‏ בעקבות מודעות הולכת וגוברת של נעמ"תעו"ד מיכל שקדלתופעת האלימות במשפחה.‏ כיום,‏ המרכז מתפקדכחלק בלתי נפרד מפעילות נעמ"ת במרחב חיפה,‏בראשותה של יו"ר המרחב גב'‏ מרים פרקש.‏אֶוי זוהר,‏ בעלת תואר שני בחינוך ויעוץ,‏ הגיעה לתפקידהכמנהלת המרכז לאחר שבע שנות עבודה כחוקרת נוערבמשטרת ישראל ואחראית על תחום חסרי הישע.‏‏"למרכז בנעמ"ת יש מספר מטרות",‏ היא מסבירה,‏‏"האחת - למנוע מקרים של אלימות במשפחה על ידיהעלאת המודעות לתופעה וחשיפתה בקרב הציבורהרחב,‏ כמו גם בקרב אנשי המקצוע,‏ ובארגונים כגוןצה"ל,‏ בתי ספר ועוד.‏ ללמד את הציבור הרחב לקרואאת ה"נורות האדומות".‏ מטרה זו מושגת על ידי קיוםסדנאות והרצאות.‏מטרה נוספת היא הטיפול במקרי האלימות במשפחה,‏כשיש פניה אלינו למתן יעוץ ועזרה.‏ זאת אנו עושים הןבמישור המשפטי והן במישור הרגשי.‏ מבחינתנו,‏ שניהמישורים כרוכים זה בזה,‏ כאשר המוטו הוא ש"מידענותן כוח".‏ אני מאמינה כי ככל שאדם - גבר או אשה- יהיה בעל מודעות עצמית גבוהה יותר,‏ ויהיה מודעליתרונותיו ומגבלותיו,‏ כך יהיו לו יותר כוחות וכלים להתמודד,‏מכל הבחינות,‏ עם המשבר שבו הוא נתון ולעשות אתהבחירה הנכונה."‏‏"ליד המרכז שלנו פועלת לשכה משפטית,‏ אותה מנהלתכיום עו"ד קצב,‏ שהוקמה מתוך הצורך לתת מענה גםברמה הפרקטית-משפטית.‏ הלשכה מאויישת על ידיעורכות דין,‏ שתפקידן להעניק יעוץ ראשוני בדיני משפחהובדיני עבודה.‏ בתום היעוץ מופנית כל אשה המעוניינתבכך ללשכה לסיוע משפטי או לעורכי דין חיצוניים שעובדיםעם המרכז.‏ המדובר בעורכי דין שהסכימו לקבל הפניותבתעריפים מופחתים יחסית,‏ לאחר שנמצאו מתאימיםעל ידי נעמ"ת והמרכז למניעת אלימות לעיסוק גםמקצועי וגם אנושי עם האוכלוסיה הספציפית הזו.‏ ישנםמקרים בהם נעמ"ת מוצאת לנכון לטפל בתוך הלשכה,‏כגון בעריכת צוואות,‏ הסכמים או גישור.‏ הטיפול בנושאהטרדות מיניות בעבודה - נעשה בדרך כלל בתוך נעמ"ת,‏בשיתוף עם עורכי דין חיצוניים.‏במישור הרגשי,‏ מוענק טיפול קבוצתי ופרטני לנשים,‏כמו גם לגברים,‏ בנסיון להפסיק את האלימות ולתתכלים להתמודדות עם התופעה".‏ש:‏ כיצד מושגות המטרות במרכז?‏‏"באמצעות יעוץ.‏ חשוב לנו שאנשים ידעו שישנם אנשימקצוע שאיתם ניתן להתלבט,‏ לבחון אופציות,‏ לאבחןמסוכנות,‏ לתת כוח לשם הגעה להחלטה המתאימהלהם."‏ש:‏ איזו אוכלוסיה מגיעה למרכז בנעמ"ת?‏כיצד נעשה הטיפול בהם?‏‏"נעמ"ת מזוהה עם נשים ולו משום שהיא תנועת נשים,‏אבל אלינו מגיעים גם גברים.‏ הראיה במרכז היא ראייתהאשה כאינדיבידואל שהוא חלק ממשפחה החיה במעגלהאלימות.‏ אני מאמינה כי כל בני המשפחה מצוייםבמצוקה ולכן זקוקים לסיוע במקרים אלה.‏ לרוב,‏ הדינמיקהשל השינוי מתחילה באשה,‏ שהיא הפונה.‏נשים מגיעות לנעמ"ת מתוך ידיעה שכאן הן תמצאנה‏"בית"‏ ומענה לבעיית האלימות.‏ הן מגיעות בכוחות עצמןאו מופנות על ידי גורמים במשטרה,‏ בתי חולים או עורכידין.‏כשאשה פונה אל המרכז,‏ אנו בודקים,‏ בשיחת הטלפוןהראשונה,‏ אם היא חיה באקלים של אלימות.‏ אני מתייחסתלאלימות בהגדרתה הרחבה ועל כל הרצף שלה - החלמקללות,‏ אוירת טרור בבית,‏ שליטה כלכלית,‏ איומים,‏אלימות כלפי חפצים,‏ אלימות פיזית חד פעמית או כדפוסחיים,‏ אלימות מינית,‏ ועד לאלימות באמצעות שליטהבמרחב הזמן והמקום.‏ אם בשיחת הטלפון עולהשבהיסטוריה של האשה קיימים אחד מהמרכיבים האלה,‏האשה מופנית לשיחה אתי,‏ שמטרתה אבחון רמתהסיכון מחד,‏ ומאידך בדיקת רצונותיה של האשה,‏ בחינתהאופציות שבפניה והעצמתה.‏קיימות במרכז שלוש קבוצות תמיכה לנשים הפועלותבו זמנית,‏ ומטרתן לתת לאשה תחושה שהיא אינה לבדבענין האלימות,‏ כי קיימים פתרונות.‏ הקבוצה מעניקהתחושת שייכות,‏ משום שנשים הסובלות מאלימות הן,‏בדרך כלל,‏ מנותקות מהחברה ומהמשפחה.‏ אנו מנסותלחזק,‏ לתמוך,‏ להעצים כל אחת בנפרד ואת כולן כקבוצה.‏להעמיד מולן מראה ולתת כלים להתמודדות עם אלימות,‏כלים לחיות לצד התופעה או בנפרד ממנה,‏ ללמד אותןכיצד להתמודד עם הילדים בסיטואציות המורכבות הללו.‏במקרים הפחות קשים,‏ כאשר אין מסוכנות גבוהה מצדבן הזוג,‏ יוזמן גם הוא לשיחה עמי,‏ וזאת כאשר יש נכונותלתקן ולשקם את הקשר או,‏ לחילופין,‏ לפרק את הזוגיותברוח טובה,‏ וכן כאשר שני הצדדים מעוניינים להתלבטיחד לגבי עתידם.‏ אני מאד מעודדת את הבדיקה,‏ ההתלבטותוההיוועצות.‏ רצוי לקבל החלטות ממקום שהוא יותר בשלומודע".‏‏"כל אשה יכולה לפנות לנעמ"ת ללא כל קשר למצבההסוציו-אקונומי.‏ אין לזה חשיבות.‏ השירות ניתן בתשלוםסימלי.‏גבר שיפנה למרכז למניעת אלימות יקבל אצלנו יעוץוטיפול אם ירצה בכך,‏ אולם יעוץ משפטי לא ינתן לו,‏ אלאבמסגרת נסיון משותף עם האשה להגיע להסכם,‏ שכןבסופו של דבר - מדובר בארגון עבור נשים".‏‏"בהיבט הטיפולי הניתן לגברים במרכז,‏ שמים דגש עלהתייחסות גם למצוקתם של גברים אלימים,‏ תוך נסיוןלהכיל את הקשיים,‏ את רגשותיהם,‏ ללמד אותם להציבגבולות לעצמם,‏ ולתת להם אלטרנטיבות לשליטהבכעסים".‏ש:‏ כיצד יכולים עורכי הדין להעזר במרכזלמניעת אלימות במסגרת עבודתם?‏‏"המרכז נותן יעוץ בנושא אבחון מסוכנות.‏ כשעורך דיןנתקל במקרה בו נדמה לו שהלקוח או הלקוחה שלפניו˙ÂÁÂ˙Ù†ÌÈÈ˙Ï„·±∞

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!