מדריך טכני- בנייני מגורים - מכון התקנים הישראלי

5.10 איכות אקוסטית – מעבר רעש5.11 הגבלת תרכובות אורגנית נדיפות ,)VOC( תרכובות ברום5.12 קרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-‏ מגנטית5.13 פוטנציאל התחממות גלובאלית ) בשל חומרי קירור5.14 פליטת תחמוצת חנקן175178182184186)BFR(GWP()NO X (וקרינה רדיואקטיבית.6 פסולת 188...........................................................................................................................6.1 ניהול הפסולת הביתית ‏)פסולת מעורבת/‏ מוצקה(‏189.7 תחבורה 192.........................................................................................................................7.17.2נגישות לתחבורה חלופיתמתקנים וחנייה לאופניים7.3 מסלולים בטוחים עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים193196200ניהול 8.202.............................................................................................................................8.1 הפרדהואחסון באתר הבנייה של פסולת בניין הניתנת למיחזור או לשימוש חוזר8.2 מיחזור,‏ שימוש חוזר וסילוק פסולת בניין ועודפי עפרמזעור השפעות אתר הבנייה8.4 בדיקות לפני מסירה )COMMISSINING( של המערכות בבניין8.5 מדריך למשתמש בבנייןניהול לבנייה רוויה2032072112142182208.38.6 חברת.9 חדשנות 222.........................................................................................................................9.1 שימוש בשיטות בנייה חדשניות9.2 כושר הסתגלות של הבניין2232252279.3 חדשנותתקן ישראלי ת"י ] 4מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

הקדמה I.מדריך זה הינו חלק מסדרת מדריכים הנלווים לתקן לבנייה בת קיימה ‏)"בנייה ירוקה"(.‏ התקן מורכב מ-‏‎7‎חלקים שונים כאשר כל חלק דן בטיפוסי מבנים שונים ‏)מגורים,‏ משרדים,‏ בנייני חינוך ועוד(.‏ עבור כל אחדמחלקי התקן נכתב מדריך טכני אשר נועד לסייע בהבנת התקן וביישומו.‏מדריך זה דן בתקן לבנייה בת קיימה ‏)"בנייה ירוקה"(‏ ת"יוהדרישות המפורסמים בו דנים בתקן זה בלבד.‏5281 חלק -2דרישות לבנייני מגורים.‏ הנתוניםמטרת המדריך הטכני היא להוות כלי עבודה למתכננים,‏ לאדריכלים,‏ ולמנהלי פרויקטים לצורך יישום התקן,‏וכן לשמש את כל המעוניין לקרוא ולהעמיק בדרישות התקן לבנייה בת קיימה.‏.IIמבנה המדריךהתקן לבנייה בת קיימה מורכב מ-‏‎9‎ פרקים כאשר כל פרק מורכב ממאפיינים.‏ מבנה המדריך הטכני תואםאת מבנה התקן.‏ עבור כל אחד מהמאפיינים המרכיבים את פרקי התקן מפרט המדריך הטכני את הנושאיםהבאים:‏המאפייןשם המאפיין ומטרתו ‏)חלק זה לקוח מתוך התקן(.‏חשיבות סביבתיתהחשיבות הסביבתית של המאפיין ומדוע חשוב לשלבו במסגרת התקן לבנייה בת קיימה.‏הגדרות ומושגיםתקנים ומסמכים נלוויםיישוםחישובים נדרשיםלוחות זמנים וצוותדרישות הגשה/‏ דוגמאותביאור הגדרות ומושגים המופיעים בגוף התקן במסגרת המאפיין.‏הפנייה לתקנים נוספים,‏ מסמכי הנחיות של רשויות ממשלתיות וכן קריאה נוספת לצורךהבנה,‏ העשרה ויישום המאפיין.‏משתנה ממאפיין אחד למשנהו ותלוי במידע הנדרש לצורך יישום המאפיין,‏ כולל הסבריםעל יישום מעשי,‏ כיצד ניתן לקבל ניקוד במסגרת המאפיין והתייחסות ליישום בבנייהקיימת .כולל טבלאות עזר לחישוב דרישות המאפיין לצורך התעדת הבניין כבניין ירוק.‏מיקום המאפיין באחד מארבעת שלבי התכנון:‏ טרום תכנון,‏ תכנון,‏ בנייה ותום הבנייה.‏לעיתים מאפיין אחד יכול להופיע במספר שלבים.‏ כמו כן המלצה ליועצים ולאנשי הצוותשיש לשלב לצורך עמידה בדרישות המאפיין.‏בחלק מהמאפיינים מצורפות דוגמאות או הסבר מפורט על דרישות ההגשה להתעדתהפרויקט כבניין ירוק.‏תקן ישראלי ת"י ] 5מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

.III.1.1.1רשימת הפרקים והמאפיינים בתקן לבנייה בת קיימה - דרישות לבנייני מגוריםאנרגיהביצועים אנרגטיים של הבניין37.1.1.1.1.1.2.1.1.3.1.1.4.1.1.5תכנון ביו אקלימי-‏ חימום וקירור פסיבייםתכנון ביו אקלימי-‏ שמש וצלדירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 חלק 1תאורה טבעית בשטחים משותפים פנימייםחלל ייבושנקודות4.986.3120.751143.63.26.41.60.80.8.1.2.1.2.1.1.2.2.1.2.3.1.2.4.1.2.5.1.2.6.1.2.7.2.2.1.2.2.2.3.2.4.2.5.2.6.2.7.2.8.2.9.3.3.1.3.2.3.3.3.4.4.4.1.4.2.4.3.4.4מערכות הבנייןביצועים אנרגטיים של תאורהחימום מיםאנרגיה מתחדשת באתרמערכות לחימום,‏ לאוורור ולמיזוג אוויראמצעים משניים למדידה ובקרה של אנרגיהמערכת ניהול אנרגיה בבנייןמעליותקרקעבחירת האתרקרקעות ואתרים מזוהמיםצפיפות הבנייה והפיתוחתופעת אי החום העירונימירוב השימוש בקרקעשימור אדמת חישוף וקרקע מקומית לשימוש חוזראקולוגיית האתרהתאמת הבנייה לתבליט הטבעי ולתוואי השטחתמהיל דירותמיםחסכון בשימוש במים שפירים בבנייןאמצעי מדידה משניים ובקרה-‏ מיםחסכון במים שפירים להשקיה בגינוןניהול מי נגר עילי וניקוזחומריםבחירת חומרים ומוצרים בעלי תו ירוקחומרים ממוחזריםחומרים ומוצרים מקומייםחומרים ממקור אחראי1717נקודות41.5421.50.52.60.50.4נקודות5.43.52.75.4נקודות 63.51.50.50.5תקן ישראלי ת"י ] 6מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

10המשךבריאות ורווחהנקודות1.331.33110.890.890.890.440.440.450.450.6600.234243תכנון ביו אקלימי-‏ רוחאוורור נוחותאספקת אוויר צח ממקור נקיאיכות האוויר בתוך בניין בעל מערכות אוורור מאולצותשליטה ברמת המשתמש-‏ תאורה טבעית,‏ בוהק וסנוורשליטה ברמת המשתמש-‏ טמפרטורהתאורה טבעית ונוחות ויזואליתסנוור הנובע מתאורה פנימית/חיצוניתאיכות אקוסטית-‏ רמת רעש מרביתאיכות אקוסטית-‏ מעבר רעשהגבלת תרכובות אורגניות נדיפות וקרינה רדיואקטיביתקרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-מגנטיתפוטנציאל התחממות גלובלית בשל נוזלי קירורפליטת תחמוצות חנקןפסולתניהול הפסולת הביתית ‏)פסולת מעורבת/מוצקה(‏נקודות4תחבורהנגישות לתחבורה חלופיתמתקנים וחנייה לאופנייםמסלולים בטוחים עבור הולכי רגל ורוכבי אופנייםנקודות10.60.4ניהולהפרדה ואחסון באתר הבנייה של פסולת בניין הניתנת למיחזור אולשימוש חוזרמיחזור,‏ שימוש חוזר וסילוק פסולת בניין ועודפי עפרמזעור השפעות אתר הבנייהבדיקות לפני מסירה של המערכות בבנייןמדריך למשתמש הבנייןחברת ניהול לבנייה רוויהנקודות0.42.400.60.30.3חדשנותשימוש בשיטות בנייה חדשניותכושר הסתגלות של הבנייןחדשנותנקודות0.511.5.5.5.1.5.2.5.3.5.4.5.5.5.6.5.7.5.8.5.9.5.10.5.11.5.12.5.13.5.14.6.6.1.7.7.1.7.2.7.3.8.8.1.8.2.8.3.8.4.8.5.8.6.9.9.1.9.2.9.3תקן ישראלי ת"י ] 7מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

.IVאנרגיהרשימת תנאי הסף בתקן לבנייה בת קיימה-‏ דרישות לבנייני מגוריםמאפייןפירוטניקוד00.830.830.501.1.11.1.2תכנון ביו אקלימי-‏ חימום וקירורפסיבייםתכנון ביו אקלימי-‏ שמש וצלתרשים ביו אקלימיאסטרטגיית התכנון בהתאם לתרשיםהביו-אקלימיהצגת המערכות הפסיביותבדיקות הצללה המדגימות את החשיפה שלהפרויקט המתוכנן לשמשבדיקות הצללה המדגימות את זכויות השמששל בניינים סמוכים5דירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 חלק 1עמידה בדרגה C לפי ת"י5282 חלק 11.1.30.8ביצועים אנרגטיים של תאורהתאורה בשטחים משותפים בהתאם לדרישותת"י 89951.2.10.50.92.22.7קרקעקרקעות מזוהמותאקולוגיית האתרסקר היסטוריזיהוי רכיבים בעלי חשיבות אקולוגית באתרובסביבה הקרובה0מים 3.3חסכון במים שפירים להשקיה בגינוןהפחתת השימוש ב-‏ 10%0חומרים 4.1בחירת חומרים ומוצרים בעלי תו ירוקיש להציג שימוש ב-‏‎10%‎ לפחות מכל חומרמחומרי הבניין,‏ לפי נפח או משקל,‏ ובתנאישיבחרו שני חומרים מקטגוריות שונות.‏00.45תכנון ביו אקלימי-‏ רוח*‏ניתוח משטר הרוחותניתוח משטר הרוחות והצגת פתרונות פיזיים5.10אספקת אוויר צח ממקור נקימרחק בין פתחי יניקה ויציאה של אוויר5.3005.45.6בריאותורווחהאיכות האוויר בתוך בניין בעל מערכותאוורור מאולצותשליטה ברמת המשתמש-‏ טמפרטורהשיעורי אוויר צח בבנייןמתג מרכזי לכיבוי מעגלי מיזוג האוויר0.660קרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-‏מגנטיתפוטנציאל התחממות גלובלית בשלנוזלי קירוררמות קרינהדרישות לגזי קירור וחומרי קירור5.125.130פסולת 6.1ניהול הפסולת הביתית ‏)פסולתמעורבת+‏ מוצקה(‏מרכיב מיחזור אחד008.28.3ניהולמיחזור,‏ שימוש חוזר וסילוק פסולתבניין ועודפי עפרמזעור השפעות אתר הבנייהפינוי 35% מפסולת הבניין לאתר מורשה אולשימוש חוזרדרישות לניהול האתרסה"כ ניקוד שניתן לצבור בתנאי סף 10.47תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 8מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

1. אנרגיהתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 9מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1 ביצועים אנרגטיים של הבנייןהקדמההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏1.1 ביצועים אנרגטיים של הבניין25מערכות משותפות לכלל הבנייןמערכות עצמאיות-דירתיותכןכן29חשיבותו של התכנון הביו אקלימיבישראל,‏ כ 30% מצריכת החשמל בבתי מגורים מיוחסים לשימוש באמצעים מכאניים לחימוםולקירור חללים.‏ בנוסף על כך,‏ מקורם של עוד כ 14% הוא הארת החללים באמצעות תאורהמלאכותית.‏ כך יוצא,‏ שלמרות שאחד מתפקידיו העיקריים של בניין המגורים הוא לייצר תנאימחייה נוחים לדייריו,‏ אנו נזקקים לעיתים קרובות מידי לאמצעים מכאניים בכדי ליצור תנאינוחות אלה.‏ לדוגמה,‏ אנו משתמשים במזגנים למיזוג החלל ולעיתים אף לאוורורו,‏ בתאורהמלאכותית להארתו,‏ ובתנורי גז או נפט להסקתו.‏תכנון ביו-אקלימי של בניינים משמעו מצד אחד רתימת האנרגיות הזמינות באתר באופן טבעיליצירת תנאי נוחות בבניין ‏)לדוגמה:‏ שימוש בקרינת שמש להעלאת הטמפרטורה בדירה בימיהחורף או החדרת אור טבעי לשם הארת הדירה(,‏ ומצד שני,‏ ניצול הזדמנויות טבעיות להפטרמאנרגיה עודפת שהצטברה בדירה ‏)לדוגמה:‏ שימוש באוורור לילי לשם הורדת הטמפרטורהבדירה בימי הקיץ(.‏הגדרות ומושגיםמושגמערכות משותפות שלהבנייןמערכות עצמאיות-‏דירתיותהסברהכוונה למערכות בבניינים אשר בהם האמצעים לבקרת האקלים מסופקיםומנוהלים בצורה ריכוזית.‏ דוגמה לכך יכולה להיות בתי אבות או מגורי תלמידיםבהם קיימות מערכות משותפות למיזוג אויר,‏ הסקה,‏ אוורור וכדומה.‏הכוונה למערכות בבנייני דירות ‏)"בניינים משותפים"(‏ או בבתים פרטיים בהםהאמצעים לבקרת האקלים מסופקים ומנוהלים על-ידי דיירי יחידות הדיור.‏לדוגמה:‏ בניינים בהם יחידות מיזוג האוויר,‏ וההסקה הן עצמאיות בכל יחידת דיור.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 10מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1.1 תכנון ביו-אקלימי- חימום וקירורפסיבייםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תכנון ביו-אקלימי – חימום וקירור פסיבייםכן4.981.1.1מטרהלעודד תכנון התומך בנצילות אנרגיה בבניינים על ידי שימוש במערכות לחימום ולקירור פסיביים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתכ 30%נתון זהמצריכת החשמל בבתי מגורים הוא בפעולות לחימום ולקירור החלל.‏ כאמור,‏ מקורם של מצביע על פוטנציאל החיסכון הרב הקיים ביישום טכניקות לחימום וקירור אשר לא צורכות את האנרגיההדרושה להן מרשת החשמל או ממקורות אנרגיה המבוססים על משאבי טבע מתכלים כדוגמת נפט וגז.‏לחימום וקירורהכולל:‏ ‏"טכניקות מציע טכניקות רבות כאלה אשר ידועות בשמן התכנון הביו-אקלימי פסיביים".‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגחימום וקירור פסיבייםמערכות לחימום,‏ קירורואוורור פסיבייםנצילות אנרגיההסברשימוש בהיצע האנרגיות הזמינות באופן טבעי באתר הבניין בכדי לקרר או לחמם אתהחלל,‏ וזאת מבלי להזדקק לחשמל או לאנרגיה אחרת שמקורה במקורות מתכלים.‏מערכות הבנויות בד"כ בעיקר מאלמנטים אדריכליים,‏ המשמשות לצורך חימום,‏קירור ואוורור פסיביים.‏ לדוגמה:‏ מערכות לחימום פסיבי המבוססת על קרינת שמש‏)קרינה סולרית(‏ יכללו בד"כ את האלמנטים הבאים:‏1( מערכת זיגוג המאפשרת את חדירת הקרינה הסולרית;‏2( רצפות וקירות מחומר כבד המשמשים לאגירת החום הנוצר על-ידי קליטתהאנרגיה הסולרית;‏3( מעטפת אטומה להסתננויות אוויר ומבודדת מפני איבודי אנרגיה בהולכה.‏לצורך תקן זה,‏ מערכות המשלבות מפוח קטן לאוורור מאולץ לשם הגברת יעילותןתחשבנה עדיין מערכות פסיביות,‏ וזאת בשל תלותן המינימאלית באנרגיה חשמלית.‏תיאור המערכות השכיחות בקטגוריה זו,‏ יחד עם עקרונות פעולתן וכלים לתכנונן,‏ניתן למצוא בנספח א'‏ ‏-"מערכות פסיביות-‏ גישה מרשמית/תיאורית"‏ לתקן 5281חלק – 2 דרישות לבנייני מגורים.‏היחס בין פוטנציאל ניצול אנרגיות הזמינות באתר לבין ניצולן בפועל לצורך יצירתתנאי נוחות בחלל.‏ לדוגמה:‏ אם טמפרטורת הדירה נמוכה עד כדי שימוש בתנור אךבחוץ ישנה קרינת שמש הניתנת לניצול על-מנת לחמם את הדירה,‏ נצילות האנרגיהשל החלל היא ככל הנראה נמוכה.‏תקן ישראלי ת"י ] 11מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהמושגתנאי אקלים ‏)טמפרטורהולחות יחסית(‏ בהתאםלמיקום הבנייןהסברתקן זה מתבסס על חלוקת הארץ לארבעת אזורי האקלים המוזכרים בתקן 1045חלק 10: אזור א – אזור רצועת החוף,‏ אזור ב'‏ – מישור החוף והשפלה,‏ הנגב ‏)למעטהר-הנגב(,‏ העמקים הצפוניים ואזורים אחרים,‏ אזור ג'-‏ אזור ההר,‏ ואזור ד'‏ אזורבקעת הירדן והערבה.‏ לצורך קביעת תנאי האקלים המאפיינים של כל אזור ניתןלבחור בישובים המייצגים הבאים:‏ אזור א'-‏ בית דגן,‏ אזור ב'‏ באר-שבע,‏ אזור ג'‏ירושלים,‏ ואזור ד'‏ אילת.‏ בתקן חלק ניתן למצוא את רוב יישובי הארץואת שיוכם לארבעת אזורי האקלים.‏–––101045–תרשים ביו-אקלימינוחות תרמיתאסטרטגיות התכנוןהאקלימיתלצורך הצגת התרשים הביו אקלימי ניתן להשתמש במידע אקלימי המתאים לעירהמייצגת.‏ את המידע האקלימי ניתן למצוא ב"אטלס האקלימי לתכנון פיזי וסביבתיבישראל"‏ ‏)אריה,‏ ב.,‏ רובין,‏ ש.‏ 1991( או בקבצי אקלים שעתיים המייצגים שנהטיפוסית והניתנים לרכישה מהשירות המטאורולוגי הישראלי או ממקורות אמיניםאחרים.‏תרשים המתאר ארבעה גורמים אקלימיים המשפיעים על תחום הנוחות התרמית:‏טמפרטורת האוויר,‏ לחות יחסית,‏ מהירות תנועת האוויר ומאזן קרינת שמש.‏התרשים מתאר כיצד ניתן להרחיב את תחום הנחות התרמית על-ידי שינוי מהירותהרוח או מאזן הקרינה הסולרית.‏ להרחבה בנושא ראו פרק 5: נוחות תרמית,‏במדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל,‏ פ.‏ אביתר ושות.‏ 2010 ‏)ראה תקנים ומסמכיםנלווים לקישור להורדה חינם(.‏1מצב נפשי אשר בו מורגשת שביעות רצון מהסביבה התרמית . בהתאם להגדרה זו,‏תחום הנוחות התרמית הוא תחום תנאי האקלים בו מורגשת שביעות רצון זו.‏ לצורךתכנון,‏ ניתן להשתמש בשיטות שונות לחיזוי תחום הנוחות התרמית.‏ שיטות אלהמפורטות בספרות מקצועית רלוונטית כגון המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל,‏ פ.‏אביתר ושות.‏ 2010 ‏)ראה תקנים ומסמכים נלווים לקישור להורדה חינם(‏הכוונה היא למכלול הפעולות הפסיביות הננקטות על מנת לחמם,‏ לקרר ולאוורר אתהחלל.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•נספח א לתקן5281על כל חלקיומערכות פסיביות-‏ גישה מרשמית/תיאוריתנספח זה כולל הסברים ודוגמאות אשר ניתן להשתמש בהם לצורך תכנון ביו-אקלימי של מערכותלחימום וקירור פסיביים.‏ הנספח כולל את תיאור המערכת ועקרונות פעולתה,‏ כלים לתכנונה ואתדרך הצגתה במסמכי ההגשה.‏"7730 1 ISO כפי שצוטט מתוך המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל.‏ פ.‏ אביתר.‏ ושות.‏ 2010.תקן ישראלי ת"י ] 12מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיההאטלס האקלימי לתכנון פיזי וסביבתי בישראלה ‏”אטלס לתכנון פיסי וסביבתי בישראל”‏ ‏)ביתן,‏ א.,‏ רובין,‏ ש.‏ מהווה מסמך יחוס עיקרילמתכננים הפיסיים והסביבתיים בישראל.‏ האטלס מציע חלוקה אקלימית של ישראל ל אזוריאקלים טבעיים ו נפות.‏ לכל אזור ונפה מפרט האטלס נתונים אקלימיים כגון:‏ ממוצעי טמפרטורות,‏לחות אוויר,‏ עומסי חום,‏ משטר רוחות,‏ עננות ולעיתים קרינה גלובלית.‏45)1991-10•תקן1045 חלק 10– סיווג ישובים לפי אזורי אקלים בישראל•תקן מחייב זה מגדיר את ביצועי בידוד מעטפת הבניין בהתאם לאזורי האקלים בישראל.‏ חלק 10 של תקן זהכולל רשימה מפורטת של כמעט כל ישובי ישראל על-פי חלוקתם לאזורי האקלים בישראל.‏לרכישה דרך אתר מכון התקנים הישראלי:‏http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1010451000• המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראלהמדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל ‏)פרלמוטר ושות.‏ 2010( הוא מדריך מעודכן ומקיף ביותר,‏ המעבירבשפה פשוטה ונהירה חומר רקע תיאורטי,‏ עקרונות תכנון ודוגמאות רבות בנושא בנייה ביו-אקלימית.‏להורדת המדריך חינם מאתר משרד התשתיות:‏להורדה חינם מאתר משרד התשתיות:‏http://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECProffesionalAtlas.htmhttp://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECProfessionalBioclimatic.htmד.‏ יישוםלשם קבלת ניקוד בסעיף זה יש להציג את המערכות הפסיביות המתוכננות לבניין.‏ בחירת המערכת המתאימהביותר,‏ עקרונות פעולתה,‏ כלים לתכנונה והדרכים להצגתה יעשו על-פי נספח א'‏ לתקןלשם מעבר תנאי הסף יש להציג אסטרטגיה תכנון אקלימית.‏ הצגת האסטרטגיה חייבת לכלול את שלושת הסעיפיםהבאים:‏5281 חלק .2סעיף1. הצגת תנאיהאקלים באתר בומתוכנן הבנייןפירוטתנאי האקלים חייבים לכלול ממוצעי טמפרטורה ולחות יחסית המיוחסים לשנהטיפוסית באזור האקלימי בו נמצא האתר.‏ אין הגדרה בתקן לגבי אופן חישובהממוצעים אך נהוג לכלול בהם לפחות את הממוצעים הבאים לגבי כל חודשמחודשי השנה:‏ טמפרטורה יומית מקסימאלית,‏ טמפרטורה יומית מינימאלית ולחותיומית ממוצעת.‏תקן ישראלי ת"י ] 13מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיף2. הצגתאסטרטגית התכנוןהאקלימיתפירוטהיחס בין תנאי הנוחות התרמית ובין תנאי האקלים שהוצגו בסעיף הקודם מצביעעל אסטרטגית תכנון אקלימית אפשריות.‏ הצגת האסטרטגיות תכלול עקרונות תכנוןהמרחיבים את תחום הנוחות התרמית כך שיכלול את רוב תנאי האקלים הממוצעיםלאזור.‏ על עקרונות תכנון אלה להיות מבוססים על נספח א חלק לאסטרטגיותחימום פסיבי וחלק לאסטרטגיות קירור פסיבי.‏ במידה ונדרשות אסטרטגיות אשראינן מפורטות בנספח,‏ יש לפרט את עקרונות התכנון המוצעים תוך ציון אסמכתאות.‏12.3הצגת המערכותהפסיביותהצגת מערכות שנבחרו לחימום וקירור הבניין על-פי האסטרטגיה שהוצגה בסעיף 2תהיה על-פי הנחיות בנספח א'‏ על שני חלקיו ויכללו תכנית,‏ חתך,‏ חזיתות,‏ פרטים,‏מפרטים וכדומה.‏ מערכות אלה חייבות לשרת לפחות חלק משטח הבניין המיועדלשימושיו העיקריים.‏ לכן,‏ בהצגת כל מערכת יש גם להציג את השטח לשימוש עיקריבבניין אותו היא משרתת ואת התאמת המערכת לשטח זה על-פי הטבלאותהרלוונטיות בנספח א'.‏ ‏)המונח ‏"שימוש עיקרי"‏ יובן כאן במשמעותו על-פי חוקהתכנון והבנייה(.‏0.5ה.‏ חישובים נדרשיםבהצגת מערכות לחימום פסיבי אין נדרשים לחישובים מיוחדים אלא לבחירת אפיוני המערכת על-פיהחלפות אוויר בשעהמ'/שנ',‏ או לחילופין שמתקבלות בחלל הטבלאות הרלוונטיות מינימום בנספח א,‏ או על-‏לחלק או הגרף באיור לפחות.‏ ניתן להראות זאת בהתבסס על הנוסחה בעמ'‏ ידי מודל ממוחשב של .CFD2502.1528ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל בעל רקע בבנייהירוקה /יועץ לבנייה ירוקה ‏/ו מלווה בנייה ירוקהתקן ישראלי ת"י ] 14מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהדוגמאות ז.‏דוגמאות אלה נועדו להמחשה בלבד והן אינן יכולות לכסות את כלל אפשרויות היישום וההצגה שלהדרישות בתקן.‏ בכל מקרה על מבקש התעודה לספק לבודק את כל ההסברים,‏ הנתונים,‏ השרטוטיםוכל ראיה אחרת הדרושה לו לשם הערכת הצעת הבינוי.‏סעיף א.‏ אסטרטגיות התכנון להבטחת תנאי הנוחות התרמיתקריטריון:‏ הצגת תנאי האקלים ‏)טמפרטורה ולחות יחסית(‏ בהתאם למיקום הבניין במשך השנה בתרשים ביו-אקלימי1. הפקת נתוני אקלים:‏מיקום הפרויקט:‏ ירושלים ‏)אזור ג(‏מקור נתוני האקלים:‏ אטלס אקלימי לתכנון פיזי וסביבתי בישראל ‏)תחנת מדידה:‏ עטרות(‏טבלה 1: נתוני אקלים ממוצעים:‏חודשממוצע טמפ'‏ יומיתממוצעת ‏)מ"צ(‏ממוצע טמפ'‏ יומיתמקסימלית ‏)מ"צ(‏ממוצע טמפ'‏ יומיתמינימלית ‏)מ"צ(‏ממוצע לחותיחסית )%(764.311.88ינואר734.913.59.2פברואר706.816.211.5מרץ599.620.915.2אפריל5112.625.419מאי5215.427.621.6יוני5917.228.923יולי6317.228.923אוגוסט6616.327.922.1ספטמבר5913.925.219.6אוקטובר629.518.914.2נובמבר745.813.49.6דצמברמקרא:‏חורףסתיו / אביבקיץתקן ישראלי ת"י ] 15מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה2. הצבת נתוני האקלים על מפות ביו-אקלימיותתחום הנוחות התרמית משתנה בהתאם ללבוש.‏ ככל שהלבוש קל יותר תחום הנוחות התרמי נמצא בטמפרטורותנמוכות יותר ולהיפך.‏ ניתן לטעון כי רוב האנשים לבושים בקיץ בצורה קלה יותר מאשר בחורף ולכן תחום הנוחותהתרמי שלהם משתנה בהתאם.‏ התרשימים הביו-אקלימיים שלפניכם מותאמים ללבוש חורפי קל ולבוש קייצי קל32תרשים 1: מפה ביו אקלימית מותאמת ללבוש קייצי קל ועליה נתוני אקלים ירושליםתקן ישראלי ת"י ] 16מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201123לבוש חורפי קל כולל כאן את הפריטים הבאים:‏ הלבשה תחתונה,‏ מכנסיים,‏ סוודר,‏ גרביים ונעליםלבוש קייצי קל כולל כאן את הפריטים הבאים:‏ הלבשה תחתונה,‏ מכנסיים,‏ חולצה קצרה,‏ גרביים דקות ונעלים

. 1 אנרגיהתרשים 2: מפה ביו אקלימית מותאמת ללבוש חורפי קל ועליה נתוני אקלים ירושליםתקן ישראלי ת"י ] 17מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהתרשימים ביו-אקלימיים לשימוש בכל אזורי האקליםתרשים 3: תרשים ביו אקלימי מותאם ללבוש קיצי קלתקן ישראלי ת"י ] 18מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהתרשים 4: תרשים ביו אקלימי לחודשי החורףתקן ישראלי ת"י ] 19מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיף א.‏ אסטרטגיות התכנון להבטחת תנאי הנוחות התרמית:‏קריטריון:‏ בהתאם לתרשים הביו-אקלימי,‏ תיקבע אסטרטגיית התכנון המתאימה ביותר עבור הפרויקטמבוא:‏אסטרטגיות תכנון ביו-אקלימי הן סך כל הטכניקות בהן נעשה שימוש בכדי להגיע לנוחות תרמית וויזואליתבדירה.‏ באסטרטגיית הקיץ יש להראות את הפעולות אשר יגרמו להרחבת תחום הנוחות התרמית כך שזותכסה את טמפרטורות המקסימום הממוצעות בחודשי הקיץ.‏ באסטרטגית החורף יש להראות את הפעולותאשר ירחיבו את תחום הנוחות התרמית כך שזו תכסה את טמפרטורת המינימום הממוצעת בחודשיהחורף.‏1 אסטרטגיית קיץ11לפי תרשים מס'‏ ניתן לראות כי דרושה אפשרות לאוורור נוחות של מטר לשנייה בכדי להרחיב אתתחום הנוחות כך שיכסה את טמפרטורת המקסימום הממוצעת בקיץ בירושלים ‏)כ מ"צ(.‏ לכן,‏ נדרשתמערכת לאוורור נוחות.‏291.1דרישות המערכתבלפחות 50% מחללי הבניין מתקבלות 50 החלפות אוויר בשעה.‏1.2נתונים אקלימייםכיוון הרוח ועוצמת השלטת באתר:‏תרשים 5: כיוון ועצמת הרוח השלטת בירושלים.‏ מקור:‏ ‏”אטלס לתכנון פיסי וסביבתי בישראל”‏ ‏)ביתן,‏ א.,‏ רובין,‏ ש.‏)19915לפי תרשים ניתן לראות כי כיוון רוח השלטת בחודשי הקיץ הוא מערב,‏ ועוצמת הרוח השלטת נעה בין)5.55-10.55 מטר לשנייה(.‏20-38 קמ"שתקן ישראלי ת"י ] 20מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.3 הצגת אסטרטגית האוורוראסטרטגיות האוורור בפרויקט זה כוללת:‏תכנון הדירות עם אוורור מפולש ‏)הצבת חלונות בקירות מקבילים(‏הצבת פתחי הדירה לכיוון דרום מערב ‏)סטייה של 60 מעלות לכיוון דרום(‏ וצפון מזרחקביעת גודל החלון בחזית הצפון מזרחית ‏)החלון הקטן יותר ) לפי השיטה הבאה:‏4.1.2.3נתונות הנוסחאות הבאות:‏נוסחה 1:Q = c x A x Vכאשר:‏QAcV= קצה האוורור ‏)מ"ק לשנייה(‏= שטח החלון / פתח הכניסה או היציאה הקטן ‏)מ"ר(‏= מקדם האפקטיביות של פתח החלון.‏ במקרה שלנו יש לקחת 0.25= מהירות הרוח השלטת ‏)מטר לשנייה(.‏ במקרה שלנו יש לקחתבסעיף הקודם(‏צריך להגיע ל 50 החלפות אוויר בשעה8מטר לשנייה ‏)ממוצע עוצמת הרוח השלטת שהוצגהנוסחה 2:ACH = (Q \ v) x 3600כאשר:‏= ACH מספר החלפות אוויר בשעה.‏ ערך זה צריך להיות 50= v נפח החלל= Q קצב האוורור ‏)מ"ק לשנייה(‏בהצלבת הנוסחאות והצבת הערכים מגיעים ליחס הבא:‏A ≥ v / 144משמעות היחס:‏ יתוכנן שטח החלון הקטן כך שהוא יהיה גדול מחלוקת נפח החלל ב 144.2. אסטרטגיית חורףעל פי תרשים 2 ניתן לראות כי ניתן להרחיב את תחום הנוחות התרמית כך שיכלול את טמפרטורת המינימום הממוצעתבחורף על-ידי הכנסת קרינה סולרית לדירה.‏תקן ישראלי ת"י ] 21מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 20114החלון הגדול יוצב בחזית הדרום מערבית לצורך אסטרטגיית החורף-‏ מערכת קרינה ישירה אשר תוצג למטה.‏

. 1 אנרגיה2.1 דרישות המערכתגודל החלון וכיוונו יתאימו לנדרש בנספח א'.‏2.2 הצגת אסטרטגית החימום הפסיבי2.2.1על פי נספח א חלק 1 נבחרה מערכת קרינה ישירה המורכבת מהרכיבים הבאים:‏קולט:‏ חלון בעל זיגוג כפול ותריס המאפשר פתיחה מלאה.‏ החלון פונה לכיוון גזרה דרומית ‏)עפ"י דרישת תקןחלקמסת אגירה:‏ רצפה כבדה,‏ קירות חיצוניים:‏ כבדים,‏ תקרה:‏ כבדה וקירות בין דירות:‏ חצי כבדים ‏)עפ"י הגדרות בתקן‎1045‎ראה חישוב מסה תרמית אפקטיבית בדוגמה לסעיף 1.1.3(בידוד תרמי חיצוני של הקירות החיצוניים לרמת הולכה נמוכה מ 0.5=U ‏)עפ"י דרישת תקן52825282 חלק )1)1.a.b.c2.2.22.2.3סימון המערכת:‏ DG2Hגודל החלון לפי טבלה 1.1 בנספח א:‏ 16% משטח הרצפה המושפעת מאותה מערכת.‏ היטל מישור הזיגוג לכיוון דרום)30 מעלות סטייה של מישור החלון מכיוון דרום(.‏ לאחר ההכפלהמחייב הכפלה של גודל החלון בגודל:‏מתקבל גודל חלון של 20% משטח הרצפה המושפעת ממנו.‏1/ cos (30)תקן ישראלי ת"י ] 22מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיף א.‏ אסטרטגיות התכנון להבטחת תנאי הנוחות התרמית:‏קריטריון:‏ יוצגו המערכות הפסיביות לחימום,‏ לקירור ולהבטחת אוורור טבעי בבניין,‏ בהתאם לאסטרטגיות התכנוןהמתאימות לאתר ולשטח הבניין שכל מערכת משרתת לפי נספח א.‏הדוגמה להלן מבוססת על המערכות הפסיביות המוצגות בנספח א'‏ על שני חלקיו.‏ במידה ומגיש הבקשה מעוניין ליישםמערכות אחרות,‏ עליו לתאם זאת עם הבודק.‏בנוסף למידה המוצג בדוגמה יש להציג תוכניות,‏ חתכים,‏ פרטים,‏ מפרטים וכל נתון ותשריט אחר המעיד על ביצועי המערכותהמתוכננות.‏1. מערכת אוורור טבעיבתרשים 6התכנית מתארת דירת שני חדרים בבניין טורי בעל שתי חזיתות:‏ האחת פונה לדרום מערב והשנייה לצפון מזרח.‏התרשים מתאר את אופן אוורור הדירה ומפרט את המידות הדרושות לחישוב המוצג למטה.‏תרשים6: תכניתדירת שני חדרים בשיכון טורי.‏תקן ישראלי ת"י ] 23מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהא.‏ חישוב גדלי החלונות:‏עפ"י נספח א'‏ יש להראות כי שטח החלונות הקטנים במערכת מתאים ליצירת לפחות 50 החלפות אוויר בעשה באזור בומותקנים החלונות.‏אזור מס'‏ 1: חדר המגורים והמטבח:‏נפח החלל - 63 מ"קגודל חלון מינימלי לאוורור לפי החישוב שמוצג באסטרטגית האוורור הטבעיגודל החלון הקטן במטבח:‏– מ"ר = 0.44 144 63 /1.8 מ"ראזור מס'‏ 2: חדר השינה והמקלחת:‏נפח החללגודל חלון מינימאלי לאוורור לפי החישוב שמוצג באסטרטגית האוורור הטבעי – מ"ר = 0.25 144 36 /גודלו של חלון המקלחת ‏)להגברת האוורור ניתן גם לפתוח את דלת היציאה למרפסת השירות(‏0.35 -- 36 מ"קב.‏ חישוב שטח השפעת המערכת:‏שטחם הכולל של כל האזורים‏)מ"ר(‏שטח הדירה‏)מ"ר(‏אחוז השטחים המושפעיםממערכת האוורור הטבעי93%4643תקן ישראלי ת"י ] 24מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה2. מערכת קרינה ישירההתרשים למטה מתאר את מערכת הקרינה הישירה שתוכננה.‏ החלונות המסומנים באדום הם אמצעי קליטת הקרינההסולרית.‏ השטחים המסומנים בצהוב הם השטחים המושפעים ממערכת זו והם מסומנים בסימון המערכת:‏ אשרמשמעו:‏ זיגוג כפול עם תריס רגיל להצללה בחלונות הקולטים ומבנה הדירה עשוי חומרים ‏"כבדים " ‏)ז"א בעלי יכולת אגירהתרמית,‏ ראה הגדרה בתקן 5282 חלק 1(.DG2Hתרשים 7: תאור מערכות הקליטה הישירה בדירהא.‏ חישוב שטח החלונות:‏עפ"י נספח א'‏ יש להראות כי שטח החלונות הקולטים במערכת מתאים לשטח הרצפה אותו היא משרתת.‏ בסעיף הקודם,‏הדן באסטרטגיות לחימום פסיבי,‏ הראנו כי שטח החלונות הפונים לגזרה הדרומית צריך שיהיה לפחות 20% משטח הרצפהאותו הם משרתים.‏תקן ישראלי ת"י ] 25מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהאזור 1: חדר מגוריםשטח האזור‏)מ"ר(‏שטח החלון הקולט‏)מ"ר(‏אחוז משטח החללהמושפע מהמערכתעמידה בתנאים‏)כן / לא(‏כן23.6%16.8 מ"ר : 3.96 = 1.80 2.20 xאזור 2: חדר השינהשטח האזור‏)מ"ר(‏שטח החלון הקולט‏)מ"ר(‏אחוז משטח החללהמושפע מהמערכתעמידה בתנאים‏)כן / לא(‏כן20%1 x 2.2 = 2.211.1 מ"רב.‏ חישוב שטח השפעת המערכות:‏שטחם הכולל של כל האזורים‏)מ"ר(‏שטח הדירה‏)מ"ר(‏אחוז השטחים המושפעיםממערכת האוורור הטבעי68%4631.3תקן ישראלי ת"י ] 26מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהתכנון ביו-אקלימי- שמש וצל1.1.2המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תכנון ביו-אקלימי – שמש וצלכן6.311.1.2מטרהלשמור על זכויות השמש של הבניין המתוכנן ושל בניינים ושטחים פתוחים סמוכים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתשימוש בקרינת השמש לצורך חימום פסיבי של חללי פנים וחוץ הוא יעיל ביותר בישראל עקב רמות הקרינההגבוהות המתקבלות בכל אזורי האקלים בחורף.‏ עובדה זו מובילה לצורך להגדיר ‏"זכויות שמש"‏ אשר יאפשרו לכלדייר את האפשרות להשתמש בקרינה זו לצורך חימום ביתו,‏ ולעובר האורח את האפשרות להתחמם מקרינתהשמש כאשר הוא משתמש בשטחים הציבוריים הפתוחים.‏בנוסף,‏ זכויות שמש שומרות על פוטנציאל ייצור החשמל על-ידי תאים פוטו-וולטאים על גגות המבנים ועל פוטנציאלחימום המים על-ידי הקולטים במערכות דודי השמש.‏–ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגרמת חשיפה נדרשתאמצעי הצללה קבועיםאמצעי הצללה דינמייםהשטח הפתוח הציבוריהעיקרי / השטח הפתוחהעיקריהסברהכמות המינימאלית של קרינה סולרית הנדרשת בכדי:‏ 1( לחמם את החללי הפניםתוך שימוש במערכת קרינה ישירה,‏ 2( לחמם את הולך הרגל בשטחים הציבורייםהפתוחים ‏)שצ"פים(,‏ 3( לחמם את המים אשר בתוך קולטי השמש אשר במערכותדודי-שמש,‏ 4( ליצר חשמל בתאים פוטו-וולטאים המותקנים על הגגות.‏רמות החשיפה הנדרשות בחזיתות השונות,‏ בגגות,‏ בשצפ"ים ובמדרכות מפורטותבנספח ב'.‏ רמת החשיפה הנדרשת על חזיתות הבניינים מתוארת על-ידי כמותקרינה ‏)קוט"ש למ"ר(,‏ או על-ידי שרטוט המראה את היחס בין זווית קרני השמשבחורף וחתך הבניין.‏ רמת החשיפה הנדרשת לגגות מתוארת על-ידי זמן חשיפהלקרינת השמש בשעות,‏ ורמת החשיפה הנדרשת לשצ"פים ומדרכות מתוארת על-ידישרטוטים אשר אופן ביצועם מתואר אף הוא בנספח ב'.‏אמצעי הצללה אשר אינם ניתנים לכיוון יום-יומי או עונתי ע"י המשתמש.‏ למשל-‏ גגוןמבטון,‏ קומות עליונות שמצלילות על הקומות התחתונות עצים וכדומה.‏אמצעי הצללה הניתנים לכיוון יום-יומי או עונתי ע"י המשתמש בהתאם לצרכיו.‏למשל-‏ תריסים למיניהם,‏ שמשיות וכדומה.‏שטח החצר העיקרי שמשרת בניין מגורים לשימוש משותף.‏תקן ישראלי ת"י ] 27מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראלהמדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל ‏)פרלמוטר ושות.‏ 2010( הוא מדריך מעודכן ומקיף ביותר,‏המעביר בשפה פשוטה ונהירה חומר רקע תיאורטי,‏ עקרונות תכנון ודוגמאות רבות בנושא בנייהביו-אקלימית.‏ החלק הרלוונטי במדריך לסעיף זה הוא פרק 8: גיאומטריית שמש להורדת המדריךחינם מאתר משרד התשתיות:‏http://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECProfessionalBioclimatic.htmד.‏ יישוםסעיףא.‏ב.‏ג.‏ד.‏א.‏‎1‎ב.‏‎1‎ב.‏‎2‎ב.‏ 3ב.‏4פירוטהצגת תרשימי הצללה,‏ רישומים או הדמיות מחשב המראים את רמת החשיפה של כל חזיתות הבנייןהמוצע לקרינת השמש מהווים תנאי סף.‏הצגה מפורטת של רמת החשיפה המושגת בכל חזיתות הבניין המוצע יחד עם השצפ"ים בסביבתו הקרובה.‏הצגת הנתונים תהיה על-פי הדרכים המפורטות בנספח ב'.‏סעיף זה מחולק לארבעה תתי סעיפים העוסקים באובייקטים תכנוניים שונים:‏עוסק בזכויות שמש על גג הבניין המתוכנן ומגדיר את רמת החשיפה הנדרשת על-ידי זמן החשיפהבשעות ואחוז שטח הגג החשוף משטח הגג הכולל.‏עוסק בחשיפת החזית בגזרה הדרומית.‏ החזית הפונה לגזרה הדרומית קולטת את כמות אנרגיתהשמש הגדולה ביותר בחודשי החורף,‏ מבין שאר חזיתות המבנה.‏ בסעיף זה יש להראות כי רמתהחשיפה תואמת את הנדרש בנספח ב'‏ לפי האזור האקלימי לו משויך הפרויקט והצפיפות העירוניתהמאפיינת את האזור.‏עוסק בחשיפת השצ"פים לקרינת השמש בחורף.‏ בסעיף זה הכוונה לשצפ"ים בתחום המגרשהמתוכנן אשר מיועדים לשימוש דיירי הבניין המוצע.‏ על מנת לקבל ניקוד עבור סעיף זה יש להראותשרטוטים מפורטים אשר על הכנתם ניתן ללמוד בנספח ב.‏עוסק בחשיפת השצ"פים לקרינת השמש בקיץ.‏ גם פה הכוונה היא לשצ"פים בתחום המגרש המתוכןהמיועדים בעיקר לשימוש דיירי הבניין המוצע.‏ התקן דורש התקנת אמצעי הצללה ב‎20%‎ משטחהשצ"פ.‏ במקומות המוצללים ממילא בחורף מאפשר התקן התקנת הצללות קבועות.‏ במקומותהחשופים לשמש בחורף דורש התקן התקנת הצללות דינמיות כדוגמת שמשיות אשר יאפשרו אתפתיחתן בקיץ וסגירתם בחורף.‏סעיפים א'‏ וב'‏ עודדו את יצירת התנאים לחשיפה מיטבית של הבניין המוצע לקרינה סולרית.‏ סעיפים ג'‏ וד',‏מוודאים כי בתהליך התכנון לא נפגעו זכויות השמש של המבנים והשצפ"ים הסמוכים.‏בסעיף זה נדרשת הצגת תרשימי הצללה,‏ רישומים או הדמיות מחשב המראים את רמת החשיפה שלחזיתות הבניינים הסמוכים הפונות לכיוון הבניין המוצע,‏ גגות הבניינים הסמוכים והשצפ"ים הצמודים לבנייןהמתוכנן אשר לא נבדקו בסעיף ב'.‏ זהו תנאי סף.‏סעיף זה מקביל לסעיף ב'‏ אך בודק את רמת החשיפה המושגת בחזיתות בניינים סמוכים הפונות לכיוון הבנייןהמוצע,‏ גגותיהם והשטחים הציבוריים הגובלים במגרש המתוכנן.‏תקן ישראלי ת"י ] 28מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהה.‏ חישובים נדרשיםכל חישובי רמת החשיפה לקרינת השמש צריכים להתבצע עבור היום הקצר בשנה,‏ הוא הנספח ב'‏ מגדיר שלוש שיטות להציג את תוצאות החישוב:‏בדצמבר.‏ 21סעיףשיטה א'‏שיטה ב'‏שיטה ג'‏פירוטתוצאות החישוב יבוטאו ביחידות האנרגיה קוט"ש למ"ר או באחוז החשיפה ‏)אחוז הקרינההיומית הנופלת על המשטח מסך הקרינה היומית הנופלת על משטח בעל אוריינטציה זהההחשוף בכל שעות היום לשמש ישירה ללא הצללה(.‏ לאחר קבלת תוצאות החישוב,‏ ישלהשוות אותם עם הנתונים בטבלה 1 בנספח.‏ שיטה זו טובה להצגת נתוני חשיפה שלחזיתות בניינים בלבד.‏תוצאות החישוב יבוטאו בשעות בהן האלמנט הנבדק נחשף לקרינת שמש ישירה.‏ שעותאלה צריכות להיות מתואמות עם טבלאות בנספח לפי האזור האקלימי בו מצוי הבנייןהמוצע.‏ שיטה זו טובה להצגת תוצאות חשיפת חזיתות בניינים וכן לחשיפת שצפ"ים ומדרכות.‏2.1-2.4תוצאות החישוב יבוטאו בסדרה של שרטוטים אשר יראו בצורה גרפית את שמירת זכויותהשמש הן של הבניין המוצע והשצפ"ים השייכים לו והן של הבניינים והשצ"פים הסמוכים להם.‏שיטה זו לא רק מתארת את דרך הצגת התוצאות אלא גם מסבירה את דרך החישוב עצמהוהיא טובה הן לחישוב חשיפת חזיתות והן לחישוב חשיפת שצפ"ים ומדרכות.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל בעל רקע בבנייהירוקה /יועץ לבנייה ירוקה ‏/ו מלווה בנייה ירוקהתקן ישראלי ת"י ] 29מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהדוגמאות ז.‏דוגמאות אלה נועדו להמחשה בלבד והן אינן יכולות לכסות את כלל אפשרויות היישום וההצגה שלהדרישות בתקן.‏ בכל מקרה על מבקש התעודה לספק לבודק את כל ההסברים,‏ הנתונים,‏ השרטוטיםוכל ראיה אחרת הדרושה לו לשם הערכת הצעת הבינוי.‏סעיף א.‏ בדיקת ההצללה מבניינים ומאובייקטים צמודים בכל צד של הבניין תוך שימוש בתרשימי הצללה,‏ רישומים אוהדמיות אלקטרוניות,‏ המדגימים את החשיפה של הפרויקט המתוכנן לשמש כדי לקבל את רמת החשיפה הנדרשת בכלעונות השנה לפי נספח ב.‏מבוא:‏21יש להראות את ההצללות המתקבלות על כל חזיתות הבניין ביום ה בדצמבר.‏ לצורך כך ניתן להשתמש בשרטוטים ידנייםאו בתוכנות מחשב המסוגלות להפיק דימויים אלה.‏ כל השרטוטים והמודלים הממוחשבים צרכים לכלול את המגרש ובנייניוואת כל הבניינים והשטחים הפתוחים הגובלים במגרש.‏ בנוסף,‏ יש לציין את כיוון הצפון,‏ קנ"מ ומיקום הפרויקט.‏בדוגמה זו נעשה שימוש בגרסת החינם של תוכנת ,Google Skethcup ומיקום הפרויקט הוגדר ב Window / model info./ geo-location1. הצגת שרטוט בקנ"מ המראה את האזור הממודל ומדגיש את הבניין המוצע:‏תקן ישראלי ת"י ] 30מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה2. הצגת ההצללות על חזיתות הבניין ביום ה 21.12תרשים 9: בדיקת הצללה על חזיתות הבניין המוצע ביום ה.21.12מקום המגרש:‏ ירושלים 35.21E / 31.78Nתקן ישראלי ת"י ] 31מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיף ג.‏ בדיקות הצללה ‏)בדיקת המצב הקיים לעומת המצב המוצע(‏ תוך שימוש בתרשימי הצללה,‏ רישומים אוהדמיות ממוחשבות,‏ המראים שהבניין המתוכנן שומר על זכויות השמש של בניינים סמוכים ושל שטחיםפתוחים הצמודים לבניין המתוכנן לפי נספח ב.‏יש להראות מצב קיים אל מול מצב מוצע כך שיראו כל חזיתות הבתים הסמוכים והשטחים הסמוכים למגרש.‏1. מצב קיים מול מצב מוצע – מבט מדרוםתרשים 10: מצב מוצע מול מצב קיים–.21.12 מקום המגרש:‏ ירושלים 35.21E / 31.78Nהצללת הבניין המוצע על חזיתות בניינים סמוכים ושטחים סמוכים ביום התקן ישראלי ת"י ] 32מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה2. מצב קיים מול מצב מוצע - מבט מצפוןתרשים 11: מצב מוצע מול מצב קיים–ירושלים 35.21E / 31.78Nהצללת הבניין המוצע על חזיתות בניינים סמוכים ושטחים סמוכים ביום ה 21.12. מקום המגרש:‏תקן ישראלי ת"י ] 33מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1.3 דירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 חלק 1המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏דירוג אנרגטי לפי ת"י 5282 חלק 1כן20.751.1.3מטרהחיסכון בצריכת האנרגייה הנדרשת עבור אקלום הבניין.‏א.‏ חשיבות סביבתית15282תקן חלק עוסק בדירוג בנייני מגורים על-פי תחזית צריכת האנרגיה שלהם.‏ התקן מכיל את מאפיינייחידות הדיור לפי האזור האקלימי והדירוג האנרגטי בו הן נמצאות,‏ וכך למעשה,‏ הוא מפרט את הדרכיםהיעילות ביותר להורדת צריכת האנרגיה שלהן.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסבראיקלוםהכוונה בסעיף זה היא ליצירת תנאי נוחות תרמית.‏–תוכנתדירת ייחוסבניין ייחוסתוכנה שפותחה על-ידי המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה מעבדת אקליםואנרגיה בארכיטקטורה שבטכניון.‏ התוכנה כוללת ממשק משתמש ומנוע סימולציהלתחזית צריכת האנרגיה של מבני מגורים בישראל,‏ ומעניקה דירוג אנרגטי על-פיהגישה התפקודית בתקן 5282 חלק 1.מודל תיאורטי של דירה בישראל אשר צריכת האנרגיה שלה מהווה נקודת יחוסבגישה התפקודית בתקן52825282 חלק .11מודל תיאורטי של בניין המורכב מדירות ייחוס.‏ על-פי הגישה התפקודית בתקןחלק רמת החיסכון המושגת בבניין המוצע בהשוואה לבניין הייחוס מהווה מדדלדירוגו האנרגטי של הבניין.‏תקן מחייב המגדיר דרישות לבידוד תרמי של בניינים בישראל.‏ התקן כולל נתוניםרבים על תכונותיהם התרמיות של חומרי בנייה ואלמנטים בנייניים נפוצים כמו גםשיטות חישוב של פרמטרים אחרים הנדרשים בתקן 5282. בנוסף,‏ חלק 10 של התקןכולל חלוקה לארבעה אזורי אקלים בישראל ומשייך את רוב יישובי הארץ לאזוריםאלה בטבלה מסכמת.‏ENERGY Uiתי"י 1045תקן ישראלי ת"י ] 34מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםתקן •5282 חלק 1http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1052820100תוכנתENERGY_Uiהורדה חינם מאתר האינטרנט של הטכניון:‏•http://ayezioro.technion.ac.il/Downloads/ENERGYui/CELA_ENERGYui-Install-Registration.phpתקן 1045כללי:‏•http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1010450000http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1010451000חלק 10:ד.‏ יישוםישנן שתי שיטות לקבלת ניקוד במאפייןזה :שיטה מרשמיתבכדי לעמוד בדירוג הנדרש בסעיף זה יש לפעולעל פי ההנחיות בתקן 5282 חלק 1. התקן מגדירלכל אזור אקלים את הערכים הנדרשים בתחומיםשיטה תפקודיתהבאים:‏יחס שטח המעטפת לשטח הדירה‏)נקרא בתקן ‏"גורם הקומפקטיות"(‏בידוד המעטפתגון המעטפתמסה תרמית אפקטיבית של האלמנטיםהמבנייםשטח החלונות וסוג מערכת הזיגוגאוורור לילהתריסים חיצונייםניתן לקבל דירוג אנרגטי על-פי תקןעל-ידי מידול הבניין בתוכנות מאושרות וביצועסימולציה של צריכת האנרגיה שלו.‏5282 חלק 1יש להשוות את צריכת האנרגיה שהתקבלהלצריכת האנרגיה של בניין הייחוס אשר מאפייניוקבועים בתקן ולדרג את הבניין המוצע על-פיבתקן.‏ בטבלה זו ניתן לראות כי ככלשהחיסכון באנרגיה ביחס לבניין הייחוס גדול יותרכך הדירוג האנרגטי הוא גבוה יותר.‏טבלה 14תקן ישראלי ת"י ] 35מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהשיטה מרשמיתשיטה תפקודיתלשם מידול הבניין וביצוע הסימולציה ישאשר ניתנתלהשתמש בתוכנתלהורדה חינם מאתר הטכניון ‏)ראה קישורלמעלה(.‏ תוכנה זו גם ‏"בונה"‏ את דירות הייחוסבאופן אוטומטי,‏ מחשבת את אחוז החיסכוןבאנרגיה וקובעת את הדירוג הסופי על-פי התקן.‏Energy_Uiבנוסף,‏ בכדי לקבל את הניקוד בסעיף זה ישלהציג לכל הפחות מערכת אחת של חימום פסיביומערכת אחת של קירור פסיבי לפי פרק המשנה1.1.1, או אסטרטגיה לאוורור טבעי מוגבר לצורכינוחות,‏ לפי פרק המשנה 5.2.ה.‏ חישובים נדרשיםהחישובים נעשים ע"פ אחת מן השיטות המוצגות בתקןניתן למצוא דוגמה לחישוב בדוגמאות.‏.5282ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל בעל רקע בבנייה ירוקה / יועץ לבנייה ירוקה ‏/ו מלווה בנייה ירוקהתקן ישראלי ת"י ] 36מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהדוגמאות ז.‏דוגמאות אלה נועדו להמחשה בלבד והן אינן יכולות לכסות את כלל אפשרויות היישום וההצגה שלהדרישות בתקן.‏ בכל מקרה על מבקש התעודה לספק לבודק את כל ההסברים,‏ הנתונים,‏ השרטוטיםוכל ראיה אחרת הדרושה לו לשם הערכת הצעת הבינוי.‏הדירוג האנרגטי של הבניין יתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 5282הבנייןחלק1, ובהתאם לדירוג,‏ יוערךבדוגמה זו נציג דרך אחת להגשת דוח עמידה ביעדי התכנון בגישה המירשמית המפורטים בתקן 5282.הדוגמה מדגימה את הצגת הנתונים והחישובים הנדרשים לצורך דירוג דירה אמצעית בבניין טורי.‏ הדירוגהכולל של בניין המגורים יהיה הדירוג הממוצע של כל יחידות הדיור הכלולות בו בשיקול השטח היחסישלהם.‏ לצורך חישוב זה ניתן להשתמש בנוסחה הבאה:‏כאשר:‏ציון הדירוג הכולל של כל הבניין לפי צריכת אנרגיה– שטח יחידת דיורציון הדירוג האנרגטי של יחידת דיור– מספר יחידות הדיור בבניין– GBSi– Gimעל מגיש הבקשה להוסיף לדוח זה את כל הראיות הנדרשות בצורת שרטוטים,‏ מפרטים טכניים וכל מידע אחרהתומך את המוצג בדוח.‏תקן ישראלי ת"י ] 37מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהתכנית הדירה וחתך אופייניתכנית דירה אמצעיתחתך אופייני1.11.1.11.1.2תקן ישראלי ת"י ] 38מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1.3 חתך אופייני1.1.3 חישובי שטחיםאלמנטחישובתוצאה49.13 מ"ר‎3‎מגורים x 500 63‎363‎מטבח x 2535שטח יחידת הדיור‎307‎ח.שינה,‏ x 710 שירותים ומקלחת6שטח מעטפת חיצונית276(3 53+307) x חזית דר'-מע'‏38.03 מ"ר307) x 27 5(253 + חזית צפ'-מז'‏6.16 מ"ר2.5 מ"ר7שטח החלונות בחזית דר-מע'‏(863-710)5 x 27 קיר בין מטבחומרפסת שירות(2.2 x 1.8) + (1 x 2.2)שטח החלונות בחזית צפ-מז 0.7) (1 x 1.8) + 2 X (0.5 Xתקן ישראלי ת"י ] 39מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 20115מידות הרצפה מציר לציר של קירות יחידת הדיור,‏ ללא שטחי מרפסת שירות ושטחים משותפים מחוץ לדלת יחידת הדיוק6השטחים של אלמנטי מעטפת ‏)קירות חוץ גג ורצפה את מתחתיה קיים אזור חיצוני(‏ של יחידת דיור יחושבו לפי המידות מציר לציר האלמנט7שטח החלונות יחושב כשטח פתח הבנייה

. 1 אנרגיה1.2 אזור אקליםסימון אזור אקליםאבגדפירוט אזור אקליםרצועת החוףאזור מישור החוף והשפלה,‏ הנגב ‏)למעט הר הנגב(,‏ העמקיםהצפוניים ומקומות אחריםאזור ההראזור בקעת הירדן והערבהX1.3 גורם הקומפקטיותשיטת החישוב:‏ גורם הקומפקטיות יחושב כיחס באחוזים בין השטח הכולל של קירות החוץ והחלונות ביחידה לבין השטחהכולל של רצפת היחידה.‏שטח קירות החוץשטח רצפת הדירהגורם הקומפקטיותמתאים לדרגהA, B77.4%49.13 מ"ר38.03 מ"רמערכות זיגוגסוג מערכת הזיגוג ‏)יש לצרף ראיות בדמות מפרטים,‏ אישורים ממכון התקנים וכדומה(‏1.41.4.1כינוי מערכות הזיגוג לפי ת"י 1068מתאים לדרגהA, BD1.4.2 דרישה לזיגוג כפול ‏)יש לצרף מפרטי חלונות(‏כינוי החלוןשטח החלון ‏)מ"ר(‏זיגוג כפול ‏)כן/לא(‏מתאים לדרגהA, Bחדר מגוריםכן3.96A, Bחדר שינהכן1.8A, Bשירותיםלא0.35A, Bמקלחתלא0.35תקן ישראלי ת"י ] 40מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.4.3 דרישה לתריס חיצוני ‏)יש לצרף פרטים רלוונטיים ומפרטי תריסים(‏כינוי החלוןשטח החלון ‏)מ"ר(‏תריס חיצוני המאפשרפתיחה מלאהמתאים לדרגהAחדר מגוריםכן3.96Aחדר שינהכן1.8Aשירותיםכן0.35Aמקלחתכן0.351.5 אוורור לילהזווית בין שתי מערכות זיגוג הניתנות לפתיחה המאפשרות אוורור מפולשמתאים לדרגה180‏)בין חלון ח.‏ מגורים וחץ מטבח(‏תנאי סףשטח מערכת הזיגוגהקטנה ‏)מ"ר(‏שטח הדירהיחס בין שטח מערכתהזיגוג הקטנה ושטחנדירהמתאים לדרגהתנאי סף3.7%49.131.8תקן ישראלי ת"י ] 41מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהמאפייני יחידת הדיורמאפייני האלמנטים הבניינים81.61.6.1שם האלמנט:‏ קיר אנכי בין פנים וחוץ ובין פנים וחדר מדרגותמרכיבעובימוליכותתרמיתחישוביתמסהמרחביתמסהליחידתשטחהתנגדותrm 2 K/wKg/m 2Kg/m 3w/mKm 2B / CD x BDCBA0.04‏)התנגדות פניתחיצונית(‏0.0573618000.35טיח 0.021.561.5300.0320.05לוח פוליסטריןמוקצף קשיח0.2022500510.75בלוק שחור 0.150.0432718000.35טיח פנים 0.0150.13‏)התנגדות פניתפנימית(‏8את התכונות התרמיות של כל אלמנט ניתן למצוא בתקן 1045 חלק 0.תקן ישראלי ת"י ] 42מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהשם האלמנט:‏ קיר אנכי בין פנים וחוץ ובין פנים וחדר מדרגותמרכיבעובימוליכותתרמיתחישוביתמסהמרחביתמסהליחידתשטחהתנגדותrm 2 K/wKg/m 2Kg/m 3w/mKm 2270מסה תרמית אפקטיבית (36+1.5)225+27+0.5x2.03התנגדות תרמית כוללת שקילה ) m R)0.49מוליכות תרמית כוללת שקילה ( K )U w/m 2מסה תרמיתקלחצי כבדX כבדAמתאים לדרגה:‏שם האלמנט:‏ קיר אנכי בין דירותמרכיבעובימוליכותתרמיתחישוביתמסהמרחביתמסהליחידתשטחKg/m 2התנגדותrm 2 K/wKg/m 3w/mKm 2B / CD x BDCBA271800טיח 0.015לא רלוונטילא רלוונטי2250051בלוק שחור 0.15לא רלוונטילא רלוונטי271800טיח פנים 0.015לא רלוונטילא רלוונטי144מסה תרמית אפקטיבית (36+225+27) x 0.5התנגדות תרמית כוללת שקילה ) m R)לא רלוונטילא רלוונטימוליכות תרמית כוללת שקילה ( K )U w/m 2מסה תרמיתקלX חצי כבדכבדAמתאים לדרגה:‏תקן ישראלי ת"י ] 43מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהשם האלמנט:‏ תקרה ורצפה בין דירות מאוקלמותמרכיבעובימוליכותתרמיתחישוביתמסהמרחביתמסהליחידתשטחKg/m 2התנגדותrm 2 K/wKg/m 3w/mKm 2B / CD x BDCBAאריחים קרמיםלא רלוונטי40 לא רלוונטי20000.02חוללא רלוונטי128 לא רלוונטי16000.0848024000.2בטוןלא רלוונטיטיח פניםלא רלוונטי27 לא רלוונטי18000.015337.5מסה תרמית אפקטיבית (40+128+480+27) x 0.5התנגדות תרמית כוללת שקילהלא רלוונטי(R m )מוליכות תרמית כוללת שקילה ( K )U w/m 2מסה תרמיתלא רלוונטיקלחצי כבדX כבדAמתאים לדרגה:‏תקן ישראלי ת"י ] 44מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.6.1.1 ריכוז מאפייני האלמנטים האטומים בדירהמאפייןאלמנט בנייניערךמתאים לדרגהמסה תרמית אפקטיביתמבנהחצי כבד עם קירותחיצוניים כבדיםתנאי סףA0.49העברה תרמית כוללתקיר חוץ ‏)כבד(‏גגלא רלוונטירצפהלא רלוונטיגון המעטפתלא רלוונטיגון הגגלא רלוונטי1.6.2 השטח היחסי של מערכות הזיגוגשטח כלל החלונותשטח הדירהיחס בין שטח החלונותושטח הדירהמתאים לדרגהתנאי סף17.6%49.138.66‏)קטן מ‎25%‎‏(‏כיוון החזיתשטח כלל החלונותבחזיתיחס בין שטח החלונותלשטח הרצפהמתאים לדרגהA12.54%6.16דרום מערב‏)אין הגבלה(‏A5.08%2.5צפון מזרחתקן ישראלי ת"י ] 45מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסיכוםסעיףמאפייןגורם הקומפקטיותמערכות זיגוגסוג מערכת הזיגוגזיגוג כפולתריס חיצוניאוורור לילהמתאים לדרגהA, BA, BA, BAA1.31.41.4.11.4.21.4.31.51.7AAדירוג סופימאפייני יחידת הדיור1.6תקן ישראלי ת"י ] 46מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1.4 תאורה טבעית בשטחים משותפים פנימייםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תאורה טבעית בשטחים משותפים פנימייםלא11.1.4מטרהלצמצם את השימוש באנרגיה לצורך הארת מבואות,‏ גרמי מדרגות וכדומה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהשטחים המשותפים של בנייני מגורים כגון מבואת הכניסה,‏ מעברים פנימיים וגרמי המדרגות,‏ צורכים אנרגיהרבה להארתם.‏ אנרגיה זו יכולה להיחסך אם יאומצו בהם טכניקות לשימוש בתאורה טבעית.‏ בנוסף,‏ שימושבתאורה מסוג זה ישפר את איכות החלל ויקטין את עלויות התחזוקה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסברשטחים משותפיםפנימייםכל השטחים המשותפיםושטחי אחסון.‏הנכללים בתוך מעטפת הבניין,‏להוציא חדרי מדרגותחירוםתאורה טבעיתתאורה שאינה מופקת משימוש באמצעי תאורה מלאכותיים כלשהם,‏ אלא מתבססת עלאור השמש או על תאורת הרקיע.‏שטח חלונותהכוונה כאן היא לשטח פתח הבנייה.‏לוקס (Lux)יחידת מידה המתארת רמת הארה של משטחים.‏ משמעותה הפיסיקאלית היא שטףאורי ליחידת שטח ( 2 .)Lm/m לדוגמה,‏ רמת ההארה של משטח עבודה ‏)שולחן(‏הדרושה לקריאה נוחה היא לוקס ‏)ת"י 8995.)500ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•ת"י 8995 תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים ‏)מרץ)2007התקן מגדיר קריטריונים לאיכות התאורה בחללים פנימיים כך שינתן יהיה לבצע בהם עבודה בנוחותויזואלית,‏ ביעילות,‏ ובבטיחות.‏ למרות שהתקן אינו חל על מבני מגורים,‏ ניתן ללמוד ממנו על רמותהארה היוצרות נוחות ויזואלית בביצוע פעולות שונות.‏ חלקים מתקן זה מאומצים על ידי תקןחלקניתן לרכוש את התקן באתר מכון התקנים הישראלי בקישור הבא:‏5282http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1089950000.2תקן ישראלי ת"י ] 47מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהד.‏ יישוםישנן שתי שיטות לקבלת ניקוד בסעיף זה:‏שיטה מרשמיתיש לתכנן בכל שטח משותף פנימי חלונות אשרסך שטחם יהווה לפחות 3% משטח הרצפה שלכל אזור.‏שיטה תפקודיתתכנון החלונות יעשה על-פי רצון המתכנן תוךשהוא עומד בכל החוקים והתקנות החלים בנושאזה.‏ במקרה זה יהיה על מגיש הבקשה להוכיחבאמצעות סימולציה או אמצעים אחרים כי רמתההארה הטבעית בגובה 20 ס"מ מפני הקרקעלוקס לפחות בשטח רציף המהווהלפחות 75% מהשטח המתוכנן.‏הדרישה לרמת ההארה בגובה 20 ס"מ נובעתמשיקולי בטיחות:‏ בתנאי תאורה מינימאלים ישלהיות מסוגלים להבחין במכשולים פוטנציאליםבגובה הרצפה.‏היא 150ה.‏ חישובים נדרשים1. לצורך חישוב אחוז שטח החלונות מהשטח המשותף הפנימי,‏ ניתן להשתמש בטבלה הבאה:‏שטח החלונותשם הרצפה ‏)מ"ר(‏שם החלל2. שיטת חישוב אחרת מקובלת שתוכיח את רמת ההארה הנדרשת.‏שטח החלונותביחס לשטחהרצפה )%((Y/X)*100YXו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל בעל רקע בבנייה ירוקה / יועץ לבנייה ירוקהיועץ תאורה /תקן ישראלי ת"י ] 48מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.1.5 חלל ייבושהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חלל ייבושלא11.1.5מטרהלספק אמצעים לחיסכון בצריכת האנרגיה לייבוש כביסה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתברוב חודשי השנה,‏ מאפשרים תנאי האקלים בישראל את ייבוש הכביסה באמצעות תלייתה בחללחיצוני.‏ תכנון חללי ייבוש נוחים ומוגנים חוסך שימוש במכשירי יבוש מכאניים הצורכים חשמל רב.‏ייבושב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמסתור כביסה / חללייבושאמצעי אחיזההסבראזור פתוח לרוח ומוגן מגשם המיועד לייבוש כביסה.‏אמצעי לתליית הכביסה כגון חבלי כביסהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישום.1.2.3.4.5חללי הייבוש יתוכננו לעמוד בתנאים הבאים:‏פירוטהם יהיו חשופים לכיוון הרוח השלטת באתר ‏)אם מתוכננים כחללים פנימיים יתוכננו להםאמצעי אוורור הולם ומבוקר(‏יהיו מוגנים מגשם ולכלוךיהיו נגישים לדיירים המשתמשים בהםיתוכננו באופן שימזער סכנת גניבה והשחתה של כביסהיתוכננו בגדלים הבאים:‏ לפחות 1.70 מ'‏ אורך ולפחות 1 מ'‏ רוחב.‏6. אמצעי האחיזה בהם יהיה התקן קבועתקן ישראלי ת"י ] 49מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 50מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2 מערכות הבנייןהקדמההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏1.1 ביצועים אנרגטיים של הבניין12מערכות משותפות לכלל הבנייןמערכות עצמאיות-דירתיותכןכן8חשיבות סביבתיתבשונה ממערכות פסיביות,‏ מערכות אקטיביות מתבססות על צריכת אנרגיה מרשת החשמלאו ממקורות מתכלים כגון נפט וגז.‏ ליעילות האנרגטית של מערכות אלה כמו גם לניהולן ישהשפעה רבה על צריכת האנרגיה של בניין המגורים.‏חלק זה נועד לתגמל בניקוד את התקנתן של מערכות אקטיביות בעלות יעילות אנרגטיתגבוהה.‏ בנוסף,‏ הוא מעניק ניקוד בתמורה להתקנתן של מערכות אשר משתמשות באנרגיהממקורות מתחדשים,‏ מפיקות אנרגיה ממקורות מתחדשים ומנהלות,‏ מבקרות,‏ ומודדות אתצריכת האנרגיה של הבניין.‏הגדרות ומושגיםמושגמערכות משותפותלכל הבנייןמערכות עצמאיות-‏דירתיותהסברהכוונה למערכות בבניינים אשר בהם האמצעים לבקרת האקלים מסופקים ומנוהליםבצורה ריכוזית.‏ דוגמה לכך יכולה להיות בתי אבות או מגורי תלמידי בהם קיימות מערכותמשותפות למיזוג אויר,‏ הסקה,‏ אוורור וכדומההכוונה למערכות בבנייני דירות ‏)"בניינים משותפים"(‏ או בבתים פרטיים בהם האמצעיםלבקרת האקלים מסופקים ומנוהלים על-ידי דיירי יחידות הדיור.‏ לדוגמה:‏ בניינים בהםיחידות מיזוג האוויר,‏ וההסקה הן עצמאיות בכל יחידת דיור.‏תקן ישראלי ת"י ] 51מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.1 ביצועים אנרגטיים של תאורההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏ביצועים אנרגטיים של תאורהכן41.2.1מטרהחיסכון בצריכת האנרגיה לצורכי תאורת הבניין.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהשטחים המשותפים של בנייני מגורים צורכים אנרגיה רבה להארתם.‏ בסעיף הוענקו נקודות תמורתיישום טכניקות להארתם באור טבעי במשך שעות היום.‏ בנוסף ליישום טכניקות אלה,‏ ניתן גם להוריד אתצריכת האנרגיה לתאורה בשטחים אלה על-ידי שימוש באמצעי תאורה מלאכותית בעלת יעילות אנרגטיתגבוהה.‏ ניתן לחסוך באנרגיה נוספת על-ידי התקנת אמצעי בקרה אוטומטיים אשר יוודאו כי הדלקת התאורהתתרחש רק כאשר היא באמת דרושה.‏ב.‏ הגדרות ומושגים1.1.4מושגשטחים ציבורייםמשותפיםנצילות אוריתהסברשטחים אשר להם ניתנת גישה לכלל דיירי הבניין ומבקריהם.‏ שטחים אלה יכולים להיותפנימיים או חיצוניים אך עליהם להיות בתוך גבולות השטח המתוכנן.‏ לדוגמה:‏ מבואות,‏מעברים,‏ חדרי מדרגות,‏ חדרי אחסון וכדומה.‏היחס בין שטף האור של גוף התאורה הנמדד לבין שטף האור של הנורה המורכבת בתוךגוף התאורה הנמדד כאשר מדליקים אותה בנפרד מגוף התאורה בתנאים זהיםאורית נמדדת באחוזים ‏)בשונה מיעילות אורית אשר מוגדרת כיחס בין שטף האור הכוללהמופץ ממקור האור לבין ההספק החשמלי המושקע בו,‏ ונמדדת ביחידות לומן/ואט(.‏. נצילות9חיישן נוכחותחיישן המזהה נוכחות אנושית באזור מוגדר.‏ החיישן מדליק את התאורה כאשר באזורנוכחים אנשים ומכבה אותה זמן קצר לאחר שאזור התפנה מהם.‏מערכת שליטה מרכזית בתאורה המאפשרת שליטה במספר רב של אזורים על-פי תכניותמוגדרות מראש ובהתאם לנוכחות אנושית ורמת תאורה טבעית.‏ מערכות אלה מנוהלותבד"כ על-ידי מחשב.‏/ תנועהניהול תאורה מרכזיחיישן אור יוםשעון אוטומטיחיישן המזהה רמת תאורה מאור טבעי.‏ החיישן מדליק את התאורה כאשר אין בסביבהכמות מספקת של אור טבעי ומכבה אותה כאשר רמת האור הטבעי מספקת.‏שעון המדליק ומכבה מעגל חשמלי לפי לוח זמנים מוגדר מראש.‏ ניתן ליישם שעוניםאוטומטיים על מעגלי תאורה וכך לתזמן את פעולתם.‏תקן ישראלי ת"י ] 52מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 20119ת"י 5998

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים מלווים•ת"י 8995 תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים ‏)מרץ)2007התקן מגדיר קריטריונים לאיכות התאורה בחללים פנימיים כך שיינתן יהיה לבצע בהם עבודה בנוחות ויזואלית,‏ביעילות,‏ ובבטיחות.‏ למרות שהתקן אינו חל על מבני מגורים,‏ ניתן ללמוד ממנו על רמות הארה היוצרות נוחותויזואלית בביצוע פעולות שונות.‏ סעיף זה מאמץ את אותם חלקים מהתקן המתייחסים לשטחים הציבוריים.‏ניתן לרכוש את התקן באתר מכון התקנים הישראלי בקישור הבא:‏http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1089950000ד.‏ יישום–סעיףא.‏ב.‏ג.‏פירוט‏)תנאי סף(‏ על איכות ההארה ב‎90%‎ מהשטחים הציבוריים המשותפים הפנימיים לעמודבדרישות המפורטות בת"י 8995. איכות האור מורכבת מרמת ההארה ‏)הנמדדת ביחידת המאורלוקס(,‏ מרמת הסנוור המטריד באזור ‏)הנמדדת ביחידה ,)UGR וביכולתם של מקורות האורלשחזר בנאמנות את צבעם של האובייקטים המוארים על-ידם ‏)נמדד ביחידה . אולם,‏ לצורךעמידה בסעיף זה ניתן להראות עמידה בתנאי כמות האור בלבד.‏10)R aהתקן יתגמל ב-‏‎0.84‎ נקודות כאשר לפחות 50% מהשטחים הציבוריים יכוסו על-ידי תאורה בעלינצילות אורית גדולה או שווה ל‎55%‎‏.‏ התקן יתגמל ב-‏‎1.6‎ נקודות במידה וגופי תאורה אלה יכסולפחות 90% משטחים אלה.‏במגורי תלמידים,‏ בבתי אבות ובבניינים לדיור מוגן התקן מאפשר רק את קבלתוזאת בתמורה לכיסוי של 90% מהשטחים הציבוריים על-ידי גופי תאורה בעלי נצילות שווה אוגבוהה מ‎55%‎‏.‏התקן יתגמל ב-‏‎0.8‎ נקודות כאשר ימולאו התנאים הבאים:‏לפחות 90% מהשטחים הציבוריים המשותפים יכוסו על-ידי חיישני נוכחות.‏לפחות 50% מהשטחים הציבוריים המשותפים יכוסו על-ידי חיישני אור.‏ניהול התאורה באזורים אלה יבוצע על-ידי מערכת תאורה מרכזית.‏1.6 הנקודות,‏ד.‏הסעיף יתגמל ב-‏‎0.8‎ נקודות במידה ויותקנו שניים מתוך שלושת האמצעים המוזכרים בו לשםהפחתת צריכת האנרגיה של תאורת החוץ.‏ה.‏ חישובים נדרשיםחישובי מתכנן התאורה המראים כי ערכם של משתני התאורה עומדים בדרישות סעיפים א,‏ ב וג'.‏תקן ישראלי ת"י ] 53מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201110על משמעותם של הפרמטרים המתארים את איכות הסביבה האורית יש לקרוא בת"י 5998

. 1 אנרגיהו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏מתכנן תאורה.‏תקן ישראלי ת"י ] 54מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.2 חימום מיםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חימום מיםלא3.61.2.2מטרהחיסכון בצריכת האנרגיה הנדרשת לחימום מים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתבישראל,‏ ניתן לחמם מים באמצעות אנרגיה סולרית בכל ימות השנה על-ידי התקנת מערכות דודי-שמש.‏ אף-על-פי-‏כן,‏ נכון לשנת חימום מים באמצעות אנרגיה חשמלית היווה בממוצע כ-‏‎9%‎ מכלל תצרוכת החשמל במגזרהביתי.‏ נתון זה מעיד על השיפור הפוטנציאלי שעדיין קיים בנושא זה.‏2009ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסברגפ"מגז פחממני מעובה או ‏"גז בישול"‏מערכת גיבוי בגפ"ממערכת חימום מים המבוססת עלכמות וחום המים הדרושים.‏שימוש בגפ"מכאשר החימום הסולרי לא סיפק אתמערכת משאבות חוםמערכת אשר סופחת חום ממקור אחד ומעבירה אותו למקור אחר.‏ עיקרון הפעולה מבוססעל העובדה שדחיסת גז גורמת לחימומו והתפשטותו מביאה לקירורו.‏ המערכת דוחסת גזוהחום שמתקבל מועבר לטובת הסקה.‏ לאחר מכן,‏ המערכת נותנת לגז להתפשט ובכךגורמת לו להתקרר.‏ הגז מתחמם על-ידי החום סביבו:‏ חום האוויר במערכות אוויר Air-(או חום האדמה במערכות אדמהובגמר התהליך נדחס לקבלת חום גבוה יותר המועבר שוב לטובת הסקה.‏ מערכות אלהיעילות ביותר ויכולות להפיק חום בכמות גדולה פי כמה מהאנרגיה שהושקעה ביצורו.‏)Ground-source heat pump()source heat pumpמערכת סגורהמערכת סולריתמערכת לחימום מים אשר מעבירה את החום על-ידי הובלת קמות קבועה של מיםבמערכת סגורה.‏ המים במערכת הסגורה נעים בין מקור החום ‏)כגון המקום בו התחממועל-ידי בעירת בגפ"מ(,‏ למאגר הסופי ‏)למשל דוד המים(‏ בו הם מחממים את מי הדודבתהליך של הולכת חום.‏ לאחר מכן חוזרים המים שוב למקור החום וחוזר חלילה.‏מערכת המפיקה אנרגיה מן השמשתקן ישראלי ת"י ] 55מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהמושגהסברמיכל אגירההכוונה היא לדודאנרגיות חלופיותאנרגיות ממקורות לא מתכליםנצילות דודיםהיחס בין האנרגיה שהושקעה בחימום המים לאנרגיה המגולמת בחום המים שהתקבלבסוף התהליךג.‏ תקנים ומסמכים נלווים-579 תקן •ת"י העוסק במערכות הסולרית השונות לחימום מים ומרכיביהןניתן לרכוש את התקן באתר מכון התקנים:‏http://www.sii.org.il/487-he/SII.aspx401- תקןת"י העוסק בשיטות לבדיקת ביצועים תרמיים של דודיםניתן לרכוש את התקן באתר מכון התקנים:‏•http://www.sii.org.il/487-he/SII.aspxד.‏ יישום579סעיףא.‏מערכותחימוםמיםפירוטבישראל קיימת חובת התקנת מערכות סולריות לחימום מים מכוח תקנות התכנון והבנייה.‏ חובהזו לא חלה על כל הבניינים:‏ רבי קומות כהגדרתם בתקנות התכנון והבנייה ובניינים המיועדיםכולם או מקצתם לתעשייה,‏ למלאכה ולבית חולים פטורים מחובה זו.‏ בנוסף,‏ רשאית וועדהמקומית לפטור בניין אם השתכנעה כי אין אפשרות לנצל את קרינת השמש על גג הבניין מחמתהצללות או שהתקנת המערכות הסולריות על הבניין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר.‏בבנייני מגורים אשר חלה עליהם התקנה,‏ הסעיף מעודד התקנת מערכות גיבוי בעלות יעילותאנרגטית גבוהה יותר מהמערכות החשמליות.‏ מערכות אלה יכולות להיות מערכות המבוססות עלמשאבות חום או מערכות מבוססות על גפ"מ.‏בבניינים אשר לא חלה עליהם התקנה הסעיף מעודד התקנת מערכות סולריות לחימום מים עפ"ית"י על כל חלקיו.‏תגמול הנקודות בסעיף זה מתייחס לאחוז הדירות הנהנות מן המערכות הסולריות המותקנות אומערכות הגיבוי בעלות היעילות האנרגטית הגבוהה בהתאם למגבלות המצוינות למעלה.‏–תקן ישראלי ת"י ] 56מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיףב.‏אבניתפירוטהסעיף מתגמל ב-‏‎0.4‎ נקודות התקנת מערכות בכניסה לבניין אשר יעודן הפחתת הצטברותאבנית בצנרת המים.‏ פעולה זו מעכבת את התדרדרות יעילותן של מערכות חימום המיםומפחיתה את הצורך באחזקתן.‏ה.‏ חישובים נדרשיםהחישוב נעשה לפי אחוז יח"ד אשר מחוממות באמצעים הנדרשים בסעיף זה ביחס לכמות יח"ד הקיימות בבניין.‏לצורך כך ניתן להשתמש בטבלה הבאה:‏סוג הבניין:‏מספר הדירות בבנייןמספר הדירות אשר בהן מותקנותמערכות גיבוי בגפ"מ אן במשאבותחום+מספר הדירות אשר בהן מותקנתמערכת סולריתאחוז הדירותהמצוידותבמערכות השונות(X/Y)*100YXו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏לצורך תכנון המערכות יש לשלב יועץ אינסטלציה.‏תקן ישראלי ת"י ] 57מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.3 אנרגיה מתחדשת באתרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אנרגיה מתחדשת באתרלא3.21.2.3מטרהלעודד את השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים כדי לענות על הביקוש לאנרגיה ההולך וגדל.‏א.‏ חשיבות סביבתיתאחת הדרכים להפחתת צריכת האנרגיה מתשתיות האנרגיה בישראל היא ייצור אנרגיה באתר.‏ הפקתאנרגיה באתר ממשאבי טבע שאינם מתכלים,‏ כגון אנרגית השמש ואנרגית הרוח,‏ מקטינה את הזיהוםהסביבתי,‏ מצמצמת את דילולם של משאבי הטבע המתכלים וכאמור,‏ מורידה עומסים מתשתיות ייצורואספקת האנרגיה במדינה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאנרגיה מתחדשתמערכת פוטו-וולטאיתהסברבמשמעותה בסעיף זה,‏ היא אנרגיה אשר בתהליך הפקתה הושקעה פחות אנרגיה מאשרהתקבלה בסופו.‏ בתהליך הפקת האנרגיה נעשה שימוש במקורות אנרגיה בלתי מתכליםכגון אנרגיית השמש,‏ אנרגית הרוח וחום האדמה.‏מערכות אשר יעודן המרה ישירה של אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית.‏טורבינות רוחמערכות אשר יעודן המרה של אנרגית רוח לאנרגיה חשמליתמערכת מיזוג תרמו-‏סולאריתמשאבות חוםקרקעיות)‏GSHP‏(‏ אוגאו-תרמיותמקדם יעילות )COP(מערכת אשר משתמשת באנרגית השמש בכדי לייצר את החום הנדרש בתהליך הפנימישל מערכת המיזוג.‏ שימוש באנרגית השמש ליצירת החום מחליף שימוש באנרגיהחשמלית ולכן חוסך צריכת האנרגיה מתשתיות החשמל.‏מערכת אשר סופחת חום מהאדמה ומשתמשת בו להסקת מים,‏ אוויר או מדיום אחר.‏מערכות אלה הן יעילות ביותר ויכולות להפיק חום בכמות גדולה פי כמה מהאנרגיהשהושקעה ביצורו.‏היחס בין האנרגיה שהושקעה לאנרגיה שהופקה בתהליך הפקת האנרגיה.‏ COP=5משמעותו שכמות האנרגיה שהופקה גדולה פי 5 מכמות האנרגיה שהושקעה בהפקתה.‏תקן ישראלי ת"י ] 58מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםיישוםהסעיף מתגמל ב 1.6 נקודות כאשר 1% מצריכת האנרגיה הכוללת של הבניין מסופק על-ידיהמערכות המוגדרות למעלההסעיף מתגמל ב 3.2 נקודות כאשר 3% מצריכת האנרגיה הכוללת של הבניין מסופקים על-‏ידי המערכות המוגדרות למעלהה.‏ חישובים נדרשיםיש להראות את אחוז צריכת האנרגיה המסופקת ממקורות אנרגיה מתחדשת מסך צריכת האנרגיה של הבניין.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועץ מיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 59מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4 מערכות לחימום,‏ לאוורור ולמיזוג אווירהקדמהבישראל,‏ כ 30% מצריכת החשמל בבתי מגורים מיוחסים לשימוש באמצעים מכאניים לחימום ולקירור2009, פוטנציאל הפחתת פליטות גזי חממה בישראל(.‏ לצד הורדתחלליםהצריכה על-ידי טכניקות של תכנון ביו-אקלימי,‏ מעודד התקן התקנת מערכות אקטיביות בעלי יעילותאנרגטית גבוהה.‏ מערכות אלה צורכות פחות אנרגיה לשם איקלום החלל מאשר מערכותקונבנציונאליות.‏,McKinsey&Company(מאפיין 1.2.4, עוסק במערכות אקטיביות שונות לחימום,‏ לאוורור ולקירור חללים,‏ ומחולק למספר תתיסעיפים.‏ הטבלה הבאה מסכמת את הניקוד הניתן בכל אחד מסעיפים אלה:‏ניקוד אפשרימאפיין מס'‏שם מאפייןמערכות עצמאיות‏)דירות מגורים(‏מערכות משותפות‏)בתי אבות/‏ מעונות/‏דיור מוגן(‏0.8--חיישן לגלוי פתיחה בכל החלונותכאשר המערכת מסופקת יחד עםהבניין1.2.42.4--1.2.4.1 מערכות מיזוג אוויר מרכזיות*‏--2.41.2.4.2 מערכות מיזוג מיני מרכזיות*‏--2.4מזגן בודד*‏1.2.4.31.6--מערכת הסקה מרכזית1.2.4.41.6--אגירת חום וקור1.2.4.5סה"כ6.44.8* יינתן ניקוד רק אם לפחות 50% מהשטח המיועד למיזוג ימוזג על-ידי המערכות המציינות בסעיף.‏תקן ישראלי ת"י ] 60מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

אהו. 1 אנרגיה1.2.4 מערכות לחימום,‏ לאוורור ולמיזוג אווירהמאפיין1.2.4 מערכות לחימום,‏ לאוורור ולמיזוג אווירעבור מערכות מיזוג אוויר,‏ יינתנו נקודות אם 50% לפחות משטח הבניין ימוזג במערכות המתוארותבאחד מפרקי המשנה1.2.4.2 ,1.2.4.1ו-‏‎1.2.4.3‎‏.‏0.8כאשר מערכת מיזוג האוויר מסופקת יחד עם הבניין,‏ יכללו כל החלונות לפתיחה מפסק חיישןלגילוי פתיחה,‏ המחובר ליחידת המיזוג,‏ לסגירה אוטומטית של המערכת כאשר החלונות פתוחיםכדי למנוע הפסד אנרגיה.‏ דרישה זו אינה חלה על דירות מגורים.‏ הניקוד עבור עמידה בדרישה זונקודות.‏תקן ישראלי ת"י ] 61מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4.1 מערכות מיזוג אוויר מרכזיותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏2.41.2.4.1 מערכות מיזוג אוויר מרכזיותהערה:‏לאפרק המשנה חל על מגורי תלמידים,‏ בתי אבות ובניינים לדיור מוגן בלבד.‏מטרהלהבטיח נצילות אנרגיה גבוהה בפעולתן של מערכות מיזוג אוויר מרכזיות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתשימוש במערכות מיזוג אוויר מרכזיות לכל חללי הבניין הדורשים בקרת אקלים,‏ צורכת פחות אנרגיה משימושבמספר רב יחידות מיזוג עצמאיות.‏ אי-לכך מעודד התקן שימוש במערכות אלה ומעניק ניקוד גבוה לבחירתמערכות מיזוג מרכזיות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה מהסטנדרט הנהוג.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגנצילות אנרגטיתהסברהיחס בין האנרגיה שהושקעה במערכת ואנרגית החום שסופקה לחלל בתהליך החימוםאו סולקה מהחלל בתהליך הקירור.‏The European Committee of Air Handling and Refrigeration EquipmentManufacturersוועדה אירופאית העוסקת בייצור ואיסוף מידע טכני,‏ וקידום סטנדריזציה ורגולציה בנושאמערכות בקרת אקלים.‏ בין היתר,‏ מנהלת הוועדה דירוג אנרגטי של מערכות מיזוג אווירהמעניק ציון למערכת על-פי היעילות האנרגטית שלה.‏ הציון מסומן באותיות הלטיניותכאשר הציון A מייצג את היעילות האנרגטית הגובהה ביותר ו – G את היעילותאנרגטית הנמוכה ביותר בסקלה.‏A-GEuroventאזורים משותפיםבבנייןאזורים לא משותפיםבבנייןצריכת החשמלהמשולבתעומס שיאאזורים נגישים לשימוש לכל דיירי הבנייןאזורים פרטיים הנגישים לשימוש דיירי הדירה ואורחיהם בלבד.‏צריכת החשמל באזורים המשותפים והלא משותפים בבניין יחדיו.‏התפוקה הגבוהה ביותר הנדרשת מהמערכת.‏ עומס שיא מתרחש כאשר נדרש חימום ו/אוקירור של מקומות רבים בו-זמנית למשך זמן רב.‏תקן ישראלי ת"י ] 62מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה- )v v(מושגמערכות עם מנועיםהכוללים ווסת מהירותמערכת בקרת אקליםדירתית המאפשרתשליטה עצמאיתבקרה ע"י משתמשיםהסברווסת מהירות אלקטרוני או ווסת תדר המאפשר את התאמתההספק הנצרך לעומס המבוקש על-ידי משאבות ‏,מפוחים ‏,מדחסים צנטריפוגלייםוכדומה.‏הכוונה היא לממשק משתמש המאפשר שליטה במערכת האקלים באזורים שוניםבדירה בו-זמנית.‏ ממשק כזה יאפשר להתאים לכל אזור בדירה את רמת ההתערבותהמינימאלית הדרושה לשם הבאתו לתנאי נוחות תרמיים.‏ ובנוסף,‏ יאפשר לכל דיירשליטה מרבית בחללים השונים בדירתו.‏בקרת דיירים עצמאית:‏ בקרי חימום או קירור עבור אזור או חלק מסוים בבניין,‏הנגישים להפעלה בידי אנשים המאכלסים את אותו אזור.‏ הבקרים ימוקמו בתוך אובקרבת האזור אותו הם מבקרים.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תקני בקרה:‏UK Enhanced Capital Allowances schemehttp://www.eca.gov.uk/NR/rdonlyres/413818C2-6CB6-4C83-A3F6-C81738277915/0/10Refrigeration_RefrigerationSystemControls.pdf• תקני נצילות אנרגטית:‏http://www.eurovent-certification.com/ד.‏ יישוםסעיףפירוטסעיף זה חל רק על מעונות,‏ בתי אבות ובניינים לדיור מוגן בלבד.‏ בבניינים אלה מערכות בקרת האקלים הןבד"כ משותפות ומערכות מיזוג אוויר מרכזיות יתנו מענה חסכוני יותר ממערכות מיזוג אוויר עצמאיות.‏הניקוד בסעיף יינתן על-פי הקריטריונים הבאים:‏א.‏ב.‏לפחות 50% משטח הבניין המיועד למיזוג,‏ הכולל אזורים משותפים וגם אזורים לא משותפים,‏ימוזג על-ידי מערכות מיזוג מרכזיות.‏דירוג -EUROVENTג.‏ 2.את הדירוג ניתן לקבל על-ידי הכנסת נתונידירוג המערכת על-פיהמערכת באתר האינטרנט בקישורית למעלה.‏דרוג נוסף יינתן בתמורה לשילובם של מערכות בקרה משופרות:‏1. מערכות בקרת מהירות מנועים )VSD(מערכות בקרה המעניקות למשתמש / לדייר שליטה אופטימלית על חללי הדירה השונים.‏שליטה זו משמעותה התערבות מינימאלית של המערכת על תנאי האקלים בדירה לשם יצירתתנאי נוחות תרמית וכתוצאה מכך,‏ חיסכון בצריכת האנרגיה של המערכת.‏תקן ישראלי ת"י ] 63מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועצי מיזוג אוויר.‏דוגמאות ז.‏*דוגמה לתווית הדירוג האנרגטי של .EUROVENT מקור:‏/ http://www.eurovent-certification.comתקן ישראלי ת"י ] 64מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4.2 מערכות מיזוג אוויר מיני-מרכזיות ‏)עבור דירות(‏המאפיין1.2.4.2 מערכות מיזוג אוויר מיני-מרכזיות ‏)עבור דירות(‏הניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏לא2.4מטרהלהבטיח נצילות אנרגיה גבוהה של מערכות מיזוג אוויר מיני-מרכזיות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתבמידה והוחלט על התקנת מערכות מיזוג אוויר מיני-מרכזיות בדירות,‏ סעיף זה מעודד התקנתן של מערכותבעלות יעילות אנרגטית גבוהה מן הסטנדרט המקובל.‏ב.‏ הגדרות ומושגים.מושגמערכת מיזוג מינימרכזיתנצילות אנרגטיתהסברידועה גם כמזגן מתועל.‏ מזגן המורכב מיחידה אחת או יותר המפזרת את האוויר לאזוריםהמקוררים או המחוממים באמצעות תעלות.‏היחס בין האנרגיה שהושקעה במערכת ואנרגית החום שסופקה לחלל בתהליך החימוםאו סולקה מהחלל בתהליך הקירור.‏The European Committee of Air Handling and Refrigeration EquipmentManufacturersוועדה אירופאית העוסקת בייצור,‏ ואיסוף מידע טכני וטכנולוגי,‏ קידום סטנדריזציה,‏ורגולציה,‏ בנושא מערכות בקרת אקלים וכדומה.‏ בין היתר,‏ מנהלת הוועדה דירוג אנרגטישל מערכות מיזוג אוויר המעניק ציון למערכת על-פי היעילות האנרגטית שלה.‏ הציוןמסומן באותיות הלטיניות A-G כאשר הציון A מייצג את היעילות האנרגטית הגובההביותר ו – G את היעילות האנרגטית הנמוכה ביותר.‏Euroventאזורים משותפיםבבנייןאזורים לא משותפיםבבנייןמערכת בקרתטמפרטורה דירתיתאזורים נגישים לשימוש כל דיירי הבנייןאזורים פרטיים הנגישים לשימוש דיירי הדירהמערכות בקרה המעניקות למשתמש / לדייר שליטה אופטימלית על טמפרטורת חלליהדירה השונים.‏ שליטה זו משמעותה התערבות מינימאלית של המערכת על תנאיהאקלים בדירה לשם יצירת תנאי נוחות תרמית וכתוצאה מכך,‏ חיסכון בצריכת האנרגיהשל המערכתתקן ישראלי ת"י ] 65מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תקנות מקורות האנרגיה של משרד התשתיות ‏)יעילות אנרגטית,‏ סימון אנרגטי ודירוגאנרגטי במזגנים(‏אתר משרד התשתיות הלאומיותhttp://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Laws/ECAirConditioning.htm• רשימת מזגנים מאושרים ליבוא ודירוגם האנרגטי לשנת 2011. משרד התשתיותאתר משרד התשתיות הלאומיותhttp://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/A10CD49A-59D4-48E8-9DE0-41727DE234EC/0/Mazganim2011.pdf• תקני בקרה:‏UK Enhanced Capital Allowances schemehttp://www.eca.gov.uk/NR/rdonlyres/413818C2-6CB6-4C83-A3F6-C81738277915/0/10Refrigeration_RefrigerationSystemControls.pdfhttp://www.eurovent-certification.com/• תקני נצילות אנרגטית:‏ד.‏ יישוםסעיףפירוטסעיף זה חל רק על מעונות,‏ בתי אבות ובניינים לדיור מוגן בלבד.‏ בבניינים אלה מערכות בקרת האקלים הןבד"כ משותפות ומערכות מיזוג אוויר מרכזיות יתנו מענה חסכוני יותר ממערכות מיזוג אוויר עצמאיות.‏הניקוד בסעיף יינתן על-פי הקריטריונים הבאים:‏א.‏ב.‏לפחות 50% משטח הבניין המיועד למיזוג,‏ הכולל אזורים משותפים וגם אזורים לא משותפים,‏ימוזג על-ידי מערכות מיזוג מרכזיות.‏KWבמידה ולמערכת תפוקת כוח שווה או קטנה מ-‏‎18‎ יינתן הניקוד על-פי תקנות מקורותהאנרגיה של משרד התשתיות ‏)יעילות אנרגטית,‏ סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים(.‏ על-פיתקנות אלה כל מזגן חלון,‏ מזגן מפוצל ומזגן מתועל הנמכרים בארץ חייב לשאת תווית המעידהעל היעילות האנרגטית שלו.‏ תווית זו מוענקת על ידי הממונה במשרד התשתיות ועל-פי דירוגהמשרד ‏)ראה דוגמת תווית למטה(.‏תקן ישראלי ת"י ] 66מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהסעיףפירוט-EUROVENTKWג.‏ד.‏אתבמידה ולמערכת תפוקת כוח גדולה מ-‏‎18‎ יינתן הניקוד על-פי דירוגהדירוג ניתן לקבל על-ידי הכנסת נתוני המערכת באתר האינטרנט בקישורית למעלה ‏)ראה דוגמהלתווית למטה(‏הסעיף יעניק 1.2 נקודות נוספות כאשר מותקנת במערכת בקרת טמפרטורה דירתית.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועצי מיזוג אווירז.‏ דוגמאותדוגמה לתווית אנרגיה מטעם משרד התשתיות.‏ מקור:‏ תקנות מקורות האנרגיה 2004תקן ישראלי ת"י ] 67מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהדוגמה לתווית הדירוג האנרגטי של .EUROVENTמקור:‏/ http://www.eurovent-certification.comתקן ישראלי ת"י ] 68מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4.3 מזגן בודדהמאפיין1.2.4.3 מזגן בודדהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏לא2.4מטרהלהבטיח נצילות אנרגיה גבוהה של מזגן בודד כפתרון למיזוג דירתי.‏א.‏ חשיבות סביבתיתבמידה והוחלט על התקנת מזגנים בודדים בדירות,‏ סעיף זה מעודד התקנתן של מזגנים בעלי יעילות אנרגטיתגבוהה מן הסטנדרט המקובל.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסברמזגן בודדנצילות אנרגטיתאזורים משותפיםבבנייןאזורים לא משותפיםבבנייןמזגן קיר או מזגן מפוצלהיחס בין האנרגיה שהושקעה במערכת ואנרגית החום שסופקה לחלל בתהליך החימוםאו סולקה מהחלל בתהליך הקירור.‏אזורים נגישים לשימוש כל דיירי הבנייןאזורים פרטיים הנגישים לשימוש דיירי הדירהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים• תקנות מקורות האנרגיה של משרד התשתיות ‏)יעילות אנרגטית,‏ סימון אנרגטי ודירוגאנרגטי במזגנים(‏http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Laws/ECAirConditioning.htm• רשימת מזגנים מאושרים ליבוא ודירוגם האנרגטי לשנת 2011. משרד התשתיותאתר משרד התשתיות הלאומיותhttp://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0234_1.pdfתקן ישראלי ת"י ] 69מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהד.‏ יישוםסעיףא.‏ב.‏פירוטמאפיין זה חל רק על יחידות דיור בבנייני דירות או בתים פרטיים.‏הניקוד בסעיף יינתן על-פי הקריטריונים הבאים:‏אם לפחות 50% משטח הבניין המיועד למיזוג,‏ הכולל אזורים משותפים וגם אזורים לא משותפים,‏ימוזג על-ידי מזגנים בודדים.‏בסעיף זה יינתן ניקוד על-פי דירוג המזגן בתקנות מקורות האנרגיה של משרד התשתיות ‏)יעילותאנרגטית,‏ סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים(.‏ על-פי תקנות אלה כל מזגן חלון,‏ מזגן מפוצלומזגן מתועל הנמכרים בארץ חייב לשאת תווית המעידה על היעילות האנרגטית שלו.‏ תווית זומוענקת על ידי הממונה במשרד התשתיות ועל-פי דירוג המשרד ‏)ראה דוגמת תווית למטה(.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏ניתן לשלב יועצי מיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 70מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהז.‏ דוגמאותדוגמה לתווית אנרגיה מטעם משרד התשתיות.‏ מקור:‏ תקנות מקורות האנרגיה2004תקן ישראלי ת"י ] 71מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4.4 מערכת הסקה מרכזיתהמאפיין1.2.4.4 מערכת הסקה מרכזיתהערה:‏פרק המשנה אינו חל על דירות מגורים.‏הניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏לא1.6מטרהלהבטיח נצילות אנרגיה גבוהה של מערכות הסקה מרכזיות.‏מאפיין זה רלוונטי אך ורק עבור מערכות המספקות חימום בלבד ‏)ולא עבור מערכותמיזוג אוויר המספקות גם חימום(.‏א.‏ חשיבות סביבתיתבמידה והוחלט על התקנת מערכת הסקה מרכזית בבניינים המאופיינים במערכות בקרת אקלים משותפות,‏מעודד הסעיף התקנת מערכות הסקה בעלות יעילות אנרגטית גבוהה מן הסטנדרט המקובל.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמערכת הסקהמרכזיתיעילות אנרגטיתהסברהכוונה למערכת לחימום אשר בה יצירת החום מתרחשת מחוץ לחללים המחוממים.‏החום הנוצר מובל לחללים אלה על-ידי מערכת של צינורות מים או תעלות אוורור.‏היחס בין האנרגיה שהושקעה במערכת ואנרגית החום שסופקה לחלל בתהליך החימוםאו סולקה מהחלל בתהליך הקירור.‏ יעילות אנרגטית נמדדת בסעיף זה על-ידי מקדםלדוגמה:‏ COP=4 משמעותו שכמות האנרגיה שהופקה גדולה פי 4מכמות האנרגיה שהושקעה בהפקתה.‏יעילות -)COP(משאבת חםמערכת אשר סופחת חום ממקור אחד ומעבירה אותו למקור אחר.‏ עיקרון הפעולה מבוססעל העובדה שדחיסת גז גורמת לחימומו והתפשטותו מביאה לקירורו.‏ המערכת דוחסת גזוהחום שמתקבל מועבר לטובת הסקה.‏ לאחר מכן,‏ המערכת נותנת לגז להתפשט ובכךגורמת לו להתקרר.‏ הגז מתחמם על-ידי החום סביבו:‏ חום האוויר במערכות אוויר Air-(או חום האדמה במערכות אדמהובגמר התהליך נדחס לקבלת חום גבוה יותר המועבר שוב לטובת הסקה.‏ מערכות אלהיעילות ביותר ויכולות להפיק חום בכמות גדולה פי כמה מהאנרגיה שהושקעה ביצורו)Ground-source heat pump()source heat pumpהשבת חום במערכותקירורשימוש בחום הנוצר בתהליך הקירור לטובת חימום מים.‏ בסעיף זה הכוונה היא להעביראת חום הנוצר על-ידי דחיסת גז הקירור במערכות קירור מסיימות לטובת חימום מיםאשר ישמשו לצורך הסקת הבית.‏תקן ישראלי ת"י ] 72מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםסעיףא.‏ב.‏פירוטסעיף זה חל אך ורק על מערכות המספקות חימום בלבד,‏ ואינו חל על מערכת מיזוג אוויר המספקת גם חימום.‏סעיף זה חל רק בניינים המאופיינים במערכות משותפות לבקרת אקלים ‏)כגון בתי אבות,‏ מעונות,‏ דיור מוגןוכדומה(‏הניקוד בסעיף יינתן על-פי הקריטריונים הבאים:‏אם לפחות 50% משטח הבניין המיועד לחימום,‏ הכולל אזורים משותפים וגם אזורים לאמשותפים,‏ יכוסה על-ידי מערכת הסקה מרכזיתמערכות הסקה בעלות מקדם יעילות4 ≤ (COP(נקודות 1.6 יזכו בג.‏מערכות הסקה המבוססות על החום המופק על-ידי יחידות קירור בעלות מקדם יעילות ≥(COP( 3יזכו ב 1.6 נקודותה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועצי מיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 73מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.4.5אנרגית חום,‏ קור וחשמלהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏1.61.2.4.5 אנרגית חום,‏ קור וחשמלהערה:‏לאפרק המשנה חל על בניינים שבהם קיימות מערכות משותפות בלבד.‏מטרההסטת צריכת החשמל משעות השיא לשעות השפל.‏א.‏ חשיבות סביבתיתתפוקתה המקסימלית של רשת החשמל בישראל נקבעת על-פי רמת דרישת השיא.‏ הסיבה לכך היא הצורךלספק חשמל בשעות שיא הביקוש.‏ שיא הביקוש בישראל מתקיים בד"כ בתנאי מזג אוויר קיצוניים.‏ מכאן עולהכי הסתת הדרישה לחשמל לצורך מיזוג אוויר או הסקה משעות היום לשעות הלילה,‏ תוריד את צריכת החשמלבשעות שיא הביקוש ותדחה את הקמתן של תחנות כוח נוספות.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאגירת קור או חוםהסברפעולה המבוצעת על-ידי מערכות לאגירת אנרגיה תרמית.‏ רבות ממערכות אלה מחממותאו מקררות מים בשעות הלילה,‏ שהן שעות שפל הפעילות,‏ ומעבירות אותם למאגרמבודד תרמית.‏ כך,‏ טמפרטורת המים נשמרת לשעות היום,‏ שהן גם שעות שיא העומס,‏אז נעשה בהם שימוש לחימום או לקירור הסביבה.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןתקן ישראלי ת"י ] 74מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהד.‏ יישוםסעיףא.‏ב.‏פירוטסעיף זה חל רק בניינים המאופיינים במערכות משותפות לבקרת אקלים ‏)כגון בתי אבות,‏ מעונות,‏ דיור מוגןוכדומה(‏הניקוד בסעיף יינתן על-פי הקריטריונים הבאים:‏מידה וקירור אזורי הבניין על-ידי הקור האגור במאגר יהווה לפחות 15% מהאנרגיה הדרושהלקירור כלל האזורים בבניין יוענקו 0.8 נקודותבמידה ותתבצע אגירת החום הנוצר על-ידי שימוש במשאבות חום יוענקונקודות 0.8ג.‏במידה ותתבצע אגירת חשמל אשר תהווה לפחותנקודה אחת5% מסך הצריכה הכוללת של הבניין תוענקה.‏ חישובים נדרשיםנדרש חישוב המראה את אחוז החיסכון.‏לאגירת קור ניתן להשתמש בטבלה הבאה:‏כמות הקור המנוצלממאגר הקור Kwh( )כמות הקור הנדרש לקירור כל החלליםהמיועדים לקירור )Kwh(אחוז הקור המנוצלמהמאגר(X/Y)*100YXו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועצי מיזוג אוויר ו/או יועץ חשמל.‏תקן ישראלי ת"י ] 75מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.5 אמצעים משניים למדידה ובקרה של אנרגיההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אמצעים משניים למדידה ובקרה של אנרגיהלא1.61.2.5הערה:‏פרק משנה זה חל על אזורים משותפים ועל אזורים פרטיים כאחד.‏מטרהלעודד שימוש באמצעי מדידת אנרגיה משניים המאפשרים בקרה על צריכת האנרגיה.‏מביאה ליכולתו שלעל-ידי צרכני חשמל שונים בדירה א.‏ חשיבות סביבתיתהצגה ברורה ונוחה של כמות האנרגיה הנצרכתלנסות דרכיםהמשתמש לעקוב אחר צריכת האנרגיה בביתו,‏ לזהות מקומות בהם ניתן לחסוך באנרגיה,‏ לחסכון,‏ ולהבין את יעילותן של דרכים אלה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאמצעי מדידת אנרגיהמשניים נגישיםנפרדיםהצרכן הסופי שלהאנרגיהתווית ציוןמערכות מתח נמוךמאוד מערכות מתחנמוך מאודהסברלרוב,‏ אלו הן שעוני חשמל המודדים צריכת חשמל על מעגל מסוים בדירה.‏ למשל,‏ שעוןחשמל המודד את צריכת האנרגיה של אמצעי בקרת האקלים בדירה כגון מזגנים,‏ יורכבעל המעגל החשמלי המזין אמצעים אלה.‏ אולם,‏ התקן מאפשר אמצעי מדידה מכל סוגשהוא.‏מכשירים חשמליים ומערכות אחרות הצורכות אנרגיה בדירה.‏תווית אשר בה מצוין צרכן האנרגיה הסופי של אמצעי המדידה.‏ על התווית להיותהמודבקת על אמצעי מדידת האנרגיההכוונה כאן היא למכשירי חשמל הדורשים מתח נמוך מ‎50‎ וולטג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןתקן ישראלי ת"י ] 76מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהד.‏ יישוםפירוטמאפיין זה חל הן על בניינים בעלי מערכות משותפות והן על בניינים בעלי מערכות עצמאיות.‏בכדי לקבל ניקוד בסעיף זה יש למקם באזורים נגישים מערכות מדידה לצרכני האנרגיה השונים בבניין.‏ על כלמערכת מדידה תופיע תווית ציון המשייכת את מד האנרגיה לצרכן הסופי.‏ניתן לחבר את מד האנרגיה לכל מערכת צורכת אנרגיה בבניין.‏ אלה יכולות להיות מערכות לחימום וקירורהחלל,‏ מערכות לחימום מים לשימוש ביתי,‏ מערכות תאורה ומערכות צרכני מתח נמוך מאוד.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועץ חשמל.‏תקן ישראלי ת"י ] 77מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.6 מערכת ניהול אנרגיה בבניין )BEMS(המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מערכת ניהול אנרגיה בבניין )BEMS(לא0.81.2.6מטרהלבקר,‏ לנטר ולנהל את השימוש באנרגיה בבניין.‏א.‏ חשיבות סביבתיתניהול מושכל של האנרגיה בבניין עשוי להוביל להקטנת הצריכה ושיפור ביצועיי מערכות הבניין.‏ ניהולאנרגיה,‏ ככל ניהול משאבים,‏ מבוסס על מידע כגון יעילותם האנרגטית של צרכני האנרגיה,‏ אופן השימושבהם וזמני הדלקתם.‏ מערכות ניהול אנרגיה מספקות את המידע והכלים הנחוצים לניהול יעיל וחסכוני שלהאנרגיה בבניין.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמערכת ניהול אנרגיהBEMSהסברמערכת לניהול אנרגיה הינה מערכת האוספת מידע רלוונטי על צריכת האנרגיה בבנייןומבצעת ניתוחים אשר מאפשרים ניהול יעיל של אנרגיה.‏ היא מזהה חוסר יעילות בדפוסיהשימוש,‏ מאתרת תקלות וזליגות אנרגיה בזמן אמת,‏ ומאפשרת ניהול עומסי צריכה.‏שימוש במידע זה מאפשר קביעת יעדי חיסכון באנרגיה,‏ הובלת מהלכים להתייעלותאנרגטית ומעקב אחר ביצועם.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•ת"י 50001: מערכות ניהול אנרגיהלרכישת התקן מאתר מכון התקנים:‏http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1500010000תקן ישראלי ת"י ] 78מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהד.‏ יישוםפירוטהניקוד במאפיין זה יינתן בתמורה להתקנת מערכת לניהול אנרגיה בבניין אשר תכסה בפעולותיה לפחותשלושה מתוך הסעיפים המצוינים בתקןה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועץ חשמל.‏תקן ישראלי ת"י ] 79מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיה1.2.7 מעליותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מעליותלא0.801.2.7מטרהלעודד תכנון של מערכות שינוע בעלות נצילות אנרגיה גבוהה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתמעליות הן צרכן אנרגיה גדול,‏ העלולות לצרוך עד כ‎10%‎ מצריכת האנרגיה הכוללת בבניין.‏ לכן התקנתמעליות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה עשויה לחסוך בצורה משמעותית בצריכת אנרגיה במבנה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמערכת לוויסותמהירותמערכת להשבתאנרגיה במעליותהסברטכנולוגיה המתבססת על אגירת אנרגיה בזמן ירידת המעלית ושחרורה חזרה בזמןעלייתה תוך הקטנת צריכת החשמל.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםאיןתקן ישראלי ת"י ] 80מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 1 אנרגיהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יש לשלב יועץ מעליות.‏תקן ישראלי ת"י ] 81מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2. קרקעתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 82מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.1 בחירת האתרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏בחירת האתרלא42.1מטרהלעודד שימוש בקרקעות שכבר פותחו בסביבה באזור בנוי קיים,‏ ולמנוע שימוש בקרקעות לאמפותחות לצורכי בנייה,‏ פיתוח ותשתיות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתפיתוח מחדש של קרקעות שכבר פותחו בעבר יקטין את העומס ולחצי הפיתוח על שטחים פתוחיםושטחים טבעיים,‏ ויכול גם להביא את ההשקעות הדרושות להתחדשות של אתרים נטושים,‏ אתרים רעועיםאו/וגם של מקומות מוחלשים מבחינה חברתית-כלכלית.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאזור בנוי קייםאתר שדורש שיקום,‏ טיפולו/או טיהור (Brownfield(סביבה בנויה באשכולחברתי-כלכלי 1-4 שלהלמ"סהסבראזור שעבורו קיימת תכנית מפורטת שמתוכה ניתן לגזור היתרי בנייה וגם קיוםבפועל של תשתיות פיזיות ‏)כבישים,‏ מים וביוב(.‏הכוונה למבנים שננטשו,‏ שאינם בשימוש או שהשימוש בהם מופחת,‏ ושבהםההרחבה או הפיתוח מחדש מושפעים באופן ניכר מגורמי סיכון סביבתיים קיימים אומשוערים,‏ מהידרדרות או מהתיישנות הסביבה הבנויה או/וגם מתשתיות לקויות.‏האשכולות החברתיים כלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏)הלמ"ס(‏מאפשרים את חלוקת המרחב במדינת ישראל בהתאם לרמה החברתית-‏ כלכליתשל האוכלוסייה ביישובים השונים.‏ במסגרת זו גובשו 10 אשכולות המבוססים עלמדדים חברתיים-כלכליים שונים כאשר כל יישוב משויך לאחד האשכולות.‏ אשכול 1מציין את הרמה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה-‏ אפיון הרשויות המקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-‏כלכלית של האוכלוסייהחלוקת המרחב בהתאם לרמה הסוציו-אקונומית של האוכלוסייה ביישובים השונים בארץ לפיאשכולות המבוססים על מדדים חברתיים-כלכליים שונים.‏ החלוקה היא על פי יישובים בלבד ואיןחלוקה פנימית לפי רובעים,‏ שכונות וכדומה.‏10http://www.cbs.gov.il/reader/תקן ישראלי ת"י ] 83מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעתכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה,‏ לפיתוח ולשימור,‏ תמ"א3535מטרת תמ"א לספק מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחיםהפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים.‏התכנית מבחינה בין חמישה סוגי מרקמים ‏)אזורים מאפשרי פיתוח ואזורים מוטי שימור(‏ בהם ניתןביטוי ומענה תכנוני לצרכי הפיתוח של ישראל תוך הדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחיםושמירה על ערכי טבע,‏ חקלאות,‏ נוף ומורשת.‏ כמו כן ניתן דגש על פיתוח הערים ובלימת הפרבור,‏קידומה של תחבורה ציבורית,‏ חידושם ופיתוחם של הישובים הקיימים תוך השקעה בצמצוםהפערים בחברה ושמירה על איכות הסביבה.‏•http://www.moin.gov.il/Subjects/GeneralPlaning/Pages/default.aspxד.‏ יישום3על מנת לקבוע באם אתר הפרויקט מקדם את המטרה שבבסיסבעלי ניקוד שונה,‏ הנגזרים באופן ישיר ממיקומו של הפרויקט:‏המאפייןנקבעוקריטריונים להערכהסעיףא.‏ב.‏ג.‏פירוטל-‏ 2.3מבנה הממוקם במרחב בנוי קיים כפי שזה מוגדר בתקן יהיה זכאי נקודות.‏ התקן מעודדבנייה באזורים בנויים כמטרה בעלת חשיבות עליונה בשל היותו של משאב הקרקע בישראלמצומצם וכדי לשמור על שטחים פתוחים ומתגמל על כך בניקוד גבוה.‏מבנה הממוקם במרחב בנוי קיים וגם באתר הדורש טיפול ושיקום ‏)מוגדר בעולםיהיה זכאי לתוספת של נקודות.‏סעיף ב כולל בתוכו באופן מובנה את סעיף א,‏ כלומר כאשר נעשה שיקום של אתר בנוי/מופרבהכרח מדובר באזור בנוי קיים.‏כ )Brownfield0.90.8מבנה הממוקם באזור המוגדר מבחינה חברתית כלכלית באשכול 1-4 של הלמ"ס יהיה זכאי לנקודות נוספות.‏התקן מתגמל בניקוד פרויקטים ירוקים הנבנים באזורים מוחלשים מבחינה כלכלית-חברתית ובכךמעודד בנייה ירוקה לא רק כבנייה יקרה ביישובים חזקים.‏ כמו כן בנייה ירוקה יכולה להוותקטליזטור לשינוי ולהתחדשות ביישובים וקהילות.‏מבנה העונה על שלושת הדרישות יצבור את כל הניקוד הניתן בסעיף ויהיה זכאינקודות.‏ ל-‏ 4ה.‏ חישובים נדרשיםבסעיף זה לא נדרשים חישובים.‏יש לבדוק את מיקום האתר ביחס לנתונים הבאים:‏האם הפרויקט ממוקם במרחב בנוי קיים?‏האם במסגרת הפרויקט נדרש שיקום של האתר?‏האם הפרויקט ממוקם ביישוב המוגדר באשכול חברתי-כלכלי 1-4 לפי הלמ"ס?‏1..2.3תקן ישראלי ת"י ] 84מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעייתכנו 4 מצבי ניקוד אפשריים במאפיין זה:‏פירוטסעיףנק'‏סה"כ42.30.90.8הפרויקט נבנה באזור בנוי קיים ‏)א(‏במתחם בנוי אך נטוש הדורש שיקום‏)ב(‏ ביישוב המדורג באשכולות 1-4של הלמ"ס ‏)ג(;‏אבג3.22.30.9הפרויקט נבנה באזור בנוי קיים ‏)א(‏במתחם בנוי אך נטוש הדורש שיקום‏)ב(‏ ביישוב שאינו מדורג באשכולות1-4 של הלמ"ס;‏אב3.12.30.8הפרויקט נבנה באזור בנוי קייםביישוב המדורג באשכולות 1-4 שלהלמ"ס ‏)ג(;‏אגהפרויקט נבנה על קרקע מופרת אךללא בינוי קיים ובמסגרת הפרויקט לאנדרשו עבודות שיקום וטיפול.‏0.80.8הפרויקט נבנה ביישוב המדורגבאשכולות 1-4 של הלמ"ס ‏)ג(;‏גו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אין צורך ביועצים לצורך מאפיין זה.‏תקן ישראלי ת"י ] 85מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעקרקעות2.2 ואתרים מזוהמיםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏קרקעות ואתרים מזוהמיםכן1.52.2מטרהלעודד שיקום של קרקעות ואתרים מזוהמים ‏)לרבות אתרים שקיימים בהם מצבורי פסולת(,‏ וכךלהקטין את העומס על קרקעות לא מפותחות לצורכי בנייה,‏ פיתוח ותשתיות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתשיקום קרקעות מזוהמות הינה פעולה חיובית המגדילה את מצאי הקרקעות לפיתוח מחדש תוך הסרתמזהמים ומפגעים סביבתיים.‏ יתרונות נוספים לשיקום קרקעות ואתרים מזוהמים כוללים הקטנת העומסולחצי הפיתוח על שטחים פתוחים ושטחים טבעיים והזרמת השקעות הדרושות להתחדשות אתריםנטושים או אתרים עם מפגעים סביבתיים ברמות שונות.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמזהםקרקע מזוהמתסקר היסטוריסקר קרקעשרשרת זיהוםהסברמוגדר כחומר מוצק,‏ נוזלי או גזי בתוך השטח או על פני השטח שיכוסה על ידיהבניין,‏ אשר מסווג כמפגע ויכול להוות סיכון לבריאות האדם ולסביבה.‏קרקע היא משאב מוגבל וקצב התחדשותה איטי ולכן ניתן להגדירה כמשאב מתכלה.‏הקרקע מורכבת מחלקיקם מינרלים בגדלים שונים,‏ החל ממיקרומטרים ‏)חרסית(‏ ועדמילימטרים ‏)חול(‏ ולכן בעלת שטח פנים גדול.‏ כמו כן בין החלקיקים ישנם חלליםרבים היכולים להכיל נוזלים או אוויר ומאפשרים ספיחת כמויות גדולות של מזהמיםשונים.‏ קרקע מזוהמת כוללת את חלקיקי הקרקע והמזהמים הספוחים אליהם,‏ בין11אם מומסים בתמיסת הקרקע או נדיפים בגזי הקרקע.‏מטרת הסקר ההיסטורי לזהות באמצעות איסוף מידע ‏)מסמכים,‏ תכניות,‏ רישומים,‏תמונות וכל חומר תיעודי אחר(‏ מקורות זיהום אפשריים בהווה ובעבר,‏ מיקומם וסוג12החומרים המזהמים.‏מטרת סקר הקרקע לזהות את החומרים המזהמים בקרקע,‏ לרבות בגזי הקרקע,‏ולקבוע את כמותם וריכוזם בכדי לקבוע את היקף הזיהום במרחב.‏ דוח ממצאי סקרהקרקע כולל מסקנות ופירוט המשך הפעולות הנדרשות במטרה לטפל בזיהום13ולשקם את הקרקע.‏אופן תיאור של סיכון זיהומי הכולל את מקור הזיהום,‏ תוואי הזיהום וגורם קולט.‏תקן ישראלי ת"י ] 86מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201111מתוך ‏"זיהום קרקעות בישראל",‏ מרץ 2009, המשרד להגנת הסביבה,‏ עמ'‏מתוך ‏"זיהום קרקעות בישראל",‏ מרץ 2009, המשרד להגנת הסביבה,‏ עמ'‏מתוך ‏"זיהום קרקעות בישראל",‏ מרץ 2009, המשרד להגנת הסביבה,‏ עמ'‏.4.8.81213

. 2 קרקעמושגשיקום קרקעותהסברפעולה המתבצעת כדי למנוע,‏ למזער,‏ לתקן או להקטין את הסיכון הנגרם מקרקעמזוהמת לבריאות האדם או לסביבה.‏ קבלת החלטה לגבי יעד פינוי הקרקע או כלטיפול אחר,‏ תלויה בגורמים משתנים,‏ בהם סוג המזהם וריכוזו בקרקע.‏ הטיפולהנפוץ ביותר הוא פינוי לאתר סילוק פסולת מסוכנת,‏ לאתר סילוק פסולת מעורבת אולאתר סילוק פסולת יבשה.‏ באדמה המזוהמת בדלקים ושמנים ניתן לטפל באמצעותטיפול ביולוגי,‏ שריפה מוסדרת באתרים מיוחדים או טכנולוגיות אחרות,‏ אשר קיבלו14את אישור הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•‏"ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות"-‏ המשרד להגנת הסביבה,‏ מרץ 2004באתר המשרד להגנת הסביבה מסמך ‏"ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות"‏ הכולל רשימה שלחומרים מסוכנים שונים וערכי הסף להימצאותם בקרקע.‏ ערכי הסף בחוברת משמשים הן לצורךהקביעה האם הקרקע מזוהמת והן לצורך קביעת יעד הטיפול בקרקע.‏ קביעת ערכי הסף למזהםבקרקע מזוהמת,‏ תלויה בשני מדדים:‏ א.‏ לפי שימושי הקרקע השונים ‏)מגורים,‏ תעשיה/מסחר,‏חקלאות(;‏ ב.‏ לפי מרחק הימצאותה של הקרקע המזוהמת ממי התהום.‏ הערך הנמוך מבין שניהערכים הוא ערך הסף הנבחר באותו מקום.‏http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0234_1.pdfהנחיות לאיסוף נתונים ראשוני בקרקעות החשודות כמזוהמות-‏ המשרד להגנת הסביבה,‏נובמבר 2003המסמך מפרט את התהליך הנדרש לצורך בירור בדבר זיהום קרקע וכולל סקירה פיזית של האתר,‏איסוף מסמכים ותעודות,‏ הערכה והכנת דוח.‏ ההנחיות מתוות סדר פעולות מוצע לאיסוף נתונים,‏עיבודם וניתוחם לגבי הקרקע החשודה כקרקע מזוהמת.‏•http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/tutat_mitve_2.pdfנוהל ביצוע סקר קרקע לאיתור מזהמים-‏ המשרד להגנת הסביבה,‏ אוגוסט 2001המסמך מפרט את התהליך הנדרש בעת ביצוע סקר קרקעות לאיתור מזהמים,‏ כולל הפניה לנהלים,‏פירוט הנדרש בסקר היסטורי,‏ תכונות האתר ‏)גיאולוגיה,‏ טופוגרפיה,‏ הידרולוגיה ועוד(,‏ תכניתדיגום,‏ סיווג הזיהום,‏ ביצוע קידוחים ועוד.‏•http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/seker_karka_2.pdf14מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה>‏ נושאים סביבתיים>‏ נהלי טיפול בקרקע מזוהמתתקן ישראלי ת"י ] 87מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע‏"זיהום קרקעות בישראל ‏-רשימת האתרים החשודים בזיהומי קרקעות חמורים"-‏ המשרדלהגנת הסביבה,‏ מרץ 200920המסמך כולל את רשימת האתרים הידועים כיום בישראל החשודים בזיהום קרקע חמורממקורות תעשייתיים.‏ כמו כן כולל המסמך הסברים על קרקעות מזוהמות,‏ הסיכונים האפשרייםמקרקע מזוהמת ומידע בנוגע לטיפול בקרקעות מזוהמות.‏•http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0513_1.pdfד.‏ יישוםא.‏ב.‏ג.‏סעיףסקר היסטורי‏)תנאי סף(‏סקר קרקעשיקום קרקעפירוטיש להגיש עבור כל פרויקט הניגש להתעדה כמבנה ירוק סקר היסטורי הכוללתיעוד של היעודים הקודמים והשימושים הקודמים במגרש באמצעות תכניות,‏מסמכים וצילומים.‏יש להגיש סקר קרקע הבוחן את האתר לצורך זיהוי אפשרי של מזהמים,‏ אתמקורות הזיהום,‏ סוגי הזיהום וכן מידת הזיהום.‏ יש לבחון הזיהום במצב קייםוכן נדרשת התייחסות לסיכון לזיהום עתידי.‏ כמו כן על הסקר לכלול אסטרטגיותאפשריות להסרת המזהמים מהאתר.‏חשוב לציין כי במידה ובה קיימת דרישה לניקוי האתר בתכנית המפורטת/‏מקומית,‏ כלומר קיימת דרישת חוק לביצוע סקר באתר,‏ לא ניתן לקבל ניקודבסעיף זה.‏על מנת לקבל את הניקוד יש לבצע את פעולות השיקום שהומלצו במסגרתהסקר ולהציג אישור מהרשויות הרלוונטיות כי הזיהום טופל והוסר.‏מבנה העונה על כל הדרישות יצבור את כל הניקוד הניתן בסעיף ויהיה זכאי ל-‏ 1.5 נקודות.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏חלקים א ו-ב';‏ עריכת סקרים-‏ סקר היסטורי וסקר מזהמים:‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהתקן ישראלי ת"י ] 88מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעחלק ג-‏ שיקום האתר:‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏סקר היסטורי יכול להתבצע על ידי אדריכל הפרויקט.‏סקר הקרקע יכול לדרוש מעורבות של אנשי מקצוע מתחומים שונים כגון מים,‏ כימיה ותלוי בזיהום המשוער– מקורו,‏ טיבו והיקפו.‏תקן ישראלי ת"י ] 89מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.3 צפיפות הבנייה והפיתוחהמאפייןד.‏ יישום ‏]גרסה ב'[‏סעיף הצפיפות מחולק לשני תרחישים אפשריים:‏הניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏42.3מטרהצפיפות הבנייה והפיתוחלאלעודד תכנון ובנייה בצפיפות המאפשרת ניצול מיטבי של קרקעות זמינות לצורכי פיתוח,‏ בנייהותשתיות,‏ וכך להקטין את העומס על קרקעות לא מפותחות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתעל מנת לשמור על עתודות קרקע טבעית ושטחים פתוחים יש לנצל באופן מיטבי קרקעות זמינות לבנייהולפיתוח.‏ דפוסי הפיתוח הנוכחיים דורשים פיתוח כמויות הולכות וגדלות של קרקעות,‏ בנייה בצפיפותגבוהה תוביל להקטנת ההשפעה השלילית של הפיתוח על הסביבה ולהפחתת העומס ולחצי הפיתוח עלשטחים פתוחים.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגצפיפות בנייההסברפרמטר הצפיפות מחושב לפי גודל היישוב,‏ מיקומו וצפי האוכלוסייה בו.‏ עבור כליישוב נקבעת צפיפות בנייה מינימלית של יחידות דיור ‏)יח"ד(‏ לדונם.‏ ככל שהיישובבעל אופי עירוני יותר ואוכלוסייה רבה יותר כך גם פרמטר הצפיפות המינימלי גבוהיותר.‏לוח 1-צפיפות נטוממוצעת למגוריםיח"ד לדונם נטוהצפיפות המותרתטווח הצפיפותטבלת הצפיפות של תמ"א 35, מופיעה בנספחי התכנית.‏ הטבלה מחלקת אתהיישובים בארץ ל-‏ 6 דגמי יישוב בהתאם לצפי האוכלוסייה ומפרטת את הצפיפותהמינימלית עבור כל דגם יישוב בנפות השונות ‏)למשל יישוב עירוני בנפת צפון יהיהשונה בפרמטר הצפיפות המינימלית שלו מיישוב עירוני בנפת דרום(.‏ערך המתקבל מחילוק מספר יחידות הדיור המותר בתכנית בשטח המיועד למגוריםבאותה תכנית ‏)הגדרה מתוך תמ"א 35, סעיף 5- ‏"הגדרות"(.‏לוח 1 מגדיר ערכי צפיפות מינימלית כאשר הצפיפות המקסימלית ‏)כלומר הצפיפותהמותרת(‏ הינה כפל הצפיפות המינימלית.‏ לדוגמה:‏ בירושלים הצפיפות המינימליתהמוגדרת בלוח 1 היא 12 יח"ד לדונם נטו-‏ כפל צפיפות זו מהווה את ערך הצפיפותהמקסימלי,‏ כלומר:‏ 24 יח"ד לדונם נטו.‏ מכאן שטווח הצפיפות בירושלים הוא 12-24יח"ד לדונם.‏הטווח שבין הצפיפות המינימלית המוגדרת לצפיפות המקסימלית.‏ טווח זה נקבע עלידי הכפלה ב-‏‎2‎ של הצפיפות המינימלית כפי שמופיעה בלוח 1.תקן ישראלי ת"י ] 90מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה,‏ לפיתוח ולשימור,‏ תמ"א3535תמ"א קובעת מדיניות ארצית לשימוש בקרקע ולפיתוח במדינת ישראל במטרה למזער אתההשתרעות העירונית והיא מבחינה בין אזורים שונים ודפוסי הפיתוח שלהם:‏ אזורים טבעייםוכפריים לעומת אזורים בעלי פוטנציאל לפיתוח אינטנסיבי ובאיכות גבוהה.‏ תמ"א קובעתקריטריונים לצפיפות עבור סוגים שונים של אזורים וערים ‏)מספר יחידות דיור נטו לדונם(‏ באמצעותטבלאות צפיפות הנמצאות בנספח-לוח 1- צפיפות נטו ממוצעת למגורים.‏35http://www.moin.gov.il/Subjects/GeneralPlaning/Pages/default.aspx.- 1 לוח1צפיפות נטו ממוצעת למבוגרים6–לוח מרכז את נתוני צפיפות הבנייה המינימלית ביחידות דיור לדונם נטו לפי דגמי יישוב.‏ ישנםדגמי יישוב בהתאם להיקף האוכלוסייה ‏)צפי אוכלוסייה ביישוב בהתאם לתכניות מאושרות שטרםנבנו(‏ כאשר הצפיפות משתנה עבור כל דגם יישוב בהתאם למיקומו בנפות השונות;‏ ירושלים,‏צפון,‏ מרכז,‏ דרום,‏ חיפה ותל אביב.‏הלוח מציג את הצפיפות המינימלית בכל יישוב כאשר כפל צפיפות זו מאפשר קבלת נתון הצפיפותהמקסימלית ‏)הצפיפות המותרת(.‏•http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&pid=99001664ד.‏ יישוםתרחיש א'‏תרחיש זה מטופל במסגרת סעיף א'‏ ומתייחסלתכניות שאושרו בטרם אושרה תכנית המתארהארצית תמ"א 35.במקרה זה יש לפעול לפי ההוראות בטבלתהחישוב שכותרתה:‏חישובים נדרשים עבור סעיף א'‏ .תרחיש ב'‏תרחיש זה מטופל במסגרת סעיף ב'‏ ומתייחסלתכניות שאושרו לאחר אישורה של תכניתהמתאר הארצית תמ"א 35.במקרה זה יש לפעול לפי ההוראות בטבלתהחישוב שכותרתה:‏חישובים נדרשים עבור סעיף ב'‏ .בסעיף ב קיימות שתי אפשרויות לעמידהבדרישות הסעיף וניקוד שונה לכל סעיף.‏הערה:‏ כל פרויקט נדרש למדוד ביצועים בהתאם לסעיף א או ב.‏ אין אפשרות לעמודבדרישות שני הסעיפים.‏ אין אפשרות לצבירת נקודות של שני הסעיפים.‏תקן ישראלי ת"י ] 91מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעה.‏ חישובים נדרשיםחישובים נדרשים עבור סעיף א':‏סעיף אצפיפות בנייה מינימלית בתב"עצפיפות בנייה מקסימלית בתב"עממוצע צפיפות בתב"עצפיפות הפרויקטיח"ד לדונם נטוMinMax(min+max) / 2Yחישובים נדרשים עבור סעיף ב':‏סעיף בצפיפות בנייה מינימלית לפי לוח 1, תמ"א 35יח"ד לדונם נטוX2xYצפיפות בנייה מקסימלית לפי לוחצפיפות הפרויקט,1 תמ"א 35חישוב לצורך ניקוד:‏סעיףאב‎1‎ב‎2‎חישובניקוד424Y ≥ [(m n+m x) / 2]Y>xY=2xו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אין צורך ביועצים נוספים.‏תקן ישראלי ת"י ] 92מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.4 תופעת אי החום העירוניהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תופעת אי החום העירונילא22.4מטרהליישם אסטרטגיות שמטרתן לצמצם את תופעת אי החום העירוני הנגרמת בעקבות פיתוח עירוני.‏א.‏ חשיבות סביבתיתתופעת אי החום העירוני,‏ גורמת לעלייה בטמפרטורה באזורים עירוניים לעומת אזורים כפריים או פתוחים.‏לתופעה תורמים מרכיבים רבים בבנייה ובפיתוח.‏ בתוך המרקם העירוני הבנוי עוצמת ההתחממות אינהאחידה ומושפעת ממרכיבים שונים בסביבה המידית.‏יישום אסטרטגיות להפחתת ספיגת חום ברמת הפרויקט הבודד אינה יכולה להשפיע באופן בלעדי עלצמצום תופעת אי החום אולם ככל שיותר פרויקטים יינקטו באסטרטגיות שונות להפחתת ספיגת חום,‏ כךבאמצעות אפקט מצטבר ניתן להגיע להפחתת התופעה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאי החום העירוני )UHI(הסברמחקרים רבים מראים כי באזורים הבנויים נמדדת טמפ'‏ גבוהה יותר מאשר בסביבההלא בנויה.‏ מקובל לכנות את כתמי החום באזורים הבנויים העירוניים כ"איי חום".‏ניתן לחשוב על אי חום כעל מעין כיפת אוויר חם מעל האזורים הבנויים של ערים.‏התכסית העירונית מורכבת מחומרים צפופים כגון בטון ואספלט,‏ אשר מתאפייניםבקיבול חום גבוה.‏ קיבול החום הגבוה של מבנים ושטחים מרוצפים או סלולים גורםלכך שאנרגיית שמש שנקלטת בשעות היום נאגרת לאורך זמן.‏ החום שנספג במהלךהיום על ידי הבניינים,‏ הכבישים ופיתוח אחר נפלט מחדש לאחר שקיעת השמש,‏וגורם להפרשי טמפרטורה גבוהים בין אזורים עירוניים ואזורים פתוחים/כפריים.‏תקן ישראלי ת"י ] 93מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעמושגאסטרטגיות להפחתתספיגת חוםהסברקירור באמצעות אידוי וצמחייה-‏ הכיסוי הירוק,‏ האופייני לשטח הלא מבונה מחוץלעיר,‏ גורם לקירור האוויר באמצעות אידוי מים מהקרקע ומעלי הצמחים.‏ לרובהפוטנציאל לקירור באידוי נמוך בשטח עירוני,‏ כתוצאה מהחלפת התכסית הירוקהבחומרים אטומים כגון בטון ואספלט.‏ ככל שהעיר מתאפיינת במיעוט צמחים,‏ כך קטןשיעור האידוי ולכן ישנה חשיבות להגדלת הצמחייה וכמות העצים במרחב העירוני.‏אמצעי נוסף למניעת התחממות בערים צפופות הנו ‏"הגג הירוק"‏ אשר כולל שכבתאדמה רטובה וכיסוי צמחיה על גבי גגותיהם של המבנים.‏גוון וטקסטורה של ריצופים,‏ חיפויים וגגות עוצמת ההתחממות אשר נגרמת ע"יחומרים עירוניים תלויה במידה רבה בצבע של אותם משטחים:‏ גוונים כהים גורמיםלבליעה מוגברת של קרינת שמש,‏ וצבעים בהירים או מתונים עשויים להקטין אתכמות החום הנאגרת.‏דוגמאות להפחתת ספיגת החום באסטרטגיה זו כוללות גגות צבועים בגוונים בהיריםוחומרים חליפיים לריצוף בגוונים מתונים.‏ בישראל,‏ בה קרינת השמש חזקה,‏ לא ניתןלהשתמש בגוונים בהירים מאוד בחומרי גמר לריצוף וקירות חוץ מכיוון שהם עלוליםליצור בוהק וסנוור בעייתיים.‏ להפחתת החזר נקרינה ניתן גם להשתמש במשטחיםמחוספסים.‏-15מקדם החזרה ‏)אלבדו(‏מקדם בליעהפני הרחובות והבניינים בולעים חלק מקרינת השמש הפוגעת בהם,‏ ומתחממים,‏בעוד שחלק מהקרינה מוחזר.‏ החלק היחסי אשר מוחזר הוא האלבדו.‏ השימושבחומרים בעלי מקדם החזרה ‏)אלבדו(‏ יותר גבוה עשוי להקטין את כמות החוםהנאגרת בעיר.‏החלק היחסי של הקרינה אשר מוחזרת תלוי בצבע המשטחים.‏ משטחים כהיםבולעים יותר קרינה ונוטים להתחמם יותר.‏ מקדם הבליעה של קרינת השמש עלמשטח מסומן באמצעות האות α. מקדם הבליעה תלוי בגוון:‏גוון בהיר/בוהק ‏)אלבדו גבוה(‏ כאשר )α( שווה 0.35 או קטנה יותר.‏גוון בינוני/מתון כאשר )α( גדולה מ-‏‎0.35‎ אך קטנה מ-‏‎0.55‎‏.‏או גדולה יותר.‏גוון כהה––- כאשר )α( שווה 0.55)α(ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל,‏ אוניברסיטת בן גוריוןמידע נוסף בנושא אי החום העירוני ואקלים עירוני כולל איורים ניתן למצוא במדריך לבנייה ביו אקלימיתבישראל בפרק ‏,"אקלים עירוני",‏ עמודים.12-15http://www.bgu.ac.il/CDAUP/guidebook/bioclimatic_design_manual_2010.pdf4תרומתם של גגות ירוקים לצמצום ההתחממות הגלובליתמסמך שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספק מידע שימושי בנושא גינון גגות וכןהפנייה למקורות מידע נוספים•http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01841.pdf15המדריך לתכנון ביו אקלימי,‏ אוניברסיטת בן גוריון,‏ עמ'‏ 12-15תקן ישראלי ת"י ] 94מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעד.‏ יישוםעיקר הביטוי ביישום סעיף זה הוא באסטרטגיות להפחתת ספיגת חום במשטחים האופקיים והאנכייםבבניין וכן בפיתוח השטחים הלא מבונים במגרש.‏ יישום האסטרטגיות להפחתת ספיגת חום נבדקותבשלושה חלקים של המבנה:‏אסטרטגיות עבור גגותא.‏ב.‏ג.‏ד.‏שימוש בחומרי גג בעלי מקדם בליעה של ≤α 0.35 ‏)גוון בהיר – אלבדו גבוה(;‏במבני הצללה,‏ כגון פרגולות או כיפות,‏ עם תאים פוטו-וולטאיים,‏ יש להשתמש בתכסית עםצמחייה או/וגם משטחים בעלי מקדם בליעה של ≤α≤ 0.35 0.55 ‏)גוון מתון(.‏התקנת משטחים שיש בהם שילוב של אלבדו גבוה ‏)גוון בהיר(,‏ גגות מגוננים ‏)גגות ירוקים(‏ומבני הצללה כמתואר לעיל.‏התקנת גגות מגוננים ‏)גגות ירוקים(:יש למזער את צריכת המים בהשקיית צמחיית הגג.פתרונותלהפחתת דרישות להשקיה יכולים לכלול את השימוש במיני צמחים טבעיים/מקומיים,‏ אתהשימוש במיני צמחים שצריכת המים שלהם נמוכה והם בעלי יכולות עמידות טובה בתנאיבצורת,‏ שימוש במי העיבוי ממזגנים,‏ הגברת תכונות אצירת המים של מצע הצמחייה וכדומה.‏המים שבשימוש בגג מגונן יחושבו כחלק הגינון מהשימוש במים להשקיה לפי פרק 3.אסטרטגיות עבור המשטחים האנכיים של מעטפת הבנייןא.‏שימוש בחומרים בעלי מקדם בליעה של ≤α≤ 0.35 0.55 ‏)גוון מתון(.‏אסטרטגיות לפיתוח האתרא.‏ב.‏ג.‏ד.‏ה.‏אספקת צל מצמרת העצים הקיימים או אספקת כיפת הצללה משמעותית על ידי תכנון נטיעותעצים שיספקו צל לאחר 5 שנים לכל היותר מזמן השלמת עבודות הפיתוח.‏מבני הצללה לשימוש משותף,‏ כגון פרגולות או כיפות עם תאים פוטו-וולטאיים,‏ תכסית עםצמחייה או/וגם משטחים בעלי מקדם בליעה של ≤α≤ 0.35 0.55 ‏)גוון מתון(.‏0.55 ≥α≥ 0.35‏)גוון מתון(‏ כדי להגביר את שיעור החזרחומרי סלילה בעלי מקדם בליעה שלהאור ולמנוע סנוור בגובה הנהגים ובגובה הולכי הרגל.‏ מומלץ להשתמש במרקם מחוספס/‏גרנולארי בעל מקדם הבליעה המתאים.‏שימוש בציפויים ופיגמנטים אינטגרלים באספלט כדי לקבל משטח בגוון בהיר יותר בעל מקדםבליעה של ≤α≤ 0.35 0.55 ‏)גוון מתון(.‏שטחים עם צמחייה או/וגם שימוש במערכות ריצוף נקבוביות שבהם הצמחייה מכסה לפחות60% מהשטח,‏ בתנאי שמדובר בצמחייה הדורשת שימוש מזערי במים.‏ פתרונות להפחתתדרישות להשקיה יכולים לכלול את השימוש במיני צמחים טבעיים/מקומיים,‏ את השימוש במיניצמחים שצריכת המים שלהם נמוכה והם בעלי יכולות עמידות טובה בתנאי בצורת,‏ שימוש במיהעיבוי ממזגנים,‏ הגברת תכונות אצירת המים של מצע הצמחייה וכדומה.‏תקן ישראלי ת"י ] 95מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעה.‏ חישובים נדרשיםחישוב אחוזי השטח המטופל באסטרטגיות להפחתת חום:‏בניין א.‏מרכיביםגגמעטפתפיתוחשטח במ"רשטח מטופלבמ"ראחוז יישוםX= (100/A)*aY=(100/B)*bZ=(100/C)*cabcABCפיתוח ב.‏חישוב לצורך ניקוד:‏בניין א.‏חישובניקוד11.20.50.8X+Y≥ 50%X+Y≥ 75%Z≥50%Z≥75%פיתוח ב.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט-‏ עבור גג הבניין והמעטפת.‏אדריכל נוף עבור פיתוח המגרש.‏תקן ישראלי ת"י ] 96מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.5 מירוב השימוש בקרקעהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מירוב השימוש בקרקעלא1.52.5מטרהלמָרֵ‏ ב את השימוש בשטחים הפתוחים שבין תכסית הבניין לגבולות המגרש לצורכי צמחייה,‏ עציצל,‏ ניהול נגר עילי,‏ תשתיות ושירותים לנוחות הדיירים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהגדלת היצע השטחים הפתוחים בין תכסית הבניין לגבולות המגרש והפיכתם לשטחים איכותיים הכולליםצמחייה,‏ עצי צל,‏ תשתיות ושירותים לנוחות הדיירים,‏ יוצרת איזון בין צפיפות גבוהה לבין הצורך להבטיחגישה נוחה לשטח פתוח איכותי עבור תושבים,‏ עובדים ומבקרים.‏כיום מנוצל שטח החצר לטובת מחסנים,‏ חדרי שירות,‏ וחניות כאשר ניתן לרכז שימושים אלו במסגרתתכסית הבניין או בתת הקרקע ולפנות את השטח לטובת פיתוח שטחים מגוננים לפנאי ולנופש ולרווחתהתושבים.‏ב.‏ הגדרות ומושגים16שטח פתוחמושגתכסית הבנייןהסברשטחי חוץ צמודים ליחידות מגורים הם חלק חשוב ואינטגרלי של הבניין מבחינתהשימוש היומיומי ומבחינת אפשרות בקרת המיקרו-אקלים.‏ חשוב לספק שטח חוץפתוח גדול ככל האפשר,‏ תוך שמירה על פרטיות ותוך התחשבות בתנאי האקליםהמיוחדים לאזור.‏ רוב אזורי הארץ מתאימים מאוד לניצול שטחים פתוחים בקרבתהבניינים,‏ שכן בדרך כלל רבים ימי חורף שזורחת בהם השמש,‏ ובימי הקיץ שעותהבוקר המוקדמות,‏ אחר הצהריים המאוחרות והערב מתאימות מאוד לשהייהולפעילות בחוץ.‏על מנת לשמור כי השטח הפתוח יהיה איכותי ושימושי עבור התושבים יש להקפידכי השטח הפתוח:‏יהיה נגיש לכל משתמש פוטנציאלי של הבניין,‏ לרבות אלה שבכיסאות גלגלים.‏יספק חלל פרטי או פרטי למחצה,‏ שאינו חשוף למפגעי רעש.‏יספק אזורי ישיבה ואזורים למפגשים חברתייםהשטח הבנוי המכסה את פני הקרקע.‏ ניתן לומר כי גבולות התכסית זהות לקוויהבניין.‏16מתוך המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל,‏ עמ'‏ 61.תקן ישראלי ת"י ] 97מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע17עצי צלמושגהסברעצי צל,‏ החל ברמת העץ הבודד וכלה בשטחים רחבי ידיים,‏ יוצרים שטחים מוצללים,‏הנעימים יותר לפעילות אנושית רוב ימות השנה מאשר שטחים החשופים לשמש.כפישהוכח במחקרים,‏ לעצים במרחב העירוני תרומה של ממש בהפחתת עומס החוםבעיר.‏ לכל אלו חשיבות רבה בעיקר באזורים חמים,‏ המאפיינים את מרבית שטחיהארץ.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםלצורך יישום מאפיין זה יש לתכנן את שטחי השירות של הבניין כך שיהיו מרוכזים במתחם אחד עםעדיפות לתכסית הבניין ובכך ליצור שטח אפקטיבי לטובת שימושי חוץ.‏ כמו כן תכנון חניה תת קרקעיתתורם רבות למירוב השטח הפתוח במפלס הקרקע.‏ה.‏ חישובים נדרשיםטבלה לחישוב השטח הפתוחשטח המגרששטח תכסיתשטח פתוחשטח פתוחשטופל במ"רשטח פתוחשטופל)Z*100)/(X-Y)X-Y מ"ר Z מ"רYמ"רX מ"רחישוב לצורך ניקוד:‏אחוזניקוד0.81.31.550% ≥ )Z*100)/(X-Y)65% ≥ )Z*100)/(X-Y)80% ≥ )Z*100)/(X-Y)17מתוך ‏"שטחים ציבוריים פתוחים בערים",‏ מאי 2008, המשרד להגנת הסביבה,‏ משרד הפנים,‏ משרד הבינוי והשיכוןתקן ישראלי ת"י ] 98מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט,‏ אדריכל נוףתקן ישראלי ת"י ] 99מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.6 שימור אדמת חישוף וקרקע מקומית לשימוש חוזרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏שימור אשמת חישוף וקרקע מקומית לשימוש חוזרלא0.52.6מטרהלעודד שימור קרקע עליונה ‏)אדמת חישוף(‏ וקרקע מקומית בכל שטח המגרש עד לעומק שלס"מ לפחות לשימוש חוזר בשטחי הפיתוח.‏40א.חשיבות סביבתיתהקרקע העליונה מכילה את החומרים האורגניים ואת תכולת הזרעים של ‏"יחידת הצומח"‏ הנמצא במקום,‏על כן במקרים רבים נחשבת למשאב,‏ ואף משאב לאומי.‏ בכל מקום שהדבר אפשרי,‏ יש לשמור על הקרקעשבאתר ‏)אדמת חישוף ואדמה מעומק הראויה לשתילה(,‏ כמשאב טבעי אקולוגי במקום לסלקה.‏הגדלת עומק הקרקע לשימור תאפשר שמירת לחות בקרקע,‏ היבט שיעזור לצמחייה לשרוד בתנאים שליובש וצמצום מכסות השקיה,‏ והשימוש בקרקע מקומית יעזור לשמש כבסיס מתאים לצומח מקומי ולשיקוםתהליכים אקולוגים מקומיים ‏)מזון לחרקים וציפורים וכו'(.‏ב.הגדרות ומושגיםמושגקרקע עליונה/‏ אדמתחישוף-‏הסברבטיפול בחומרי חפירה מבחינים בין קרקע עליונה ‏)אדמת חישוף(,‏ שיכולה להיותס"מ ‏)תלוי במאפייני השטח(‏ לבין קרקע מעומק ‏)כל מה שנמצאמתחת לשכבת הקרקע העליונה(.‏ הקרקע העליונה מכילה את החומרים האורגנייםואת תכולת הזרעים של ‏"יחידת הצומח"‏ הנמצא במקום.‏בעומק 20-40קרקע מקומיתלעיתים הקרקע העליונה אינה הטובה ביותר לשימור מאחר והיא לפעמים מזוהמתבכל מיני פסולות,‏ שאריות ריסוס וקוטלי עשבים,‏ ותכולת הזרעים בה עלולה להיותשל צומח פולשני בלתי רצוי.‏ אי לכך,‏ נכון לשמר גם קרקע מקומית מעומק לצרכישיקום.‏ אמנם היא ‏"עקרה"‏ יותר ‏)אין בה את החומרים האורגנים(,‏ אך ניתן לטפלבזה על ידי תוספת של דשנים / קומפוסט.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןתקן ישראלי ת"י ] 100מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעד.יישוםבמקרה של שיפוץ בניין ללא בנייה חדשה ישמור על הקרקע הקיימת באזורים בעלי צמחייה באתר.‏ אמצעי שימורכוללים נוהלי עבודה עבור משאיות ועובדי הבנייה ועבור אחסנת חומרים וכן מחסומים פיזיים.‏ה.חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אקולוג / אדריכל נוף.‏תקן ישראלי ת"י ] 101מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.7 אקולוגיית האתרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אקולוגיית האתרכן2.62.7מטרהלזהות ולהפחית את הנזק לאיזון האקולוגי הקיים באתר בזמן הכנת האתר לעבודות הבנייה ובזמןעבודות הבנייה,‏ ולעודד פעילות ופתרונות שישַ‏ מרו או/וגם ישפרו את הערך האקולוגי של האתרבעקבות הפיתוח ובמהלכו.‏א.‏ חשיבות סביבתיתלעתים קרובות נחשב הפיתוח גורם המזיק לערך האקולוגי של אתר.‏ תפיסה זו נכונה במקרים מסוימים,‏ אך ניתןבמסגרת הפיתוח גם לשפר את האתר מבחינה אקולוגית,‏ דבר המצריך התחשבות קפדנית ברכיבים הקיימיםוהסמוכים,‏ נוסף על בחירה זהירה של מיני צמחים ובתי גידול.‏ במקרים שלא ניתן למנוע נזק בעקבות הפיתוח,‏אפשר לנקוט צעדים המיועדים לקזז את ההשפעות השליליות על ידי שיפור משמעותי של אזורי פיתוח אחריםבאתר.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהאתר והסביבה הקרובהמחסומים וגדרותהסברהכוונה למגרש הכולל את המבנה,‏ שטחים לא מבונים במגרש וכן את הסביבההקרובה למגרש בה קיימים רכיבים אקולוגיים הנשענים על משאבים במגרש,‏לדוגמה,‏ עץ בוגר הנמצא מחוץ לגבולות המגרש אך מערכת השורשים שלו נמצאתבתוך גבולות המגרש או ניזונה ממי תהום במגרש יהיה כלול ברשימת הרכיביםהאקולוגיים של האתר.‏אמצעים אלה ימנעו עבודות בנייה באזור שביניהם לבין גזע העץ.‏ המרחק המינימליבין גזע העץ והמחסום יהיה כמרחק פריסת ענפי העץ או מחצית הגובה של העץ,‏לפי הערך הגדול יותר.‏עצים בוגריםעץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו,‏ הנמדד בגובה 13018סנטימטרים מעל פני הקרקע,‏ הוא 10 סנטימטרים לפחות.‏מגוון ביולוגיהמונח מגוון ביולוגי ‏)‏Biodiversity‏)מתאר את שונות החיים הגדולה על פני האדמה.‏מדובר על מגוון האורגניזמים ‏)יצורים חיים(‏ מכל מקור ‏)יבשתי,‏ ימי,‏ מימי או אחר(,‏ומגוון המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף האקולוגיות התומכות באורגניזמים אלו.‏18מתוך חוק התכנון והבנייה ‏)תיקון מס'‏ 89(, התשס"ט-‏ 2008תקן ישראלי ת"י ] 102מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעמושגמערכת ניקוז בת קיימההסבר)SUDS- Sustainable Urban Drainage System(– מערכת זו משלבת אמצעיםשונים להפחתה,‏ השהייה,‏ אצירה וחלחול של נגר.‏ניתן ליישם מערכות אלו באמצעות גגות ירוקים וגינות המתוכננות בשילוב עם אמצעיאצירה,‏ השהייה וחלחול ובכך להקטין את כמויות הנגר הנוצרות באתר ולהפחית אתהעומס על מערכות הניקוז העירוניות.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•חוק התכנון והבנייה ‏)תיקון מס'‏,)89 התשס"ט 2008חוק זה עוסק בשמירה על עצים בוגרים.‏ במידה והיו בתחום התכנית עצים בוגרים לא יאשר מוסדהתכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקוליםהתכנוניים.‏http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/1CD9F71F-E96C-4CA9-9603-B9A8B3115976/0/tikun_89_chok_hatichnun.pdf‏"מגוון ביולוגי ופיתוח בר קיימה",‏ המשרד להגנת הסביבה,‏ ינואר 2002המסמך מציג את נושא המגוון הביולוגי וחשיבותו לפיתוח בר קיימה בישראל.‏ כמו כן מציע מדיניות עלמנת לשלב את הנושא במערכות התכנון והפיתוח.‏ המסמך מאפשר היכרות ראשונית עם נושא המגווןהביולוגי בהקשר מקומי.‏•http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0208_1.pdfד.‏ יישוםהתהליך מתחלק ל-‏ 3 שלבים:‏שלבפירוטהשלב הראשוני ההכרחי על מנת לבצע פעולות לטובת האקולוגיה של האתר הוא לזהות מהקיים באתר שניתן לשמר או לחלופין מהי האקולוגיה בסביבת האתר במקרה שלא נשארורכיבים אקולוגיים באתר וכל שניתן לעשות הוא לשחזר.‏1. זיהוי2. שימור‎3‎‏.שיפורלאחר זיהוי הרכיבים האקולוגיים יש לנקוט בפעולות ואמצעים לשימור הרכיבים שזוהו.‏שלב זה מתייחס לכל הפעולות שננקטו על מנת לשפר את האקולוגיה שהייתה קיימת באתרכלומר,‏ להגדיל את המגוון הביולוגי,‏ לשחזר בתי גידול,‏ שתילת מיני צמחייה מקומית,‏ תמיכהבטבע עירוני ועוד.‏תקן ישראלי ת"י ] 103מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעמקרהא'‏ב'‏פירוטכאשר עבודות עפר להכנת האתר כבר בוצעו והתשתיות כבר קיימות באתר כחלק מתכנית פיתוחכללית.‏כאשר האתר לא הוכן בעבר לצורכי פיתוח.‏במקרה של בנייה קיימת או מגרש בשטח עירוני בנוי;‏במידה ונעשתה על ידי היזם בדיקה,‏ ולא ניתן לזהות ממצאים לגבי האקולוגיה של האתר,‏ יצהירהיזם על עובדה זו.‏זיהוי האקולוגיה של האתר והסביבה הקרובה ‏)רלוונטי הן במקרה א והן במקרה ב לעיל(‏תיעוד האקולוגיה הקיימת באתר ‏)עצים,‏ צמחייה,‏ בעלי חיים,‏ חרקים(.‏הערכה של חשיבות האתר בהקשר של האקולוגיה הכללית של האזור.‏זיהוי מאפיינים אקולוגיים בסביבה הקרובה המסתמכים על משאבים באתר כדי להתקיים כגון עץ בוגרהנמצא במגרש הסמוך אך מערכת השורשים שלו חודרת לאתר הפרויקט.‏הגנת רכיבים אקולוגיים קיימים באתר והסביבה הקרובה ‏)רלוונטי במקרה ב לעיל(‏דוגמאות לפעולות הגנה על רכיבים אקולוגיים קיימים:‏עצים קיימים יוגנו בעזרת מחסומים.‏עצים קיימים יוגנו מפני פגיעה ישירה מניתוק או חניקת השורשים,‏ ויסופקו להם מים כנדרש עבור המשךקיומם וגידולם.‏יוקמו מחסומים/גדרות עבור שיחים/אזורים טבעיים הדורשים הגנה.‏ערוצי מים יוגנו באמצעות תעלות ניתוק וניקוז האתר כדי למנוע זרימת נגר מזוהם לתוך מקורות מיםטבעיים ‏)מניעת זיהום,‏ הצטברות טין,‏ סחף וכדומה(.‏יש להימנע מביצוע עבודות חישוף בתקופות קריטיות במשך השנה ‏)כגון עונות ההזדווגות או ההמלטה(.‏בעלי חיים יועברו לפי הצורך לאתרים חלופיים שאליהם יוכלו להסתגל.‏שיפור אקולוגיית האתר הקרובה ‏)רלוונטי הן במקרה א והן במקרה ב לעיל(‏דוגמאות לאמצעים לשיפור אקולוגיית האתר:‏בניית בתי גידול מתאימים על בסיס המשאבים באתר כדי לתמוך בהישרדותן של מערכות אקולוגיותבאתר לאורך זמן ‏)אדמה,‏ עומק הקרקע,‏ נגר,‏ מרחב המאפשר גדילה עד לשלב הבגרות וכדומה(.‏נטיעת מינים מקומיים או כאלה הידועים כאטרקטיביים או מועילים לבעלי חיים מקומיים.‏אימוץ נוהלי גננות מקובלים ‏)כגון הימנעות משימוש או שימוש מזערי בחומרי הדברה משתיירים(.‏התקנת ארגזים לציפורים,‏ לעטלפים או/וגם לחרקים במקומות מתאימים באתר ותמיכה בטבע עירוני.‏פיתוח תכנית לניהול המגוון הביולוגי באתר הכוללת הימנעות מעבודות חישוף בתקופות קריטיות במשךהשנה ‏)כגון עונות ההזדווגות או ההמלטה(.‏שילוב,‏ תכנון ואחזקה של מערכות ניקוז בנות-קיימה ,)SUDS( גגות מגוננים ‏)גגות ירוקים(,‏ גינותקהילתיות וכדומה.‏תקן ישראלי ת"י ] 104מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אקולוג,‏ אדריכל נוף,‏ אגרונוםתקן ישראלי ת"י ] 105מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.8 התאמת הבניין לתבליט ולתוואי השטחהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏התאמת הבניין לתבליט הטבעי ולתוואי של השטחלא0.52.8מטרהלעודד התאמה של הבניין ושל פיתוח המגרש לתבליט הטבעי ולתוואי של השטח.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהתאמת הבנייה לתוואי השטח באתר מהווה חסכון בעלויות וצמצום המפגעים הנלווים לעבודות עפר מסיביות.‏כאשר התכנון משתלב בטופוגרפיה המקומית נחסך הצורך בחפירות ובמילויי אדמה,‏ בייצוב אדמה ובניית קירותתמך ועוד כהנה התאמות.‏ בטווח הארוך,‏ השימוש במרקמים המשולבים בתוואי השטח מעוררים תחושת שייכותבקרב המשתמשים בהם ומעודדים שמירה על ערכי סביבה וטבע.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםתבליט טבעימושגהסברהכוונה לטופוגרפיה הקיימת באתר בטרם החלו עבודות הפיתוח הכוללת אתהשיפועים הטבעיים של השטח.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת,‏ משרד הבינוי והשיכוןאת המדריך ניתן להשיג בעותק קשיח בלבד בפניה אל משרד השיכון והבינוי.‏ד.‏ יישוםהנחיות ליישום מאפיין זה ניתן למצוא במדריך לבנייה בטופוגרפיה משופעת של משרד השיכון והבינוי.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןתקן ישראלי ת"י ] 106מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 107מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקע2.9 תמהיל דירותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תמהיל דירותלא0.42.9מטרהלספק תמהיל דירות מגוון בבניין,‏ כדי לאפשר גדלים שונים של דירות ולהיענות לצרכים שלמשתמשים שונים,‏ וכך להבטיח את שמישות הנכס ושימורו לטווח ארוך.‏א.‏ חשיבות סביבתיתתמהיל דירות מגוון מאפשר בחירה מתוך היצע רחב העונה על דרישות המשתמש.‏ מבנה או מתחם בנוי המורכבמדירות בגדלים שונים מעודד יצירת מארג חברתי מגוון ושילוב אוכלוסיות שונות,‏ ללא הדרה של אוכלוסייה מסוימתהנובעת מחוסר התאמת הדיור לצרכיה.‏תמהיל הדירות מאפשר שילוב של גילאים שונים באותו בניין-‏ זוגות צעירים,‏ משפחות צעירות,‏ משפרי דיור,‏ רווקים,‏אלמנים ועוד.‏ מגוון של בתי האב מאפשר לבניין להיות בשימוש לתקופה ארוכה יותר,‏ הבניין לא ‏"מזדקן"‏ בבת אחת,‏ומתאפשר מפגש בין דורי וכינון של קהילה בת קיימה.‏כמו כן תמהיל דירות מאוזן חוסך את הצורך שבשינויים פנימיים הכרוכים בהריסה ובנייה מחודשת לטובת התאמתהדיור לדרישות המשתמש.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםתמהיל דירותמושגהסברשילוב של יחידות דיור בגדלים שונים בבניין אחד על מנת לאפשר לאוכלוסייה מגוונתלהתגורר בבניין.‏ בתקן זה תמהיל הדירות חייב לכלול דירות 2 חדרים ו/או 3 חדריםעל מנת להבטיח כי אכן יתאים תמהיל הדירות לבתי אב מסוגים שונים.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםיישום מאפיין זה נקבע בעת קביעת הפרוגרמה,‏ בשלבים ראשוניים של התכנון.‏ על הפרויקט לקבוע מגוון של יחידותדיור כולל דירות קטנות יותר בעלות 2 או/ו 3 חדרים כך שהיקפם יהיה שווה ערך ל-‏ 10% מכלל הדירות בבניין.‏תקן ישראלי ת"י ] 108מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 2 קרקעה.‏ חישובים נדרשיםחישוב תמהיל דירות:‏סה"כ יחידות דיורסה"כ יחידות דיור בנות 2 או/‏ ו 3חדריםאחוז יחידות דיורשל 2 או/‏ ו 3 חדריםZ=(Y*100)/XYXחישוב למתן ניקוד:‏אחוז יחידות דיורשל 2 או/‏ ו 3 חדריםניקוד0.4Z≥10ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 109מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

3. מיםתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 110מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 3 מים3.1 חיסכון בשימוש במים שפירים בבנייןהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חיסכון בשימוש במים שפירים בבנייןלא5.43.1מטרהחיסכון בצריכת מים שפירים בבניין על ידיהמצמצמים את השימוש במים.‏עידוד השימוש בקבועות שרברבות ובאבזריםא.‏ חשיבות סביבתיתהשמירה על מקורות המים של ישראל היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של המדינה.‏ מדינת ישראל נכנסהלמאה ה-‏‎21‎ במצב של ניצול יתר של מים.‏ כדי להמשיך ולספק לאוכלוסיית המדינה את כל צורכי המים שלהבתנאי מחסור,‏ החלה המדינה ליישם מדיניות ניהול מים בת-קיימה,‏ הכוללת חיסכון במים.‏ בבניינים ניתןלהפחית את השימוש במים על ידי הקטנת הכמות הנצרכת,‏ במיוחד עבור כלים סניטריים המהווים חלק ניכרמסך כל תצרוכת המים.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאבזרים חוסכי מיםהסבראבזר או מוצר אשר התקנתו ושימוש נכון בו יגרמו לחסכון משמעותי בצריכת המים.‏אבזר חוסך מים מאושראבזר חוסך מים אשר קיבל את אישור הרשות הממשלתית.‏ אבזר מאושר יסומן בתוכחול.‏.1.2.3.4.5.6.7.8.9.10.11.12.13.14.15סוגי אבזרים חוסכי מים19מאושריםמכל הדחה דו כמותימשתנה בלא מיםוסת ספיקה לברז הכיורוסת ספיקה לברז הכיור אנטי ונדלי ‏)ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד(‏וסת ספיקה למקלחוסת ספיקה למקלח אנטי ונדלי ‏)ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד(‏מגביל ספיקה לברז כיורמגביל ספיקה לברז כיור אנטי ונדלי ‏)ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד(‏מגביל ספיקה למקלחמגביל ספיקה למקלח אנטי ונדלי ‏)ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד(‏ראש מקלח חסכונימקלח יד חסכוניברז בעל סגירה אוטומטיתברז בעל פתיחה וסגירה אוטומטיותשסתום הדחה ‏)מזרם(‏הרשימה מתוך קובץ התקנות27 6969- בינואר 2011- כללי המים ‏)אבזרים חוסכי מים(-‏ התשע"א 201119תקן ישראלי ת"י ] 111מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מים920תו כחולמושגמיכל הדחה דו כמותיהסברהיתר לסימון אבזר חוסך מים.‏ במטרה לעודד תכנון,‏ ייצור ושיווק של מוצריםהתורמים לחיסכון במים,‏ מעניקה רשות המים את התו הכחול המבטיח כי המוצראיכותי,‏ יעיל וחסכוני לשימוש.‏ התו הכחול מופיע על אריזות המוצרים שנמצאומתאימים ועמדו בדרישות ובתקנים מחמירים.‏מיכל הדחה המותקן בכל סוגי השירותים מאפשר לבחור בין הדחה של מכל מלא אושימוש בחצי מכל.‏ בשירותים קיימים ניתן לבחור בין הדחה של 4.5 ליטר והדחה שלליטר,‏ ובשירותים חדשים ניתן לחסוך אף יותר ולבחור בין 3 ל-‏‎6‎ ליטרמים.השימוש במכל הדחה דו כמותי חוסך כ-‏ 18 ליטר לנפש ליום,‏ המהווים כ-‏ 12%מצריכת המים הממוצעת.‏ המכלים החדשים חוסכים כ ליטר נוספים,‏ שהינם כ-‏נוספים.‏12 -8%וסתי ספיקה ‏)חסכמים(‏וסת ספיקה לברז כיורוסתי ספיקה חוסכים כ – 1/3 מכמות המים העוברים דרכם מבלי להרגיש.‏ הווסתיםמאפשרים זרימה קבועה וחסכונית של מים והם קלים להתקנה – בדרך כלל מדוברבהברגה פשוטהוסת המאפשר זרימה קבועה של מים בברז הכיור במטבח ובאמבטיה.‏ ישנם שני סוגיוסתים;‏ וסת קו המותקן בין הקיר לברז ווסת קצה המותקן בקצה הפייה של הברז,‏במקום מסנן המים שאינו מסיע לחיסכון במים.‏ לאחר ההתקנה ספיקת המים לברזכיור תהיה בין 4 ל-‏‎8.5‎ ליטר לדקה.‏וסת ספיקה למקלחוסת המאפשר זרימה קבועה של מים דרך ראש מקלח ובמקלח יד.‏ וסת זה מותקןע"י הברגה פשוטה לפני ראש המקלח או בין הסוללה לבין צינור מקלח היד.‏ לאחרההתקנה ספיקת המים תהיה בין 8 ל-‏‎11‎ ליטר לדקה .מגביל הספקת מים לברזהכיורראש מקלח חסכונימקלח יד חסכוניאביזר המקטין את קוטר מעבר המים ובכך מגביל את זרימת המים בברז הכיור.‏ההתקנה נעשית בקצה הפייה של הברז ע"י הברגה פשוטה,‏ במקום מסנן המיםשאינו מסייע כלל לחיסכון במים.‏ לאחר ההתקנה ספיקת המים תנוע בין 3.2 ל-‏‎10‎ליטר לדקה.‏ראש מקלח המכיל וסת או מגביל צריכת מים.‏ כמות המים עם ראש מקלחת חסכונינעה בין 4.5 ל-‏‎11‎ ליטר לדקה.‏מקלח יד מכיל וסת או מגביל ספיקה.‏ כמות המים במקלח יד המכיל וסת ספיקה נעהל-‏‎11‎ ליטר לדקה ואילו כמות זרימת המים במקלח יד המכיל מגביל ספיקהנעה בין 4.5 ל-‏‎13‎ ליטר לדקה.‏בין 4.5ברז בעל מנגנון סגירהאוטומטיברז בעל מנגנון פתיחהסגירה אוטומטיברז המופעל באמצעות לחיצה,‏ משיכה או כפתור הנסגר באופן אוטומטי לאחרההפעלה או לפי זמן קצוב.‏ ישנם שני סוגי ברזים בעלי סגירה אוטומטית;‏ ברז לשתיההמספק מים כל עוד מחזיקים בכפתור ההפעלה,‏ וברז כיור המספק כמות קצובה שלמים אשר בניגוד לברז השתייה מאפשר שימוש בשתי הידיים בו זמניתברז המופעל על-ידי מערכת חיישנים אלקטרונית הפועלת ללא מגע יד אדם.‏ הברזפועל כאשר החיישנים קולטים את הידיים המתקרבות לכיוון הברז ומפסיק אוטומטיתכאשר הידיים מתרחקות מהחיישניםפירוט על אבזרים חוסכי מים מתוך אתר רשות המים>‏ חסכון במים>‏ אבזרים חוסכיםמתוך אתר רשות המים

ג.‏. 3 מים•תקנים ומסמכים נלוויםכללי המים ‏)אבזרים חוסכי מים(,‏ התשע"א 2011כללי המים כפי שאושרו בקובץ התקנות 6969 ב-‏‎27‎ בינואר.2011http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/39F18708-6D55-4A09-99CD-FF253C3FD8B6/25212/6969.pdfרשות המים-‏ אביזרים חוסכיםפירוט והסברים על אביזרים חוסכים במים באתר רשות המים.‏•http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-saving/Pages/Save-Accessories.aspxרשות המים-‏ רשות המים-‏ אביזרים חוסכיםרשימת המוצרים המסומנים בתו כחול כולל שם יצרן/יבואן,‏ תיאור המוצר ופרטי התקשרות.‏•http://www.water.gov.il/Hebrew/Watersaving/FilesSaveAccessories/ApprovedProducts19082010.pdfד.‏ יישוםמאפיין זה כולל את צריכת המים של הבניין בלבד ואינו כולל צריכת מים בשימושם של צרכנים אחריםבגבולות המגרש,‏ כגון מים לגינון והשקיה.‏ המאפיין מציג דרישות שונות עבור בנייה חדשה ובנייה קיימת,‏כאשר השונות נובעת מהדרישות הקיימות היום בחוק לגבי התקנת ברזים,‏ מקלחים ואסלות בבתיםחדשים.‏בנייה חדשההניקוד במאפיין זה הוא מצטבר ויתקבל עבורהתקנת אבזרים חסכוניים שמעבר לנדרש בחוקבמקלחים ובכיורים.‏מרבית הניקוד )3.4( במאפיין זה יתקבל עבורהתקנה של מקלחים ב-‏ 90% מהמקלחים בבניין.‏יתרת הניקוד תתקבל על התקנת אברים חוסכימים ב-‏ 50% מהברזים בבניין.‏בנייה קיימתהניקוד במאפיין זה הוא מצטבר ויתקבל עבורהתקנת אבזרים חסכוניים במקלחים ובברזים וכןהתקנת אסלות ומכלי הדחה חסכוניים.‏הניקוד יתחלק באופן שווה על התקנת אבזריםחוסכים:‏ב-‏ מהאסלות ‏)לרבות מכלי ההדחה(‏נק'‏ב-‏‎90%‎ מהמקלחים-‏ נק'‏ב-‏‎90%‎ מהברזים-‏ יתקבלו נק'‏יתקבלו 1.81.890%יתקבלו 1.8הערה:‏ ישנה חשיבות גדולה מבחינת חסכון במים להתקנה משולבת של אסלות חדשותחסכוניות במים יחד עם מכלי הדחה חסכוניים למקסום החסכון במים.‏תקן ישראלי ת"י ] 113מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםדרישה נוספת בבנייה קיימתעל מנת לקבל נקודות על חסכון במים שפירים בבניין נדרש מפרויקט שיפוץ בניין קיים להתקין אבזריםחוסכי מים שמעבר לדרישות החוק ב-‏ 70% מהכמות הכוללת של ברזים,‏ מקלחים ואסלות ‏)לרבות מכליהדחה(‏ וזאת בנוסף לעמידה באחת מהדרישות הנ"ל.‏המטרה בשיפוץ של בנייה הקיימת היא לתמרץ להחליף במסגרת השיפוץ כמה שיותר ברזים מקלחים,‏אסלות ומכלי הדחה בכאלו החוסכים בצריכת המים.‏ה.‏ חישובים נדרשיםבנייה חדשהאבזריםסה"כבבנייןסה"כ אביזרים חסכונייםאחוז(100/X)*YYXמקלחים(100/X)*YYברזים בעלי אביזרים נוספים Xבנייה קיימתאבזריםסה"כסה"כ אביזרים חסכונייםאחוז(100/X)*YYXאסלות ומכלי הדחה(100/X)*YYXמקלחים(100/X)*YYXברזים(100/X)*YYXאביזרים נוספיםחישוב למתן ניקודבנייה חדשהאביזראחוזניקוד3.4290%50%מקלחיםברזים ואביזרים נוספיםתקן ישראלי ת"י ] 114מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםבנייה קיימתאביזראסלות ומכלי הדחהמקלחיםברזיםאביזרים נוספיםאחוזניקוד1.81.81.8---90%90%90%ב-‏‎70%‎ מכלל הברזים,‏ מקלחים,‏ אסלותו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 115מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מים3.2 אמצעי מדידה משניים ואמצעי בקרה – מיםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אמצעי מדידה משניים ואמצעי בקרה-‏ מיםלא3.53.2מטרהלצמצם את השפעתן של דליפות גדולות שאינן מאותרות בנסיבות רגילות,‏ ולספק אמצעי מדידהאשר מטרתם למנוע בזבוז מים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתאמצעי מדידה ובקרה הינם אמצעים משמעותיים בהפחתת הצריכה.‏ בבנייה הירוקה מערכות הבקרהוהמדידה חשובות לצורך חסכון בצריכת משאבים כגון מים ואנרגיה.‏ שילוב של מערכות מדידה ובקרהמבטיח כי באמצעות ניהול נכון תופחת הצריכה.‏ כמו כן המדידה מאפשרת לראות את יעילותם של אבזריםשונים לחסכון במים ושל מכשירים חסכוניים כגון מדיח כלים.‏אמצעי הבקרה והמדידה בפרק המים מתייחסים לאיתור דליפות מים הן בשטח המגרש והן בבניין עצמו.‏כמו כן ניתן להתקין אמצעי מדידה ובקרה נפרדים עבור צריכת מים לטובת הגינון,‏ וצריכת מים לטובתהשימוש בדירה.‏ באמצעות שעון מים נפרד והשקיה מבוקרת של הגינון ניתן לחסוך כמויות מיםמשמעותיות.‏ ברמת הדירה ניתן להתקין בקר מים דירתי המאפשר לדיירים קבלת נתונים על צריכת המיםשלהם בזמינות גבוהה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסברדליפות מים עלולות לגרום אובדן גדול ועלויות גבוהות,‏ ויש להן פוטנציאל לגרום נזקרב.‏ בבנייני מגורים יש סיכון גבוה לדליפות בלתי מזוהות מפני שבתי שימוש רביםאינם פועלים במשך שעות רבות במהלך היום.‏מערכת איתור דליפותמערכת איתור דליפות הינה מערכת המאפשרת איתור נזילות ומניעת בזבוז מתמשךשל מים.‏ המערכת תותקן על המונה הראשי ותהיה רלוונטית הן למים בשימושהבניין והן למים בשימוש המגרש לצרכי השקיה וגינון.‏כאשר מותקן מד מים של רשות המים בגבול המגרש,‏ ייתכן שיהיה צורך להתקין מדזרימה נפרד כדי לאתר דליפות.‏ ואולם אם רשות המים מסכימה להתקין מכשירניטור/איתור דליפות מכל סוג שהוא על המונה שלה,‏ פתרון זה יהיה מקובל אף הוא.‏מד מים נפרד עבור הגינוןמד מים נפרד המודד רק את כמות המים המופנית להשקיית הגן,‏ מאפשר לדעת אתצריכת המים המדויקת בגינה.‏ באופן זה ניתן לבחון את יעילותן של פרקטיקות שונותלחסכון במים.‏תקן ישראלי ת"י ] 116מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםמושגבקר השקיה/‏ קוצב מיםלגינההסברמאפשר הקצבה מתוכננת של כמות המים המספיקה להשקיית הגינה.‏ קוצב הגינהמתחיל ומפסיק את זרימת המים לפי הזמן והכמות שנקבעו מראש.21בקר דירתימאפשר קריאה נוחה של נתוני צריכת המים עבור כל יחידת דיור וכתוצאה מכך ניהוליעיל של צריכת המים להשגת חסכון.‏ את הבקר יש להתקין בתוך הדירה במקוםנגיש לצורך קריאה זמינה של הנתונים.‏ ישנם בקרים שיכולים להתריע על צריכה מעללכמות שנקבעה מראש.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•גן חסכוני במים-‏ ישראל גלון-‏ גן ונוף-‏ גיליון ד'‏ יולי אוגוסט 2008- אתר משרד החקלאותמאמר בנושא תכנון גינות חסכוניות כולל נתונים על צמחים שונים,‏ צריכת מים,‏ עקרונות תכנון של גינה חסכניתונתונים על בקרת מים בגינה.‏ בסוף המאמר מידע על התקנת מד מים נפרד עבור הגינון.‏http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/56767AD8-4E05-46AF-BBB0-8A1C997CA035/0/gan_chaschani_gan_venof.pdfד.‏ יישוםמאפיין זה מורכב משלושה סעיפים העוסקים בתחומים שונים של מדידה ובקרה של צריכת המים.‏ הניקודהוא נפרד עבור כל סעיף.‏סעיףא.‏ב.‏ג.‏פירוטמערכת איתר דליפות-‏ בקרת מערכות המים בבניין ובמגרש.‏ יתקבלו 1.3 נקודות על התקנתמערכת לאיתור דליפות על המונה הראשי.‏מד מים נפרד ובקר השקיה לגינון-‏ מדידה ובקרה של צריכת המים בשטח במגרש לצרכי השקיהוגינון.‏ יש להתקין מד מים נפרד וגם בקר השקיה על מנת לקבל נקודות.‏1.3בקר מים דירתי-‏ למדידה של צריכת המים ברמת הדירה-‏ יש להתקין בקר מים בתוך הדירה ב-‏100% מיחידות הדיור בפרויקט על מנת לקבל נקודות.‏0.9ה.‏ חישובים נדרשיםאנק'‏1.3בגכן / לאהאם הותקנה מערכת לאיתור דליפות?‏ כן / לאמד מים נפרד1.3כן / לא בקר השקיההותקן ב-‏ 100% מיחידות הדיורבקר מים דירתי בתוך הדירה0.9תקן ישראלי ת"י ] 117מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201121מתוך אתר רשות המים

. 3 מיםו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייה אילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 118מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מים3.3 חיסכון במים שפירים להשקיה בגינוןהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חיסכון במים שפירים להשקיה בגינוןכן2.73.3מטרהלהפחית את צריכת המים השפירים בתוך גבולות המגרש עבור שימושים שאינם בתוך הבניין.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהשמירה על מקורות המים של ישראל היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של המדינה.‏ מדינת ישראל נכנסהלמאה ה-‏‎21‎ במצב של ניצול יתר של מים.‏כדי להמשיך ולספק לאוכלוסיית המדינה את כל צורכי המים שלה בתנאי מחסור,‏ החלה המדינה ליישםמדיניות ניהול מים בת-קיימה,‏ הכוללת חיסכון במים.‏ ניתן לחסוך במים בגינון באמצעות תכנון של גינותחסכוניות במים,‏ שילוב צמחים חסכנים במים וכן על ידי אימוץ שיטות השקיה יעילות.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמים בגבולות המגרשהסברהשימוש במים בגבולות המגרש,‏ מחוץ לבניין עצמו,‏ יכול לכלול מטרות כגון גינון,‏השקיה ותחזוקה.‏גינת ייחוסגינת הייחוס משמשת לצורך מדידה של החיסכון במים לצרכי גינון שהתקבלו בבנייןהירוק.‏ גינת הייחוס היא גינה שהמרכיבים שלה וערכי צריכת המים שלה מאפייניםגינה טיפוסית.‏גינת הייחוס מורכבת מ‎30%‎ דשא בתחזוקה בינונית,‏ 50% שיחים ועצים שצריכותהמים שלהם שונות פרחים וירקות‎22‎‏.‏ערכי המים המאפיינים את גינת הייחוס משתנים בהתאם לאזור האקלים בארץומפורטים בנספח ג'.‏ו-‏ 20%מי עיבוי מזגניםאיסוף של מי עיבוי ממזגנים ושימוש בהם לצורכי השקיה וגינון יכולים לכלול אתהמפורט להלן:‏א.‏ השקיה ישירות מקו איסוף מי העיבוי.‏ב.‏ מכל איסוף שיוזרמו אליו גם מי רשת להשלמת חוסרים ‏)עם מרווח אוויר(‏וקו גלישה לביוב בזמן תקלה.‏ג.‏ מערכת מי המזגנים אשר תספק מים בלעדית לחלקה מסוימת ‏)ללא קיוםמערכות השקיה ישירה ממי רשת באותה חלקה(.‏ ההשקיה תעשה בטפטוףבלבד.‏22הגדרה מתוך נספח ג-‏ גינת ייחוסתקן ישראלי ת"י ] 119מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•נספח ג:‏ גינת ייחוסהנספח כולל הגדרת גינת ייחוס ונתוני צריכת המים של גינת הייחוס לפי אזורי אקלים שונים בארץ.‏בהתאם לגינת הייחוס הוגדרו 4 סוגי גינות המציגות שיפור בחסכון במים:‏גינה אינטנסיבית;‏גינה אקסטנסיבית;‏גינה אקסטנסיבית משופרת;‏וגינה אקסטנסיבית משופרת+.‏הנספח כולל טבלאות חישוב המראות את החיסכון בצריכת המים של כל אחת מהגינות החסכוניות בכל אחד מאזוריהאקלים.‏רשימת צמחים חסכנים במים-‏ רשות המים,‏ המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאותופיתוח הכפר-‏ 2008רשימת הצמחים החסכוניים במים-‏ הרשימה כוללת את שמות הצמחים,‏ התאמתם לאזורי אקליםשונים בארץ,‏ נתונים על הצמח ‏)גובה,‏ קוטר,‏ תיאור,‏ צורת הנוף(‏ ושימוש מומלץ.‏•http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-saving/Documents/Plants2008.pdfצמחים חסכנים במים-‏ תמונות ותיאור-‏ אתר משרד החקלאותמסמך זה כולל צילומים של הצמחים החסכניים השונים.‏ ניתן להשתמש במסמך זה לצורך תכנוןהגינה ועיצוב הנוף.‏•http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/0EF7DF68-77C5-42CA-A576-74864ED8E11D/0/sugeyzmachim.pdf‏"גן חסכן"-‏ ישראל גלון-‏ גן ונוף-‏ גיליון א'‏ אפריל מאי 2009- אתר משרד החקלאותמאמר בנושא תכנון גינות חסכוניות כולל נתונים על צריכת מים ועקרונות תכנון של גינהחסכנית.‏•http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/B1B6C963-EEFF-458D-A2DC-03ECAEFD624A/0/gan_chaschan.pdfתקן ישראלי ת"י ] 120מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מים--‏"עולם הפרח",‏אביגיל הלר ישראל עוברת משחור לירוק-‏ דרכים לחסכון במים בגן הנוי 8002- אתר משרד החקלאותוגיליון פברואר ינואר גיליון דצמבר חלק אחלק ב- מרץ8002http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/50B6F7E6-B5CA-478D-8F16-805EF5C16C95/0/israel_overet_mishachor_leyarok.pdfhttp://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/13018739-7E67-428C-9279-13759D42FDA6/0/israel_overet_mishachor_leyarok_b.pdf- 8002•• מידע מגוון בנושא חסכון במים בגינון וגינות נוי – משרד החקלאותhttp://www.moag.gov.il/agri/subject/zmahim_jishoney_maim_2008/ginun_ginot_noy.htmד.‏ יישוםסוג גינהגינת ייחוסאינטנסיביתאקסטנסיביתמשופרת‏%חסכוןמרכיבים30%דשא בתחזוקה בינונית,‏‎50%‎ שיחים ועצים שצריכות המים שלהם שונותפרחים וירקות.‏ו-‏ 20%20%דשא בתחזוקה בינונית,‏ 60% שיחים ועצים שצריכות המים שלהם שונותפרחים וירקות.‏ו-‏ 20%15%דשא בתחזוקה בינונית,‏ 70% שיחים ועצים שצריכות המים שלהם שונותפרחים וירקות.‏גינה אקסטנסיבית,‏ הכוללת גם קרקע משופרת וחיפוי קרקע לעצים.‏גינה אקסטנסיבית משופרת,‏ הכוללת גם 50% ריצוף ‏)רצוי ריצוף מחלחל(.‏ו-‏ 15%0%10%30%50%75%משופרת +פירוט לגבי צריכת המים ודרישות ההשקיה של כל אחת מהגינות בהתאם לאזורי האקלים השונים בארץניתן למצוא בנספח ג'.‏- תנאי סףלצורך עמידה בדרישות התקן על כל פרויקט של בניין ירוק לעמוד לפחות בדרישות חסכון של 10%,כלומר יישום גינה אינטנסיבית.‏טכניקות לחסכון במים בגינוןניתן להשיג את החיסכון במים שפירים לגינון ע"י יישום שילוב של אמצעים הבאים:‏א.‏ב.‏ג.‏נטיעת זנים שצריכת המים שלהם נמוכה והם בעלי עמידות טובה בתנאי בצורת;‏שימוש במי האיסוף של מזגנים;‏תכנון גינות חסכוניות במים ‏)מידע על עקרונות לתכנון גינות חסכוניות במים במאמרים השונים באתר משרדהחקלאות ובאתר רשות המים(.‏תקן ישראלי ת"י ] 121מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםה.‏ חישובים נדרשיםהחישובים הנדרשים לצורך חישוב אחוז החיסכון במים שהתקבל מופיעים בנספח ג'.‏חישוב לצורך קבלת ניקוד:‏0% חיסכון10%30%50%75%סוג גינהאינטנסיביתאקסטנסיביתמשופרתמשופרת+‏ניקוד‏)תנאי סף(‏1.21.82.7ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל נוף,‏ אקולוג.‏תקן ישראלי ת"י ] 122מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםניהול מי נגר עיליוניקוז3.4המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏ניהול מי נגר עילי וניקוזלא5.43.4מטרהלעודד ניהול ושימור מי נגרא.‏ חשיבות סביבתיתבעשורים האחרונים התפתחה בעולם מודעות לצורך בנייהול ושימור הנגר העילי במרחב העירוני,‏ תוך ראייהרחבה של השפעותיו ההידרולוגיות והסביבתיות.‏בארצות הברית,‏ אוסטרליה,‏ יפן ובמדינות שונות באירופה,‏ נערכו מחקרים והוצאו הנחיות בנושא זה במגמהלצמצם את הפסדי הנגר העילי כתוצאה משטחים בנויים ואטומים ובמקביל לשמור על איכות מי הנגרהמגיעים אל מי התהום.‏במקביל הוחל בישראל בניתוח השפעות העיור המואץ,‏ בעיקר במישור החוף,‏ על כמויות הנגר העילי ואיכותוובניתוח השלכותיו על מאזן המים באקוויפר החוף.‏ בעבודה שהוכנה על ידי מומחי הטכניון ב-‏המשרד להגנת הסביבה,‏ נמצא כי שטחים עירוניים בנויים מצמצמים במידה ניכרת את מידת ההעשרה שלמי התהום במי גשמים.‏ זאת בעקבות הפחתה בשטח הזמין לחלחול מים מפני השטח לעומק הקרקע.‏1997, עבוראובדן המים למי התהום כתוצאה מהגברת הנגר הינה בסדר גודל של עשרות אלפי מ"ק לשנה לכל קמ"רעירוני,‏ ובסדרי גודל של עשרות מיליוני מ"ק לשנה לכלל אקוויפר החוף,‏ עקב הפיתוח הצפוי בשנים הקרובות.‏כמו כן העיור מגדיל את נפחי הנגר העילי בכלל וגם את ספיקות השיא שלו,‏ המחייבות מערכות ניקוזמתאימות.‏אקוויפר החוף,‏ עקב הפיתוח הצפוי בשנים הקרובות.‏ כמו כן העיור מגדיל את נפחי הנגר העילי בכלל וגם אתספיקות השיא שלו,‏ המחייבות מערכות ניקוז מתאימות.‏ המטרה המרכזית של מאפיין זה הינה לעודד תכנוןאשר מצמצם את השפעת העיור על ידי השהיית הנגר העילי,‏ אצירתו והחדרתו.‏ תכנון משמר נגר עילי יוביללהקטנת הנפח הכולל המנוקז והקטנת ספיקות השיא,‏ ימנע עומס יתר על מערכות ניקוז ויקטין אתההשקעות במערכות ניקוז עירוניות חדשות.‏ כל זאת לצד מניעת זיהום מי הנגר המופנים להחדרה,‏ על-ידיתפישתם בסמוך למקום היווצרותם ועל-ידי הפרדת נגר מאזורים מזהמים.2323המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ 2004.תקן ישראלי ת"י ] 123מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסברנגר עיליזרימת מים על פני הקרקע עקב ירידת גשמים או נביעת מעינות,‏ לאחר האידוילאטמוספירה ולאחר החידור למי התהום.24כושר חידורקצב המילוי החוזר25‏)חלחול(‏ של הנגר העילי אל מי התהום .תקופת חזרהשכיחות סופות על פי תקופה ממוצעת בין חזרתן.‏ תקופת החזרה מתאר כתב אופןסטטיסטי,‏ ככל שעוצמתה סופה גדולה יותר.‏ קביעת תקופת חזרה מגדירה אתעוצמת מופע הגשם)כמות בזמן נתון(‏ המרבית אשרה תכנון מותאם לה.265ערכי נגר מקסימלייםערכי נגר מקסימליים עבור תקופת חזרה של שנים יתבססו על פרסומי השירותהמטאורולוגי.‏ כלומר,‏ יש להסתמך על נתוני המשקעים של השרות המטאורולוגי עלמנת לקבוע עבור כל אזור נתון מהי כמות המשקעים המוגדרת כתקופת חזרה שלשנים.‏5אקוויפרשכבת סלע נקבובית,‏ממנה לבארותהמכילה מים ומאפשרת זרימה באופן שניתן להפיק אותם.27.2811תמ"א/‏ 34/ ב/‏‎4‎ ‏:תכניתמתאר ארצית לנושא איגוםולהחדרה לתוך מי התהוםהתכנית,‏ אשר אושרה ביולי 2007, כוללת טיפול בנושא איגום מים ובכך מחליפה אתתמ"א הישנה,‏ אתרי החדרה לסוגיהם והוראות המנחות את התכנון ביחס למיתהום.‏ התכנית מנחה את האיסוף והטיפול בנגר העילי וכן את שימושי הקרקע בהםישנה רגישות לזיהום מי תהוםג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•מדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ אוקטובר 2004- משרד החקלאות,‏ משרד הבינויוהשיכון,‏ המשרד להגנת הסביבהמדריך טכני מפורט כולל הנחיות לבנייה משמרת נגר עילי.‏http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0335_1.pdfתמ"א ‎34‎‏/ב/‏‎4‎‏-‏ תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים-‏ איגום מים עיליים,‏ החדרה,‏העשרה והגנה על מי תהוםקישור להוראות התכנית.‏•http://bonim.pnim.gov.il/nihalem/Peopleside/Documents/horaot%20tama.pdfתקן ישראלי ת"י ] 124מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011242526המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ 2004, מילון מונחים,‏ עמ'‏ 136המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ 2004, מילון מונחים,‏ עמ'‏ 136המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ 2004, מילון מונחים,‏ עמ'‏ 631אתר המשרד להגנת הסביבה

. 3 מיםתקנות בריאות העם ‏)קידוח מי שתייה(-‏ התשנ"ה 1995קישור לתקנות.‏•http://www.health.gov.il/download/forms/a2530_kiduach1995.pdfבנייה ושימור מים-‏ מדיניות והנחיותקישור לתקנות.‏•http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/p0115h_1.pdfמידע בנושא בנייה משמרת מים באתר המשרד להגנת הסביבהקישור לתקנות.‏•http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=maim_bniya&enZone=maim_bniyaד.‏ יישוםפירוט-הפסדי חלחול בשטח בנוי בעבודה שהוכנה על ידי מומחי הטכניון ב-‏ 1997, עבור המשרד לאיכותמ"ק לשנה לכלהסביבה,‏ הוערך כי הפסד החלחול בשטח בנוי עלול להגיע לביןקמ"ר שטח עירוני בנוי.‏ ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים ציבוריים פתוחים מקטין את הפסדמ"ק/קמ"ר שטח בנוי.‏ ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד שלהמים ב-‏מ"ק/קמ"ר,‏ וטיפול נכון במי הנגר יכול להקטין את ההפסד ב-‏ 50,000 מ"ק/קמ"ר160,00070,000 - 240,000.2925,000 - 75,000-ליישום תכנון משמר מים יש להסתמך על המדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי.‏יישום בנייה קיימת המדריך מתייחס גם לטיפול בנגר עילי בשטחים בנויים ומפר את האלמנטיםבהם ניתן להשתמש לצורך אצירה,‏ אגירה והחדרה של הנגר.‏29אתר המשרד להגנת הסביבה

. 3 מיםלצורך קבלת ניקוד בסעיף זה יש להציג את הנתונים הבאים ‏)הפירוטמשמרת נגר עילי,‏בטבלה מתוך המדריך לתכנון ובנייה:)2004סעיףדרישההשטחהלא בנוישל האתרפירוטהכוונה לשטח הפתוח של המגרש בו ייושמו פרקטיקות תכנון משמר מים.‏חישוב השטח:‏ שטח המגרש פחות תכסית הבניין1תכונותהקרקעניתוח תכונות הקרקע ברמת המגרש יכלול את הפרטים הבאים:‏מיקום שטח התכנון על גבי מפה טופוגרפית מפורטת.‏הערכת מבנה תת הקרקע וסוגה מסלע באתר,‏ על סמך מפה גיאולוגית או בדיקת קרקעמפורטת.‏הערכת עומק מפלס מי התהום,‏ על פי מפות ומקידוחים קרובים.‏הערכת איכות מי התהום על-פי מפות ומתוך קדוחים קרובים.‏הערכת מצב האזור הבלתי-רווי מבחינת תכולת מזהמים וכו',‏ על בסיס מידע מקומי.‏סוגי הקרקעות במרחב התכנון ותכונותיהן,‏ על סמך מיפוי מפורט של הקרקעות באתר.‏התאמת מקדמי חידור לחבורות הקרקע ולסוגי הסלע השונים.‏2מהירותהחלחוללקרקעקביעת כושר החידור של הסלע ושל הקרקע תעשה בעזרת טבלאות מקובלות,‏ כולל טווחימינימום ומקסימום ועל פי סיווג הקרקע והמסלע,‏ באמצעות מפות מתאימות ונתונים מקידוחישדה קיימים וכן סקר שדה באתר וסקירת אזור התכנון.‏דוגמה לחישוב נתוני חידור של קרקעות מסוגים שונים ניתן למצוא במדריך לתכנון ובנייה משמרתנגר עילי,‏ 2004, טבלת כושר חידור,‏ נספח 1יש להציג את נתוני מהירות החלחול של הקרקע לאחר יישום אסטרטגיות לשימור מים.‏עמוד 102.3כמותהגשםהצפויהגשםתחנות הגשם באזור ונתוניהן;‏איכות נתוני הגשם;‏כמויות גשם סופתיות;‏שנתיות,‏ רב שנתיות;‏עוצמות גשם סופתיות,‏ לתדירויות וזמני ריכוז שונים;‏מקדמי התחנות.‏ניתוח כמות הגשם הצפויה ברמת המגרש יכלול את הפרטים הבאים:‏הערכת כמות הגשם השנתית על-פי מפת הגשם.‏קביעת סופות הגשם לתכנון על-פי התפלגות עוצמות הגשם בתחנת הגשם הקרובה/‏ביותר,‏ או מתוך מידע ממספר תחנות מרוחקות יותר.‏קביעת עוצמת הגשם המתאימה לתדירות הופעתה לזמן הריכוז.‏בחירת נוסחת/‏ מודל החישוב המתאים לאתר התכנון.‏מייצגת4ספיקתהנגרפירוט נתוני המשקעים ניתן למצוא באטלס האקלימי,‏ בהוצאת השרות המטאורולוגי,‏ אוניברסיטתתל ‏–אביב ומשרד האנרגיה והתשתית משנת 1994.נמדדת במ"ק לשעה.‏הערכת נגר במצב קיים-‏ שימוש בנוסחה הקושרת את נפח הנגר וספיקותיו למאפייני אגןההיקוות,‏ שטחו ועוצמת הגשם.‏דוגמה לחישוב ספיקת הנגר ניתן למצוא במדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי,‏ 2004, נספח4.1 עמוד .119-1265תקן ישראלי ת"י ] 126מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 3 מיםה.‏ חישובים נדרשיםחישוב אחוז הטיפול במי הגשם הנופלים על המגרש:‏שטח לא בנויבמגרש במ"רכמות הגשם הצפויהספיקת הנגראחוז הספיקהטבלה לחישוב ניקוד:‏אחוז הספיקהניקוד1.82.745.415%25%50%100%ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל , אדריכל נוף,‏ גיאולוג,‏ הידרו-גיאולוג,‏ הידרולוגתקן ישראלי ת"י ] 127מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומרים4. חומריםתקן ישראלי ת"י ] 128מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

תיו. 4 חומרים4.1 חומרים ומוצרים בעלי תו ירוקהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חומרים ומוצרים בעלי תו ירוקכן3.54.1מטרהלעודד בחירת חומרים ומוצרים בעלי תו ירוק או תו שווה ערך שיש להם השפעה סביבתית נמוכהיחסית,‏ בעקבות פעילו של כרייה/הפקה מחומר גלם,‏ ייצור והתקנה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתשימוש בחומרים ירוקים במבנה,‏ על חלקיו השונים,‏ מפחית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה כולו.‏תיווי ירוק של מוצרים כולל בין היתר את פליטות הפחמן בגין ייצור החומרים,‏ שימוש בחומרים ממוחזרים,‏צמצום השימוש בחומרי גלם ראשוניים וניהול סביבתי של המפעל.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםתו ירוקמושגהסברהתו הירוק עבור מוצרים שהשפעתם הסביבתית פחותה הוצג לראשונה על ידי מכוןהתקנים הישראלי בדצמבר ‎1993‎‏.תכנית התו הירוק,‏ מבוססת על התקנים‏)הזהים לתקנים הבינלאומיים ISO 14020 ו-‏הישראלים ת"י 14020בהתאמה(,‏ והיא כוללת רשימה ארוכה של תכונות המצמצמות אתהשפעתו השלילית של המוצר על הסביבה מבלי לפגוע באמינות המוצר,‏ בתפקודו אובאיכותו.‏ות"י 14025ISO 14025מנהלת תו ירוקבמנהלת תו ירוק חברים נציגי המשרד להגנת הסביבה,‏ מכון התקנים הישראלי,‏משרד התמ"ת,‏ ארגונים סביבתיים,‏ התעשייה,‏ הצרכנים ולשכות המסחר.‏ המנהלתדנה בבקשות לקבלת היתר לסמן מוצר ב"תו ירוק".‏ הבקשה נבחנת בהתאםלהליכים שמנוסחים בתקן ישראלי30.14020.31שם התקן:‏ ‏"תיווי והצהרות סביבתיים-עקרונות כלליים".‏ תקן זה קובע עקרונותמנחים לפיתוח תווים סביבתיים והצהרות סביבתיות ולשימוש בהם.‏ התקן כוללהנחיות כלליות להערכת מוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה,‏ הנקראים ‏"מוצריםירוקים".‏ התקן מיועד לשימוש בשילוב עם תקנים ישימים אחרים מסדרת ISO14020, ואינו מיועד לשמש באופן עצמאי כמפרט דרישות למטרות התעדה ורישוםכ"מוצר ירוק"‏תקן זה הוא תקן של הארגון הבינלאומי לתקינה ISO 14020 ‏)מהדורה שנייה(‏משנת 2000 שאושר כלשונו כתקן ישראלי במאי.2010ת"י 1402030מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה>‏ נושאים סביבתיים>‏ תעשיות ורישוי עסקים>‏ תעשייה וייצור נקי>‏ תוירוקhttp://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=tav_yaroq_n&enZoneתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 129מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011=tav_yaroq_n31מתוך אתר מכון התקנים הישראלי-‏ http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1140200000 , אתר המשרד להגנת הסביבהבקישור הנ"ל,‏ ונוסח התקן בעברית.‏

. 4 חומריםמושגהסברשם התקן:"תיווי והצהרות סביבתיים-הצהרות סביבתיות מטיפוס -III עקרונותותהליכים".‏התקן מגדיר הצהרות המעידות על היבטים סביבתיים של מוצר או שרות כתוסביבתי.‏‎32‎התקן קובע עקרונות ומפרט תהליכים לצורך פיתוח תכניות להצהרותסביבתיות והצהרות סביבתיות מטיפוס ,III ובמיוחד מבסס את אופן השימוש בסדרת, אשר עוסקת בניתוח מחזור החיים של מוצרLCA (Lifeהתקנים‎14040‎ ISO.Cycle Assessment)ההצהרות הסביבתיות מסוג III כפי שמתוארות בתקן זה מיועדות בראש ובראשונהלשימוש בתקשורת בין יצרנים,‏ אך ניתן להשתמש בהן גם בתקשורת בין יצרןלצרכנים בתנאים מסוימים.‏ תקן זה אינו מבטל,‏ ואינו משנה בשום אופן מידע סביבתי33הנדרש בחוק,‏ או כל דרישה חוקית אחרת.‏ת"י 14025תו שווה ערךחומרי שלדתו ירוק למוצר שמקורו בארגון ממדינות השייכות ל-‏OECD‏.‏חומרים המרכיבים את שלד הבניין או משמשים לבנייתו.‏ חומרים אלו כוללים:‏ בטון,‏בלוקים,‏ ברזל ועץ.‏ במקרה של בנייה קיימת ניתן לכלול במסגרת חומרים אלו גםקירות חיצוניים.‏חומרי גמרחומרים אלו כוללים:‏ צבעים,‏ חיפויי חוץ,‏ אריחים,‏ טיח,‏ גבס,‏ חומרי בידוד ואיטוםותשתית לריצוף.‏חומרי פיתוח המגרשחומרים המשמשים לצורך תכנית הפיתוח של המגרש ואינם כוללים חומריםהמשמשים את הבניין עצמו,‏ כגון:‏ ריצוף ושבילים,‏ סככות,‏ ריהוט ומקומות ישיבה.‏חומרים למערכות בשימושהבנייןחומרים המשמשים את המערכות בבניין כגון צנרת אינסטלציה,‏ תעלות מיזוג אוויר.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםמנהלת תו ירוקבנושא תקנים ומפרטים לחומרים ומוצרים ירוקים,‏ וכן לפרטים על תהליך התיווי למוצרים ירוקים ישלפנות למנהלת התו הירוק במכון התקנים.‏•http://www.sii.org.il/605-he/SII.aspxרשימת מוצרים בעלי תקן ירוק ישראלילרשימת החומרים והמוצרים הירוקים בעלי תו ירוק ישראלי.‏ הרשימה כוללת את כלל המוצריםשקיבלו תו ירוק ללא הפרדה של חומרי בנייה.‏•http://www.sii.org.il/869-he/SII.aspxתקן ישראלי ת"י ] 130מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201132מתוך1BS EN ISO 14025:2010defines an environmental label or environmental declaration as a claim which -BREEAM 2011indicates the environmental aspects of a product or service.33מתוך אתר מכון התקנים הישראלי-‏ http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1140250000

. 4 חומריםת"י 14020ת"י14020 מפורסם באתר המשרד להגנת הסביבה וניתן להורדה ללא תשלום.‏http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/teken_tav-yarok_ISO-14020_1.pdf•ת"י 14025לפרטים נוספים על התקן ולרכישתו,‏ ראו קישור לאתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1140250000מדינות ה OECDרשימת המדינות החברות בארגון ה .OECD ניתן להשתמש במפרטים ותווים ירוקים ממדינות אלולצורך קבלת ניקוד במאפיין זה.‏•http://www.oecd.org/pages/0,3417,en_36734052_36761800_1_1_1_1_1,00.htmlד.‏ יישוםפירוטעמידה בדרישה נבדקת ברכיבי הבניין העיקריים:‏חומרי שלד;‏חומרי גמר;‏חומרי פיתוח המגרש;‏וחומרים למערכות.‏ooooעל מנת לצבור ניקוד במאפיין זה יש להוכיח שימוש בחומרים בעלי תו ירוק ב-‏‎2‎רכיבים מתוך4רכיבי הבניין העיקריים.‏תנאי סף4כדי לעמוד בדרישות תנאי הסף המוצגות במאפיין זה יש להשתמש במוצרים וחומרים בעלי תוירוק בשיעור של 10% ב-‏‎2‎ רכיבים מתוך רכיבי הבניין.‏עמידה בדרישות תנאי הסף אינה מזכה בנקודות.‏על מנת לצבור ניקוד יש להשתמש בשיעור גבוה יותר של מוצרים וחומרים בעלי תו ירוק.‏ ככלששיעור המוצרים והחומרים גבוה יותר כך גם הניקוד.‏בנייה קיימת ‏)שיפוץ(‏בפרויקטים של שיפוץ או השבחה שבהם הרכיבים הקיימים נשמרים ‏)כגון קירות חיצוניים(,‏ ניתןלהוסיף את השטח בפועל של החומרים לשימור בחישובים.‏בבנייה קיימת ניתן לחשב במרכיב 1- ‏"חומרי השלד"‏ גם קירות חיצוניים.‏תקן ישראלי ת"י ] 131מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

חטי. 4 חומריםה.‏ חישובים נדרשיםמרכיביםסה"כ שטח/‏כמות/‏ יחידותסה"כ חומריםירוקיםחישובבאחוזיםהסברמרכיב 1חומרי שלדבטוןבלוקיםברזלקירות חיצוניים ‏)בנייהקיימת בלבד(‏יש להציגלפחות 10%חומרים עם תוירוק באחדממרכיביהמשנה שלחומרי השלדובעוד מרכיבעיקרי נוסףאו:‏מרכיב 2חומרי גמרצבעיםחיפוי חוץאריחים ‏)ריצוףוקרמיקה(‏גבסיש להציגלפחות 10%חומרים עם תוירוק באחדממרכיביהמשנה שלחומרי הגמרובעוד מרכיבעיקרי נוסףחומרי בידוד ואיטוםאו:‏תשתית לריצוףמרכיב 3חומריפיתוחהמגרשריצוףסככותגדרותמצעיםיש להציגלפחות 10%חומרים עם תוירוק באחדממרכיביהמשנה שלחומרי פיתוחהמגרשובעוד מרכיבעיקרי נוסףאו:‏מרכיב 4מערכותתעלות מזוג אווירצנרתכנ"לתקן ישראלי ת"י ] 132מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםמפתח למתן ניקוד:‏אחוזבשני חומרים משתי קטגוריות שונות ‏)תנאי סף(‏בשני חומרים משתי קטגוריות שונותבשני חומרים משתי קטגוריות שונותבשני חומרים משתי קטגוריות שונותניקוד01.52.53.510%15%30%70%ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 133מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומרים4.2 חומרים ממוחזריםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חומרים ממוחזריםלא1.54.2מטרהלהפחית את הביקוש לחומרי בנייה ממקורות טבעיים על ידי שימוש בחומרים ממוחזרים או/וגםבמוצרים בעלי תכולת חומר ממוחזר העומדים בדרישות תקן ישראלי או/וגם על ידי שימושברכיבים בשימוש חוזר.‏34א.‏ חשיבות סביבתיתהמיחזור הוא תהליך של הוצאת חומרים מזרם הפסולת ושימוש בהם כחומרי גלם או ליצירת מוצריםחדשים.‏ שימוש חומרים ממוחזרים במבנה,‏ על חלקיו השונים,‏ תורם לחסכון בכרייה של חומרי גלםבתוליים שאינם ניתנים לחידוש לטובת הבנייה והפיתוח.‏ עידוד של ייצור ושימוש בחומרים ממוחזריםבישראל,‏ ומתן תגמול ייחודי לשימוש בחומרים ממוחזרים בתקן לבנייה בת קיימה יסייעו להרחבת שוקהחומרים הממוחזרים בישראל.‏בנוסף לחסכון בצורך בכרייה של חומרי גלם הולכים ומדללים תורם השימוש בחומרים ממוחזרים לצמצוםהפסולת.‏ פיתוח תשתיות,‏ בנייה חדשה,‏ הריסת מבנים ושיפוצים מייצרים עודפים של חומרי בנייה ופסולתבנייה הדורשים פתרון פינוי.‏ אחוז ניכר של פסולת הבניין הנוצרת בארץ מושלכת שלא כחוק בשטחיםהפתוחים וגורמת לזיהום סביבתי ולבזבוז משאבים יקרים.‏ עוצמת הבעיה והיקפה מחייבות שינוי,‏ ובפרטכאשר מתברר כי רובה של פסולת הבניין ניתנת למיחזור ולהשבה.‏ על פי הערכה ניתן להפיק מיליון טוןשל אגרגטים ממוחזרים בשנה מפסולת הבניין לבדה ובכך לחסוך פעילות כרייה וחציבה משמעותיתולשמש כמשאב חיוני.‏335ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגחומרים בשימוש חוזרהסברמתייחס למוצרים שנאספו בדרכים שונות לאחר שימוש,‏ במטרה להשתמש בהם36מחדש לצורך אותה מטרה לה נוצרו.‏תקן ישראלי ת"י ] 134מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201134מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה35מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה,‏ כנס בונמחזר 2, ‏"הטמעת השימוש בחמרי בנייה ממוחזרים בפרויקטי תשתיות"‏http://arabic.sviva.gov.il/kenes_november.pdf36מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה>‏ נושאים סביבתיים>‏ פסולת מוצקה>‏ הטיפול המשולב בפסולתhttp://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=tipul_meshulav&enZone=tipul_meshulav,2007

. 4 חומריםמושגחומרים ממוחזריםהסברחומר ממוחזר מוגדר כחומר העומד בדרישות תקנים ישראליים או התקן הבינלאומיISO‏,או 14021 מיוצר במפעל מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה.‏ דוגמה לתקןישראלי הכולל דרישות לחומרים ממוחזרים הוא ת"י - 1886 התקן רלוונטי לכבישיםבעלי משטחים המבוססים על אספלט או חומר דומה,‏ מצעים של יסודות בנייןומגרשי חנייה עשויים אספלט.‏תקן זה דן בהרכב,‏ בייצור ובהובלה של מצע מאגרגטים,‏ או/וגם של חומר נבררלשימוש בכבישים,‏ בשבילים,‏ במדרכות ובמשטחים סלולים,‏ כגון רחבות ושדותתעופה.‏ ייצור האגרגטים למצע ולחומר הנברר יכול להתבצע הן בתהליכי גריסהוניפוי של אבן טבעית,‏ הן בתהליכי מיחזור של מוצרי בנייה שמקורם בהריסת מבניםאו באתרי טיפול בפסולת בניין,‏ והן בשימוש חוזר של מצע המתקבל מפירוק של37מיסעות קיימות.‏מוגדרת בהתאם לתקן הבינלאומי‎14021‎ Environmental labels and :ISOdeclarations - Self-declared environmental claims (Type IIת"י 1886תכולה ממוחזרתמוצרים בעלי תכולתממוחזרת חלקיתרכיבים לא כלוליםlabeling) environmental‏)"תווי סביבה והצהרות – טענות סביבתיות שנעשות עלבסיס הצהרה עצמית-‏ תו סביבתי סוג .)"IIעבור מוצרים שמקורם מוצר טרום-צרכן,‏ ערך התכולה הממוחזרת נקבע בחישובאחוז התכולה הממוחזרת בסך המשקל או הנפח הכולל של המוצר.‏רכיבים מכניים,‏ חשמליים וסניטריים וכן פריטים מיוחדים כגון מעליות וציוד לא ייכללובחישוב.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•‏"כנס המיחזור בישראל-‏ מדיניות אתגרים מעשים",‏ אדם טבע ודין 2009לקריאה נוספת על פסולת בניין ומיחזור-סקירה ורחבה ותמונת מצב בישראל-‏ פרק ד'‏ עמ'‏.24-31http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/alldochpsolet1.pdfת"י 1886- מצעים וחומר מילוי נברר לכבישים,‏ לרחבות ולשדות תעופהלפרטים נוספים על התקן ולרכישתו,‏ ראו קישור לאתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/488-e/SII.aspx?standard_num=101886000תקןISO 14021לפרטים נוספים על התקן ולרכישתו,‏ ראו קישור לאתר ארגון התקינה הבינלאומי .)ISO(•http://www.iso.org/iso/catalogue_detail?csnumber=2314637מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏ http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=101886000תקן ישראלי ת"י ] 135מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםד.‏ יישוםעל הפרויקט לספק אסמכתאות כי החומרים והמוצרים אשר שימשו לצורך הבנייה הינם חומרים בשימושחוזר,‏ ממוחזרים או בעלי תכולה ממוחזרת והינם בעלי תקנים מתאימים שיעידו על כך.‏בדומה לשאר המאפיינים בפרק הדרישה נבדקת ברכיבי הבניין העיקריים-‏ חומרי שלד,‏ גמר,‏ חומרי פיתוחהמגרש וחומרים למערכות.‏על מנת לצבור את מקסימום הניקוד )1.5 נקודות(‏ במאפיין זה ישנן שתי אפשרויות:‏4אפשרות א'‏שימוש בחומרים ממוחזרים בשיעור של 10%במרכיב אחד מתוך 4 רכיבי הבניין:‏ חומרי שלד,‏חומרי גמר,‏ חומרי פיתוח המגרש וחומריםלמערכות.‏אפשרות ב'‏שימוש בחומרים ממוחזרים בשיעור של 5% ב-‏‎2‎מרכיבים מתוך רכיבי הבניין:‏ חומרי שלד,‏חומרי גמר,‏ חומרי פיתוח המגרש וחומריםלמערכות.‏במידה ויוצג שימוש בחומרים ממוחזרים בשיעור של 5% ברכיב אחד בלבד יתקבלוחצי מהנקודות במאפיין זה )0.75 נקודות(.‏דוגמאות לרכיבים בהם ניתן לעשות שימושים באגרגטים ממוחזרים:‏בנייןפיתוחקונסטרוקציית הבניין.‏רצפות בטון לרבות רצפות מונחות ישירות על פני הקרקע.‏מילוי גרנולארי וחיפוי;‏מצע תת-רצפתי להנחת צינורות;‏תשתית לריצוף/יסודות המבנה;‏שכבות מצע,‏ קישור ותשתית מביטומן או חומר הידרולי ברחבות או בכבישים.‏משטח כביש מבוסס אספלט או חומר דומה;‏חצץ לגינון.‏מצעים.‏בלוקי בטון גרוסים המשמשים כחומר מילוי לצרכי גינון כלליים לא יחשבו כחומר סוג א.שיטת זונפוצה כעת באתרי בנייה כתוצאה מעלויות הטמנה גבוהות באתרי סילוק פסולת מאושרים.‏יישום בבנייה קיימת-‏ לצורכי הערכת פרויקטים שבהם יש רק שיפוץ בהיקף קטן ברכיבי הפנים כגוןגימורי רצפות,‏ מחיצות וצבע,‏ יש להתחשב אך ורק בפריטים אלה בחישוב הניקוד.‏תקן ישראלי ת"י ] 136מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםה.‏ חישובים נדרשיםמרכיביםסה"כ שטח/‏כמות/‏ יחידותסה"כ חומריםממוחזריםחישובבאחוזיםהסברמרכיב 1חומרי שלדבטוןבלוקיםברזלקירות חיצוניים ‏)בנייהקיימת בלבד(‏יש להציגלפחות 5%חומריםממוחזריםבאחד ממרכיביהמשנה שלחומרי השלדובעוד מרכיבעיקרי נוסף*‏או:‏מרכיב 2חומרי גמרצבעיםחיפוי חוץאריחים ‏)ריצוףוקרמיקה(‏טיחגבסחומרי בידוד ואיטוםיש להציגלפחות 5%חומריםממוחזריםבאחד ממרכיביהמשנה שלחומרי הגמרובעוד מרכיבעיקרי נוסף*‏או:‏תשתית לריצוףמרכיב 3חומריפיתוחהמגרשריצוףסככותגדרותמצעיםריהוט גןיש להציגלפחות 5%חומריםממוחזריםבאחד ממרכיביהמשנה שלחומרי השלדובעוד מרכיבעיקרי נוסף*‏או:‏מרכיב 4מערכותתעלות מזוג אווירצנרתכנ"ל‏*ניתן גם להציג 10% חומרים ממוחזרים במרכיב משנה אחד מתוך 4 המרכיבים העיקריים ‏)שלד,‏ גמר,‏ פיתוח ומערכות(.‏תקן ישראלי ת"י ] 137מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםחישוב למתן ניקוד:‏מערכותפיתוחגמרשלדחומריםממוחזרים≥5%0.750.750.750.75≥10%1.51.51.51.5ו .לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 138מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומרים4.3 חומרים ומוצרים מקומייםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חומרים ומוצרים מקומייםלא0.54.3מטרהלמזער השפעות סביבתיות הנגרמות משינוע חומרי בנייה מיובאים והובלתם על ידי בחירת חומריםומוצרים מקומיים כתחליף.‏א.‏ חשיבות סביבתיתעידוד השימוש במוצרים מקומיים מפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בשינוע מוצריםומעודד את שוק המוצרים המקומי.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגחומרים ומוצרים מקומייםהסברבתקן זה חומר/מוצר מקומי הינו מוצר שיוצר בתחומי מדינת ישראל.‏אין ביטוי בתקן להבדל בין חומר/מוצר אשר יוצר במדינות הקרובות למדינת ישראללבין אלו המרוחקות ממנה.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםפירוטבמסגרת מאפיין זה דרישה כי 75% מכלל החומרים והמוצרים ששימשו את הפרויקט יהיו תוצרתישראל.‏על הפרויקט לבחור במרכיבים אשר יוצרו בישראל ולהציג זאת בכתב הכמויות.‏ כמו כן יש לספקאסמכתאות עבור כל אחד מהמוצרים שמוגדר כמיוצר בישראל.‏במסגרת הרכיבים הנבדקים יכללו כל מרכיבי הבניין למעט רכיבים מכניים,‏ חשמליים וסניטריים וכןפריטים מיוחדים כגון מעליות וציוד.‏תקן ישראלי ת"י ] 139מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםה.‏ חישובים נדרשים200לצורך חישוב הניקוד במאפיין זה יש להגיש את כתב הכמויות תוך ציון מקור החומרים.‏ האחוזים ימדדו עלבסיס כמות המוצרים המרכיבה את הבניין כפי שהיא מופיעה בכתב הכמויות,‏ כאשר ה-‏ 100% יוגדר על ידיסה"כ מספר המרכיבים של הבניין.‏לדוגמה:‏ אם יש סה"כ מוצרים המרכיבים את הבניין ‏)טיח,‏ בלוקים,‏ אריחים(,‏ כל מוצר ייחשב ל-‏‎0.5%‎מסך כל המוצרים ללא קשר להיקף השימוש במוצר במבנה.‏לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 140מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומרים4.4 מיקור אחראי של חומריםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חומרים ממקור אחראילא0.54.4מטרהלעודד רכישת חומרים מיצרנים וספקים בעלי מערכת לניהול סביבתי או/וגם מיצרנים בעלי מערכתלניהול אחריות חברתית או/וגם מיצרנים בעלי מערכת לניהול בטיחות וגיהות בתעסוקה.‏א.חשיבות סביבתיתמערכת ניהול סביבתי של תהליך הפקת חומר גלם או של תהליך ייצור מוצר מבטיח כי נשמרים עקרונותשל צמצום פגיעה בסביבה.‏ מערכות נוספות לניהול חברתי וכן לניהול בטיחותי מבטיחות כי ננקטיםאמצעים לשמירה על בריאות העובדים,‏ שמירה על בטיחותם ודאגה לרווחתם החברתית בתחומי המפעל.‏ניהול סביבתי,‏ בטיחותי וחברתי של תהליכי הפקת חומרים וייצור מוצרים נדרש להיות מתועד ומגובהבאישורים ובמסמכים המעידים תכונותיו באמצעות תקנים ומדדים שונים,‏ חלקם מקומיים וחלקםבינלאומיים.‏ב.הגדרות ומושגיםמיקור אחראיתהליך עיקרימושגהסברניתן להוכיח מיקור אחראי באמצעות תעודות המונפקות על ידי צד שלישי אשר עורךמבדקים של מערכות ניהול סביבתי עבור תהליכים עיקריים ושרשרת האספקה.‏ההיבטים העיקריים הסופיים המתבצעים בעיבוד המוצר.‏ ייתכן תהליך אחד או מספרתהליכים הדורשים הערכה בהתאם למוצר הסופי.‏שרשרת אספקהמכסה את כל ההיבטים העיקריים של כרייה/הפקה מחומר גלם ועיבוד בשרשרתהאספקה עבור המוצר הסופי.‏ יש לציין,‏ שאין צורך להוכיח מערכת ניהול סביבתיעבור שרשרת האספקה של חומרים ממוחזרים.‏ אם מונפק אישור למערכת ניהולסביבתי עבור תהליכים עיקריים של חומרים ממוחזרים,‏ ההנחה היא,‏ שהחומר מגיעממקור אחראי.‏תקן ישראלי ת"י ] 141מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםמושגת"י 14001- מערכת ניהולסביבתיהסברהמודעות הגדלה לנושא השמירה על הסביבה בארץ ובעולם בקרב צרכנים,‏ מחזיקיעניין,‏ משקיעים,‏ רשויות ועוד,‏ והחקיקה הנובעת מכך,‏ מציבה בפני ארגונים דרישהלמחויבות לנושא והירתמות לשמירה על הגנת הסביבה.‏ת"י ‎14001‎הינו תקן המאפשר לכל ארגון ניהול אפקטיבי של הסיכונים כלפיהסביבה,‏ ואמצעים להגן על הסביבה מפני התהליכים אותם מיישם הארגון ‏)ייצור,‏שירות ופיתוח(.‏ התקן מחזק את בטחון בעלי העניין ‏)כולל הלקוחות(‏ כי הארגוןמעמיד את הדאגה להגנת הסביבה בראש סדר העדיפות שלו.‏‎38‎אישור מכון התקנים הישראלי למערכת ניהול סביבתי לפי דרישות התקן הישראלימוכיח כי הארגון נוקט אמצעים בכדי לממש אתוהבינלאומי ת"ימחויבותו לסביבה,‏ דבר הבא לידי ביטוי בייצור,‏ בשירות ובפעולות אחזקה.‏ מערכתלניהול איכות סביבה איזו 14001 תאפשר לארגון,‏ בין היתר:‏זיהוי וניהול ההשפעות הסביבתיות;‏זיהוי,‏ הערכה ויישום של תהליכים לטיפול ומניעה מתמשכים של ההשפעותהסביבתיות;‏הגדרת יעדי איכות הסביבה ותוכניות להשגתם;‏צמצום ההוצאות על צריכת אנרגיה לניהול פסולת.‏39ISO14001ת"י 10000- התקןלאחריות חברתיתאחריות חברתית היא האופן שבו הארגון מיישם שיקולים חברתיים,‏ סביבתיים,‏כלכליים ואתיים בדרך להשגת הצלחה וקיום לטווח ארוך.‏ במרדף אחר ההצלחההעסקית נזנחו בשנים האחרונות ערכי יסוד מוסריים,‏ אנושיים וחברתיים.‏ כיום,‏ארגונים רבים מציבים ערכים אלו בראש סדר העדיפויות הניהולי.‏ בעולם הגלובלי,‏ארגונים מוצאים את עצמם מחויבים להוכיח בפני אחרים,‏ כי הם פועלים מתוךעקרונות של אחריות חברתית,‏ זאת כדי שיוכלו להיות חלק משרשרת האספקה שלאותם גופים.‏ כמו כן,‏ קיימות מגבלות יצוא לארצות בהן חוקים ותקנות מחמיריםבנושאים שונים הקשורים באחריות חברתית.‏התקן לאחריות חברתית,‏ ת"י 10000, מיישם גישה מערכתית לאחריות חברתית.‏הוא כתוב כך שיהיה ישים לארגונים מכל גודל או תחום,‏ ויכול להכיל או להשתלב עםמערכות ניהוליות אחרות כגון:‏ מערכת ניהול סביבתית,‏ מערכת ניהול בריאות40.ובטיחות תעסוקתית ועודת"י 18001-לבטיחותובריאות בתעסוקהכל ארגון מחויב לדאוג לבריאות ובטיחות עובדיו.‏ מערכת ניהול בטיחות ובריאותבתעסוקה לפי דרישות ת"י OHSASמוכיחה 18001:2007 כי הארגון נקט באמצעיםהדרושים כדי לממש את מחויבותו לעובדים,‏ לבריאותם ולבטיחותם.‏ מערכת לניהולבטיחות ובריאות בתעסוקה תאפשר לארגון,‏ בין היתר:‏ זיהוי,‏ הערכה ובקרת סיכוניםלעובדים תוך פעילות למזעורם,‏ הגדרה של תהליכי טיפול ומניעה בצורה עקביתושיטתית,‏ הגדרת יעדי בטיחות ובריאות,‏ ותכנון יזום להשגתם,‏ שיפור מתמיד המביאלצמצום בעלויות הכרוכות בטיפול בתאונות ובמחלות מקצוע,‏ והענקת בטחוןללקוחות ולבעלי העניין כי הארגון מעמיד את הדאגה לבטיחות ובריאות עובדיו41בעדיפות גבוהה.‏תקן ישראלי ת"י ] 142מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201138מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏http://www.sii.org.il/154-2516-he/SII.aspxhttp://www.sii.org.il/135-1263-he/SII.aspxhttp://www.sii.org.il/135-1549-he/SII.aspxhttp://www.sii.org.il/135-1278-he/SII.aspx394041

. 4 חומריםמושגהסברהינו תקן בינלאומי מטעם International) SAI(Social‏,המבוסס Accountability עלעקרונות אחריות חברתית כפי שאיגד אותם ארגון העבודה העולמי )ILO( ברוחמגילת זכויות האדם.‏ מהות התקן הינה שיפור תנאי העבודה וזכויות העובדיםבעולם.‏ התעדה של מכון התקנים הישראלי למערכת ניהול המבוססת על דרישותהאחריות החברתית,‏ מוכיחה כי הארגון נקט באמצעים הנדרשים בכדי לממש אתמחויבותו לזכויות העובדים ולשיפור תנאי עבודתם.‏עקרונות ודרישות התקן כוללות בין היתר:‏ איסור העסקת ילדים,‏ מניעה של עבודותכפייה,‏ הבטחת תנאי הבטיחות והבריאות בסביבת העבודה,‏ כיבוד חופשההתאגדות,‏ מניעת אפליה במקום העבודה,‏ נקיטת אמצעים משמעתיים כלפיעובדים,‏ עמידה בחוקי שעות עבודה ומנוחה,‏ תשלום ותגמול עובדים והתאמת42מערכות הניהול ומדיניות הארגון לדרישות .SA8000תקן SA8000 - SA 8000Social Accountabilityתקן זה,‏ משנת 2008, מספק לארגונים מסגרת לזיהוי,‏ תיעדוף ולנקיטת פעולותלצורך התמודדות עם אתגרים סביבתיים.‏הינו ארגון בין לאומי המספק פתרונות חדשניים לאתגרים בתחוםאחריות תאגידית ופיתוח סביבתי.‏ באמצעות מחקר מעמיק ופיתוח תקנים שזכולהכרה רחבה,‏ מסייע הארגון לתאגידים,‏ לממשלות ולארגונים ללא מטרת רווחלהטמיע אחריות אתית,‏ סביבתית וחברתית לתוך המבנה הארגוני שלהם.‏עמידה בדרישות ובעקרונות של ,AA1000APS אשר פותחו בתהליך רחב וממושךשל שיתוף בעלי עניין,‏ מסייע בפיתוח מודל עסקי ואסטרטגיה עסקית בת קיימה.‏התקן ניתן להורדה בחינם מאתר האינטרנט של .AccountAbility.orgAccountAbilityתקן AA1000 –AA 1000AccountAbilityPrinciples Standard2008מדד ‏"מעלה"‏מעלה הוקמה ב-‏‎1998‎ כארגון גג של עסקים בישראל המחויבים לניהול תחוםהאחריות התאגידית ‏)אחריות חברתית-סביבתית-אתית(.‏ מעלה חברה ברשתעולמית של ארגוני-עסקים המקדמים אחריות תאגידית ועובדת בשיתוף פעולה עםארגונים מקבילים גלובליים.‏ מעלה מתפעלת משנת דירוג מעלה המדרגחברות ציבוריות ופרטיות בישראל,‏ על פי קריטריונים של אחריות תאגידית.‏דירוג מעלה מאפשר לחברות המובילות במשק לבחון ולדרג את ביצועיהן בתחוםהאחריות התאגידית ולהיכלל בדירוג מעלה ובמדד מעלה בבורסה לניירות ערך.‏הדירוג מתבסס על קריטריונים מפורטים בשישה תחומים מרכזיים של אחריותתאגידית:‏ איכות סביבה,‏ אתיקה בעסקים,‏ זכויות אדם וסביבת עבודה,‏ מעורבות.43בקהילה ממשל תאגידי ודיווח חברתי סביבתי2003 אתמערכת לניהול סביבתי הכוללת מדריך ליישום הדרגתי של מערכת לניהול סביבתי.‏ועל תכנית לניהול סביבתי של האיחוד האירופיתקן זה,‏ הנשען עלISO 14001(EMAS) ,)(EU Eco-Management and Audit Scheme הינו תקן בריטיהמספק הדרכה לארגונים על יישום הדרגתי,‏ תחזוקה ושיפור של מערכות לניהולסביבתי.‏ התקן שם דגש ייחודי על האתגרים הסביבתיים של מיזמים קטנים ובינונייםאך ניתן ליישום בכל סוגי הארגונים.‏ התקן מבחין בתהליך מדורג של שלביםלקראת יישום מלא של מערכת לניהול סביבתי ומספק הכרה בכל אחד מהשלבים.446BS 8555: 2003תקן ישראלי ת"י ] 143מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011http://www.sii.org.il/135-1685-he/SII.aspxhttp://www.maala.org.il/he/home/a/main/424344מתוך אתר מכון התקנים הישראלי,‏מתוך אתר ‏"מעלה"-‏מתוך אתר מכון התקנים הבריטי-‏ http://shop.bsigroup.com/en/ProductDetail/?pid=000000000030077920

. 4 חומריםג.‏ תקנים ומסמכים מלווים• ת"י 140001לפרטים נוספים על התקן ראו קישור לאתר מכון התקנים הישראלי.‏http://www.sii.org.il/135-1263-he/SII.aspxת"י 10000לפרטים נוספים על התקן ראו קישור לאתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/135-1263-he/SII.aspxת"י 18001לפרטים נוספים על התקן ראו קישור לאתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/135-1263-he/SII.aspxדירוג ‏"מעלה"‏לקריאה נוספת על אחריות תאגידית בישראל ועל דירוג מעלה•http://www.maala.org.il/he/company/ranking/view/Default.aspx?ContentID=427תקן AA 1000לפרטים נוספים ולהורדה של התקן בחינם ראו קישור.‏•http://www.accountability.org/standards/aa1000aps.htmlתקן SA8000לקריאה נוספת ולהורדה של ללא תשלום של התקן.‏•http://www.saintl.org/index.cfm?fuseaction=Page.viewPage&pageId=937&parentID=479&nodeID=1תקן ישראלי ת"י ] 144מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםתקן BS 8555: 2003לקריאה נוספת על התקן הבריטי לניהול סביבתי ולרכישת התקן מאתר מכון התקנים הבריטי.‏•http://shop.bsigroup.com/en/ProductDetail/?pid=000000000030077920ד.‏ יישוםפירוטעל הפרויקט לספק אסמכתאות כי החומרים והמוצרים אשר שימשו לצורך הבנייה מקורם בספקיםאשר מחזיקים את אחד או יותר מהתקנים המוזכרים לעיל.‏בדומה לשאר המאפיינים בפרק,‏ הדרישה נבדקת ברכיבי הבניין העיקריים-‏ חומרי שלד,‏ גמר,‏ חומריפיתוח המגרש וחומרים למערכות-‏ כאשר יש לעמוד בדרישות של 10% עבור מרכיב אחד מתוךהמרכיבים על מנת לקבל את מלוא הניקוד במאפיין זה )0.5 נקודות(.‏החומרים שיוערכו יכללו:‏לבנים ‏)לרבות אריחי חרסית וקרמיקה(;‏בטון ‏)לרבות בטון יצוק באתר ובטון טרומי,‏ בלוקים,‏ מלט,‏ טיח צמנט וכדומה(;‏חומרים ביטומניים כגון יריעות איטום ואספלט.‏4יישום בנייה קיימתבפרויקטים של שיפוץ,‏ יוערכו רק חומרים חדשים שפורטו ליישום.‏ אין לכלול בהערכה חומרים שכברנמצאים באתר.‏תקן ישראלי ת"י ] 145מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםה.‏ חישובים נדרשיםמרכיביםסה"כ שטח/‏כמות/‏ יחידותסה"כ מיקוראחראיחישובבאחוזיםהסברמרכיב 1חומרי שלדבטוןבלוקיםברזליש להציגלפחות 10%חומרים במיקוראחראי באחדממרכיביהמשנה שלחומרי השלדאו:‏מרכיב 2חומרי גמרצבעיםחיפוי חוץאריחים ‏)ריצוףוקרמיקה(‏טיחיש להציגלפחות 10%חומרים במיקוראחראי באחדממרכיביהמשנה שלחומרי הגמראו:‏גבסחומרי בידוד ואיטוםתשתית לריצוףמרכיב 3חומריפיתוחהמגרשריצוףסככותגדרותמצעיםיש להציגלפחות 10%חומרים במיקוראחראי באחדממרכיביהמשנה שלחומרי הפיתוחאו:‏מרכיב 4מערכותתעלות מזוג אווירצנרתכנ"לחישוב למתן ניקוד:‏מערכותפיתוחגמרשלדמיקור אחראי≥10%0.50.50.50.5תקן ישראלי ת"י ] 146מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומריםו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אין צורך ביועצים לצורך מאפיין זה.‏תקן ישראלי ת"י ] 147מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 4 חומרים5. בריאות ורווחהתקן ישראלי ת"י ] 148מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.1 תכנון ביו אקלימי -רוחהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תכנון ביו אקלימי – רוחכן1.335.1מטרהלעודד ניתוח משטר הרוחות באתר המתוכנן כדי לאמוד את החשיפה של הבניין ושל השטחיםהפתוחים הסמוכים לו ולהפחית השפעת רוחות בלתי רצויות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתנוכחות רוח בעוצמות שונות במפלס תנועת הולכי הרגל גורמת למגוון תחושות בקרב השוהים בחוץ וכן בקרבעוברים ושבים;‏ החל מתחושת נוחות,‏ דרך תחושת אי-נוחות והגבלת הפעילות בקרבת המבנה וכלה בהפסקהמוחלטת של הפעילות ואף סכנה ממשית לשוהים או חולפים בקרבת המבנה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמשטר רוחותמושגשושנת רוחותהסברלצורך מאפיין זה ניתוח משטר הרוחות יכלול את כיווני הרוח ומהירותה באתר הבנייןבמפלס הולכי הרגל במשך ארבע עונות השנה.‏מדגימה את כיווני הרוחות ומהירותן.‏רוחות רצויות ובלתירצויות-‏רוחות המשפיעות על תחושת הנוחות.‏ ניתוח כיוון ועוצמת הרוחות ‏)במפלס הולכיהרגל(‏ בהתאם לסוג הפעילות ולשעות היום ועונות השנה מאפשר תכנון המתייחסלרוחות בלתי רצויות ומנצל את הרצויות.‏מנהרות רוחכלי פיזי ו/או וירטואלי למדידה והדמיה של זרימת הרוח והשפעתה על המבנהוסביבתו.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 149מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•נספח ד:‏ רוחות רצויות ובלתי רצויות ‏)אברהם יזיאורו,‏ עדנה שביב(‏הנספח כולל פירוט על:‏ניתוח משטר הרוחות ושושנת הרוחותמהירויות הרוח ביחס לתנאי השטחהתאמת מהירויות הרוח לסוגי הפעילותמהירויות הרוח המומלצות עבור פעילויות שונות••••האטלס האקלימי לתכנון פיזי וסביבתי בישראלה”אטלס לתכנון פיסי וסביבתי בישראל”‏ ‏)ביתן,‏ א.,‏ רובין,‏ ש.‏ ‎1991‎‏(מהווה מסמך יחוס עיקרילמתכננים הפיסיים והסביבתיים בישראל.‏ האטלס מציע חלוקה אקלימית של ישראל ל אזוריאקלים טבעיים ו נפות.‏ לכל אזור ונפה מפרט האטלס נתונים אקלימיים כגון:‏ ממוצעי טמפרטורות,‏לחות אוויר,‏ עומסי חום,‏ משטר רוחות,‏ עננות ולעיתים קרינה גלובלית.‏להורדה חינם מאתר משרד התשתיות:‏45-10•איגודי ערים לאיכות סביבהלצורך קבלת נתוני רוחות של האתר ובסביבתו הקרובה,‏ ניתן להיעזר בנתונים של תחנות מדידה שלארגונים כגון איגוד ערים לאיכות הסביבה.‏•קישורים לאתרים של איגודי ערים לאיכות סביבה ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה>‏סביבה ברשת>‏ אתרי סביבה בישראל>‏ איגודי ערים ויחידות סביבתיותhttp://ims.gov.il/IMS/tazpiot• נתונים אקלימיים ‏)רוח(,‏ אתר השירות המטאורולוגיהמדריך לתכנון ביו אקלימי,‏ אוניברסיטת בן גוריון,‏ יוני 2010, אתר המשרד לתשתיותלאומיותhttp://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECProffesionalAtlas.htmhttp://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECBuilding.htm•תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 150מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהד.‏ יישוםתנאי סף-‏ ניתוח משטר הרוחות והצגת שושנת הרוחותניתוח משטר הרוחות באתר יכלול את הצגת כיווני הרוח ואת מהירותה במפלס תנועת הולכי הרגל,‏תוך בדיקת ההתאמה לסוג הפעילות המתוכנן ולתנאי הנוחות הרצויים.45ניתן לקבל נתוני רוחות של תחנות מדידה שונות ברחבי הארץ.‏ ניתן להיעזר בנתונים של תחנותמדידה של ארגונים כגון איגוד ערים לאיכות הסביבה.‏את נתוני שכיחות ומהירות הרוחות ניתן לקחת מגרף שושנת הרוחות וטבלאות של עוצמות הרוחותכפי שמופיעות באטלס האקלימי.‏ הנתונים מוצגים עבור 8 שעות בארבעה חודשים המייצגים את ארבעעונות השנה ‏)ביתן,‏ רובין,‏ ינואר ‏)חורף(;‏ אפריל ‏)אביב(,‏ יולי ‏)קיץ(;‏ אוקטובר ‏)סתיו(.‏ניתוח משטר הרוחות באתר יכלול את הצגת כיווני הרוח ואת מהירותה במפלס תנועת הולכי הרגל,‏תוך בדיקת ההתאמה לסוג הפעילות המתוכנן ולתנאי הנוחות הרצויים-)1991גרף שושנת הרוחותכיוון ועוצמת הרוח השלטת בתל אביב בחודש ינואר ‏)חורף(:‏.46כיוון ועצמת הרוח השלטת בתל אביב.‏ מקור:‏ ה ‏”אטלס לתכנון פיסי וסביבתי בישראל”‏ ‏)ביתן,‏ א.,‏ רובין,‏ ש.‏)1991תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 151מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 201145מתוך נספח ד:‏ רוחות רצויות ובלתי רצויות,‏ אברהם יזיאורו,‏ עדנה שביב46מתוך נספח ד:‏ רוחות רצויות ובלתי רצויות,‏ אברהם יזיאורו,‏ עדנה שביב

. 5 בריאות ורווחהתנאי סף-‏ ניתוח משטר הרוחות והצגת שושנת הרוחותטבלאות של משטר הרוחותכיוון ועוצמת הרוח השלטת בתל אביב בחודש ינואר ‏)חורף(:‏‏*תנאי סף למבנים בעלי ממדים חריגיםבנוסף לתנאי הסף הרלוונטי עבור כל פרויקט,‏ קיימת דרישה נוספת הרלוונטית רק לבניינים בעליממדים חריגים.‏ בניינים אלו הוגדרו כ:בניינים שאורכם גדול מ-‏ 90 מ'‏ או גובהם גדול מ-‏ מ-‏ 45 מ'‏והממוקמים 150 מ'‏ או יותר מעל גובה פני הים או במרחק הקטן מ-‏‎2‎ ק"מ מהים.‏עבור בניינים אלו יש להציג את ניתוח משטר הרוחות והפתרונות הפיזיים המתאימים באמצעותהדמיות ממוחשבות או באמצעות מנהרות רוח.‏א.‏יישום פתרונותיש להראות כי הפרויקט המתוכנן איננו משפיע לרעה על המצב הקיים תוך הצגת הפתרונות הפיזיים שיושמוע"מ לנצל את תנאי הרוח המיטיבים ולהגן בפני רוחות בלתי רצויות.‏יישום הפתרונות האדריכליים ‏)פיזיים,‏ מבניים ו/או צומח(‏ ישולבו במפלס הולכי הרגל.‏ניתן להיעזר באסטרטגיות ואופנים פיזיים שונים ע"מ לשפר את אוורור המבנים ונוחות המשתמש במפלסהולכי הרגל:‏שימוש בגיאומטריית המבנים והעמדתם תתחשב בכיווני הרוח ובאופן שיישמרו מסדרונותלהתייחסות למשטר הרוחות ‏)אוורור,‏ בריזה,‏ נוחות אקלימית(.‏ב.‏ג.‏מדרוג שטחים פתוחים ובנויים באתר.‏נטיעת עצים וניצול עצים קיימים לחסימת רוחות בלתי רצויות ע"פ ניתוח משטר הרוחותתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 152מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהה.‏ חישובים נדרשיםחישוב לצורך קבלת ניקוד:‏סעיףאבגדרישותניתוח ידניהצגת פתרונותניתוח ממוחשבניקוד00.660.220.45פירוטתנאי סף לקבלת התקןפתרונות להגנה מפני רוחות לארצויותפתרונות לאוורור – שימוש ברוחותו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט,‏ מומחה להדמיות ממוחשבות,‏ מעבדה להדמיה באמצעות מנהרת רוח.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 153מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.2 אוורור ונוחותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אוורור ונוחותלא1.335.2מטרהלעודד השגת נוחות תרמית ללא מערכות מיזוג אוויר באמצעות אוורור טבעי.‏א.‏ חשיבות סביבתית2002בישראל,‏ האנרגיה הנצרכת לקירור חללים בקיץ היא גבוהה ביותר.‏ בשיא הביקוש של קיץ למשל,‏היוותה צריכת החשמל למזגנים כ-‏‎45%‎ מכלל צריכת החשמל במדינה . ברור אפוא,‏ כי למציאת דרכיםפסיביות לקירור בניינים יש פוטנציאל גדול להפחתת צריכת החשמל בישראל וכתוצאה הפחתת הנזקהסביבתי הגדול המיוחס לה.‏ אחת מן הדרכים היעילות ביותר לקירור פסיבי ברוב אזורי הארץ היא אוורורטבעי.‏–47ב.‏ הגדרות ומושגיםהסבר‏"מצב נפשי אשר בו מורגשת שביעות רצון מהסביבה התרמית"‏‎48‎‏.בהתאם להגדרה,‏תחום הנוחות התרמית הוא תחום תנאי האקלים בו מורגשת שביעות רצון זו.‏ לצורךתכנון,‏ ניתן להשתמש בשיטות שונות לחיזוי תחום נוחות זה.‏ שיטות אלה מפורטותבספרות מקצועית רלוונטית כגון המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל,‏ פ.‏ אביתרושות.‏ 2010 ‏)ראה תקנים ומסמכים נלווים לקישור להורדה חינם(.‏מושגנוחות תרמיתאוורור נוחותאוורור מכניריבוד תרמישיעור אוויר צחתנועת אוויר על-פני גוף האדם הגורמת להגברת קצב קירורו על-ידי נידוף זיעה.‏אוורור נוחות מרחיב תחום הנוחות התרמית לטמפרטורות ואחוזי לחות גבוהיםמהתחום ההתחלתי.‏ במילים אחרות,‏ אדם אשר נושבת עליו רוח ירגיש נוחבטמפרטורה גבוהה עד 3 מעלות מאדם הנמצא בסביבה נטולת רוח‎49‎‏.‏הגברת תנועת האוויר על-ידי אמצעים מכאניים כגון מאווררים.‏תופעה פיסיקלית בה גז ‏)או נוזל(‏ חם עולה כלפי מעלה וגז קר שוקע מטה.‏ ריבודתרמי גורם לזרימות אוויר בתהליך התרוממותו ושקיעתו.‏נפח האוויר הצח הדרוש לאדם בכדי לבצע את פעילותו המטבולית.‏ שעור האווירהצח נמדד בד"כ בליטרים לשנייה או במ"ק לשעה.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 154מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 20114748נתן צור )2006(, מצגת באתר המשרד להגנת הסביבהכפי שצוטט מתוך המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל.‏ פ.‏ אביתר.‏ ושות.‏שביב נספח א חלק.)20101ISO 7730( ",)1166(49

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראלהמדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל ‏)פרלמוטר ושות.‏ 2010( הוא מדריך מעודכן ומקיף ביותר,‏המעביר בשפה פשוטה ונהירה חומר רקע תיאורטי,‏ עקרונות תכנון ודוגמאות רבות בנושא בנייה ביו-‏אקלימית.‏להורדת המדריך חינם מאתר משרד התשתיות:‏http://www.mni.gov.il/mni/heil/Energy/EnergyConservation/ECexpert/ECProfessionalBioclimatic.htmד.‏ יישום2אסטרטגיהאוורור נוחות יושג באופן טבעי ‏)ז"א ללא עזרת אמצעים מכאניים(.‏ישנן שתי אסטרטגיות עיקריות להשגת אוורור טבעי:‏פירוטניצול הפרש לחצים בין אזורים שונים בבניין,‏ הנוצר על-ידי הרוח באתר.‏ אסטרטגיה זו כוללת את הטכניקותהבאות:‏א(‏ אוורור מפולשב(‏ אוורור שאינו מפולשג(‏ ארובת רוחד(‏ משרבייהניצול תופעת הריבוד התרמי.‏ אסטרטגיה זו אינה תלויה ברוחות האתר ולכן ניתן לנצלה גם כאשר האתרשקט מרוחות או שכיוונן אינו ידוע.‏ הטכניקות הכלולות באסטרטגיה זו הן:‏א(‏ ארובה תרמיתב(‏ תכנון פתיחת חלונות עם הפרש גבהים משמעותיתיאור מורחב על אסטרטגיות וטכניקות אלה הכולל נוסחאות ודרכי חישוב רלוונטיים ניתן למצוא בנספח אחלק לתקן זה.‏.1.2ראה בדוגמאות לפרק אנרגיה סעיף 1.1.1 תכנון ביו-אקלימי - חימום וקירור פסיבייםתקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 155מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהה.‏ חישובים נדרשים50%0.5מחללי הבנייןהאוויר המתקבלת בלפחות שמהירות להראות יש בהצגת מערכת לאוורור נוחות החלפות אוויר בשעהמ'/‏ שנ',‏ או לחילופין שמתקבלות בחלל הקשורים למערכת זו היא מינימום בנספח א,‏ או על-‏לחלק או הגרף באיור לפחות.‏ ניתן להראות זאת בהתבסס על הנוסח א בעמ'‏ ידי מודל ממוחשב של .CFD2502.1528ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏ניתן להיעזר ביועצי אוורור ומיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 156מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.3 אספקת אווירצח ממקור נקיהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏אספקת אוויר צח ממקור נקיכן15.3מטרהלהבטיח רמות מינימליות של איכות אוויר פנימי בבניין,‏ תוך צמצום השפעות רעלנים ומחלותחריפות וכרוניות פוטנציאליות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתאיטום של בניינים לצורך מזעור איבוד האוויר הממוזג והסתמכות על מערכות מכניות לאוורור גורםלהספקת חמצן ולאוורור לקויים,‏ ולכליאת מזהמים שונים בתוך הבניין,‏ וכן לתופעות נלוות הכוללות כאביראש,‏ צריבת העיניים והריריות,‏ שיעול יבש,‏ חוסר יכולת ריכוז ועוד.‏בניינים התלויים תלות מוחלטת במערכות מכניות למיזוג ולהספקת אוויר,‏ שבלעדיה ואין ביכולתם שלהבניינים לתפקד,‏ סובלים מאיכות אוויר ירודה בשל סחרור של אוויר חוזר לחיסכון במיזוג אוויר טרי,‏והספקת אוויר טרי דרך מסננים ותעלות לאמת וחזקים כיאות,‏ מהם נפוצים מזהמים וחיידקים.‏ מערכותמכניות למיזוג ואוורור קשורות בשיעול,‏ כאבי גרון,‏ הצטננויות ועוד תופעות הקשורות בהפעלתןלהבטחת איכות האוויר המסופק למבנה על ידי אוורור מאולץ נקבעו במאפיין זה מספר דרישות.‏.50ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמערכות אוורור מאולץפתח יניקה ויציאה שלאווירסחרור אווירהסברמערכות מכניות לאוורור חלל הפנים כגון מערכות מיזוג אוויר.‏פתחים המשמשים את מערכות האוורור לצורך החדרה ופיזור של אוויר מן החוץ אלהפנים ‏)יניקה(‏ ומתוך המבנה החוצה ‏)יציאה(.‏ הכוונה לפתחים המשמשים מערכותאוורור מאולצות ולא אוורור פסיבי,‏ כלומר אין הכוונה לחלונות ופתחים במעטפתהמבנה.‏מצב בו הקרבה בין פתחי היניקה והיציאה של מערכת האוורור קרובים מדי עד למצבבו נוצר סחרור אוויר וכניסה של אוויר שנפלט ‏)אוויר דל בחמצן(חזרה לתוך המבנהבאופן אשר אינו מאפשר חילוף האוויר הקיים באוויר צח בצורה המיטבית.‏50המדריך לתכנון ביו אקלימי,‏ אוניברסיטת בן גוריון,‏ יוני 1161, עמ'‏ 58תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 157מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהמושגהסברמצב בו הקרבה בין פתחי היניקה והיציאה של מערכת האוורור קרובים מדי עד למצבבו נוצר סחרור אוויר וכניסה של אוויר שנפלט ‏)אוויר דל בחמצן(חזרה לתוך המבנהבאופן אשר אינו מאפשר חילוף האוויר הקיים באוויר צח בצורה המיטבית.‏תקן אמריקני ASHRAE-62.2מקור זיהום חיצוניכל זיהום אשר מקור וחיצוני לחלל המבנה ‏)בין אם מקורו במפלס הולכי הרגל,‏תחבורה,‏ מפעלים,‏ חניונים וכדומה(.‏ התייחסות התקן למיקום פתחים במבנהבמרחק ממקורות זיהום חיצוניים או במידה ויש חשש כי אוויר מזוהם נמצא בסביבתהמבנה יש להתקין אמצעי סינון על פתחי המערכות.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תקן אמריקני‎62.2‎ ASHRAEVentilation and Acceptable Indoor Air Quality in Low-Rise Residential Buildingsלקריאה נוספת ולהורדת התקן.‏http://www.ashrae.org/technology/page/548ד.‏ יישוםסעיףא.‏תנאי סףפירוטתנאי הסף מורכב משלושה מרכיבים:‏ מרחק מינימלי של 10 מ'‏ בין פתחי היניקה והיציאה של מערכת האוורור.‏וגםוגםב.‏ג.‏מיקום פתח היניקה בהתאם לניתוח משטר הרוחות והרחק ממקורות זיהום פוטנציאלייםבסביבת המבנה.‏התקנת מערכת סינון בפתח היניקה במידה וקיים חשד למקור זיהום חיצוני.‏סעיף זה כולל דרישות נוספות בנושא פתחי היניקה של מערכות האוורור המאולץ:‏פתח היניקה ימוקם בגובה מעל 10 מ'‏ מעל פני הקרקע כדי למנוע החדרה של מזהמיםהאופייניים לגובה פני הקרקע כגון זיהום מכלי תחבורה.‏וגםפתח היניקה ימוקם במרחק הגדול מ-‏ 15 מ'‏ ממקור אוויר מזוהם.‏ בכל מקרה של מקורזיהום אחר שאינו כלי תחבורה בגובה פני הקרקע,‏ יש להקפיד על מרחק מינימלי של 15מ'‏ ממקור הזיהום.‏סעיף זה עוסק באוורור חניונים תת קרקעיים במקרה שבהם מיושמות מערכות אוורור מאולץוכולל דרישות לגבי פתחי היציאה של מערכות האוורור:‏פתח היציאה ימוקם בגובה 15 מ'‏ מעל פני הקרקע ויכלול מערכת סינון אוויר כך שהאווירהנפלט יהיה נקי ממזהמים.‏אופתח היציאה ימוקם בגג העליון של המבנה כלומר בגג הגבוה ביותר כך שאוויר החניוניםהמזוהם ייפלט בגובה המקסימלי האפשרי.‏תקן ישראלי ת"י 5281 חלק ] 2 158מדריך טכני - דרישות לבנייני מגורים‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועצי אוורור ומיזוג אוויר,‏ אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 159מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.4 איכות האוויר בתוך בניין בעל מורכבות אוורורהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏5.4איכות האוויר בתוך בניין בעל מערכות אוורורמאולצותכן1מטרהלקבוע רמת איכות אוויר משופרת בפנים הבניין.‏א.‏ חשיבות סביבתיתאוויר צח רווי חמצן ונקי ממזהמים ומדו תחמוצת הפחמן הוא תנאי הכרחי לקיום מטבוליזם.‏ נוכחותם שלרעלנים שמקורן במקור אספקת האוויר למערכות האוורור המאולצות או במערכת האוורור עצמה עשויהלגרום להופעת מחלות חריפות וכרוניות.‏ב.הגדרות ומושגיםמושגשיעור אוויר צחיוניזאטורים-מכשירישחרור יוניםמערכת שחרור אוזוןהסברנפח אוויר צח,‏ רווי חמצן,‏ הדרוש לאדם בכדי לבצע את פעילותו המטבולית.‏שעור האוויר הצח נמדד בד"כ בליטרים לשנייה או במ"ק לשעה.‏מערכת לסינון האוויר והעשרתו במטען חשמלי שלילי המסייע להפריד חלקיקיםמזוהמים באוויר.‏מערכת המשתמשת בחמצן המצוי במולקולות האוויר כדי לייצר אוזון ) 3 O). אוזוןמגיב כימית עם מזהמים רבים על-ידי וגורם להתפרקות המבנה המולקולרישלהם.‏ ניתן להשתמש במערכת זו גם כדי לטפל מזהמים שמקורם בצבע,‏חומרי ניקוי,‏ חומרי הדברה,‏ כימיקלים,‏ ריחות בישול וכדומה,‏תקן איכות אוויר במבני מגורים נמוכים ‏)עד שלוש קומות(.‏ASHRAE 62.2 תקןאמריקנירגשי פחמן דו חמצניגלאי אלקטרו-כימי הרגיש לנוכחות פחמן דו-חמצני ( 2 )CO באוויר,‏ ומשמש לגילוימוקדם והתראה על ריכוז גבוה של גז זה.‏ ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני מעידעל ריכוז נמוך מידי של חמצן ועל-כן על רמת איכות אוויר ירודה.‏ ריכוזים גבוהיםשל גז זה עלולים לגרום לבחילות,‏ סחרחורות וכאבי ראש.‏תקן ישראלי ת"י ] 160מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםASHRAE 62.2 •לרכישת התקן מאתר :ASHRAE– אוורור ואיכות אוויר בבנייני מגורים נמוכיםhttp://www.techstreet.com/lists/ashrae_standards.tmpl?ashrae_auth_tokenד.‏ יישוםסעיףפירוטעמידה בדרישות המינימליות להכנסת אוויר צח בכמות הנדרשת לצורך הפעילות האנושית המתרחשתבכל אחד מחללי המבנה.‏ לצורך כך יש לתכנן את מערכת האוורור המאולץ להכניס לפחות את הכמותהמינימליות של האוויר הצח המופיעה בתקן ASHRAE‏.זהו 62.2 תנאי סף.‏סינון האוויר ממזהמים משפר את איכותו.‏ בכדי להשיג את הניקוד בסעיף זה יש לתכנן את מערכתהאוורור המאולץ להגיע למדדים משופרים בלפחות 20% מהמדדים המופיעים בתקן ASHRAE 62.2.1.2יש להתקין יוניזאטורים ומערכות לשחרור אוזון בחללים המאוישים בכדי לנטרל חלק מהמזהמיםבאוויר.‏ יש לציין מיקום מערכות אלה בחללים ולהראות את תפוקתן.‏.3-יש להתקין רגשי פחמן דו חמצני במערכות להחדרת אוויר לח בכדי לשלוט על נוכחותו של גז זהובכך על איכות האוויר בחללים המאוישים.‏.4ה.‏ חישובים נדרשיםחישובי שעורי האוויר הצח המתקבלים בכל אחד מהחללים המאוישים.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועצי אוורור ומיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 161מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.5 שליטה ברמת המשתמש-‏ תאורה טבעית,‏ בוהק וסנוורהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏שליטה ברמת המשתמש – תאורה טבעית,‏ בוהקלא0.895.5וסנוורמטרהלצמצם בעיות הקשורות לסנוור באזורים מאוכלסים באמצעי שליטה נאותים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתבוהק וסנוור הנגרמים על-ידי כניסה בלתי מבוקרת של אור שמש גורמים לתחושה לא נוחה ועלוליםלהפריע בביצוען של פעולות רבות.‏ הענקת אמצעי שליטה ובקרה על כניסת או השמש עשויה למנועתופעות אלה ולשפר את האיכות האורית בחלל.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגתאורה טבעיתבוהק/סנוורמערכות הצללה פנימיותמערכות הצללה חיצוניותהסברשימוש באור השמש הישיר והעקיף כמקור תאורה.‏מצבים הנגרמים על-ידי היווצרות קונטרסט גדול מידי בין אזורים חשוכים לאזוריםמוארים בחלל.‏ נהוג להבחין בין בוהק היוצר אי נוחות וויזואלית בחלל לבין בוהקהמונע אפשרות לבצע פעולות מסוימות כגון קריאה או עבודה עדינה.‏אלמנטים פיסיים המותקנים בצידו הפנימי של פתח הבנייה,‏ ומסייעים בשליטה עלכמות האור הטבעי החודר לחלל ועל אופן פיזורו.‏ מקצת היישומים השכיחים כוללים:‏וילונות בד מסוגים וחומרים שונים,‏ וילונות גלילה,‏ צלון ונציאני,‏ רפפות אנכיות ורפפותהמצויות בין זכוכיות החלון.‏אלמנטים פיסיים המותקנים בצידו החיצוני של פתח הבנייה,‏ וניתנים לשליטה וכוונוןעל-ידי הדייר על-מנת לשלוט על כמות האור הטבעי החודר לחלל ועל אופן פיזורו.‏המערכות החיצוניות הכללות בסעיף זה כוללות;‏ תריסי גלילה,‏ תריסים נגרריםלוברים והצללות דינמיות למיניהן.‏תקן ישראלי ת"י ] 162מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםפירוטיש להראות על כל אחד מחלונות הבית את אמצעי הצללה המתוכננים לו יחד עם האופן בו ניתן לשלוטעליהם.‏מעבר לשליטה על איכות האור הנכנסת לחלל הדירה,‏ מערכות הצללה חיצוניות מאפשרות שליטה גם עלכמות הקרינה הנכנסת לחלל,‏ ובכל מאפשרות את מניעת כניסת קרינה סולרית לדירה בימי הקיץ ובכךמורידות את עומס החום הפנימי בדירה.‏ זו הסיבה שהתקן מתגמל ביותר נקודות מערכות הצללה חיצוניותמאשר מערכות פנימיותה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 163מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.6 שליטה ברמת המשתמש - טמפרטורההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏שליטה ברמת המשתמשלא0.89– טמפרטורה5.6מטרהלאפשר שליטת משתמש בטמפרטורה במבנים בעלי מערכות אקלום מרכזיות לכל הבניין.‏א.חשיבות סביבתיתתחום הנוחות התרמית משתנה מעט מאדם לאדם ומעת ולעת.‏ מכיוון שקשה לתכנן את מערכות בקרתהאקלים להתאים להעדפותיו של כל אדם,‏ נמצא כי מערכות איקלום אשר אינן מאפשרות למשתמשיםלשנות את אפיונן,‏ מובילות לפחות שביעות רצון מצד המשתמשים וגם צורכת יותר אנרגיה ממערכותהמאפשרות למשתמשים בחלל לשלוט על הטמפרטורה הרצויה להם.‏ב.הגדרות ומושגיםמושגחללים שנדרשת בהםבקרת טמפרטורהמערכת אקלוםהסברכל החללים המאוכלסים בבניין למעט אטריום/חלל התכנסות,‏ אולמות כניסה/קבלתפנים,‏ אזורי תנועה וחדרי אחסון.‏מערכת לשליטה ובקרה על חימום וקירור המבנה כדוגמת מערכות מיזוג אוויר,‏הסקה וכדומה קיימות מערכות מסוגים שונים המאפשרות יכולת שליטה פרטניתלחללים שונים במבנה והתאמה לצרכים ולשימוש בזמן אמיתי.‏חיישן נוכחותחיישן המזהה נוכחות אנושית באזור מוגדר.‏ החיישן מדליק את מערכת האיקלוםכאשר באזור נוכחים אנשים ומכבה אותה זמן קצר לאחר שאזור התפנה מהםג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםהתכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית צמצום בצריכת החשמל-‏‎2010‎פרק ו'-ז',‏ ‏"בנייה חדשה מודעת אנרגיה",‏ עמודים56-63.2020http://www.ledicogreen.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/National_Plan_For_Energy_Efficiecy.pdfתקן ישראלי ת"י ] 164מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהד.יישוםבכדי לאפשר שליטה על מערכת אקלום הדירה ברמת המשתמש יש להתקין את ההתקנים הבאים:‏סעיףפירוט‏)תנאי סף(‏ מתג מרכזי המכבה ומדליק את מערכת בקרת האקלים בדירההתקנת בקרי טמפרטורה באזורים מאוכלסים בבניין אשר יאפשרו שינוי טמפרטורה מקומי לאותו אזור.‏.1.2התקנת חיישני נוכחות אשר יכבו בקרת האקלים באזורים בהם הופסקה הנוכחות האנושית.‏.3ה.חישובים נדרשיםאיןו.‏לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ מיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 165מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.7 תאורה טבעית ונוחות ויזואליתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏תאורה טבעית ונוחות ויזואליתלא0.895.7מטרהלהעניק למשתמשים גישה מספקת לאור טבעי ולהפחית את השימוש באנרגיה לתאורה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתלתכנון נכון של תאורה טבעית בחללי מגורים יש השלכות חיוביות על בריאותו של הדייר,‏ כמו גם על יכולתולבצע את פעולותיו בנוחות וויזואלית ובבטיחות.‏ בנוסף,‏ שימוש נכון בתאורה טבעית מפחית את צריכתהאנרגיה לתאורת חללים.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגהסבר.1.2אור טבעינוחות ויזואליתהארה אשר מקורה באור השמש ואור הרקיע.‏ במושג ‏"אור רקיע"‏ הכוונה לאותםחלקים בכיפת השמיים אשר השמש אינה נמצאת בהם והם מוארים באור יום.‏מצב בו איכות ההארה הינה אופטימלית למשתמש ולצרכים.‏ נהוג לזהות שלושהמדדים לאיכות ההארה:‏מרמת ההארה הנמדדת ביחידת המאור לוקסמרמת הסנוור המטריד באזור הנמדדת ביחידה UGR.513. וביכולתם של מקורות האור לשחזר בנאמנות את צבעם של האובייקטיםהמוארים על-ידם ‏)נמדד ביחידה )Raג.‏ תקנים ומסמכים נלווים8995 תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים ‏)מרץ)2007•.8995מאפיין זה אינו מתבסס על תקן זה או אחר.‏ להעשרה בנושא ניתן לעיין בת"י התקן מגדירקריטריונים לאיכות התאורה בחללים פנימיים כך שיינתן יהיה לבצע בהם עבודה בנוחות ויזואלית,‏ביעילות,‏ ובבטיחות.‏51על משמעותם של הפרמטרים המתארים את איכות הסביבה האורית יש לקרוא בת"י 5998תקן ישראלי ת"י ] 166מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהלמרות שהתקן אינו חל על מבני מגורים,‏ ניתן ללמוד ממנו על רמות הארה היוצרות נוחות ויזואליתבביצוע פעולות שונות.‏ מאפיין זה מאמץ את אותם חלקים מהתקן המתייחסים לשטחים הציבוריים.‏ניתן לרכוש את התקן באתר מכון התקנים הישראלי בקישור הבא:‏http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1089950000ד.יישוםפירוטהתקן מניח כי בהינתן כמות מספקת של חלונות עליהן יותקנו אמצעי הצללה מתכווננים תתאפשררמת הארה מספקת בחללים כמו גם שליטה על פיזור האור בחלל.‏לכן,‏ קובע התקן כי התקנת שני חלונות בשני קירות שונים תספק את רמת ההארה הנדרשת וכן ואתהחדרת האור לעומק החלל וכי התקנת אמצעי הצללה מתכווננים יעניקו למשתמש את השליטההדרושה לו בכדי להגיע לאיכות האורית הרצויה לו.‏ד.‏חישובים נדרשיםאיןה.‏לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקטתקן ישראלי ת"י ] 167מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.8 סנוור הנובע מתאורה פנימית/‏ חיצוניתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏סנוור הנובע מתאורה פנימית/‏ חיצוניתלא0.445.8מטרהלצמצם השפעות שליליות על הבריאות והרווחה של המשתמש הנגרמות מסנוור ומזיהום אור לילי.‏א.‏ חשיבות סביבתיתשינוי בעוצמת התאורה מלווה בהסתגלות האישונים.‏ סנוור קל עשוי לגרום לאי נוחות זמנית,‏ סנוור קלומתמשך עשוי לגרום לכאבי ראש ולעייפות ואילו סנוור חזק עשוי לגרום לפגיעה חמורה בתפקוד העין.‏כאשר מדובר בתאורה חיצונית נהוג לדבר על תופעת זיהום אור לילי אשר משפיעה על האדם,‏ בע"חובמישרין על הסביבה.‏ זיהום האור הלילי נגרם כתוצאה מעודף אור מלאכותי המופנה על השמים ופוגעבחשכת הלילה.‏ במקום בו קיים זיהום אור לילי אוכלוסיית בע"ח ומגוון המינים באותו מרחב ישתנה.‏ב.‏ הגדרות ומושגים.53סנוורמושגהסבר52אור חזק ומעוור.‏ אור זה לעולם לא תורם לנראות ולנוחות הוויזואלית .עוצמת האור הנראה עליו מגיבה עין האדם ביחס לאנרגיה הכוללת של מקור האור.‏ היעילות האוריתנמדדת ביחידות לומן/ואטיעילות אורית -luminousefficacyסנוור מתאורהפנימיתמצב בו תאורה מלאכותית בפנים המבנה מקרינה באופן ישיר או עקיף על המשתמש ו/או גופי תאורההמקרינים בעוצמות וגוונים אשר אינם מתאימים לתנאי פנים.‏שיטה לאומדן של הסנוור העלול להתקבל בסביבת עבודה.הדירוג מתקבל על ידי נוסחה מתמטית המביאהבחשבון את מידת הבהיקות של גורמי הסנוור,‏ את גודלם ואת מיקומם ביחס לציר הראיה של המתבונן,‏בהשוואה למידת הבהיקות של שאר שדה הראיה(הרקע(.‏ הציון על פי מדד זה הוא האמצעי לבחינת סנוורמתאורה.‏תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים,‏ מאי 2002. התקן מגדיר את דרישות התאורה למקומות עבודה,‏כדי שאנשים יוכלו לבצע את המשימות החזותיות ביעילות בנוחות ובאופן בטיחותי במהלך על שעותהעבודה.‏ התקן מתייחס לתאורה רצויה על שולחן העבודה וכן קובע ערכי תאורה.‏דירוג סנוורמאוחד UGR– UnifiedGlare Ratingתקן 8995http://www.darksky.org/Glossary )Glossary(תקן ישראלי ת"י ] 168מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011מתוך אתר ,International Dark-Sky Association -IDA מילון מונחים,1161 עמ'‏ 6115253המדריך לתכנון ביו אקלימי,‏ אוניברסיטת בן גוריון,‏ יוני

. 5 בריאות ורווחהמושגהסברעודף תאורה מלאכותית בלילה המשפיעה על התנאים הסביבתיים ועל בע"ח.‏ מקורה של תאורה זובתאורת דרכים ורחובות,‏ מבנים וחצרות,‏ ומרכזים מיושבים.‏זיהום אור ליליגופי תאורתחוץ מסוג נתרןלחץ גבוהמערכתמטאלהליידמפת גלובלית המראה את רמות זיהום האור על פני כדור הארץ.‏ press( ),Cinzano et al., Inישנם שני סוגים של נורות סודיום ‏)נתרן(:‏ נורת נתרן לחץ נמוך ‏)נל"נ(‏ ונורת נתרן לחץ גבוה ‏)נל"ג).נורתהנל"ג היא הנורה העיקרית המשמשת לתאורת כבישים ורחובות.‏ נצילותה גבוהה )90-130 לומן לוואט(.‏אורך החיים עד 20,000 שעות וגוון הצבע צהבהב.‏עקרון פעולתה הוא זרם חשמלי באדי פחם או באדי הלוגנים ומתכות שונות.‏ נורה זו מחייבת שימושבמשנק,‏ שהוא אביזר חשמלי,‏ המווסת את הזרם הנכנס לנורה.‏ הניצולת החשמלית שלה 80-120 לומןלוואט.‏ אורך חייה הנו 5000-8000 שעות.‏ וגוון צבעה לבן – כחלחל.‏ נורה זו משמשת בעיקר לתאורהחיצונית,‏ במקומות בהם נדרשת העברת צבעים טובה.‏תקן ישראלי ת"י ] 169מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהמושגהסברcut-offמערכות אופטיות מסוג יכללו הגבלות לפיזור האור המופנה מעל לקו האופק)‏‎90°‎‏(.ניתןלסווג מערכות אלו לשלושה סוגים עיקריים:‏מערכת תאורה בה אין פיזור אור בקו האופק )90°( או מעליו.‏Cut-Off)Full Cut-off(מלאמערכתאופטית מסוגCUT-OFFמערכת תאורה שבה רק כמות מינימלית של תאורה מכוונת אל מעל קו האופק)90°(. אור מעל זווית 90° מוגבל למקסימום 2.5% מכלל האור (Lumen( של גוףהתאורה.‏Cut-Off (54- )LightingCut-Offמערכת תאורה שבה כמות אור גבוהה יותר מכוונת אל מעל קו האופק )90°(. אורמעל זווית 90° מוגבל למקסימום 5% מכלל האור )Lumen( של גוף התאורה.‏Cut-Offחלקי)Semi Cut-off(54איורים והסברים מתוך Paulin Douglas, "Full cutoff Lighting: the Benefits", LD+A, April 2001 באתר www.iesna.orgתקן ישראלי ת"י ] 170מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תקן הישראלי8995- תאורה למקומות עבודה שבתוך מבניםלמידע נוסף ולרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראליhttp://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1089950000מערכות תאורה מסוגCut-offלמניעת זיהום אור לילי•מידע נוסף,‏ דוגמאות ואיורים להמחשה.‏http://www.iesna.org/PDF/FullCutoffLighting.pdf• מדריך לתאורה חסכונית המונעת זיהום אור לילימידע תכנוני,‏ דוגמאות ומקרי מבחן.‏http://docs.darksky.org/DarkSkyPlaces/MMPG.pdfד.‏ יישוםהמאפיין מורכב משני חלקיםחלק א-‏ מניעת סנוור מתאורת פניםדרישות התקן כוללות עמידה בת"י 8995.יישוםעמידה בדרישות התקןת"י עוסק בתאורה במקומות עבודה.‏ במקרה שלבנייני מגורים יש לעמוד בדרישות התקן בחללים פנימייםמשותפים בלבד.‏8995חלק ב-‏ מניעת סנוור מתאורת חוץוצמצום תופעת זיהום אור לילי.‏דרישות התקן כוללות התייחסות לסוגהנורות ויעילותן וכן להתקנת אביזריםלמניעת סנוור וזיהום אור לילי.‏למניעת זיהום אור לילי אין לעשות שימושבגופי תאורה המאירים כלפי השמייםהפתוחים.‏ ניתן גם לאבזר את אמצעיהתאורה במכשירים שמסוגלים להקטיןאת כמות האור הנפלטת ביחס לתאורההמקסימאלית שלהם.‏ וכן ניתן להשתמשבבקרי זמנים להפעלה ובקרה של מערכותהתאורה החיצוניות.‏סוג הנורות ויעילותןנורות מסוג אדי נתרן לחץ גבוה משופרותאונורות מסוג הלייד מתכת בעלות תפוקה אורית גבוההסנוור וזיהום אורמערכת אופטית מסוגאו/וגםאביזרים למניעת סנווראו/וגםמערכת אופטית החוסמת זיהום אורcut-offתקן ישראלי ת"י ] 171מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ תאורה.‏תקן ישראלי ת"י ] 172מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.9 איכות אקוסטית -רמת רעש מירביתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏איכות אקוסטית – רמת רעש מירביתלא0.445.9מטרהלעודד שיפור האיכות האקוסטית של חללי המבנה - בהתאם לנדרש מאופי החלל וייעודו.‏א.‏ חשיבות סביבתיתרעש הוא קול לא רצוי.‏ רמת רעש היא אחד המשתנים בהגדרת איכות החיים של המשתמשים בחללי פנים.‏רעש בעוצמה נמוכה גורם לאי-נוחות,‏ לפגיעה בריכוז ובחיוניות ואילו חשיפה ממושכת לרעש בעוצמהגבוהה עשויה לפגום ביכולת השמיעה,‏ לגרום לעצבנות כרונית,‏ למיגרנות ולקושיי בניהול אורח חיים תקין.‏מאפיין זה עוסק ברעש החודר מן החוץ אל פנים הבניין.‏ באמצעות הצגת דרישות תפקודיות לרמת רעשמרבית בחללי הפנים,‏ נבדקת מידת היכולת של המבנה לבודד רעשים חיצוניים ולאפשר חלל פנים שקט.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאיכותאקוסטיתרעש סביבתיפנימיהסבראיכות שמע הנמדדת בחלל על פי זמן תנועת גלי הקול,‏ יכולת ומהירות קליטתם על ידי קהל או מכשורלמדידה.‏בתקן זה,‏ הכוונה לרמת הרעש הנמדדת בחללי הפנים בשעת לילה מייצגת לאחר סגירת החלונות.‏ מדידתהרעש הסביבתי הפנימי תאפשר לדעת מהי רמת הרעש החיצוני החודרת לחללי הפנים והאם החלליםמספקים רמת רעש מרבית בהתאם לדרישות שנקבעו.‏יחידת מידה למדידת רעש ‏)דציבלים(.‏ על פי אתר המשרד להגנת הסביבה ‏)נושאים סביבתיים>‏ רעש>‏השפעות בריאותיות של רעש(‏ ניתן להבין את ערכי הדציבלים בצורה כללית באופן הבא:‏‏-רמת קול של 30 דציבלים נחשבת לשקטה;‏‏-רמת קול מעל 60 דציבלים נחשבת לחזקה ומפריעה;‏‏-רמת קול מעל 80 דציבל נחשבת למזיקה ובלתי סבירה.‏dB (A) LAeqג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•התקנות למניעת מפגעים ‏)רעש בלתי סביר(,‏ התש"ן 1990התקנות קובעות מהו רעש בלתי סביר ואת אופן מדידתו.‏ רעש בלתי סביר מוגדר בנפרד לחמישה סוגיםשל מבנים,‏ מתוכם שלושה הם בנייני מגורים ‏)מגורים,‏ מגורים מעורב עם מסחר/מלאכה/בידור,‏ דירתמגורים באזור תעשייה/מסחר/מלאכה(,‏ בהתחשב במשך הרעש,‏ במפלס הרעש ותוך התייחסות שונהלרעש הנשמע בשעות היום ולרעש הנשמע בשעות הלילה‎55‎‏.‏ לדוגמה:‏ בבניין מגורים הרעש המקסימאליהמותר בשעות הלילה הינו לפרק זמן של עד 30 דקות,‏ ו-‏ 40dB לפרק זמן מעל דקות.‏30http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=108995000045dB55אתר המשרד להגנת הסביבה

. 5 בריאות ורווחהד.‏ יישוםיישום מאפיין זה כולל למעשה שני שלבים,‏ האחד,‏ בעת תכנון המבנה והשני,‏ בדיקה אקוסטית בתום הבנייה.‏שלב א'-‏ תכנוןתכנון אקוסטי משולב בתכנון הפרוגרמאתי יסייעבהקטנת מטרדי רעש פוטנציאלים.‏ תכנון זה כוללהתייחסות למיקום החדרים ביחס למוקדי רעשפוטנציאליים בסביבה החיצונית וכן לבידוד חיצונימפני רעש.‏שלב ב'-‏ תום הבנייהבתום הבנייה יש לבצע בדיקה אקוסטית הבוחנתאת רמת הרעש בפנים המבנה בשני חלליםמייצגים-‏ חדר השינה וסלון/חדר עבודה ולהוכיחעמידה בדרישות.‏רמות הרעש ‏)דציבלים(‏ הנדרשות במאפיין זה מחמירות על הדרישות הקבועות בתקנותומבטיחות איכות פנים אקוסטית ברמה גבוההה.‏ חישובים נדרשיםיש להציג חישובים המראים כיצד התכנון מתמודד עם רמות הרעש הסביבתי הפנימי בכל חדר או שטח רלוונטי,‏ וכןאת התקנים שלפיהם מתבצעים החישובים/המדידות.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ אקוסטיקה.‏תקן ישראלי ת"י ] 174מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.10 איכות אקוסטית– מעבר רעשהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏איכות אקוסטית – מעבר רעשלא0.455.10מטרהלהבטיח שביצועים אקוסטיים בחללים עומדים בתקנים המתאימים בהתאם לאופי החללים.‏א.חשיבות סביבתיתרעש הוא קול לא רצוי.‏ רמת רעש היא אחד המשתנים בהגדרת איכות החיים של המשתמשים בחללי פנים.‏רעש בעוצמה נמוכה גורם לאי-נוחות,‏ לפגיעה בריכוז ובחיוניות ואילו חשיפה ממושכת לרעש בעוצמהגבוהה עשויה לפגום ביכולת השמיעה,‏ לגרום לעצבנות כרונית,‏ למיגרנות ולקושיי בניהול אורח חיים תקין.‏מאפיין זה עוסק במעבר רעש בתוך בניין המגורים בין דירות סמוכות,‏ בין אם דרך הקירות ובין אם ביןרצפות/‏ תקרות.‏ב.הגדרות ומושגיםמושגמעבר רעש ביןקירות ותקרות‏)רצפות(‏רעש נישא באווירקול הולם ביןקומותהסבררעש אשר עובר בין קירות ותקרות.‏ נהוג להתייחס לשני סוגי רעש:‏ רעש נישא באוויר וקול הולם.‏רעש הנע ומתפזר בחללי הבניינים כאשר מוביל הרעש הוא האוויר.‏ לדוגמה:‏ בכי של תינוק.‏ירעש מבני המתפזר דרך רכיבי הבניין המשמשים לו כמובילים.‏ לדוגמה:‏ רעש נקישת עקבי נעליים,‏גרירת רהיטים.‏שם התקן:‏ ‏"בידוד אקוסטי בבנייני מגורים:‏ קירות ותקרות ‏)רצפות(‏ בין דירות".‏התקן דן בשיטות בדיקה ודרישות לבידוד אקוסטי בתוך הבניין.‏ הוא מתייחס לבידוד בין חללי דירהאחת לחללי דירות אחרות בבנייני מגורים,‏ ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונותשבבנייני מגורים.‏שם התקן:‏ ‏"אקוסטיקה:‏ דירוג הבידוד האקוסטי בבניינים ושל אלמנטי בניין-‏ בידוד מפני קול נישאבאוויר".‏ התקן מגדיר ערכים כמותיים עבור בידוד אקוסטי מפני קול נישא באוויר בבניינים ומשמשלבדיקת אלמנטי בניין כגון:‏ קירות,‏ רצפות,‏ דלתות וחלונות.‏שם התקן:‏ ‏"אקוסטיקה:‏ דירוג הבידוד האקוסטי בבניינים ושל אלמנטי בניין-‏ בידוד מפני קול הולם".‏התקן מגדיר ערכים כמותיים עבור בידוד אקוסטי מפני קול הולם בין קומות בבניינים.‏ת"י 1004 חלק 1ת"י 985 חלק 1ת"י 985 חלק 2תקן ישראלי ת"י ] 175מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםת"י •1004 חלק 1- בידוד אקוסטי בבנייני מגורים:‏ קירות ותקרות ‏)רצפות(‏ בין דירות.‏לפרטים נוספים ולרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראלי.‏http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1010040100ת"י 985 חלק 1- אקוסטיקה:‏ דירוג הבידוד האקוסטי בבניינים ושל אלמנטי בניין-‏ בידודמפני קול נישא באווירלפרטים נוספים ולרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=100985010ת"י 985 חלק 2- אקוסטיקה:‏ דירוג הבידוד האקוסטי בבניינים ושל אלמנטי בניין-‏ בידודמפני קול הולםלפרטים נוספים ולרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=100985020ד.‏ יישוםשלב א'-‏ תכנוןתכנון אקוסטי משולב בתכנון הפרוגרמאתי יסייעבהקטנת מטרדי רעש פוטנציאלים בתוך הבניין.‏תכנון זה כולל בידוד בין דירות החולקות קירותמשותפים באותה קומה,‏ בידוד תקרות ורצפות ביןדירות הנמצאות אחת מעל השנייה וכן בידוד ביןדירות לחדרי מדרגות ולחדרי מכונות.‏על מנת להפחית בעוצמות וסוגי הרעשים השוניםהמשפיעים על המבנה והמשתמשים בו ישלהשתמש בחומרי הבנייה המתאימים וליישם אתמערכות ושכבות הבידוד.‏שלב ב'-‏ תום הבנייהבתום הבנייה יש לבצע בדיקה אקוסטית הבוחנתאת רמות הרעש בחללי הבניין ואת האפקטיביותשל הבידוד מפני רעש נישא באוויר ומפני קולהולם בין קומות.‏לדוגמה:‏ בידוד אקוסטי המפחית את מעברהרעש באמצעות יריעות חומר גמיש אשר ‏"בולע"‏את אנרגיית הקול.‏ כמו כן ניתן להגדיל את מסתהחומר המרכיב את הקירות ‏)מצוי לעיתיםבסתירה לאיכויות תרמיות נדרשות ולדרישהלצמצום חומרים(‏ וכן לוודא איטום הקירותלתקרות והרצפות.‏תקן ישראלי ת"י ] 176מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחההערה:‏אין דרישה מחייבת במאפיין זה לשימוש בתקנים המצוינים לעיל ‏)ת"י 1004 חלק 1, ת"י985 חלק‎1‎‏,‏ ת"י 2( אולם ניתן להיעזר בתקנים אלו לצורך יישום הדרישות.‏חשוב לשים לב לערכים השונים המוזכרים בתקנים אלו שכן רמות הרעש ‏)דציבלים(‏הנדרשות במאפיין זה מחמירות על הדרישות הקבועות בתקנות ובתקנים לצורך הבטחתאיכות פנים אקוסטית ברמה גבוהה.‏985 חלקה.‏ חישובים נדרשיםיש להציג חישובים המאשרים את רמות הבידוד מפני רעש נישא באוויר וקול הולם.‏ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ אקוסטיקה.‏תקן ישראלי ת"י ] 177מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.11 הגבלת תרכובות אורגנית נדיפות ,)VOC( תרכובות ברום )BFR(וקרינה רדיואקטיביתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏5.11הגבלת תרכובות אורגניות נדיפות VOC(ברום )BFR( וקרינה רדיואקטיביתלא,) תרכובות 0.45מטרהלהבטיח לצמצם את הנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות,‏לתרכובות ברום ולקרינה רדיואקטיבית.‏א.‏ חשיבות סביבתיתאיכות הסביבה הפנים מבנית נמדדת,‏ בין היתר,‏ ברמת הפליטות של מזהמים שונים וריכוזם בחלל הפנים.‏ריכוז מזהמים כגון בנזנים,‏ פורמלדהיד ופנולופתלאיד,‏ וכן ריכוז חלקיקים אורגניים מרחפיםהמשתחררים על ידי ריהוט,‏ שטיחים,‏ דבקים,‏ וחומרי גמר שונים מהווים מפגע בריאותי.‏ כך,‏ למשל דבקיםהמשמשים בתעשיית הרהיטים משחררים גזים בריכוז גבוה במשך מספר חודשים ‏)עד כחצי שנה לאחרהשלמת הייצור של הרהיט(‏)VOC(.56האדים הנפלטים מתרכובות אורגניות חודרים לאטמוספרה וגורמים לזיהום אוויר ולהתחממות גלובאלית,‏כמו-כן חשיפה ממושכת לתרכובות אורגניות היא גורם אפשרי לסרטן.‏ נקודה נוספת במסגרת מאפיין זהנוגעת למרכיבי מוצרי הבנייה והגמר השונים,‏ ולתכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרים אלו.‏ חשיפהלקרינה רדיואקטיבית גורמת להרס תאים ושינויים בהרכב הגנטי של התא.‏ שילוב נושא הקרינההרדיואקטיבית במסגרת התקן לבנייה ירוקה הוא ייחודי לתקן הישראלי.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגתרכובות אורגניותנדיפות)‏VOC‏-‏הסבר57כל חומר אורגני,‏ נוזלי או מוצק,‏ אשר מתאדה באופן ספונטני בתנאים נורמליים של לחץ וטמפרטורה .מקור התרכובות בסביבה הביתית הוא בצבעים,‏ דבקים,‏ חומרי איטום,‏ מעכבי בעירה,‏ חומרים לשימורמוצרי עץ,‏ ריהוט וכדומה.‏Volatile Organic)Compoundתו ירוק ישראליהתו הירוק עבור מוצרים שהשפעתם הסביבתית פחותה הוצג לראשונה על ידי מכון התקנים הישראליבדצמבר 1993. תכנית התו הירוק,‏ כוללת רשימה ארוכה של תכונות המצמצמות את השפעתוהשלילית של המוצר על הסביבה,‏ כולל נושא הגבלת פליטות .VOCתקן ישראלי ת"י ] 178מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 201156המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל,‏ אוניברסיטת בן גוריון,‏ יוניפרק,1161 עמ'‏ .51-58.Source: BS EN מקור הגדרה ISO 11890 .Indoor Air Quality מאפיין Health and Well beingתקן BREEAM57

. 5 בריאות ורווחהמושגקרינהרדיואקטיביתהסברמקור הקרינה הרדיואקטיבית בחומרים טבעיים.‏ הקרינה הרדיואקטיבית כלולה במסגרת הקרינההמייננת וכוללת חומרים רדיואקטיביים,‏ מכשירי רנטגן ומאיצים הנמצאים בשימוש מוסדות רפואיים,‏בתעשייה ובמכוני המחקר,‏ גז ראדון טבעי וחומרים רדיואקטיביים בחומרי בניין.‏אגף בטיחות קרינה במשרד להגנת הסביבה עוסק בבדיקת ריכוזי חומרים רדיואקטיביים טבעיים,‏ כגוןראדון במבנים,‏ פיקוח על תכולת חומרים רדיואקטיביים בחומרי בניין והמלצה על תקנים.‏ בישראל תקןישראלי ת"י 5098 לתכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה.‏.)2009תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה ‏)דצמבר התקן מפרט דרישות ושיטותבדיקה של תכולות היסודות הרדיואקטיביים הטבעיים במוצרי בנייה המכילים חומרים מינרליים,‏והמשמשים לבניית חלקים של מעטפת הבניין או אלמנטים בתוך החללים של בניינים המיועדיםלשהייה של בני אדםbrominated flame retardants (BFRs).58מתייחס לטווח רחב של תרכובות ברום המוספותהמונחלחומרים ולמוצרים על מנת להפחית את מידת הדליקות שלהם וכמעכבי בעירה.‏חלק מתרכובות אלו כוללות מרכיבים רעילים בעלי עמידות גבוהה ויכולת להצטבר בגוף האדם ובע"ח.‏חלקם כבר היום מהווים מזהמים סביבתיים בתפוצה רחבה כאשר כמות הולכת וגדלה ממשיכהלהימצא באטמוספרה,‏ בנחלים ובקרבת ערים ואזורי תעשייה.‏בנוסף להשתחררותם בסמיכות למתקני תעשייה המייצרים מוצרים כגון מכשירי חשמל,‏ תרכובות אלויכולות להשתחרר גם מהמכשירים עצמם בזמן השימוש וכך להימצא בסביבה הביתית ובקרבת בניאדםת"י 5098Brominated -BFRflame retardantsג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•רשימת מוצרים בעלי תו ירוק ישראלילרשימת החומרים והמוצרים הירוקים בעלי תו ירוק ישראלי.‏ הרשימה כוללת את כלל המוצרים שקיבלו תו ירוקללא הפרדה של חומרי בנייה.‏http://www.sii.org.il/869-he/SII.aspxתקנים נוספים בעולם להגבלתVOC‏;‏ תקנים לצבעים וציפוייםתקן ISO 11890-1•http://www.iso.org/iso/iso_catalogue/catalogue_tc/catalogue_detail.htm?csnumber=41101תקן ISO 11890-2http://www.iso.org/iso/iso_catalogue/catalogue_tc/catalogue_detail.htm?csnumber=37492התקן,‏ על שני חלקיו,‏ עוסק בפליטות VOCבצבעים וציפויים.‏אתר58Greenpeace Internationalhttp://www.greenpeace.org/international/en/campaigns/toxics/electronics/the-e-wasteproblem/what-s-in-electronic-devices/bfr-pvc-toxic/תקן ישראלי ת"י ] 179מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהתקנים נוספים בעולם להגבלתVOC‏;‏ רשימת תקנים ובדיקות של BREרשימה המפרטת תקנים עולמיים,‏ אירופאים ובריטים לבדיקת VOC בחללים ובמוצרים.‏•http://www.bre.co.uk/page.jsp?id=14175098 ת"י‏-תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייהלקריאה נוספת ולרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראלי.‏•http://www.sii.org.il/488-he/SII.aspx?standard_num=1050980000הדירקטיבה האירופאית(‏‎2002/95/EC RoHS(RoHS Directiveלקריאה נוספת באתר ה European Environment Commission•http://ec.europa.eu/environment/waste/rohs_eee/index_en.htmד.‏ יישוםמאפיין זה מורכב מדרישות ב-‏‎3‎ נושאים שונים:‏VOCסעיף:1-3תרכובותאורגניותנדיפותפירוטעמידה בדרישות תקינה בנושא הגבלת עבור חומרים בפנים הבניין כגון:‏ צבעים,‏ ציפויים,‏חומרי איטום,‏ דבקים וריהוט במידה ומסופק על ידי היזם.‏ניתן לבחור במוצרים הנושאים תו תקן ישראלי,‏ בעלי מפרט ירוק ישראלי או עומדים בדרישותתקינה מארגון מוכר באחת ממדינות ה ,OECD תקנים בינלאומיים ‏)כגון ,(ISO תקנים אירופייםאו אמריקאים.‏-50984: קרינהרדיואקטיביתבחומרי בנייןחומרי הבנייהבנייה.‏יעמדו בדרישות התקן הישראלי-‏ ת"יתכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי5: תרכובותברוםחומרי הבנייה יעמדו בדרישות לריכוז תרכובות ברום כפי שנקבעו על ידי הדירקטיבה האירופאית.(RoHS Directive 2002/95/EC)על מנת לקבל את הניקוד בסעיף זה יש לעמוד בדרישות המוצגות בשלושת הנושאים.‏תקן ישראלי ת"י ] 180מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏ניתן להיעזר בשירותי מעבדה מוסמכת לבדיקת רמת פליטתVOC ממוצרים שונים.‏תקן ישראלי ת"י ] 181מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.12 קרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-‏ מגנטיתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏קרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-‏ מגנטיתכן0.665.12מטרהלהבטיח לספק הגנה מפני הנזקים הבריאותיים הכרוכים בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ומיקרו-‏מגנטית בעוצמות גבוהות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתלקרינה אלקטרומגנטית ולקרינה מיקרו-מגנטית מיוחסות השפעות שליליות על בריאות האדם.‏ חשיפהממושכת לשדה מגנטי גבוה היא גורם אפשרי לסרטן.‏ הקרינה האלקטרומגנטית והקרינה המיקרו-מגנטיתנפלטות ממכשירי חשמל ביתיים,‏ ציוד חשמלי,‏ משדרי רדיו,‏ ממסרים סלולאריים,‏ מכשירי מכ"מ ומקווי מתחחשמלי ושנאים.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגקרינהאלקטרומגנטיתהסברקרינה אלקטרומגנטית נמצאת בכל מקום ומקורה בטבע,‏ במתקני שידור,‏ במתקנים להובלה,‏ השנאהושימוש בחשמל,‏ בלייזרים ובמקורות אור נראים ובלתי נראים אחרים.59קרינה בלתימייננתקרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאינה מייננת את האטומים שהיא עוברת דרכם,‏ כלומראין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום.‏ קרינה בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננתמבחינת היכולת הישירה לייצור שינויים בתאים החיים.‏ אולם,‏ גם לה עלולה להיות השלכה שלילית עלהבריאות והיא עלולה לפגוע באופן עקיף בתאים חיים.‏בחיי היום-יום אנחנו חשופים לקרינה בלתי מייננת בכל מקום ממקורות שונים כגון קרינה בתחוםהתדרים הנמוכים מאוד (ELF) שמקורה במתקני החשמל וקרינה בתחום תדרי הרדיו (RF), שמקורהבמתקני התקשורת האלחוטית:‏ טלפוניה ניידת,‏ רשתות סלולאריות,‏ מתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו.60קרינה מיקרו-‏מגנטיתנפלטת ממכשירי חשמל ביתיים,‏ ציוד חשמלי,‏ משדרי רדיו,‏ ממסרים סלולאריים,‏ מכשירי מכ"מ ומקווימתח חשמלי ושנאים.‏59המשרד להגנת הסביבה>‏ קרינה>‏ קרינה בלתי מייננת>‏ כללים לקביעת סף סביבתי לקרינה אלקטרומגנטית ‏)סליאן גלברג(‏תקן ישראלי ת"י ] 182מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/kviat_saf_1.pdf60המשרד להגנת הסביבה

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•המלצות המשרד להגנת הסביבה לקרינההנחיות המשרד להגנת הסביבהלמדידת שדות חשמליים ומגנטיים בתחום תדר רשת החשמל .ELFhttp://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/hanchayot_ELF_08_1.pdfתקנות הקרינה הבלתי מייננת התשס"ט 2009http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/law/krina03_1.pdf•ד.‏ יישוםפירוטמאפיין זה מהווה תנאי סף לקבלת התקן לבנייה ירוקה.‏המאפיין כולל2-דרישות:‏קרינה בדיקה בבניין לאיתור קרינה מסווגת ממקורות של מתקני שנאים ומרכזי הולכה ותמסורתחשמל.‏ יש להציג אישור להעדר קרינה בבניין.‏אנטנות סלולריות-‏ אין אפשרות להתקין אנטנות סלולריות בבניינים בני קיימה.‏ בניין מגורים המתקיןאנטנה סלולרית לא יוכל להיות זכאי להתעדה כבניין ירוק גם אם עמד בכל הדרישות האחרות בתקן.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל,‏ יועץ חשמל,‏ יועץ קרינה.‏תקן ישראלי ת"י ] 183מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.13 פוטנציאל התחממות גלובאלית GWP() בשל חומרי קירורהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏פוטנציאל התחממות גלובאלית )GWP( בשל חומריכן05.13קירורמטרהלהבטיח להקטין את ההשפעה על שינויי אקלים בעקבות השימוש בחומרי קירור בעלי פוטנציאלגבוה לגרום התחממות גלובלית.‏א.‏ חשיבות סביבתיתלהתפרקות חומרי קירור,‏ כגון גז הפריאון המשמש במזגנים ובמקררים,‏ יש השפעה הרסנית על שכבתהאוזון המגנה על פני כדור הארץ מפני קרינה אולטרה-סגולה.‏ הידלדלות שכבת האוזון היא אחד מהגורמיםלהתחממות הגלובאלית של כדור הארץ.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגחומרי קירורהסברהם חומרים גזיים או נוזליים,‏ המסייעים לפעולת מערכות קירור ומיזוג האוויר.‏הפוגע בשכבת האוזון הוחלף בשימוש בגזים אשר פגיעתם בסביבה פחותה.‏השימוש בגז הפראוןהתחממותגלובאליתתופעת טבע המתארת מגוון שינויים אקלימיים שמקורם בפעילות אנושית הגורמת להפרה של האיזוןהאקולוגי של מערכות טבעיות.‏ בין השינויים האקלימיים ניתן למנות את עליית הטמפרטורה הממוצעתעל פני כדור הארץ,‏ שינוי בפיזור המשקעים,‏ עליית מפלס הימים,‏ המסת קרחונים,‏ שינוי בחומציות מיהאוקיינוסים ובטמפרטורה שלהם,‏ מידבור אזורים פוריים וריבוי אסונות טבע ואירועי אקלים קיצוניים.‏פוטנציאל התחממות גלובאלית של חומר משקף כושר לכידת חום בעת שחרור לאטמוספרה וקצבדעיכה לאורך זמן.‏ ערכו המספרי הינו יחסי לזה של פחמן דו-חמצני.‏ פוטנציאל ההתחממות הגלובאליתשל רוב גזי החממה פוחת במשך הזמן בזכות מנגנוני טיהור טבעיים.‏ערך זה משמש כמדד להערכת ההשפעה של חומר על ההתחממות הגלובאלית לאורך זמן,‏ וכן ככלילהשוואת רמת הנזק שמסבים חומרים שונים לסביבה.‏ערך GWPהכרת פוטנציאל ההתחממות הגלובאלית של חומרים מאפשרת לבחור בחומר שהשפעתוהסביבתית קטנה מאחרים.‏תקן ישראלי ת"י ] 184מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•רשימת המשרד להגנת הסביבה לחומרי קירור ידידותיים לסביבהלקבלת רשימה זו יש לפנות למשרד להגנת הסביבהUnited Nation Environment Programme- HCFC Help Centre•מידע נרחב בנושא חומרי קירור,‏ תהליך ההוצאה משימוש של חומרי קירור פוגעניים בסביבהout( ,)HCFC Phase רשימת חומרים חלופיים,‏ טכנולוגיות חדשניות,‏ מדיניות ורגולציה,‏ מחקרים,‏ סקרים ועוד.‏http://www.uneptie.org/ozonaction/topics/hcfc.aspד.‏ יישוםאיסוף מידע המסופק על-ידי היצרן אודות חומרי הקירור שבשימוש המערכות השונות.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏הצהרת היזם בלבד.‏תקן ישראלי ת"י ] 185מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה5.14 פליטת תחמוצת חנקן )NOX(המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏לא0.235.14 פליטת תחמוצת חנקן ( X ) NOמטרהלעודד את השימוש במערכות הסקה הממזערות את פליטות תחמוצות חנקן ולפיכך מצמצמות אתזיהום הסביבה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהימצאות תחמוצות חנקן באוויר גורמת לסימפטומים שונים של מחלות בדרכי הנשימה ולהקטנת עמידותהגוף בפני חיידקים.‏ חשיפה לריכוזים נמוכים גורמת לגירוי בריאות ובעיניים,‏ חשיפה לריכוזים גבוהיםגורמת להחלשת המערכת החיסונית ולמחלות נשימתיות.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגחמוצות חנקןהסברתחמוצות החנקן הרווחות ביותר הן חנקן חד חמצני (NO) וחנקן דו-חמצני (NO2)חד תחמוצת החנקן נפלטת מתחבורה ומתעשייה כתוצאה מחמצון חנקן אטמוספריבטמפרטורות גבוהות הקיימות במנועים ובדודי שריפה.‏ דו תחמוצת החנקן (NO2) נוצרת כתוצאהנוצרת כתוצאה מחמצון שהיא ביןמחמצון על ידי אוזון,‏ חומצה חנקתיתהגורמים לתופעת גשם חומצי.‏NO2.(HNO3)(NO)NOג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםפירוטהתקנה של מערכת הסקה שרמת פליטת תחמוצת החנקן שלה נמוכה.‏התקנת מסננים בפתח הפליטה של מערכת ההסקה.‏התקנת חיישנים לניתור ולהתראה על נוכחות רמות גבוהותמן המותר.‏של תחמוצות חנקן באוויר הגבוהותתקן ישראלי ת"י ] 186מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחהה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ חשמל,‏ יועץ מיזוג אוויר.‏תקן ישראלי ת"י ] 187מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 5 בריאות ורווחה6. פסולתתקן ישראלי ת"י ] 188מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 6 פסולת6.1 ניהול הפסולת הביתית ‏)פסולת מעורבת/‏ מוצקה(‏המאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏ניהול הפסולת הביתית ‏)פסולת מעורבת/‏ מוצקה(‏כן46.1מטרהלצמצם את הנפח והמשקל של הפסולת המסולקת למטמנות.‏א.‏ חשיבות סביבתיתמבחינה סביבתית,‏ הפתרון המועדף לטיפול בפסולת עירונית מוצקה הינו הפרדה במקור של הפסולתבמקטע הפנים עירוני לזרמי משנה המאפשרים פעילות במעלה היררכית הטיפול בפסולת . על סמךהניסיון בעולם,‏ הפרדת פסולת במקור הינה הצעד האידיאלי לשמש כעוגן בניהול בר קיימה של פסולת.‏61.62ככל שמיון הפסולת נעשה בשלב מוקדם יותר כך עולה פוטנציאל ההפרדה ועולה ערכם של החומריםהמועברים למיחזור.‏ לפיכך,‏ מיושמת במקומות רבים בעולם הפרדה במקור של פסולת החל מבתיהתושביםב.‏ הגדרות ומושגים.63מושגפסולת ביתיתהסברשאריות מזון וכל פסולת מוצקה אחרת שמקורה במשק בית,‏ בבתי עסק,‏במוסדות ובמשרדים לרבות פסולת ממפעלי תעשייה המורכבת בעיקרה מחומראורגני אך למעט אשפה מסוכנתמרכיב מיחזוררכיב פסולת המתאים לאחד הזרמים בהרכב החומרים ממנו עשוי ובכך ניתןלמיחזור.‏ לדוגמה:‏ זכוכית,‏ פלסטיק,‏ נייר ואחרים.‏חדרי אצירהחלל ובו מתקני אחסון ואגירה מותאמים לזרמי הפסולת המופרדים.‏ חדריהאצירה ממוקמים בכל מבנה מגורים ומאפשרים לדיירים להפריד את הפסולתעד לאיסוף וריקון הפחים על ידי הרשויות המקומיות6162אדם טבע ודין )1119(, ‏"הפרדת פסולת עירונית במקור – המדריך לרשות המקומית"‏אתר המשרד להגנת הסביבה

. 6 פסולת.64מושגהפרדה במקורזרם רטובזרם יבשמצנחות אשפההסברהפרדה של הפסולת העירונית במשקי הבית ‏)הפסולת הביתית(‏ לשני זרמים לפחות,‏בכלי אצירה נפרדים.‏ החומרים המופרדים ושיטת העבודה נקבעים על פי מאפייניהפסולת ואופי הרשות המקומית.‏ מכיוון שבישראל כ-‏‎40%‎ מהפסולת היא פסולתאורגנית רקבובית,‏ ניתן להגיע לאחוזי הפחתת הטמנה גבוהים באמצעות הפרדה שלהמרכיב האורגני וטיפול בו בנפרד.‏ בהתאם לכך,‏ נמצא כי שיטה יעילה לטפלבמרכיב האורגני היא הפרדתו לזרמים יבש ורטוב בזמן ההשלכה.‏ לפי שיטה זו,‏הפסולת מופרדת במקור על ידי יצרן הפסולת,‏ תושב או בעל עסק,‏ לשני זרמיםלפחות.‏ שני הזרמים יאספו בנפרד,‏ כאשר הזרם הרטוב יועבר למפעל לטיפולבפסולת אורגנית והזרם היבש יועבר לתחנת מעבר למיון פסולת לצורך מיון שלמרכיבי פסולת למיחזור.‏ בשיטה זו הפסולת המופרדת נקייה יחסית ובעלת ערךגבוה יותר למיחזורמתייחס לפסולת אורגנית רקבובית.‏ פסולת אורגנית היא פסולת מוצקה פריקהביולוגית מכל מקור שהוא,‏ כגון שיירי פירות וירקות.‏שאר הפסולת הביתית שאינה משתייכת לזרם הרטוב.‏ הפסולת בזרם היבשניתנת להפרדה נוספת למספר זרמים הכוללים נייר וקרטון,‏ פלסטיק,‏ זכוכיתומתכת.‏פיר בנוי לכל גובהו של המבנה המקשר בין פחי האשפה המרכזיים של הבנייןלבין כל קומות המבנה.‏ כך ניתנת אפשרות השלכת פסולת בכל קומה ללא צורךבסחיבת שקיות האשפה הביתיות במעלית.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תכנית-אב לטיפול בפסולת מוצקה בישראל ‏)ינואר)2005כוללת מידע נרחב על המדיניות המומלצת לטיפול בפסולת מוצקה בישראל.‏http://www.moin.gov.il/SubjectDocuments/Tama14.pdfהפרדה במקור של פסולת ביתית-‏ אתר המשרד להגנת הסביבהמידע נוסף בנושא טיפול בפסולת ביתית ניתן לקרוא באתר המשרד להגנת הסביבה תחת הערךמיחזור,‏ ‏"הפרדה במקור של פסולת ביתית".‏•ד.‏ יישוםפירוטסעיףבעת תכנון הפרויקט יש להקצות חדר אצירה ובו המתקנים המתאימים.‏ כל מתקן או חדר אצירה למיחזורולהפרדת פסולת יתוכנן לפי חוק התכנון והבנייה,‏ על כל תקנותיו,‏ לפי חוק רישוי עסקים ולפי תקנות בריאותהציבור.‏לגבי גודל שטח האחסון או/וגם המתקנים ומיקומם ‏)כולל מכלי מיחזור פנימיים(‏ ולגבי הפרדת פסולת יש לפנותלתקנות תכנון הבנייה.‏64אתר המשרד להגנת הסביבה

. 6 פסולת2סעיףתנאי סףפירוטלצורך עמידה בתנאי הסף יש להתקין פח מיחזור ייעודי אחד בנוסף לפחים להשלכת פסולתביתית מעורבת.‏ למשל,‏ פח רגיל ‏)ירוק(‏ ופח למיחזור נייר ‏)כחול(.‏לקבלת נקודות יש להפריד את הפסולת הביתית המעורבת לשני זרמים:‏ רטוב ויבש,‏ ובנוסףלהציב מתקני מיחזור לשני מרכיבי מיחזור נוספים.‏ כך מותקנים סך הכול פחים שונים.‏ לדוגמה:‏רטוב ‏)חובה(,‏ יבש ‏)חובה(,‏ נייר וזכוכית )2 מרכיבי מיחזור נוספים(.‏לקבלת נקודות יש להפריד את הפסולת הביתית המעורבת לשני זרמים:‏ רטוב ויבש,‏ ובנוסףלהציב מתקני מיחזור לשלושה מרכיבי מיחזור נוספים.‏ כך מותקנים סך הכול לפחותשונים.‏ לדוגמה:‏ רטוב ‏)חובה(,‏ יבש ‏)חובה(,‏ נייר,‏ זכוכית ופלסטיק )3 מרכיבי מיחזור נוספים(.‏5 פחים44אישורהרשותהמקומיתניתן לקבל אישור למספר המרכיבים המיועדים למיחזור אך ורק מן הרשות המקומית או מרשותמוסמכת אחרת ‏)בכפוף להצגה של מסמך ושל האישור המתאים(.‏הפרדת הפסולת לזרמים מחייבת שינוי של מערך האצירה ופינוי הפסולת ברשות המקומית ולכןדורש תכנון מפורט של מערך האצירה ואיסוף הפסולת בנפרד,‏ תשתיות נדרשות,‏ מערך השינוע,‏מתקני המיון והטיפול ומערך חינוך הסברה וליווי מקצועי לפרויקט‎65‎‏.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אין צורך ביועצים לצורך מאפיין זה.‏65אתר המשרד להגנת הסביבה

. 5 בריאות ורווחה7. תחבורהתקן ישראלי ת"י ] 192מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורה7.1 נגישות לתחבורה חלופיתהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏נגישות לתחבורה חלופיתלא17.1מטרהלעודד שימוש במערכות תחבורה חלופיות.‏א.‏ חשיבות סביבתית.66פיתוח אמצעי תחבורה הפועלים שלא באמצעות דלק העשוי נפט הוא אחד האמצעים שממשלות בעולםנוקטות כדי לשפר את איכות האוויר ולצמצם את מספר המזהמים ואת פליטת גזי החממה בתחומן.‏ נוסףעל כך,‏ למכוניות חשמליות יש יתרונות רבים,‏ מפני שהנעה באמצעות חשמל מצריכה פחות חלקים נעיםופחות טיפול,‏ וכך היא מוזילה את עלות אחזקת הרכב.‏ בתעשיית הרכב יש כיום הסכמה כללית כי המגמהצריכה להיות מעבר להנעה חשמלית של המכוניותכלי רכב המונעים בחשמל קיימים כבר יותר ממאה שנים,‏ אך רק בשנים האחרונות החל ייצור סדרתי שלכלי רכב חשמליים.‏ טכנולוגיה זו בנויה על רעיון פשוט ביותר שבמרכזו מצבר חשמלי המספק חשמל למנועהמפעיל את הרכב.‏ המצבר אוגר בתוכו אנרגיה חשמלית הניתנת להטענה.‏לרכב החשמלי מספר יתרונות עיקריים:‏ הוא בעל מנוע שקט ביותר שאינו פולט מזהמים כלל,‏ ומערכתהעברת הכוח הינה פשוטה ומאפשרת יעילות ניצול אנרגיה גבוהה באופן יחסי בעזרת שימוש באנרגייתהבלימה של הרכב.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגמערכת טעינה לרכבחשמליהסברמערכת לטעינת הסוללה המשמשת את הרכב החשמלי.‏ תעשיית הרכב נהניתבעקיפין מההאצה בפתוח טכנולוגיית הבטריות,‏ אשר דורבנה בעיקר על ידי הרצוןלפתח ולשפר מחשבים ניידים.‏ הצפי הוא כי עלויות יצור הבטריות ילך ויקטן,‏ כאשרתרומה גדולה לכך עשויה להיות מעבר ליצור סדרתי של כלי רכב חשמליים בהיקפיםגדולים.‏ טכנולוגיה של בטריות נטענות בשימוש בכלי רכב חשמליים הן מגוונות.‏ בעודבטעינה רגילה מהרשת הביתית נדרשות שעות לטעינה מלאה,‏ ישנם פיתוחיםשל מטענים המסוגלים לטעון בטריות בכמה דקות.676-8,11196766 מעקב אחר יישום החלטה 1851 של הממשלה בדבר עידוד תחבורה ללא דלק,‏ כתיבה:‏ יניב רונן,‏ הכנסת,‏ מרכז המחקר והמידע,‏ קריית בןגוריון,‏ ירושליםשראבי,‏ נ.‏ )2008(. רכב חשמלי – הניסיון,‏ טכנולוגיה ומגמות בעולם,‏ סקר ספרות,‏ נספח לדו"ח המדען הראשי במשרד התחבורה.‏תקן ישראלי ת"י ] 193מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורהרכב חשמלימושגהסברהוא רכב המונע באמצעות אנרגיה הנאגרת בסוללות נטענות ‏.מכוניות חשמליותמשתמשות במנוע חשמלי במקום במנוע בעיר הפנימיתכלי רכב המונעים בחשמל קיימים כבר יותר ממאה שנים,‏ אך בשנים האחרונות החלייצור סדרתי של כלי רכב חשמליים.‏ יתרונות הרכב חשמלי מתבטאים באי פליטתמזהמים מכלי הרכב,‏ מנוע שקט,‏ פשטות מערכת העברת הכוח,‏ אפשרות לניצולאנרגיית הבלימה של הרכב לצורך הנעתו,‏ ובאופן רחב יותר מעבר לשימוש ברכבחשמלי בעיר יפחית באופן דרסטי את רמות הזיהום במרכזי הערים.‏החיסרון המרכזי של רכב חשמלי הוא העובדה כי רכב חשמלי מונע על ידי חשמלהמופק בתחנות הכוח,‏ כאשר בישראל מבוססות רוב תחנות הכוח על שריפת פחם-.68מערכת טעינה ל . 69חשמלירכבמערכת לטעינת הסוללה המשמשת את הרכב החשמלי.‏ תעשיית הרכב נהניתבעקיפין מההאצה בפתוח טכנולוגיית הבטריות,‏ אשר דורבנה בעיקר על ידי הרצוןלפתח ולשפר מחשבים ניידים.‏ הצפי הוא כי עלויות יצור הבטריות ילך ויקטן,‏ כאשרתרומה גדולה לכך עשויה להיות מעבר ליצור סדרתי של כלי רכב חשמליים בהיקפיםגדולים.‏ טכנולוגיה של בטריות נטענות בשימוש בכלי רכב חשמליים הן מגוונות.‏ בעודבטעינה רגילה מהרשת הביתית נדרשות שעות לטעינה מלאה,‏ ישנם פיתוחיםשל מטענים המסוגלים לטעון בטריות בכמה דקות.706-8חלק זה של סדרת התקנים הישראליים ת"י 61851 מתייחס לציוד טעינה המותקןברכב )on-board( ולציוד טעינה המותקן מחוץ לרכב(‏off-board‏),לטעינת רכביכביש חשמליים במתחי אספקה תקניים,‏ ולאספקת חשמל(‏power (electricalלשירותים נוספים כלשהם ברכב,‏ אם הדבר נדרש בעת חיבור הרכב לרשתהאספקה.‏המונח רכב חשמלי בתקן זה מתייחס לכל רכבי הכביש,‏ לרבות רכבי כבישהיברידיים נטענים חשמלית אשר כל האנרגיה הדרושה להם,‏ או חלקה,‏ מסופקתמסוללות המותקנות ברכב.‏ת"י 61581 חלק 1ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•מיזם הרכב החשמלי בישראלהתחבורה,‏ מרץ–.2008ישימות והשלכות תחבורתיות אפשריות.‏ משרדhttp://matat.com/docs/rechev%20chashmali-doch%20sofi.pdfמעקב אחר יישום החלטה 2580 של הממשלה בדבר עידוד תחבורה ללא דלק ‏–מרכזהמחקר והמידע של הכנסת,‏ מרץ 2009•http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02235.pdf68כהן,‏ י.,‏ טויסטר,‏ ג.‏ ושראבי,‏ נ.‏ )2008(. מיזם הרכב החשמלי בישראלהראשי–6970ישימות והשלכות תחבורתיות אפשריות.‏ משרד התחבורה,‏ לשכת המדעןאתר המשרד להגנת הסביבה

. 7 תחבורהד.‏ יישוםפירוטיש לספק נקודות חשמל לטעינת רכב חשמלי בהתאם לתקן ת"יבבניין.‏1 חלק 61581עבור אחוז מסוים מהחניותה.‏ חישובים נדרשיםמספר יח"דמספר חניות עם תשתית לרכבחשמליאחוז(Y*100)/XYXחישוב לצורך ניקוד:‏אחוז חניות עם תשתית לרכבחשמלי מסך כל יח"דניקוד0.250.515%10%15%ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועץ חשמל.‏תקן ישראלי ת"י ] 195מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורה7.2 מתקנים וחנייה לאופנייםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מתקנים וחנייה לאופנייםלא0.67.2מטרהלעודד רכיבה על אופניים על ידי אספקת מתקנים וחנייה הולמים ונגישים,‏ וכך לצמצם את השימושבכלי רכב פרטיים ולהפחית את זיהום האווירא.‏ חשיבות סביבתיתרכיבה על אופניים כאמצעי תחבורה מסייעת להקלת העומס בכבישים ולהפחתת זיהום אוויר,‏ נוסף עלפיתוח אורח חיים בריא.‏ אספקת חניה לדיירי הבניין ומתקנים לאחסון אופניים בבטחה,‏ תעודד שימושבאופניים לנסיעות יום-יומיות.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגתקנות החניה החדשות-‏חניות לאופניים,‏ מנהלהתכנון,‏ משרד הפנים2011תקן אירופי לתאורההסברתקנות החניה החדשות שאושרו במרץ 2011 קובעות כי בבנייני מגורים יסופקו 1חניית אופניים לכל יחידת דיור.‏ על פי התקנות ניתן למקם עד 10% ממקומותהחנייה לאופניים מחוץ לבניין.‏במאפיין זה דרישות המוסיפות על הדרישות המפורטות בתקנות הן במספר מקומותהחניה והן במיקום ואופי מתקני האחסון.‏תקן זה מתמקד בהמלצות לתאורת חוץ הולמת ומתאימה לצורך ביצוע פעילות חוץבשעות החשכה באופן יעיל ומדויק.‏ התקן מגדיר דרישות לתחזוקה,‏ ליעילותאנרגטית ולבדיקות מערכת התאורה.‏ כמו כן מתייחס התקן להגבלת אור פולשני עלמנת למנוע זיהום אור.‏התקן מגדיר טווח רחב של דרגות נוחות ויזואלית נדרשת בהתאם לסוג פעילות החוץולמשך הפעילות.‏ בתקן מפורטות הדרישות למשימות תאורה במרבית סוגי שטחיהחוץ מבחינת כמות ואיכות התאורה הנדרשת.‏התקן מספק הנחיות ולא פתרונות ספציפיים כך שכל מעצב/מתכנן תאורה המשתמשבהנחיות התקן בעל חופש להתנסות ולבחור בטכניקות מגוונות וציוד חדשני.‏(BS (EN 12464-2תקן ישראלי ת"י ] 196מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורהג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•תקנות החניה החדשות-‏ חניות לאופניים,‏ מנהל התכנון,‏ משרד הפנים 20112011 במרץאושרו תקנות חניה חדשות במסגרת עדכון תקנות התכנון והבנייה ‏)התקנת מקומותחניה(,‏ התשע"א–‏ 2011. הדרישות לחניית אופניים המפורטות בתקנות:‏תוספת שניהו-‏ ‎5‎‏)א((‏ 1 ‏)תקנותמקומות החניה לאופניים הנדרשים לפי סוג שימושי הקרקעשימוש קרקעבניין למגורים הכולל יותר משתייחידות דיור שלהן כניסה משותפתאו חדר מדרגות משותףמעונות סטודנטיםתקן חניה לאופניים ‏)תקן מזערי(‏מיקום מקומות החניה לאופנים1לכל יחידת דיורניתן למקם עד 10% ממקומותהחניה לאופנים מחוץ לבניין.‏1משרדים ותעשיה עתירת ידעלכל 2 סטודנטים או לכל יחידתדיורלכלניתן למקם עד 10% ממקומותהחניה לאופנים מחוץ לבניין.‏ניתן למקם עד 20% ממקומותהחניה לאופנים מחוץ לבניין.‏ניתן למקם עד 50% ממקומותהחניה לאופנים מחוץ לבניין.‏ניתן למקם את מקומות החניהלאופנים מחוץ לבנין.‏ניתן למקם את מקומות החניהלאופנים מחוץ לבנין.‏ניתן למקם עד 50% ממקומותהחניה לאופנים מחוץ לבניין.‏ניתן למקם את מקומות החניהלאופנים מחוץ לבנין.‏ניתן למקם את מקומות החניה לאופניםמחוץ לבנין.‏150 מ"ר111111מסחר ותעשיה קלהמוסדות חינוךמרכז קהילתי,‏ בית תרבות,‏ מתנ"ס,‏ספריה ומוזיאוןשירותי בריאות ‏)מרפאות,‏ בתיחולים(‏מוסדות ציבור אחריםמיתקני תחבורה ציבורית:‏ תחנת רכבת,‏מרכזי תחבורה משולביםלכל 200 מ"רלכל 10 תלמידיםלכל 100 מ"רלכל 200 מ"רלכל 500 מ"ר2% מהמספר החזוי של נוסעים הצפוייםלהשתמש בתחנה.‏תקן אירופי לתאורה )12464-2 (BS ENלקריאה נוספת על התקן ולרכישת התקן.‏•http://shop.bsigroup.com/en/ProductDetail/?pid=000000000030163020הנחיות משרד הבינוי והשיכון,‏ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עבור שבילי אופנייםניתן למצוא בפרק7, עמ'‏149, 137- מידע שימושי בנוגע למתקני חניה לאופניים.‏•חשוב לציין כי מתקנים אלו הם לחניית אופניים ברחובות הערים ואינם עונים על הדרישות הנוספות הנדרשותבמאפיין זה במסגרת חניית אופניים בבניני מגורים.‏תקן ישראלי ת"י ] 197מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורהד.‏ יישוםמאפיין זה העוסק בחניית אופניים בבנייני מגורים כוללדרישות:‏ 3דרישה למספר מקומות חניהדרישה לעמידה בתקן אירופאי לתאורת חוץדרישות למיקום ואופי מתקני אחסון האופניים ‏)סוגי המתקנים,‏ דרישה לקירוי ואבטחה(‏.1.2.3חניית אופניים בבנייני מגורים-דרישות והמלצותדרישות חוקניתן למקם עד 10% ממקומות החנייה לאופניים מחוץ לבניין,‏ כלומר,‏ על90% מהחניות להיות ממוקמות בשטח הבניין.‏מיקום מתקניהאחסוןמאפייני מתקניהאחסוןדרישות תקןהמלצות משרד הבינויוהשיכון,‏ משרד התחבורהדרישות תקןאזור אחסון האופניים יימצא במקום בולט ויהיה אפשר לראותו מהבניין;‏אזור אחסון האופניים ימוקם לא יותר מ-‏‎150‎ מטרים מהכניסה לבניין.‏יש להקפיד שמקום החנייה יהיה נגיש ככל שניתן לרחוב,‏ ללא מדרגות.‏במקומות שבהם מוצעת חניית האופניים במרתף חנייה,‏ יש לקבוע אתחניית האופניים במרתף העליון,‏ סמוך ככל שניתן לכניסה.‏ליד כל בניין רצוי להקצות מקום קשירה לאופניים עבור אורחים אולחניות קצרות שלדיירים.‏מתקני אחסון האופניים יהיו מקורים כדי להגן עליהם מפני הגשם;‏יהיה מרחק מינימלי של 0.8 מטר בין מקומות חנייה במעמדי האופניים;‏אבטחהתאורהדרישות תקןהמלצות משרד הבינויוהשיכון,‏ משרד התחבורהדרישות תקןהשטח המקורה ומעמדי האופניים יהיו מקובעים למבנה קבוע ויאפשרוהן למסגרת והן לגלגל של האופניים להינעל בצורה מאובטחת או שיהיותחת השגחת מצלמות במעגל סגור;‏בבנייני מגורים יש להקצות מקום סגור ונעול לחניית אופני הדיירים.‏במקומות שבהם מופקד שומר,‏ נכון להתקין את חניית האופניים קרובלשומר ותחת פיקוח והישיר.‏התאורה תתוכנן בהתאם לתקן אירופי BS EN 12464-2הדרישות במאפיין זה אינן חלות על מגורי תלמידיםתקן ישראלי ת"י ] 198מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורהה.‏ חישובים נדרשיםמספר יח"דמספר חניות לאופנייםאחוזZ=(Y*100)/XYXחישוב לצורך ניקוד:‏אחוז חניות אופניים בהשוואהליח"דניקוד0.6Z>120%ו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל נוף.‏תקן ישראלי ת"י ] 199מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורה7.3 מסלולים בטוחים עבור הולכי רגל ורוכבי אופנייםהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מסלולים בטוחים עבור הולכי רגל ורוכבי אופנייםלא0.47.3מטרהלעודד אספקה של מסלולים נגישים,‏ בטוחים עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים במסגרת פיתוחהמגרש.‏א.‏ חשיבות סביבתיתכאשר לאיכות של חזות הרחוב המקומי השפעה על רצונם של אנשים ללכת או לרכוב על אופניים,‏ הןבתוך השכונה והן בקנה מידה כלל עירוני.‏ אספקת סביבה להליכה ורכיבה בטוחות,‏ מאובטחות ואיכותיותתעודד אנשים ללכת ולרכוב וכך תשפר את בריאותם ותפחית את תלותם בכלי רכב פרטיים,‏ ועקב כךיפחתו עומס וזיהום.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםאיןג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•הנחיות משרד הבינוי והשיכון,‏ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עבור שבילי אופנייםהנחיות מפורטות לתכנון שבילי אופניים וחניות אופניים.‏ ההנחיות מכוונות למרחב העירוני אך ניתןללמוד מהן על תכנון איכותי ובטיחותי של שבילי אופניים ליישום בתחומי המגרש.‏http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdfרגלהנחיות משרד הבינוי והשיכון,‏ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עבור תנועת הולכיהנחיות מפורטות לתכנון שבילי הולכי רגל.‏ ההנחיות מכוונות למרחב העירוני אך ניתן ללמוד מהן עלתכנון איכותי ובטיחותי של שבילי הולכי רגל ליישום בתחומי המגרש.‏•http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_tenuat_holchey_regel.pdfתקן ישראלי ת"י ] 200מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורהד.‏ יישוםפירוטהיישום במאפיין זה יתייחס רק לשטח המגרש.‏ מטרת התכנון ליצור שילוב והתאמה בין התשתיתהעירונית לתשתית במגרש וכן לספק בתחום המגרש רכיבה בטוחה ורציפה וכן הליכה בטוחה ורציפה.‏בין כללי המקצוע הטובים בתכנון נתיבי אופניים ושבילי הולכי רגל ניתן למנות:‏נתיבי שבילי אופניים מספקים יספקו גישה ישירה לכל מתקני חניית אופניים באתר.‏ ללא צורךלסטות משביל האופניים,‏ והנתיבים מתחברים יתחברו לשבילי אופניים מחוץ לאתר במקום שבואלו אלה מצויים בסמוך לגבולות הפיתוח.‏שבילי הולכי רגל באתר מתחברים יתחברו לשבילי הולכי רגל ציבוריים מחוץ לאתר .כאשר ישנם,‏ אזורי הורדת נוסעים מתוכננים,‏ יש לאפשר גישה ישירה לשבילי/אזורי הולכי רגל,‏ובכך נחסך ייחסך מהולך הרגל הצורך לחצות נתיבי רכב מנועי.‏במקומות חצייה מוגדרת עבור הולכי רגל על פני נתיב גישה עבור כלי רכב,‏ יוגבה הכביש לגובההמדרכה ‏)כלומר,‏ המדרכה לא תהיה מונמכת עד לגובה פני הכביש(‏גישה לאזורי פריקה לא תתאפשר דרך אזורי חניית אופניים ולא תחצה או תחפוף שבילי הולכירגל ושבילי רוכבי אופניים או אזורים חיצוניים עם בעלי תשתיות ושירותים המיטיבים אתל נוחיותהציבור הנגישים למשתמשי הבניין והציבור הרחב.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוחות זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל נוף.‏תקן ישראלי ת"י ] 201מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 7 תחבורה8. ניהולתקן ישראלי ת"י ] 202מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.1 הפרדה ואחסון באתר הבנייה של פסולת בניין הניתנת למיחזור או לשימוש חוזרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏8.1הפרדה ואחסון באתר הבנייה של פסולת בנייןהניתנת למיחזור או לשימוש חוזרלא0.4מטרהלעודד מיון והפרדה של פסולת באתר הבנייה לצורך העברתה למִיחזור או לשימוש חוזר.‏א.‏ חשיבות סביבתיתמבנים צורכים כמות עצומה של חומר לצורך בנייתם.‏ חומרים אלו כוללים מחצבים טבעיים ההולכים וכלים,‏ומוצרים מתועשים שהושקע בהם חומר,‏ עבודה ואנרגיה.‏ כמו בכל תהליך גם לעבודות הבנייהיעילות/נצילות נתונה,‏ ולמרות שמרבית החומר מוטמע במבנה בסופו של דבר חלק לא מבוטל אינו מנוצלוהופך לפסולת.‏לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה כ-‏‎7.5‎ מיליון טונות של פסולת בנייה נוצרות בישראל כל שנה.‏ פסולת זוהיא מגוונת מאד,‏ והתנאי הבסיסי ליצירת שרשרת לשימוש חוזר בה הוא הפרדתה לרכיביה העיקריים.‏אחסון הפסולת המופרדת באתר עד למציאת יעד מתאים עבורה-‏ חוסך שינוע מיותר על הנזק הסביבתיוהעלויות הכרוכים בו.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםפסולת בנייהמושגתכנית לניהול פסולתבנייההסברמתייחס לכל חומר פסולת שנוצר כתוצאה מתהליך הבנייה,‏ וכולל פסולת מהריסהשל מבנים קודמים,‏ פחת של חומר שהותקן במבנה,‏ אריזות,‏ ותוצרים אחריםשנובעים מן התהליך.‏ בד"כ אינו כולל עודפי עפר טבעי או תוצרי חפירה שבהם נדרשטיפול שונה.‏ פסולת בנייה נמדדת לפי מטר מעוקב או לפי טון.‏תכנית הכוללת מסמכים כתובים,‏ ושרטוט הקובעת את אופן הטיפול בפסולת בנייהבאתר.‏ התכנית יכולה להיות סטטית או לכלול מספר מצבים לפי התקדמות הבנייה,‏סוג הפסולת המיוצרת והשטחים הזמינים לטיפול בה.‏ בשרטוט יצוינו השטחיםהמוקצים לטיפול בפסולת,‏ ובמסמכים יצוינו אופני הטיפול ודגשים על מנת להבטיחאת יעילות הטיפול ובטיחות העובדים.‏ על מנת להביא ליישומה באתר התכניתחייבת להיות מוסברת לכל הגורמים והיחידים הלוקחים חלק בתהליך הבנייה וזמינהלעיון במשרדי האתר.‏ התכנית תגדיר את התחייבויות כל גורם,‏ את המטרות=‏ יעדיםעיקריים לרמות המיחזור ואת הנהלים להשגת יעדים אלו.‏ ברוב המקרים תהיההתכנית לניהול פסולת בנייה חלק מתכנית כללית לניהול אתר הבנייה ‏)ראה לעיל(.‏תקן ישראלי ת"י ] 203מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולזרם פסולתמושגפתרון לאחסון פסולתבנייההסברסיווג המשמש לתאר חומרי פוסלת מסוג מסוים,‏ למשל:‏ פסולת עץ,‏ או פסולתבטונים.‏ הסיווג צריך להיות מדויק מספיק כדי שחומרי פסולת מזרם אחד-‏ יוכלולהיות מופנים למיחזור ביעד יחיד.‏מאצרה או מתקן אחר המאפשר לאחסן פסולת בנייה באתר באופן זמני,‏ באופןשימנע נזקים סביבתיים.‏ בין השאר נדרש כיסוי למנוע התפזרות אבק,‏ ואטימותלמנוע זיהום וסחיפה על ידי מי נגר.‏ קיבולת פתרון האחסון תקבע לפי הנפחהמקסימאלי של פסולת בממ"ק שניתן לאחסן בו מבלי להגדיל את הסיכון לזיהוםאוויר קרקע או מים.‏שינוע פסולת בנייהא-בתוך האתרב-‏ מחוץ לאתרכל הפעולות הכרוכות בהעברת פסולת בין הנקודה בה היא נוצרתלנקודת האיסוף המרכזית.‏כל הפעולות הכרוכות בהעברת הפסולת מנקודת האיסוףהמרכזית,‏ לטיפול מתאים,‏ על ידי מיחזור או הטמנה.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור,‏ התשנ"ג-‏‎1993‎‏.‏נוהל לאכיפת פינוי מוסדר של פסולת בניין,‏ אוגוסט ,2002הצעת חוק שמירת הניקיון ‏)הסדר פסולת בניין(,‏ התשע"א-‏‎2011‎חוק החומרים המסוכנים ‏,התשנ"ג-‏‎1993‎הנחיות הרשות המקומית בנוגע לפסולת בנייה-‏ לפי הרשות•••••ד.‏ יישום)1)2)3)4יישום בנייה חדשהטיפול בפסולת בניין באתר מורכב מארבעה רכיבים עיקריים:‏שינוע בתוך האתרהפרדהאחסוןשינוע אל מחוץ לאתרהרכיבים הנ"ל יכולים להופיע באתר בסדר שונה מעט,‏ שלעיתים נעשית ההפרדה ראשית והשינועלריכוז הפסולת לאחר מכן ולעיתים נעשה המיון באזור ריכוז הפסולת.‏ הבחירה של סדר הפעולותמשפיע הן על היעילות הסביבתית שלה והן על הזמן והמשאבים שהיא צורכת מצוות הבנייה ועל כןמומלץ להקדיש לה מחשבה מוקדמת.‏שינוע אנכי באתר צריך להיעשות על ידי שרוולים או במכלים סגורים נישאים במנופים,‏ כדי למנועהצטברות רכיבי אבק באוויר.‏ שינוע אופקי צריך להיעשות גם הוא במכלים מכוסים כדי למנוע אבק.‏הפרדת הפסולת באופן ידני היא המדויקת ביותר אולם גם צורכת את ההשקעה הגדולה ביותר בכוחאדם.‏ ככל שההפרדה נעשית קרוב יותר למקור ההיווצרות איכות ההפרדה טובה יותר.‏ עבור חומריםספציפיים למשל מתכות,‏ אמצעים מכאניים שונים יכולים לסייע להגיע להפרדה ברמה גבוהה.‏––תקן ישראלי ת"י ] 204מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהוליישום בנייה קיימתהטיפול בפסולת בניין בבנייה קיימת זהה בעקרונותיו לטיפול בבנייה חדשה.‏בבנייה בתוך מרקם קיים הממשיך בתפקוד יום יומי תוך כדי הבנייה,‏ דרושה הקפדה גבוהה יותר עלצמצום הנזקים הסביבתיים המקומיים העשויים לנבוע מן הפסולת-‏ כמו אבק ותשטיפים.‏בנוסף בבנייה בתוך מרקם קיים זמינות השטחים להפרדה ואחסון הפסולת,‏ מצומצמת יותר ולכן ניתןלשקול מיון והפרדה מחוץ לאתר.‏בסעיף ב קיימות שתי אפשרויות לעמידה בדרישות הסעיף וניקוד שונה לכל סעיף.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏מנהל פרויקט,‏ אדריכל,‏ קבלן.‏תקן ישראלי ת"י ] 205מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולז.‏ דרישות הגשהסעיףתכניותתכנון ביצוע/‏ טרום מרכזתכנית ניהול פסולת בניין הכוללת התחייבויות מטרות ונהלים מתאימים.‏ ביניהם:‏ התחייבויות פינויעבור הרשויות,‏ יעדי מיחזור,‏ ונהלים כפי שהוגדרו לקבלנים/מנהלי האתר.‏תכנית אתר מסומנת הכוללת שטחי התארגנות ומראה את:‏מיקומם המוגדר של פתרונות האחסון עבור כל זרם פסולת המיועד למיחזורקיבולת כל פתרון אחסוןתיאורהתיוויפירוט פרטים מזהים לגבי כל פתרון אחסון,‏ החומר ממנו הוא עשוי ואמצעים נלווים שנועדולשמור על תכולתו ולמנוע זיהום בשעת אחסון הפסולת.‏האופן בו מסומן כל פתרון אחסון,‏ זרם הפסולת לו הוא מיועד והנחיות עיקריות לשימוש בטוחויעיל בו.‏תקן ישראלי ת"י ] 206מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.2 מיחזור,‏ שימוש חוזר וסילוק פסולת בניין ועודפי עפרהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מיחזור,‏ שימוש חוזר וסילוק פסולת בניין ועודפי עפרכן2.448.2מטרהלעודד לצמצם את כמות פסולת הבניין ועודפי העפר על ידי קידום השימוש החוזר בחומרים באתרהבנייה ובאתרים אחרים ולעודד את סילוקם לאתרים מורשים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתכמות החומר הזמינה לבניית מבנים הולכת ומצטמצמת,‏ בה ועת שכמויות חומר עצומות וזמינות:‏ פסולתמאתרי בנייה נטמנת במטמנות ולא רק שלא נעשה בה שימוש אלא היא גורמת לזיהום קרקע ומי תהום,‏ולהרס שטחים פתוחים.‏ הפניית פסולת בנייה למיחזור או לשימוש חוזר ושימוש מושכל בעודפי עפר מאפשרלהימנע מהטמנה מיותר,‏ ולהבטיח ניצול מרבי של חומרי הגלם.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםפסולת בנייהמושגתכנית לניהול פסולתבנייהשימוש חוזר בחומריםבאתר הבנייההפניה למיחזורהסברמתייחס לכל חומר פסולת שנוצר כתוצאה מתהליך הבנייה,‏ וכולל פסולת מהריסהשל מבנים קודמים,‏ פחת של חומר שהותקן במבנה,‏ אריזות,‏ ותוצרים אחריםשנובעים מן התהליך.‏ בד"כ אינו כולל עודפי עפר טבעי או תוצרי חפירה שבהם נדרשטיפול שונה.‏ פסולת בנייה נמדדת לפי מטר מעוקב או לפי טון.‏תכנית הכוללת מסמכים כתובים,‏ ושרטוט הקובעת את אופן הטיפול בפסולת בנייהבאתר.‏ התכנית יכולה להיות סטטית או לכלול מספר מצבים לפי התקדמות הבנייה,‏סוג הפסולת המיוצרת והשטחים הזמינים לטיפול בה.‏ בשרטוט יצוינו השטחיםהמוקצים לטיפול בפסולת,‏ ובמסמכים יצוינו אופני הטיפול ודגשים על מנת להבטיחאת יעילות הטיפול ובטיחות העובדים.‏ על מנת להביא ליישומה באתר התכניתחייבת להיות מוסברת לכל הגורמים והיחידים הלוקחים חלק בתהליך הבנייה וזמינהלעיון במשרדי האתר.‏ התכנית תגדיר את התחייבויות כל גורם,‏ את המטרות=‏ יעדיםעיקריים לרמות המיחזור ואת הנהלים להשגת יעדים אלו.‏ ברוב המקרים תהיההתכנית לניהול פסולת בנייה חלק מתכנית כללית לניהול אתר הבנייה ‏)ראה לעיל(.‏ניצול חומרי פסולת בנייה לצורך אחר בתחום אותו אתר בנייה,‏ למשל:‏ שימושבבטונים גרוסים כמצעים לדרכים ולפיתוח,‏ שימוש בעץ טפסנות לצורך הקמתגדרות,‏ ספסלים וכד'‏העברת חומרי פסולת לאתר מיחזור המאושר על משרד להגנת הסביבה וקבלתאסמכתא מן האתר כי החומר שנמסר הופנה למיחזור.‏ או לחליפין העברת החומרלגורם שיאשר באסמכתא כי עשה שימוש חוזר בחומר,‏ למשל הפניית פחת גבסלמפעל גבס,‏ הפניית עודפי זיון פלדה למפעל מתכת וכד'.‏תקן ישראלי ת"י ] 207מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולמושגאתר פסולת מורשהאתר פסולת מורשהמיחזורסך כל כמות פסולת הבנייןאחסון בינייםהסבראתר שקיבל את ההיתרים המתאימים להטמנת פסולת בשטחו.‏ על מנת להפנותפסולת בניין לאתר מורשה צריך להיות לאתר היתר ספציפי להטמנת פסולת בניין.‏הפניית פסולת בניין לאתר פסולת מורשה הגם שהיא עונה לדרישות החוק,‏ אינהמעניקה ניקוד לפי תקן 5281.אתר פסולת שקיבל את ההיתרים המתאימים,‏ ‏,אושר על ידי המשרד להגנת הסביבהומופיע ברשימת האתרים מורשי המיחזור.‏ב"כ נמדדת על ידי חישוב הנפח או המשקל של סך הפסולת המיוצרת באתר משלבקבלת היתר העבודות הראשוני ועד קבלת אישור האכלוס.‏ בסך הפסולת לא נמדדיםעודפי עפר שאותם סוכמים בנפרד.‏ סכימת הפסולת יכולה כאמור להיעשות לפי נפחאו לפי משקל אך חייבת להיות עקבית לאורך כל סעיפי פרק ניהול האתר.‏שמירת פסולת או עודפי עפר,‏ מחוץ לאתר הבנייה כדי לאפשר את הפנייתםהעתידית למיחזור או שימוש חוזר,‏ כאשר אופי העבודה באתר הבנייה אינו מאפשראחסונם בתחומו.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםחוק שמירת הנקיון,‏ התשמ"ד-‏‎1984‎חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור,‏ התשנ"ג-‏‎1993‎‏.‏נוהל לאכיפת פינוי מוסדר של פסולת בניין,‏ אוגוסט ,2002הצעת חוק שמירת הניקיון ‏)הסדר פסולת בניין(,‏ התשע"א-‏‎2011‎חוק החומרים המסוכנים ‏,התשנ"ג-‏‎1993‎הנחיות הרשות המקומית בנוגע לפסולת בנייה-‏ לפי הרשות.‏••••••ד.‏ יישוםתחילתו של תהליך מיחזור הפסולת הוא הערכת לכמות הצפויה של פסולת בניין.‏ ברוב הרשויות נדרשתכיום לצורך קבלת אישור אכלוס הצגת אסמכתאות על פינוי פסולת בניין לאתרי פסולת מורשים.‏ כמותהפסולת שעליה יש להציג אסמכתאות מבוססת על פי רוב על הטבלה הבאה,‏ ומופיע בתנאים לקבלתאישור אכלוס.‏קבוצת ייחוסבנייה רגילה למגוריםבנייה טרומית למגוריםבנייה ציבורית ומשרדיםבנייה למסחר ותעשייהבניית מרתפיםהריסההערכת כמות פסולת המיוצרת ביחידה של100 מ"ר בנוי10 טון לפחות6 טון לפחות10 טון לפחות6 טון לפחות3 טון לפחותלפחות 50 טון ל-‏ 100 מ"ר מבנה הרוסתקן ישראלי ת"י ] 208מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול–חישוב זה יכול להוות בסיס להערכה ראשונית של כמות הפסולת הצפויה,‏ השלב הבא הוא הערכה של אופיהפסולת שתיווצר לפי סוג הבנייה ושיטת הבנייה הספציפית שנבחרה.‏ לחלק מסוגי הפסולת ישנם יעדיםברורים-‏ פסולת מתכת,‏ פסולת בטונים למצעים,‏ ופסולת נייר וקרטון למפעלי מיחזור נייר.‏ על מנתלעמוד בסעיפי הניקוד הגבוהים יותר בתקן נדרש לפעול מעבר ליעדים הברורים ולאתר יעדי מיחזורלכמויות וסוגי חומרים שונים.‏–בבנייה ירוקה נעשה על פי רוב גם מאמץ לעשות שימוש בשיטות בנייה מתועשות ואחרות שמטבען מפיקותפחות פסולת.‏ יש להביא זאת בחשבון בהערכת כמויות המיחזור הנדרשות,‏ ולהעביר אסמכתאות מתאימותלסך כמות הפסולת שהופקה בפועל.‏–יישום בנייה קיימתיישום הסעיף בבנייה קיימת זהה בעיקרו לבנייה חדשה.‏ במידה והפרויקט כולל הריסות-‏ כמות הפסולתהצפויה גדלה אולם גם עולה הוודאות לתכולתה שכן ידוע פחות או יותר הרכב המבנים שאותםהורסים.‏ על מנת להגיע לרמות גבוהות של מיחזור בהריסה חשוב לכלול את הדרישות למיחזור בחוזהקבלן ההריסה.‏ קבלן זה יידרש לפרק חלק מרכיבי המבנה לפני הריסתם,‏ שכן לאחר שבוצעה הריסהבדחפורים קשה יותר משמעותית להפריד את הפסולת.‏ למשל מומלץ לפרק חלונות ודלתות עץ,‏ וכן לפרקמשטחי זכוכית שאותם ניתן למחזר בנפרד מפסולת בטונית.‏––ה.‏ חישובים נדרשיםכך:‏כפי שהוסבר בסעיף היישום לעיל,‏ נדרש לחשב את אחוז הפסולת שטופלה לעומת הסך הכולל שלהפסולת.‏ הניקוד הסופי נקבע לפי כמויות הפסולת בפועל,‏ למרות שבהגשה הראשונית ניתן להסתמך עלהערכה.‏% הפסולת שהופנתה למיחזור = סך הפסולת שהופנתה למיחזור 100 Xוכן:‏סך הפסולת הכוללת שנוצרה באתר% הפסולת שהופנתה = סך הפסולת שהופנתה לשימוש חוזר באתר Xלשימוש חוזר באתרסך הפסולת הכוללת שנוצרה באתר100וכן:‏%עודפי העפר שהופנו=‏ סך עודפי העפר שהופנו לשימוש חוזר באתרXלשימוש חוזר באתר סך עודפי העפר שנוצרו באתר.‏100תקן ישראלי ת"י ] 209מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏מנהל פרויקט,‏ אדריכל,‏ קבלן.‏ז.‏ דרישות הגשהתכנית ניהול פסולת בניין הכוללת התחייבויות פינוי עבור הרשויות,‏ יעדי מיחזור,‏ ונהלים כפי שהוגדרולקבלנים / מנהלי האתר.‏התאמהביןתכנוןלביצוערישומים המציגים את כמות פסולת הבניין שיוצרה והכמות שסולקה לאתרים מורשים-רישומים אלו צריכים להיות אימות של החישובים שהוצגו בשלב תכנון הבצוע,‏ ובעדיפותיופיעו בצורת אסמכתאות פורמאליות מאתרי המיחזור.‏תקן ישראלי ת"י ] 210מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.3 מזעור השפעות אתר הבנייההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מזעור השפעות אתר הבנייהכן08.3מטרהלעודד אתרי בנייה המנוהלים כהלכה למנוע זיהום,‏ צריכת אנרגיה וניצול משאבים ולשמור עלרווחתם של התושבים בסביבת האתרא.‏ חשיבות סביבתיתהפעילות באתר הבנייה היא אינטנסיבית ביותר,‏ במהלכה הופכים במסגרת לוח זמנים קצר,‏ כמויות גדולותשל חומר גלם למבנה,‏ תוך השקעת תשומות אנרגיה משמעותיות.‏ לפעילות זו עשויה להיות השפעהשלילית מאד על מערכות טבעיות הקיימות באתר ובסביבתו ועל איכות החיים של תושבים הגריםבסמיכות.‏ניהול האתר באופן סביבתי יכול לצמצם את הנזק הסביבתי שנגרם בהליך המבנה,‏ על ידי נקיטת צעדימניעה,‏ צמצום צריכת מים ואנרגיה בפעילות באתר וטיפול נאות בפסולת,‏ באותה עת יכול ניהול כזהלהבטיח כי רכיבי הבנייה הירוקה שתוכננו יישומו כראוי בפועל.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגאחראי על ההיבטיםהסביבתיים בפרויקט‏)"ממונה סביבתי",‏ ‏"נאמןסביבתי"(‏הסבראיש מקצוע האמון על הבטחת ההתנהלות הסביבתית באתר הבנייה,‏ הוא יחבר אולכל הפחות יכיר על בוריה את ה"תכנית להתנהלות סביבתית באתר הבנייה"‏ ויהיהאמון על מתן הנחיות ליישומה בפועל.‏ במקרים בהם התכנית לא מיושמת כראוי אושמסתמן סיכון סביבתי לא צפוי או צורך לשינוי התכנית באחריותו להתריע אתהגורמים הממונים ולהביא לפעולות הנדרשות להבטחת המשך התפקוד הסביבתישל האתר.‏–תכנית לניהול סביבתי שלאתר הבנייהתשטיפיםתכנית הכוללת מסמכים כתובים בשרטוטים ומתווה כללים להתנהלות הפעילותבאתר הבנייה,‏ תוך שימת דגש על המשמעות הסביבתית של כל פעולה.‏ התכניתתכלול הנחיות לצמצום הסיכונים הסביבתיים של הפעילות באתר,‏ הקטנת הנזקלשכנים,‏ לחי ולצומח,‏ צמצום צריכת האנרגיה והמים של פעולות הבנייה וטיפול נאותבפסולת.‏ חשוב כי התכנית תותאם לכל שלבי הבנייה,‏ ותתוקשר לכל הגורמיםהלוקחים חלק בעבודה באתר ולגורמים המנחים אותם-‏ בכללם הקבלנים המזמיןוהמתכננים.‏מעבר חומרים מסוכנים מתחום האתר אל מחוצה לו או חדירתם לקרקע כתוצאהמשטיפתם על ידי גשם,‏ מי נגר או מים זורמים ממקור אחר באתר.‏תקן ישראלי ת"י ] 211מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולמושגהסברדרכי גישה לאתרכוללות את דרכי הגישה והכניסה לאתר,‏ את הדרכים המאפשרות תנועה בתוךהאתר,‏ והן דרכים הגובלות בו-‏ למשל מעבר בטוח להולכי רגל לצד האתר.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםיישום מוצלח של מאפיין זה מורכב מ-‏‎4‎ חלקים:‏זיהוי המערכות האקולוגיות הקיימות באתר ובסביבתו,‏ ובניית מדרג לחשיבות להגנה ושימור על כלאחת מן המערכות.‏זיהוי פעולות הבנייה הצפויות באתר העשויות לפגוע במערכות האקולוגיות כגון,‏ חפירות,‏ הריסה,‏פגיעה בעצים ואזורי צמחיה,‏ פעילות מייצרת אבק ופעילויות שטיפה במים וחומרים כימיים.‏ תשומתלב דרושה גם לפעילויות תומכות כמו תנועת רכבים,‏ טיפול בשופכין של העובדים באתר וכד'‏בנייה –בניית נוהל מיטבי עבור כל אחת מן הפעילויות הצפויות כך שהפגיעה במערכות האקולוגיות תהיהמזערית,‏ הנוהל יבנה כך שיגן על המערכות האקולוגיות החשובות/‏ רגישות יותר ראשית.‏בניית מערך נוהלים למניעת נזק סביבתי של אירועים לא צפויים באתר הבנייה,‏ קריסת עפר,‏ נזילותשמן ודלק,‏ גשמים עזים וכו'‏.1.2.3.4יישום בנייה קיימתעל פי רוב באתר מופר,‏ שכבר קיים בו מבנה,‏ קיימות פחות מערכות אקולוגיות ‏,והקיימות כבר הסתגלולקיום בסביבת אנשים ומבנים.‏ אולם הרגישות של מערכות אלו להפרעות כדוגמת פרויקט בנייה עשויהלהיות גבוהה למדי,‏ חלקן עדיין לא התאוששו מפגיעה קודמת,‏ ונזק נוסף או אובדן מרחב מחיה עשוילהיות בבחינת ‏"קש ששבר את גב הגמל"‏ עבורן.‏בכל מקרה אסור להניח כי בפרויקטים של שיפוץ מבנים קיימים אין מערכות אקולוגיות מקומיות שאין להגןעליהם,‏ ושאין לאתר חלק במערכות אקולוגיות רחבות יותר.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןתקן ישראלי ת"י ] 212מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏מנהל פרויקט.‏ז.‏ דרישות הגשהשלב א'-‏ תכנון הבנייןתכניתדוחא'‏תכנית ניהול כמפורט בקריטריוניםדוח המגדיר את יישום הקריטריונים להערכה לאורך כל תהליך הבנייה.‏ הכוונה כאן לדוח ריקשאותו ניתן למלא במהלך הבנייה ומבטיח כי תשומת לב מתאימה תינתן לכל הסיכוניםוהמפגעים הסביבתיים הפוטנציאליים שזוהו.‏שלב ב'-‏ התאמה בין תכנון לביצוע ביצועדוחב'‏רשומות/דוח המאשרים שהקריטריונים להערכה יושמו לאורך כל תהליך הבנייה.-‏ דוח כזה יוכללהיות ממולא על ידי מי שמונה להיות נאמן סביבתי.‏על דוח זה לכלול את חתימת הקבלן המאשרת את ביצוען של ההנחיות הסביבתיות לניהול האתר.‏במידה ואין התקשרות עם קבלן ראשי אלא אם מספר קבלנים תסופק חתימתם של כל הקבלנים.‏תקן ישראלי ת"י ] 213מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.4 בדיקות לפני מסירה )commissining( של המערכות בבנייןהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏8.4בדיקות לפני מסירה commissioning(המערכות בבנייןלא0.64) שלמטרהלוודא שמערכות הבניין שהוצגו מתאימות לדרישות תקן זה הותקנו בהתאם לתכנון.‏א.‏ חשיבות סביבתיתגם תכנון מושלם הלוקח בחשבון את כל התנאים הסביבתיים ונותן עליהם מענה מלא ויעיל-‏ אינו רלוונטיאם הוא אינו מיושם בפועל.‏ הניסיון הוכיח כי תפקודם המוצלח של רכיבי בנייה ירוקה,‏ שהם מטבעםמורכבים,‏ חדשניים וחוצים גבולות מקצועיים מסורתיים,‏ תלוי רבות בבדיקת יישומם בשטח,‏ וביצועיהםלמול תנאי הסביבה בפועל.‏מינוי גורם שאחראי על בדיקת רכיבים אלו יכולה לתרום למיטוב ביצועיהן.‏ מינוי אחראי בידוק עצמאימאפשרת לבחון את ביצועי המערכות באופן מדויק ואובייקטיבי שאינו תלוי בצוות התכנון.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגדרישות המזמיןהסברמסמך המתאר בכתב את דרישות המזמין לתפקוד המערכות בבניין.‏ כתיבת מסמךזה,‏ עריכתו והצגתו לצוות התכנון מוקדם ככל האפשר בתהליך התכנון היא תנאילקיום הליך בדיקות לפני מסירה-‏ מסודר – שכן ביצועי כל המערכות יבדקו למולדרישות אלו.‏ בהיעדר מסמך דרישות המזמין יבוצעו הבדיקות למול הערכים בתקינההמקובלת.‏ ‏)למותר לציין כי ביצועים הנדרשים על פי חוק,‏ תקנה או תקן רשמי יעמדוכמובן גם בדרישות אלו(‏מסירההעברת הבעלות על המערכת מרשות הקבלן לרשות המזמין או בא כוחו.‏ לא מןהנמנע כי תהליך המסירה יכלול העברה בשלבים,‏ כך למשל בשלב ראשון מאושרתהשלמות הפיזית של המערכת,‏ ובשלבים עוקבים מאושר התפקוד הטכני שלה.‏דרישות לבדיקה לפנימסירהדרישות המוגדרות במפרטי המערכות השונות וקובעות את הבדיקות שיתבצעו עלידי הקבלן לפני מסירתן למזמין.‏ במעמד המסירה מציג הקבלן את אסמכתאות עלהבדיקות ואת תוצאותיהן.‏ הבדיקות מתבצעות הן בתנאים האופייניים הן בתנאיהקיצון של תפקוד המערכת על מנת לזהות כשלים ולכייל את המערכת לפעילותאופטימלית.‏תקן ישראלי ת"י ] 214מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולמושגתכנית לבדיקות לפנימסירהמערכות הבנייןהסברתכנית המתארת את אופן הבדיקות לפני מסירה , סדר ביצוען ובמידת האפשרהנחיות לפעולה במידה ותוצאות הבדיקה אינן משביעות רצון.‏ התכנית חשובהבמיוחד במקומות בהם יש יחסי גומלין בין מערכות שונות ולכן סדר הבדיקה עשוילהשפיע על התוצאה.‏המערכות הטכניות של המבנה כפי שהוצגו לדרישות התקן בכלל זה מערכותתברואה,‏ אוורור מיזוג אוויר,‏ ואנרגיה מתחדשת.‏ בסעיף זה מערכות מתייחס הןלמערכות המופעלות על ידי חשמל או מקור אנרגיה מתכלה דומה,‏ והן למערכותפאסיביות שאינן צורכות אנרגיה כזו.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםיישום מאפיין זה כרוך ראשית במינוי גורם אחראי לבדיקות לפני מסירה Agent( .(Commissioningממונה זה הגם שיכול להיות מי מצוות התכנון,‏ רצוי שיהיה נפרד ממנו,‏ וחשוב שיהיו לו את הידע והכישוריםהדרושים.‏ לעיתים קרובות יקשה למצוא אדם שיש לו התמחות גבוהה בכל הנושאים הטכניים של מערכותהבניין הנבדקות אולם יש חשיבות גבוה לממונה יחיד שילווה את המבנה לאורך כל הדרך,‏ ויגלה מחויבותגבוה להצלחתו של הפרויקט וליכולתו לעמוד ביעדי בנייה ירוקה.‏ אין כמובן מן הנמנע שהממונה יתייעץבנושאים בהם הוא פחות בקי בגורמים נוספים.‏כיוון שכל פרויקט ייחודי הן בסוג המערכות שהוא כולל,‏ והן באופי ההתקשרות עם מתכננים,‏ קבלנים ועםהממונה לבדיקות לפני מסירה לא ניתן לקבוע מתווה אחיד לעבודתו של הממונה ולהליך הבדיקות לפנימסירה.‏ לכן חשוב כי הממונה עצמו ישולב בפרויקט בשלב מוקדם , יבנה את תכנית עבודתו שלו,‏ ויתקשרלגורמים המעורבים בפרויקט את התכנית בדגש על התוצרים הנדרשים מהם בכל שלב,‏ וסוג החיווישיתקבל ממנו.‏כפי שמוגדר בתקן הליך המסירות חייב לכל הפחות לכלול השלבים הבאים:‏א.‏ב.‏ג.‏מינוי הממונה כמצוין לעיל על ידי המזמין.‏ ישנה חשיבות גדולה למינוי על ידי המזמין וכפיפותישירה לו,‏ אופן התקשרות זה מבטיח נאמנות לצרכי ודרישות המזמין לאורך כל הדרך,‏ ומבטיח כיבעיות או דגשים שיועלו על ידי הממונה ימצאו אוזן קשבת אצל מקבל ההחלטות המרכזיבפרויקט.‏הממונה ישווה בין דרישות המזמין כפי שנכתבו על ידו או על ידי המזמין , לבין יישומם הלכהלמעשה במסמכי התכנון.‏ יש עדיפות לביצוע השוואה כזו במספר שלבים בפרויקט על מנתלאפשר שינויים בתכנון אם יידרשו,‏ אולם חובה לבצע ולתעד לפחות השוואה אחת.‏הממונה יטמיע בתוך מסמכי העבודה את הדרישות לבדיקות לפני מסירה,‏ כך יובטח כי הקבלניםמלכתחילה ינקטו צעדים לעמידה בדרישות התכנון במלואן.‏ בשלב זה יקבעו סופית המערכותהמיועדות למסירה.‏תקן ישראלי ת"י ] 215מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולכפי שמוגדר בתקן הליך המסירות חייב לכל הפחות לכלול השלבים הבאים:‏ד.‏ה.‏ו.‏ז.‏הממונה גם יתקשר תכנית המפרטת את הפעילויות הכרוכות בבדיקות לפני מסירה.‏ כך ידעוהקבלניםומנהלי הפרויקט להקצות את המשאבים הנדרשים מבחינת זמן וכוח אדם,‏ לביצוע ההליך,‏ לספקאתהאסמכתאות הדרושות,‏ ולבצע תיקונים בעבודות כפי שיידרשו.‏הממונה יהיה גורם בודק ומאשר בנוסף למתכננים לגבי הגשות הקבלן עבור המערכות הנבדקותכדילוודא שהן עומדות בדרישות.‏הממונה יהיה נוכח במסירות עצמן ויוודא כי הבדיקות לפני מסירה מבוצעות בהתאם להנחיותיו.‏כיוון שעבודתו של הממונה מתייחסת לעבודתם של גורמים רבים,‏ תקשור הנחיותיו והערותיובמסגרתשל דוחות תקופתיים,‏ תבטיח את תשומת ליבם של גורמים אלו לדרישות.‏ העלאה על הכתב שלהדוחות נותנת להם תוקף וסמכות,‏ ומאפשרת מעקב של הקבלנים והנהלת הפרויקט אחר ביצועןהמיטבי.‏–בנייה קיימתבבנייה קיימת עבודת הממונה מכילה רכיב נוסף שהוא אנליזה של הקיים.‏ כיוון שביצועי המבנה הגמורמבוססים על תכונות רכיבי הבנייה הקיימים ביחד אם אלו החדשים או הנוספים,‏ איסוף מידע מדויק עלתכונות רכיבי הבנייה הקיימים כגון אופי בידוד הקירות,‏ ביצועי חלונות,‏ ומערכות שונות שקיימות קריטילהשגת הדרישות כפי שהן מוגדרות במסמך דרישות הלקוח.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהלפני אכלוס אילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏מנהל פרויקטתקן ישראלי ת"י ] 216מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולז.‏ דרישות הגשהשלב א'-‏ תכנון הבנייןמכתב או מסמך המאשרים מינוי של אדם להובלת התהליך.‏ לשם הבהרה רצוי להוסיף גםאינפורמציה על הכשרתו של הממונה והתפקיד אותו הוא ממלא במסגרת הפרויקט.‏.1מסמכי העבודה המראים שדרישות הבדיקות לפני המסירה כלולות בהם.‏הבדיקות לפני מסירה יודגשו לצורך קלות הבדיקה.‏תכנית התהליך המאשרת את היקף המשימות.‏ כלומר,‏ הבדיקות המתוכננות.‏מומלץ כי הנחיות.2.3לוח הזמנים של תהליך הבדיקות לפני המסירה הכולל את היקף המשימות והבדיקות התקופתיות.‏לוח הזמנים יגדיר אילו בדיקות יעשו ומתי לאורך התהליך.‏דוחות הסקירה.‏ עותקים מדוחות שהעביר הממונה לבדיקות ומסירות למזמין העבודה.‏ לשםנוחות הבדיקה רצוי לציין אם הערותיו של הממונה התקבלו על ידי צוות התכנון או נדחו לאחרבדיקה חוזרת.‏.4.5שלב ב'-‏ התאמה בין תכנון לביצועדוח"‏ מסכם,‏ רבעוני וסופי של הבדיקות שלפני המסירה.‏ ריכוז כל הדוחות שהפיק הממונה הן בהערותיועל התכנון והן בהערותיו על תוצאות הבדיקות שהתבצעו בשעת המסירה,‏ ובכלל זה הערותיולתיקונים שיש לבצע במבנה ובמערכותיו על מנת שיושגו היעדים כפי שהוגדרו בדרישות המזמין.‏תקן ישראלי ת"י ] 217מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.5 מדריך למשתמש בבנייןהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏מדריך למשתמש בבנייןלא0.38.5מטרהלעודד להבטיח שמסופקת הדרכה לדיירים,‏ כך שיהיו מסוגלים להכיר את ביתם ולתפעל אותוביעילות בהתאם לעקרונות התכנון שהוטמעו בבניין על פי תקן זה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתעל מנת שהאלמנטים והמערכות הירוקות שהוטמעו בבניין ישיגו יעילות מרבית חשוב כי הדיירים יכירו אתביתם ויהיו מסוגלים לתפעלו בהתאם לעקרונות התכנון שהוטמעו בבניין כולל המרכיבים שתוכננו לחסכוןבמשאבים.‏ התקן מבקש לעשות זאת באמצעות אספקת חוברת הדרכה לדיירים הכוללת הסברים עלעקרונות התכנון והמערכות שהוטמעו בבניין.‏ללא מתן מידע והדרכה מספקים,‏ קיימת סבירות גבוהה שהבניין יהיה בשימוש לא מתאים,‏ דברלהוביל לחוסר שביעות רצון בקרב דייריו ולניצול לא יעיל של משאבים.‏שעלולב.‏ הגדרות ומושגיםאיןג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםהחוברת למשתמש חייבת לכלול לפחות את הנושאים המפורטים בתקן.‏ החוברת צריכה להיות מנוסח בשפהבהירה וברורה כך שתוכל להיות מובנת על ידי דיירי הבניין לצורך תפעול של המערכות באופן יעיל ומותאם לתכנוןהראשוני.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןתקן ישראלי ת"י ] 218מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אדריכל הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 219מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול8.6 חברת ניהול לבנייה רוויההמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חברת ניהול לבנייה רוויהלא0.38.6מטרהלעודד להבטיח ניהול ותחזוקה נאותה של הבניין ותפעול מערכותיו.‏א.‏ חשיבות סביבתיתניהול המבנה לאחר הקמתו כולל תחזוקה ותפעול של כל המערכות הקיימות במבנה לרבות מערכותפסיביות,‏ צריכת אנרגיה,‏ צריכת מים,‏ מערכת מיזוג האוויר,‏ מעליות,‏ אצירת פסולת ופינוייה ובטיחותהמבנה.‏צמצום ההשפעה הסביבתית בתפעול הבניין תיתכן בזכות נקיטת פעולות לחסכון במשאבים כגון:‏ הפעלהבתפוסה מלאה,‏ התקנת חיישני נוכחות ולחצנים להפעלה קצובה וחסכנית,‏ תחזוקה שוטפת של מערכות,‏ניטור ותיקון תקלות,‏ הפרדת פסולת ועוד.‏ניהול נכון של המבנה הן על-ידי הדייר והן על-ידי חברת ניהול מטעמו הוא תנאי הכרחי להפחתה ולצמצוםהשפעות סביבתיות הכרוכות בתפקודו השוטף.‏ במקרה של בנייה רוויה,‏ קיים יתרון משמעותי לניהולהמבנה באמצעות חברת ניהול בשל מורכבות המערכות המותקנות במבנה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםבנייה רוויהמושגהסברבנייה רוויה לצורך מאפיין זה מוגדרת כבנין משותף הכולל 24 יח"ד לפחות.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןד.‏ יישוםיש להציג התחייבות מצד הדיירים להעסקת חברת ניהול לצורך תחזוקת הבניין.‏תקן ישראלי ת"י ] 220מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהולה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יזם הפרויקט.‏תקן ישראלי ת"י ] 221מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

. 8 ניהול9. חדשנותתקן ישראלי ת"י ] 222מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנות9.1 שימוש בשיטות בנייה חדשניותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏שימוש בשיטות בנייה חדשניותלא0.59.1מטרהלעודד שימוש בשיטות בנייה חדשניות כדי להפחית עלויות,‏ להאיץ את מהירות הבנייה ולשפר אתדיוקה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתלשיטות הבנייה יש השפעה על משתנים סביבתיים רבים כגון:‏ כמות הפסולת המיוצרת בתהליך הבנייהוהדרכים לסילוקה,‏ הצורך בשינוע חומרים וכוח אדם,‏ צריכת אנרגיה לייצור רכיבי הבניין,‏ וכדומה.‏ לאור כך,‏התקן מעוניין לעודד חדשנות בתחום שיטות הבנייה אשר תביא למזעור השפעת תהליך הבנייה על הסביבה.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםשיטות בנייהמושגהמכון הלאומי לחקרהבנייה בטכניוןהסברמגוון הדרכים בהם מייצרים ומרכיבים אלמנטים מבניים.‏ מושג זה כולל בין היתרהיבטים של שימוש בחומרי בנייה חדשים,‏ טכנולוגיות חיתוך,‏ יציקה והרכבה,‏ ניהולמשק חומרים ורכיבי בנייה מוגמרים באתר ובמפעל.‏ בנוסף,‏ הוא כולל גם היבטים שלמיומנויות כוח האדם המועסק בתהליך הבנייה ותנאי העסקתו.‏מכון מחקר בתוך הפקולטה להנדסה בטכניון בחיפה.‏ המכון מתמקד במחקריתשתית ומחקרים יישומיים בתחום הבנייה בישראל.‏ המכון חוקר ומפתח טכנולוגיותבנייה מתקדמות,‏ ובודק את תפקודן של שיטות בנייה חדשות.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•אתר המכון הלאומי לחקר הבנייה:‏http://www.technion.ac.il/~nbri/hebsite/index_heb.htmlד.‏ יישוםפירוטעל מגיש הבקשה המעוניין בקבלת הניקוד בסעיף זה לפנות למכון הלאומי לחקר הבנייה לשם אישורהטכנולוגיה החדשה ושיטת הבנייה המוצעת.‏תקן ישראלי ת"י ] 223מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנותה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועצים הקשורים להיבטים השונים של טכנולוגיות ושיטות הבנייה המוצעותתקן ישראלי ת"י ] 224מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנות9.2 כושר הסתגלות של הבנייןהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏כושר הסתגלות של הבנייןלא19.2סעיף זה אינו חל על דירות מגוריםמטרהלעודד פיתוח בניינים שקל להתאימם לשינויים בצרכים של דיירים קיימים ועתידיים.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהתאמת הבנייה לתוואי השטח באתר מהווה חסכון בעלויות וצמצום המפגעים הנלווים לעבודות עפר מסיביות.‏כאשר בתקופת ‏"חייו"‏ של בניין מופיע לעיתים צורך בשינוי אופי השימוש בו.‏ צורך זה עשוי להופיע מסיבותשונות כגון:‏ שינוי מחירי הקרקע,‏ שינויים דמוגרפיים,‏ צרכים פוליטיים וביטחוניים וכדומה.‏לשינוי יעוד מסוג זה נדרשות לרוב פעולות בינוי ולכן הוא טומן בחובו השלכות סביבתיות רבות.‏ אי לכך,‏ לכושרההסתגלות של הבניין לשינויים אלה ישנה השפעה גדולה על חומרת הנזק הסביבתי הנוצר בתהליך שינויהיעוד.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגכושר הסתגלות של בנייןהסברמדד המייצג את יכולתו של הבניין לשנות את ייעודו תוך השפעה מינימלית עלהסביבה.‏ במילים אחרות,‏ ככל שהפוטנציאל לנזק הסביבתי,‏ הנוצר בתהליך שינויהיעוד,‏ גדול יותר,‏ כך כושר ההסתגלות של הבניין קטן יותר.‏ג.‏ תקנים ומסמכים נלוויםאיןתקן ישראלי ת"י ] 225מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנותד.‏ יישוםפירוטתכנון הבניין יכלול התייחסות לתרחיש של שינוי יעוד.‏ ההתייחסות בתכנון תבוא ליידי ביטוי בגמישותבחלוקת החלל,‏ ובמיקומן של מערכות הבניין השונות.‏ה.‏ חישובים נדרשיםאיןו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏אין צורך ביועצים לצורך מאפיין זה.‏תקן ישראלי ת"י ] 226מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנות9.3 חדשנותהמאפייןהניקודהמרביהאם ישתנאי סף?‏חדשנותלא1.59.3מטרהלעודד לספק לצוותי תכנון ולפרויקטים הזדמנות להוכיח ביצועים מעולים מעבר לדרישות תקן זהאו/וגם ביצועים חדשניים בקטגוריות שלא נידונו במפורש בתקן זה.‏א.‏ חשיבות סביבתיתהמאפיינים השונים בתקן זה מתייחסים להיבטים השונים של ההשפעה הסביבתית המיוחסת כיום לתהליכיבנייה ושימוש בבנייני מגורים.‏ אולם ישנם היבטים נוספים אשר לא נלקחו בחשבון במסגרת התקן אשר להםפוטנציאלים להיטיב הן עם המשתמשים הישירים של הבניין והן עם הסביבה הפיסית והתרבותית שלו.‏ זיהוימאפיינים אשר יתייחסו להיבטים אלה,‏ ניסוח קריטריונים ומדדים להערכת תפקודם ויישומם הלכה למעשהיובילו ליצירת סביבה בריאה ונעימה יותר.‏ב.‏ הגדרות ומושגיםמושגתהליך שיתוף הקהילהבתכנוןהסברשילוב נציגים מתוך הקהילה בתהליכי התכנון לצורך למידת הידע הקיים אצלם הנוגעלסביבת המגורים שלהם ומיתון התנגדויות בקרב הקהילה.‏ שיתוף הקהילה בתכנוןמגדיל את סיכויי הבניין להיקלט באופן מוצלח בסביבה הפיסית בה הוא ממוקם תוךהשתלבות בערכים התרבותיים הקיימים בקהילה אותה הוא משרת.‏תהליך המאופיין בעבודת צוות התכנון המלא כבר בשלבים הראשונים של התכנון.‏בשל מורכבות הבנייה הירוקה ועל מנת להגיע להישגים מיטביים,‏ מומלץ בפרויקטבנייה ירוקה לעבוד בשיטת התכנון האינטגרטיבי.‏ שיטה זו מאפשרת תמיכה ותיאוםמלא של כל הצוות החל מהשלבים הראשוניים ועד השלב הסופי.‏תהליך תכנון אינטגרטיביIntegrated Design ()Processג.‏ תקנים ומסמכים נלווים•מאמר סקירה על תהליך התכנון האינטגרטיבילקריאה נוספת על תהליך תכנון אינטגרטיבי )IDP(– ארגון IISBEלבנייה ירוקהhttp://www.iisbe.org/down/gbc2005/Other_presentations/IDP_overview.pdfתקן ישראלי ת"י ] 227מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011

9. חד שנותמפת דרכים ליישום תהליך תכנון אינטגרטיבילקריאה נוספת וליישום תהליך תכנון אינטגרטיבי )IDP( כולל דוגמאות ומקרי מבחן.‏•המסמך נכתב בתהליך שיתופי שכלל נציגים מהמועצה הקנדית לבנייהקסקדיה ‏)צפון מערב קנדה וארה"ב(.‏ירוקה,‏ המועצה לבנייהאזור ירוקה-‏http://cascadiapublic.s3.amazonaws.com/Large%20Cascadia%20Files/RoadmaptotheIDP.pdfד.‏ יישוםסעיףפירוטהדוגמאות שניתנו למאפיין זה בתקן כוללות התייחסות לתהליכי תכנון,‏ אולם ניתן במסגרת מאפיין זהלהתייחס גם לאלמנטים חדשניים כדוגמת טכנולוגיות חדשניות,‏ ניטור וניהול משאבים,‏ ניהול אתר,‏ ושימושבכלי תכנון והדמיה ממוחשבים.‏לצורך קבלת ניקוד עבור יישום של אלמנטים חדשניים מכל סוג יש לפעול באופן הבא:‏זיהוי מאפיין חדש אשר לא נכלל בתקן והבהרת הקשר להיבט הסביבתי אליו הוא מתייחס;‏ניסוח דרישות,‏ קריטריונים,‏ מדדים ודרכי מדידה לצורך הערכת תפקוד המאפיין;‏אישור המאפיין,‏ הקריטריונים והמדדים השונים עם הבודק;‏יישום הקריטריונים בפרויקט הלכה למעשה.‏.1.2.3.4ה.‏ חישובים נדרשיםיוחלטו על-ידי המתכנן ביחד עם בודק הבקשה.‏ו.‏ לוח זמנים וצוותבאיזה שלב של הפרויקט מיושם המאפיין?‏טרום תכנוןתכנוןבנייהתום בנייהאילו אנשי צוות ויועצים יש לשלב לצורך יישום?‏יועצים הקשורים להיבטים השונים של המאפיין המוצע.‏יועצים בעלי הידע הנחוץ לניסוח הדרישות והמדדים הכלולים במאפייןיועצים בעלי הכישורים הנדרשים ליישום דרישות המאפיין בפרויקט המוצע והפקת הדוחות המעידים על היישום.‏תקן ישראלי ת"י ] 228מדריך טכני5281 חלק 2 ‏]יולי 2011