×œ×•× ×“×•×Ÿ. התקווה שווה זהב - One

האיצטדיון האולימפי לונדון 2012תכולה:‏ 80,000 מקומותהאיצטדיון יארח את תחרויות האתלטיקה וטקסי הפתיחה והסיום| 2 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

תוכן העניינים| 4 פתח דברגילי לוסטיג| 5 דבר המערכת6153240| 6 מתודולוגיית תיעוד ובקרהשל תהליך האימון והתחרות בענף השייטגור שטיינברג| 15 המנצח של שלוש יבשות / ראיון עם אריה זלינגריניב אשכנזי ודני אורן| 20 שחייה אמנותית:‏מעטפת רפואית ותזונתית לאנסטסיה גלושקובפרופ'‏ נעמה קונסטנטיני ורקפת אריאלי| 27 מומחיות המאמןיניב אשכנזי| 32 מאפיינים פיזיולוגיים של נשים בענפי קרברותם כהן והילה דוידוב| 40 התעמלות:‏ מדליה אולימפית בהישג ידיעקב וישניה| 46 ‏'עין שקטה':‏ מיקוד המבט בביצוע מיומנויות מוטוריות סגורותגל זיו ופרופ'‏ רוני לידור| 52 מבדקים תפקודיים בספורט ההישגיד"ר אנטוניו דה לו יאקונו| 59 אינטליגנציה רגשית בשירות המאמןד"ר שרגא שדה| 64 כדורעף חופים:‏ המטרה ריו 2016יניב נוימן ודני אורן| 71 המטרה:‏ שתי מדליות אולימפיות בלונדון / ראיון עם גור שטיינברגיניב אשכנזי| 76 אנדרי שפיצר - מאמן,‏ מחנךד"ר אודי כרמי| 80 ממגרש המשחקים לדוכן המנצחיםלימור גולדברג ויעל לנדר| 86 תוספי תזונה מזוהמים:‏ סיפורו של האתלט איתי מרגליתמולי אפשטיין91 | 75 | 74 | 70 | 58 | 26 | 14ספורטאי ישראל למשחקי לונדון 2012יולי 2012, ספורט הישגי | 3

פתח דברהגיליון השני,‏ היוצא לאור על-‏ידי היחידה לספורט הישגי,‏ הואחגיגי וייחודי מכיוון שהוא מופץממש ערב פתיחת המשחקיםהאולימפיים בלונדון 2012.בגיליון זה נייחד פרק המציג אתהספורטאים שעמדו בקריטריונים ללונדון 2012 ואתהמאמנים שמובילים אותם.‏בניתוח המחזור האולימפי הנוכחי אנו עדים לעלייהמשמעותית בהישגי הספורטאים המטופחים והמלוויםעל-ידי המערכת.‏ במהלך מחזור סידני )2000-1996(השיגו ספורטאינו 25 מדליות באליפויות עולם ואירופה,‏במחזור אתונה 24 ובמחזור בייג'ין 21 מדליות.‏ והנה,‏במחזור לונדון עד כה,‏ טרם המשחקים,‏ הושגו כבר 31מדליות.‏ שיטת העדפת הענפים והשקעה בפרויקטיםייחודיים,‏ בשיתוף מינהל הספורט והוועד האולימפי,‏הוכיחו את עצמן,‏ ללא קשר לתוצאות שיושגו במשחקיםעצמם.‏ ללא ספק זהו המחזור האולימפי המוצלחביותר!‏תמונת השער:‏בדרך ללונדון:‏ נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותיתצילום:‏ עמית שיסלהגיליון הנוכחי עשיר במאמרים העוסקים במגוון תחומיםשל מדעי הספורט והאימון.‏ קשת רחבה של אנשי מקצועומאמני צמרת השתתפו בכתיבתם ויצרו גיליון מעניין,‏מלמד ומרתק.‏אחת המטרות של החוברות המקצועיות המתפרסמותע"י היחידה לספורט הישגי היא להעניק במה למאמניםשהגיעו להישגים ברמה האולימפית ולהעריך אתתרומתם.‏ הפעם נתמקד בד"ר אריה זלינגר,‏ מאמןהכדורעף,‏ ובגור שטיינברג,‏ מנהל ההכנות האולימפיותבאיגוד השייט.‏תודות רבות לכל כותבי המאמרים,‏ לאלינור טילמןעל העריכה הלשונית,‏ להדר ריבק הגרפיקאית ולשניהעורכים של הביטאון - פרופ'‏ גרשון טננבאום ויניבאשכנזי,‏ על עבודתם המעולה.‏כולנו מחזיקים אצבעות ומאחלים הצלחה למשלחתישראל למשחקים האולימפיים בלונדון 2012.בברכה,‏גלעד לוסטיגמנהל היחידה לספורט הישגיעריכה:‏ פרופ'‏ גרשון טננבאום,‏ יניב אשכנזיעריכה לשונית:‏ אלינור טילמןעיצוב גרפי:‏ סטודיו הדר ריבקהפקה ודפוס:‏ דפוס סופר-פרינט,‏ תל אביבכל הזכויות שמורות לוועד האולימפי בישראל ©תמוז התשע"ב • יולי 2012| 4 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

דבר המערכתקוראים יקריםגיליון חגיגי זה עומד בסימן ההצגה הגדולה בתבל - המשחקיםהאולימפיים בלונדון 2012. לאחר שנות הכנה קשות ואינטנסיביותיתייצב כל אחד מ-‏‎10,500‎ הספורטאים בפני רגע האמת שלווביניהם 36 ספורטאים וספורטאיות ישראל ‏)נכון ל-‏ 26.6.2012(.מעל במה זו אנו מאחלים למשלחת כולה הצלחה מכל הלב.‏תוכני המגזין,‏ השני בסדרת הגיליונות היוצאים לאור על-ידיהיחידה לספורט הישגי,‏ כוללים מאמרים מקצועיים בתחומיהאימון ומדעי הספורט כמו פיזיולוגיה,‏ פסיכולוגיה של הספורטותזונת ספורטאים.‏ בעיתון זה יוקדש לראשונה מאמר על מאמןשהטביע חותמו על ענף הספורט שעסק בו הן ברמה המקצועיתוהן ברמה הפדגוגית,‏ במטרה להנציח את אותם מאמנים שאינםאיתנו עוד.‏ במגזין זה נכבד את מאמן הסיוף,‏ אנדרי שפיצר ז"ל,‏שנרצח במשחקים האולימפיים במינכן 1972. ד"ר אודי כרמי,‏המנהל המקצועי באיגוד הסיוף,‏ מספר על אנדרי,‏ שהתייחסלמקצוע האימון קודם כול ככלי חינוכי,‏ מבלי לוותר על שאיפתולהישגים בזירה הבין-לאומית.‏גור שטיינברג,‏ מנהל ההכנות האולימפיות באיגוד השייט,‏ מציגבמאמרו כלי לניהול מקצועי המיושם בשנתיים האחרונות בענףהשייט ומתמקד בתיעוד ובבקרה.‏ כלי זה מאפשר תיעוד מפורטשל מסגרת הפעילות ומאפייני האימון של כל ספורטאי הןברמה היום-יומית והן לאורך כל תקופת ההכנה.‏השחיינית האמנותית אנסטסיה גלושקוב משלימה את הכנותיהלמשחקים,‏ יחד עם שותפתה לתרגיל הדואט,‏ אינה יופה.‏ פרופ'‏נעמה קונסטנטיני,‏ מנהלת המרכז לרפואת ספורט ‏"הדסהאופטימל",‏ ורקפת אריאלי,‏ תזונאית במרכז לרפואת ספורט‏"הדסה אופטימל",‏ מפרטות את הליווי הרפואי והתזונתישמקבלת אנסטסיה לקראת המשחקים.‏קל מאוד לדרג את איכותם של ספורטאים,‏ אבל קשה הרבהיותר לקבוע מדדים המבדילים בין מאמן מומחה ובין מי שאינוכזה.‏ יניב אשכנזי,‏ מהיחידה לספורט הישגי,‏ מציע אמות מידהלקביעת מומחיותו של המאמן,‏ המאפשרות להבדיל בין מאמניםהשונים זה מזה באיכויות האימון.‏גם מאמרו של פסיכולוג הספורט,‏ ד"ר שרגא שדה,‏ עוסק במאמן,‏אך בהקשר של אינטליגנציה רגשית.‏ מאפייני האישיות שלמאמנים איכותיים כוללים בדרך כלל מאפיינים של אינטליגנציהרגשית ברמה גבוהה כמו מודעות ושליטה עצמית,‏ אופטימיות,‏מנהיגות,‏ כישורים חברתיים ויכולת לחוש את רגשותיהם שלאחרים ולהשפיע עליהם.‏אחרי משחקי בייג'ין 2008 נותר רק ענף האגרוף נחלתם שלגברים בלבד.‏ בלונדון יצטרפו אליו גם הנשים,‏ ובכל ‏'ייפול'‏לידיהן האחרון מבין ענפי הקרב.‏ רותם כהן,‏ פיזיולוגית שלהמאמץ מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט,‏ והילהדוידוב מהיחידה לספורט הישגי,‏ מתארות את המאפייניםהפיזיולוגיים של נשים בענפי קרב בהשוואה לגברים במרכיביםשונים ‏)יכולות אירוביות ואנאירוביות וכוח שרירים(‏ ומביאותהמלצות מעשיות.‏מיליוני צופים בלונדון ובעולם כולו יעקבו בדריכות אחרהביצועים עוצרי הנשימה של המתעמלים והמתעמלות במשחקיםוביניהם גם עשרת המתעמלים של ישראל - המשלחת הגדולהוהאיכותית ביותר אי פעם.‏ יעקב וישניה,‏ אחראי קשרי חוץבאיגוד ההתעמלות ופרשן ההתעמלות של הערוץ הראשוןבמשחקים,‏ סוקר את הענף ואת סיכויי הישראלים - ובראשםאלכס שטילוב.‏במגזין זה בחרנו לראיין שני מאמנים מעוטרים בתחומם:‏ ד"ראריה זלינגר,‏ מאמן נבחרת הנשים בכדורעף,‏ וגור שטיינברג,‏כיום מנהל ההכנות האולימפיות באיגוד השייט.‏ זלינגר,‏ אחדהמאמנים המוערכים ביותר בהיסטוריה של הכדורעף העולמי,‏מספר בראיון על הקריירה הארוכה שעבר,‏ על פילוסופייתהאימון שלו ועל עבודתו הנוכחית על נבחרת הנשים של ישראל.‏גור שטיינברג הביא את ספורטאיו - לי קורזיץ,‏ עמית ענבר וגלפרידמן,‏ לפסגות הגבוהות ביותר בזירה הבין-לאומית.‏פרופ'‏ רוני לידור,‏ נשיא המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכוןוינגייט,‏ וגל זיו מהמכללה מביאים במאמרם ‏"עין שקטה"‏ ממצאימחקר על מיומנויות מוטוריות סגורות ‏)כגון זריקת עונשיןבכדורסל וקליעה למטרה(‏ והמלצות יישומיות כיצד להכין אתהספורטאים לביצוע מיומנויות אלו.‏חזרה לתפקוד ספורטיבי מלא לאחר פציעה מצריכה בדרך כללתקופת שיקום.‏ מאמרו של ד"ר אנטוניו דה לו יאקונו,‏ מהמרכזלביומכניקה במכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן,‏ עוסק בגישהטיפולית,‏ ייחודית ואישית לספורטאי על-פי ענף הספורט שהואעוסק בו,‏ ושבעזרתה הגוף מביא את עצמו לחינוך תפקודימחדש.‏ המאמר מציג גם סדרה של מבדקים איזוקינטייםלשחקן כדורגל,‏ המוכיחים את הצלחתה של הגישה.‏לדעתם של אנשי מקצוע רבים,‏ לנבחרת ישראל בכדורעף חופיםסיכויים טובים יותר מאשר במשחקי כדור אחרים להעפיללמשחקים האולימפיים.‏ יניב נוימן,‏ מנכ"ל איגוד הכדורעף ודניאורן מהיחידה לספורט הישגי,‏ מתארים את השינויים הרביםבחוקה במהלך השנים ומציגים את המלצות איגוד הכדורעףלפיתוח ולקידום הענף.‏עם הכרזתה של לונדון כעיר המארחת החלה בריטניה להתוותתכנית מקיפה לפיתוח הספורט ההישגי הפראולימפי.‏ יעל לנדר,‏מתאמת ספורט נכים ביחידה לספורט הישגי,‏ ולימור גולדברגמההתאחדות הישראלית לספורט נכים,‏ מציגות את המודלהבריטי,‏ שאמור לתת את אותותיו במשחקים הפראולימפייםבלונדון 2012.לפני כ-‏‎13‎ שנה,‏ בעת שהיה מועמד למשחקי סידני 2000, נתפסהקופץ לגובה איתי מרגלית בגין שימוש בסמים.‏ מולי אפשטיין,‏פיזיולוג של המאמץ במרכז לרפואת ספורט ומחקר במכוןוינגייט ובעברו מזכיר הוועדה למניעת סמים בספורט,‏ מביא אתהסיפור הדרמטי ואת המסע המייגע שעבר עד שהצליח להביאלזיכויו המוחלט של איתי,‏ ואף ממליץ לספורטאים על נקיטתאמצעי זהירות לפני נטילת תוספים.‏נשמח לשמוע ולקרוא את תגובותיכם והערותיכם.‏ אין ספק שהןיתרמו לשיח המקצועי ולהצלחתו של המגזין בעתיד.‏אתם מוזמנים לשלוח את תגובותיכם ליניב אשכנזי בדוא"לyaniva@wingate.org.ilקריאה מהנה,‏פרופ'‏ גרשון טננבאום ויניב אשכנזיעורכיםיולי 2012, ספורט הישגי | 5

תורת האימון > מעקב ובקרהמתודולוגיית תיעוד ובקרהשל תהליך האימון והתחרות בענף השייטבשנתיים האחרונות מיושמת מתודולוגיה חדשנית של תיעוד ובקרה בענף השייט,‏במסגרת ההכנות האולימפיות.‏ כך ניתן לתעד - הן ברמה היום-יומית והן לאורך כלתקופת ההכנה - את מסגרת הפעילות ‏)תנאי הים והרוח,‏ משך הפעילות בים ועוד(‏ומאפייני האימון ‏)סוג האימון,‏ המסלול,‏ המשך,‏ העצימות(.‏סיכום וניתוח הנתונים מספקים לא רק מעקב ובקרה אחר תהליך האימונים אלא גםמידע כמותי רלוונטי,‏ המאפשר להשוות את הפעילות אצל ספורטאים שונים והמסייעבקביעת תכנית עתידית של אימונים ותחרויות.‏מבואענף השייט הוא אחד הענפים ההישגייםביותר בספורט הישראלי.‏ מזה 20שנה לפחות מתנהלת באיגוד השייטהישראלי,‏ בשיתוף היחידה לספורטהישגי,‏ הכנה אולימפית מקצועיתונרחבת לספורטאים המשתייכים לסגלהאולימפי,‏ ולמרות זאת,‏ תיעוד ובקרתתהליך האימון התקופתי נעשים ללאמתודולוגיה מובנית.‏ כמו כן,‏ שיטות שלתיעוד וניתוח תהליך האימונים נבחרותרק בהתאם ליכולות ולמוטיבציה שלהמאמן והספורטאי הרלוונטי.‏ הפעילותבים - הליבה של תהליך ההכנה - לאתועדה בדרך כלל לרמה המאפשרתסיכום וניתוח תקופתי כמותי,‏ ואלה אינםמבוצעים באופן שיטתי ‏)אם בכלל(.‏ זאתועוד:‏ בפועל,‏ מרבית התכניות המקצועיותשל הספורטאים הבכירים כללו עדכה רק פירוט של לוח זמנים למחנותאימונים ולתחרויות,‏ בציון מטרות ונושאכללי בלבד ‏)אימון בתנאי רוח מסוימים,‏בדיקות של ציוד תחרותי,‏ התרגלות| 6 ספורט הישגי,‏ יולי 2012גור שטיינברג | מנהל ההכנות האולימפיותאיגוד השייטgur.steinberg@gmail.comלאתר התחרות(.‏ מעטות הן התכניותהתקופתיות שכללו מראש אפיון כמותישל האימונים אפילו ברמה כללית‏)כמות ימי ים בשבוע,‏ כמות יחידות אימוןבכל יום ועוד(.‏ מעטות עוד יותר מספרהתכניות שכללו אפיון מוקדם של סוגהאימונים ‏)זינוקים,‏ מהירות,‏ תמרונים,‏אימונים בסגנון תחרותי(‏ ותוכנם.‏ תכניותבפועל נקבעו רק מתוך הניסיון המצטברוהאינטואיציה של המאמן והספורטאי.‏ראוי לציין שדרכי התיעוד,‏ הניתוחוהתכנון נעשו על-פי משתנים דומים גםאצל מאמני שייט זרים,‏ ששולבו בהכנההאולימפית הישראלית.‏במאמר זה אסקור מתודולוגיה חדשניתשל תיעוד ובקרה בענף השייט,‏ המיושמתבשנתיים האחרונות במסגרת ההכנותהאולימפיות.‏מטרה:‏ אפיון המתודולוגיההחדשהמתודולוגיית התיעוד והבקרה,‏ המיושמתכיום במסגרת ההכנות האולימפיות שלענף השייט,‏ באה לענות על הצרכיםהבאים:‏‏•תיעוד,‏ ברמה יומית,‏ של המאפייניםהעיקריים בפעילות כגון מסגרתהפעילות,‏ תנאי הים והרוח,‏ משךפעילות הים‏•תיעוד,‏ ברמה של יחידת אימון,‏ שלמאפייני האימון כגון סוג האימון,‏המסלול,‏ המשך והעצימות‏•שיטת תיעוד המאפשרת כימותוסיכום נתונים בדרך פשוטה ובתהליךאוטומאטי‏•שיטת תיעוד המאפשרת אחידותבניתוח הנתונים,‏ כך שתתאפשרהשוואה של הפעילות אצל ספורטאיםשונים ותיעוד על-ידי מאמנים שונים‏•סיכום נתונים שאמור לתמוך בבקרתתהליך האימונים התקופתי‏•סיכום נתונים שאמורים לספק מידעכמותי רלוונטי,‏ המאפשר השוואהישירה בשלבי קביעת תכנית עתידיתחדשה של אימונים ותחרויות‏•שיטת תיעוד הנעשית באופן המאפשראת הצגתה ישירות לדרגים שוניםככלי ניהולי המשקף בפשטות אתפעילות הספורטאי ו/או המאמן.‏שיטה:‏ מתיעוד שבועילסיכום נתוני התקופהבסעיף זה מוצגת,‏ הלכה למעשה,‏ השיטהשבה מיושמת מתודולוגיית התיעוד

יולי 2012, ספורט הישגי | 7

מנהל מקצועימאמן/ספורטאיאיור 1: תיאור כללי:‏ מתיעודשבועי לסיכום נתוני התקופהנתוני תקופההיסטוגרמותיומיותהתפלגויותשבועיותאפליקציהתקופתית:‏סיכום נתוניאימוניםותחרויותגיליון שבועיגיליון שבועיגיליון שבועיוהסיכום.‏ איור 1 מתאר את השיטהבאופן כללי.‏ המאמן ‏)ובמקרים מסוימיםהספורטאי(‏ ממלא אחת לשבוע גיליוןתיעוד שבועי.‏ הגיליונות שמולאו נאגריםומשמשים כבסיס הנתונים של התקופה,‏ובסיומה משמשים הנתונים כנתוניכניסה )inputs( להרצת אפליקצייתהסיכום שלה שלושה תוצרים :)outputs(טבלת נתוני תקופה,‏ היסטוגרמות יומיותוהתפלגויות שבועיות,‏ שיפורטו בהמשך.‏גיליון שבועישיטת התיעוד כוללת מילוי של גיליוןאקסל שבועי ‏)ראה להלן(‏ על-ידי המאמןאו הספורטאי.‏ הגיליון נבנה מראש באופןהמגן על אחידותו.‏ מרבית הנתונים נערכובתצורה של תפריטי בחירה סגורים,‏לפי קריטריונים מוגדרים מראש,‏ ומישממלא את הגיליון צריך ויכול לבחוררק מתוך האפשרויות המוגדרות.‏ באופןזה ניתן,‏ בפשטות,‏ לנתח כמותית נתוניםטקסטואליים.‏ לדוגמה:‏ מזג האוויר יקבלערכים אפשריים של ‏"נאה",‏ ‏"נאה קר",‏‏"מעונן",‏ ‏"מעונן גשום",‏ ‏"מעונן קר"‏ בלבד.‏הגיליון כולל גם כמה שדות המאפשריםהכנסת טקסט חופשי.‏ על שדות אלו לאמבוצע עיבוד,‏ והם משמשים להבהרותולהעברת מידע בלבד.‏חלק אחד של הגיליון ‏)טבלה 1( עוסקבתיעוד ברמה יומית של המאפייניםהעיקריים בפעילות כגון מסגרתהפעילות,‏ תנאי הים והרוח,‏ משךהפעילות בים בסך-הכול ‏)בשעות(.‏חלקו השני של הגיליון ‏)טבלה 2( עוסקבתיעוד,‏ ברמת יחידת אימון,‏ של מאפייניהאימון כגון סוג,‏ מסלול,‏ משך ועצימות.‏סיכום נתונים תקופתיסיכום הנתונים התקופתי מבוצע באופןטבלה 1: תיעוד ברמה יומית של המאפיינים העיקריים בשבוע פעילותשל הצוות גידי קליגר/ערן סלע* כל הטבלאות והדיאגרמות במאמר נלקחו מגיליונות תיעוד ותוצאות סיכום אותנטיים של ההכנההאולימפית.‏** בופור -.)Beaufort( סולם לדירוג עוצמות רוחטבלה 2: תיעוד ברמת יחידת אימון של מאפייני האימון* עצימות פיזית - מדד פנימי ‏)הועתק מקיאקים/שחייה(‏ לאינטנסיביות האימון,‏ המיושם בעיקרבגלשני הרוח** איכות ‏)יחסית(‏ - מדד פנימי להערכת היכולת באימון באופן יחסי ליכולות של המתחרים עלהישג המטרהאוטומטי על-ידי הפעלת אפליקצייתאקסל,‏ הכוללת קוד Visual Basic for ( VBA.)Applications פתיחת הקובץ מפעילהממשק פשוט,‏ המבקש מהמשתמשהגדרות בסיסיות לתקופת הסיכוםהמבוקשת.‏ האפליקציה תאסוף לחוברתהעבודה המסכמת את כל הגיליונותהשבועיים,‏ והנתונים המופיעים בהםמשמשים לבנייה של שני מבני נתוניםעקרוניים.‏ המבנה הראשון כולל פריסהיומית של כל התקופה,‏ והשני הוא סיכוםשבועי של מאפייני יחידות האימון.‏ תוצרראשון המתקבל אוטומטית מסיכוםהנתונים התקופתי הוא טבלת סיכום| 8 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

לי קורזיץתיעוד ובקרת תהליך האימוןהתקופתי נעשים ללאמתודולוגיה מובנית.‏כמו כן,‏ שיטות של תיעודוניתוח תהליך האימוניםנבחרות רק בהתאם ליכולותולמוטיבציה של המאמןוהספורטאי הרלוונטימספרית ‏)טבלה 3(.טבלה 3 מציגה דוגמה של הנתוניםהכלליים שתועדו בתקופת ההכנה של ליקורזיץ לקראת אליפות העולם בגלשנירוח 2011 ובמהלכה:‏ מספר השבועות,‏הימים ויחידות האימון שבהם התקיימה‏)או לא(‏ פעילות ים כמו גם אימונים/‏תחרויות.‏ טבלה זו מהווה כלי ראשוןבמעלה לבחינה כמותית של הפעילותשנעשתה,‏ שנועד במיוחד לרמה ניהוליתכללית באיגוד השייט וביחידה לספורטהישגי.‏מבנה נתונים ראשון:‏פריסה יומית - היסטוגרמותמבנה הנתונים הראשון כולל פריסהיומית של כל התקופה.‏ הנתונים במבנהזה כוללים את המאפיינים העיקרייםשל הפעילות עבור כל יום בתקופההמסוכמת.‏ על בסיס מבנה נתונים זהמתעדכנות אוטומטית היסטוגרמותיומיות.‏ היסטוגרמות אלו מציגות אתמספר הימים בתקופה שבה נבדק אותונתון ‏)לדוגמה - עוצמת הרוח,‏ תנאי הים,‏משך האימון,‏ סוג המסגרת(.‏איור 2 מציג כדוגמה את ההיסטוגרמהשל עוצמות הרוח בימי הפעילות שללי קורזיץ לקראת אליפות העולםבגלשני רוח 10 2011: ימי פעילות נערכובעוצמות רוח של 21-17 קשר,‏ 13 ימיפעילות בעוצמות רוח של 16-11 קשרו-‏‎10‎‏,‏ 1 3, ימי פעילות בעוצמות רוח של6-4 10-7, ו-‏‎3-1‎ קשר,‏ בהתאמה.‏ כמו כן,‏על-פי הנתונים שתועדו ב-‏‎47‎ יום בתוךהתקופה ‏)כולל תקופת המעבר מתחרותהפסגה הקודמת(,‏ לא היתה פעילות יםכלשהי.‏תנאי הים והרוח המשתנים אינםמאפשרים תכנון מדויק מראש ומחייביםיולי 2012, ספורט הישגי | 9טבלה 3: לי קורזיץ:‏ טבלת נתונים כללית לסיכום התקופתי -הכנה לאליפות העולם 2011אין אימון/‏ריקתנאי רוח עיקרייםהכנה לאליפות העולם,‏ פרת'‏ 2011לי קורזיץ ,RSX נשיםקשר50403020100022-271017-211311-16107-1034-611-347כמות ימי אימון ותחרותלפי עוצמת הרוחאיור 2: היסטוגרמה יומית של נתוני הרוח:‏ מספר ימי האימון של לי קורזיץ בתקופתההכנה לאליפות העולם ‏)כולל תקופת מעבר(‏ בכל עוצמת רוח

גידי קליגר וערן סלע ‏)בלבן(‏יישום מתודולוגיה מלאה שלתכנון-תיעוד-בקרה באיגודהשייט ישדרג את ההכנההמקצועית האולימפית בנושאזה לרמה הגבוהה ביותרבעולם השייט.‏ השדרוג יכוללהיעשות באמצעים הקיימים,‏ללא דרישות תקציביותנוספות ומתוך מחויבותמקצועית בלבדמסגרתאין אימון/‏ריקויסות וקבלת החלטה מיידית עלכדאיות היציאה לאימון בים.‏ שאלותכמו האם כדאי לחכות לרוח מתאימהיותר,‏ או שעדיף לדחות יום חופש כדילנצל תנאי ים מיוחדים,‏ עומדות בבסיסההחלטה של המאמן והספורטאים מדייום ביומו.‏ חשיבות רבה בענף השייטמיוחסת להתאמת עוצמות הרוח בשלבההכנה לעוצמות הרוח הצפויות בתחרותהמטרה.‏ היסטוגרמת עוצמות הרוחהמתוארת באיור 2 מספקת כלי הערכהאובייקטיבי לנושא זה.‏נוסף לכך,‏ הספורטאים משקיעיםאנרגיה נפשית רבה בשאלה האם ישצורך באימון ים או שכדאי לוותר עליולאור מצב הים,‏ יריבי אימון זמינים,‏הרגשה כללית,‏ עומס מצטבר ומשתניםרבים נוספים.‏ לעתים קרובות נוצרתגם מתיחות ביחסי מאמן-ספורטאי וביןאנשי הצוות לבין עצמם סביב החלטותבנושא זה.‏ הנתון המציין את מספרהימים שבהם לא נערכו כלל אימוניים מספק למאמן ולספורטאים כליאובייקטיבי מצוין לבדוק את עצמםבהיבט זה,‏ הן במהלך ההכנה והן לשםהשוואה לתקופות הכנה קודמות.‏איור 3 מציג היסטוגרמה של סוגהמסגרת בימי הפעילות של הצוות גידיקליגר/ערן סלע לקראת אליפות העולם2011 במפרשיות 470 ובאליפות עצמה.‏ניתן לראות כי התקופה כללה 6 ימיתחרות מטרה ‏)אליפות העולם(,‏ 4 ימיתחרות הכנה,‏ 16 יום מחנה אימון בחו"ל,‏9 ימי אימון במועדון הבית ו-‏‎2‎ ימי אימוןללא מאמן.‏ 76 יום כלל לא כללו פעילותים.‏מעשית,‏ התכנית המקצועית נבחנת גםבהיבט של עלות הפעילות.‏ בדרך כללהעלויות של מחנות אימון ותחרויות הכנה| 10 ספורט הישגי,‏ יולי 2012הכנה לאליפות העולם,‏ פרת'‏ 2011גידי-ערן 470, גבריםאימון מבוטלאימון אישיאימון מקומיימים מרוכזיםמחנה בארץקשרתחרות בארץמרוכזים חו"למחנה חו"ל8070605040302010064160 0 0 092676תחרות הכנהתחרות מטרהכמות ימי אימון ותחרותלפי עוצמת הרוחאיור 3: היסטוגרמה יומית של נתוני המסגרת המציגה את מספר ימי האימון שלהצוות גידי קליגר/ערן סלע בתקופת ההכנה לאליפות העולם 2011 ‏)כולל תקופתמעבר(,‏ שנערכו בכל מסגרת

יולי 2012, ספורט הישגי | 11בחו"ל גבוהות יותר מהעלויות בארץ,‏ אךהם גם בעלי פוטנציאל איכותי גבוהיותר.‏ נתון נוסף שנשקל הוא העומסהנפשי/פיזי המצטבר בעת שהייה בחו"לבמסגרת הפעילות.‏ נתוני ההיסטוגרמהנותנים אומדן כמותי טוב כיצד נערכותקופות ההכנה בעבר.‏ נתונים אלו יהפכואת הדיאלוג - המתקיים במיוחד בשלביהאישור התקציבי של תכניות הפעילות- לאיכותי יותר באופן המתבסס עלנתונים ולא על תחושות.‏מבנה נתונים שני:‏ סיכום ברמהשבועית - התפלגויותמבנה הנתונים השני כולל סיכום ברמהשבועית של מאפייני יחידות האימון.‏ממבנה זה מתעדכנות אוטומטיתהתפלגויות של מאפייני יחידות האימון.‏נתוני כל יחידות האימון שנאספו בשבועמסוכמים לפי מאפייניהם,‏ וההתפלגויותהשבועיות מוצגות לפי העניין.‏איור 4 מציג,‏ כדוגמה,‏ את ההתפלגותעל-פי סוג יחידות האימון שנערכובכל שבוע במהלך תקופת ההכנה שלהצוות גידי קליגר/ערן סלע לקראתאליפות העולם 2011 במפרשיות 470.ניתן לראות כי בשבוע שלפני אליפותהעולם ‏)סוף נובמבר(‏ בוצעו עשר יחידותאימון,‏ מתוכן שלוש בסגנון ‏"תחרותי"‏ושש בסגנון ‏"הולכה"‏ ‏)הולכת הסירה- טכניקת נהיגת הסירה(.‏ ניתן להבחיןכי שבוע זה הוא כמעט העמוס ביותר‏)למעט שבוע שמיני שבו בוצעו 11יחידות אימון(.‏ האיור מפרט נתונים לגביהאימונים בלבד,‏ ולכן בשבוע פעילות 1‏)תחילת דצמבר(,‏ שבו נערכה אליפותהעולם,‏ אין נתוני אימונים.‏ניתוח,‏ תיעוד והצגת נתוני יחידותהאימון בצורה זו תומכים במתודולוגייתחופש/כלליתחרותיתמרוניםהולכההכנה לאליפות העולם,‏ פרת'‏ 2011גידי-ערן 470, גברים12108642מספר יחידות אימון בשבוע:‏ התפלגות עפ"י סוג האימוןאיור 4: התפלגות שבועית של סוג האימון:‏ מספר יחידות האימון מכל סוג של הצוותגידי קליגר/ערן סלע,‏ שבוצעו בכל שבוע בתקופת ההכנה לאליפות העולם,‏ דצמבר201101 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 174 Dec 27 Nov 20 Nov 13 Nov 6 Nov 30 Oct 23 Oct 16 Oct 9 Oct 2 Oct 25 Sep 18 Sep 11 Sep 4 Sep 28 Aug 21 Aug 14 Augאיור 4: התפלגות שבועית של סוג האימון:‏ מספר יחידות האימון מכל סוג שלהצוות גידי קליגר/ערן סלע,‏ שבוצעו בכל שבוע בתקופת ההכנה לאליפות העולם,‏דצמבר 2011

שחר צובריתרומה משמעותיתשל מתודולוגיית התיעודהמתוארת כאן תתרחשכאשר היא תופנם בקרבהמאמנים הרלוונטייםאימון ים - סך-כל היחידותשיוט - סך-כל היחידותאיור 5: התפלגות שבועית של סוג יחידות הים:‏ מספר יחידות הים מסוג אימון אושיוט ‏)תחרות(‏ שביצע שחר צוברי בכל שבוע בתקופת ההכנה לאליפות העולם,‏דצמבר 2011התכנון,‏ המיושמת כיום במסגרתההכנות האולימפיות.‏ במהלך התכנוןנדרש המאמן לאפיין מראש כל שבועבתקופת ההכנה ברמת כמות יחידותהאימון לביצוע מכל סוג.‏ דיאגרמה זו,‏המוצגת באיור 4, מספקת אומדן כמותיישיר של נתוני תקופות הכנה קודמות.‏מעבר לכך,‏ היא מספקת נתון איכותילדיון מחודש בפרספקטיבה של תקופתההכנה לגבי הרלוונטיות של התכניותהמבוצעות.‏ הדיאגרמה לא תענה עלהשאלה אם נכון ששבוע האימוניםשלפני התחרות הוא מהעמוסים בהכנה,‏אולם עצם הצגת הנתונים בצורה זוממחיש באופן בולט נקודות מסוג זה.‏איור 5 מציג,‏ כדוגמה,‏ את ההתפלגותעל-פי סוג יחידות הים ‏]יחידת אימוןאו שיוט ‏)תחרות([,‏ שנערכו בכל שבועבמהלך תקופת ההכנה של הגולששחר צוברי לקראת אליפות העולם2011 ובמהלכה.‏ ניתן לראות כי אליפותהעולם ‏)שבוע 11 0, בדצמבר(‏ כללהעשרה שיוטים.‏ בשבוע שלפניה ‏)שבועפעילות - 1 תחילת דצמבר(‏ בוצעו סךשל שמונה יחידות אימון.‏ השבוע העמוסביותר מבחינת מספר יחידות האימון היהשבוע פעילות )13 4 בנובמבר(,‏ שכלל 16יחידות אימון.‏בדומה לניתוח הדיאגרמה הקודמת,‏גם זו מאפשרת ניתוח והצגת נתוניםהתומכים במתודולוגיית התכנוןהתקופתי באפיון שבועי.‏ הדיאגרמהממחישה ומאפשרת השוואה כמותיתבין תקופות הכנה שונות לגבי ספורטאימסוים או ספורטאים שונים.‏תוצאות:‏ יישוםהמתודולוגיה בפועלתיעוד שבועי:‏ מתודולוגיית תיעוד16141210864200 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 1211 Dec 4 Dec 27 Nov 20 Nov 13 Nov 6 Nov 30 Oct 23 Oct 16 Oct 9 Oct 2 Oct 25 Sep 18 Sep| 12 ספורט הישגי,‏ יולי 2012הכנה לאליפות העולם,‏ פרת'‏ 2011שחר צוברי ,RSX גבריםיחידות ים - אימונים/שיוטים:‏ התפלגות שבועית

אתגר נוסף הוא הרחבת מעגלהמיישמים את המתודולוגיההזו מעבר למסגרת ההכנותהאולימפיות.‏ ספורטאיםרבים בענף מקיימים פעילותאינטנסיבית בארץ ובחו"לשלא במסגרת האיגוד.‏ יישוםשיטות התיעוד והבקרהושימוש נרחב בבסיס הנתוניםהקיים יאפשרו התקדמותמקצועית בענףנמרוד משיחיולי 2012, ספורט הישגי | 13הגיליון השבועי הוכנסה למסגרתההכנות האולימפיות של השייט בתחילתעונת 2010. חלק עיקרי של הספורטאים/‏צוותים במסגרת זו תועד במתודולוגיהשפורטה לעיל.‏ בעת כתיבת המאמר קייםמאגר נתונים,‏ הכולל תקופות הכנה שלשישה מתוך שמונת הספורטאים/צוותיםהנמצאים בהכנה האולימפית ‏)מלאה אומצומצמת(.‏ לשני הספורטאים/צוותיםהנותרים תועדו האימונים החל בעונת2012 בלבד.‏סיכום תקופתי:‏ סיכום תקופתי נעשהלראשונה בסיום עונת 2010 עבור שניספורטאים/צוותים.‏ בסיום עונת 2011שוכללה האפליקציה לרמה של עיבודאוטומאטי.‏ תקופות ההכנה לתחרויותהמטרה של 2011 סוכמו עבור ארבעהספורטאים/צוותים.‏תלות באיכות הנתונים:‏ לא תמיד איכותהתיעוד נעשתה ברמה גבוהה.‏ סיכוםשל נתונים שתועדו ברשלנות הופךאת תוצאות הסיכום התקופתי ללאאטרקטיבי.‏ בעיות או טעויות נקודתיותבגיליונות התיעוד ניתנות לבדיקהולתיקון מיידי פשוט ולסיכום מחודש.‏סיכוםמבחן התוצאה - הטמעת המתודולוגיה:‏המתודולוגיה מיושמת בשטח ותואמתבפועל את האפיון כפי שהוגדר בחלקהראשון של המאמר.‏ במאמר זה הוצגההשיטה הטכנית והאופן המעשי שבוהוטמעה מתודולוגיית התיעוד והבקרהבמסגרת ההכנות האולימפיות של ענףהשייט.‏ ככלל,‏ ההיבטים הטכניים אינםמסובכים ופשוטים ליישום.‏ האתגרהמרכזי בנושא זה הוא בהיבט השינויהמקצועי/ארגוני.‏ הטמעת מתודולוגייתהתיעוד,‏ על יתרונותיה,‏ היא מטלהנוספת שבה נדרש לעמוד המאמן ‏)ו/אוהספורטאי במקרים מסוימים(.‏השפעת התיעוד על הבקרה והתכנון:‏מכיוון שמתודולוגיה זו יושמה בנבחרותהעוסקות בהכנות האולימפיות,‏ הגישההיתה להימנע מפגיעה כלשהי בתהליךההכנה.‏ התיעוד,‏ בהגדרתו,‏ נעשהבדיעבד ואינו בעל פוטנציאל פגיעה.‏לא כך המצב לגבי שיטת התכנון.‏ההנחיה היתה להמשיך לתכנן ולווסתאת תקופות האימון בדרך המסורתיתולהשתמש בנתוני הבקרה והסיכוםלתמיכה בלבד.‏ אתגר עתידי הוא יישוםמתודולוגיית ‏"תיעוד-בקרה-תכנון"‏מלאה,‏ המסתמכת על נתוני הסיכוםשל תקופות קודמות,‏ תוך מתאם גבוהביניהם בעת התכנון והוויסות של תכניתהפעילות הנוכחית והעתידית.‏אתגרים נוספים:‏ אתגר נוסף הוא הרחבתמעגל המיישמים את המתודולוגיה הזומעבר למסגרת ההכנות האולימפיות.‏ספורטאים רבים בענף מקיימים פעילותאינטנסיבית בארץ ובחו"ל שלא במסגרתהאיגוד.‏ יישום שיטות התיעוד והבקרהושימוש נרחב בבסיס הנתונים הקייםיאפשרו התקדמות מקצועית בענף.‏השפעה עתידית:‏ תרומה משמעותיתשל מתודולוגיית התיעוד המתוארתכאן תתרחש כאשר היא תופנם בקרבהמאמנים הרלוונטיים.‏ הפיכתה לשיטתעבודה מעשית תלויה רבות בתרבותהארגונית.‏ איגוד השייט דורש הישגיםבעיקר בטווח המיידי,‏ ולדעתי איןבתרבות הארגונית של השייט הישראליהכוונה מספקת של מאמנים בכלהרמות,‏ שגורמת להם לעלות על הדרךהנכונה.‏ להערכתי,‏ יישום מתודולוגיהמלאה של תכנון-תיעוד-בקרה באיגודהשייט ישדרג את ההכנה המקצועיתהאולימפית בנושא זה לרמה הגבוההביותר בעולם השייט.‏ שדרוג מקצועיזה יכול להיעשות באמצעים הקיימים,‏ללא דרישות תקציביות נוספות ומתוךמחויבות מקצועית בלבד.‏

רשימת הספורטאים מעודכנת ל-‏ 26.6.12הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםצילומים:‏ עמית שיסלנבחרת ישראל*‏ התעמלות אמנותיתקרב-רב קבוצותמאמנות:‏ אלה סמופלוב,‏ רעיה אירגואלכס שטילוב התעמלות מכשיריםקרב-רב יחידיםמאמן:‏ סרגיי וייסבורגפליקס אהרונוביץ'‏ התעמלות מכשיריםקרב-רב יחידיםמאמן:‏ סרגיי וייסבורג| 14 ספורט הישגי,‏ יולי 2012ולריה מקסיוטה התעמלות מכשיריםקרב-רב יחידותמאמן:‏ אהרון ליטוין* מורן בוזובסקי,‏ פולינה זקולוז'ני,‏ מרינה שולץ,‏ אליאורה זולקובסקי,‏ נועה פלצ'י,‏ ויקטוריה קושל

ראיון אישיראיון עם ד"ר אריה זלינגר - מר כדורעףראיינו:‏ יניב אשכנזי ודני אורןהמנצח של שלוש יבשותיוהן קרויף הגדול נשאל פעם בתכנית טלוויזיה מיהו לדעתו המאמן הכי גדול בעולם.‏‏'אריה זלינגר',‏ ענה.‏ ואכן,‏ בכל מקום שהגיע אליו כבש זלינגר את הפסגה העולמית.‏יותר מארבעים שנה הוא מוכיח לנו ולכל העולם הספורטיבי שבעבודה קשה,‏ בנחישות,‏באהבה ובתחושת מחויבות שאין למעלה ממנה אפשר לכבוש עוד ועוד פסגות וליצור‏"יחידת קומנדו קטנה שצריכה להיות הטובה ביותר בעולם".‏יולי 2012, ספורט הישגי | 15המסע הארוך של אריה זלינגר,‏ המאמןהמעוטר ביותר בתולדות הספורטבישראל,‏ מתחיל בקיבוץ עין המפרץ,‏בתקופה שבה הכדורעף נשלט בלעדיתעל-ידי התנועה הקיבוצית,‏ וכך גם שניםלאחר מכן.‏ זלינגר נולד ב-‏‎5.4.1937‎בעיר קרקוב שבפולין,‏ ואת מלחמתהעולם השנייה עבר בפולין,‏ כשנהמתוכה במחנה הריכוז ברגן בלזן ‏)ראהמסגרת(.‏בתום המלחמה,‏ בשנת 1945, שלחההאם את בנה לבדו לישראל,‏ ודרך קרובימשפחה הגיע לעין המפרץ.‏ כספורטאיעסק בתחילה באתלטיקה,‏ ומי שגילהלו את עולם הכדורעף היה המאמןאורי אפק.‏ לאחר השירות הצבאי למדבמדרשה לחינוך גופני במכון וינגייט,‏ולאחר מכן שימש כמורה בחיפה לצדעיסוק כשחקן וכמאמן כדורעף.‏ ביןהשנים 1954 ל-‏‎1963‎ היה חבר נבחרתישראל בכדורעף ‏)שאותה אימן אז מיכהשמבן,‏ ושעמה השתתף באליפות העולםבפאריז בשנת 1956(. בשנים 1965 עד1969 אימן את נבחרת הנשים של ישראלבכדורעף וזכה עמה במקום השמיניבאליפות אירופה.‏ לדבריו,‏ כבר אזידע שיום אחד יחזור ויאמן את נבחרתהנשים.‏ הוא רק לא ידע מתי.‏אביטל,‏ בנו של אריה,‏ הלך בדרכי אביוועשה קריירה בין-לאומית כשחקןבהולנד.‏ תחת הדרכתו של אריה זכהאביטל במדליית כסף במשחקי ברצלונה1992, למעשה הספורטאי הישראליהיחיד שזכה במדליה אולימפית בענףכדור.‏ לאחר מכן היה עוזר מאמן של אביובקבוצת ,Daiei יפן )1996(, ומאוחר יותרהפך למאמן ראשי )2003-1999( וזכהעם הקבוצה באליפות המדינה,‏ בשניגביעי מדינה ובאליפות אסיה.‏ לאחר מכןאימן את קבוצת טנריף מספרד וזכהאיתה בגמר ליגת האלופות,‏ באליפותהמדינה ובגביע המדינה.‏ אריה מעידעליו,‏ שנוסף על היותו ‏"גאון כדורעף",‏הוא ירש ממנו תכונות שהובילו אותולהצלחה כשחקן וכמאמן - יסודיותבצד מקוריות ויצירתיות,‏ קשיחות בצדחברותיות ומצפוניות.‏קריירה חוצה יבשותהקריירה המזהירה של אריה זלינגרחוצה יבשות - ארצות-הברית,‏ אירופהואסיה.‏ ב-‏‎1969‎ הוא עוזב את הארץללימודים בארצות-הברית ומסייםשם את לימודי התואר השני והשלישיבפיזיולוגיה של המאמץ.‏ שנים לאחרמכן,‏ ב-‏‎1984‎‏,‏ הוא מביא את נבחרתהנשים האמריקנית להישג היסטורי -פסגת הישגיה עד אותו יום - מדלייתכסף במשחקי לוס-אנג'לס.‏ על הישגיויוצאי הדופן הוא צורף להיכל התהילההאמריקני - הנציג הישראלי היחיד מאזועד היום.‏שמונה שנים לאחר מכן,‏ בפעם השנייהבקריירה שלו,‏ הוא זוכה במדליית כסףאולימפית - במשחקי ברצלונה 92',והפעם עם נבחרת הגברים של הולנד.‏יפן היה היעד הבא שלו.‏ הוא מאמןבהצלחה,‏ במשך ארבע שנים,‏ את קבוצתהנשים Daiei בעיר קובה ומביא אותהשלוש פעמים לאליפות הליגה ושלושפעמים לזכייה בגביע.‏זלינגר לא נטש מעולם את חלומולאמן בישראל.‏ במהלך שנות ה-‏‎2000‎הוא מגיע ארצה כמה פעמים במטרהלקדם את נבחרת הנשים של ישראל,‏אך הניסיונות לא צלחו.‏ רק ב-‏‎2007‎ הואמתמנה סוף-סוף למאמן נבחרת הנשיםבמסגרת פרויקט מיוחד,‏ ראשון מסוגו.‏היעד שהציב היה גבוה מאוד - העפלהלמשחקי לונדון 2012. בחודש ספטמבר2010, לאחר 39 שנים,‏ הצליח זלינגרלהביא את הנבחרת לטורניר הגמר שלאליפות אירופה בכדורעף שהתקיימהבסרביה,‏ אחרי ניצחון נהדר על בלארוס1:3. באליפות עצמה הפסידה הנבחרתבכל שלושת משחקיה ‏)נגד צ'כיה,‏ רומניהופולין(‏ ולא העפילה לשלבי ההכרעהבאליפות.‏ בנובמבר 2011, בטורנירהמוקדמות למשחקים האולימפיים,‏גברה הנבחרת על יוון 2-3 אך הפסידהלהולנד )3-0( ולקרואטיה )3-1( ולאהצליחה להשיג את הקריטריון ללונדון.‏כיום ממשיך זלינגר לאמן את נבחרתהנשים,‏ המתכוננת למוקדמות אליפותאירופה.‏ בראיון שערכנו עמו הוא חושף

למעלה:‏ נבחרת ישראל 2011מימין:‏ אריה ואביטל זלינגרמשמאל:‏ זלינגר מדריך את טליארטמנקומעט מחוויותיו במהלך הקריירה שלובארצות-הברית,‏ בהולנד וביפן ועושהחשבון נפש לאחר חמש שנות עבודהבישראל.‏ארה"ב:‏ מדליית כסףאולימפית מס'‏ 1מאין היה לך האומץ להציע את עצמךכמאמן הנבחרת האמריקנית?‏‏"הייתי סטודנט בשיקגו,‏ ובאותהתקופה אימנה את נבחרת הנשים שלהאוניברסיטה בכדורעף בחורה בשםברטה לוקס.‏ פניתי אליה בבקשה לעבודבנבחרת.‏ היא ראתה איך אני עובד ואףצילמה סרט מתודי שבו אני מעבירחימום והשתמשה בו לאימוניה.‏ לימיםעברתי לאוניברסיטת שמפיין באילינוי,‏שם עשיתי את הדוקטורט ובניתיקורסים בכדורעף - ממתחילים עדלרמת נבחרת.‏ לקראת סיום הלימודיםהוצע לי לאמן את הנבחרת ‏)בהמלצתהשל אותה ברטה לוקס(,‏ ולאחר כמהראיונות התקבלתי.‏ הכדורעף לא היהמפותח אז בארה"ב,‏ ולכן היה לי קשהמאוד.‏ מצד שני קבעתי מטרה - להגיעלמשחקי מונטריאול 76. לצערי,‏ נכשלנובמשימה והנבחרת התפרקה.‏ זמן-מהאחר-כך בניתי נבחרת חדשה,‏ ובטורנירהכנה חשוב בווארנה,‏ בולגריה,‏ ניצחנונבחרות חזקות כמו הונגריה,‏ רוסיהוקובה,‏ ניצחונות שהעלו את נבחרתארה"ב לתודעה העולמית".‏התכוננתם אז למשחקי מוסקווה.‏‏"נכון.‏ כידוע,‏ ארה"ב הטילה חרםעל המשחקים,‏ וההחלטה לא לנסועלמוסקווה היכתה בנו כרעם ביום בהיר.‏זאת היתה אחת האכזבות הגדולותשל חיי,‏ אבל מאותו רגע התחייבתילשחקניות הנבחרת ‏)אחרי ששחררתי אתרוב הוותיקות והשארתי את הצעירות(,‏שאביא אותן למשחקים הבאים בלוס-‏אנג'לס כדי לזכות בזהב.‏ הקושי הכיגדול היה להרים את הנבחרת מחדש,‏ליצור אווירה טובה ולעמוד בציפיות,‏| 16 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

למעלה:‏ פלו היימןמימין:‏ נבחרת ארה"ב במשחק הגמר -לוס-אנג'לס 84'יולי 2012, ספורט הישגי | 17שבאופן טבעי גרמו ללחצים גדולים.‏ולא נשכח שזה היה בבית".‏בגמר הפסדתם לסיניות.‏ איך זה קרהאחרי שבמוקדמות ניצחתם אותן?‏‏"הסיפור ארוך אבל בסיכום - המשחקהיה מכור.‏ השופט הגרמני פסק נגדנובכוונה.‏ למחרת,‏ כשנפגשתי עם יו"רהאיגוד הגרמני,‏ הוא אמר לי:‏ ‏'אני חייבלהיות גלוי לב איתך.‏ לא יכולת לנצחבמשחק הזה,‏ כי היתה החלטה בפדרציההבין-לאומית שלא תנצח במשחק.‏ אנינתתי הוראה לשופט הגרמני שישפוטנגדך"...‏הולנד:‏ מדליית כסףאולימפית מס'‏ 2באמצע שנות השמונים עבר זלינגר לאמןבהולנד.‏ המעבר מאימון נשים לאימוןגברים לא היווה עבורו בעיה.‏ ‏"קודם כולאימנתי גברים גם בעבר",‏ הוא אומר,‏‏"וחוץ מזה,‏ המעבר מנשים לגברים הואקל יחסית,‏ כי הידע התיאורטי באימוןנשים הרבה יותר גדול,‏ וגם ההתנהלותקלה ופשוטה יותר".‏ במשך שלוש שניםברציפות הוביל את הקבוצה שאימןלאליפות הליגה מבלי לאבד ולו מערכהאחת.‏ אותה קבוצה היוותה מאוחר יותראת גרעין הנבחרת,‏ שזלינגר מונהכמאמנה.‏הרמה של הנבחרת ההולנדית לא היתהגבוהה במיוחד,‏ ובכל זאת,‏ בניגוד לכלהציפיות,‏ הצליחה הנבחרת ‏)שכללה גםאת אביטל זלינגר(‏ להעפיל למשחקיםהאולימפיים בסיאול 88, לאחר ניצחוןכפול על הסינים.‏ ‏"אלו היו הימים היפיםשל יוהן קרויף,‏ רוד חוליט וואן באסטן.‏ מיבכלל התעסק עם כדורעף בהולנד?".‏ארבע שנים לאחר מכן,‏ במשחקיברצלונה 92', ושמונה שנים אחרישהוביל את האמריקניות למדליית כסףאולימפית,‏ זלינגר מעפיל שוב לגמר,‏הפעם עם נבחרת הגברים של הולנד.‏רק הנבחרת של ברזיל יכלה לה.‏יפן:‏ אליפויות בליגהובגביעבשנת 1989 הוזמן זלינגר לאמן אתקבוצת הנשים Daiei בקובה,‏ יפן.‏‏"ההתאקלמות לא היתה קלה.‏ הכול היהזר לי - המנטאליות,‏ השפה,‏ המנהגים.‏הייתי נטע זר שם ולמעשה המאמןהזר הראשון ביפן.‏ נקלעתי גם לסירלחץ ולמלחמה בתוך הקבוצה - הצוותוהשחקניות הבוגרות בעד המאמן הקודםמול הצעירות שהיו בעדי.‏ הענייניםהסתדרו רק אחרי שהתחלנו לנצחבטורנירים ובליגה,‏ ובסופו של דבר זכינובשלוש אליפויות הליגה ובשלושה גביעימדינה".‏פרויקט זלינגרהניסיונות להחזיר את זלינגר ארצהנמשכו כל הזמן.‏ ‏"למעשה,‏ כבר בשנת1984 ניסיתי להגיע לכאן כדי להקים אתהכדורעף בארץ,‏ והיו ניסיונות נוספיםשלא הצליחו בגלל ויכוחים בין גופיהספורט השונים.‏ ‏'תביא כסף',‏ אמרו לי".‏רק לאחר שהצליח לגייס מידידו קוביריכטר סכום של 250 אלף דולר וכך גםמהוועד האולימפי,‏ ממינהל הספורטומאיגוד הכדורעף - נסללה הדרך.‏וכך,‏ אחרי 38 שנים שבהן רעה בשדותזרים,‏ תוך שהוא מגשים את הפתגם‏'אין נביא בעירו',‏ חוזר זלינגר ארצה כדיליטול על עצמו את ‏'פרויקט זלינגר'‏- הקמת נבחרת הנשים בכדורעף.‏הרף שהציב היה גבוה מאוד - להביאאת הנבחרת לאליפות אירופה 2011ולאחר מכן למשחקים האולימפייםבלונדון 2012. ‏"כשבאתי לכאן הצבתיתנאים.‏ דרשתי שבחוזה שלי יהיה פירוטשל תנאי העבודה,‏ תכנית האימונים,‏תקציבים,‏ משכורות...".‏הוא דרש וקיבל תפקיד,‏ המהווה שילובשל מאמן ומנג'ר.‏ ‏"בכל מקום שעבדתיהמאמן הוא הכל-יכול.‏ הוא השולט,‏ הואהדמות המרכזית,‏ ואף אחד לא מתערבבעבודתו.‏ מובן שאתה לא רק דורש אלאגם נותן - מציב מטרות ועושה הכול כדילעמוד בהן".‏האם בכל מקום שעבדת הצלחת לממשאת המטרות שקבעת לעצמך?‏‏"כן.‏ לאורך כל הקריירה שלי עמדתיבהבטחות שלי,‏ ובכל פעם שקיבלתיעל עצמי לאמן נבחרת הצבתי מטרה -אמרתי לאן אגיע ואף פעם לא פספסתי.‏כך היה בארצות-הברית ואחר-כךבהולנד וביפן.‏ לפעמים אפילו התקדמתימהר יותר מהציפיות.‏ המקום היחיד שבולא עמדתי במטרות שקבעתי לעצמיהוא ישראל.‏ קודם כול איחרנו בשנתייםלהגיע לאליפות אירופה,‏ וגם בה לאהגענו לרמה שציפיתי לה.‏ בכלל,‏ הקושיהמוסרי של מאמן הוא לעשות את כלהדרך מהתחלה;‏ לקחת נבחרת למסעשל 6-5 שנים,‏ לפעמים אפילו 10 שנים,‏ולהתחייב באופן אמתי להגיע איתהלמטרה שהצבת שנים קודם לכן".‏אז המחויבות - זה לב העניין?‏‏"זהו הדבר הבסיסי ביותר.‏ ברגע שאתהלא עומד בהבטחות שלך אתה לא מנהיג.‏לפני 10 שנים הייתי מאוד פופולארי

זלינגר במהלך אימון נבחרת ישראלשחקניות קבוצת ,Daiei יפןבהולנד.‏ יוהן קרויף נשאל פעם בתכניתטלוויזיה מיהו לדעתו המאמן הכי גדולבעולם.‏ הוא אמר ‏'אריה זלינגר'‏ וגםנימק:‏ ‏'זה מאוד פשוט.‏ הוא מציב מטרות,‏מבטיח לממש אותן ועושה בדיוק אתמה שהבטיח'.‏המחויבות הזאת שלי חלחלה גםלשחקנים.‏ הם העריכו אותה ואתהדרך שהתוויתי להם והרגישו שהםחלק ממנה.‏ הם עבדו קשה,‏ נהנו,‏ וככלשהם התקדמו כך חשו שייכות,‏ נאמנותושותפות רבה יותר לדרך.‏ לתת לשחקןלחוש שהוא חלק מהעוצמה בתהליךהזה - זה אחד התפקידים החשוביםביותר של מאמן".‏האם נוכחת בזה גם בהערכה שלנבחרת הבנות הישראלית כלפיך?‏שהן הולכות אחריך כי אתה מבטיחומקיים?‏‏"בתחילת הפרויקט בוודאי.‏ בהמשך,‏אחרי שלא הצלחנו להגיע למהשהבטחתי,‏ ייתכן שהאמון שלהן בינפגע".‏אם אמנם המוטו שלך הוא עבודה קשהכל הזמן,‏ למה לא החזקת סביבך אנשימקצוע נוספים?‏‏"את המונה ליזה יכול לצייר רק אדםאחד.‏ בכל מצב נתון,‏ כל מה שעושיםעוזרים אני עושה הרבה יותר טוב.‏ אניעצמי הייתי מעביר לקבוצות שלי אתהכושר הגופני,‏ גם כשהייתי בפסגתהפסגות,‏ ומדי פעם בודק את המצבבעזרת מבחנים.‏ למדתי שכאשרהמערכת מסורבלת הכוח שלך מתפזרואתה יוצר לעצמך בעיות,‏ וככול שאתהמצומצם יותר אתה אפקטיבי יותר.‏למעשה,‏ אתה יחידת קומנדו קטנהשצריכה להיות הטובה ביותר בעולם".‏‏"רבים שאלו אותי למההסכמתי לקחת נבחרתישראלית,‏ והתשובה היא -אמרתי וקיימתי.‏הבעיה היא שהמערכתייאשה אותי.‏ זוהי ארץאוכלת יושביה,‏ שגורמת לךלאנטי מוטיבציה"‏אין ספק שמדובר במאמן פרפקציוניסט,‏המבטא זאת בכל פעולה ופעולה באימוןובמשחק.‏ כל תרגיל חייב להיות מדויקעד הסוף;‏ לא מעגלים פינות ולאמתפשרים.‏ תשוקתו לאימון ולמשחקהיא נדירה וראויה להערצה.‏ הוא דורשמשחקניותיו בדיוק את מה שהוא דורשמעצמו,‏ אבל כשצריך הוא יודע ללטףאותן,‏ להרגיע ולהיות רך כלפיהן.‏ הןמצידן מעריצות אותו ומוכנות ללכתאחריו באש ובמים.‏עקבנו אחרי האימונים שלך.‏ אחדהדברים שבלטו בהם הוא היסודיותוחוסר המוכנות לוותר.‏‏"אדם כמוני,‏ שהתחיל מאפס והגיעלטופ,‏ יכול לוותר?‏ יכול שלא להיותיסודי?‏ אתה יוצק יסודות ואחר-כךמניח לבנים,‏ שכל אחת מהן חייבתלהיות מלוטשת,‏ ובסופו של דבר אתהיוצר קומפוזיציה שכל חלקיה נמצאיםבהרמוניה מלאה,‏ ממש כמו ציור אויצירה מוזיקלית.‏ בספורט מדובר בכושרגופני,‏ כושר מנטאלי,‏ יצירתיות,‏ שיתוףפעולה - כולם משלימים זה את זהתוך כדי עבודה קשה.‏ הליטוש הזה אףפעם לא נגמר - עוד מעגל ועוד מעגל,‏ובכל פעם יש משהו חדש.‏ אני מחנךאת השחקנים שלי ומצפה מהם שיעמדובאימונים הקשים מבלי שאצטרךלהעניש אותם.‏ ובאמת,‏ בכל המקומותשאימנתי עד שהגעתי לישראל לא היולי מעולם עימותים עם שחקנים,‏ ומעולםלא הרחקתי שחקן מקבוצה".‏מצד שני טוענים שאתה קשה מדי עםהבנות.‏‏"אני מעדיף להיות קשה ולהגיע למטרותשלי מאשר להיות רך,‏ שיאהבו אותי,‏ובסופו של דבר לא אשיג את המטרות.‏ברור שצורת העבודה הזאת לא מתאימהלכל שחקן או שחקנית.‏ אני לוקח רקאת אלה שמוכנים לעבוד קשה ועושהאותם הכי טובים,‏ כי אנחנו עובדים עלהפרטים הקטנים ביותר.‏ תסתכל עלהבנות שאני עובד איתן עכשיו.‏ חלקןחלשות,‏ אבל בעוד שנה הן יהיו שחקניותמדהימות.‏ אני מלטש אותן,‏ ומי שתתמידבעבודה תגיע לרמה הרבה יותר גבוההמהממוצע".‏מה גרם לך להגיע לכאן?‏ מניעיםציוניים?‏ הרי באת מכדורעף ברמהאחרת לגמרי.‏‏"עבדתי עם נבחרת הנשים של ישראלעד 1969, והבאתי אותה לרמה טובה.‏ניצחנו אז נבחרות כמו יוגוסלביה,‏רומניה והולנד.‏ ידעתי כבר אז שיוםאחד אחזור לכאן ואקח את הנבחרתמהמקום שהפסקתי לרמות הרבה יותרגבוהות.‏ קיוויתי שלא אצטרך להתחילמהתחלה אלא לצנוח מלמעלה,‏ להיותבשליטה מוחלטת ולומר לאנשים כךוכך.‏ פה טעיתי.‏ כאן קובעים בשבילךמה לעשות".‏את חוסר ההצלחה שלו לעמוד במטרהשהציב לעצמו - משחקי לונדון - 2012זלינגר אינו תולה ברמת המשחק של| 18 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

‏"כדי להתמודד צריך להיות פוליטיקאיואני ממש לא כזה.‏ ספורט זה לא דמוקרטיה,‏זו דיקטטורה - הטוב שולט בעניינים.‏ לצערי,‏אין קשר בין הטוב לבין מה שקורה בשטח"‏הנבחרת.‏ ‏"זהו אחד התסכולים שלי.‏ לא רמת הבנות או רמתהנוער אלא המערכת מסביב.‏ רבים שאלו אותי למה הסכמתילקחת נבחרת ישראלית,‏ והתשובה היא - אמרתי וקיימתי.‏הבעיה היא שהמערכת ייאשה אותי.‏ זוהי ארץ אוכלת יושביה,‏שגורמת לך לאנטי מוטיבציה.‏ גם בארצות-הברית היו לימתנגדים וזה לא היה פשוט,‏ אבל תמיד היה איזה פתח שדרכויכולתי לעבור.‏ פה הגעתי למבוי סתום".‏אז איך אתה מסביר את ההצלחות של ישראל בעולםבתחומים שונים כמו הייטק ותעשיות צבאיות,‏ בעוד הספורטשלנו בתחתית?‏‏"בהייטק אתה לא צריך שום אישור כדי להיות מוביל.‏ אין בו‏'פוליטיקה'‏ אלא מקצועיות טהורה.‏ מבנה הספורט אצלנו,‏לעומת זאת,‏ הוא מאוד פוליטי,‏ קשוח וקשה לפרוץ אותו.‏ אםאתה טוב,‏ תמיד יהיו למעלה אנשים שמפחדים ממך".‏ולספורטאי הישראלי עצמו אין חלק בזה?‏‏"ממש לא.‏ אין שום בעיה עם הספורטאי הישראלי,‏ ומי שתולהבו את הבעיה הוא פשוט מאחז עיניים".‏אתה חושב שאפשר לשנות משהו?‏ לשפר את המערכת?‏‏"זה קשה מאוד,‏ על גבול הבלתי אפשרי.‏ אני יכול ליצור יהלום,‏אבל אני צריך ידית,‏ שמחזיקה את היהלום הזה,‏ וידית כזאתאני לא מוצא פה.‏ הגעה עם הנשים לאליפות אירופה זה הישגאבל גם אכזבה,‏ בעיקר משום שאני לא מצליח להשפיע עלהמערכת".‏וכשאימנת בחו"ל הצלחת להשפיע?‏‏"בוודאי.‏ אפילו במדינה כמו יפן היתה לי השפעה אדירה.‏ עלאופן ההתנהלות בליגה,‏ על ההתייחסות לנשים בכבוד הרבהיותר מבעבר,‏ על כך שנשים משחקות עד גיל 40 לעומת העבר,‏כשהיו משחררים אותן כבר בגיל 22 וגם על כך שהן מתאמנותבמשקולות - נושא שלא היה מוכר קודם לכן.‏ ושם הייתי רקמאמן של אגודה,‏ כאן אני מאמן נבחרת - ואין לי השפעה".‏שנה בברגן בלזןבחודש יוני 1943 הובלו אריה ואימו למחנה ההשמדהברגן בלזן.‏ על נסיבות בריחתם הוא מספר:‏ ‏"הייתי ילדבן שבע כשנכנסנו למחנה.‏ כמעט שנה היינו שם וב-‏‎7‎באפריל 44 שלחו אותנו הגרמנים ברכבת.‏ נסענו במשךשבוע ימים בקרון צפוף ומסריח עד שהרכבת נעצרה.‏ לאהיה לנו מושג לאן לקחו אותנו.‏ יצאתי החוצה,‏ ומשיחהבין שני קצינים גרמנים הבנתי שהם עומדים לחסלאותנו ולזרוק את גופותינו לנהר האלבה שעבר בסמוך.‏שמענו גם הדי התפוצצויות,‏ שרק מאוחר יותר התבררשהיו אלה הצבא הרוסי מצד אחד והאמריקנים מצד שני.‏באמצע הלילה התחמקנו,‏ אימי ואני,‏ מהרכבת והתחבאנובביצות,‏ וזמן קצר אחר-כך הגיעו החיילים האמריקנים,‏שלמעשה נתקלו בנו במקרה.‏ שוחררנו.‏ העלו אותנו עלמשאיות והובילו אותנו לכפר קטן,‏ שם קיבלנו דירה רקלעצמנו.‏ אימי,‏ אחות במקצועה,‏ הבינה שצריך להימנע,‏לפחות מיד לאחר השחרור,‏ מהשוקולדים,‏ מהקונסרביםומהמאכלים השמנים שהוצעו לנו ושבסופו של דברגרמו למותם של עשרות אלפי איש שניצלו ממחנותההשמדה.‏עד סוף המלחמה התגוררנו בעיר מגדבורג.‏ הפכנומנכבש לכובש.‏ היינו שיכורי כוח,‏ התארגנו בקבוצות,‏הרבצנו לילדים הגרמנים מכות רצח וגנבנו מכל הבאליד...".‏ביקשנו לדעת מזלינגר אם מה שחווה במלחמה השפיעבדרך כלשהי על יכולותיו כמאמן שנים לאחר מכן:‏‏"קשה לדעת,‏ כי אין לי מקור אמתי להשוואה,‏ אבל עצםהיותי במחנה גרם לי להיות עקשן,‏ רודף צדק ודבקבמטרה.‏ שופט שמבצע נגדי טעויות בכוונה,‏ וזה קרה ליבמהלך הקריירה,‏ מוציא אותי מדעתי.‏ ייתכן גם שכמאמן,‏החשיבות הרבה שאני מייחס להצבת מטרות ולהשגתןהושפעה מדברים שקרו לי במלחמה".‏ואתה לא מוכן להתמודד עם המערכת?‏‏"כדי להתמודד צריך להיות פוליטיקאי ואני ממש לא כזה.‏ספורט זה לא דמוקרטיה,‏ זו דיקטטורה - הטוב שולט בעניינים.‏לצערי,‏ אין קשר בין הטוב לבין מה שקורה בשטח.‏ מצד אחדאין כמעט מאמנים שמגיעים לעמדות ניהול,‏ ומצד שני לאנשיםבצמרת הספורט אין כיוון ומחשבה איך לעשות ספורט יותרטוב.‏ לו הייתי צעיר יותר אולי הייתי חושב להתמודד,‏ אבל היוםאני כבר לא יכול".‏אם היית צריך לסכם במשפט אחד את הדבר שאתה הכיגאה בו,‏ מה היית אומר?‏‏"שבכל מקום שהגעתי אליו - התחלתי מאפס והגעתי לפסגה.‏ש'עשיתי'‏ את השחקנים שלי ויצרתי מהם יחידה לוחמת".‏יולי 2012, ספורט הישגי | 19

מדעי הספורט >מעטפת רפואית ותזונתיתלאנסטסיה גלושקוב*‏אחד מענפי הספורט היפים ביותרבמשחקים האולימפיים הוא השחייההאמנותית.‏ ענף המשלב אקרובטיקה,‏ריקוד,שחייה,צלילה,גמישות,כוח,דיוק,‏חן בתנועה,‏ מוזיקה - והכול בתוך המיםוקצת גם מעליהם ותוך סינכרוניזציהמרבית עם בת זוג ובקבוצה.‏ בקיצור,‏משימה קשה מאין כמוה.‏אנסטסיה גלושקוב עושה בימיםאלה את הכנותיה האחרונות לקראתהמשחקים האולימפיים,‏ יחד עם בתזוגה אינה יופה.‏ התמיכה הרב-מערכתיתשאנסטסיה מקבלת מאפשרת להלהגיע במוכנות מלאה ללונדון.‏שחייה אמנותיתרקעשחייה אמנותית Syncronized()swimming היא ענף ספורט המשלבשחייה ומחול במים,‏ לצלילי מוזיקה.‏בתחרויות בענף זה,‏ לרבות במשחקיםהאולימפיים,‏ משתתפות נשים בלבד,‏והתחרויות הן במקצים של יחידות,‏ זוגות‏)דואט(,‏ קבוצות )8 בנות(‏ וקומבינציה)10(. במשחקים האולימפיים הבנותמתחרות רק בתרגילי דואט וקבוצתי.‏השחייה האמנותית פותחה לראשונהעל-ידי אנט קלרמן מאוסטרליה בשנת1905. הפעילות הוכרה על-ידי FINA| 20 ספורט הישגי,‏ יולי 2012פרופ'‏ נעמה קונסטנטיני | ;M.M.D מומחית ברפואת משפחה וברפואתספורט.‏ מנהלת המרכז לרפואת ספורט ‏"הדסה אופטימל".‏naamacons@gmail.comרקפת אריאלי | Msc .R.D תזונאית קלינית וספורט.‏ המרכז לרפואתספורט ‏"הדסה אופטימל"‏rakefet.arieli@gmail.com* השם המלא לאחר נישואיה הוא אנסטסיה גלושקוב לבנטל

כיאה לספורטאית מקצוענית,‏אנסטסיה מתייחסת בכובדראש לכל שינוי במצבה הגופניוהמנטאלי,‏ ולפיכך הבעיותמטופלות ונפתרות במהירותאנסטסיה גלושקוב ואינה יופהיולי 2012, ספורט הישגי | 21‏)התאחדות השחייה הבין-לאומית(,‏ותחרויות רשמיות נערכות מאז 1952.לספורט אולימפי הפך הענף לראשונהבמשחקי לוס-אנג'לס 1984. התחרויותנערכות בבריכות שעומקן המינימאלי3 מטרים,‏ ושטחן 20x30 מטר.‏ משךהתרגילים נע בין שתי דקות ‏)למשתתפותיחידות בתרגיל הטכני(‏ לארבע דקות‏)לקבוצה בתרגיל החופשי(.‏הספורטאיות מבצעות שני סוגים שלתרגילים:‏ הראשון הוא התרגיל הטכני,‏ועליו לכלול אלמנטים מסוימים שנדרשומראש.‏ השני הוא תרגיל חופשי,‏המאפשר לספורטאית לבצע אלמנטיםבסגנון חופשי ולא כאלו שהוכתבו מראש.‏הציון הסופי משלב בין טכניקת הביצועוההופעה האמנותית וכן מתייחס לדרגתהקושי,‏ לרמת הסינכרון ולכוריאוגרפיה.‏כפועל יוצא מכך,‏ יש חשיבות עצומהלהתאמה מוחלטת בין השחייניות לביןעצמן וביניהן לבין המוזיקה.‏ הציוןמתייחס גם להבעתן ולהופעתן שלהשחייניות - בגדי הים שלהן מעוצביםומיוחדים,‏ וברוב המקרים הן מאופרות.‏הציונים הם בסולם של 1 עד 10.מאפייני הענףבשל ייחודיות הענף נדרשותהספורטאיות ליכולות רבות ומגוונות:‏‏•כישורים טכניים ואמנותיים,‏המתבטאים ביכולת גבוהה בריקודובשחייה‏•עבודה בתיאום מלא בזוג ובקבוצה‏•כושר גופני גבוה,‏ בעיקר במרכיביהגמישות והכוח‏•יכולת שהייה ממושכת מתחת למים.‏הדרישות מחייבות שהייה מתחתלמים בהיקף של יותר מ-‏‎50%‎ מזמןהתרגיל.‏‏•יכולת לעלות גבוה ככל האפשר מעלהמים כקריאת תיגר לכוח המשיכה.‏יש לציין שהרמה של יותר מ-‏‎80%‎מהגוף היא פעולה קשה מאוד לביצוע,‏מכיוון שאין תמיכה של הקרקע.‏הפעולה נעשית בהפעלת כוח כנגדהמים,‏ וליציאות חדות וגבוהות נדרשכוח מתפרץ רב.‏ככלל,‏ הספורט הזה מפתח יכולותמוטוריות וקוגניטיביות רבות כמו שחייהנכונה,‏ קואורדינציה,‏ התמצאות במרחב,‏צלילה,‏ שליטה מוחלטת בגוף ועוד,‏ומשלב אלמנטים רבים ומגוונים כמומוזיקה וקצב,‏ ריקוד,‏ שחייה,‏ שיתוףפעולה,‏ דיוק מרבי,‏ גמישות,‏ כוח ועוצמהאישית וקבוצתית.‏ מובן שיש צורךבשעות אימון רבות בתוך המים ומחוץלהם ובהשקעה רבה מצד הספורטאיות.‏המקצועניות מביניהן מתאמנות 6 ימיםבשבוע,‏ 10-7 שעות ביממה!‏בעיות רפואיות שכיחותשיעור התחלואה בשחייה אמנותיתלא נבדק דיו.‏ בעבודה שבוצעה ביפןעל-ידי מוטו )Mutoh( וחב'‏ )1988( עלקבוצה של 24 שחייניות אמנותיות נמצאששליש מהן התלוננו על פציעה.‏ בסקרשבוצע על-ידי מאונטג'וי )Mountjoy(וחב'‏ )2010(, במהלך אליפות העולםבענף זה ברומא 2009, נמצא שיעורפציעות של 99.6 ושיעור מחלות של 24.9ל-‏‎1000‎ ספורטאיות ‏)על מחלות - ראהבהמשך(.‏בעיות אורתופדיותכמו בענף השחייה,‏ גם בשחייההאמנותית מרבית הפציעות נובעותמשימוש יתר.‏ עם זאת,‏ שיעור הפציעותהחריפות עלה בשנים האחרונות,‏ מאחרשהספורט הזה פסק מלהיות ענף ללאמגע sport( ,)Noncontact וזאת בשלהמגע והקירבה הרבה בין השחייניות,‏ההנפות מעל המים והזריקות המסוכנות.‏כתוצאה מכך חלה עלייה בשטפי דם,‏בחבלות,‏ נקעים,‏ פריצות דיסק,‏ שבריםואפילו זעזועי מוח.‏ קרעים בגידיםובשרירים עלולים להיגרם מתנועותבליסטיות במהירות גבוהה כמו בתרגילה'טיל'‏ )‘Rocket'( ‏)ראה איור(.‏תרגיל ה'טיל'‏האיברים הנפגעים ביותר הם הכתף,‏הברך והגב ולהלן הפירוט:‏כתף:‏ התסמונת האופיינית היא דלקתגידי ‏'שרוול הכתף'‏ cuff( Rotator,)impingement המכונה ‏'כתף שחיין',‏בשל שכיחותה הגבוהה בשחיינים.‏ ניתןגם למצוא שחייניות רבות עם גמישותיתר של מעטפת הכתף Capsular()laxity וכן תופעות של אי יציבות רב-‏כיוונית instability( ,)Multidirectionalתת-פריקות ופריקה מלאה של הכתף.‏ברך:‏ שחיינית אמנותית עלולה לסבולמכאבים בברכיים בשל הפעילותהמיוחדת מתחת למים ‏)תנועת הסיבובהמכונה .)Eggbeater kick הכאב עשוילהיות בצד הפנימי של הברך כתוצאהמעומס על הרצועה הפנימית ,)MCL(או בקדמת הברך בשל שחיקת הסחוסהפתלארי,‏ דלקת בגיד הפיקה או מחלהע"ש אוסגוד-שלאטר.‏ כמו-כן,‏ תיתכןפריקה של הפיקה.‏גב:‏ בשנים האחרונות חלה עלייהבשכיחות כאבי גב בענף השחייה,‏ כנראהבשל העומס הגבוה במים וביבשה.‏בשחייה אמנותית ישנם לא מעט מצביםהמחייבים הקשתה לאחור,‏ וכאמור,‏נוספו הנפות מעל המים.‏ באבחנהמבדלת יש לחשוב על כאב,‏ ממקורשרירי,‏ של רצועות,‏ פריצת דיסק,‏ בעיותבמפרק הפסטרי ‏)החיבור בין שתיחוליות(‏ או ספונדילוליזיס/ליסטזיס.‏

מחלותבעיות בדרכי הנשימה:‏ בסקר מאליפותהעולם שצוין לעיל נמצא שמרביתהתחלואה,‏ כמו בענפי ספורט המים,‏היתה קשורה בבעיות בדרכי הנשימה‏)אף,‏ סינוסים(‏ ודלקות אוזניים ‏)בעיקרדלקת האוזן החיצונית על רקע חיידקיםאו פטריות(.‏בעיות בגלל חוסר בחמצן:‏ בעיהייחודית לשחייה האמנותית היאבעיית ההיפוקסיה Hypoxia( - חסרחמצן(,‏ הקורית במאמץ עצים תוך כדיעצירת הנשימה באימונים ובתחרויות.‏ההסתמנות היא סחרחורת,‏ בלבולואף התעלפות,‏ בעיקר לאחר קטעיםמתחת למים בתרגיל החופשי.‏ מסיבהזו הוגבלה השהייה מתחת למים לכ-‏‎40‎שניות לקטע רציף אחד.‏הפרעות אכילה:‏ כמו בענפי אסתטיקהאחרים,‏ הדורשים כוח רב בשל הצרכיםהגופניים של הענף,‏ מבנה גוף רזהוהופעה חיצונית נאה,‏ גם בשחייההאמנותית קיימים כל גורמי הסיכוןלהפרעות אכילה.‏ הרגלי אכילה לאתקינים וזמינות אנרגטית נמוכה עלוליםלהוביל לפיגור בגדילה,‏ לאיחור בגילהווסת הראשונה ולהפרעות בסדירותהמחזור.‏צרכים תזונתייםאנרגיה:‏ לצריכה הקלורית ולמאזןהאנרגיה חשיבות רבה בקרב ספורטאיםוספורטאיות.‏ אספקה נאותה של קלוריותמאפשרת מתן מאקרו ומיקרו נוטריינטים‏)רכיבי מזון(‏ וכן עזרה בשמירה עלמשקל והרכב גוף ‏)אחוז השומן(‏ תקין,‏שהם בעלי חשיבות רבה בשיפור ביצועיםספורטיביים.‏ כמות הקלוריות המומלצתלספורטאיות בשחייה אמנותית,‏ לשםשמירה על המשקל והרכב הגוף וכן כדילהבטיח תפקוד תקין של כל מערכותהגוף,‏ היא 45 קק"ל לכל 1 ק"ג משקלגוף רזה,‏ בתוספת ההוצאה האנרגטיתשל המאמץ עצמו.‏פחמימות:‏ גליקוגן השריר מהווה אתמקור הדלק העיקרי לפעילות כוחולפעילות אירובית עצימה,‏ המאפיינותאת אימוני השחייה האמנותית.‏ תזונהעשירה בפחמימות,‏ תוך הקפדה עלמסגרת קלורית יומית המותאמת לצורכיהמשקל של הספורטאית,‏ תאפשר להלבצע מאמצים בעצימות גבוהה יותרולמשך זמן ארוך יותר.‏ לעומת זאת,‏דלדול מאגרי הגליקוגן יפגע ביכולתהגופנית,‏ ותזונה דלה בפחמימותתגרום לתחושת עייפות,‏ לעלייה בסיכוןלפציעות ולפגיעה במערכת החיסון.‏כמות הפחמימות המומלצת לספורטאיותבשחייה אמנותית נעה בין 5 ל-‏‎7‎ גרמים/‏ק"ג ליממה בשגרת האימונים,‏ ובתקופותעומס גם מעבר לכך.‏חלבונים:‏ החלבונים מהווים אבן בנייןלבניית רקמות חדשות ולשיקום רקמותשניזוקו בתגובת הגוף למאמץ.‏ כמותהחלבונים המומלצת לעוסקות בשחייהאמנותית נעה בין 1.5 ל-‏‎2‎ ג'/ק"ג ליממה.‏יש לציין שמאחר שהגוף אינו אוגר חלבון,‏חשיבותו בתזונה היומית אינה מסתכמתרק בצריכת הכמות המומלצת אלא גםבאיכות החלבון ובפיזור הצריכה על פניכל הארוחות.‏שומנים:‏ השומנים מהווים מקוראנרגיה בפעילות יום-יומית ובפעילותאירובית מתונה.‏ כמות השומן המומלצתלספורטאיות בשחייה אמנותית מהווהכ-‏‎30%‎ מהערך הקלורי של התפריטהיומי.‏ מומלץ שמקור השומן יהיה מןהצומח ומסוג אומגה 3, הקיים בדגי היםהצפוני כמו הרינג ומקרל.‏ויטמינים ומינרלים:‏ ויטמינים הם חומריםאורגניים,‏ הנחוצים לגוף האדם בכמויותזעירות להבטחת פעילות מטבולית,‏לתפקוד מערכות,‏ ליצירת הורמונים,‏לפעילות אנזימים ועוד.‏ מקורם שלהוויטמינים והמינרלים בפירות ובירקות,‏דגנים מלאים,‏ קטניות,‏ מוצרי חלב ובשר.‏מינרלים הם יסודות שמקורם הראשוניבמעטפת כדור הארץ,‏ והם משתתפיםבבניית השלד,‏ השיניים,‏ העור,‏ השיער,‏תאי הדם האדומים,‏ באיזון משק המיםועוד.‏ לצריכה נאותה של הוויטמינים D,B 12 והמינרלים ברזל,‏ סידן,‏B 6 ו-‏,E ,A ,Cנתרן,‏ מגנזיום,‏ אבץ וסלניום יש חשיבותרבה בביצועים גופניים.‏ דגש מיוחדבקרב הספורטאיות בשחייה אמנותיתצריך להינתן לצריכת ויטמין D, ברזלוסידן:‏* ויטמין D: משפיע על עמידות לכאב,‏שיווי משקל,‏ הרכב גוף,‏ כוח שריר ולחץדם.‏ רוב הוויטמין מקורו מחשיפה לקרניהשמש.‏ בעולם המערבי המודרני קיימתחשיפה מופחתת עקב מאפייני העיסוק,‏תרבות הפנאי מרובת ‏'שעות מסך'‏והחשש מפני נזקי קרינה.‏ אי לכך,‏ ישחשיבות רבה לצריכת ויטמין D במזון,‏ואם קיים חוסר ייתכן שיידרש תיסוף‏)ראה בהמשך(.‏ ויטמין D נמצא בכמותגדולה יחסית בסלמון,‏ סרדינים,‏ מקרלוטונה.‏* ברזל וסידן:‏ חוסר בשני המינרליםהללו שכיח באוכלוסיית העוסקיםבפעילות גופנית בכלל ובנשים בפרט.‏הסיבה העיקרית לחוסר ברזל היאמיעוטו בתזונה הנצרכת.‏ הסידן חיונילבניית מסת העצם ולפעולת הכיווץוהפקת כוח השרירים.‏ליווי רפואי ותזונתילאנסטסיה גלושקובהצוות הרפואי המלווה את אנסטסיהכולל את פרופ'‏ נעמה קונסטנטיני-‏רופאת משפחה וספורט,‏ שאףמרכזת את כל הטיפול,‏ סטיבן הודס -פיזיותרפיסט,‏ רקפת אריאלי - תזונאיתקלינית וספורט,‏ ודניאל קסל - יועץמנטאלי.‏ הצוות עובד בשיתוף פעולההדוק ומעניק מעטפת רפואית-מדעיתמלאה לשחיינית ולמאמנת שלה,‏טטיאנה צים.‏בשנה האולימפית אנסטסיה מתבססתעל 4 תחרויות בחו"ל ועוד שתי אליפויותישראל - קיץ וחורף ‏)ראה טבלה 1(.ליווי רפואיפרופ'‏ קונסטנטיני,‏ המרכזת את הטיפולהרפואי באנסטסיה מגיל צעיר ביותר,‏מייעצת בכל ההיבטים הרפואייםהכוללים טיפול בבעיות רפואיותואורתופדיות והפניה למומחים במידתהצורך,‏ ניתוח בדיקות דם,‏ פיקוח עלעומס האימונים,‏ ביצוע מדידות חומצתחלב באימונים ובתחרויות ומתן המלצותבהתאם.‏ מזה 8 שנים היא מלווה אתאנסטסיה גם בתחרויות בארץ ובעולם.‏כיאה לספורטאית מקצוענית,‏ אנסטסיהמתייחסת בכובד ראש לכל שינוי במצבההגופני והמנטאלי,‏ ולפיכך הבעיותמטופלות ונפתרות במהירות ‏]כמו בעייתכתף ‏)'בורסיטיס'(‏ לפני שנים אחדותו'צביטה'‏ בכתף ימין בשנה שעברה עלרקע עומס וגמישות רבה של מפרקזה[.‏כמו ספורטאים רבים אחרים,‏ בעיקרבענפי ספורט המים,‏ היא סובלת מדיפעם מדלקות קלות בדרכי הנשימההעליונות,‏ המטופלות סימפטומטית.‏ליווי תזונתילהלן פירוט של שלושה ייעוצי תזונהשנערכו לאנסטסיה גלושקוב כחלקמליווי התזונתי השנתי.‏ במהלך ייעוציםאלו מבוצעות מדידות אנתרופומטריות‏)משקל,‏ גובה,‏ אחוז שומן,‏ היקפים(‏וחישובי מאזן האנרגיה,‏ וניתנות המלצותלתפריט תזונה,‏ תוספי מזון והנחיותתזונתיות בהתאם לנתונים ולצרכים.‏ייעוץ - ספטמבר 2011בחודש ספטמבר החלה אנסטסיה אתהכנותיה לקראת השנה האולימפית -אימונים ולימוד של התרגיל החדש.‏ סדריומה כלל שמונה שעות שינה,‏ שתי שעותאימון וחמש שעות לימודים במכללה.‏בשאר שעות היממה היא נמצאה| 22 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

מעתה ועד למשחקים,‏ על אנסטסיהלשמור על יכולתה הפיזית הנוכחית,‏והקפדה על עקרונות התזונה שהומלצולה תסייע לה בהשגת מטרה זוטבלה 2: מדידות אנתרופומטריות של אנסטסיה גלושקוב‏)ספטמבר 2011 עד אפריל 2012(תאריךמשקל‏)ק"ג(‏% שומן22.856טבלה 1: אנסטסיה גלושקוב:‏ תכנית שנתית לעונה האולימפית‏)ספטמבר 2011 עד יולי 2012(מועדספטמבר 2011מסה רזה‏)ק"ג(‏43.2מסת שומן‏)ק"ג(‏12.8היקף טבור‏)ס"מ(‏8281797911.79.89.443.143.142.621.418.51854.852.952ינואר 2012*מרץ 2012*אפריל 2012** ראה בהמשךאירועתחילת העונהבביתה.‏ מטרתה היתה להפחית אחוזישומן ‏)הנתונים האנתרופומטריים בעתהביקור מופיעים בטבלה 2(. בדיקותהדם כללו ספירת דם,‏ ביוכימיה,‏ פרופילשומנים,‏ מאגרי ברזל ‏)פריטין וסטורצייתברזל(,‏ ויטמין B12 וויטמין D. כולם היובגדר הנורמה.‏מאפייניםכניסה לכושר ובניית כוריאוגרפיהחדשה לתרגיל התחרותיהרצה ראשונה של התרגיל החדשהמלצות תזונתיות:‏- משקל ואחוז שומן:‏ במהלך החודשיםספטמבר 11' עד ינואר 12', עד לאליפותבצרפת ‏)ינו'‏ 12'( - הגעה למשקל יעדשל 54 ק"ג ואחוז שומן של 20%.- מאזן אנרגיה:‏ טבלה 3 מפרטת אתהתפריט שהוצע לאנסטסיה בהתאםלתכנית האימונים והתחרויות בתקופהזו.‏ התפריט מכיל 2400 קק"ל,‏ וכמותזו של אנרגיה בהתאם לסדר יומה שלאנסטסיה אמור להתבטא בירידה ברקמתהשומן.‏ כמות אנרגטית זו מבוססתעל מדד ה'זמינות האנרגטית'**,‏ מדדהמאפשר מתן תפריט תזונתי לירידהבמשקל באופן שאינו פוגע בבריאותהשל הספורטאית וטומן בחובו את כמותהאנרגיה שהגוף זקוק לה כדי לשמורעל פעילות מטבולית תקינה.‏התפריט הנ"ל מכיל 2400 קק"ל,‏ 300 גרםפחמימות המהוות 53% מהתפריט ‏)ו-‏‎5.3‎גרם/ק"ג(,‏ 102 גרם חלבון,‏ המהווים 17%מהתפריט ‏)ו-‏‎1.8‎ גרם/ק"ג(‏ ו-‏‎30%‎ שומן.‏כמות האנרגיה וחלוקת אבות המזוןתואמת את ההמלצות התזונתיות הנ"ל.‏- תוספי מזון:‏ בדיקות הדם שלאנסטסיה תקינות ותפריטה מאוזן אךמכיל כמות קלוריות דלה יחסית,‏ ולכןכתגבור לתפריט היומי הומלץ לה ליטולתוסף מולטי-ויטמין וכן תוסף סידןכהשלמה לתזונה.‏ נוסף לכך,‏ במהלךהאימון הומלץ לה ליטול Branch BCAAAcid) )Chain Amino - חומצות אמינומסועפות שרשרת,‏ ומשקה ספורט.‏ייעוץ - ינואר 2012בשלב זה אנסטסיה נמצאת לפני אליפותצרפת ואליפות ישראל,‏ ונפח אימוניהועצימותם גבוהים יותר.‏ המדידותהאנתרופומטריות מראות שרקמת השומןירדה מבלי לפגוע במסת השריר ‏)ראהטבלה 2(. כמו כן,‏ היא צמצמה את היקףהטבור בס"מ אחד.‏ היא דיווחה על הרגשהכללית טובה ויכולת טובה באימונים.‏ספטמבר 2011ינואר 2012פברואר 2012אפריל 2012מאי 2012יוני 2012יולי 2012אליפות צרפתאליפות ישראלתחרות מיון אולימפית‏)בבריכה האולימפיתבלונדון(‏אליפות אירופהתחרות חזרה גנרליתמשחקים אולימפיים‏•הגעה בכושר הקרוב לכושר שיא• הבטחת ההשתתפות במשחקים‏•לא מהווה תחרות מטרה‏•ירידה בעומס האימונים** זמינות אנרגטית:‏ בשנים האחרונות גוברת ההכרה בהשלכות השליליות הרבות שיש למאזן אנרגיה שלילי על בריאות הספורטאי בכלל והספורטאיתבפרט.‏ כיום נהוג להשתמש במונח ‏'זמינות אנרגטית'‏ לחישוב צורכי האנרגיה של הספורטאית,‏ המוגדרת ככמות האנרגיה הנצרכת מינוס כמות האנרגיההמוצאת באימון גופני.‏ הערך המתקבל הוא כמות הקלוריות הנותרת לשם שמירה על תפקודן של כל מערכות הגוף.‏ ההמלצה הבריאותית היא לזמינותאנרגטית של 45 קק"ל לכל 1 ק"ג מסת גוף רזה,‏ ובכל מקרה לא פחות מ-‏‎30‎ קק"ל לכל 1 ק"ג מסת גוף רזה.‏יולי 2012, ספורט הישגי | 23

טבלה 3: תפריט יומי מומלץ לאנסטסיה גלושקוב ‏)נכון לספטמבר 2011(ארוחה07:00 ארוחת בוקר60 דקות לפני האימוןלאחר האימון14:00 ארוחת צהריים16:30 ארוחת ביניים19:00 ארוחת ערב21:30 ארוחת לילההכול נשאר במשפחהרקע:‏ אנסטסיה גלושקוב,‏ בת ה-‏‎27‎‏,‏ עלתהארצה בגיל 9. בילדותה בילתה הרבה מאודבבריכה,‏ כחלק מעבודתה של אימה כמאמנתשחייה אמנותית ושל אביה כמאמן שחייה.‏האם זיהתה את הפוטנציאל והחלה לאמןאת בתה כבר בגיל צעיר.‏ בהיותה בת 11כבר השתתפה בתחרויות בין-לאומיות.‏ עםהשנים הן מצאו את האיזון שבין הקרבה,‏מקצועיות ועמידה ביעדים.‏ האם,‏ טטיאנהצים,‏ נחשבת למומחית בעלת שם עולמיבתחום השחייה האמנותית.‏אנסטסיה מתגוררת עם בעלה במושבשורש.‏ במקביל לעיסוק בספורט היאמשלבת לימודים במדעי ההתנהגות,‏ תקשורתומשאבי אנוש במכללת אחווה,‏ התומכת בספורט ובעשייה של אנסטסיה.‏ השנההיא מסיימת את לימודיה לתואר הראשון.‏הישגים בין-לאומיים:‏ מקום 3 באליפות אירופה לנוער ב-‏‎2003‎‏;‏ מקום 4באליפות אירופה לבוגרים ב-‏‎2010‎‏;‏ מקום 14 באליפות העולם בשנגחאי ב-‏‎2011‎‏)דואט(.‏הישגים במשחקים האולימפיים:‏ משחקי לונדון יהוו את הפעם השלישיתברציפות שבה נוטלות חלק אנסטסיה ואינה יופה.‏ באתונה 2004 הן הגיעולמקום ה-‏‎17‎‏,‏ ובבייג'ין 2008 למקום 15-14.אגודה:‏ אנסטסיה ושותפתה אינה יופה מתאמנות במתנ"ס פיליפ ליאוןבירושלים,‏ במסגרת אגודת מכבי יובלים.‏המלצות תזונתיות:‏בשל העלייה בעומס וכדי לשמור עליכולת גבוהה באימונים בעצימות גבוהההומלץ לאנסטסיה על תוספת של 500קק"ל ליום,‏ בעיקר ע"י תוספת שלפחמימות:‏ פירות,‏ גרנולה,‏ דגנים מלאיםוכו'.‏- דגשים תזונתיים לאכילה בחו"ל:‏צריכת מזון מוכר בלבד ומזון מבושל/‏אפוי/צלוי בלבד והימנעות ממזון נא.‏ כמוכן,‏ התארגנות מראש לארוחות בינייםאיכותיות - פירות יבשים,‏ חטיפי גרנולה,‏שקדים,‏ אגוזים והקפדה על צריכה שלתוספי המזון במהלך התחרות.‏- דגשים תזונתיים לאכילה במהלךיום התחרויות:‏ לעיתוי האכילה ביחסלתחרות חשיבות בהיבט הפיזיולוגיוהמנטאלי.‏ מטרות התזונה לפני התחרותובהמהלכה הן שמירהעל רמות הגלוקוזבדם,‏ אחסון מרבישל גליקוגן,‏ שמירהעל נוחות מערכתהעיכול ואספקתנוזלים למניעתהתייבשות.‏- ארוחה לפניהתחרות:‏ העיתוי- 4-3 שעות לפניהתחרות.‏ הארוחהכוללת פחמימותבעלות אינדקסגליקמי בינוני-גבוה‏)אינדקס גליקמי -מדד לקצב עליית הסוכר בדם בעקבותאכילת הפחמימה(‏ וחלבון.‏ הארוחהעשירה בנוזלים ודלה בשומן.‏- ארוחה בסמוך לתחרות ובמהלךההפסקות בתחרות:‏ העיתוי - 60-15 ד'‏לפני התחרות.‏ מדובר בארוחת בינייםכתגבור לארוחה ה'גדולה'‏ שנאכלה 4-3ש'‏ לפני התחרות,‏ או ארוחה יחידה לפנימאמץ שמבוצע בשעת בוקר מוקדמת,‏ אוארוחה במהלך התחרות,‏ בהמתנה שביןתרגיל לתרגיל.‏ הארוחה כוללת פחמימותבעלות אינדקס גליקמי גבוה ומים.‏ לאמומלץ לצרוך מזון עשיר בחלבון,‏ בשומןובסיבים תזונתיים,‏ המאט את התרוקנותהקיבה ועלול לגרום לתחושת מלאות ואינוחות במערכת העיכול ולהפריע לביצועהמאמץ.‏ מזונות מומלצים:‏ חטיף דגניםדל בשומן ובסיבים תזונתיים,‏ פרוסתלחם + ריבה,‏ תמרים,‏ בננה,‏ ג'ל אנרגיה,‏סוכריות אנרגיה,‏ משקה ספורט.‏ייעוץ - מרץ 2012בתקופה זו אנסטסיה מתכוננת לתחרותהמיון החשובה בבריכה האולימפית| 24 ספורט הישגי,‏ יולי 2012פריט2 פרוסות לחם אחיד + 2 כפות דבשלחמניה + גבינה )1/2 5% גביע(,‏ ירקות,‏ פרי160 גרם מנה בשרית לא מטוגנת,‏ 1 כוס דגן מבושל,‏1 כוס קיטניה מבושלת,‏ סלט ירקותחטיף גרנולה4 פרוסות לחם מחיטה מלאה,‏ 1/2 גביע גבינה 5%מועשרת בסידן,‏ ביצה קשה / 1/2 קופסת טונה,‏ סלטירקותיוגורט פרי 1.5%הדרישות הפיזיולוגיות ההולכות גדלות מחייבות מעטפת תומכתרב-מערכתית - רפואית,‏ אורתופדית,‏ תזונתית ומנטאלית.‏ תמיכהכזו ניתנת לאנסטסיה,‏ המאפשרת לה לשמור על בריאותה הפיזיתוהנפשית,‏ לשפר את הישגיה ולהגיע במוכנות מרבית למשחקיםהאולימפיים הקרובים בלונדון

בלונדון.‏ שלב זה מאופיין בעומסאימונים גבוה ותובעני - שישה אימוניםבשבוע,‏ חמש שעות בכל פעם.‏ כל אימוןמשלב אימון ‏'יבש'‏ ו'רטוב'‏ ‏)מחוץ לבריכהובתוכה(.‏ הראשון נמשך כשעתיים וכוללאימון כוח,‏ כושר,‏ גמישות,‏ תרגול ספציפיוכו'.‏ שלוש השעות הנוספות מבוצעותבמים וכוללות עבודה על סבולת ומהירותבאמצעות שחייה,‏ עבודה על כוחמתפרץ וחזרות על התרגיל ‏)המחולקלרבעים,‏ כל חלק מתורגל פעמים רבות,‏עם הפסקות קצרות של דקה-דקה וחציבין חזרה לחזרה(.‏בתחילת מרץ אנסטסיה ואינה מבצעותחזרה אחת בלבד של התרגיל בשלמותו,‏ובסוף החודש לפני התחרות - פעמייםנוספות.‏ ביצוע מלא של התרגיל מחייבמאמץ גופני רב,‏ וחזרה עליו כמהפעמים באימון פוגע ביכולת באימוןהבא.‏ לאחר תחרות המיון חלה ירידהבעומס האימונים ומתן מנוחה.‏מדידות אנתרופומטריות:‏ אנסטסיההפחיתה ברקמת השומן ובאחוז השומן‏)ראה טבלה 2(, ללא פגיעה כלל ברקמתהשריר,‏ ואף צמצמה ב-‏‎2‎ ס"מ את היקףהטבור.‏ היא דיווחה על הרגשה כלליתטובה ויכולת טובה באימונים.‏ המטרההיתה להכין את הגוף לקראת תחרותהמיון באפריל 2012 ולשמור על משקלואחוז שומן נוכחי.‏דגשים תזונתיים:‏ התפריט התזונתישל אנסטסיה גדל בהתאם לדרישותהגופניות הגבוהות ומכיל כ-‏‎3200‎ קק"ל,‏במטרה לעצור את תהליך הירידהבמשקל ולתמוך בהוצאה האנרגטיתהגבוהה המלווה את התקופה הקרובה‏)היא מסיימת את הסמסטר הראשון שללימודיה לשנה זו,‏ ומתמקדת בהכנותלקראת תחרות המיון(.‏התפריט המופיע בטבלה 4 מכיל3200 קק"ל,‏ 430 גרם פחמימות - 54%מהתפריט )8.1 גרם/ק"ג(;‏ 120 גרםחלבון - 15% מהתפריט )2.2 גרם/ק"ג(‏ו-‏‎30%‎ שומן.‏ כמות האנרגיה וחלוקתאבות המזון תואמות את ההמלצותהתזונתיות.‏ מרבית הקלוריות שנוספולתפריט הן ממקור של פחמימות,‏בדומה להמלצות לפחמימות בתקופותשל עומס.‏ תוספי מזון,‏ כהשלמה לתזונה,‏הם:‏ סידן,‏ מגנזיום,‏ מולטי-ויטמין.‏ תוספימזון במהלך האימון - ,BCAA משקהאיזוטוני סותר חומצה.‏בהיבט הפיזיולוגי והתזונתי היא מגיעהלתחרות במיטבה.‏טבלה 4: תפריט יומי מומלץ לאנסטסיה ‏)נכון למרץ 2012(ארוחה7:00 ארוחת בוקר60 דקות לפני האימוןבין האימון ה'יבש'‏ ל'רטוב'‏במהלך האימוןסמוך לסיום האימוןארוחת צהרייםארוחת ביניים19:00 ארוחת ערב21:30 ארוחת לילהייעוץ - אפריל 2012אנסטסיה ואינה הבטיחו את השתתפותןבמשחקים האולימפיים,‏ והן ממשיכותבשגרת אימונים לקראת תחרות נוספתבחודש מאי.‏ המדידות האנתרופומטריותמצביעות על כך שרקמת השומן ירדהמעט,‏ ויש ירידה קלה גם ברקמה הרזה‏)ראה טבלה 2(.המלצות תזונתיות:‏ מעתה ועדלמשחקים,‏ ההמלצות התזונתיות עבוראנסטסיה נותרות כשהיו.‏ עליה לשמורעל יכולתה הפיזית הנוכחית,‏ והקפדהעל עקרונות התזונה שהומלצו לה תסייעלה בהשגת מטרה זו.‏ במהלך החודשיםהללו,‏ עד המשחקים,‏ היא נמצאתבמעקב תזונתי כדי לוודא שהיא שומרתעל משקלה והרכב גופה ואינה סובלתממחסורים תזונתיים.‏פריט2 פרוסות לחם אחיד + 2 כפות דבש4 תמרים/בננה1 ליטר משקה איזוטוני,‏ 6 גרם BCAAמשקה בוקר,‏ פרי200 ג'‏ מנה בשרית מגוונת,‏ לא מטוגנת,‏ 2 כוסות דגןמבושל,‏ סלט ירקות,‏ 2 כפות טחינהחטיף גרנולה,‏ יוגורט 1.5%, פרי4 פרוסות לחם מחיטה מלאה,‏ גביע גבינה 5%מועשרת בסידן,‏ ביצה קשה / חצי קופסת טונה,‏ סלטירקותיוגורט 1.5%, פרי,‏ 10 שקדיםצילום:‏ רויטרססיכוםשחייה אמנותית היא ענף ייחודי,‏ המשלבמאפיינים ספורטיביים רבים ומגוונים.‏כדי לפתח את כל המיומנויות הנדרשותבענף זה הספורטאיות מתחילותלהתאמן כבר בגיל צעיר מאוד.‏ הדרישותהפיזיולוגיות ההולכות גדלות מחייבותמעטפת תומכת רב-מערכתית - רפואית,‏אורתופדית,‏ תזונתית ומנטאלית.‏ תמיכהכזו ניתנת לאנסטסיה גלושקוב לבנטל,‏המאפשרת לה לשמור על בריאותההפיזית והנפשית,‏ לשפר את הישגיהולהגיע במוכנות מרבית למשחקיםהאולימפיים הקרובים בלונדון.‏יולי 2012, ספורט הישגי | 25רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.il

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםאליס שלזינגר ג'ודו | עד 63 ק"גמאמן:‏ פבל מוסיןאריק זאבי ג'ודו | עד 100 ק"גמאמן:‏ שני הרשקוגולן פולק ג'ודו | עד 66 ק"גמאמן:‏ אורן סמדג'הצילום:‏ עמית שיסלסוסו פללשווילי ג'ודו | עד 73 ק"גמאמן:‏ אורן סמדג'הצילום:‏ עמית שיסל| 26 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

תורת האימון > המאמןמומחיות המאמןקל מאוד לדרג את איכותם של ספורטאים.‏ קשה הרבה יותר לקבוע מדדים המבדיליםבין מאמן מומחה ובין מי שאינו כזה,‏ ולא יהיה זה נכון לתלות את מומחיות המאמן רקבהצלחה או באי-הצלחה של ספורטאיו.‏ יכולת הקניית ידע,‏ עיבוד וניתוח מצבי משחקועל בסיסם קבלת החלטות נכונות,‏ הדמיית האימון למצבי משחק ויצירת אקלים חיוביהם רק חלק ממגוון הגורמים שמעניקים למאמן ‏'חותמת איכות'.‏יולי 2012, ספורט הישגי | 27יניב אשכנזי | תואר שני בבריאות הציבור,‏ MPHמתאם מדעי היחידה לספורט הישגיהניסיון להגדיר את מומחיותו של מאמןולדרג את איכותו היא בעייתית בדרךכלל.‏ להבדיל מספורטאים,‏ למאמנים איןדירוג בין-לאומי ‏)ודאי שאין תחרויות ביןמאמנים(,‏ שלפיו ניתן לקבוע מי מאמן-‏מומחה טוב יותר.‏ הקריטריון היחידבעניין זה הוא ההישגים והתוצאות שלספורטאיהם ולא תהליך האימון והשיטהשבה הם עובדים לאורך השנים.‏ אמנםההסמכה באימון מהווה אף היא אחתהאפשרויות להבדיל בין אנשי המקצוע,‏אבל היא מוגבלת.‏ במדינות רבות בעולם,‏מאמנים המעוניינים לאמן נבחרתלאומית או להתחרות בזירה הבין-לאומיתנדרשים על-ידי האיגוד המקומי להסמכהרב-תחומית וספציפית,‏ שמרחיבה אמנםאת הידע הכללי והמקצועי של המאמן,‏אבל אינה מבטיחה שהמאמנים יוגדרוכ'מומחים'‏ בתחומם.‏ שכן,‏ הסמכה חייבתלבוא בשילוב עם ניסיון והתפתחותמקצועית.‏ במאמר זה יוצגו כמה אמותמידה באימון,‏ שבאמצעותן אפשר יהיהלהסיק לגבי מומחיות המאמן ויכולתהאימון שלו.‏יכולת עיבוד וניתוח נתוניםאחת הדרישות החשובות ממאמנים היאהיכולת לעבד ולנתח נתונים ועל בסיסהניתוח לקבל החלטות.‏ פעולות מסוגזה מתרחשות מדי יום ומהוות נתחחשוב בעבודת המאמן.‏ לדוגמה:‏ המאמןניצב מדי יום בפני אתגרים פשוטיםומורכבים,‏ הדורשים התייחסות פרטניתאו כוללת וקבלת החלטות מהירה כמוהחלפת סגנון משחק,‏ חילוף של שחקן,‏שיתוף/אי שיתוף שחקן צעיר וכו'.‏ מחקרשבוצע בקרב מאמני שחייה שנחשבוכמומחים מראה שהם בעלי ידע מקיףומעודכן יותר,‏ בהתייחס להיבטים טכנייםשל המקצוע,‏ לעומת מאמנים אחריםבשחייה )2007 .)Baker, באותו מחקרהוצגו בפני שתי קבוצות של מאמנים -מומחים ואחרים שאינם נחשבים ככאלה,‏צילומי וידאו של 4 שחיינים ששחו באותוסגנון אך ברמות שונות.‏ כל המאמניםנתבקשו לנתח את המיומנות ובמקביללספק הדרכה.‏ תוצאות המחקר הראושהמאמנים המומחים היו מדויקים מאודבהערכותיהם המקצועיות ובהמלצותלשיפור יכולת השחיינים,‏ לעומתמאמנים אחרים שהיו שטחיים יותרופחות מקיפים מבחינת ניתוח המיומנות.‏כמו כן,‏ המאמנים המומחים היו בעלייכולת למקד את התייחסותם בכלהקשור לניתוח המיומנות ומצבי תחרותואף הציעו פתרונות טובים יותר לבעיותסגנוניות שניצבו בפני השחיינים.‏לסיכום,‏ המחקר הציג את המאמניםהמומחים הן ככאלה ש'רואים את כלהתמונה'‏ ובצורה בהירה יותר ממאמניםרגילים והן כבעלי יכולת טובה יותרבכל הקשור למתן פתרונות מעשייםהרלוונטיים לשיפור היכולות שלספורטאיהם.‏תפיסת האימון והתנהגותהמאמן בהיבט המתודיסוגיה נוספת באשר להבחנה בין מאמניםמומחים ל'רגילים'‏ עוסקת בתפיסתהאימון ובהתנהגות המאמן במהלךהאימון.‏ האם קיים הבדל בין מאמניםמומחים לרגילים בתפיסת האימון?‏האם המומחים הופכים אותו ליעיל יותרבהשוואה למאמנים רגילים?‏ במאמר‏"גישות בטיפוח מומחיות בספורט",‏שפורסם בגיליון הקודם ‏)'ספורט הישגי'‏1, ינואר 2012(, פורטה גישתו שלהפסיכולוג,‏ אנדרס אריקסון.‏ לטענתו,‏ כדילהגיע למומחיות על הספורטאי הצעירלהתאמן 10,000 שעות לפחות ‏)במשך 10שנים(‏ בתחום הספורט שבו הוא עוסק.‏אריקסון מתייחס למושג Deliberate""practice - אימון מודרך לשיפורביצועים,‏ ועפ"י גישתו ‏)המבוססת עלמחקרים רבים,‏ בעיקר בקרב מוזיקאים(,‏הגורם העיקרי לשיפור יכולות ומיומנויותבדרך למומחיות טמון במספר שעותהאימון הרבות בתחום הספציפי,‏ נוסףכמובן ליכולת הספורטיבית המולדת,‏שאריקסון מייחס לה חשיבות פחותה.‏תפקיד המאמן,‏ בהקשר זה,‏ הוא לארגןאת האימון כך שיתמקד בשיפור יכולותספורטיביות ספציפיות באותו ענףספורט ויביא לביצוען בצורה הטובהביותר.‏ במילים אחרות - להפוך אתחניכיו למומחים בתחום.‏ מאחר ששעותהאימון הרבות בתחום הספורט הספציפימהוות תנאי להצלחתו של הספורטאי,‏על המאמן מוטלת אחריות רבה בתכנוןובארגון האימונים,‏ ועליו לתת משובלספורטאי ולבצע בקרה ומעקב אחרביצוע התכנית.‏ על-פי אריקסון,‏ המאמןהיא דמות מרכזית,‏ מאחר שהוא זהשמכוון ומדריך את הספורטאי ולמעשהמהווה את הבסיס להתקדמותו.‏השאלה היא כיצד מאמנים מומחיםמרכיבים את האימונים,‏ מנהלים אותםyaniva@wingate.org.il

ד"ר אריה זלינגרמאמן נבחרת הנשים של ישראל בכדורעף משנת 2007. בשנה שעברה הוביל אותהלאליפות אירופה אחרי 39 שנים שבהן לא היתה לישראל נציגות באליפות.‏ פעמייםהוביל את נבחרותיו למדליית כסף אולימפית בכדורעף:‏ את נבחרת הנשים שלארה"ב בלוס-אנג'לס 84' ואת נבחרת הגברים של הולנד בברצלונה 92'. לאחרמכן אימן,‏ בהצלחה רבה,‏ קבוצה מיפן.‏ זלינגר נחשב לאחד המאמנים המוערכיםבהיסטוריה של הכדורעף העולמי.‏ ב-‏‎1995‎ צורף ל"היכל התהילה של הכדורעףהעולמי".‏ג'ון וודןמאמן הכדורסל האגדי של נבחרת אוניברסיטת .UCLA הישגיו הספורטיביים עםהנבחרת בשנים 10 1975-1964: זכיות באליפות המכללות )NCAA( בכדורסל,‏ 7מהן הושגו ברציפות,‏ בין השנים 1967 ל-‏‎1973‎‏;‏ הכי הרבה הופעות במשחקי חציגמר וגמר;‏ 88 ניצחונות רצופים ‏)המספר הרב ביותר(;‏ 80% הצלחה.‏קשיחותו של ג'ון וודן אוזנהבאמצעות הדמות האבהיתשהקרין,‏ דאגתו הרבהלשחקניו והדוגמה שנתןלהם בהתנהלותו היום-יומית.‏הוא אמנם לא הרבה בעידודובחיזוקים חיוביים,‏ אך שםדגש על ההיבט הפדגוגי-‏הדרכתי תוך כדי גישה חיוביתומתנהגים כך שהם אכן מצליחיםלהביא לשיפור מרבי בביצועים שלספורטאיהם.‏ החוקרים רולנד תארפ ורוןגילמור Tharp( Roland ו-‏Gilmore )Ronניהלו בשנת 1975 את אחד המחקריםהראשונים שבחנו באופן שיטתי אתהתנהגות המאמן במהלך האימון.‏ ביןהשאר,‏ הם התמקדו במאמן הכדורסלהאגדי ג'ון וודן Wooden( )John בעונתוהאחרונה באוניברסיטת UCLA בשנת1973. החוקרים מצאו ש-‏‎75%‎ מסך-‏כל המלל של וודן באימונים התמקדבהדרכה ובמתן משובים מקצועיים,‏ שהיובדרך כלל קצרים וממוקדים מאוד.‏הוא ידע לנתח היטב את המתרחש עלהמשטח ולהעביר באופן מיידי משובמקצועי וממוקד.‏ נוסף לכך,‏ הוא העירהערות רבות - רובן טקטיות ומיעוטןכאלה הקשורות בהיבטים טכניים שלמיומנויות ספציפיות בכדורסל ‏)חניכיוהיו שחקני קולג'‏ בוגרים ומיומנים מאוד(.‏אחת ממסקנות המחקר היתה שידעטקטי נרחב הוא מעין ‏'חותמת איכות'‏למאמן העובד עם ספורטאים בוגרים.‏במחקר נוסף שנערך באוניברסיטתקווינס,‏ קנדה,‏ ע"י הורטון )2005 )Horton,היו מעורבים מאמני נבחרות לאומיותבכדורסל,‏ בכדורגל ובכדורסל נכים.‏המחקר כלל תצפיות על המאמניםבמהלך האימונים וראיונות עמם ועםהשחקנים.‏ החוקרים מדדו את התדירותואת משך הזמן של התנהגויות שונות שלהמאמנים במהלך האימונים,‏ והתצפיותהראו שהם אכן מתמקדים בהיבטיםטקטיים של אימון ספורטאי עילית,‏ מהשמשפיע על הצורה שבה האימון מעוצבומנוהל מבחינת התכנים.‏ עפ"י התצפיותהתברר גם ש-‏‎60%‎ מזמן האימון המאמניםשותקים ובוחנים את המתרחש.‏ניצול זמן האימוןניצול זמן האימון קשור קשר ישירלבניית מערך האימון ולעיצובו.‏ אריקסון,‏כאמור,‏ הגדיר 10,000 שעות אימוןמודרך כתנאי להשגת מומחיות בקרבספורטאים בענף ספורט ספציפי,‏ובכל זאת נשאלת השאלה מהו משךהזמן המועיל ביותר להשגת המומחיות.‏אריקסון מצא שמוזיקאים מומחיםמשקיעים באימון ובפעילויות הקשורותלמוזיקה יותר מ-‏‎50‎ שעות בשבוע.‏ רק 27מתוכן )54%( מתמקדות באימון מודרך‏)עם מאמן(‏ ובהכוונה ספציפית לאימון| 28 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

המחקר הציג את המאמניםהמומחים הן ככאלה ש'רואיםאת כל התמונה'‏ ובצורהבהירה יותר ממאמנים רגיליםוהן כבעלי יכולת טובה יותרבכל הקשור למתן פתרונותמעשיים הרלוונטיים לשיפורהיכולות של ספורטאיהםד"ר ליאוניד קאופמןמאמן נבחרת ישראל ומנהל מקצועישל איגוד השחייה הישראלי.‏ בין השנים1994 ל-‏‎2002‎ שימש כמאמן נבחרתהשחייה של ישראל וחזר לתפקידבשנת 2007. המשחקים האולימפייםבלונדון יהיו הפעם החמישית שבהמאמן ליאוניד שחיין/ית ישראלי‏)באתונה היה מאמנה האישי של אניהגוסטמלסקי בלבד(.‏ נבחר ע"י הוועדהאולימפי בישראל למאמן השנהלשנת 2011.יולי 2012, ספורט הישגי | 29ממוקד לשיפור יכולותיו של המוזיקאי.‏שאר הזמן מוקדש לעבודה אישית שלהמוזיקאי ‏)ללא מאמן(,‏ הממוקד בשיפוראישי.‏בכל הקשור לתפקיד המאמן,‏ מקצועהמוזיקה מזכיר ענף ספורט אישי.‏ בשניהמקרים המאמן/מורה מגדיר את נושאיהאימון ומטרותיו ונותן הדרכה למתאמן,‏ובחלק מהזמן הוא אינו נוכח והמוזיקאי/‏ספורטאי מתאמן לבדו.‏ בין אם המאמןנמצא ומדריך את הספורטאי ובין אםלאו,‏ על הספורטאי לשאוף שזמן האימוןינוצל במלואו ויהיה אפקטיבי כדי להביאלשיפור מתמיד בביצועים.‏מחקר שבדק מחליקי עילית על הקרח‏)ענף שבו אינטנסיביות האימון גבוההמאוד(‏ לעומת מחליקים שאינם כאלהמצא שהראשונים היו פעילים באימון 85%מהזמן לעומת 50% בקרב המחליקיםהרגילים 2005( .)Deakin,בענפי ספורט קבוצתיים ישנם לעתיםמצבים שבהם זמן האימון אינו מנוצלביעילות.‏ במחקר בהשתתפות שחקניעילית בהוקי קרח בוצע ניתוח תנועה על-‏פי זמן )2003 ,)Deakin, והתוצאות הראושהשחקנים לא היו פעילים במשך 48%מזמן האימון.‏ החוקר בדק גם מחליקיםאמנותיים על הקרח ומצא שהם היופעילים 93% מזמן האימון,‏ ושבעתהאחוזים הנותרים שימשו למנוחה ביןהתרגילים,‏ להדרכה ולמשוב של המאמן.‏כלומר,‏ גם זמן המנוחה נוצל במלואוע"י המחליקים הן למנוחה והן להדרכהומשוב,‏ וזאת כדי לא לצמצם את זמןהפעילות האקטיבית.‏נראה שההבדלים בניצול זמן האימוןטמונים באופיו של ענף הספורט.‏בהחלקה אמנותית על הקרח דרושדיוק מרבי,‏ פירוק כל תנועה לחלקיה,‏תיאום מלא עם המוזיקה והכוריאוגרפיהז'וזפ ‏)פפ(‏ גווארדיולהמאמנה של קבוצת הכדורגל ברצלונה.‏בעונת 2008/9 הפך למאמן הצעירביותר שזכה ב'טריפל'‏ ‏)אליפותהליגה ספרדית,‏ גביע המלך הספרדיוזכייה בליגת האלופות(,‏ ובעונת2010/11 הוביל אותה פעם נוספתלזכייה בליגת האלופות.‏ועוד,‏ מה שמצריך זמן אימון רב וניצולו.‏במשחקי כדור ‏)קיץ/חורף(,‏ התיאום אמנםחשוב,‏ אך אינו משתווה לסטנדרטיםשל החלקה אמנותית.‏ מרכיב מתודינוסף באימון,‏ שהוסיף לניצול-זמן יעיליותר,‏ הוא המעברים המהירים והחלקיםמתרגיל לתרגיל וממשימה אחת לבאהאחריה.‏ המאמנים הדגישו עובדה זו כברבתכנון המוקדם של האימון ובכך ניצלואת זמן האימון עד תום.‏ג'ון וודן העיד כי תכנון האימון מבחינתודרש זמן רב יותר ממשך האימון עצמו.‏הוא התעקש שבמהלך האימון השחקניםיהיו פעילים גופנית כל הזמן ‏)זריקות לסל,‏פיל דאגלס ג'קסוןלשעבר מאמן כדורסל בליגת ה-‏NBAובעברו כדורסלן בקבוצת הניו-יורקניקס.‏ בעל 11 תוארי אליפות ‏)שישהעם שיקגו בולס וחמישה עם לוס-‏אנג'לס לייקרס(,‏ יותר מכל מאמןאחר בהיסטוריה של ה-‏NBA‏.‏תרגילים טקטיים וטכניים קבוצתיים(,‏ואף אחד מהם לא הורשה לעמוד ללאמעש.‏ אין ספק שניצול אופטימאלי שלזמן האימון אמור להבטיח שיפור מתמשךביכולות הספורטאי.‏האימון כסימולציית משחקגישת האימון המודרך נמצאת בהלימהלפילוסופיית האימון של ג'ון וודן,‏ שניסהתמיד להביא לכך שהאימון מדמה ככלהאפשר מצבי משחק הן מבחינה גופניתוהן מבחינת הדרישות המנטאליות שלהענף.‏ בהקשר זה,‏ יש לציין שבנייה שלמערך אימון המדמה מצבי משחק הוא

אולריך וויבק Wibek( )Ulrikמאמנה המעוטר של נבחרת הגבריםשל דנמרק בכדוריד,‏ אלופת אירופהלשנת 2012 ומחזיקת התואר בשנת2010. הרבה בזכותו נמצאת נבחרתדנמרק בפסגת הכדוריד העולמי.‏וינסנט תומאס לומברדימאמנה האגדי של קבוצת הפוטבולגרין ביי פקרס.‏ אמרתו המפורסמת,‏Winning is not a sometime thing;","it’s an all-the-time thing הציבהאתגר בפני האתיקה של הספורט.‏בשנת 1954 אימן,‏ לראשונה בליגתה-‏NFL‏,‏ את הניו-יורק ג'יינטס וסייעלה לזכות באליפות ב-‏‎1956‎‏.‏ מ-‏‎1959‎עד 1967 אימן את הגרין ביי פקרס,‏וזכה עמה בחמש אליפויות,‏ מתוכןפעמיים רצופות בסופרבול.‏ ב-‏‎1968‎פרש מתפקיד המאמן והפך ל'ג'נרלמנג'ר'.‏ ב-‏‎1969‎ חזר לקריירת האימוןלעונה אחת בלבד - עם הוושינגטוןרדסקינס.‏תהליך ארוך ומתפתח.‏ בתחילה,‏ רקשניים-שלושה תרגילים מדמים מצבימשחק,‏ ואט אט האימון כולו מתנהלבקצב ובדינאמיקה של משחק.‏בכל הקשור לכדורסל,‏ וודן ניסה,‏ במהלךהאימונים,‏ לדמות מצבי לחץ ‏)באמצעותתרגילים שונים(‏ מכמה סיבות:‏‏•היריב מנסה ליצור מצבים כאלהבמשחק,‏ וצמצום חוסר הוודאות שלהספורטאי יקל עליו מאוד,‏ יפחיתאת הלא ידוע ויאפשר ביצועים טוביםיותר.‏‏•הדמיית האימון למשחק מאפשרלספורטאי ללמוד את מצב ה'עוררות'‏שלו בזמן ‏'אמת'‏ ובעקבות זאת להפגיןבתחרות ביצוע אופטימאלי.‏‏•תרגול מצבי משחק באימון עשוילשמש כלי יעיל,‏ המסייע לספורטאילהתמודד עם ההתרגשות,‏ החששותוהחרדות המלוות את התחרות ברמותהגבוהות.‏הדמיה של עוצמות האימון והקצבלמצבי משחק באו לידי ביטוי גם במחקרשכלל ראיונות ותצפיות שבוצעו בקנדהעם מאמני נבחרות בכדורעף ובכדורסל)2005 .)Horton, התברר שככל שהתרגילשיקף יותר מצבי משחק,‏ כך לשחקניםהיה קל יותר לבוא לידי ביטוי בתחרותעצמה ולהפיק מעצמם את המרב.‏תקשורת המאמןעם הספורטאיםיכולת העברת ידעוהפחתת לחציםאין די בכך שהמאמן הוא בעל ידע רב‏)עיוני ומעשי(‏ בנושאים של טקטיקהאישית וקבוצתית,‏ טכניקה ספציפית,‏כושר גופני ועוד.‏ עליו לדעת גם כיצדלהעביר את הנושאים הנ"ל ובאיזה אופןלתקשר עם ספורטאיו.‏ ואכן,‏ לעתיםקרובות קיים פער משמעותי בין הידעהרב של המאמן לעומת יכולתו ‏)הדלה(‏להעבירו לחניכיו.‏ עובדה זו גורמת בדרךכלל לתקשורת לקויה בינו לביניהם ולאימילוי הוראותיו,‏ שמובילים להפסדיםולכישלון של הקבוצה.‏מעבר לכך,‏ על השחקנים והמאמן,‏ בעיקרברמות הגבוהות,‏ מופעלים לחצים רבים- פנימיים ‏)אתגרים אישיים,‏ מוטיבציהפנימית(‏ וחיצוניים ‏)נשיא המועדון,‏קהל,‏ תקשורת(,‏ שאף הם מקשים עלהתקשורת בין המאמן לשחקניו וביןהשחקנים לבין עצמם.‏ היכולת לסייעלהם בהפחתת חרדות טרום משחקים‏)בעיקר חשובים(‏ היא אחד מתפקידיוהחשובים של המאמן.‏ מאמני כדורגל שלשחקנים מקצוענים מציינים שכדי להפיג| 30 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

•לחצים בקרב שחקניהם הם נוקטים גישהשל חיזוקים חיוביים,‏ בדיוק כמו אצלילדים )2002 .)Potrac, לטענת המאמנים,‏כפי שהילד זקוק לעידוד כך גם שחקניכדורגל,‏ גם כשמדובר בשחקנים ברמותהגבוהות ביותר.‏ לדעתם,‏ הדרך שבה ישלנהוג עם ספורטאי עילית היא לכלולבה חיזוקים חיוביים שמוצגים בקשיחותחיובית המתבטאת באסרטיביות ולבנותבהדרגה את ביטחונם העצמי.‏ מאמן שישלו טענות כלפי שחקן זה או אחר על כךשהוא יוצא מעט מהמסלול השגרתיוחורג מהנהלים הקבוצתיים המקובלים,‏צריך לפנות לאותו שחקן ולשוחח איתובאופן אישי ולא להטיח בו האשמות בפניכל השחקנים - מה שהוכח כלא יעילואפילו מזיק לעתים.‏ספורטאים מעריכים מאוד מאמניםהדורשים מהם מחויבות והשקעהמרבית באימונים,‏ אך זה חייב להיותבמקביל לתמיכה וליחס אוהד מצדהמאמן.‏ המאמנים הטובים ביותרבעולם ידועים כקשוחים מאוד ובעלידרישות מהספורטאים מחד-גיסא,‏ אךסובלניים ומשרים אקלים סביבתי חםמאידך גיסא.‏ אבחנות זהות עלו במחקרושל דיקין )2003(, ונראה כי מה שנכוןלספורטאים צעירים טוב גם לספורטאיעילית מבוגרים בכל הקשור לעידודולמתן חיזוקים חיוביים.‏ עם זאת,‏ ישלהיות זהירים עם כמות החיזוקים כדי לא‏'להציף'‏ את הספורטאי,‏ עובדה שעלולהלגרום לירידה משמעותית בתועלת שלהחיזוק החיובי.‏ג'ון וודן מעיד על עצמו שהיחס בין נזיפהלעידוד היה שווה )1988 .)Wooden, הואידע לנזוף בשחקניו באותה מידה שבהעודד אותם.‏ מאמנים אחרים ושחקניכדורסל מעידים על וודן שהיה קשוחמאוד עם שחקניו במהלך האימונים,‏ אךמעולם לא הענישם באופן לא מידתי.‏קשיחותו של וודן אוזנה באמצעותהדמות האבהית שהקרין,‏ דאגתוהרבה לשחקניו והדוגמה שנתן להםבהתנהלותו היום-יומית.‏ וודן אמנם לאהרבה בעידוד ובחיזוקים חיוביים,‏ אך שםדגש על ההיבט הפדגוגי-הדרכתי תוךכדי גישה חיובית.‏ שחקניו מספרים שוודןמעולם לא דיבר עמם לפני המשחק עלניצחון,‏ ושיחותיו התמקדו בתהליך ופחותבתוצאה.‏ עובדה זו הפחיתה משמעותיתאת הלחץ והחרדה ואפשרה לשחקניולהציג ביצועים טובים יותר,‏ מאחר שהיומשוחררים מלחצים.‏סיכוםבמאמר זה ניסיתי להעלות היבטיםשונים,‏ שעשויים להוות אמות מידהלאופן מומחיותו של המאמן.‏ בהשוואהלספורטאי,‏ שקל יותר לדרגו,‏ הרי אתאיכות המאמן קשה יותר להעריך.‏ אין זהנכון לתלות את מומחיותו של המאמן רקבהצלחה או באי הצלחה של ספורטאיואלא לתת משקל רב לתהליך האימוןבתקופת עבודתו.‏ על-פי ספרות המחקר,‏הגורמים להלן עשויים להגדיר טוב יותראת מומחיותו של המאמן:‏‏•ידע עדכני מקיף בתחום עיסוקו‏•יכולת הקניית ידע לשחקנים בנושאיםמגוונים כמו טקטיקה אישית וקבוצתית,‏טכניקה ספציפית,‏ כושר גופני ועוד‏•יכולת ‏'לראות את כל התמונה'‏ ובצורהבהירה,‏ לעבד ולנתח מצבי משחק/‏תחרות,‏ תוך התמקדות בעיקר ולאבטפל,‏ ועל בסיס הניתוח לקבלהחלטות נכונות‏•מציאת פתרונות הולמים,‏ לעתיםיצירתיים,‏ לבעיות טכניות וטקטיותשעולות במהלך התחרות/משחק‏•מתן הערכה מקצועית,‏ מדויקתוממוקדת לספורטאי‏•ניצול זמן האימון ביעילות מרבית.‏הדבר גורם לפעילות אופטימאלית שלהשחקנים ומצמצם ככל האפשר אתהזמן המוקדש למעברים בין תרגוללתרגול.‏התבוננות:‏ בחלק ניכר מהזמן ‏)בהתאםלמטרת האימון(‏ המאמן המומחה אינומדבר אלא מתבונן ובוחן.‏ ככל שהואמתמקד בהיבטים טקטיים אישיים כךזה מצריך פחות התערבות מצדו ויותראינטראקציה בין השחקנים עצמם.‏‏•יכולת לדמות את האימון ככל האפשרלמצבי משחק.‏ הסימולציה הזו מרגילהאת השחקנים לתנאי המשחק,‏ מפחיתהחרדות ומשפרת ביצועים.‏‏•הכנת תכנית אימונים מתאימה.‏ תכנוןהאימון השבועי והשנתי הם מרכיביםמשמעותיים במשימתו של המאמןהמומחה,‏ מה שעשוי להביא אתספורטאיו להישגים גבוהים בתהליךהאימון.‏ מעבר לכך - הקפדה עלבקרה ומעקב אחר ביצוע התכנית.‏‏•הקפדה על תקשורת בין-אישית עםהשחקנים ועידודה‏•דרישה מהספורטאי להיות מחויבעד הסוף למטרה המשותפת ומצדשני - חיזוקו ועידודו ‏)ביחס דומה ביןקשיחות ומתן חיזוקים(‏‏•יצירת אקלים חיובי וחם שעשוי לתרוםלשיפור ההישגים.‏בלה קארולינולד בהונגריה והיגר עם אשתולארה"ב ב-‏‎1981‎‏.‏ הזוג קרולי אימןאת נבחרות הנשים האולימפיותשל רומניה וארה"ב והביאו אותןלזכייה במדליות אולימפיות.‏ בלהומרתה קרולי אימנו בין השאר אתהמתעמלות:‏ נדיה קומנץ'‏ ‏)הראשונהשהשיגה את הציון 10(, מרי-לו רטון,‏בטי אוקינו,‏ קרי סטראג ‏)בתמונה(,‏תאודורה אונגוריאנו,‏ קים זמסקאל,‏כריסטי פיליפס ודומיניק מוצ'אנו.‏בסך-הכול הקרולים אימנו 9 אלופותאולימפיות,‏ 15 אלופות עולם,‏ 16זוכות במדליה באליפות אירופהו-‏‎6‎ באליפות ארה"ב.‏ ב-‏‎1997‎ נבחרלהיכל התהילה של ההתעמלות.‏בחלק ניכר מהזמן המאמןהמומחה אינו מדבר אלאמתבונן ובוחן.‏ ככל שהואמתמקד בהיבטים טקטייםאישיים כך זה מצריךפחות התערבות מצדוויותר אינטראקציה ביןהשחקנים עצמםיולי 2012, ספורט הישגי | 31רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.il

מדעי הספורט >מאפיינים פיזיולוגייםשל נשים בענפי קרבהבדלים בין המינים:‏ רקע תיאורטי והמלצות מעשיותהטענה שנשים הן ה'מין החלש'‏ רווחהבספרות המקצועית עד השליש האחרוןשל המאה העשרים,‏ והתייחסה להיבטיםשונים הקשורים בפעילות גופנית אצלנשים ולמאפיינים פיזיולוגיים בתגובהלמאמצים 1984;( Drinkwater, 1973,.)Wells, 1991 הגבלת נשים מהשתתפותבמאמצים עצימים נבעה מהחששלהטיל עליהן עומסים הקשורים לאימוןספורטיבי תחרותי,‏ שעלולים לגרוםלנזקים בריאותיים.‏ מעבר לכך,‏ ענפיספורט הדורשים תוקפנות,‏ אגרסיביותוכוח כגון ענפי הקרב השונים נחשבובדרך כלל לגבריים בלבד.‏משנות התשעים החלו נשים להתחרותבענפי קרב,‏ ובעקבות זאת חלההתקדמות רבה בתחום המדע והמחקרוחדרה ההבנה כי הסיכונים הטמוניםבענפים אלו דומים בשני המינים.‏כלומר - הסיבות העיקריות לאי-הכללתנשים בענפיהקרב היו בעיקר על רקע| 32 ספורט הישגי,‏ יולי 2012רותם כהן | M.Sc פיזיולוגית של המאמץ,‏ המרכז לרפואת ספורטולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייטrotemc@wingate.org.ilהילה דוידוב | M.B.A ספורט נשיםhillad@wingate.org.ilבמשחקי לונדון הקרובים‏'ייפול'‏ לידי הנשים המעוזהאחרון בענף הקרב -האגרוף.‏ בכך יהיו כל ענפיהקרב האולימפיים נחלתןשל הנשים,‏ ממש כמו שלהגברים.‏ השאלות המסקרנותבהקשר זה הן - האם קיימיםמאפיינים ייחודיים לנשיםבתגובה למאמצים גופנייםבכלל ובענפים אלו בפרט.‏ואם כן - כיצד ניתן להשתמשבממצאים לאיתור ספורטאיותבענפי קרב,‏ למעקב,‏ לבנייתתכנית אימונים ולשיפורתהליך האימון.‏

יולי 2012, ספורט הישגי | 33הגבלת נשים מהשתתפותבמאמצים עצימים נבעהמהחשש להטיל עליהןעומסים הקשורים לאימוןספורטיבי תחרותי,‏ שעלוליםלגרום לנזקים בריאותיים.‏מעבר לכך,‏ ענפי ספורטהדורשים תוקפנות,‏אגרסיביות וכוח כגון ענפיהקרב השונים נחשבו בדרךכלל לגבריים בלבדתרבותי ולא רפואי (1994 .(Hargreaves,גם בתנועה האולימפית חלה,‏ בהדרגה,‏מהפכה הממשיכה עד היום ‏)ראה גםגיליון מס'‏ 1(. במשחקי ברצלונה 1992הורשו נשים,‏ לראשונה,‏ להתחרותבענף הג'ודו,‏ באתונה 2004 נוסף ענףההיאבקות,‏ ובלונדון 2012 ישתתפו נשיםבכל ענפי הספורט,‏ כולל באגרוף.‏לאור זאת נשאלת השאלה אם אכןקיימים הבדלים בין נשים וגבריםבתגובות למאמצים גופניים שונים.‏התשובה לשאלה זו חיובית.‏ מאמרזה מתאר מאפיינים מבניים,‏ גופנייםופיזיולוגיים בתגובה למאמץ בקרבנשים בהשוואה לגברים,‏ כגון יכולתאירובית,‏ יכולת אנאירובית וכוח.‏ המאמרמביא נתונים עדכניים של ספורטאיותהעוסקות בענפי הקרב - ג'ודו,‏ טקוואנדווהיאבקות.‏הבדלים מבנייםופיזיולוגיים ביןגברים לנשיםהבדלים רבים בין המינים נובעים מהשוניבמבנה הגוף ובגודלו,‏ הבא לידי ביטויבמדדים אנתרופומטריים כגון גובהומשקל.‏ בתקופת הילדות,‏ הבדלים אלואינם משמעותיים אך לקראת תחילתגיל ההתבגרות גדלים הפערים כתוצאהמשינויים הורמונאליים בגוף,‏ בעיקרברמות האסטרוגן והטסטוסטרון.‏ אצלבנים הפרשת הורמון הטסטוסטרוןגורמת לעלייה במסה השרירית,‏הגורמת בדרך כלל לצמיחה משמעותיתבגובה.‏ אצל בנות,‏ העלייה בהפרשתהורמון האסטרוגן גורמת לעלייה במסתהשומן.‏בהשוואה בין המינים במדדיםאנתרופומטריים שונים נמצא ש:‏ א.‏האישה נמוכה מהגבר ב-‏‎10-8‎ ס"מ‏)בממוצע(.‏ ב.‏ משקלה נמוך ב-‏‎14-11‎ק"ג.‏ ג.‏ היא בעלת רקמת שומן גדולהיותר ב-‏‎7-5‎ ק"ג ובעלת מסת גוף רזהנמוכה יותר ב-‏‎20-18‎ ק"ג.‏ ראוי לצייןשנתונים אלו מייצגים ערכים ממוצעיםשל האוכלוסייה,‏ וייתכן כי בקרבספורטאיות הישגיות התמונה שונה.‏הבדלים מבניים נוספים באים לידי ביטויבמסת שריר קטנה יותר בקרב נשיםובהתאמה - נפח לב קטן יותר.‏ כמוכן,‏ לנשים נפח ריאות ונפח דם קטניםיותר.‏הבדלים אלו עשויים להשפיע רבותעל יכולת הביצוע של ספורטאיותבענפים המצריכים תמיכה של המערכתהאירובית והאנאירובית ומרכיבי כושרנוספים.‏ בטבלה ובאיור 1 ‏)בעמוד הבא(‏מוצגים נתונים השוואתיים בין המינים,‏המראים כי נפח הלב,‏ יכולת אירובית‏)צריכת חמצן מרבית(,‏ כוח שריריוסבולת שרירית אצל נשים נמוכיםמשמעותית מאלו של גברים.‏ לעומתזאת,‏ יכולת הגמישות בקרב נשים טובהיותר.‏ההבדלים ביכולות הללו משפיעיםכמובן על היכולת הביצועית וההישגיםשל נשים בהשוואה לגברים ‏)לדוגמה:‏השיא העולמי לגברים בריצת 100 מטרעומד על 9.58 שניות לעומת 10.49 שניותאצל נשים(.‏ ההשפעה מתבטאת גםבאמצעים המאפיינים את ענף הספורט,‏וזאת כדי לאפשר תחרות הוגנת.‏ בענףהכדורעף,‏ למשל,‏ גובה הרשת לגבריםהוא 2.438 מ'‏ ולנשים 2.235 מ'.‏ היקפושל הכדור במשחק הכדורסל הוא 74.9ס"מ לגברים ו-‏‎72.4‎ לנשים.‏ במשחקהגולף,‏ קו ההתחלה Off( )Tee- לנשים

טבלה 1: הבדלים מורפולוגיים ופיזיולוגיים בין המינים*‏משתנהקיבולת חיונית ‏)מיליליטר(‏נפח ריאה כולל ‏)מ"ל(‏נפח לב ‏)מיליליטר(‏מסת חדר שמאלי ‏)גרם(‏נפח פעימה במנוחה ‏)מיליליטר(‏נפח פעימה מרבי ‏)מ"ל(‏תפוקת לב מרבית ‏)ל'/דקה(‏צריכת חמצן מרבית Max( )VO2מוחלטת ‏)ל'/דקה(‏צריכת חמצן מרבית ביחס למשקלגוף ‏)מ"ל/ק"ג/דקה(‏צריכת חמצן מרבית ביחס למסתהגוף הרזה ‏)מ"ל/ק"ג שריר/דקה(‏המוגלובין ‏)ג'/דציליטר(‏נפח הדם ‏)ליטר(‏קרוב יותר לגומחה הראשונה בהשוואהלגברים.‏נשים בענפי קרב:‏מאפיינים אנתרופומטרייםמכיוון שבכל ענפי הקרב קיימתחלוקה לקטגוריות משקל,‏ הרי משקלהגוף והרכבו הם מרכיב חשוב ומהותיבענפים אלו בהקשר התחרותי.‏ מובאיםלהלן ממצאים עדכניים לגבי מאפייניםגופניים ‏)אחוזי שומן,‏ גובה(‏ של| 34 ספורט הישגי,‏ יולי 2012גבריםנשיםהבדלספורטאיות בענפי הקרב,‏ אף שמספרהמחקרים שבוצעו בקרב נשים בענפיהקרב הוא לא רב.‏ג'ודובדרך כלל נשים מאופיינות בטיפוסגוף מזומורף ‏)מסת שרירים גדולה,‏קומה נמוכה ואחוזי שומן נמוכים(,‏או אנדומורף בקרב קטגוריות משקלכבדות ‏)מסת שריר ואחוזי שומן גבוהים,‏המעלים את המשקל בקלות יחסית(.‏לדוגמה,‏ ספורטאיות בענף הג'ודומאופיינות בערכים נמוכים של אחוזישומן )15-20% בממוצע(.‏ לעומת זאת,‏באלה המשתייכות לקטגוריות משקלגבוה אובחנו אחוזי שומן גבוהים יותר- לרוב יותר מ-‏‎20%‎ al.,( Franchini et.(2011טקוואנדונתונים דומים נמצאו גם בספורטאיותבענף זה,‏ שבו נמדדו אחוזי שומן של15.3% בספורטאיות קרואטיות ברמה בין-‏לאומית גבוהה 2005) al., .(Markovic etכמה צוותי מחקר ניסו למצוא מאפייניגוף אנתרופומטריים כמדד להצלחהבענפי הקרב.‏ נמצא כי ספורטאיותבכירות בטקוואנדו היו גבוהות ב-‏‎5.8‎ ס"מבממוצע מספורטאיות ברמה נמוכה )171לעומת 165 ס"מ(.‏ החוקרים ציינו כי מכיווןשטקוואנדו הוא ענף ספורט המאופייןבעיקר בטכניקות בעיטה מגוונות,‏ הריגפיים תחתונות ארוכות מהוות יתרוןבענף זה,‏ וייתכן שאף יובילו לביצועיםטובים יותר 2005) al., .(Markovic etחוקרים אחרים מצאו שספורטאיותטקוואנדו ברמות הבכירות - בהשוואהלרמות נמוכות יותר,‏ הציגו אחוזי שומןנמוכים יותר מסת שרירים גדולה יותרוהיו גבוהות יחסית 2001) al., .)Gao etהיאבקותגם בקרב מתאבקות מצטיינות נמדדואחוזי שומן ממוצעים של 14.6±0.9%בקטגוריות משקל קלות,‏ לעומת15.7±1.1% בספורטאיות בקטגוריותמשקל כבדות יותר 2012) al., .(Pallaresl etהחוקרים ניסו למצוא את הגורמיםהמשפיעים על יכולת ביצוע בקרבמתאבקות ברמה אולימפית,‏ מעברלמאפיינים פיזיולוגיים שונים.‏ נמצא כיאחוזי שומן נמוכים יחסית נמוכים ומסתשריר גדולה יותר היו בין המשתניםהחשובים להצלחה בענף זה.‏המלצה יישומית:‏ המאפיינים הגופנייםוהמבניים שהוצגו בחלק זה הם חשוביםבהיבט של קביעת קטגוריות המשקלבענפי הקרב,‏ אך גם בהיבט הפיזיולוגי-‏הביצועי,‏ כפי שיוצג בהמשך.‏ יש אפואחשיבות רבה לביצוע מעקב מסודר אחרמדדים כגון גובה,‏ משקל ואחוזי שומן,‏כמו גם מעקב תזונתי על-ידי אנשימקצוע.‏ כמו כן,‏ מאפיינים אלו עשוייםלהוות מדד חשוב גם בעת תהליכיאיתור והכוונה לענפים אלו.‏0.6670.7000.7130.6080.7800.7460.7680.6360.7650.8730.8890.775320042005601159210018.52.4142.455.113.64.07**4800600078518911813424.13.7955.463.115.35.25* אחוז ההבדל מבטא את ערכי הנשים חלקי ערכי הגברים.‏** הערכים בטבלה אינם משקפים ערכים לאחר אימון עצים/תחרותי.‏שומן גוףגמישותסבולת שריריתקו התייחסות*‏כוח פלג גוףתחתוןכוח פלג גוףעליוןיכולת אירובית160140120100%806040200איור 1: ההבדל במדדי כושר גופני ושומן גוף ‏)באחוזים(‏ אצל נשים ביחס לגבריםבגילים 29-20‏*קו ההתייחסות מייצג ערכים של גברים במדדים השונים שאליו נערכת ההשוואה של הנשים.‏ לדוגמה:‏יכולת אירובית אצל אשה מהווה כ-‏ 80% בממוצע מיכולתו של גבר

יולי 2012, ספורט הישגי | 35נמצאה צריכת חמצן מרביתגבוהה בקרב ספורטאיותהמשיגות נקודות רבות יותרבשלבים מאוחרים במהלךקרב.‏ החוקרים שיערו כיהספורטאיות בעלות התוצאותהטובות יותר בשלביםהמאוחרים של הקרב נהנומכושר אירובי טוב יותר,‏עובדה שאפשרה להן לשמורעל רמת עצימות גבוההנשים בענפי קרב:‏יכולת אירובית* צריכת חמצן מרבית:‏ יכולת אירוביתהיא יכולתו של הגוף לבצע פעולותמחזוריות ולאורך זמן כמו רכיבהעל אופניים,‏ שחייה,‏ ריצה למרחקיםארוכים ועוד.‏ רוב האנרגיה הדרושהלפעילויות מסוג זה,‏ מקורה בתהליכיםהמחייבים השתתפות של חמצן המובלאל השרירים.‏ אי לכך,‏ יכולת אירוביתטובה משקפת תפקוד תקין ויעיל שלמערכות הנשימה,‏ מערכת כלי הדם והלבומערכת השרירים.‏ מדד המייצג נאמנהאת היכולת של המערכות התפקודיותבעת מאמצים אירוביים הוא צריכתחמצן מרבית ‏)צח"מ(,‏ הנמדד בערכיםשל ליטר לדקה ‏)ערכים מוחלטים(.‏ ניתןלבטאו גם בערכים יחסיים,‏ המביאיםבחשבון את משקל הגוף ‏)מ"ל/ק"ג/‏דקה(.‏ מדד זה מייצג את קצב צריכתהחמצן המרבי של השרירים בעת מאמץמרבי,‏ ומשתמשים בו לקביעת רמתהכושר הגופני והפוטנציאל האירובי שלהספורטאי/ת.‏אמנם פעילויות מכריעות במהלך קרבג'ודו,‏ טקוואנדו,‏ היאבקות ואף אגרוףתלויות רבות בשחרור אנרגיה במסלוליםאנאירוביים,‏ ועם זאת,‏ בענפים אלוקיימת חשיבות רבה גם לכושר האירובי,‏המאפשר התאוששות מהירה יותר ביןמאמצים עצימים al.,) Franchinin et1999(. זאת ועוד:‏ נמצא צח"מ גבוהבקרב ספורטאיות המשיגות נקודותרבות יותר בשלבים מאוחרים במהלךקרב.‏ החוקרים שיערו כי הספורטאיותבעלות התוצאות הטובות יותר בשלביםהמאוחרים של הקרב נהנו מכושר אירוביטוב יותר,‏ עובדה שאפשרה להן לשמורעל רמת עצימות גבוהה.‏ נמצא גם כי הןהיו מסוגלות להשתמש בצורה מיטביתוגבוהה במאגרי האנרגיה הזמינים בשריר‏)קריאטין פוספט(‏ ולשחרר אנרגיהבמסלול האנאירובי-אלקטי,‏ התומךאנרגטית בביצוע פעילויות עצימותוקצרות דוגמת בעיטות בטקוואנדו אוהטלות בג'ודו 1995( al., .)Gariod etמובן שככל שענף הספורט שבו עוסקתהספורטאית הוא אירובי במהותו,‏ נצפהלערכי צח"מ גבוהים יותר.‏ על כן,‏בענפי קרב נמצא ערכי צח"מ בינונייםיחסית,‏ כאלו המאפשרים התאוששותטובה בין מאמצים אנאירוביים עצימים.‏ערכי הצח"מ של ספורטאיות בענףהג'ודו נעים בין 40 ל-‏‎50‎ מ"ל/ק"ג/דקהבממוצע ‏)לעומת 60-50 מ"ל/ק"ג/דקהאצל ספורטאים גברים(.‏ כאשר משוויםבין קטגוריות משקל,‏ ניתן להבחין כיבקטגוריות הגבוהות ערכי הצח"מנמוכים יותר:‏ פחות מ-‏‎45‎ מ"ל/ק"ג/‏דקה אצל נשים ופחות מ-‏‎50‎ מ"ל/ק"ג/‏דקה בגברים 2011) al., .(Franchini etבטקוואנדו נמצא צח"מ ממוצע של49.8 מ"ל/ק"ג/דקה בקרב ספורטאיותקרואטיות ברמה עילית al.,( Markovic et.)2005* סבולת אירובית ופלג הגוף העליוןוהתחתון:‏ בענפי קרב שונים יש חשיבותרבה לכשירות אירובית בהתאם לפלגהגוף הדומיננטי בענף.‏ בג'ודו,‏ למשל,‏שרירי פלג הגוף העליון הם הדומיננטייםבעת ביצוע הטלות,‏ ולכן נמצא כי היכולתהאירובית המרבית של שרירי פלג הגוףהעליון עלתה ככל שהספורטאים,‏ נשיםוגברים,‏ התקרבו לתחרות המטרה,‏ בעודהיכולת האירובית המרבית של שריריפלג הגוף התחתון ירדה et( Franchini.)al., 2005 בטקוואנדו,‏ לעומת זאת,‏ ענף

נשיםהמאופיין בבעיטות רבות,‏ קיימת חשיבותרבה יותר לכשירות אירובית של שריריפלג הגוף התחתון.‏* הסף האנאירובי:‏ כפי שצוין לעיל,‏מדד נפוץ נוסף להערכת היכולתהאירובית ‏)מעבר לצח"מ(‏ הוא הסףהאנאירובי.‏ נמצא שבספורטאיותטקוואנדו מקרואטיה,‏ ערכי הסףהאנאירובי שנמדדו היוו כ-‏‎83%‎מהצח"מ בממוצע במהירות ריצה של 11קמ"ש.‏ זאת לעומת ספורטאיות ברמההישגית נמוכה ‏)הסף האנאירובי בקרבהספורטאיות ברמה הנמוכה היה 79%מהצח"מ במהירות ריצה של 10.2 קמ"ש(‏2005( al., .)Markovic et במחקר בענףהג'ודו נמצא כי ערכי הסף האנאירוביבקרב נשים נמצאו באחוז נמוך יותרבממוצע מהצח"מ לעומת גברים,‏ עובדההמבטאת יכולת אירובית נמוכה יותר2007( al., .)Sbriccoli et נתון מעניין נוסףהוא שספורטאיות בקטגוריות משקלגבוהות יותר הן בעלות סף אנאירובינמוך יותר,‏ המבטא יכולות אירוביותנמוכות יותר 2011) al. .(Francchini etהמלצה יישומית:‏ כפי שצוין,‏ גם בענפיקרב שאינם אירוביים במהותם,‏ ליכולתהאירובית חשיבות רבה,‏ ולכן חשובלהתאים את תכנית האימונים האירוביתלמאפייני ענף הקרב - כשירות אירוביתלפלג הגוף העליון או התחתון,‏ בהתאםלענף הספורט ובכל קטגוריות המשקל.‏את המדדים החשובים להערכת היכולתהאירובית - הצח"מ והסף אנאירובי -ניתן לבדוק הן במעבדה והן במבחנישדה המתוקפים למטרה זו.‏הבדלים בין המיניםביכולת אירוביתההבדלים בין המינים באשר לצריכתחמצן מרבית מיוחסים להבדלים בהרכבהגוף,‏ בגודל הלב וברמות ההמוגלוביןואף ברמות הפעילות והכושר הגופני.‏להלן הפירוט:‏הרכב גוף:‏ רוב הנשים משיגות ערכי•••| 36 ספורט הישגי,‏ יולי 2012גבריםאיור 2: הבדלים פיזיולוגיים בין נשים וגברים במבנה הלבנפח הלב )70% מזה של גברים(‏מסת החדר השמאלי )60%(נפח פעימה במנוחה )78%(נפח פעימה מרבי )75%(תפוקת לב מרבית )77%(צח"מ הנמוכים ב-‏‎30%-15‎ מאלו שלגברים,‏ אך קביעה זו תלויה באופןשבו מבוטאת צריכת החמצן:‏ ביחסלמשקל גוף,‏ למסת הגוף הרזה אובאופן מוחלט.‏ מכיוון שלרוב לגבריםמסה שרירית גבוהה,‏ המשמעות היאשלגבר רקמה גדולה יותר שצורכתחמצן ‏)אנרגיה(‏ ומכאן ערכים גבוהיםיותר של צח"מ.‏ נראה כי כאשר עורכיםהשוואה של צח"מ מוחלט ‏)מבלילהביא בחשבון את משקל הגוף(‏הפערים בין המינים גדולים.‏ לדוגמה:‏ערך צח"מ של אישה לעומת גבר קטןבכ-‏‎37%‎ ‏)ראה טבלה 1(. לעומת זאת,‏כאשר מביאים בחשבון את משקלהגוף ואף את משקל הגוף הרזהבלבד ‏)רק מסה שרירית(,‏ ניתן לראותכי הפערים מצטמצמים להבדלים של15-24% מאלו של הגברים ‏)טבלה 1(.סיבה נוספת לערכים הנמוכים שלהצח"מ הנצפים אצל נשים היא מסתהשומן הגבוהה יותר מאשר בגברים.‏רמות פעילות גופנית:‏ נשים בדרךכלל פחות פעילות מגברים,‏ עובדההמשפיעה ישירות על רמת הכושרהגופני כמו גם על ערכי הצח"מ.‏ אדםפעיל פחות יהיה בעל צח"מ נמוךיותר,‏ בין אם הוא גבר או אישה.‏רמת הורמון הטסטוסטרון:‏ ידוע כילגברים רמות טסטוסטרון גבוהותיותר בהשוואה לנשים.‏ תפקידיההורמון הזה בגוף חשובים ומגוונים:‏בניית העצם,‏ סינתזת החלבון בשרירועלייה בהפרשת האריתרופרוטאיןהאחראי לייצור תאי הדם האדומיםבמוח העצם.‏ מכיוון שגברים מציגיםרמות גבוהות יותר של הורמון זה,‏ גםמספר כדוריות הדם האדומות אצלםגבוה יותר.‏ נוסף לכך,‏ לגברים רמהגבוהה יותר של המוגלובין,‏ עובדההגורמת להובלה ישירה של החמצןלרקמות.‏ המשמעות היא שאצל נשיםפחות חמצן יכול להגיע לרקמותבכל נפח דם נתון,‏ עובדה המשפיעהישירות על היכולת האירובית Brown,(.)Miller & Eason., 2006‏•גודל שריר הלב:‏ גורם משמעותי נוסףהמשפיע על ערכי הצח”מ הוא גודלהלב 2008( al., .)Wilmore et מסתהחדר השמאלי אצל נשים מהווהכ-‏‎60%‎ מהמסה הזו אצל גברים,‏ כפישניתן לראות באיור 2. הנפח הקטןשל החדר השמאלי,‏ בתוספת נפחהפלזמה הנמוך אצל נשים,‏ גורמיםלנפח פעימה נמוך יותר ולתפוקת לבקטנה יותר ‏)תפוקת לב - נפח פעימהX קצב לב בדקה(.‏ עם זאת,‏ בעת ביצועמאמץ בעצימות תת-מרבית הן מפצותעל חיסרון זה בתגובת קצב לב גבוההיותר וכתוצאה מכך בתפוקת לבהדומה לזו של גברים.‏ יחסי הגומליןבין תפוקת לב,‏ נפח פעימה וקצב לבבעת מאמץ נתון מראים כי לנשיםתגובת דופק גבוהה יותר בממוצע,‏כפיצוי על נפח הפעימה והדםהנמוכים ביחס לגברים.‏ חשוב לצייןשבעת מאמץ מרבי,‏ לנשים תפוקתלב נמוכה יותר עקב גודל הלב והחדרהשמאלי הקטנים יחסית )& Wilmore.)Costill, 2004ראוי לציין כי גם מחקרים המשווים ביןהמינים לגבי ספורטאי עילית אירובייםמצאו הבדלים בטווח שבין 8 ל-‏‎12%‎בערכי הצח"מ.‏ הבדלים אלה דומים לאלושבאוכלוסייה לא ספורטיבית ונובעיםמכך שאצל נשים מסת השומן גבוההיותר,‏ אבל מסת שריר,‏ רמות המוגלוביןותפוקת לב נמוכות יותר.‏ חשוב לציין כיכאשר עורכים השוואה בערכי צריכתחמצן בין ספורטאיות אירוביות ‏)דוגמתרצות למרחקים ארוכים(‏ לגברים לאפעילים,‏ הראשונות מציגות ערכיםגבוהים יותר.‏ כלומר,‏ לאימון גופניהשפעה רבה על צריכת החמצן - וגםמכאן חשיבותו.‏מדד אירובי חשוב נוסף,‏ המייצגאת הסבולת האירובית,‏ הוא הסףהאנאירובי.‏ מדד זה מייצג דרגתמאמץ ‏)מהירות ריצה,‏ הספק באופניים,‏קצב שחייה וכיו"ב(‏ שבו קיימת עלייהמשמעותית ברמת חומצת החלב בדםוהמייצג את הסבולת האירובית.‏ ככלשאזור זה נמצא בעומס עבודה גבוהיותר , כך כושרו הגופני של הספורטאיטוב יותר.‏ לא נמצאו הבדלים בין גבריםלנשים בעלי אותה יכולת גופנית בנקודתהסף האנאירובי,‏ כאשר זאת מבוטאתביחס לצח"מ יחסי Costill, (Wilmore &(2004. מכיוון שתוצאות של מבדק סףאנאירובי קשורות לסוג הפעילות/אימוןשהספורטאי ‏)גבר או אישה(‏ מבצע וכןלרמת האימון שלו.‏ כפי שצוין לעיל,‏

כאשר המטרה העיקרית היאפיתוח יכולות אנאירוביות‏)מרביות וממוצעות(‏ במסגרותתחרותיות,‏ ניתן לבחורבספורטאים ברמות נמוכותיותר או צעירים כיריבי אימוןלספורטאיות ברמות הגבוהותיולי 2012, ספורט הישגי | 37לא נצפה לראות הבדלים במדד זה ביןגברים ונשים בעלי אותה יכולת גופנית.‏הבדלים בין המיניםביכולת אנאירוביתיכולת אנאירובית היא היכולת לבצעמאמצים עצימים לפרק זמן יחסיתקצר ‏)בעלי הספק עבודה גבוה(‏ כגוןריצות ל-‏‎100‎ ול-‏‎400‎ מטר,‏ קפיצותלגובה ולרוחק וכדומה.‏ בניגודלתהליכים המתרחשים בפעילותאירובית,‏ מקור האנרגיה לעבודתהשרירים הוא בתהליכים אנאירובייםשבהם אין השתתפות חמצן בתהליךשחרור האנרגיה.‏ בעת מאמצים אלו,‏פעילות השרירים תלויה רבות בפירוקשל מאגרי קריאטין פוספט וגיוסמערכת הגליקוליזה לתהליכי שחרוראנרגיה.‏ במצב מנוחה,‏ מאגרי ה-‏ATPוהקריאטין-פוספט זהים בין גבריםונשים.‏ לעומת זאת,‏ בעת מאמץ קצרועצים נמצא כי אצל גברים קיימתפעילות גליקוליטית גבוהה יותר מאשראצל נשים,‏ המתבטאת ברמות גבוהותיותר של חומצת חלב לאחר ביצועמאמצים אנארוביים Esbjornsson-(al., 2002 .)Liljedajl et מגוון סיבותמסביר זאת:‏ שימוש מוגבר אצל גבריםבמנגנון הגליקוליזה לטעינת מולקולותATP חדשות,‏ הבדלים בין המינים בהרכבהשריר ובחתך הרוחב של השריר ‏]אצלגברים חתך הרוחב של סיבי השריריםהמהירים ‏)מסוג )II גדול יותר[‏ וכן הבדלברמת פעילות האנזימים הגליקוליטיים2011) Meur, .)Hausswirth & Le חוקריםהראו כי במהלך ביצוע מבדק ספרינטיםבמהירות מרבית )3x30 שנ'(‏ והתאוששותפסיבית של 20 דקות בין כל ספרינט,‏הציגו הנשים יכולת דומה בכל מאמץמרבי,‏ בעוד אצל הגברים חלה ירידהביכולת ובהתאמה לכך - ערכי חומצתחלב גבוהים יותר ( Esbjornsson-al., 2002 .)Liljedajl et חוקרים שיערו כילאור הידוע כיום בספרות,‏ נשים ניחנותביכולת טובה יותר של ‏'מחזור'‏ אספקתATP מאשר גברים,‏ תופעה המאפשרתלהן יתרון בהתאוששות בין מאמציםקצרים ועצימים Le( Hausswirth &.)Mueur, 2011כאשר בוחנים יכולת אנאירובית ניתןלהבחין בשתי יכולות בולטות:‏‏•הספק אנאירובי מרבי,‏ המתייחסליכולת פיתוח כוח בצורה מהירהומתפרצת‏•הספק אנאירובי ממוצע,‏ המתייחסליכולת לבצע פעילות בעצימותגבוהה לפרק זמן יחסית ממושך תוךהתמודדות עם רמות חומצת חלבגבוהות,‏ קרי,‏ סבולת אנאירובית.‏בהשוואה בין גברים ונשים ביכולותאנאירוביות אין ספק שגברים מציגיםתוצאות גבוהות של הספק אנאירובי‏)מרבי וממוצע(‏ מאשר נשים הןבערכים מוחלטים והן בערכים יחסיים.‏האם הבדלים אלו קיימים גם בקרבספורטאים וספורטאיות בענפי קרב,‏ אושתהליך האימון מצמצם את הפעריםבין המינים?‏ על כך נדון בהמשך מאמרזה.‏נשים בענפי קרב:‏יכולת אנאירובית וכוחבענפי קרב,‏ המאופיינים במאמציםקצרים ועצימים ומלווים בהפסקות,‏פעולות רבות ומכריעות מושפעותמתנועות מתפרצות ועצימות,‏ הנתמכותאנרגטית על-ידי מסלולי האנרגיההאנאירוביים.‏ הערכה של תפקודהמערכת האנאירובית היא מורכבת,‏מכיוון שלא קיים מבחן או מדד אחד

שעשוי לבטא את היכולת הזאת,‏ וקיימתגם שונות בין המדדים האנאירוביים.‏עם זאת,‏ כמו בענפי ספורט אחרים,‏המבחן האנאירובי של וינגייט הואהמבדק המקובל והנפוץ כיום להערכתהיכולת האנאירובית בקרב ספורטאיםבענפי קרב.‏ מבדק זה בוחן את ההספקהאנאירובי המרבי ‏)ביטוי לכוח מתפרץ(,‏ההספק האנאירובי הממוצע ‏)ביטוילסבולת אנאירובית(‏ ומדד ההתעייפות.‏באמצעותו ניתן לבחון את היכולותהאנאירוביות הן של פלג הגוף העליוןוהן של פלג הגוף התחתון.‏ג'ודו - פלג הגוף העליון:‏ בענפי ספורטדוגמת ג'ודו והיאבקות,‏ המבחן האנאירובישל וינגייט לפלג הגוף העליון מקובליותר עקב החשיבות הרבה לכשירותהפיזית של פלג גוף זה.‏ נמצא שנשיםמציגות תוצאות נמוכות יותר מגברים הןבאופן מוחלט והן באופן יחסי גם כאשרמדובר בספורטאיות מאומנות.‏ לדוגמה,‏נמצא שההספק האנאירובי המרביבקרב ספורטאיות ג'ודו היה 253±36ואט לעומת 555±63 בקרב ספורטאיםגברים.‏ גם כאשר ההספק האנאירוביהמרבי הוצג באופן יחסי למשקל הגוףנמצאו הבדלים בין המינים - 5.7±0.6ואט/ק"ג בנשים לעומת 8.1±0.8 בגבריםFranchini et al., 2005; Obuchowicz-(al., 1986 .)Fidelus et גם במדדיםאחרים,‏ שנבחנו באמצעות המבחןהאנאירובי של וינגייט,‏ נמצאה תמונהדומה - ערכים נמוכים יותר בקרב נשיםלעומת גברים בשרירי פלג הגוף העליון.‏כאשר משווים את התוצאות בין המינים,‏נשים מציגות ערכים של 70% ‏)בממוצע(‏מאלו שנמצאים אצל גברים.‏המלצה יישומית:‏ מתברר שיש דמיוןבערכי פלג הגוף העליון בין ספורטאיותהישג ברמה גבוהה ובין ספורטאים ברמהנמוכה יותר או צעירים ‏)נוער וקדטים(.‏פירוש הדבר שכאשר המטרה העיקריתהיא פיתוח יכולות אנאירוביות ‏)מרביותוממוצעות(‏ במסגרות תחרותיות,‏ ניתןלבחור בספורטאים ברמות נמוכות יותראו צעירים כיריבי אימון לספורטאיותברמות הגבוהות 2011( al, .)Franchini etג'ודו - פלג הגוף התחתון:‏ בהשוואתהיכולות האנאירוביות של פלג הגוףהתחתון נמצא שנשים מציגות ערכיםשל 80% מאלו של הגברים.‏ מתבררגם שערכים אלו,‏ כפי שנמצאו במבחןהאנאירובי של וינגייט,‏ לא היו גבוהיםמאלה של ספורטאים אחרים ואפילומאוכלוסיות לא פעילות.‏ הסיבה לכךהיא מאפייני ענף הג'ודו - דרישותגבוהות משרירי פלג הגוף העליוןלעומת שרירי פלג הגוף התחתון.‏ יתרהמזו,‏ פרנצ'יני וחב'‏ )2011( מציינים כיעקב מאפייני הענף,‏ המבחן האנאירובישל וינגייט לשרירי הרגליים אינו גורםניבוי טוב לעומת אותו מבחן לפלג הגוףהעליון בקרב ספורטאיות ג'ודו.‏היאבקות:‏ ספורטאיות ברמה עיליתגבוהה הציגו תוצאות גבוהות יותרמספורטאיות ברמה נמוכה במבחןהאנאירובי של וינגייט לפלג הגוףהעליון 2012) al., (Pallaresl et ההספקהאנאירובי המרבי והממוצע היו גבוהיםהן באופן מוחלט והן באופן יחסי למשקלגוף לעומת ספורטאיות ברמה נמוכה.‏לעומת זאת,‏ לא נמצאו הבדלים במדדהעייפות.‏ החוקרים ציינו כי יכולות ביצועשל פלג הגוף העליון ‏)כפי שנמצאובמבחן האנאירובי של וינגייט(‏ הם גורמיהישג חשובים בהצלחה אצל מתאבקות.‏כאשר הושוו תוצאות המבחן ביןמתאבקים ומתאבקות נמצאו הבדליםמשמעותיים ביניהם ‏)הבדל של 42%בממוצע בהספק האנאירובי ו-‏‎45%‎בהספק האנאירובי המרבי לטובתהגברים(‏ ‏)שם(.‏ החוקרים מצאו כימתאבקות בכירות השיגו תוצאות טובותיותר במבחן כוח מרבי לשרירי החזהוהרגליים בהשוואה למתאבקות ברמהנמוכה יותר ‏)טווח הבדלים של 33.1%-13.4 בין הקבוצות(.‏ מגמה זו נמשכהגם כשנמדד כוח שרירי הידיים (Gripstrength) הן ביד הדומיננטית והן בידהחלשה.‏ הבדלים דומים נמצאו גם בקרבמתאבקים גברים al.,( Garcia-Pallares et2011(. מגמה זו מחזקת את העובדה כיגברים ונשים נהנים מאותן תועלות שלביצוע אימוני כוח ואימונים סדירים.‏הבדלים בין מתאבקים למתאבקותקיימים גם בתוצאות מבדקי הכוח,‏הבדלים הנעים בין 16 ל-‏‎36%‎‏.‏ בענףהג'ודו ידוע על מחקר אחר שערךהשוואה בין גברים ונשים בכוח מרבישל שרירי החזה והגב,‏ וגם בו נמצא כיהנשים הציגו ערכים נמוכים לאלו שלהגברים 2007( al., .)Sbriccoli etכוח איזומטרי:‏ בענפי קרב ישחשיבות רבה לכוח איזומטרי,‏ מכיווןשהספורטאים צריכים לאחוז במדיהיריב.‏ מחקרים שבדקו כוח איזומטריאצל גברים ונשים מצאו הבדלים ביןהמינים ביכולת פיתוח הכוח הזה(2011 al., Franchini‏).עם et זאת,‏ כאשרבוצעה השוואה של הכוח הזה ביחסלמשקל הגוף נעלמו ההבדלים,‏ ונראהשמקורם הוא במסה השרירית.‏ נוסףלכך,‏ הפערים בין המינים מצטמצמיםככל שרמת הספורטאים עולה,‏ וברמותהגבוהות הם מזעריים עקב עצימותאימונים גבוהה בקרב שני המינים.‏ כאשרבוצעה השוואה דומה בקרב ספורטאיםברמות נמוכות יותר,‏ אובחנו הבדליםבין המינים גם בכוח איזומטרי יחסי שלשרירי הידיים.‏המלצה יישומית:‏ בענפי קרב ישחשיבות רבה לתפקודה של המערכתהאנאירובית,‏ המתבטאת ביכולת פיתוחכוח וביצוע פעולות עצימות ומתפרצות.‏על כן,‏ אין זה מפתיע למצוא מחקריםעל נשים בענפי הקרב שמדווחים כיספורטאיות ברמה הישגית גבוההמציגות מסה שרירית גבוהה,‏ כוח דינמיברמה גבוהה מאוד,‏ סבולת שריריתטובה,‏ הספק אנאירובי מרבי וכוחמתפרץ גבוה - בהתאם לפלג הגוףהדומיננטי בענף.‏ כל הגורמים הללונמצאו כמנבאי הצלחה ומהווים יתרוןלספורטאיות המציגות ערכים גבוהיםיותר.‏ כפי שצוין מקודם,‏ כאשר המטרההעיקרית היא פיתוח יכולות אנאירוביות‏)מרביות וממוצעות(‏ בקרב ספורטאיותבכירות,‏ ניתן לבחור בספורטאים ברמותנמוכות יותר או ספורטאים צעירים יותרכיריבי אימון.‏הבדלים בין המיניםבכוח השריריםבממוצע,‏ לנשים גוף קטן מזה של גברים,‏מסה שרירית נמוכה יותר וכן חתך רוחבשרירי קטן יותר.‏ הן מסוגלות להפיק רקכשני-שלישים מההספק והכוח ‏)המרבי(‏שגברים מסוגלים.‏ עם זאת,‏ כאשרמביאים בחשבון את מסת הגוף או אתמשקל הגוף הרזה ‏)קרי,‏ מציבים גרםמול גרם(,‏ רקמת השריר אצל האישהשווה בכוחה לזו של הגבר,‏ ומחקריםמראים על גידול דומה יחסית בשניהמינים בביצועי כוח ובמסה שריריתכתגובה לאימון Costill, (Wilmore and(2004 נוסף לכך,‏ מחקרים העוסקיםבהתפלגות סיבי השריר ‏)היחידותהמוטוריות(‏ בשני המינים הראו הבדליםבין-מיניים מעטים בלבד.‏ ייתכן שאצלגברים קיימת נטייה ליחס גבוה יותר ביןשטח הסיבים המהירים לזה של האיטיים(Wilmore and Costill, 2004)השוואה בין נשים לגברים באשר לכוחפלג הגוף התחתון ביחס למשקלהגוף מראה שלנשים ערכי כוח נמוכיםב-‏‎15%-5‎ מזה של גברים.‏ לעומת זאת,‏כאשר עורכים אותה השוואה אך מביאים| 38 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

גם בענפי קרב,‏ שאינםאירוביים במהותם,‏ ליכולתהאירובית חשיבות רבה,‏ ולכןחשוב להתאים את תכניתהאימונים האירובית למאפייניענף הקרב - כשירות אירוביתלפלג הגוף העליון או התחתון,‏בהתאם לענף הספורט ובכלקטגוריות המשקלנשים חזקות באופן משמעותי מהגבר2004( Costill, .)Wilmore & עובדהזו מחדדת את החשיבות הרבה שישלתהליך האימון,‏ המשפיע באופן מובהקעל יכולת פיתוח הכוח ‏)שם(.‏ אימוני כוחבקרב נשים גורמים לעלייה של כ-‏‎40%‎‏-‏20 ביכולת פיתוח הכוח.‏ גודל השיפורדומה לזה שנמצא בגברים Wilmore,(Kenney, 2008 .)Costill & אצל נשים,‏השיפור ‏)כתוצאה מתהליך האימון(‏מיוחס בדרך כלל לגורמים עצביים,‏ וזאתעקב ההיפרטרופיה הנמוכה יחסית אצלנשים.‏ בין השיפורים העצביים בתגובהלאימוני כוח הם שיפור בכמות גיוסהיחידות המוטוריות ובקצבן,‏ שיפורבסינכרוניזציה בין היחידות המוטוריותושיפור בקצב שליחת הגירוי החשמליאל השריר.‏תשומת-לב לתקופתיות ‏)פריודיזציה(‏ותכנית התחרויות.‏סיכוםרק בשני העשורים האחרונים החלו נשיםלהתחרות בענפי קרב בתחרויות חשובותכמו משחקים אולימפיים ואליפויותעולם,‏ בעוד גברים מתחרים בענפים אלומקדמת דנא.‏ עובדה זו היא משמעותיתבכל הקשור לספרות המחקר והמדעהעוסקת בתחום אימון נשים בענפיהקרב - הן בהיבטים התיאורטיים והןביישום של ממצאי המחקר בקרב נשים.‏עם זאת,‏ המאמר סוקר בפירוט אתממצאי המחקר ב-‏‎20‎ השנים האחרונותבאשר למאפיינים הייחודיים של נשיםבענפי הג'ודו,‏ הטאקוונדו וההיאבקות,‏ההבדלים בין גברים לנשים בתגובהלמאמצים גופניים - בעיקר סבולתאירובית ואנאירובית וכוח השרירים,‏וכיצד הבדלים אלו באים לידי ביטויבענפי הקרב הללו.‏תוך התבססות על המאפיינים הייחודייםשל הנשים בענפי הקרב וההבדלים ביןהמינים,‏ המאמר מביא גם המלצותיישומיות,‏ שעשויות לסייע בתכנוןשיטות אימון מתאימות ובתהליך אימוןאופטימאלי ויעיל.‏בחשבון את מסת הגוף הרזה,‏ ההבדליםבין המינים נעלמים.‏ עובדה זו מעידהשתכונות השריר ומכניקת פיתוח הכוחזהות בין המינים.‏ לעומת זאת,‏ כאשרעורכים השוואה של כוח שרירי פלגהגוף העליון,‏ נשים מציגות ערכי כוחנמוכים יותר בממוצע,‏ בהתייחס למשקל המלצה יישומית:‏ בעת תכנון אימוניםהגוף או למסת הגוף הרזה,‏ ויש לכך עצימים לשם פיתוח יכולות אנאירוביותבקרב ספורטאיות יש להביא בחשבוןשתי סיבות מרכזיות לפחות:‏‏•בדרך כלל אחוז גבוה יותר ממסת את היתרון שיש לנשים בהתאוששותהשרירים אצל נשים מצוי בפלג הגוף בין מאמצים קצרים ועצימים כתוצאהמיכולת טובה יותר של ‏'מחזור'‏ אספקתהתחתון.‏‏•ייתכן שהנשים עושות שימוש רב יותר .ATP מומלץ אפוא להתייחס למשתנהבשרירי פלג הגוף התחתון ‏)ומשום כך זה בעת תכנון זמני המנוחה בתהליךנמצא שם אחוז גבוה יותר של מסת האימון.‏ כמו כן,‏ כפי שצוין לעיל,‏ נשיםשריריהן(,‏ ועל כן אזור זה נוטה להיות מציגות אחוזי שיפור הדומים לגבריםבעקבות אימוני כוח.‏ אי לכך,‏ יש חשיבות המאמר הבא יסקור מאפיינים והיבטיםחזק יותר.‏קיימים מקרים שבהם,‏ בממוצע,‏ לשילוב אימוני כוח סדירים תוך מתן פיזיולוגיים בקרב נשים בענפי הסבולת.‏רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.il יולי 2012, ספורט הישגי | 39

משחקים אולימפיים >צילומים:‏ עמית שיסלהיסטוריה:‏10 מתעמליםישראלים בלונדון!‏המדליה בהישג ידלעיניהם המשתאות של עשרות אלפי צופים בלונדון ומיליונים בעולם כולו יתייצבוראשוני המתעמלים על הפודיום כבר למחרת טקס הפתיחה של המשחקים.‏ בין 324המתעמלים והמתעמלות שייאבקו על המדליות יהיו גם עשרת המתעמלים של ישראל -המשלחת הגדולה והאיכותית ביותר אי פעם.‏ גם המדליה קרובה מאי פעם.‏יעקב ‏)ג'קי(‏ וישניה | אחראי קשרי חוץ באיגוד ההתעמלות;‏ סגן יו"ר הוועדה הטכנית לגברים באיגוד ההתעמלותהאירופי;‏ פרשן ההתעמלות של הערוץ הראשון במשחקי לונדוןwischs@yahoo.comארבע שנים חלפו ביעף,‏ בייג'ין היא כברהיסטוריה,‏ והנה אנו ניצבים בפתחםשל משחקים מרתקים חדשים - לונדון324 2012. מתעמלים ומתעמלות,‏ בשלושקטגוריות של תחרות - התעמלותמכשירים,‏ התעמלות אמנותית ‏)נשיםבלבד(‏ וטרמפולינה,‏ יחלו את מסעםבלונדון;‏ מי לעבר המדליה הנכספתומי להשתתפות מיטבית במשחקים.‏מאות אלפי צופים באולמות ההתעמלותומיליונים ברחבי העולם יעקבו בדריכותאחר הביצועים עוצרי הנשימה שלהמתעמלים - מעופם האין-סופי באווירכאילו כוח המשיכה אינו קיים לגביהם,‏האלמנטים המדהימים שדרגת הסיכוןבהם רק הולכת וגוברת,‏ ואולי יותרמכול - החן ויפי התנועה הנדירים,‏ שאיןכמותם בשום ספורט אחר.‏ כל אלההופכים את ענף ההתעמלות לאהובונערץ כל כך בעולם כולו.‏לא ייפלא שההתעמלות ‏)מכשירים(‏היה אחד הענפים הראשונים שהוכנסולמשחקים האולימפיים:‏ כבר במשחקיפאריז 1904 התחרו גברים בהתעמלות‏)המשחקים השניים בעת החדשה(‏ והחלבמשחקי אמסטרדם - 1928 גם הנשים.‏בהתעמלות האמנותית החלו התחרויותהרבה יותר מאוחר;‏ הראשונות שבהןנערכו בבודפסט בשנת 1963, אךלתכנית האולימפית צורף הענף רקבלוס-אנג'לס 84' והתחרות הקבוצתיתבאטלנטה 96'.צוותי השופטים יעקבו אחר כל תנועהשל המתעמלים והמתעמלות,‏ והציוניםיינתנו על דרגות הקושי ואיכות הביצוע.‏הכוח,‏ הגמישות,‏ הדיוק בתנועה ושיוויהמשקל הם המפתחות בספורט נפלאזה.‏כל ימי המשחקיםבפרק הזמן שבין המשחקים התקיימותחרויות התעמלות רבות ברחביהעולם אך החשובות ביותר,‏ כתמיד,‏ הןאליפויות העולם.‏ זו ההזדמנות לשינוי| 40 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

אלכס שטילוב - מדליה בקרקע?‏יולי 2012, ספורט הישגי | 41•במבנה התרגילים ובדרגות הקושי,‏לחיזוק תרגילים קיימים,‏ לצירוףמתעמלים חדשים לנבחרות ולהקנייתניסיון למתעמלים שלונדון תהווה עבורםהשתתפות ראשונה.‏בשלוש השנים האחרונות ראינו אתכל המתעמלים באליפויות העולם,‏שהאחרונה והחשובה ביותר נערכהבשנה שעברה - בטוקיו יפן ‏)מכשירים(,‏במונפלייה צרפת ‏)אמנותית(‏ובבירמינגהם אנגליה ‏)טרמפולינה(.‏תחרויות אלו היוו גם את קריטריוןהכניסה למשחקי לונדון.‏ עם זאת,‏לראשונה ניתנה למתעמלים אפשרותנוספת להשיג את הקריטריון -בתחרויות Event' 'Test שנערכו בלונדוןבינואר השנה,‏ בנוכחות כ-‏‎50,000‎ צופים‏)התחרויות נוצלו גם לבדיקת ההיבטיםהארגוניים במתקן האולימפי(.‏בימים אלו עושים המתעמליםוהמתעמלות בכל העולם את הכנותיהםהאחרונות.‏ במרבית המדינות מגבשיםאת הסגלים הסופיים הן בתחרויותקריטריון פנימיות והן במפגשים ביןמדינות.‏ הבטוחים ביותר הם המתעמליםהבודדים,‏ שהשיגו כרטיס השתתפותשמי,‏ שאינו ניתן להחלפה.‏המאבקים יחלו ב-‏‎28‎ ביולי,‏ יום פתיחתהתחרויות,‏ ויסתיימו ב-‏‎12‎ באוגוסט,‏ולמעשה ילוו את כל ימי המשחקים.‏התחרויות יתקיימו בשני מתקניםעיקריים:‏ תחרויות ההתעמלות מכשיריםוהטרמפולינה באולם North Greenwich)O2(, Arena שבו כ-‏‎20‎ אלף מושבים אךהוא יוקטן ל-‏‎18-17‎ אלף בשל הפודיוםהגדול בתחרויות,‏ ותחרויות ההתעמלותהאמנותית באולם ,Wembley Arena בעל12,500 מושבים.‏התעמלות מכשיריםבבוקר ה-‏‎28‎ ביולי,‏ יום לאחר טקסהפתיחה,‏ יצעדו ראשוני המתעמלים עלהפודיום למוקדמות התחרות הקבוצתיתבקרב-רב.‏ 98 מתעמלים ו-‏‎98‎ מתעמלותיטלו חלק בתחרויות,‏ הכוללות שלושקטגוריות:‏תחרות קבוצתית - הקרב המרכזיבענף ההתעמלות.‏ לגמר יעפילו 8הנבחרות הטובות ביותר במוקדמות,‏שייאבקו על התואר המעניין והיוקרתיביותר בהתעמלות - אלופת הקרב-רבהקבוצתי.‏ בכל נבחרת 5 מתעמלים,‏3 מהם מבצעים תרגילים ‏)הרכבהמתעמלים עשוי להשתנות בכלמכשיר(,‏ וכל שלושת התרגיליםנכללים בניקוד ‏)מה שאינו מותירמקום לשגיאות(.‏‏•גמר קרב-רב אישי בהשתתפות 24המתעמלים הטובים ביותר ‏)עד 2ממדינה(‏גמר מכשירים בודדים - 8 הטוביםביותר בכל מכשיר ‏)עד 2 ממדינה(.‏התעמלות אמנותיתב-‏‎9‎ באוגוסט ייכנסו למעגל התחרויות96 המתעמלות האמנותיות באחד משניהענפים היחידים בהשתתפותן של נשיםבלבד ‏)השני הוא השחייה האמנותית(.‏יהיו אלה ארבעה ימי תחרויות של חןויופי,‏ שיוצגו ב-‏Arena Wembley שללונדון בפני עשרות אלפי צופים נלהביםשיעקבו בעיניים משתאות אחר השלמותהתנועתית והביצועים המדהימיםבחישוק,‏ באלות,‏ בכדור ובסרט.‏התחרויות כוללות:‏‏•קרב-רב אישי בהשתתפות 24מתעמלות,‏ 10 מהן תעלינה לגמר.‏כל אחת תבצע תרגיל בכל אחדמהמכשירים שצוינו לעיל.‏ הציוןהסופי הוא הסיכום של כל ארבעתהתרגילים.‏תחרות קבוצתית ‏)'אנסמבל'(‏הכותרת של ההתעמלות האמנותית -- גולת••

פליקס אהרונוביץ - ברגע האחרוןולריה מקסיוטה - מצטיינת בקפיצותטרמפולינהבהשתתפות 12 נבחרות.‏ כל אחת מהןתציג שני תרגילים - אחד הכולל 5כדורים והשני 3 חישוקים + 2 סרטים.‏הציון הסופי הוא הסיכום של שניהתרגילים.‏יש לציין שבניגוד להתעמלות המכשירים,‏במשחקים האולימפיים אין חלוקתמדליות למכשירים בודדים.‏טרמפולינהמתוך ענפי ההתעמלות - זהו הענףהחדש ביותר בתכנית האולימפית.‏אליפות העולם הראשונה נערכה אמנםבשנת 1964, אך למשחקים צורפההטרמפולינה רק בסידני 2000. כלאחד מ-‏‎16‎ הגברים ו-‏‎16‎ הנשים יבצעבלונדון ‏)ב-‏‎4-3‎ באוגוסט(‏ סדרה של10 אלמנטים,‏ הכוללים 3-1 היפוכיםבאוויר,‏ בליווי ברגים ובלעדיהם,‏ לגבהיםשעשויים להגיע עד ל-‏‎10‎ מטרים!‏ ‏)ביתשל 3 קומות...(.‏ ככול שהגובה רב יותרכך השהייה באוויר ממושכת יותר והציוןגבוה יותר.‏ טכניקה מדויקת ושליטהמושלמת בגוף הן חיוניות להצלחה.‏השופטים מעניקים ציונים על דרגותהקושי,‏ רמת הביצוע וכאמור - זמןהשהייה באוויר.‏ישראל במשחקיםאין ספק שמבחינת המשלחתהישראלית נעשתה כאן היסטוריה שלממש - לראשונה בתולדות המשחקיםהאולימפיים ייצגו את ישראל לא פחותמ-‏‎10‎ מתעמלים ומתעמלות:‏ שלושהבהתעמלות מכשירים ‏)שני גברים ואישה(‏ושבע בהתעמלות האמנותית ‏)אחתבתחרות האישית ושש בקבוצתית(.‏ זוהיגם המשלחת האיכותית ביותר:‏ מרביתהמתעמלים הציגו במהלך המחזורהאולימפי הישגים מרשימים בזירה הבין-‏אלכס שטילוב,‏ המתנשא לגובהשל 1.84 מ',‏ הוא המתעמלהטוב ביותר שהיה לישראלאי פעם.‏ איכויותיו מתבטאותבעיקר בתנועות המרשימות,‏ה'נקיות'‏ והאסתטיות.‏ הצפי:‏מדליה בתרגיל הקרקעלאומית ‏)ראה פירוט להלן(,‏ תוצר שלעבודה מפרכת במשך חודשים ארוכיםושעות אין-ספור ביום )10-8 באמנותיתו-‏‎6-5‎ במכשירים(.‏ לאיגוד ההתעמלות,‏שהשקיע רבות במרוצת ארבע השניםהאחרונות,‏ חלק גדול בהצלחה זו.‏אלכס שטילוב:‏ סיכוי למדליהאלכס בן ה-‏‎24‎ מאגודת מכבי ת"א,‏המתנשא לגובה של 1.84 מ')!(,‏ הואהמתעמל הבולט במשלחת הישראליתוהטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם.‏איכויותיו מתבטאות בעיקר בתנועותהמרשימות,‏ ה'נקיות'‏ והאסתטיות.‏ הואבעל הישגים מוכחים רבים בזירה הבין-‏לאומית,‏ שהבולטים ביניהם:‏ 3 מדליותבתרגיל הקרקע באליפויות אירופה,‏ שתימדליות באליפויות עולם וגמר אולימפיבבייג'ין 2008. נוסף על הצטיינותובקרקע הוא גם מתעמל קרב-רב מצוין.‏המקום העשירי ברוטרדם 2010 וה-‏‎13‎בטוקיו מציב אותו בצמרת המתעמליםבעולם.‏הצפי:‏ מדליה בתרגיל הקרקע ומקוםבין 12 הראשונים בתחרות הקרב-רב.‏פליקס אהרונוביץ:‏ בדקה ה-‏‎90‎פליקס בן ה-‏‎24‎‏,‏ הלומד ומתאמןבארצות-הברית,‏ קפץ על העגלה ברגעהאחרון תוך שהוא משיג את הקריטריוןהבין-לאומי בטוקיו 2011 ואת הקריטריוןהישראלי באליפות אירופה האחרונה.‏הצפי:‏ החציון העליון בקרב-רב.‏את שני המתעמלים מאמן סרגייוייסבורג ממכבי תל-אביב.‏ מסייע,‏ בעיקרלשטילוב,‏ מאמן אישי בקרקע בשםולנטין פוטפנקו,‏ שאימן בעבר בבריה"מ‏)כולל את ואלרי לוקין,‏ אלוף אולימפיבקרקע(.‏ כיום הוא עובד בצרפת.‏ולריה מקסיוטה:‏מצטיינת בקפיצותולריה היא מתעמלת מצוינת בקרב-רבובעיקר בשולחן הקפיצות.‏ גם היא,‏ כמופליקס,‏ הצליחה להעפיל למשחקיםברגע האחרון כמעט,‏ בהשיגה אתהקריטריון הישראלי.‏ היא עלתה לגמריםרבים ולאחרונה,‏ בתחרות ה-‏Event Testבלונדון,‏ זכתה במדליית כסף בקפיצותובארד בקורה ובכך השיגה אתהקריטריון הבי"ל.‏ היא מתאמנת בזיכרוןיעקב ובהדר יוסף,‏ בהדרכתו של אהרןליטוין.‏הצפי:‏ עלייה לגמר במכשיר הקפיצותוהשתלבות בשליש העליון של הקרב-‏רב.‏| 42 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

יולי 2012, ספורט הישגי | 43•נטע ריבקין:‏בין העשר הטובות בעולםלמרות היותה רק בת 21, לנטע ריבקיןניסיון רב בתחרויות.‏ היא השתתפהלראשונה בבייג'ין כמתעמלת צעירהבת 17, וכבר אז הפתיעה כשזכתההמקום ה-‏‎14‎ בקרב-רב.‏ רמתה הטכניתגבוהה מאוד,‏ וכיום היא מדורגתבעשירייה הראשונה בעולם.‏ באליפותהעולם האחרונה במונפלייה אף זכתהבמדליית ארד ‏)במכשיר בודד,‏ קטגוריהשאינה קיימת במשחקים אולימפיים(.‏נטע מתאמנת בפתח תקווה,‏ והמאמנתהאישית שלה היא אלה סמופלוב.‏הצפי:‏ העפלה לגמר 10-1 בקרב-רב.‏הנבחרת הקבוצתית:‏בצמרת העולמיתהנבחרת הקבוצתית של ישראל נמצאתבשנים האחרונות בצמרת העולמית.‏בבייג'ין 08' היא סיימה במקום השישיהמעולה,‏ וגם בשנתיים האחרונות זכתהבהישגים יפים,‏ כולל מדליה בתרגילהכדור באליפות העולם האחרונהבמונפלייה.‏אחרי בייג'ין הורכבה הנבחרת מחדש,‏וכיום היא כוללת את מרינה שולץ,‏אליאורה זולקובסקי,‏ ויקטוריה קושל,‏פולינה זקלוזני,‏ מורן בוזובסקי ונועהפלטשי.‏ המאמנות:‏ אלה סמופלוב ורעיהאירגו.‏הצפי:‏ עלייה לגמר 8-1. לאור המאבקיםה'צפופים'‏ בין המדינות,‏ כל הישג ממקוםשישי ומטה יהיה הצלחה גדולה.‏השופטים הישראליםשני שופטים ישראלים יטלו חלק במערךהשיפוט בתחרויות:‏ אורנה שי תשמשכשופטת ראשית בקפיצות ‏)בפעםהרביעית במשחקים(‏ ורפי בריקנר- שופט ביצוע במכשירים ‏)בפעםהחמישית(.‏בעולםגברים:‏ סין,‏ יפן,‏ ארה"ב••גמר קבוצתי:‏ המאבק העיקרי ייערךבין שלוש המועמדות - סין,‏ יפןוארצות-הברית.‏ כך היה במשחקיבייג'ין 2008 וכך באליפות העולםהאחרונה בטוקיו )2011(. לצמרת הזואפשר להוסיף גם את רוסיה,‏ גרמניהואנגליה ‏)המארחת,‏ שמפתיעה ברמתהבשנתיים האחרונות(.‏ שאר המדינותשהבטיחו את מקומן בין 12 הקבוצותייאבקו על הכניסה לגמר 8-1. אלה הןאוקראינה,‏ איטליה,‏ צרפת,‏ קוריאה,‏רומניה וספרד.‏קרב-רב אישי : כאן יתמקד עיקרהמאבק בסגנות ‏)לפחות על-פיהאליפויות האחרונות(.‏ המתעמלהנפלא קוהיי אוצ'ימורה Kohei()Uchimura מיפן היה אמנם שניבמשחקי בייג'ין,‏ אך מאז זכה בשלושאליפויות עולם רצופות )2011-2009(,ונראה שכיום קשה מאוד לנצחו.‏ זוהימכונת התעמלות של ממש,‏ מתעמלמושלם שמבצע תרגילים מענייניםוקשים ביותר.‏ יריביו העיקריים יהיוהמתעמלים המצטיינים מהמדינותהמובילות - ארה"ב,‏ סין,‏ גרמניה,‏רוסיה ואנגליה.‏גמר מכשירים בודדים : המאבקים כאןיהיו מרתקים וברמה גבוהה מאוד,‏ שכןישתתפו בהם מתעמלים מצטיינים ‏)גםממדינות שלא שלחו קבוצה(,‏ שזכובמדליות באליפות העולם האחרונה.‏בין אלה נציין כמובן את אלכס שטילובשלנו בתרגיל הקרקע,‏ צולוקידיס מיווןבמקבילים,‏ ברקי מהונגריה בסוססמוכות,‏ היפוליטו מברזיל בקרקע,‏זאנטי מברזיל בטבעות ואחרים.‏נשים:‏ ארה"ב,‏ רוסיה,‏ סין,‏ רומניהגמר קבוצתי:‏ בבייג'ין היו אלו הסיניותשזכו בתואר הנכסף ואחריהן נבחרתארה"ב ורומניה.‏ מאז חלו שינוייםבנבחרות הללו ‏)בעיקר בשל החלפתחלק מהמתעמלות(,‏ ובטוקיו 2011זכו בנות ארה"ב ואחריהן רוסיהוסין.‏ הרומניות הגיעו למקום הרביעיבלבד.‏ עם זאת,‏ לאור כושרן הטובשל הרומניות בתקופה האחרונה‏)זכו באליפות אירופה שנערכה לפנישבועות אחדים(,‏ הן מסוגלות להפתיעבלונדון.‏ בתחרות הקשה והצפופההזאת הכול יכול לקרות,‏ וההכרעהעשויה ליפול לכאן או לכאן.‏ יתרהמדינות שיתחרו על כניסה לגמר 8-1•קוהיי אוצ'ימורה מיפן זכהבשלוש אליפויות העולםהאחרונות,‏ ונראה שכיום קשהמאוד לנצחו.‏ זוהי מכונתהתעמלות של ממש,‏ מתעמלמושלם שמבצע תרגיליםמעניינים וקשים ביותרנטע ריבקין - מועמדת לגמרקוהיי אוצ'ימורו - ללא מתחריםהזוכים בתרגיל הקרקע באליפותהעולם בטוקיו 2011: מקום 1 אוצ'ימורו‏)שני משמאל(‏ ומקום 3 אלכס שטילוב‏)שני מימין(‏

••ג'ורדין וויבר מארה"ב,‏אלופת העולם בקרב-רב,‏ טוקיו 2011מה חדש?‏א.‏ השיפוט בתחרויותההתאחדות הבין-לאומית להתעמלותFederation International Gymnastic(- )F.I.G משקיעה בשנים האחרונותמאמצים רבים בקיום תחרויות ‏'נקיות'‏ואובייקטיביות בענף שהוא סובייקטיביבאופיו.‏ צוות השופטים בהתעמלותמכשירים מורכב משני פנלים:‏ שופטיביצוע )Execution( E ושופטי דרגותקושי .)Difficulty( D במטרה להקטיןעוד יותר את הסיכויים לטעויותולחדד את ניקיון התחרויות,‏ הכניסהההתאחדות הבין-לאומית כמה שינוייםבתחום השיפוט:‏‏•השינוי העיקרי נעשה בהתעמלותמכשירים - הקטנת צוות השיפוטE מ-‏‎6‎ שופטים ל-‏‎5‎ בלבד.‏ הציוןשנקבע הוא ממוצע ציוניהם שלשלושת השופטים האמצעיים,‏ והציוןהגבוה והנמוך נמחקים.‏‏•למערך השיפוט צורפו שני שופטיבקרה judges( .)Referent ממוצעציוניהם מצטרף לממוצע של שלושתהשופטים ‏)בתנאי שישנם הבדליםגדולים בין הציונים(.‏ זה נשמע קצתמסובך,‏ אך הכול נעשה בעזרתמחשב ואין כל חישוב ידני.‏ההתאחדות הבין-לאומיתלהתעמלות משקיעה בשניםהאחרונות מאמצים רבים בקיוםתחרויות ‏'נקיות'‏ ואובייקטיביותבענף שהוא סובייקטיבי באופיוהן יפן,‏ אוסטרליה,‏ גרמניה,‏ אנגליה,‏איטליה,‏ קנדה,‏ צרפת וברזיל.‏ אגב,‏אחד ממאמני הנבחרת האמריקניתהוא מיכאי ברשטיאן,‏ שאימן אתהנבחרת הישראלית בשנות התשעיםוהיגר לארה"ב.‏‏•שופטי דרגות הקושי מגיעיםלהסכמה ביניהם לגבי דרגת הקושישל התרגיל,‏ ורק בעקבות ערעורניתן לצפות בהילוך חוזר על גביהמרקע ‏)תוך שימוש בתוכנה מיוחדתהנקראת Ircos הנמצאת בשימושה-‏F.I.G‏(.‏‏•קיימת ועדת שיפוט עליונה בת 3שופטים,‏ המנהלים מעקב ובקרהרצופים אחר ציוני השופטים הןבמהלך התחרות והן בניתוחיםשלאחריה.‏‏•נעשה גם שינוי טכני:‏ כל שופטביצוע מצויד במסך מגע קטן שנועדלרישום הניקוד היורד בסיום כלתרגיל,‏ לעומת המכשור הקודם שהיהמצויד בכפתורי לחיצה.‏לסיכום ניתן לומר שהשינויים בנושאהשיפוט הופכים אותו לנקי ולמדויקיותר,‏ והאפשרויות למניפולציות הןקטנות ביותר.‏ב.‏ חלוקת המדליותבעבר נועד ה'שובר שוויון'‏ )Tie-break(גם לחלוקת המדליות ‏]מעבר ל'שוברשוויון'‏ לקביעת העלייה לגמר ‏)קרב-‏רב קבוצתי/אישי או לגמר מכשירים([.‏קרב-רב אישי : סקרנות רבה תלווה אתהתחרות האישית.‏ האלופה האולימפיתנסטיה לוקין מארה"ב פרשה כנראה,‏או שנטלה פסק זמן ארוך.‏ בטוקיוהיא שימשה כפרשנית,‏ ולאחרונהפורסם שהיא מנסה ‏'לעשות קאמבק'.‏ימים ‏)מעטים(‏ יגידו.‏ באליפות העולםהאחרונה זכתה ג'ורדין וויבר מארה"בואחריה,‏ בהפרש זעיר,‏ קומולובהמרוסיה.‏ ככלל,‏ המאבק על הבכורהבין מתעמלות הצמרת מסין,‏ רוסיה,‏ארה"ב ורומניה יהיה צמוד ביותר,‏וביום נתון עשויה כל אחת מהן להיותהאלופה האולימפית החדשה.‏גמר מכשירים בודדים : את הטון יתנומתעמלות מצטיינות במיוחד במכשירמסוים כמו צ'וסוביטינה מגרמניה‏)לשעבר מאזרביג'אן(,‏ המתעמלתבת ה-‏‎37‎‏)!(,‏ אם לילד בן 10, שזו לההאולימפיאדה השישית)!(;‏ Phan Thtמווייטנאם ואפילו מקסיוטה מישראל- שלושתן בקפיצות.‏ שאר המתעמלותתבואנה מהמדינות שצוינו לעיל.‏במיליםאחרות,‏ נקבע רק זוכהאחד בכל סוג מדליה,‏ גם אם הניקודהיה זהה.‏ החידוש הוא בהוצאת שוברהשוויון מחלוקת המדליות,‏ כלומר ניתןלהעניק מדליה בגמר ליותר ממתעמלאחד ‏)או לקבוצה אחת(‏ באותו מיקום,‏אם הם בעלי ניקוד זהה.‏ג.‏ דרגות קושיככלל ניתן לומר,‏ שהמאבק הצמודבין המתעמלים,‏ נשים וגברים,‏ ובעיקרהמצטיינים ביניהם,‏ מוביל אותםבשנתיים האחרונות לנסות להעלותעוד יותר את דרגות הקושי.‏ וכך נוכללצפות בלונדון בתרגילים חדשים,‏קשים ומסוכנים יותר.‏ אצל הגבריםמדובר בעיקר במכשיר המתח ואצלהנשים בשולחן הקפיצות.‏| 44 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

נבחרת ישראל - בצמרת העולמיתהתעמלות אמנותית:‏רוסיה,‏ בלארוס,‏ איטליהתחרות קבוצתית ‏)'אנסמבל'(‏המאבק על המדליות ייערך בין רוסיה,‏בלארוס ואיטליה ‏)הזוכה באליפותאירופה האחרונה(‏ ואולי גם בולגריה.‏קרב-רב אישי:‏ המועמדת הכמעטודאית למדליית זהב היא האלופההאולימפית מבייג'ין ואלופת העולם- יבגניה קנאייבה מרוסיה.‏ דריהקונדוקובה,‏ אף היא מרוסיה,‏ תהיההמתחרה העיקרית שלה.‏ יריבותברמה גבוהה הן האלופות מבלארוסומאוקראינה,‏ אך קשה להאמין שהןיסכנו את הרוסיות.‏: ••טרמפולינה:‏ סיןהמתעמלים הטובים בעולם כיום הםהסינים.‏ בבייג'ין הם זכו בשלושתהמקומות הראשונים.‏ מתעמליםבולטים אחרים ‏)נשים וגברים(‏ הם מיפן,‏אוזבקיסטן,‏ רוסיה ואוקראינה.‏סיכוםב-‏‎28‎ ביולי יחלו המתעמלים אתדרכם לעבר המדליה הנכספת.‏ ממשכמו בבייג'ין ובמשחקים שלפניהם,‏יעקבו מיליוני צופים אחרי הגיבוריםהחדשים של ההתעמלות,‏ יורשיהם שלאולגה קורבוט,‏ נדיה קומנץ',‏ סווטלנהקורקינה,‏ ויטאלי שרבו,‏ אלכסנדר נמובורבים אחרים.‏ חלק מהמתעמלים יבצעואלמנטים חדשים ומסוכנים,‏ ממש כמושעשו לפניהם צוקהארה,‏ טקאצ'ב,‏גינגר ומגיאר - מתעמלים שזכו לפרסוםעולמי לאחר שחרטו את שמם לעד עלאלמנטים פופולריים כיום.‏ניפגש בלונדון - 2012 יהיה נפלא!‏מרבית המתעמלים הישראלים הציגו במהלך המחזור האולימפיהישגים מרשימים בזירה הבין-לאומית,‏ תוצר של עבודה מפרכתבמשך חודשים ארוכים ושעות אין-ספור ביום ( 8 עד 10 באמנותיתו-‏ 5 עד 6 במכשירים(.‏ לאיגוד ההתעמלות,‏ שהשקיע רבות במרוצתארבע השנים האחרונות,‏ חלק גדול בהצלחה זויבגניה קנאייבהמועמדת כמעט ודאית לזהביולי 2012, ספורט הישגי | 45

מדעי האימון >‏'עין שקטה':‏מיקוד המבטבעת ביצוע שלמיומנויותמוטוריות סגורותגל זיו | דוקטורנט בפקולטה לחינוך,‏ אוניברסיטת חיפה;‏המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייטgalziv@yahoo.comפרופ'‏ רוני לידור | מרצה וחוקר במכללה לחינוך גופני ולספורטע"ש זינמן במכון וינגייטlidor@wincol.ac.ilמיומנות מוטורית סגורה היא זו המבוצעת בסביבהקבועה ויש לה קצב פנימי ‏)כלומר,‏ הספורטאי הוא זהשמחליט מתי להתחיל בביצוע(.‏ דוגמאות למיומנויותכאלה הן זריקת עונשין בכדורסל,‏ תרגיל בהתעמלות,‏קפיצה למרחק,‏ קליעה למטרה וכיו"ב.‏ בהתבסס עלממצאי מחקר,‏ המאמר מביא כמה המלצות יישומיות,‏שעשויות לשפר ביצועים של מיומנויות כאלה.‏ספורטאים מבצעים מגוון רחב שלמיומנויות מוטוריות,‏ הנבדלות זו מזוהן במאפייניהן הגופניים-תנועתייםוהן במאפייניהן החשיבתיים.‏ לדוגמה,‏הדרישות הגופניות והחשיבתיות,‏העומדות בפני ספורטאי בעת גלגולהכדור בבאולינג,‏ שונות לחלוטין מאלוהניצבות בפני הג'ודוקא בהתמודדותונגד יריב בקרב פנים-אל-פנים.‏ שחקןהבאולינג יכול לארגן את מחשבותיובאופן שונה לגמרי בהשוואה לג'ודוקא,‏שהרי,‏ שלא כמו הג'ודוקא,‏ הוא אינומתמודד פנים-אל-פנים מול יריבו.‏בסוף שנות החמישים של המאההקודמת הציע פולטון )1957 )Poulton,טקסונומיה ‏)סיווג(‏ של מיומנויותמוטוריות המקובלת בספרות המחקריתעד היום - מיומנויות סגורות ופתוחות.‏טקסונומיה זו מתבססת על ניתוח שלמאפייני הסביבה שבה נערך הביצועהמוטורי.‏| 46 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

ספורטאים יכולים למקסםאת ביצועיהם הספורטיבייםעל-ידי יישום הליכי חשיבהקבועים שניתן לאמנם לפניביצוע המיומנות הסגורה וגםבמהלכהינואר 2012, ספורט הישגי | 47מיומנות מוטורית סגורההמאפיינים של מיומנות מוטורית סגורההם אלה:‏היא מבוצעת בסביבה קבועה:‏ תנאיסביבת הביצוע הם קבועים וניתניםלחיזוי במהלך הביצוע.‏ כך למשל,‏זריקת עונשין בכדורסל היא מיומנותמוטורית סגורה,‏ שכן תנאי הסביבה‏)מרחק הקליעה מהסל,‏ גובה הסל,‏סידור שחקני ההגנה סביב רחבתשלוש השניות וסגנון הזריקה שלהשחקן(‏ הם קבועים ואינם משתניםמביצוע אחד למשנהו.‏ דוגמאותנוספות של מיומנויות סגורות הןקפיצה למרחק,‏ משחה ל-‏‎100‎ מ'‏וקליעה ספורטיבית.‏••היא בעלת קצב פנימי:‏ בדרךכלל המבצע הוא זה שמחליט מתילהתחיל בביצוע )2007 .)Lidor, שחקןהכדורסל שניצב על קו העונשיןמחליט מתי לבצע את הזריקה,‏ והקלעברובה מחליט מתי ללחוץ על ההדק.‏מובן ששניהם מוגבלים בזמן,‏ אולםבמסגרת זמן ההכנה העומד לרשותםהם יכולים להחליט מתי לבצע אתהמטלה.‏במהלך הביצוע הספורטאי מקפידלהשתמש בדפוסי תנועה אחידים,‏שחוזרים על עצמם,‏ כדי ‏'להיכנס למצבהנכון'‏ שאותו הוא תרגל פעמים רבותבמהלך האימונים Wrisberg,( Schmidt &2008(. מטרתו העיקרית היא לשחזרבמידת האפשר את דפוסי התנועה שלהמיומנות המוטורית הסגורה,‏ אולם הואיכול לא רק לשחזר את תנועותיו אלאגם את דפוסי חשיבתו.‏ במהלך הביצועשל מיומנות מוטורית סגורה הוא יכוללנצל פרקי זמן קצרים להכנה פיזיתוחשיבתית לקראת הביצוע.‏ למשל,‏ על-פיחוקת הכדורסל ניתנות חמש שניות לפניביצוע זריקת עונשין,‏ ואותן עשוי הזורקלנצל כדי להתכונן.‏ ספורטאים יכוליםלמקסם את ביצועיהם הספורטיבייםעל-ידי יישום הליכי חשיבה קבועיםשניתן לאמנם לפני ביצוע המיומנותהסגורה וגם במהלכה.‏מיומנות מוטורית פתוחה‏•מבוצעת בסביבה משתנה ובלתיניתנת לחיזוי.‏ לדוגמה,‏ חלוץ בכדורגלמקבל מסירה מחברו לקבוצה ומנסהלהתקדם לעבר שער היריב במטרהלהבקיע שער.‏ במהלך הכדרור הואאינו יכול לחזות במדויק כיצד תסתייםפעולתו.‏ הדבר תלוי בכמה גורמיםכמו מרחב הפעולה שעומד לרשותו,‏המרחק בינו ובין שחקני הקבוצההיריבה,‏ בינו לבין עמיתיו לקבוצהאו בינו לבין השער.‏ כל גורם כזה,‏ אושילוב אפשרי ביניהם,‏ עשוי להשפיעעל אופן הביצוע של החלוץ.‏ דוגמאותנוספות של מיומנויות מוטוריותפתוחות בספורט הן חבטות בטניסבמהלך משחק וקרבות בהיאבקותובג'ודו.‏מצריכה שיקול דעת.‏לביצוע של מיומנות מוטורית סגורה,‏במיומנות מוטורית פתוחה הספורטאינדרש להפעיל שיקול דעת בעתהביצוע:‏ לבחון את סביבתו,‏ לעבדמידע בסביבה משתנה ולקבל החלטהכיצד עליו לפעול.‏ במקרה של החלוץבכדורגל,‏ עליו לבחור פעולה אחתמבין כמה פעולות:‏ לבעוט את הכדורלשער,‏ למסור את הכדור לשחקןאחר בקבוצתו הנמצא בעמדה טובהיותר,‏ או לנסות לעבור את שחקןההגנה הנמצא בינו לבין השוער שלהקבוצה היריבה.‏ שיקול הדעת שלהספורטאי במצבים אלו נמשך שניותבודדות ולעתים פחות מכך.‏ נוסףלכך,‏ הספורטאי נמצא תחת לחץ שלמגן שמנסה למנוע ממנו לבצע אתתכנית הפעולה שלו,‏ ולכן עליו להביאבחשבון גם את פעולותיו של המגןבעת קבלת החלטות.‏מטרותבמאמר נתמקד במוכנות הפסיכולוגית-‏קוגניטיבית של ספורטאים,‏ המבצעיםמיומנויות מוטוריות סגורות בעלות• בניגוד

קצב פנימי דוגמת זריקות עונשין לסלבכדורסל,‏ חבטות בגולף,‏ ירי בחץ וקשתוקליעה למטרה.‏ ביתר פירוט נענה עלשתי שאלות:‏‏•במה נדרשים הספורטאים להתמקדלפני הביצוע ובמהלכו של המיומנותהסגורה בעלת הקצב הפנימי?‏‏•כיצד ניתן לסייע לספורטאיםלהתמקד טוב יותר לפני הביצועובמהלכו?‏את התשובות לשאלות אלו נקבלבאמצעות סקירת כמה מחקרים שבחנוהיבטים שונים של מיקוד המבט שלהספורטאי לפני ביצוע מיומנויותמוטוריות סגורות בעלות קצב פנימיובמהלכו.‏מעבר למתן תשובות לשאלות הנ"ל,‏ נציעלמאמנים ולפסיכולוגים של ספורט כמההמלצות יישומיות,‏ שבעזרתן הם עשוייםלשפר את מיקוד המבט של הספורטאיומכאן את ביצועיו הספורטיביים.‏בכל שלב שבו מבצעים מטלה הדורשת דיוק מומלץ להתמקד,‏ לפני הביצוע ובמהלכו,‏בנקודה אחת או באובייקט אחד בסביבת הביצוע.‏ בכל ענף ספורט יש לאתר אתהנקודות שבהן כדאי למקד את המבט כבר בשלבים הראשונים של הביצועמיקוד המבט בעת ביצועיםשל מיומנויות מוטוריותסגורות בעלות קצב פנימימכלול של גורמים פסיכולוגיים עשוי| 48 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

כיום עומדים לרשות החוקריםמכשירי מדידה ומעקב,‏המאפשרים להם לדעתלהיכן מסתכל הספורטאיבזמן שהוא מבצע מטלותמוטוריות סגורות,‏ ובאמצעותמכשירים אלו ניתן לספק לומשוב על איכות מיקוד המבטשלו ובכך לאפשר לו,‏ במידתהצורך,‏ לשפר את יכולתהמיקוד שלוינואר 2012, ספורט הישגי | 49להשפיע על הצלחתו של ספורטאי בעתביצוע של מטלות מוטוריות סגורותבעלות קצב פנימי.‏ גורמים כמו ביטחוןעצמי ‏)נמוך או גבוה(,‏ חרדה ‏)נמוכה אוגבוהה(,‏ שקט נפשי ‏)מעט או הרבה(‏ואמונה עצמית ‏)חלשה או חזקה(‏עשויים להשפיע לטובה או לרעה עלאיכות הביצוע ותוצאותיו הסופיות.‏אחד הגורמים הפסיכולוגיים,‏ התורמיםלהצלחת הביצוע של מיומנויותמוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי,‏הוא היכולת של הספורטאי להתמקדבאובייקט כלשהו לפני הביצוע ובמהלכו.‏לספורטאי המסוגל להתמקד בגורםהנכון בזמן הנכון יהיה יתרון ביחסלמתחריו.‏ לדוגמה,‏ שחקן כדורסלהעומד על קו העונשין ומתכונן לזריקהנדרש למקד את המבט ולהתרכז כדילדייק בפעולת הזריקה.‏ אם הוא לאיהיה ממוקד במשימה,‏ סביר להניחשיחטיא את הסל.‏ עם זאת,‏ כמה שאלותעולות בהקשר של תהליך המיקוד:‏‏•במה על השחקן להתמקד?‏ בטבעתהסל?‏ בכדור?‏‏•ממתי הוא נדרש למקד את מבטובאובייקט - האם מרגע שהוא עומדעל קו העונשין?‏ האם רק לזמן קצרלפני הזריקה?‏‏•למשך כמה זמן עליו למקד אתהמבט?‏על שאלות אלו ואחרות מנסים לענותחוקרים העוסקים במיקוד המבט שלהספורטאי בעת ביצועים מוטורייםסגורים בעלי קצב פנימי.‏ כיום עומדיםלרשותם מכשירי מדידה ומעקב,‏המאפשרים להם לדעת להיכן מסתכלהספורטאי בזמן שהוא מבצע מטלותמוטוריות סגורות,‏ ובאמצעות מכשיריםאלו ניתן לספק לו משוב על איכותמיקוד המבט שלו ובכך לאפשר לו,‏במידת הצורך,‏ לשפר את יכולת המיקודשלו.‏‏'עין שקטה':‏סקירת מחקריםבמהלך שני העשורים האחרונים נערכהסדרה של מחקרים על מיקוד המבטשל הספורטאי לפני הביצוע ובמהלךשל כל מיומנות מוטורית סגורה בעלתקצב פנימי ‏)כגון:‏ ,1996a Vickers, ,1992b, 1997; Williams, Singer, & Frehlich,2002(. מיקוד המבט הוגדר בספרותכ-'עין שקטה',‏ מונח המתאר את מיקודהמבט האחרון של הספורטאי באובייקטמסוים,‏ בשדה ראייה של מעלה אחתולמשך זמן של 300 אלפיות השנייה‏)א"ש(‏ לפחות לפני תחילת התנועה)2007 .)Vickers, למשל:‏ מיקוד המבטשל הכדורסלן בטבעת הסל רגע לפנישחרור הכדור בעת זריקת העונשיןלסל,‏ או מיקוד המבט של הקלע במרכזהמטרה רגע לפני סחיטת ההדק שלהרובה.‏זריקות עונשין בכדורסל:‏ באחדהמחקרים נעשתה השוואה בין קלעיעונשין טובים ‏)ממוצע קליעה = 75%הצלחה(‏ לקלעים בינוניים )42% הצלחה(‏באשר למיקוד מבטם בזמן ביצוע שלזריקות עונשין בכדורסל Vickers,(1996b(. מתברר שהקלעים הטוביםהתחילו למקד את מבטם בטבעת הסלמוקדם יותר,‏ ומשך מיקוד המבט שלהםהיה ארוך יותר גם בקליעות מוצלחות)972±780 א"ש;‏ ממוצע±סטיית תקן(‏וגם בזריקות שהוחטאו )806±764(; זאת

בהשוואה לקלעים הבינוניים )357±401בקליעות מוצלחות ו-‏ 393±451 בזריקותשהוחטאו(.‏ מנתונים אלו ניתן ללמוד שזמןארוך יותר ‏)כמעט שנייה שלמה(‏ של ‏'עיןשקטה'‏ לפני הזריקה לסל מאפיין קלעיעונשין טובים.‏ יש לציין שמשך הזמן שלה'עין השקטה'‏ נמשך גם לאחר שלבההכנה שלפני הזריקה,‏ כלומר אל תוךשלב הזריקה עצמה ואפילו לאחריה גםבקרב הקלעים הטובים יותר וגם באלוהפחות טובים.‏ ייתכן שלפרק זמן זה שלמיקוד המבט לאחר הזריקה יש חשיבות:‏כדי להעביר את מיקוד המבט לאובייקטאחר בסביבת הביצוע,‏ על המוח להתחיללתת את הפקודות למעבר מעט לפנישהוא מבוצע.‏ עקב כך,‏ ייתכן שכבר בזמןהזריקה עצמה המוח מתחיל להתעסקבשינוי מיקום המבט,‏ אף-על-פי שעליולהתמקד אך ורק בטבעת הסל.‏גולף וביליארד:‏ כמה מחקרים עמדועל חשיבות ה'עין השקטה'‏ בביצוע שלמטלות ספורטיביות סגורות אחרות.‏לדוגמה,‏ במחקר על גולף נמצא שמשךהזמן של ה'עין השקטה'‏ היה ארוךיותר כאשר הכדורים נכנסו לגומה‏)‏‎1693.5‎א"ש(‏ לעומת אלו שהוחטאו.)Wilson & Pearcy, 2009( )1231.03(תוצאות דומות,‏ התומכות בחשיבותמשך-זמן ארוך של ‏'עין שקטה',‏ נמצאוגם במשחק ביליארד al.,( Williams et2002(: מכות מוצלחות אופיינו במשך ‏'עיןשקטה'‏ של 561.94 א"ש לעומת 275.69א"ש שנמדדו במכות לא מוצלחות.‏נוסף לכך,‏ משך ה'עין השקטה'‏ בשחקניביליארד מיומנים היה ארוך יותר )499.86א"ש(‏ לעומת שחקני ביליארד פחותמחקרים בתנאי תחרותהמחקרים שהוצגו עד כה נערכו בתנאים‏'סטריליים',‏ כלומר בתנאים המאפשריםלמבצע להתמקד במה שהוא עושה,‏ ללאכל הפרעות ולחצים.‏ אולם,‏ ספורטאיםנדרשים לבצע מטלות מוטוריות סגורותבעלות קצב פנימי כמעט רק בתנאי‏'אמת',‏ שבהם הם נחשפים להפרעותסביבתיות ‏)לחץ,‏ תוצאת המשחק/‏תחרות,‏ רעש קהל,‏ הפרעה של יריבועוד(.‏חץ וקשת:‏ מחקר אחד הראה שבתנאיםאלו משך הזמן של ה'עין השקטה'‏ הואקצר יותר 2008( Wilson, .)Behan &החוקרים מצאו שמשך הזמן של ה'עיןהשקטה'‏ היה קצר יותר בביצוע ירי בחץוקשת בתנאי לחץ ‏)תחרות שבה הוענקופרסים כספיים למנצחים(‏ לעומת ביצועבתנאים ‏'סטריליים'‏ ‏)נטולי תחרותומענק כספי(.‏ביאתלון:‏ בהקשר למחקר הקודם עולההשאלה:‏ האם זמן ממושך יותר של ‏'עיןשקטה'‏ עשוי לסייע לביצועים טוביםיותר גם בתנאי לחץ ‏)כמו תחרות(?‏מחקר על ספורטאי עילית במקצועהביאתלון ניסה לענות על שאלה זו2007( Williams, .)Vickers & במקצועזה הספורטאים נדרשים לגלוש בשלגלמרחקים ארוכים,‏ תוך שהם עוצריםכל פרק זמן מסוים כדי לבצע מטלתירי לאחר מאמץ.‏ הספורטאים במחקרזה התבקשו לבצע ירי בתנאים מתוניםשל לחץ ‏)נאמר להם שמטרת המחקרהיא לאסוף מידע לגבי תנועות העינייםשלהם(‏ ובתנאים מוגברים של לחץ‏)הירי בוצע בנוכחות המאמן האולימפי,‏ולספורטאים נאמר שתוצאותיהם ישפיעועל בחירה לנבחרת האולימפית(.‏ כמו כן,‏הירי בוצע לאחר חמישה תנאים שוניםשל מאמץ:‏ ללא מאמץ,‏ 55% מצריכתהחמצן המרבית של הספורטאים,‏70%, 85% ו-‏‎100%‎‏.‏ נמצא שמשך זמןה'עין השקטה'‏ היה ארוך יותר בפגיעותבמטרה )1761.79 א"ש(‏ לעומת החטאות)1361.81( בתנאי מאמץ של 55%, 70%ו-‏‎85%‎ מהצח"מ של הספורטאים.‏ נוסףלכך,‏ אנו למדים ממחקר זה ששמירהעל משך זמן ארוך יותר של ‏'עין שקטה'‏בזמן הירי אפשר לספורטאים לשמור עלרמת ביצוע גבוהה בתנאים מוגברים שללחץ.‏ כך לדוגמה,‏ הספורטאים שהאריכואת משך ה'עין השקטה'‏ שלהם בתנאיםמוגברים של לחץ ולאחר ביצוע מאמץברמה של 100% מהצח"מ שמרו עלרמת דיוק גבוהה בירי ולא הראו ירידהבביצועים בהשוואה לביצועי הירי שלהםבתנאים המתונים יותר.‏האם ניתן לשפר ביצועים על-‏ידי הארכת משך הזמן של ה'עיןהשקטה'?‏מסקירת המחקרים עד כה ניתן לראותש'עין שקטה'‏ ממושכת יותר מאפיינתספורטאים טובים יותר וביצועיםאיכותיים יותר.‏ נשאלת השאלה האםניתן ללמד ספורטאים למקד את המבט‏)כלומר את ה'עין השקטה'(‏ זמן ממושךיותר בעיתוי הנכון ובכך לסייע להםלשפר את ביצועיהם?‏ ממצאים שעלומשני מחקרים מספקים תשובה חיוביתלשאלה זו.‏זריקות עונשין בכדורסל:‏ במחקראחד נבדקו יכולות קליעת העונשין שלמיומנים )275.69(.| 50 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

שלוש קבוצות כדורסל נשים במשךשתי עונות:‏ קבוצה אחת עברה תכניתאימון תלת-שלבית להארכת משך ה'עיןהשקטה',‏ ושתי קבוצות אחרות שימשוכביקורת,‏ כלומר הן לא אומנו במיקודהמבט 2001( Vickers, .)Harle & בשלבהראשון,‏ הספורטאיות בקבוצת האימוןהודרכו לשמור על ראש זקוף,‏ למקדאת המבט בטבעת הסל,‏ לכדרר שלושפעמים ולמלמל את שתי המילים ‏"רקרשת".‏ בשלב השני,‏ הן הודרכו למקדאת המבט בנקודה אחת בטבעת הסללמשך 1.5 שניות,‏ תוך שהן אומרות אתהמילים ‏"מבט,‏ מיקוד".‏ בשלב השלישי,‏הספורטאיות ביצעו את הזריקות לסלבתנועה מהירה ושוטפת,‏ כאשר הכדורמורם אל תוך שדה הראייה שלהן ומסתירבדרכו את טבעת הסל.‏ בשלב זה - שלבהזריקה לסל - נאמר לספורטאיות שאיןצורך להמשיך במיקוד המבט בטבעתהסל.‏ התוצאות במחקר זה הראו שיפורבקבוצה שעברה את תכנית האימוןשל מיקוד המבט:‏ לפני תחילת תכניתהאימונים,‏ אחוז הקליעות מקו העונשיןשל קבוצת מיקוד המבט )54.14%( היהנמוך מזה של שתי הקבוצות האחרות)61.34%, 67.67%(, אולם בסוף עונתהמשחקים השנייה שיפרה קבוצת מיקודהמבט את ביצועיה ל-‏‎76.66%‎ הצלחהבזריקות עונשין ‏)שיפור של 22.62%(.לעומת זאת,‏ קבוצת ביקורת אחת שמרהעל ביצועים דומים )67.67% ו-‏‎66.18%‎בעונה הראשונה והשנייה,‏ בהתאמה(,‏וקבוצת ביקורת שנייה שיפרה אתהביצועים בכ-‏‎13%‎ ‏)מ-‏‎61.34%‎ בעונההראשונה ל-‏‎74.05%‎ בעונה השנייה(.‏ירי ספורטיבי בצלחות חרס:‏ במחקראחר השתמשו החוקרים בתכנית בתארבעה שלבים בקרב ספורטאיםהעוסקים בירי ספורטיבי בצלחות חרס.)Causer, Holmes, & Williams, 2011(הספורטאים חולקו אקראית לשתיקבוצות:‏ אימון וביקורת.‏ בשלב הראשוןשל תכנית האימון עמדו הספורטאיםבעמדת הירי,‏ התבוננו בעמדה שממנהעפות צלחות החרס ובחרו בנקודהבמרחב שבה יהיה להם נוח ‏'להמתין'‏ עםהמבט עד להופעת צלחת החרס.‏ בשלבהשני הם קראו להעפת צלחות החרס.‏בשלב השלישי הם התבקשו למקד אתמבטם בצלחת במהירות האפשריתולעקוב אחריה עד הירי.‏ מיד לאחר היריהם הודרכו למקד את המבט בצלחתהבאה,‏ לעקוב אחר מסלולה באווירולבצע את הירי.‏ ההנחיה הרביעיתבמחקר היתה להשתמש בתנועה יציבהומתמשכת של הרובה לאורך ביצועהמטלה,‏ לנסות לשמור על מהירותקבועה של תנועת הרובה ולהימנעמהאצות פתאומיות שלו.‏ במבחן הירישהתקיים לפני תכנית האימון הדגימושתי קבוצות המחקר ביצועי ירי דומים.‏לעומת זאת,‏ במבחן שלאחר תכניתהאימון הקדימה הקבוצה שהתאמנהבמיקוד המבט את תחילת ה'עין השקטה'.‏נוסף לכך,‏ משך-זמן ה'עין השקטה'‏ שלהיורים בקבוצת האימון היה ארוך יותר)423 לעומת 397 א"ש(,‏ והביצועים טוביםיותר )70% לעומת 62%( במבחן שלאחרתכנית האימון בהשוואה למבחן שנערךלפני תחילת תכנית האימונים.‏ לעומתזאת,‏ היורים בקבוצת הביקורת לא הראושינוי במיקוד המבט כמו גם בביצועיהםבמבחן הירי השני לעומת הראשון.‏משני מחקרים אלו אנו למדים ששימושבתכנית אימון למיקוד המבט מאפשרלספורטאים המבצעים מטלות הדורשותדיוק לשפר את ביצועיהם.‏ התכנית אינהחייבת להיות ארוכת-טווח,‏ והתועלת בהעשויה להיות מרובה.‏המלצות יישומיותלמאמנים ולפסיכולוגיםשל הספורטבהתבסס על המחקרים שסקרנו במאמרזה,‏ אנו מציעים למאמנים ולפסיכולוגיםשל הספורט לאמץ כמה המלצותבתהליך הכנת הספורטאים שלהםלביצוע מיומנויות מוטוריות סגורותבעלות קצב פנימי.‏ חמש המלצות עולותמסקירת המחקרים,‏ ואלו הן:‏א.‏ אימוץ דפוסים קבועים שלהתנהגות מוטורית לפני ביצוע המטלההספורטיבית.‏ המבצע יודע בדיוק מהעליו לעשות בעת הביצוע של מיומנותמוטורית סגורה,‏ ולכן עליו לאמץ דפוסיתנועה קבועים שאותם ידגים בכל פעםשהוא מבצע את המטלה.‏ הקפדה עלדפוסי תנועה קבועים תאפשר לו לשלוטבמה שהוא עושה ולהכין עצמו טוב יותרלביצוע.‏ לדוגמה,‏ כדורסלן שניצב על קוהעונשין ומתכונן לזריקה לסל יקפידלבצע את אותם דפוסי תנועה - למשלכדרור כמה פעמים,‏ עצירה ואחיזתהכדור תוך נעיצת מבט בטבעת הסל,‏ורק אחר-כך יזרוק את הכדור לסל.‏ב.‏ הקפדה על מבט ממוקד למטרהלפני הביצוע המוטורי ובמהלכו.‏ בכלשלב שבו מבצעים מטלה הדורשת דיוק‏)כמו קליעה למטרה,‏ זריקות עונשיןלסל,‏ חבטת פתיחה בטניס או חבטהבגולף(‏ מומלץ להתמקד,‏ לפני הביצועובמהלכו,‏ בנקודה אחת או באובייקטאחד בסביבת הביצוע.‏ כך למשל,‏בחבטת פתיחה בטניס יש להתמקדבנקודה שאליה החובט מעוניין שהכדוריגיע,‏ ובזריקות עונשין לסל - בטבעתהסל.‏ בכל ענף ספורט יש לאתר אתהנקודות שבהן כדאי למקד את המבטכבר בשלבים הראשונים של הביצוע.‏ג.‏ שמירה על מבט ממוקד במטרהגם לאחר ביצוע המטלה הספורטיבית‏)אם הדבר אפשרי(.‏ כאשר הספורטאייכול להמשיך למקד את המבט בנקודהמסוימת גם לאחר סיום הביצוע,‏ מומלץשיעשה זאת משום שכך ניתן לוודאשהמבט אכן היה ממוקד במקום הנכוןבמהלך ביצוע המטלה.‏ כמו כן,‏ התמקדותממושכת ‏)יחסית(‏ באובייקט גם לאחרהביצוע מבטיחה שבמהלכה המוח אינועסוק בתכנון מיקוד המבט הבא.‏ כךלמשל,‏ כאשר שחקן כדורסל עומד עלקו העונשין ויודע שעומדים לרשותו שניניסיונות זריקה,‏ הוא יכול להמשיך לנעוץמבט בטבעת הסל לזמן קצר גם לאחרשחרור הכדור לסל,‏ משום שהוא אמורלחכות על קו העונשין לביצוע הזריקההבאה.‏ גם בגולף ניתן לשמור על מבטממוקד במטרה לאחר ביצוע החבטה.‏ד.‏ שימוש במערכות טכנולוגיותמיוחדות שעוקבות אחר תנועת המבט.‏כאשר הספורטאי מתרגל מיומנויותמוטוריות סגורות הוא יכול להסתייעבטכנולוגיה קיימת,‏ כמו מכשיר העוקבאחר תנועת העיניים tracking( ,)eyeשנועד לתת משוב על מיקוד המבטשלו במהלך הביצוע.‏ המשוב מתארבמה מיקד הספורטאי את מבטו ובאילושלבים של הביצוע.‏ בעזרת מידע זהיכולים המאמן ופסיכולוג הספורטלהנחות את הספורטאי במה להתמקדבמהלך הביצוע.‏ה.‏ שימוש במלמול עצמי.‏ שימושבמילים או במשפטים קצרים,‏ שנאמריםבשקט על-ידי הספורטאי בעת ההכנהלביצוע,‏ עשוי לסייע לו להתמקד טוביותר במה שהוא עושה.‏ מילים כמו‏"מיקוד",‏ ‏"מבט",‏ ‏"אני ממוקד"‏ או‏"להסתכל למטרה"‏ עשויות לעזור לולבלום מחשבות שליליות כמו ‏'מה יקרהאם אחטיא',‏ או ‏'אני בטח הולך להיכשל'.‏שימוש במילים אלו או אחרות,‏ שנבחרותמבעוד מועד על-ידי הספורטאי,‏ יגביראת ביטחונו העצמי ואת אמונתו שהואיכול להצליח במה שהוא עושה.‏רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.il ינואר 2012, ספורט הישגי | 51

מדעי הספורט >תרגמה:‏ יעל ללצ'וקמבדקים תפקודייםבספורט ההישגימתי להחזיר ספורטאי לפעילות לאחר פציעה?‏חזרה לתפקוד ספורטיבי מלא לאחר פציעה היא תמיד תקופה רגישה,‏ המצריכה פרק זמן שלשיקום.‏ הדרך המתאימה לחזרה תפקודית מלאה היא באמצעות גישה טיפולית,‏ ייחודית ואישיתלספורטאי על-פי ענף הספורט שהוא עוסק בו,‏ ושבעזרתה הגוף מביא את עצמו לחינוך תפקודימחדש.‏ הצלחה של הטיפול נבדקת באמצעות סדרה של מבדקים איזוקינטיים - תוך השוואה ביןהמצב לפני השיקום התפקודי לזה שאחריו.‏ד"ר אנטוניו דה לו יאקונו |המרכז לביומכניקה,‏ המכללה לחינוך גופניולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייטמבואחזרה בטוחה של ספורטאי לאימון ולתחרות לאחר פציעה,‏ובעיתוי הנכון,‏ תלויה בעיקר בשיפור התפקודי.‏ לשם כךעליו להכשיר מחדש את הגוף לפעילות בענף הספציפי אובמילים אחרות - גופו חייב לעבור ‏'חינוך תפקודי מחדש'‏reeducation( .)Functional זהו תהליך שכיח מאוד כיום בכלתכנית שיקום לספורטאי הישג.‏ ההתקדמות הרבה בתחוםמדעי הרפואה אפשרה לאנשי מקצוע קליניים לפתח ידע רבבכל הקשור לאבחון ולטיפול בפציעות ספורט.‏ עם זאת,‏ רופא,‏פיזיותרפיסט או כל מטפל אחר יאשרו לספורטאי לחזורלפעילות ספורטיבית לאחר פציעה ‏)גם אם השיג את מטרותהטיפול הקליניות(‏ רק לאחר שהם יבצעו הערכה תפקודיתספציפית בענף שבו עוסק אותו ספורטאי.‏ השיפור בתפקודניתן לבדיקה באמצעות ביצוע סדרה של תרגילים בסיסייםהשייכים לאותו ענף ספורט,‏ בדרגות קושי המתאימות לסוגהמיומנות ולרמת הביצוע של הספורטאי.‏ לדוגמה,‏ משחקןכדורגל נדרשות פעולות חדות כמו יציאות מהירות מהמקום,‏ניתורים ונחיתות,‏ שינויי כיוון פתאומיים וכיו"ב,‏ שבהן העומסעל מפרק הברך גבוה מאוד.‏ שיקום תפקודי לאחר פציעהבברך כולל ביצוע של מיומנויות בסיסיות המפעילות אתהברכיים בתנועות כאלה ואחרות ולאחר מכן מבדקים שונים,‏המאפשרים לקבוע שהשחקן השתקם ומסוגל לחזור לפעילותמלאה.‏ואכן,‏ אחת המטלות המאתגרות ביותר של ספורטאי בתהליךהשיקום האורתופדי לאחר פציעת ספורט היא ביצוע של מערךantdelloiacono@virgilio.it| 52 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

תרגילים תפקודי,‏ המשרת אותו באופן הראוי ביותר,‏ עד כדיחזרה לאורח חיים פעיל ובסופו של דבר להישגים ספורטיבייםמיטביים*.‏המאמר מספק לקלינאי ‏)פיזיותרפיסט,‏ אורתופד(‏ דרכיאבחון בעקבות פציעה,‏ המתבססות על גישה אובייקטיביתלבחינת השיפור התפקודי של הספורטאי בעזרת תרגיליםפונקציונאליים ‏)ייעודיים(.‏ בחלקו הראשון סוקר המאמר אתמרכיבי תכנית החינוך התפקודי מחדש של הגוף ואת ההנחיותלבנייתה,‏ ובחלק השני מובא תיאור מקרה של שחקן כדורגלשעבר שיקום בעקבות פציעה.‏חינוך תפקודי מחדש של הגוף מתמקד ביצירה מחדש שלקשרים עצביים בגוף ובחיבורם יחד כדי לשמר את אותםדפוסים מבניים ודפוסי מערכת השלד-שריר שנוצרו,‏ בעודהדפוסים הישנים נעלמים.‏ כתוצאה מחינוך תפקודי מחדשזה,‏ המטופל בונה את שיווי המשקל,‏ הכוח והרגלי היציבה,‏בעוד המוח ומערכת העצבים ממשיכים לחבר את הקשריםהעצביים עד שהם מוטמעים בבסיס התנועתי של הספורטאי.‏ללא תהליך החינוך מחדש והחיבור,‏ דפוסי התנועה הלקוייםעלולים לחזור ולגרום להישנות הפציעה.‏יש לזכור כי פציעה היא גורם סיכון לפציעה חוזרת,‏ עובדההמצביעה על כך שאכן התרחש שינוי מהותי עקב אותה פציעה.‏לעתים קרובות לא ניתן לזהות את כל השינויים המשמעותייםשחלו בעקבות הפציעה באמצעות מבדק יחיד כמו מבדקכוח או טווח תנועה.‏ כדי לזהות את התבניות המוטוריותהלקויות על המטפל לבקש מהספורטאי הפגוע לבצעמיומנויות תנועה בסיסיות,‏ הבודקות את התנועה התפקודיתוהיציבות הדינאמית של כל הגוף.‏ לשם כך פותחו מבדקיםתנועתיים-תפקודיים,‏ שעשויים,‏ בין השאר,‏ לסייע להבין אילושינויים מהותיים התרחשו כתוצאה מהפציעה מבחינה עצבית,‏מוטורית,‏ תחושתית ותפקודית.‏ חינוך תפקודי מחדש מורכבמחינוך מחדש של נשימה,‏ יציבה,‏ שרשרת יציבות קינטית,‏שרשרת כוח וטווח תנועה פונקציונאלי.‏ התרגילים הנלמדים‏)במסגרת החינוך מחדש(‏ חשובים כדי לחנך ולעצב מחדשדפוסי תפקוד לקויים של שרירים ומפרקים.‏ התרגילים,‏מחקים תנועות ומיומנויות מחיי היום-יום ומפעילויות הספורטהספציפיות,‏ נועדו לשחזר זיכרון שרירי חיובי,‏ לתקן ‏'פיצויים'‏תנועתיים של שרירים מסוימים ולהפחית חוסר איזון שרירי.‏כמו כן,‏ הם מאפשרים לספורטאי לנטרל את רוב הכאביםשהופיעו כתוצאה מדפוסי תנועה לקויים בעקבות הפציעה.‏חינוך תפקודי מחדש של הגוף מתמקד ביצירהמחדש של קשרים עצביים בגוף ובחיבורם יחדכדי לשמר את אותם דפוסים מבניים ודפוסימערכת השלד-שריר שנוצרו,‏ בעוד הדפוסיםהישנים נעלמים* ניתן לקבל פירוט של תכנית השיקום אצל המחבר ‏)ראה לעיל כתובת דוא"ל(.‏ התכנית תפורסם בגיליון הבא.‏בסיכומו של דבר,‏ מטרת התרגילים הפונקציונאליים היא לגרוםלכל מטופל להרגיש שהוא שולט בגוף ולא נשלט על-ידו.‏תכניות של חינוך תפקודי מחדשמרכיבים בסיסייםמרכיבים בסיסיים רבים טמונים בהצלחת התכנית לחינוךתפקודי מחדש.‏ מאחר שכל תכנית צריכה להיות מותאמתספציפית לספורטאי,‏ אין הנחיות והמלצות הנכונות לכולם.‏ לכן,‏כאשר מכינים למטופל תכנית חינוך מחדש,‏ עליה להתבססעל תרגילים שמתאימים לו ושיעילותם הולכת וגדלה.‏הפרוטוקול של חינוך תפקודי מחדש צריך להביא בחשבוןחמישה מרכיבים בסיסיים בתהליך הבחירה,‏ ההתאמה והשילובשל תרגילים המיועדים לספורטאי שנפצע.‏ המרכיבים הם:‏1. ניטור סימנים וסימפטומים:‏ מרכיב זה הוא בעל חשיבותמכרעת להצלחה,‏ כיוון שהוא מהווה בסיס לקצב ההתקדמותשל התכנית לחינוך מחדש.‏ סימנים נפוצים,‏ המופיעים לעתיםקרובות בעקבות פציעה,‏ הם נפיחות,‏ כאבי פרקים,‏ עייפותשרירים משמעותית,‏ אובדן שליטה מוטורית וירידה בתנועתיותהמפרקים.‏ נוכחות של כל אחד מהסימנים הללו או שילוב שלכמה מהם מאטה את קצב ההתקדמות התפקודית.‏ תשאולשל הספורטאי תוך שימוש בסולם של 0 עד Visual( 10)VAS - Analog Scales עשוי להאיר באופן אובייקטיבי אתתפיסתו הסובייקטיבית של הספורטאי ואת תפקודו והרגשתועם התקדמות תהליך השיקום ולשמש ככלי למשוב הדדילספורטאי ולמטפל כאחד.‏2. בניית התקדמות רציפה:‏ הדבר יבטיח פיתוח אופטימאלישל כוח,‏ תנועתיות ותפקוד.‏ עם זאת,‏ מדי פעם יש צורךבהערכה מחדש וניטור עקבי של ביצועי המטופל כדי לאפשרהתקדמות רציפה של התכנית.‏3. שימוש בפעילות תנועתית וספציפית כדי לבדוק התקדמותאפשרית,‏ נוסף להתקדמות הנובעת מתכנית היסוד:‏ תפיסהזו מדגישה את הצורך לאזן בין התקדמות בתכנית הבסיסיתלבין תכנית הכשרה ספציפית.‏ האיזון נדרש כדי להבטיח כיהקו המנחה הבסיסי,‏ דהיינו שיפור של הכוח,‏ הקואורדינציהושאר הגורמים,‏ קיים לאורך שלבי ההתקדמות.‏ דוגמה נפוצההיא שימת דגש על פיתוח כוח שריר הארבעה-ראשים שלהמטופל ע"י ביצוע תרגילים של שינויי כיוון ‏)המפעילים כוחותגזירה(‏ ותרגילי ריצה במקביל,‏ המיועדים להבטיח כי קבוצתשרירים חשובה זו תמשיך להתחזק במהלך ביצוע תרגיליםספציפיים לענף שבו עוסק הספורטאי.‏4. שימוש במבדקים אובייקטיביים ותפקודיים להתווייתההתקדמות:‏ היישום של מבדקים קליניים ותפקודיים מסייעלקבוע את מוכנות המטופל להתקדם בתכנית.‏ במקביל,‏ ישלמבדקים פוטנציאל לזהות דפוסי תפקוד לקויים שהופיעובעקבות הפציעה,‏ גם אם מדובר בפיצוי המתקיים באופן לאמודע ו/או ביצירת דפוס תנועה לקוי הגורם לפציעה חוזרת.‏חשוב לבצע מבדקים תפקודיים אלה הן במצבים רגילים והןבמצבי עייפות,‏ כדי לשכפל את אותם תנאים הקיימים בענףהספורט הספציפי.‏5. הערכת טכניקת הביצוע:‏ השלב הסופי של הערכתההתקדמות התפקודית עוסק בהערכת הטכניקה שלהספורטאי המטופל במהלך ביצוע מיומנויות הספורטהספציפי.‏ לרוב מתמקדים המטפלים במפרק הפגוע אובמקטע המקשר והמפצה בשרשרת הקינטית.‏ ניתן להשתמשבשיטות רבות שנועדו להעריך את טכניקת הביצוע,‏ ביניהןיולי 2012, ספורט הישגי | 53

4.5.7.תצפית קלינית פשוטה,‏ התייעצות במומחים וצילום וידאו.‏התחומים העיקרייםשל חינוך תפקודי מחדש1. חינוך נשימתי מחדש:‏ נשימות עמוקות יסייעו לנצל אתתנועת הסרעפת ואת השריר הרחב הבטני כמו גם שרירינשימה עיקריים אחרים.‏ הנשימות יאפשרו:‏‏•להפחית את המתח בצוואר,‏ בכתפיים,‏ ובשריר הטרפזהעליון‏•להרגיע את מערכת העצבים ולהפחית את המתח בשרשרת, בהשוואה•הקינטית כולהלאפשר תוספת חמצן בשיעור של יותר מ-‏‎80%‎לנשימה דרך החזה.‏השריר הרחב הבטני מתפקד למעשה כ'חגורת בטן'‏ טבעיתשל הגוף.‏ חיזוקו מייעל את התנועתיות של הגוף,‏ מפחית אתהמתח בשרירי הגב ומפחית את הסיכון לפציעה בכ-‏‎30%‎‏.‏2. יציבה:‏ זיכרון שרירי הוא יכולת השרירים לזכור הרגליםמסוימים או תנועות לאחר שנלמדו.‏ זה עשוי להיות זיכרון חיוביכמו שמירה על תבנית תנועה נכונה באימון חבטות בטניס,‏ אוזיכרון שלילי כמו נעילת הברכיים תוך שינויי כיוון או נחיתה עלרגל אחת מקפיצה.‏זיכרון שרירי הוא רכיב מפתח ביציבה.‏ כאשר אנו עומדיםבתנוחה מסוימת זמן ממושך,‏ השרירים מתחילים ללמודו'לזכור'‏ את אותה יציבה.‏ הם מתרגלים למנח,‏ וגם אם נשנהאת היציבה השרירים ינסו לשחזר את הדפוס ש'למדו'.‏ בדרךזו,‏ זיכרון שרירי של יציבה לקויה עשוי לגרום לפציעה,‏ כיווןשהגוף מפתח חוסר איזון שרירי ופיצוי יתר המכוון לשמראותה יציבה לקויה.‏ ואמנם,‏ כ-‏‎90%‎ מפציעות הספורט נובעותמכך.‏ לימוד יציבה נכונה ושמירה על מודעות יציבתיתיפחיתו את הסיכון לפציעות ויגבירו את יעילות התנועה.‏3. יציבותה וכוחה של השרשרת הקינטית:‏ חינוך מחדששל השרשרת הקינטית נעשה בעזרת רצף של תרגיליםמדורגים,‏ שנועדו לתרגל את צדו האחורי,‏ הצידי והקדמי שלהגוף.‏ התרגילים נבנים בהדרגה זה על גבי זה,‏ בדרגת קושיעולה.‏ הם מאפשרים הוספה של יציבות,‏ כוח ופרופריוספציהProprioception( - המידע החושי המגיע מקולטנים בגוף,‏המדווחים על מצבו ומיקומו של הגוף במרחב(.‏ מטרתהתרגילים היא לפתח את היציבות הנדרשת בשרירי הליבהובשרירי היציבה כדי לשמור על ביצוע תקין של הגוף במהלךכל פעילות.‏4. טווח תנועה תפקודי:‏ זהו טווח שבו יכולים השרירים לנועבקלות,‏ ללא הגבלה,‏ אי נוחות או מעבר ליכולתם התפקודית.‏מתח שריר נקבע ע"י איזון תפקודי בין כוח וגמישות.‏ השגהושמירה על טווח תנועה תפקודי ועל מתח שריר חשוביםלפעילות תפקודית תקינה ומניעת פציעות.‏ אם השריריםחזקים מדי וחסרים כל גמישות הם עלולים לאבד אתהתנועתיות,‏ כיוון שלא יוכלו להשיג את טווח התנועה הרצוי.‏מאידך גיסא,‏ אם השרירים גמישים וחסרים בכוח​הם מאבדיםאת הפונקציונאליות שלהם.‏ מטרת האימון מחדש של טווחיהתנועה היא להגיע לטווחי תנועה פונקציונאליים וספציפייםלענף הספורט ולמצוא את האיזון בין כוח וגמישות.‏בהתבסס על השיקולים שפורטו מעלה,‏ ניתן לסכם אתהמטרות העיקריות של חינוך תפקודי מחדש:‏‎1.1‎הבנת תבניות תנועה,‏ טכניקה ויישום של כל התרגיליםלשם חינוך תפקודי מחדש2.3.| 54 ספורט הישגי,‏ יולי 20122 השגת יציבה נכונה בכל סוג של פעילות ושמירה עליה3 פיתוח שרירי ליבה חזקים ויציבים4 שיפור הפרופריוספציה והשליטה בגוף5 חינוך מחדש של השרירים בתבניות תנועה נכונות‎6.6‎אחסון זיכרון שריר חיובי וגיוס יחידות מוטוריות7 הפחתה ‏)עד כדי ביטול(‏ של חוסר איזון שרירי ופיצוי יתרשל השרירים‏.‏‎8‎שיפור 8 טווחי תנועה וטונוס תפקודי בשרירים.‏קווים מנחים של התכניתהתועלת המשמעותית ביותר של התכנית לחינוך תפקודימחדש היא היכולת למדוד את יכולתו של הספורטאי לבצעפעילות תפקודית תקינה.‏ התקדמותו בתכנית משמשת מדדלהערכה מדויקת של הסתגלותו לפעילות שהוא מבצע.‏הסתגלות זו מספקת מדד מסוים של התקדמות,‏ הקשורהלאותו ענף ספורט ספציפי.‏במהלך התכנית הספורטאי מוערך כמה פעמים,‏ כך שאםלא צצות בעיות כלשהן הוא יכול להתקדם לשלב הבא.‏ אבלאם מתעוררות בעיות בשלב מסוים,‏ הוא נותר באותו שלב עדשהסימפטומים נעלמים.‏ רק לאחר שהספורטאי יבצע אתהמיומנויות באופן משביע רצון ויוכיח הסתגלות לפעילות הואיוכל לעבור לשלב הבא.‏להלן כמה הנחיות להתקדמות תפקודית של הספורטאי.‏דרגת הקושי של המיומנויות תעלה בהדרגה,‏ כדלהלן:‏‏•בתחילה הן תבוצענה במהירות איטית,‏ ולאחר מכן במהירותגבוהה יותר.‏‏•יהיה מעבר ממיומנויות פשוטות למורכבות‏•מיומנויות הכוללות תנועה למרחקים קצרים,‏ המתפתחותלתנועה למרחקים ארוכים‏•מיומנויות ללא עומס,‏ העולה בהדרגה.‏תיאור מקרהחלק זה של המאמר מתאר מקרה של שחקן כדורגל שנפצעברצועה הצולבת הקדמית של הברך ועבר תהליך שיקום בןכחודשיים,‏ שכלל תרגילי חיזוק בשרשרת קינטית פתוחהבאמצעות מכשיר איזוקינטי,‏ ואימונים תפקודיים.‏ לפני תהליךהשיקום,‏ במהלכו ובסיומו נערכה לספורטאי חבילת מבדקיםשתוצאותיהם מפורטים בהמשך.‏שם:‏ ריף פרץ,‏ שחקן כדורגל במכבי תל-אביבנתונים אנתרופומטריים:‏ גיל - 21; גובה - 1.80 מ';‏ משקל -80 ק"גסוג הפגיעה:‏ קרע ב-‏ACL ‏)הרצועה הצולבת הקדמית שלהברך - Ligament )Anterior Cruciate ברגל שמאלהטיפול במרפאה:‏ ניתוח שחזור גיד הפטלה ‏)שתל רקמתישנלקח מגוף החולה עצמו(‏שלב השיקום הפונקציונאלי:‏ השיקום החל 5.5 חודשיםלאחר הניתוח ונמשך חודשיים.‏טיפול בעזרת פעילות גופנית:‏ פרוטוקול לאימון הגוףמחדש באופן תפקודי.‏הערכת התפקוד:‏‏.א בדיקת כוח של כופפי/פושטי הברך באמצעות מכשיראיזוקינטי Biodex 3‏.ב הערכה קינטית וקינמטית עבור משימות ספציפיותהנעשות בשרשרת קינטית סגורה ‏]מבדק שפיפה‏)סקווט(,‏ הזדקפות,‏ ניתור ונחיתה בברך כפופה )- CMJ.])Countermovement jump

בדיקה איזוקינטית‏)לפני השיקום התפקודי ואחריו(‏א.‏ ניתוח כמותיטבלאות 4-1 מייצגות רכיבים קינטיים כמותיים שנמצאובבדיקה איזוקינטית בפושטים ובכופפי הברך - לפני השיקוםהתפקודי ואחריו - במהירויות שונות )60 מעלות לשנייהבטבלאות 1 ו-‏‎2‎ ו-‏‎180‎ מעלות לשנייה בטבלאות 3 ו-‏‎4‎‏(.‏ על-‏טבלה 1: תוצאות הבדיקה האיזוקינטית במהירות ‎60‎‏/שנ'‏ 0 לפני השיקום התפקודיפי הנתונים המופיעים בטבלה 2 ‏)בהשוואה לטבלה 1(, ניתןלראות שחל שיפור משמעותי בכוח הפשיטה והכפיפה שלהרגל המנותחת ‏)שמאל(‏ במהירות של 60 מעלות לשנייה:‏ההבדל בין הרגליים בשיא הכוח של פושטי הברך הצטמצםמ-‏‎56%‎ ל-‏‎3.2%‎‏,‏ וההבדל בשיא כוחם של הכופפים הצטמצםמ-‏‎18‎ ל-‏‎1.7%‎ ‏)מודגש באדום(.‏מומנט מרבי N-Mמומנט מרבי יחסיתלמשקל גוףעבודה כלליתיחס אגוניסט/אנטגוניסטרגל ימיןפשיטה של ‎60°‎‏/שנ'‏רגל שמאלהבדל(%)‏רגל ימיןכפיפה של ‎60°‎‏/שנ'‏רגל שמאל הבדל(%)‏18 11615015 726142183853615651המלצה12516168692285367139750טבלה 2: תוצאות הבדיקה האיזוקינטית במהירות ‎60‎‏/שנ'‏ 0 אחרי השיקום התפקודימומנט מרבי N-Mמומנט מרבי יחסיתלמשקל גוףעבודה כלליתיחס אגוניסט/אנטגוניסטרגל ימיןפשיטה ‎60°‎‏/שנ'‏רגל שמאלהבדל(%)‏רגל ימיןכפיפה ‎60°‎‏/שנ'‏רגל שמאלהבדל(%)‏1.76174210938177228996613.25.6המלצה309396148056319411155056השיפור חל גם במהירות של 180 מעלות:‏ על-פי טבלה 4, ההבדל בין הרגליים בשיא השל כוח פושטי הברך הצטמצם מ-‏‎40%‎‏)טב'‏ 3( ל-‏‎4.4%‎‏,‏ וההבדל בשיא כוח הכופפים הצטמצם מ-‏‎12%‎ ל-‏‎7.5%‎‏.‏ על-פי ספרות המחקר,‏ מומלץ הבדל של עד 10% בכוחהרגליים.‏טבלה 3: תוצאות הבדיקה האיזוקינטית במהירות ‎180‎‏/שנ'‏ 0 לפני השיקום התפקודימומנט מרבי N-Mמומנט מרבי יחסיתלמשקל גוףעבודה כלליתיחס אגוניסט/אנטגוניסטרגל ימיןפשיטה ‎180°‎‏/שנ'‏רגל שמאלהבדל(%)‏רגל ימיןכפיפה ‎180°‎‏/שנ'‏רגל שמאלהבדל(%)‏1213101130609115148700

ב.‏ ניתוח איכותניבמקביל לניתוח הכמותי משולב גם ניתוח איכותני.‏ איורים4-1 מבטאים את הניתוח האיכותני,‏ כפי שמופיע במכשורהאיזוקינטי,‏ לפני השיקום הפונקציונאלי ואחריו.‏ איורים 1 ו-‏‎2‎מציגים את עקומות ייצור הכוח לפני השיקום ואחריו במהירותשל ‎60°‎‏/שנייה,‏ ואיורים 3 ו-‏‎4‎ מציגים את העקומות במהירותשל ‎180°‎‏/שנ'.‏ כפי שניתן להבחין,‏ איורים 2 ו-‏‎4‎ ‏)אחרי השיקוםהפונקציונאלי(‏ מציגים ייצור כוח הרבה יותר תקין ‏)פושטיםוכופפים(‏ לעומת איורים 1 ו-‏‎3‎ ‏)לפני השיקום(,‏ שלא ברורבעקומות מי הם הפושטים ומי הכופפים ‏)וזאת בשל הפציעהכמובן(.‏ההמלצה ליחס שבין כוח שריר ההמסטרינג ‏)כופפי ברך(‏ לכוחהשריר הארבעה-ראשי ‏)פושטי הברך(‏ הוא שני שלישים )66%(.בהתבסס על הניתוח האיכותני ניתן להבחין שאחרי השיקום‏)כאמור,‏ איורים 4+2( היחס כופפים/פושטים הוא בהתאםלהמלצות,‏ מה שמצביע על הצלחת השיקום הפונקציונאלי.‏מומנט N-Mמומנט N-Mזמן בשניותאיור 1: עקומת ייצור כוח במהירות ‎60°‎‏/שנ'‏ ‏)ברגל שמאל(‏לפני השיקום הפונקציונאליזמן בשניותאיור 2: עקומת ייצור כוח במהירות ‎60°‎‏/שנ'‏ ‏)ברגל שמאל(‏אחרי השיקום הפונקציונאלימומנט N-Mמומנט N-Mזמן בשניותאיור 3: עקומת ייצור כוח במהירות ‎180°‎‏/שנ'‏ ‏)ברגל שמאל(‏לפני השיקום הפונקציונאליזמן בשניותאיור 4: עקומת ייצור כוח במהירות ‎180°‎‏/שנ'‏ ‏)ברגל שמאל(‏אחרי השיקום הפונקציונאליתמונות 4-1: אסטרטגיה קינמטית לפני הניתור במבדק CMJ ברגל אחת - לפני ואחרי השיקום הפונקציונאלילפני השיקום21אחרי השיקום43| 56 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

ריף פרץ,‏ כדורגלן מכבי תל-אביב,‏ עברשיקום תפקודי שנמשך 8 שבועות בעקבותניתוח לשחזור הרצועה הצולבת בברך.‏ לאחרהטיפול נצפה שיפור בכל המרכיבים הקינטייםוהקינמטיים בשתי הרגליים ‏)הבריאה והפצועה(‏מבדק :)CMJ( Countermovement Jumpניתוח קינטי וקינמטילפני הניתור:‏ כאמור,‏ במבדק CMJ הנבדק כופף מעט אתהברכיים,‏ מזדקף,‏ מנתר לגובה ברגל אחת ‏)בגוף ישר(‏ונוחת בברך כפופה.‏ תמונות 4-1 מדגימות את האסטרטגיההקינמטית של כל המקטעים של הגפה התחתונה והגב לפניהניתור,‏ תוך השוואה בין המצב לפני השיקום ואחריו.‏ בתמונות3 ו-‏‎4‎ ‏)אחרי השיקום(,‏ לעומת תמונות 1 ו-‏‎2‎‏,‏ ניתן לזהות פחותהעמסה על הגב ‏)זווית גדולה יותר בגב,‏ פחות כפיפה בגב(‏ושימוש גבוה יותר בברך במהלך הכפיפה בברך טרם הניתורלגובה.‏אחרי הנחיתה:‏ תמונות 8-5 מדגימות את האסטרטגיההקינמטית של כל המקטעים של הגפה התחתונה והגב אחריהנחיתה,‏ תוך השוואה בין המצב לפני השיקום ואחריו.‏ כפישניתן להבחין,‏ כתוצאה מהשיקום הפונקציונאלי שונו אצלהספורטאי אסטרטגיות הנחיתה לאחר הניתור ‏)תמונות 8(. 7,ניתן לזהות שזווית השרשרת הקינמטית בגפה התחתונה קטנה,‏עובדה המצביעה על ספיגת כוחות יעילה יותר של המקטעיםהמעורבים באסטרטגיית הנחיתה והקטנת האימפקט בזמןהנחיתה של פלג הגוף התחתון בקרקע.‏סיכוםחזרה לתפקוד ספורטיבי מלא לאחר פציעה היא תמידתקופה רגישה,‏ ולעתים קרובות כוללת סיבוכים על רקעפיזיולוגי ופסיכולוגי,‏ המגבילים את יכולותיו הספורטיביות שלהספורטאי.‏ הדרך המתאימה ביותר לצמצום פרק-זמן השיקוםשלו היא קידום גישה טיפולית,‏ ייחודית ואישית,‏ שבעזרתה הגוףמביא את עצמו לחינוך תפקודי מחדש,‏ ספציפי לענף הספורטשל הספורטאי.‏ לעומת זאת,‏ חזרה לפעילות ספורטיביתבאופן שגוי מיוחסת בדרך כלל לחוסר התאמה בין הדרישותהספורטיביות לבין יכולותיו הפיזיות של הספורטאי.‏ כיום,‏תודות לחידושים האחרונים במחקר בתחום רפואת הספורט,‏ניתן היה להציג בפני הקוראים מגוון של בדיקות קינטיותוקינמטיות לשם מעקב אחר שיקום הספורטאי.‏ריף פרץ,‏ כדורגלן מכבי תל-אביב,‏ עבר שיקום פונקציונאלישנמשך 8 שבועות בעקבות ניתוח לשחזור .ACL במהלךהשיקום היה שיתוף פעולה מלא עם הצוות המקצועי והרפואישל הקבוצה ובמיוחד עם מאמן הכושר.‏ כפי שמודגם במאמר‏)בטבלאות,‏ באיורים ובתמונות(,‏ נצפה שיפור בכל המרכיביםהקינטיים והקינמטים בשתי הרגליים ‏)הבריאה והפצועה(.‏ ריףעצמו הצהיר שהוא חש שיפור רב במצבו,‏ ולטענתו הוא אינומרגיש כלל הבדלים בכוח רגליו.‏ הוא חזר לפעול,‏ ובחלקמהמשחקים אף השתתף בכל 90 הדקות.‏תמונות 8-5: אסטרטגיה קינמטית אחרי הנחיתה במבדק CMJ ברגל אחת - לפני ואחרי השיקום הפונקציונאלילפני השיקום65אחרי השיקום87יולי 2012, ספורט הישגי | 57

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםאימרי גניאל שחייה | 100 מטר חזהמאמן:‏ ליאוניד קאופמןאנסטסיה גלושקוב ואינה יופהשחייה אמנותית | דואטמאמנת:‏ טטיאנה ציםגידי קליגר וערן סלעשייט | דגם 470 גבריםמאמן:‏ אייל לויןלי קורזיץ שייט | גלשן רוח נשיםמאמן:‏ בן פינקלשטיין| 58 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

פסיכולוגיה של הספורט >אינטליגנציה רגשיתבשירות המאמןמודעות עצמית ברמה גבוהה,‏ שליטה עצמית,‏ אופטימיות,‏ מנהיגות,‏ כישורים חברתייםויכולת לחוש את רגשותיהם של אחרים ולהשפיע עליהם - כל אלה מאפיינים אנשיםבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה.‏ ואלה הם גם המאפיינים של מאמנים ברמה גבוהה,‏שאמורים להוות מודל התנהגותי עבור ספורטאיהם.‏ד"ר שרגא שדה | פסיכולוג ספורטtuts@zahav.net.ilיולי 2012, ספורט הישגי | 59כדי להמחיש את המושג ‏'אינטליגנציהרגשית'‏ הקורא מתבקש לחשוב עלהתנהגויות כגון:‏ א.‏ מודעות לתחושתרוגז או מגננה;‏ ב.‏ שימוש בחשיבהחיובית במצבי לחץ;‏ ג.‏ סיוע לאנשים,‏המביעים דעות שונות,‏ להגיע להסכמה;‏ד.‏ היכולת לחשוב ו'לראות'‏ דבריםמנקודת מבטם של אנשים אחרים.‏לאנשים המסוגלים לחוש ולהתנהגכך יש ‏'אינטליגנציה רגשית':‏ מודעותעצמית לרגשותיהם,‏ תחושת שליטהואופטימיות,‏ כישורים חברתיים,‏השפעה על אחרים ויכולת ‏'לחוש'‏ אתרגשותיהם ותחושותיהם של הסובביםאותם.‏ כל הגורמים הללו מסייעיםלאדם להתמודד באופן חיוני ובונה עםהאתגרים והמכשולים הניצבים בפניובמהלך חייו.‏מהי אינטליגנציה רגשית?‏גולמן )1977(, בספרו ‏"אינטליגנציהרגשית:‏ מדוע היא משמעותית יותרמאינטליגנציה רגילה",‏ טוען כי ‏"כל אחדיכול להתרגז - אין קל מזה;‏ אך להתרגזעל האדם הנכון,‏ למטרה הנכונה ובדרךהנכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר".‏גולמן טען שהאינטליגנציה הרגשיתמורכבת מארבעה אלמנטים,‏ המפורטיםבטבלה 1.הפסיכולוג גרדנר )1983( הפריד ביןאינטליגנציה תוך-אישית ‏)מודעותעצמית(‏ ובין-אישית ‏)הבנת האחר(.‏

צילום:‏ ניר בוקסנבויםמאייר וסאלוביי )1990( היו הראשוניםשהחלו לפרסם מאמרים מדעייםבתחום האינטליגנציה הרגשית.‏ גישתםהתבססה על הרעיון שהיכולות הרגשיותוהחברתיות שלנו עשויות להיות מאוגדותבתוך המושג ‏'אינטליגנציה רגשית'.‏ הםחילקו אותה לארבעה מרכיבים:‏א.‏ קליטה מדויקת של רגשות ה'עצמי'‏והאחרים ‏)שפת גוף(‏ב.‏ שימוש ברגשות כדי להקל עלהחשיבהג.‏ הבנה של הפירושים הרגשיים שלנוושל אחריםד.‏ ניהול הרגשות שלנו ושל אחרים.‏מרכיבים אלו עשויים לתרום ל:‏‏•שיפור היכולת להתחבר ולחזק אתהקשר הבין-אישי עם אחרים‏•השגת מטרות אישיות‏•שמירה לאורך זמן על קשרים שכברנוצרו‏•יכולת טובה לקלוט את רגשות האחרולהתייחס אליהם ‏)אמפתיה(‏‏•היכולת לפתור קונפליקטים אישייםובין-אישיים ביעילות.‏מודל האינטליגנציה הרגשית,‏ על-פימאייר וסאלוביי,‏ מוצג באיור 1.טבלה 1: מרכיבי האינטליגנציה הרגשית ‏)גולמן,‏ 1977(מודעות חברתית‏•אמפתיה‏•מודעות ארגוניתניהול יחסים‏•יכולת השפעה על אחרים‏•יכולת ליצור מוטיבציה באחרים‏•יכולת טיפול בקונפליקטים‏•יכולת בניית צוותשמירהעל רמתמוטיבציהמיטביתהיכולתלהיעזרברגשות כדילהבהיר אתעמדותיךתכנון שקולבמצבי לחץאינטליגנציהרגשיתהיכולתלווסת רגשותולשלוטבהםשל האנשים של עצמךבסביבתךמודעות עצמית‏•מודעות עצמית רגשית‏•הערכה עצמית מדויקת‏•ביטחון עצמיניהול עצמי‏•שליטה עצמית רגשית‏•יכולת הסתגלות למצבים משתנים‏•צורך בהישג‏•אופטימיות ‏)חשיבה חיובית(‏לגבי האחריםשאתה בקשראיתםהיכולתלהעריךרגשותולהביעםביחס לעצמךולמה שאתהמרגישבר-און )2006( טבע את המושג ‏'מנתמשכל רגשית'‏ -( Quotient Emotional)E.Q ופיתח את המבחן הראשון למדידתהאינטליגנציה הרגשית.‏ לדבריו,‏ההבדלים בין אנשים ב'מנת משכלרגשית'‏ מסבירים כ-‏‎33%‎ מהבדליההצלחה של עובדים במילוי תפקידם.‏זהו ממצא מרשים בהתחשב בכךשבמחקרים נמצא כי ההבדל במנתאיור : 1 מודל אינטליגנציה רגשיתשל מאייר וסלוביי )1990(לגלותאמפתיהלמצבם הרגשישל אחריםהיכולתלהביע רגשותבמיליםהיכולת לבטאאת הרגשותבשפת הגוףללא מילים| 60 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

ז'וזה מוריניויולי 2012, ספורט הישגי | 61המשכל השכלית מסביר רק 6% מהבדליההצלחה במילוי התפקיד ‏)גולמן,‏ 1995,1998; וגנר,‏ 1997(. החוקר הדגיש כי‏"כדי לקדם את האנשים המתאימיםלתפקיד או לקיים הכשרה מתאימה,‏עלינו למדוד את האינטליגנציה הרגשיתשלהם,‏ לאתר את המרכיבים הנחוציםלהצלחה בתפקיד המסוים,‏ לזהות אתהעובדים בעלי אינטליגנציה רגשית,‏לטפחם ולקדמם".‏מאייר )2012(, שהתבססה על המודלהמוצג באיור 1, מדגישה שהאינטליגנציההרגשית היא היכולת לקלוט רגשות,‏להבינם,‏ לארגנם ולווסת אותם כךשיסייעו לקבל החלטות חשיבתיותנכונות ויובילו להתפתחות רגשיתואינטלקטואלית.‏מחקרים בתחום האינטליגנציה הרגשיתהראו שמנהיגים שדורגו כבעלי תפקודיעיל קיבלו ציונים גבוהים במרכיביהאינטליגנציה הרגשית:‏ התייחסולרמת מודעות עצמית גבוהה,‏ כלומריכלו לזהות רגשות ולבטאם ברמתביטחון עצמי ובתחושת מסוגלות עצמיתגבוהה בכל הקשור ליכולתם להשיגאת המטרות שהציבו לעצמם ולאחרים‏)גולמן,‏ 1998(.מחקרים בתחום הספורטמודעות עצמיתמחקר שבדק מצבים רגשיים שלספורטאים בהקשר להצלחה ו/אולכישלון בתחרות מצא שלספורטאיםברמת אינטליגנציה רגשית גבוהה היויתרונות לעומת אחרים ‏)ליין,‏ 2005(:‏•הם מווסתים טוב יותר את מצבםהיכולת להשרות רוגע וחשיבהרציונלית בצד דריכות מהווהמרכיב חשוב בעולם הספורטהתחרותי,‏ שמאופיין בשינוייםבתדירות גבוהה ובצורךלהתמודד עם מצבי לחץהרגשי בהקשר לדרישות המצב.‏‏•הם מרבים,‏ יותר מאחרים,‏ להשתמשבמיומנויות פסיכולוגיות דוגמתהדמיה,‏ הצבת מטרות ודיבור עצמיחיובי לשם התאמת רמת העוררותהגופנית והרגשית לפני התחרויותובמהלכן.‏‏•הם חזקים יותר מבחינה מנטאליתונהנים יותר מהפעילות שעסקו בה.‏מחקר שפורסם על-ידי הוועדהאולימפי הקנדי הדגיש גם הוא אתחשיבות מרכיב ה'מודעות העצמית'‏בכל הקשור להתמודדות יעילה במצבילחץ בספורט.‏ במחקר השתתפו 27ספורטאים אולימפיים ו-‏‎30‎ מאמנים,‏ונמצא שהמרכיבים שדווחו כקשוריםלרמת ביצוע מיטבית היו מודעות עצמיתגבוהה של הספורטאי וקשר חזק מאמן-‏ספורטאי )2009 .)Hanson, המסקנהמכאן היא שמודעות עצמית גבוהה שלהמאמן והספורטאי עשויה:‏‏•לסייע בזיהוי הגורמים הייחודייםהיוצרים בהם תגובות מחשבתיות,‏רגשיות והתנהגותיות.‏‏•לעזור בבחירת סוגי ההתנהגויותשיאפשרו סיכוי גדול יותר להשיג אתמטרותיהם.‏חשוב להדגיש שמודעות עצמית מהווהתנאי מוקדם לתקשורת וליחסים בין-‏אישיים יעילים.‏ לדוגמה,‏ סנגין )2008(טען שרמת האינטליגנציה הרגשית שלמאמנים ניבאה את יעילות האימון ואתההתנהגויות המנהיגותיות המיטביותשלהם.‏מנהיגותג'ון וודן,‏ הנחשב לגדול מאמני הכדורסלבהיסטוריית ה-‏NCAA National()Athletic Collegiate Association טעןש"אי שליטה ברגשותיך הוא האויבשלך.‏ על המאמן להיות מסוגל לשלוטברגשותיו ולדעת לזהותם כדי להובילאת שחקניו בצורה עקבית ולשמור עלהערכה כלפיו".‏ דעה זו נתמכה על-‏ידי חוקרים רבים בתחום זה ‏)למשל -קרוזו,‏ מאייר וסלוביי,‏ 2002(, שטענו כיהאינטליגנציה הרגשית מהווה מרכיבחשוב בכל הקשור למנהיגות יעילה,‏ והיאאחד המאפיינים של מנהיגים גדולים.‏האינטליגנציה הרגשית מאפשרת להםלפתח צוותים חזקים וליצור ערוציתקשורת יעילים יותר עם המונהגים.‏בהתייחס לעובדה שהמאמן בספורטאמור להוות מודל מנהיגותי לשחקניו,‏ניתן לומר שככול שלמאמן יהיומרכיבים רבים יותר המתייחסים לרמהגבוהה של אינטליגנציה רגשית דוגמתשליטה ברגשות,‏ יכולת לווסת אתרגשות שחקניו לפני התחרות,‏ במהלכהולאחריה ושמירה על רמת לחץ מיטביתשל עצמו ושל שחקניו - כך הוא יהיהמנהיג טוב יותר ויהיה מסוגל להשפיעעל שחקניו בצורה מיטבית.‏בהקשר זה,‏ ניומן )2009( הציג מודל

המכונה Capital” The Emotional.“Model לדבריו,‏ מנהיגים בעלי משאברגשי מסוגלים לכוון ולהדריך אנשיםבאמצעות מתן דגש למניעים הראשוניםשל ההתנהגות - הרגשות.‏ לטענתו,‏בהתאם למחקרם של סטפן ופלאטו)2007(, מתפתחת תמונה חדשה במחקרבתחום זה באשר למנהיגות,‏ המדגישהשלושה גורמים מהותיים:‏1. מנהיגים הם יעילים כאשר הםמתחברים לציפיות ולשאיפות שלאנשים.‏ במילים אחרות,‏ כאשר הםמבינים מה רוצה האחר ומסייעים לולחבר בין שאיפותיו לבין צורכי המערכתשהוא מתפקד בה.‏2. הם מזהים את הצורך הבסיסי שלאנשים להיות שייכים לקבוצה ובוניםזהויות משותפות,‏ המחזקות את תחושתהשייכות לקבוצה.‏3. הם בעלי כישורים מתקדמים ביכולתלהיות מעורבים ולזהות ולווסת אתהמניעים האמתיים העומדים בבסיסהביצוע ‏)שלהם ושל האחרים(.‏מנהיג מצליח הוא אפוא בעל יכולותלנהל את רגשותיו ולהשפיע עלרגשותיהם של אחרים בכל הקשורלהשגת מטרות.‏בסקירת מחקרים שערך ניומן במהלך10 שנים הוא בחן את הקשר ביןאינטליגנציה רגשית לבין מנהיגות.‏הממצאים הצביעו על מתאם גבוה ביןשני המשתנים.‏ מנהיגים יעילים קיבלוציונים גבוהים מהממוצע ב:‏אחריות עצמית Self-Reliance(היכולת לקבל אחריות להחלטותולתכנוןככול שלמאמן יהיו מרכיביםרבים יותר המתייחסים לרמהגבוהה של אינטליגנציה רגשיתדוגמת שליטה ברגשות,‏ יכולתלווסת את רגשות שחקניו לפניהתחרות,‏ במהלכה ולאחריהושמירה על רמת לחץ מיטביתשל עצמו ושל שחקניו - כךהוא יהיה מנהיג טוב יותר‏•ביטחון עצמי Self-Confidence( ) -היכולת לשמור על הערכה עצמיתחיובית‏•כישורי יחסים בין-אישיים Relational()Skills - היכולת לתקשורת יעילהולשמירה על ציפיות חיוביות מהאחרים.‏מרכיבים אלו מאפשרים למנהיגלהציג התנהגות בטוחה,‏ להעבירבאופן ברור את המטרות והחזון שלהארגון וליצור אמונה באחרים לשםהשגת המטרות.‏אינטליגנציה רגשיתוביצוע מיטבי בספורטעל בסיס המודל שלו,‏ ניומן פיתח שאלוןשמטרתו לעזור למדוד את הכישוריםהפסיכולוגיים-רגשיים בעולם הספורט.‏השאלון התבסס על מקבץ של שישהמשתנים פסיכולוגיים,‏ שנמצאו קשוריםלביצוע מיטבי בספורט:‏ מוטיבציה,‏ביטחון עצמי,‏ עוררות ופעילות,‏ ריכוזוקשב,‏ ויסות הלחץ והתמודדות עםמצבים משתנים.‏ ספורטאי צמרת נמצאוכעושים שימוש רב יותר במיומנויותפסיכולוגיות בהשוואה לספורטאיםברמות נמוכות יותר.‏ עוד ועוד עובדותמצביעות על כך שמרכיבי האינטליגנציההרגשית מתבססים למעשה על יכולתושל הספורטאי לנהל ולווסת את רגשותיו.)Hardy Gould, 1996(מרכיבי האינטליגנציה הרגשיתוהמאמןבהתבסס על ההנחה שמאמן בעלאינטליגנציה רגשית גבוהה עשוי להוותמודל לחיקוי עבור ספורטאיו,‏ גלילי)2012( מדגיש את חשיבותם של מרכיביהאינטליגנציה הרגשית בעולם הספורט.‏הוא מציג את הגורמים הקשורים למאמןבספורט:‏מודעות עצמית:‏ היכולת להבין אתהרגשות ואת מצבי הרוח הן מבחינתהשפעתם על המאמן והן מבחינתהשפעתם על הספורטאים.‏ מרכיב זהיעזור למאמן לעשות הבחנה ברורהונכונה יותר בין הצרכים האישיים שלולבין צורכי הספורטאי.‏ויסות עצמי:‏ היכולת לשלוט ברגשותשעלולים ליצור התנהגויות הרסניות הןכלפי המאמן עצמו והן כלפי הספורטאישלו.‏ ויסות עצמי ברמה גבוהה ייצוראווירה של אמינות מקצועית ונכונותלקבל משוב.‏ חשוב לזכור שהיכולתלהשרות רוגע וחשיבה רציונלית,‏ בצדדריכות,‏ מהווה מרכיב חשוב בעולםהספורט התחרותי,‏ שמאופיין בשינוייםבתדירות גבוהה ובצורך להתמודד עםמצבי לחץ.‏מוטיבציה:‏ לכאורה נראה שהתייחסותלמוטיבציה אישית היא מיותרת.‏ אחריהכול,‏ מאמנים רבים מונעים על-ידיהצורך להצליח,‏ להיות מוערכים ולהגיעלפסגה.‏ אולם הכוונה כאן היא לסוגשונה של מוטיבציה.‏ מאמנים הנהנים- ) •| 62 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

ג'ון וודןמקריירות ארוכות ומוצלחות מאופייניםכבעלי תשוקה לאימון,‏ שהיא מעברלהישגים ולמעמד החברתי.‏ מאמניםאלו אוהבים את הריגוש שבתחרותואת הסיפוק שמתלווה לתהליך הסיועוהקידום של ספורטאיהם.‏אמפתיה:‏ היכולת להיות,‏ מבחינהרגשית וחשיבתית,‏ ב'נעליו של האחר'‏במטרה למצוא את הדרך הנכונהלעזור לו ולקדמו.‏ מאמנים אמפתייםיוצרים קשרי אמון ותחושת ביטחוןבספורטאיהם.‏ חשוב לזכור שלא מדוברבהזדהות עם השחקן אלא ביכולת להיותמסוגל להבין את הקורה אותו מנקודתראותו של הספורטאי ומשם לבנות אתתהליך השינוי שיסייע לו להשתנות במהשנדרש.‏כישורים חברתיים:‏ היכולת של המאמןלנהל ביעילות מערכת יחסים טובה עםהסובבים אותו דוגמת שחקנים,‏ אנשיצוות,‏ אנשי ניהול,‏ אוהדים ותקשורת,‏ולבנות קשר אמין ויציב עמם.‏תרגול לחיזוקהאינטליגנציה הרגשיתקרוסו,‏ מייר וסלובי )2002( הציגואת ‏"מודל היכולת"‏ Model) ,(Abilityהמדגיש את הכתוב לעיל.‏ לדבריהם,‏מרכיבי האינטליגנציה הרגשית עומדיםבבסיסה של מנהיגות יעילה.‏ החוקריםמדגישים שארגונים חייבים להעריך אתרמת האינטליגנציה הרגשית בתהליךשל בחירה ופיתוח של מנהיגים ומנהלים.‏כדי לשפר את האינטליגנציה הרגשיתניתן להיעזר בתרגילים הבאים:‏1. היזכר במצב שבו הביצוע שלך היהמשמעותי מאוד עבורך,‏ כלומר לפניתחרות שהצלחת בה.‏ רשום במדויק מההיו מחשבותיך לקראת הביצוע ובעיקרמה היתה הרגשתך.‏ בדרך כלל המצביםהרגשיים הקשורים לביצוע מוצלח יכללוביטחון,‏ רוגע המלווה בדריכות וציפייההמלווה בהתרגשות לקראת הרצוןלהביא לביטוי את היכולות האישיות.‏2. כתרגיל נוסף,‏ שמטרתו לעזורלשיפור הוויסות העצמי,‏ אפשר לעצמךלדמיין שלושה תסריטים שבהם אתהנוטה לאבד שליטה.‏ רשום לעצמךאת המחשבות השליליות שאתה יוצרכתגובה לאירועים אלו,‏ וזהה את הרגשותהשליליים שבאים לביטוי בהתנהגותאימפולסיבית.‏ עכשיו אפשר לעצמךלהחליף את המחשבות השליליותבמחשבות חיוביות ומציאותיות יותר,‏ ותןלעצמך לשנן מחשבות אלו,‏ לתרגל אותןולהביאן לידי ביטוי אם תסריט אחד ‏)אויותר(‏ אכן יקרה במציאות.‏למעשה,‏ רישום ומעקב של המחשבותוהרגשות המאפיינים את הספורטאילפני תחרות ובמהלכה,‏ הן לאחרביצועים מוצלחים והן לאחר כישלונות,‏מאפשרים לו לחזק את המודעותהעצמית ביחס למרכיבי האינטליגנציההרגשית שקשורים להצלחה.‏להלן כמה טיפים נוספים לשיפורהאינטליגנציה הרגשית:‏א.‏ הקשבה למוזיקה:‏ זהה אסטרטגיותהמאפשרות לך לווסת את רמת העוררותהגופנית והרגשית שלך.‏ הקשבהלמוזיקה לפני ביצוע עשויה להביאלרגשות חיוביים.‏ב.‏ הצבת מטרות רגשיות ממוקדות:‏כאשר אתה מודע לרגשות המלוויםאותך לפני ביצוע מוצלח ובמהלכו,‏ הצעדהבא הוא להציב לך כמטרה להתחברלמחשבות שיוצרות אצלך רגשות אלו.‏שינון המחשבות יגביר את הסיכוי להיותמלווה ברגשות שיאפשרו ביצוע מיטבי.‏ג.‏ ‏'דיבור חיובי':‏ דיבור עצמי ושמירה עלתחושת מסוגלות עצמית חיובית,‏ בעיקרלאחר ביצועים פחות טובים,‏ עשוייםלסייע לך לחזק את האינטליגנציההרגשית.‏סיכוםאינטליגנציה רגשית מתייחסת ליכולתושל האדם להבחין,‏ להבין,‏ ליישם ולנהלאת מצבו הרגשי.‏ מרכיבי האינטליגנציההרגשית זוהו כמשמעותיים ביותר בכלהקשור למנהיגות מיטבית;‏ ובכל מהשקשור לשמירה על רמת מוטיבציהמיטבית בדרך להשגת המטרות - הרבהיותר מהאינטליגנציה השכלית.‏בעזרת חמשת המרכיבים העיקריים שלהאינטליגנציה הרגשית שהוצגו במאמר- מודעות עצמית,‏ ויסות עצמי,‏ מוטיבציה,‏אמפתיה וכישורים חברתיים,‏ המאמןעשוי לבחור את האסטרטגיות הנכונותיותר כדי לתפקד כהלכה ולשמר אתיכולתו זו בעיקר במצבי לחץ.‏ הוא גםיכול לסייע לשחקניו לשפר את יכולתהוויסות העצמי שלהם ולהגיע לרמתריגוש אופטימלית.‏כפי שצוין,‏ ממצאי המחקר מצביעים עלמתאם חיובי גבוה בין רמת האינטליגנציההרגשית של המאמן לבין יעילות האימון.‏וכפי שצוין,‏ מדובר במרכיב שניתן לפתחוולשכללו בתהליך של פיתוח מודעותאישית,‏ התורם להגברת הרגישות שלהמאמן כלפי עצמו וכלפי ספורטאיו.‏יולי 2012, ספורט הישגי | 63רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.il

כדורעף חופים >כדורעף חופים:‏המטרה ריו 2016אנשי מקצוע רבים סוברים שמבין משחקי הכדור - יש לנבחרת ישראל בכדורעף חופיםהסיכויים הטובים ביותר להעפיל למשחקים האולימפיים.‏ ואכן,‏ זהו ענף המתאים לישראלכמו כפפה ליד - מזג האוויר החם ברוב ימות השנה,‏ החופים לכל אורכה של המדינה,‏הממדים האנתרופומטריים המתאימים של הספורטאים וקבוצה שמורכבת משני שחקניםבלבד.‏ היעד של איגוד הכדורעף הוא אפוא - ריו 2016.יניב נוימן | מנכ"ל איגוד הכדורעףyaniv@iva.org.ilדני אורן | מתאם מקצועי,‏ היחידה לספורט הישגיdanio@wingate.org.ilהמשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 היו הראשונים שהנהיגואת ענף הכדורעף חופים כספורט אולימפי.‏ מאז ועד היוםהפך הספורט הזה,‏ שמשחקים בו שני שחקנים מכל צד שלהרשת,‏ יחפים על מגרש חולי,‏ למרתק מאין כמוהו.‏ תעיד עלכך העובדה שהוא היה לענף הראשון שנמכרו בו כל הכרטיסיםלמשחקים האולימפיים הקרובים בלונדון.‏ האיצטדיון מכיל12,000 צופים,‏ והוא צפוי להתמלא שלוש פעמים במהלך כליום משחקים.‏כדורעף החופים החל להתפתח בחופי קליפורניה בתחילת שנותהעשרים של המאה הקודמת,‏ וכיום הוא משוחק ביותר ב-‏‎150‎מדינות בכל רחבי העולם.‏ במאמר זה נתאר את התפתחותהכדורעף חופים בעולם,‏ את המגמות בעולם ואת השינוייםהחוקתיים שחלו בענף.‏ בחלקו השני נתמקד בכדורעף חופיםבישראל מתוך ראייה עתידית לקידום הענף בארץ.‏התפתחות הענף בעולםמשחק הכדורעף,‏ שהיווה את הבסיס לכדורעף חופים,‏ הומצאבשנת 1895 על-ידי ווליאמס מורגן,‏ מרצה במרכז לחינוך גופניYMCA בארצות-הברית,‏ שחיפש עבור הסטודנטים שלו משחקהמשלב אלמנטים של כדורסל,‏ טניס וכדוריד,‏ אך אינו מצריך| 64 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

מגע גופני.‏ מורגן קרא למשחק ,"Mintonette" ורק בהמשךשינה את השם ל"‏Volleyball‏".‏ המגרשים הראשונים בכדורעףחופים הוקמו בחופי סנטה מוניקה,‏ קליפורניה,‏ והמשחקיםנועדו למשפחות ששיחקו על-פי חוקי הכדורעף )6X6(. רקמאוחר יותר החל כדורעף החופים להופיע גם בארצות אירופה,‏במדינות כמו צרפת,‏ בולגריה,‏ צ'כוסלובקיה ולטוויה.‏ינואר 2012, ספורט הישגי | 65בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב בשנות השלושיםשל המאה הקודמת ‏'ברחו'‏ אנשים אל החופים והחלו לשחקבקבוצות קטנות יותר - 4X4, 3X3. הטורניר הראשון לזוגותהתקיים בשנת 1947 בקליפורניה,‏ והמנצח זכה בפחית ‏'פפסי'.‏כדורעף חופים הפך לחלק מהוויית החיים בקליפורניה -המרחבים החוליים לאורך הים,‏ מזג האוויר הנוח והמוזיקה,‏וטורנירים רבים נערכו בכל חופי המדינה.‏ בשנת 1965 הוקמההתאחדות כדורעף החופים של קליפורניה ,)CBVA( שמיסדהאת המשחק באמצעות חוקים ולוחות זמנים.‏ במקביל החלהמשחק להתפתח בברזיל והפך למשחק המתחרה בכדורעףהמסורתי - כדורעף אולמות.‏בתוך זמן לא רב הפך המשחק למקצועני,‏ בהובלתן של ארה"בוברזיל.‏ בשנת 1974 התקיים בסן-דייגו הטורניר הראשוןשפרסיו )1500 דולר(‏ מומנו ע"י נותן חסות.‏ סבב החופיםהראשון התקיים בארה"ב בשנת 1982 וכלל 7 טורנירים ופרסיםבסך 52,000 דולר.‏ שנה לאחר מכן נוסדה התאחדות כדורעףהחופים המקצועית בארצות-הברית .)AVP( הנשיא השני שלהתאחדות הכדורעף העולמית,‏ רובן אקוסטה,‏ שנבחר בשנת1984, הבין מהר מאוד את הפוטנציאל הטמון במשחק,‏ וב-‏1989 ייסד את הסבב העולמי בכדורעף חופים,‏ שבתחילתדרכו כלל שלושה טורנירים ‏)בברזיל,‏ באיטליה וביפן(‏ ובשיאוכלל יותר מ-‏‎30‎ מדינות.‏תור הזהב האולימפי והתפתחותהסבב העולמי 2008-1990במשחקים האולימפיים בברצלונה 1992 הוגדר כדורעף החופיםכ"ענף ניסיוני",‏ וכאמור,‏ ארבע שנים לאחר מכן,‏ באטלנטה,‏הפך לחלק מהמשפחה האולימפית.‏ באטלנטה חזו במשחקיםיותר מ-‏‎100,000‎ צופים,‏ והענף הפך לסיפור הצלחה עצום בכלאחד מארבעת המשחקים האחרונים.‏ סבב הכדורעף חופיםהתפתח ‏]כל תחרות מזכה בניקוד של התאחדות הכדורעףהעולמית ,])FIVB( ובשנת 2003 נחתם הסכם חסות עם חברתהשעונים סווטש,‏ שתקף עד היום.‏איורים 3-1 מתארים את המגמות שחלו בענף במהלך השניםבהקשר למספר האירועים בו,‏ מספר הצופים וסך הפרסיםהמחולקים למנצחים באותן תחרויות.‏ כפי שניתן לראות,‏ משנת1989 חלה עלייה משמעותית במספר האירועים,‏ במספרהצופים ובסך הפרסים,‏ מה שמצביע על אטרקטיביות הולכתועולה של הענף.‏במטרה להגדיל את מספר המדינות המשתתפות בכדורעףהחופים החליטה הנהלת ה-‏FIVB על שינוי במתכונת ההעפלהלמשחקים האולימפיים.‏ עד משחקי בייג'ין 2008 העפילו24 הזוגות המדורגים הכי גבוה ‏)בהגבלה של עד שני זוגותלמדינה(.‏ ללונדון העפילו 16 הזוגות הבכירים,‏ והיתר ‏)פרטלמארחת(‏ יעשו זאת במסגרת תחרות קדם אולימפית/אליפותיבשתית.‏ כלומר,‏ כל יבשת תיוצג ע"י מדינה אחת לפחות,‏ וכלהתאחדות יבשתית תהיה אחראית לטורנירים שלה.‏ מבנהזה הביא לכך שלקראת משחקי לונדון השתתפו יותר מ-‏‎150‎מדינות בתחרויות היבשתיות Cap' .'Continentalהמנצחים באליפות אירופה עד גיל 20שנערכה בתל-אביב ב-‏‎2011‎איור 1: מגמות במספר האירועים בכדורעף חופים -Tour' ,'Swatch World בשנים 2007-1989איור 2: מגמות בכמות הצופים באירועי כדורעף חופיםבשנים 2005-1989איור 3: מגמות בגובה הפרסים הכספיים המוענקיםלמנצחים בשנים 2007-1989

שינויים בחוקה:‏ יותר משחקפחות הפסקותמשחק הכדורעף חופים התפתח אמנם בקצב מהיר ‏)ראהאיורים 3-1(, אך עדיין היה צורך ‏'להתאימו'‏ למדיום הטלוויזיוני,‏כפי שנעשה בכדורעף האולמות ובענפי ספורט אחרים.‏ לחץהטלוויזיה גרם לכך שבמהלך 20 השנים האחרונות שונו חוקיםרבים במשחק ונחקקו חדשים במטרה להופכו למעניין ורצוףיותר ‏)בעיקר על-ידי קיצור תדירות ההפסקות ומשכן ע"יהשופטים והשחקנים כדי שהצופים לא ינטשו את המרקע(.‏להלן כמה שינויים בחוקת המשחק:‏עד 1992:- שלושה כדורים במגרש - אחד במשחק ושניים בשוליים,‏בעמדות מכת הפתיחה.‏ הסיבה היא - לחסוך זמן מעבר ביןמכות הפתיחה- לא ניתן לקבל הנחיות מהמאמן בכל מהלך המשחק.‏- מותרים שני פסקי זמן בלבד לא קבוצה בכל מערכה ‏)כלאחד בן 30 שניות(.‏:1996-1992- הפחתת לחץ האוויר בכדור כדי לצמצם את עוצמת החבטותולהאט את קצב מעוף הכדור.‏ מהלך זה האריך את משךה'ראלי'‏ והפך אותו למהנה יותר לקהל הרחב.‏:2000-1996- הגדלת היקף הכדור כדי להאט את עוצמת החבטות ולהאריךאת משך ה'ראלי'‏- הגבלת ההפסקה בין מהלך אחד לבא אחריו עד ל-‏‎12‎שניות- כדור שפוגע ברשת ממכת פתיחה ועובר למגרש היריב הואמהלך תקין,‏ עובדה המצריכה מיומנות גבוהה יותר ומוסיפהעניין למשחק,‏ מאחר שהכדור עובר מצד לצד ולא נותר זמןרב אצל קבוצה אחת.‏- מותר לכל קבוצה פסק זמן אחד במערכה ‏)אורכו 30שניות(.‏:2004-2000- הקטנת תחומי המגרש מ-‏‎9X9‎ ל-‏‎8X8‎ מ'.‏ עובדה זו מאריכהאף היא את משך ה'ראלי'‏ ויוצרת משחק מעניין יותר.‏- שינוי שיטת ספירת הנקודות:‏ כל שגיאה מקנה נקודהלקבוצה היריבה ‏)כמו בכדורעף אולמות(.‏ הדבר גרם לשינוימשמעותי בקצב המשחק,‏ קיצר את משכו והגביר משמעותיתאת העניין בו.‏2007 ואילך:‏- מגע ברשת אינו מהווה שגיאה כל עוד אינו מקנה יתרון.‏שינוי זה מצמצם כמובן את מספר העצירות במשחק על-ידיהשופטים.‏אם כן,‏ שינויים רבים חלו בחוקת הכדורעף חופים.‏ הקו המנחההיה הוספת עניין על-ידי קיצור זמן המשחק וההפסקות,‏ הורדתעוצמות החבטות ‏)הורדת לחץ האוויר בכדור(‏ ועוד.‏ כאמור,‏לתקשורת העולמית המשדרת את המשחקים היה משקל רבבשינויים אלו.‏כדורעף חופים במדינות אירופהבחינת הנעשה בכמה מדינות באירופה,‏ שבהן מפותח כדורעףהחופים ‏)נכון ל-‏‎2009‎‏(,‏ עשוי להוות קנה-מידה השוואתי לנעשהבישראל.‏| 66 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

יווןהמחלקה לכדורעף חופים ‏)במסגרת ההתאחדות היוונית(‏הוקמה בשנות השמונים ובנתה תכנית אסטרטגית.‏ החלב-‏‎1992‎ היא מארגנת סבב ארצי פופולרי לגברים ולנשים,‏ עםהרבה נותני חסות ‏)פרסים בסך 15,000 דולר בכל אחד מ-‏‎8‎הטורנירים(,‏ ומשנת 1997 גם לנוער.‏ רוב התקציב מגיע מנותניחסות.‏ להתאחדות שני מתקני אימונים לכדורעף חופים,‏ שנועדוגם לאימונים בחורף.‏ רשומים בה תשעה שופטים בין-לאומייםו-‏‎60‎ לאומיים וכן שמונה מאמניםשעובדים בקביעות עם הנבחרות.‏המפתח להצלחה,‏ על-פי היוונים,‏ הואהשקעת משאבים בשחקנים צעירים‏)מתחילים לשחק כדורעף חופים בגיל14( וקידום מאמנים בתכנית ארוכתטווח.‏ ההישגים הבולטים עד כה:‏מקום שני באליפות אירופה לנשיםבשנים 2001 ו-‏‎2005‎ וכן זכייה במדליותבאליפות אירופה לנוער.‏שוויץאף שבשוויץ אין חופי ים,‏ כדורעףהחופים מפותח בה.‏ רשומים יותר מ-‏‎3000‎ שחקנים )15מקצוענים(,‏ וישנם יותר מ-‏‎1000‎ מגרשים.‏ תקציב המחלקהלכדורעף חופים גדול יותר מתקציב הכדורעף באולמות.‏ בעברמוקמו שלושה זוגות בין 20 המדורגים הבכירים.‏ השוויצריםנוהגים לארגן לפחות שני אירועים בין-לאומיים בכדורעףחופים בכל שנה.‏ הם מחלקים את השנה לשתי עונות:‏ כדורעףהאולמות - מספטמבר עד מרץ וכדורעף החופים מאפריל עדאוגוסט.‏ יש לציין שקיימות התלבטויות באגודות באשר לשאלהאם לאפשר לספורטאים לשחק גם באולם וגם בחוף.‏ספרדהשחקנים המוכשרים מאותרים באקדמיה שבעיר טנריפה,‏הממומנת ע"י המדינה,‏ הרשות המקומית ונותני חסות.‏ בדרךכלל ישנם בה 4 זוגות מכל מין,‏ המתאמנים 6-5 שעות בכל יום.‏הספורטאים מקבלים את כל הנדרש,‏ כולל הצוות המקצועיהטוב ביותר בספרד וטיפול רפואי ומנטאלי.‏ ההישגים הבולטיםגבריםגיל ‏)שנים(‏חופיםאולמותכדורעף החופים היה לענףהראשון שנמכרו בו כלהכרטיסים למשחקי לונדוןהקרובים.‏ האיצטדיון מכיל12,000 צופים,‏ והוא צפוילהתמלא שלוש פעמים במהלךכל יום משחקיםגובה ‏)ס"מ(‏חופים אולמותשל ספרד בתקופה האחרונה הם:‏ זוג גברים דורג שלישיבעולם בשנת 2010. מקום שני לגברים ורביעי לנשים באליפותהעולם עד גיל 21 בשנת 2007; מקום שלישי באליפות העולםעד גיל 19 בשנת 2009.פוליןכדורעף החופים התפתח בפולין רק משנת 1994, במטרהלאפשר לשחקנים באולם פעילות נוספת והתפתחותמקצועית.‏ יותר מ-‏‎2500‎ שחקני חופיםרשומים באיגוד,‏ ועובדים בו שבעהמאמנים במשרה מלאה.‏ כמו כן,‏ 16מאמנים מועסקים בכל המחוזות,‏לשם איתור ואימון שחקנים צעירים.‏האיגוד מקדם גם את תחום השיפוט.‏כ-‏‎60%‎ מהתקציב מגיע מנותניחסות.‏ ההתאחדות מארגנת מדי שנהטורנירים בין-לאומיים ומשקיעה רבותבנוער,‏ מדיניות המביאה להישגיםרבים.‏ בשיתוף עם הרשות המקומיתנבנים מגרשי חופים כמעט בכל עיר.‏מגמות בעולם:‏שחקני עילית בכדורעף חופיםהטבלה מציגה את הנתונים הממוצעים - אנתרופומטרייםושנות ותק,‏ של שחקנים ושחקניות כדורעף חופים שנטלו חלקבשלושת המשחקים האולימפיים האחרונים.‏קיימות כמה מגמות המבדילות בין כדורעף חופים לזהשבאולמות:‏א.‏ גיל.‏ ממוצע הגיל בכדורעף החופים ‏)עפ"י הנתוניםבמשחקים האולימפיים – ראה טבלה(‏ הוא 30 לגברים ו‎28.5‎לנשים.‏ באולמות - 28-27 לגברים ו-‏‎26.3‎ לנשים.‏ ההבדל נובעמשתי סיבות עיקריות:‏ 1. משך הגעתו של שחקן כדורעף חופיםלשיא ארוכה יותר בגלל הצורך להתמחות בכל מיומנויותהמשחק ‏)להבדיל מכדורעף אולמות שבו כל שחקן מתמחהבעמדה אחת או שתיים - מוסר,‏ ליברו וכו'(.‏ 2. חלק מהשחקניםמתחיל לשחק כדורעף חופים רק בשלב מאוחר יותר,‏ לאחרמשקל ‏)ק"ג(‏חופיםשנים בסבבחופיםשנים כצמדחופיםינואר 2012, ספורט הישגי | 6730.430.829.130.1סידני 2000אתונה 2004בייג'ין 2008ממוצענשיםגיל ‏)שנים(‏חופיםאין נתוניםלחוד בכל אחדמהמשחקים4.35.32.89.18.56.889.589.488.6196.8193.2193.5194.7193.828-27אולמותאין נתונים19726262726.328.628.628.328.5טבלה 1: נתונים אנתרופומטריים ושנות ותק בכדורעף חופים ואולמות ‏)בממוצע(‏ במשחקי סידני 2000, אתונה 2004 ובייג'ין2008, גברים ונשיםסידני 2000אתונה 2004בייג'ין 2008ממוצעגובה ‏)ס"מ(‏חופים אולמות185.2186.1188.3186.5177.4179.2180.2179משקל ‏)ק"ג(‏חופים66.669.268.5שנים בסבבחופים5.767.4שנים כצמדחופים3.24.74.3

ששיחק באולם.‏ עם זאת,‏ גיל המעבר לכדורעף חופים הולךופוחת עם השנים.‏ב.‏ גובה.‏ קיים הבדל בממוצע הגובה בין שחקני האולמותוהחופים בקרב שני המינים.‏ בגברים - 194 ס"מ בכדורעףחופים לעומת 197 באולמות ובנשים 179 ס"מ לעומת 186.5,בהתאמה.‏ ההסבר:‏ באולמות,‏ הספורטאים/ות חייבים להיותגבוהים ‏)מלבד ה'ליברו'(,‏ לעומת חופים שבהם ייתכן שמבחינהטקטית יש צורך בשחקן נמוך ובשחקן גבוה ‏)יחסית(.‏ג.‏ ניסיון.‏ גברים המשתתפים במשחקים האולימפיים הם בעליניסיון של יותר מ-‏‎8‎ שנים בכדורעף חופים ‏)כלומר כ-‏‎10‎ שנותפעילות בענף(‏ ובקרב הנשים יותר מ-‏‎6‎ שנות ניסיון בכדורעףחופים ו-‏‎8‎ בכדורעף אולמות.‏כדורעף חופים בישראלהתפתחותבישראל,‏ כמו במדינות אחרות,‏ כדורעף חופים הוא ספורטחדש יחסית.‏ ה'רשתות'‏ הראשונות נראו בחופי ישראל בשנותהשמונים של המאה הקודמת ‏)כ-‏‎40‎ שנה לאחר ‏'הולדת'‏הכדורעף בישראל,‏ שחגג לא מכבר 80 שנה(.‏ המשחק הובאארצה ע"י שחקנים שנחשפו למשחק בארה"ב.‏ אליפות ישראלהראשונה התקיימה בחיפה בשנת 1990 והשתתפו בה 16זוגות.‏ ב-‏‎1992‎ ארגן איגוד הכדורעף את סבב כדורעף החופיםהראשון,‏ ו-‏‎50‎ זוגות ‏)גברים ונשים(‏ שיחקו בשישה סופי שבועבחופי תל-אביב.‏ שיתוף פעולה מסחרי עם חברות הפקה הביאלשלוש שנות פעילות ענפה בקיץ,‏ תוך חשיפה תקשורתיתרבה.‏החל בשנת 1995 מארגנת התאחדות הספורט לבתי-ספרבישראל את האליפות הארצית בכדורעף חופים לתלמידיכיתות ז'-י"ב בחוף נווה ים שבעתלית.‏ באליפות הראשונההשתתפו 90 קבוצות )3 שחקנים/ות בכל קבוצה(,‏ וכיום זהואחד מאירועי הספורט הגדולים של משרד החינוך,‏ בהשתתפותכ-‏‎2000‎ שחקנים ביותר מ-‏‎400‎ קבוצות.‏כבר בשנת 1996 כלל חלק מתכנית החומש של איגוד הכדורעףפיתוח מתקני כדורעף חופים לכל אורך חופי המדינה וכןבפארקים וברשויות המקומית.‏ ‏'תור הזהב'‏ של כדורעף החופיםהחל בתחילת האלף,‏ עם שיתוף פעולה של איגוד הכדורעףלנותן חסות מרכזי ‏)חברת ‏'מי עדן'(,‏ שהאמין במשחק.‏ במשךשלוש שנים התקיים סבב כדורעף חופים,‏ שאף זכה לשידוריםישירים בערוץ הספורט.‏ כמו כן,‏ בשיתוף הוועד האולימפיהושקעו משאבים רבים בזוגות אחדים של גברים ונשים,‏ מתוךאמונה שיש סיכוי רב יותר להעפיל למשחקים האולימפייםבענף זה מאשר בענפים אחרים.‏ ניסיון זה עדיין לא צלח.‏הפנמה והבשלה:‏ 2012-2009בשנים האחרונות מנסה איגוד הכדורעף,‏ בשיתוף מינהלהספורט והוועד האולימפי,‏ לקדם את הענף שכה מתאיםלמדינת ישראל ולהוויה הישראלית:‏ חופי ים לאורכה שלהמדינה,‏ מזג אוויר מתאים ברוב חודשי השנה ואולי החשובביותר - קבוצה שמורכבת משני שחקנים בלבד.‏ כיום מפעילהאיגוד,‏ בחודשי הקיץ,‏ ליגת כדורעף חופים לבוגרים ‏)כ-‏‎80‎קבוצות(‏ ולנוער ‏)כ-‏‎50‎‏(.‏ נוסף לכך,‏ נבחרות ישראל מתאמנותזה כשישה חודשים ומשתתפות בכבוד באליפויות אירופהלגילים השונים.‏ הראיה לכך היא מיקומן של הנבחרות הצעירות‏)עד גיל 18, עד 20 ועד 23( בשליש העליון של מדינות אירופה‏)מדורגות 16-9(.| 68 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

האליפות הארצית בכדורעף חופים של בתי-הספר מטעם התאחדות הספורט לבתיה"ס בישראלהמלצות מתוך התכנית האסטרטגיתלפיתוח כדורעף חופים 2016-2013לדעת אנשי מקצוע רבים,‏ לאו דווקא מתחום הכדורעף,‏ בכדורעףחופים יש לישראל הסיכויים הטובים ביותר - מבין כלל משחקיהכדור,‏ להעפיל למשחקים האולימפיים.‏ מבחינה אסטרטגיתיש לפעול,‏ כמובן,‏ בשני הכיוונים:‏ גם בקצה הפירמידה,‏ עפ"יתפיסת העולם שאלופים יביאו אתהאלפים,‏ וגם בטיפוח ובקידום תשתיתשל ספורטאים צעירים בענף.‏החזון של איגוד הכדורעף הוא להפוךאת כדורעף החופים לענף המובילבספורט הישראלי הן בפופולריותוהן בהישגים.‏ התכנית האסטרטגית,‏שאת המלצותיה אנו מציגים בהמשך,‏נכתבה בשנת 2007 לשם פיתוח ענףכדורעף החופים.‏ התכנית אמורהלהביא להפרדת המשאבים ביןכדורעף אולמות לכדורעף חופיםמבחינה תקציבית,‏ כוח אדם והתחוםהמקצועי.‏להלן המלצות לקידום ענף כדורעף החופים בישראל ‏)תקצירשל התכנית האסטרטגית של האיגוד(:‏מטרת העל:‏ השתתפות במשחקים האולימפיים בריו 2016 עםזוג גברים וזוג נשים.‏תשתיות:‏‏•הקמת מועדוני ספורט בית-ספריים בכדורעף חופים לכיתותז'-ט'‏ - פעילות תשתית של נערים ונערות בהכרת המשחק‏•מיצוב ושדרוג הליגה לנוער בכדורעף חופים - הגדלת מספרהקבוצות ומשך הליגה‏•הקמת אגודות ‏)בשיתוף הרשויות המקומיות(‏ המתמחותבכדורעף חופים מגיל צעיר מאוד.‏נבחרות:‏‏•נבחרות ישראל יתאמנו לאורך כל השנה‏•תוקם אקדמיה לכדורעף חופים לשם טיפוח הישגיותבכדורעף חופים.‏כוח אדם• הגדלת מספר השופטים הלאומיים והבין-לאומיים בכדורעףחופים• הגדלת מספר המאמנים הישראליםפתיחה של קורס מדריכיםומאמנים.‏מתקנים• הגדלת מספר מגרשי כדורעףחופים לאורך כל חופי ישראל• הקמת מגרשי כדורעף חופים בתוךבתי-הספר בישראל‏•הקמת בית לאומי לנבחרות.‏ינואר 2012, ספורט הישגי | 69: •: •: •לחץ הטלוויזיה גרם לכךשבמהלך 20 השנים האחרונותנחקקו ושונו חוקים רביםבמשחק הכדורעף במטרהלהופכו למעניין ורצוף יותרטורנירים ואירועים• המשך שדרוג ליגת הכדורעףחופים‏•הקמת סבב כדורעף חופים ישראלישימשך כחצי שנה‏•אירוח אירוע בין-לאומי אחדלפחות בכל שנה.‏סיכוםספורט מספק לאנשים באשר הם - חובבים ומקצוענים,‏ נשיםוגברים בכל הגילים - הנאה וכיף,‏ עניין,‏ התרגשות ואורח חייםבריא.‏ כדורעף חופים כולל את כל הגורמים הללו.‏ ללא ספק,‏זהו ענף ספורט המתאים למדינת ישראל בשל מזג האוויר הנוחוחופי הים הרבים,‏ נוסף לממדים האנתרופומטריים הנוחים שלהענף.‏ בישראל הוא נמצא כיום בשלבי התפתחות הן מבחינתהכספים המושקעים בו והן מבחינת החשיפה לקהל הרחב.‏התכנית האסטרטגית של איגוד הכדורעף בישראל,‏ שעיקריהפורטו לעיל,‏ אמורה לקדמו מבחינה איכותית וכמותית ולממשאת יעדה העיקרי - להעפיל במשחק כדור,‏ לאחר שנים רבות,‏למשחקים האולימפיים בריו דה-ז'נירו 2016.

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםג'יליאן שוורץ אתלטיקה | קפיצה במוטמאמן:‏ Earl Bellזוהר זימרו אתלטיקה | ריצת מרתוןמאמן:‏ אמנון גורצילום:‏ שביט צוריאלנטע ריבקין התעמלות אמנותית | קרב-רב יחידותמאמנת:‏ אלה סמופלובמישה זילברמן בדמינטוןמאמנת:‏ סבטלנה זילברמן| 70 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

ראיון אישיראיון עם גור שטיינברג,‏ מנהל ההכנות האולימפיות בשייטראיין:‏ יניב אשכנזיהמטרה:‏שתי מדליות אולימפיותבלונדוןגור שטיינברג הביא את שייטיו לפסגות הגבוהות ביותר בזירה הבין-לאומית:‏ לי קורזיץ ועמיתענבר קטפו מדליות זהב באליפויות החשובות בעולם ‏)ראה מסגרת(,‏ והגדיל לעשות גלפרידמן,‏ שצירף את ישראל למשפחה המכובדת של מדינות שזכו בזהב האולימפי ‏)באתונה2004, כמו גם ארד באטלנטה 96(. כיום,‏ כמנהל ההכנות האולימפיות בשייט,‏ גור מאמין שניתןלחזור מלונדון עם שתי מדליות אולימפיות.‏ינואר 2012, ספורט הישגי | 71‏"מצבו של ענף השייט השתפר משמעותית משנות התשעיםועד היום.‏ זה מתבטא במשאבים כספיים שאנו מקבליםמהגופים הממלכתיים...‏ כיום,‏ התנאים להכנה מקצועיתלתחרויות עבור הספורטאים הבכירים הם אופטימאליים"‏גור שטיינברג,‏ גל פרידמן והמדליה,‏ אתונה 2004השייט הוא ענף הייצוג הבכיר שלישראל.‏ אף ענף ספורט לא הגיע עדהיום לשורה כה נכבדה של הישגיםבזירה הבין-לאומית,‏ שתחילתם כברב-‏‎1969‎‏,‏ שנה שבה זכו השייטים צפניהכרמל ולידיה לזרוב באליפות העולםבשייט מפרשיות 420 ‏)דגם לא אולימפי(.‏היה זה ההישג הגדול ביותר בתולדותהספורט הישראלי באותה תקופה.‏ב-‏‎1978‎ זכה אמנון סמגורה במדליית זהבבאליפות העולם שהתקיימה בדנמרק,‏ושנה לאחר מכן זכו גם הצמד שמשוןברוקמן ואיתן פרידלנדר במדליית זהבבאליפות אירופה בדגם מפרשיות 470‏)דגם אולימפי(.‏ במשחקי סיאול 1988עמדו לראשונה שייטי ישראל,‏ יואל סלעואלדד אמיר,‏ על סף זכייה היסטוריתבמדליה אולימפית ‏)בדגם ההולנדיהמעופף(,‏ אלא שבאמצע שיוטי הגמרחל יום הכיפורים,‏ והם נאלצו לוותר עלהחלום האולימפי ולהסתפק במקוםהרביעי.‏ לקראת משחקי ברצלונה 1992נחשב עמית ענבר לתקווה האולימפיתלמדליה בענף גלשני הרוח,‏ אך סייםבמקום השמיני.‏ שנה לאחר מכן זכהעמית במדליית זהב באליפות אירופה.‏גל פרידמן:‏ מדליית הזהבהאולימפית הראשונהשל ישראלהמשחקים האולימפיים באטלנטה1996 היוו נקודת מפנה בענף השייטשל ישראל בכל הנוגע למשחקיםהאולימפיים.‏ מדליית הארד שבה זכה גלפרידמן בקטגוריית גלשני הרוח שינתהאת מקומו של הענף אצלנו והעלתהאותו משמעותית לתודעה של הציבורהישראלי.‏ שמונה שנים לאחר מכןהעניק גל למדינת ישראל את מדלייתהזהב האולימפית הראשונה שלה,‏ הפעםבמסגרת משחקי אתונה 2004.מי שהיה מאמנו של גל בשתי הזכיותהללו הוא גור שטיינברג,‏ המשמש

‏"הצורך להתפרנס באופןראוי ובטוח הכריח אותילא לבנות על האימוןהאולימפי כמקצוע.‏ הייתיחייב לדאוג,‏ במקביל,‏לפתח קריירה של מהנדס.‏לצערי,‏ אימון שייט ברמהאולימפית נתפס עדייןכעבודה מזדמנת"‏לי קורזיץכיום כמנהל המקצועי של ההכנותהאולימפיות באיגוד השייט ‏)על הישגיוהבולטים כמאמן - ראה מסגרת(.‏גור החל לאמן את שייטי מועדון הפועלתל-אביב בשנת 1993, ומעט לאחרמכן קיבל הצעה מאיגוד השייט לשמשכמאמן לאומי בגלשני רוח.‏ באותה עתלא חשבו באיגוד שהשייטים יתמודדועל מדליה אולימפית.‏ נראה כי גור גדלעם ההצלחה הגדולה של הנבחרת,‏שכללה את גל פרידמן - שבלט מעלכולם.‏ למעשה,‏ גור הוא המאמן היחידבישראל שאימן ישירות ספורטאי שזכהבשתי מדליות אולימפיות ‏)גל פרידמן(‏ושותף מקצועי למדליית הארד של שחרצוברי במשחקי בייג'ין 2008.הוועדה המארגנת של המשחקיםהאולימפיים החליטה כבר לפני שניםשהמכסה )Quota( של השייטיםלמשחקים האולימפיים תהיה אחתלמדינה מכל מין ‏)גולש וגולשת,‏ זוגבדגם 470, שייט ושייטת לייזר(.‏ מטבעהדברים,‏ עובדה זו העלתה את מפלסהמתח בין יריבים צמודים - שחר צובריונמרוד משיח,‏ שנאבקו על אותו כרטיסיחיד.‏ המאבק ביניהם הפך את תפקידושל גור שטיינברג לבעל משמעות רבהביותר - דאגה למאבק הוגן בין שניהספורטאים ומתן הזדמנות שווה לכלהמתחרים בדגמים השונים להצליח ע"יקביעת שיטת תחרות הוגנת ביניהם,‏ כדישלבסוף ייבחרו הספורטאים הראוייםביותר על פני השנה הקדם-אולימפית.‏בין תחרות לתחרות שבועות ספוריםלפני שהמשלחת הישראלית יוצאתלמשחקי לונדון,‏ תפסנו את גור לשיחהקצרה.‏1. מהי פילוסופיית האימון שלך?‏‏"אחריותו של המאמן לכל תהליך הכנתהספורטאי ומחויבותו לתוצאות.‏ עלהמאמן להיות מעורב בכל נושא מקצועיולדאוג לכל מרכיב אפשרי שעשוילהשפיע על הישגו של הספורטאי.‏באחריותו הישירה כל היבט משמעותיבהכנות,‏ גם אם מדובר במרכיב הישגשאינו חלק ממומחיותיו ‏)כמו כושרגופני(,‏ או באיש צוות מקצועי נוסףשמסייע למאמן ולספורטאי ‏)מאמןכושר,‏ פסיכולוג ספורט ועוד(".‏2. האם לא קורץ לך לאמן בשטחבמקום לעסוק בניהול מקצועי?‏‏"הצורך להתפרנס באופן ראוי ובטוחהכריח אותי לא לבנות על האימוןהאולימפי כמקצוע.‏ הייתי חייב לדאוג,‏במקביל,‏ לפתח קריירה של מהנדס.‏לצערי,‏ אימון שייט ברמה אולימפיתנתפס עדיין כעבודה מזדמנת".‏3. ברמה המקצועית,‏ איך אתה רואה אתמצבו של ענף השייט כיום בהשוואהלאמצע שנות התשעים?‏‏"ככלל,‏ מצבו השתפר משמעותיתמאז ועד היום.‏ זה מתבטא קודם כולבמשאבים הכספיים שאנו מקבליםמהגופים הממלכתיים כמו מינהלהספורט,‏ הוועד האולימפי והמועצהלהסדר ההימורים.‏ כיום התנאים להכנהמקצועית לתחרויות עבור הספורטאיםהבכירים הם אופטימאליים.‏ במהלךהשנים צברנו גם ידע ומסורת ניהולית-‏הישגית מסוימת.‏ ישנם אנשים באיגודהשייט וביחידה לספורט הישגי שיודעיםלדרוש ולהתנהל ברמה של מדליותאולימפיות,‏ שזה לכשעצמו הבדלמשמעותי לטובה בהשוואה לתחילתשנות התשעים".‏4. בכל זאת,‏ מה היית מתקן או משפרבכל הקשור להכנות האולימפיות?‏‏"בהשוואה לשנים ההן,‏ יש דבר שהואבעוכרינו.‏ מדובר בטיפול בספורטאיהשורה השנייה בשייט.‏ בעבר,‏ האימוניםהתקיימו במתכונת של נבחרת,‏ כלומר עםכמה ספורטאים,‏ מה שיצר תחרותיות ביןכולם ושיפר את רמתם של הספורטאיםמהשורה השנייה שהיו בתחילת הדרך.‏דוגמה טובה לכך היא גל פרידמן,‏ שצמחבנבחרת איכותית שהתאמנה יחד,‏ עלכל המשתמע מכך,‏ ולדעתי זה תמך בווחיזק ושיפר אותו.‏ הספורטאים הבכיריםשל היום מתנהלים עם מאמן אישי,‏ללא מסגרת של נבחרת,‏ ומתנתקיםמשייטי השורה השנייה.‏ נושא אחרמשמעותי שאנחנו מחמיצים כבר שניםהוא טיפוח של מאמנים בכירים.‏ בפועל,‏איגוד השייט מקיים יותר מעשרים שנההכנות אולימפיות נרחבות.‏ למרות זאת,‏העסקת המאמנים נתפסת בתודעה| 72 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

ינואר 2012, ספורט הישגי | 73שחר צוברי‏"המטרה ההישגית שלענף השייט היא שתימדליות בלונדון.‏ מדליהאחת מוגדרת כהישגסביר,‏ וחזרה לארץללא מדליות תיחשבככישלון"‏גור שטיינברג•בן 43, נשוי+‏‎4‎ , מתגורר בקיבוץנחשולים‏•תארים כספורטאי:‏ מקום 7באליפות עולם,‏ דגם מיסטרל‏)לא אולימפי(‏‏•הישג שיא כספורטאי:‏מקום ראשון Division 1 ‏)לאאולימפי(‏ באליפות העולם,‏אילת 1990••הישגים כמאמן:‏הישגים בולטים כמאמן במשחקיםהאולימפיים ובאליפויות עולםואירופה ‏)לבוגרים בלבד(‏1993•- עמית ענבר,‏ מדליית זהבבאליפות אירופה- גל פרידמן,‏ מדליית כסףבאליפות אירופה- גל פרידמן,‏ מדליית כסףבאליפות עולם,‏ מדליית ארדבמשחקים האולימפיים באטלנטה- גל פרידמן,‏ מדליית ארדבאליפות אירופה;‏ עמית ענבר,‏מדליית כסף באליפות עולם- עמית ענבר,‏ מדליית זהבבאליפות אירופה,‏ מדליית כסףבאליפות עולם- לי קורזיץ,‏ מדליית זהבבאליפות עולם;‏ גל פרידמן,‏ מדלייתארד באליפות עולם.‏- גל פרידמן,‏ מדליית זהבבמשחקים האולימפיים באתונה20041995•1996•1997•1998•2003•2004•כזמנית.‏ בשנים האחרונות הצטרפו אלינואנשים מעולים,‏ ואין לנו אופק להציעלהם.‏ תפיסת הפעלה צינית של האיגודבנושאים אלו מהווה חסם להתקדמותעתידית משמעותית".‏5. מהם האירועים הכי מרגשיםשחווית כמאמן או כאחראי להכנותהאולימפיות?‏‏"באופן טבעי - הזכייה של גל פרידמןבמדליית זהב אולימפית באתונה 2004.ההישג היה כל כך גדול,‏ שהוא ממשחדר לתודעה הלאומית של עם ישראל.‏החוויה היתה אדירה ותחושת הסיפוקענקית.‏ מדליית הזהב היתה המטרהשלשמה חזרתי לאיגוד השייט ב-‏‎2003‎‏,‏וההתמקדות כל השנה היתה בלהביאמדליית זהב ראשונה לישראל.‏האירוע השני שריגש אותי מאוד קשורגם הוא בגל פרידמן - מדליית כסףבאליפות אירופה 1995, בעונה השלישיתבתפקידי כמאמן שלו.‏ נוסף להתרגשותמהזכייה עצמה,‏ התחרות היוותה תחרותמטרה ראשונה בדרך לאטלנטה,‏ והיתהלה חשיבות רבה.‏ השמחה היתה רבהמאחר שגל היה חלק מנבחרת צעירהמאוד שכללה גם את אמיר לוינסון ורועיחמו,‏ והגענו להישג שהיה חסר תקדיםבאותה עת.‏ בשבילי כמאמן זאת היתהתחושת סיפוק אדירה".‏6. כמאמן,‏ האם ישנה דמות ספורטיביתאו לא ספורטיבית שהשפיעה עליךיותר מכול?‏‏"אין לי דמות ספציפית אחת שהשפיעהעליי בצורה יוצאת דופן.‏ היו מאמנים,‏אנשי מקצוע ואנשים מחוץ לתחוםשהשפיעו כל אחד בדרכו.‏ אני חושבשמה שבעיקר עיצב אותי כמאמן היההשירות הצבאי שלי כחובל בחיל הים.‏תהליך ההכשרה בקורס החובליםהיה מקצועי,‏ דידקטי,‏ מטפח מצוינותומנהיגות ובעצם המסגרת המקצועיתעבודתיעל שהשפיעה הראשונה כמאמן".‏7. מי,‏ אתה צופה,‏ ייתן את הקפיצההמשמעותית ביותר בקריירה בשנההזו ולקראת המשחקים האולימפייםב-‏‎2016‎‏?‏‏"על כך אני מסרב לענות.‏ האג'נדה שלאיגוד השייט היא להשקיע בספורטאיםהבכירים שלו כיום,‏ ורובם יוכלו להגיעגם למשחקים הבאים בריו 2016. האיגודמשקיע בעיקר בהם וימשיך לעשות זאתבמקביל להישגים שלהם.‏ הוא עושהמאמץ לשמר אותם לכמה מחזוריםאולימפיים,‏ ועל כך מגיע קרדיט ליו"רהאיגוד,‏ יהודה מעיין.‏ בהיבט ההישגי -האג'נדה הזו מוכיחה את עצמה".‏8. מה ייחשב כהישג עבור איגוד השייטבמשחקים האולימפיים בלונדון?‏‏"הגדרנו את המטרות במדויק עםכניסתי לתפקיד.‏ המטרה ההישגית שלהשייט היא שתי מדליות.‏ מדליה אחתמוגדרת כהישג סביר,‏ וחזרה לארץ ללאמדליות תיחשב ככישלון".‏9. מהן תכניותיך המקצועיות אחריהמשחקים בלונדון?‏‏"באופן אישי אני ערוך לחיפוש עבודהמחדש יום אחרי המשחקים.‏ זה הניסיוןשלי מהעבר.‏ תסריט סביר הוא שאניחוזר לעבוד בהייטק כמהנדס.‏ בתחוםהספורט מתאים לי להישאר בתפקידשלי או בתפקיד ניהולי אחר הקשורלהכנת ספורטאים ברמה אולימפית".‏תפקידים : מאמן אולימפימ-‏‎1993‎ ומנהל ההכנותהאולימפיות מ-‏‎2004‎תחביבים : גלישה,‏ פעילותגופנית סדירה,‏ הכוללת רכיבהעל אופניים,‏ שחייה,‏ קיאקיםהישגים כמנהלההכנות האולימפיות:‏•2008 - שחר צוברי,‏ מקום 3במשחקים האולימפיים בבייג'ין

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםשחר פאר טניסאנדי רם ויוני ארליך טניס | זוגותמאמן:‏ נועם ברמאמן:‏ Karlis Lejnieksצילום:‏ עמית שיסלצילום:‏ רויטרססרגיי ריכטר קליעה | רובה אוויר 10 מטרמאמן:‏ גיא סטריקגל נבו שחייה | 200 מטר מעורב אישימאמן:‏ ליאוניד קאופמן| 74 ספורט הישגי,‏ ינואר 2012

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםנמרוד שפירא בר אור שחייה | 200 מטר חופשימאמן:‏ מנו מאיצילום:‏ עמית שיסליעקב טומרקין שחייה | 200 מטר גבמאמן:‏ ליאוניד קאופמןצילום:‏ עמית שיסל צילום:‏ עמית שיסלינואר 2012, ספורט הישגי | 75עמית עברי שחייה | 100 מטר פרפרמאמן:‏ ליאוניד קאופמןיונתן קופלב שחייה | 100 מטר גבמאמן:‏ חנן שטרלינג

דמות מופת >אנדרי שפיצר - מאמן,‏ מחנךאנו חונכים מדור חדש בשם ‏"דמות מופת".‏ מאמן מצטיין ‏)גבר או אישה(,‏ שלא הסתפקרק בהישגיהם הספורטיביים של חניכיו והטבעת חותם על ענף הספורט שבו עסק,‏ אלאראה במקצוע האימון שליחות וייעוד בתחומי החינוך,‏ התרבות,‏ המוסר והחברה.‏ ראינולנכון,‏ בכל גיליון,‏ להעלות על נס אישיות יוצאת דופן כזו,‏ שהשכילה להבליט את הערךהמוסף של הספורט ושהיתה הרבה יותר ממאמן.‏ד"ר אודי כרמי | מאמן אולימפי בסיוףucarmi@netvision.net.ilבחודש ספטמבר 2012 ימלאו 40 שנהלטבח אחד-עשר חברי המשלחתהישראלית למשחקים האולימפייםבמינכן בידי מחבלים.‏ מאמן הסיוףאנדרי שפיצר היה אחד מהישראליםשנלכדו והוחזקו כבני ערובה במגוריהמשלחת.‏ כ-‏‎17‎ שעות הוחזקו שפיצרוחבריו,‏ קשורים זה לזה בידיהםוברגליהם.‏ כל אותה עת היתה מוטלתלפניהם גופתו של המשקולן יוסףרומנו,‏ שנרצח בעת שניסה להיאבקבמחבלים.‏ מדי פעם הובל שפיצר על-‏ידי שוביו לחלון החדר כדי לשאת ולתתבשמם עם נציגי הרשויות הגרמניות.‏צילומיו האחרונים מהכפר האולימפימצמררים.‏ בגופייה לבנה ובידייםכפותות הוא מעביר את דרישותשוביו לממשלת ישראל.‏ בשעות הערבהוצאו הלכודים מהדירה והוטסו בשנימסוקים לשדה תעופה קטן ליד מינכן.‏כולם נרצחו במהלך ניסיון חילוץ כושלשל המשטרה הגרמנית.‏ שפיצר היהבן 27 במותו.‏ כמאמן צעיר הוא אמנםלא הספיק להוביל את חניכיו להישגיםבין-לאומיים גבוהים,‏ אבל בשנותיוהמעטות כמאמן היווה שפיצר מופתלמאמנים ולחניכים,‏ הרואים בספורטשליחות חינוכית וחברתית ולאו דווקארדיפה אחר הישגים.‏תקופת ההכשרהאנדרי שפיצר נולד בשנת 1945 בעירטימישוארה שברומניה והחל לסייף בגיל12. בשנת 1964 עלה לישראל והצטרףלמועדון הסיוף מכבי רמת-גן.‏ הוא היהדמות יוצאת דופן בסיוף הישראלי,‏משום שבחר בקריירה של אימון כברבצעירותו.‏ לאחר שחרורו מצה"ל נרשםללימודים באקדמיה להכשרת מדריכיסיוף שהוקמה ביישוב הגלילי שפר.‏האקדמיה שכנה בתוך מצודה עזובהמדגם טיגארט ,)Tegart( ששימשה בעברתחנת משטרה.‏ ועדת הסיוף קיבלה לידיהאת המבנה העזוב,‏ במסגרת התכניתלפתח את הענף ולהפיצו בקרב תושביהגליל.‏ המבנה,‏ שדמה יותר לחורבהמאשר למבנה אקדמי,‏ שימש כמחסהלעדרי צאן מפני הגשם וכן אתר אימוניםשל הצבא ומשכן לתמהונים.‏ נדרשועבודות שיפוץ יסודיות כדי להסב אתאולמיו הגדולים לחדרי לימוד ולחדרימגורים.‏ אף-על-פי שהמצודה שופצה,‏היא היתה רחוקה מלספק תנאי מחיהנאותים לחניכי האקדמיה,‏ לא כל שכןלתת מענה הולם לצרכים הספורטיביים.‏בחודש מרץ 1968 התייצבו בשפר 31חניכים לפתיחת שנת הלימודים.‏ אימוניהסיוף התקיימו בחצר הפנימית הקטנה| 76 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

יולי 2012, ספורט הישגי | 77של המבנה וביער הסמוך לה.‏ ההרצאותניתנו בחדרי המצודה,‏ שהיו מקפיאיםבחורף ומהבילים בקיץ.‏ בחודש דצמבר,‏בתום תשעה חודשי לימוד,‏ הוסמכוהחניכים ויצאו לעשות נפשות לענף.‏בעוד החניכים פנו,‏ בתום הקורס,‏להדרכה ברחבי הארץ,‏ שאף שפיצרלהשתלם בחו"ל כמאמן.‏ בזכות שיתוףפעולה בין התאגדויות הסיוף של הולנדוישראל הוצע לשפיצר להצטרף לקורסמאמנים בן שנתיים באקדמיה הלאומיתלסיוף בעיר האג.‏ הוא התלהב מהרעיון.‏דמי הנסיעה הושגו מאי-שם והוא יצאלהולנד בתחילת חודש ספטמבר 1968בחוסר כול,‏ ללא מלגה וללא תמיכה שלממש.‏ בהתרגשות דיווח ליו"ר הוועדההארצית לסיוף על נחיתתו בעיר:‏ ‏"הרושםהוא שכל הולנד ידעה על בואי.‏ בדיוקבאותו יום,‏ לא פחות ולא יותר,‏ זכינולראות את המלכה עם משמר פרשיםוחיילי החצר במצעד באחד מרחובותיהשל העיר לרגל פתיחת הפרלמנט.‏היא גם נאמה אלינו ‏)ואל קהל(.‏ כל זההתרחש כבר ביום שבו הגענו להולנד".‏כשחלפה ההתלהבות הראשונה התבררכי ללא קשרים וללא הכשרה,‏ שפיצריוכל להתפרנס ולשלם את שכר הלימודרק מעבודות דחק.‏ אבל שום מכשוללא צינן את התלהבותו,‏ ולמחרת הגיעולהאג - משכנה של האקדמיה לסיוף -מצא עבודה כמנקה תעלות ביוב ברחביהעיר.‏ לאחר מכן עבד בבית חרושתלנייר,‏ ומשם נדד לבית חולים מקומיוהועסק כאח מעשי בטיפול במשותקים.‏בזיעת אפיו הרוויח את לחמו בבוקר,‏ובשעות אחר-הצהריים התאמן במחיצתהמאמן הלאומי ההולנדי.‏ היו אלהאימונים מפרכים שהתקיימו בתום יוםעבודה מייגע.‏ גם בסופי שבוע לא חסעל עצמו,‏ וכדי לצבור ניסיון הקפידלהשתתף בכל תחרות סיוף ברחביהולנד.‏ לאחר שנתיים מפרכות הוסמךכבוגר האקדמיה המלכותית בסיוף.‏מאמן ראשי באקדמיההישראלית לסיוףבקיץ 1970 תכנן שפיצר לשוב לישראל.‏כך בישר לחבריו:‏ ‏"אני חוזר ארצהלפני 15 בספטמבר )...( אני מכין לכםהפתעה,‏ כלומר,‏ כמעט בטוח שאנימביא איתי אישה".‏ היתה זו אנקי,‏ דמותלא שגרתית;‏ רות המואבייה במהדורההולנדית.‏ אנקי ביקרה בארץ מיד אחרימלחמת ששת הימים.‏ בהגיעה כמתנדבתלקיבוץ צרעה ביקשה לתרום תרומהמשמעותית לישראל,‏ ובמקום זאת שלחושפיצר בישר לחבריובארץ:‏ ‏"אני חוזר ארצהלפני 15 בספטמבר )...(אני מכין לכם הפתעה,‏כלומר,‏ כמעט בטוח שאנימביא איתי אישה".‏ היתה זואנקי,‏ דמות לא שגרתית;‏רות המואבייה במהדורההולנדיתאנדרי שפיצר ז"לאותה למטבח לקלף בצל.‏ היא התאכזבה- וחזרה להולנד.‏ את שפיצר הכירהבאקדמיה כסייפת חובבת.‏ השנייםהתחתנו בהולנד ועלו לישראל.‏ שפיצרנחת היישר לתפקיד המאמן המובילבאקדמיה לסיוף,‏ שעברה בינתייםלמאחז נח"ל נטוש בבירנית שבגבולהצפון ‏)כיום בסיס צבאי(.‏ מצב המאחזהיה בכי רע.‏ הכתב נחום ברנע,‏ שערךכתבת תחקיר על האקדמיה לסיוףב'דבר השבוע',‏ תיאר חיזיון סוריאליסטיהמנותק מהמתיחות הביטחונית ששררהבגבול הצפון:‏‏"בגבול הצפון שורר שוב שקט אולימפי,‏כמו לא היו מעולם מלחמות,‏ מחבליםוהפגזות קטיושה.‏ ביום שהרעישו פגזימרגמה את משק מלכיה חרשו האיכריםהלבנונים את שדותיהם במחרשות-העץהמסורתיות,‏ הרתומות לצמד שוורים,‏ עדהכביש הישראלי ממש.‏ פרות לבנוניותלחכו את העשבים הצומחים סביב שלטיהגבול )...( בחורים ובחורות יושבים כיוםבבירנית.‏ ראינו אותם יורדים מן ההר,‏לבושים אוברולים כחולים חמושיםבחרבות-סייפים,‏ מגני-רשת לראשיהםוריפוד רך על גופם,‏ מוכנים לקרבותהראשונים של הבוקר".‏בהמשך תיאר ברנע את חוויותיהםהקשות של החניכים:‏‏"הם אינם מאושרים לגור בחדריםהטחובים,‏ לשמוע את הרוח בסדקים,‏לקפוא מקור באולמות הגדולים )...(לורית השחרחורת,‏ המתעתדת לממןאת לימודיה בעבודתה בסיף ובגדנ"ע,‏פותחת לכבודנו את דלת ארון הקירשבחדרה.‏ ריח טחב ממלא את החדר.‏מהחלון הנמוך חודרים הגשם והרוח )...(עובדיה מכפר-שלם מספר על קורסהכנה לתעודת-בגרות שהובטח ולאקוים,‏ על ספרייה שאיננה,‏ על בעיותניקיון קשות ועל טיבו המפוקפק שלהאוכל".‏נוטרים בלילהספורטאים ביוםשפיצר - נאה דרש ונאה קיים.‏ הואורעייתו אנקי התגוררו במבנים ארעייםוסבלו,‏ כמו חניכיהם,‏ מתנאי הקיוםהקשים.‏ בירנית לא חוברה לקו החשמל,‏ולכן העניקה לה הסוכנות היהודיתגנראטור ישן שסיפק,‏ כשפעל,‏ זרםחשמל.‏ התקלות החוזרות ונשנותקבעו פעמים רבות את מועד סיומםשל האימונים.‏ המרחב שבו התקיימואימוני הסיוף היה מצומצם,‏ ולכןהכשירו החניכים מחסן גדול,‏ ששימשבעבר את היאחזות הנח"ל והסבו אותולאולם אימונים משופר.‏ בלילות הקריםשמרו על היישוב מפני מחבלים ובימיםהתאמנו בסיוף.‏למרות התנאים הקשים זוכר בוגר אחדהקורסים שהתקיימו בבירנית,‏ חייםחטואל,‏ את האווירה הטובה ששררהבין החניכים.‏ כשהסתיים הקורס ביולי1971 נדדה האקדמיה למשכנה האחרוןבמכון וינגייט.‏ שפיצר נקרא להובילקורס מיוחד להכשרת מדריכי סיוף,‏שנועד להכשיר בסיוף פעילים מתנועת‏'הפנתרים השחורים'‏ וכן עבריינים,‏ כחלקמשיקומם החברתי.‏מאמן סיוף כמשקםעברייניםהרעיון לשקם עבריינים באמצעותסיוף נולד בתקופת הקמתה של תנועת‏'הפנתרים השחורים'.‏ בשנת 1971הוקמה התנועה על-ידי צעירים יוצאי

שפיצר פעל אמנםלקידומם המקצועישל חניכיו,‏ ‏'הפנתריםהשחורים',‏ אך עסקמדי יום במציאת פתרוןלבעיותיהם האישיותוהמשפחתיות.‏מנהיג הפנתרים,‏ ראובןאברג'יל,‏ זוכר כי שפיצרהיווה דמות חינוכיתלמופתמרוקו,‏ דרי שכונת מוסררה בירושלים.‏תנועת המחאה,‏ שכל חבריה היו בשנותהעשרים לחייהם,‏ קמה על רקע תחושותשל אפליה וקיפוח עדתי.‏ מייסדי התנועההיו ראובן אברג'יל,‏ צ'ארלי ביטון,‏ סעדיהמרציאנו ואחיו הצעיר רפי.‏ הם התכוונולהקים ארגון המבוסס על גיוסםוהפעלתם של תומכים שחשו מקופחיםכמותם,‏ אך בשל יכולתם המוגבלתבגיוס תומכים הם ערכו הפגנות,‏ שחלקןהידרדר למהומות של ממש.‏ זמן קצרלאחר הפגנה פרועה במיוחד הגישההמדינה כתבי אישום כנגד הפעיליםשהשתתפו בה.‏ רוב המשפטים הסתיימובקנסות ובמאסרים על-תנאי.‏ רשויותהמדינה סירבו לקבל את הטענות עלקיפוח על רקע עדתי,‏ ואלה נתפסוכהתקפה על רעיון ‏'כור ההיתוך הלאומי'‏וכניסיון לחבל במנגנוני האינטגרציההלאומיים.‏ קריאת התגר על האתוסהלאומי של מיזוג גלויות הרתיע אתהציבור הרחב מלתמוך בפעילותם,‏ כוללציבור יוצאי עדות המזרח.‏הממשלה התייחסה אפוא לפנתריםהשחורים כאל עבריינים ונקטה כלפיהםגישה מחמירה,‏ שהתבטאה במעצרי מנעהמוניים,‏ הגבלות על התארגנותם,‏ פיזוראלים של הפגנותיהם וכיו"ב.‏משרד הסעד,‏ ששיקום עבריינים היהבתחום סמכותו,‏ הביע עניין בעידודםובפיתוחם של כלים שיקומיים חדשיםכדי לסייע לעובדי חבורות רחוב ולקציניהמבחן.‏ אחת האפשרויות שעמדה בפניהמשרד היתה להכשיר צעירים כמאמניספורט.‏ פעילות ספורט בשכונות מצוקההוכחה כיעילה במניעת עבריינות.‏ בקיץ1971 פנה השופט כרמי,‏ שכיהן כיו"רועדת הסיוף הארצית,‏ לשר הסעדמיכאל חזני,‏ במטרה למצוא מסגרותחינוכיות-שיקומיות לצעירים במצוקהשטופלו על-ידי המשרד.‏ ניסיון הקורסיםבבירנית הראה כי הדרכת סיוף עשויהלהוות אחד הפתרונות לבעיות חברתיות,‏ואמנם,‏ כרמי הציע לשתף מנהיגיםשל כנופיות רחוב ופעילים מתנועתהפנתרים השחורים בקורס המדריכים.‏הרעיון היה חדשני,‏ משום שלראשונההועלתה אפשרות לנקוט כלפי הפנתריםהשחורים גישה חיובית במקום גישהמחמירה.‏ ההצעה כללה רכישת מקצועוהסמכה בסיוף,‏ הנמצא בשלבי פיתוחמתקדמים.‏בשל סגולותיו של הענף,‏ ומשוםשהקורס תוכנן להיערך כשמונהחודשים במתכונת של פנימייה,‏ שוכנעהשר חזני כי הכשרתם כמדריכיסיוף היא מפתח לשיקומם.‏ 35 פעילימחאה וחברי חבורות רחוב הביעו ענייןבהכשרה כמדריכי סיוף,‏ וועדת הקבלהאישרה 19 מהם לקורס.‏ יש לשער כיהשיקול המכריע בקבלת המועמדים היהנכונותם להשתקם ולאו דווקא כישרונםהספורטיבי כסייפים.‏הפנתרים השחוריםכמדריכי סיוףהקורס נוהל בידי סגל מורים ועובדיםוכלל בין השאר את ד"ר גלעד ויינגרטן,‏מנהל בית-הספר למאמנים דאז במכוןוינגייט,‏ יעקב סנדלר,‏ המדריך הראשישל בית-הספר,‏ שלמה טסלר,‏ אישהקשר וקצין הפיקוח של משרד הסעד,‏ואנדרי שפיצר כמאמן ראשי.‏ בין פעיליהפנתרים השחורים שהתקבלו לקורסהיו ראובן אברג'יל,‏ רפי מרציאנו ויהודהאלמז ומאוחר יותר גם פעיל נוסף,‏ יעקב‏)קוקו(‏ דרעי.‏ הצטרפותם לקורס גררהביקורת קשה משאר פעילי התנועה,‏שסברו כי לא ניתן לשתף פעולה עםהממסד ובו-בזמן להפגין כנגדו.‏ בראשהמתנגדים עמד סעדיה מרציאנו,‏ אחיושל רפי,‏ ששלל כל שיתוף פעולה עםהממסד.‏תכנית הלימודים בקורס היתה עמוסהלעייפה.‏ נוסף לנושאים המקצועייםהוקצו שעות לימוד רבות לנושאים כגוןידיעת הארץ,‏ דברי ימי ישראל,‏ אזרחות,‏לשון עברית ויהדות.‏ שיעורים אלה,‏שניתנו על-ידי מורים מן החוץ,‏ ענו עלהיעד החינוכי שלשמו הוקמה האקדמיה.‏יש להדגיש כי הכספים הרבים שהוענקולאקדמיה על-ידי הגופים הממלכתייםלא היו מוענקים לה לולא נכללו בתכניתהלימודים נושאי לימוד אזרחיים.‏ הסיוף,‏מבחינתם,‏ שימש רק כסוכן להחדרתתוכני לימוד ולא כיעד לימודי בפניעצמו.‏ בסך-הכול תוכננו כ-‏‎2,500‎ שעותלימוד במשך כתשעה חודשים,‏ שישהימי לימודים בשבוע,‏ תשע שעות ביום.‏שפיצר פעל אמנם לקידומםהמקצועי של חניכיו,‏ אך עסק מדי יוםבמציאת פתרון לבעיותיהם האישיותוהמשפחתיות.‏ מנהיג הפנתרים,‏ ראובןאברג'יל,‏ זוכר כי שפיצר היווה דמותחינוכית למופת.‏ לדבריו,‏ ‏"הוא היה אדםישר,‏ הגון וקפדן".‏ בחודש יולי הוסמכופעילי הפנתרים כמדריכי סיוף.‏ רפימרציאנו וראובן אברג'יל הקימו מועדוןסיוף בירושלים והדריכו במשך כמהשנים צעירים משכונות מצוקה.‏מאמן אולימפיכשהסתיים קורס המדריכים התרכזשפיצר באימונם של יהודה וינשטיין ודן| 78 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

יולי 2012, ספורט הישגי | 79אלון,‏ שני הסייפים שנבחרו לייצג אתישראל במשחקי מינכן 1972. מארגניהמשחקים עשו מאמצים כביריםלשוות להם אווירה בין-לאומית שמחהוידידותית,‏ שנועדה להשכיח את משחקיברלין 1936 הידועים לשמצה והזכוריםכמפגן כוח נאצי.‏ ההכנות למינכן החלוכבר בשנת 1966. הגרמנים הקפידועל כל פרט ופרט,‏ להוציא את מערךהאבטחה.‏ התאחדות הסיוף הגרמניתהזמינה את סייפי ישראל ואת מאמנםאנדרי שפיצר ליטול חלק במחנה אימוןשקיימה לפני המשחקים,‏ ובמשך שבועהתאמנו אלון ווינשטיין עם צמרת הסיוףהגרמני.‏ כך תיאר אלון את תכניתהאימונים:‏‏"מדי בוקר היינו מתחילים את האימוןבשבע.‏ קדמו לאימון תרגילי חימום,‏שבהם הושם דגש על גמישות השריריםוגידי הרגליים.‏ לאחר מכן היינו מסייפיםבזוגות ומדי פעם אנו,‏ הישראלים,‏ היינונקראים לאימון אישי אצל אנדרי הי"דוהגרמנים אצל מאמנם.‏ סייפנו כ-‏‎9‎שעות ביום בהפסקות בנות שעתיים מדי3 שעות.‏ בין יריבי האימון שלנו בנבחרתהגרמנית היו כוכבים רציניים כמופרידריך ווסל,‏ בן 27, שהיה אלוף עולם)...(, קלאוס ריכרד בן 25, הנחשב כיוםלסייף הראשון במעלה בגרמניה ואףנבחר לסייף השנה )...(, והרולד היין,‏ מישהיה אלוף העולם לנוער ב-‏‎1969‎‏".‏בתחרות עצמה העפיל אלון לסיבובהשני בזכות שלושה ניצחונות בסיבובהמוקדמות.‏ בסיבוב השני נשר על-אףשניצח בשני קרבות.‏בערב ה-‏‎4‎ בספטמבר יצאה כלהמשלחת הישראלית לצפות בהצגה‏'כנר על הגג'.‏ שפיצר לא יצא לבילוי,‏כיוון ששב באותו לילה למינכן לאחרשביקר את רעייתו הטרייה אנקי ואתבתו אנוק ששהו בהולנד.‏ שעות ספורותלאחר ששכב לישון חדרו שמונהמחבלים לכפר האולימפי,‏ בטפסם עלהגדר שהקיפה אותו.‏ הם פרצו למגוריהמשלחת הישראלית ברח'‏ קונולי 31,רצחו את מאמן ההיאבקות מוני ויינברגואת המשקולן יוסף רומנו ולקחו תשעהבני ערובה.‏ חניכו של שפיצר,‏ דן אלון,‏תיאר את הדרמה ביומן שכתב בזמןשהותו במינכן:‏"4-5.9.1972. השעה 04:30. התעוררנומיריות,‏ יהודה ‏)וינשטיין(‏ לא מבין מהקורה.‏ אני מרגיע אותו בסברה,‏ שאלהבטח האורוגוואים שעושים סייסטה...‏חוזרים לישון.‏05:30. הקלעים זליג שטרוך והנריהרשקוביץ מעירים אותנו.‏ הם מספריםעל הערבים שבבית.‏ קמנו וניגשנו לחלון,‏ראיתי את אחד המחבלים משוחח עםהגרמנים ומוסר לו דף נייר ‏)רשימהשל בני הערובה(‏ ואומר לו למסור אתהרשימה לשגריר הישראלי.‏שעה 05.55. מחליטים לברוח...ירדנולקומה א',‏ לחדרו של ד"ר לדני,‏ ומשםברחנו אחד אחד דרך המרפסת.‏ ראשוןרץ ההלך לדני ואחריו אברהם מלמד.‏משהגיעו בשלום יצאו יהודה וינשטיין,‏הנרי הרשקוביץ )...(. אחרון אחרון,‏באיחור מה,‏ הגיע הקלע זליג שטרוך)...( זליג,‏ שהיה אחרון לבורחים,‏ לאעזב את החדר עד שלא התרחץ,‏ צחצחשיניים וסדר את מיטתו )...( עם ערבראינו את חברינו בני הערובה מובליםע"י החבלנים.‏ כאן פרצתי בבכי וצעקתיעכשיו להסתער עליהם,‏ למה לא עושיםכלום?"‏אלון ווינשטיין מיהרו להימלט בקפיצהממרפסת חדרם,‏ ואילו המאמן אנדרישפיצר,‏ שהתגורר בחדר אחר,‏ נלכד עםבני הערובה.‏ תשעת בני הערובה הועברובמסוקים לשדה התעופה המקומי ושםנרצחו במהלך ניסיון כושל של משטרתגרמניה להשתלט על המחבלים.‏ כךסיים אלון את יומן המסע:‏"6.9.1972: צהריים,‏ קמנו משינה טרופהאורזים..‏ יהודה ואני אורזים את החפציםשל שפיצר.‏ הכול מגואל בדם..‏ מחריד..‏כולנו בוכים.‏7.9.1972: הביתה לישראל.‏ לא כך חשבנולחזור..."‏רציחתו של אנדרי שפיצר הטילה צלכבד על עתידה של האקדמיה לסיוף.‏ד"ר גלעד ויינגרטן,‏ חבר המשלחתלמינכן,‏ זוכר שהתקשה לפתוח קורסנוסף בלעדיו:‏ ‏"ישבתי ליד אנדרי במטוסלמינכן ותכננתי איתו את הקורס הבא.‏משום שלא סיימנו נדברנו כי בדרךחזרה נגמור.‏ חצי קורס היה מוכן.‏ זההרג אותי.‏ אנדרי היה קרוב אלי,‏ לאיכולתי להתחיל קורס חדש.‏ זה היה יותרמדי אמוציונאלי".‏ למרות הקושי לקייםקורס ללא אנדרי שפיצר הוחלט לבסוףלקיים קורס נוסף,‏ ומשה חומוט,‏ ששימשכעוזר מאמן,‏ מונה למאמן הראשי.‏אחרית דברמעטים המאמנים הרואים כיום בספורטעיסוק החורג מההיבט ההישגי.‏ לארבים ייאותו להעתיק את מקום מגוריהםלאזורים נחשלים בפריפריה כדילהנחיל את הספורט לצעירים כמפלטמפני חיי ריק ובטלה,‏ או להקדיש אתזמנם להוראת ספורט לעבריינים.‏ אנדרימעטים המאמנים הרואיםכיום בספורט עיסוק החורגמההיבט ההישגי.‏ לא רביםייאותו להעתיק את מקוםמגוריהם לאזורים נחשליםכדי להנחיל את הספורטלצעירים כמפלט מפני חייריק ובטלה,‏ או להקדישאת זמנם להוראת ספורטלעבריינים.‏ אנדרי שפיצרראה את מקצוע האימוןבראש ובראשונה ככליחינוכי.‏ הוא פעל למעןהנחלת הסיוף לצעיריםשלא הכירו את הענף,‏מבלי לוותר על שאיפתולהישגים בזירה הבין-‏לאומית.‏ מפעל חייונקטע באיבושפיצר ראה את מקצוע האימון בראשובראשונה ככלי חינוכי.‏ הוא פעל למעןהנחלת הסיוף לצעירים שלא הכירו אתהענף,‏ מבלי לוותר על שאיפתו להישגיםבזירה הבין-לאומית.‏ מפעל חייו נקטעבאיבו.‏ רוח התקופה השתנתה גם היא.‏מאז רצח אחד-עשר הספורטאיםוהמאמנים במשחקי מינכן 1972, ובמיוחדמאז תחילת שנות השמונים,‏ התחוללשינוי בספורט הישראלי.‏ בשנת 1984נוסדה במכון וינגייט היחידה לספורטהישגי ונורתה יריית פתיחה במירוץלהשגת ‏"המדליה האולימפית הראשונהלאחר 2000 שנה".‏ מגמה זו שינתהגם את רוח הספורט,‏ לחיוב ולשלילה.‏ההישגיות הפכה לתכלית הכול,‏ ואכן,‏הישגי הספורטאים הישראלים בזירההבין-לאומית גבוהים יותר מבעבר.‏הספורט,‏ לעומת זאת,‏ חדל להוות מרחבשל תרבות ושל חינוך לאזרחות טובה.‏ייתכן כי שפיצר,‏ לו חי בינינו כיום,‏ היהמבקש לבחון מחדש את הגישה החדשהשל הספורט הישראלי - ‏"הרבה למעט",‏דהיינו שפע משאבים למצטיינים בלבד.‏

משחקים פראולימפייםממגרש המשחקיםלדוכן המנצחיםהמודל הבריטי לפיתוח הספורט ההישגי הפראולימפיבשנים האחרונות נדחקה ישראל מרשימת המדינות המובילות בעולם בספורט הנכים.‏ כדי לחזורלקדמת הבמה עליה לבנות ולממש תכנית ארוכת טווח של איתור צעירים נכים וטיפוחם במסלולמקצועי עד לרמה הישגית גבוהה.‏ המאמר מציג,‏ כדוגמה,‏ את התכנית הבריטית שהחלה לפעולמיד לאחר שהמדינה הוכרזה כמארחת את המשחקים האולימפיים.‏ אימוץ חלקים מתכניתה שלאחת המדינות המובילות בעולם בספורט הנכים עשוי להחזיר את ספורטאי ישראל לפודיום.‏לימור גולדברג | MB.edמתאמת אתנה,‏ מנהלת תחום עתודה,‏ההתאחדות הישראלית לספורט נכיםisad-limor@barak.net.ilיעל לנדר | M.Aמתאמת ספורט נכים,‏ היחידה לספורט הישגיyaell@wingate.org.ilספורט הנכים עבר תמורות רבות במהלך השנים.‏ מתפיסהשיקומית-חברתית הוא הפך לספורט הישגי מקצועני,‏ על כלהמשתמע מכך.‏ מדינות רבות גילו את העוצמה הבין-לאומיתהטמונה במשחקים הפראולימפיים - האירוע הספורטיבי-‏הישגי השני בגודלו אחרי המשחקים האולימפיים,‏ והחלולהשקיע משאבים חומריים ואנושיים בתחום זה.‏ ישראל היתהבין המדינות המובילות בעולם בספורט הנכים כבר בתחילתהדרך,‏ ומרכז הכובד היה נכי מלחמות ישראל,‏ אך בד בבד עםההשקעה של מדינות העולם בספורט הנכים נדחקה ישראללאחור.‏ כדי להחזיר עטרה ליושנה ולחזור ולהשתלב ביןהמדינות המובילות פועל ספורט הנכים בארץ בכיוון הספורטההישגי וההתמקצעות.‏ מטרה זו תושג רק כאשר תמומשתכנית ארוכת טווח,‏ ברורה ויסודית,‏ של איתור ילדים נכים,‏מיונם וטיפוחם במסלול מקצועי,‏ עד הגעתם לרמה הישגיתגבוהה.‏במקביל להקמת צוות מקצועי לבניית התכנית הועלתההמחשבה כי ניתן לאמץ תכניות כאלו ‏)במלואן או בחלקן(,‏המיושמות בהצלחה במדינות נוספות בעולם,‏ ולהתאימן לתנאיםבארץ.‏ אחת המדינות המובילות במחזורים הפראולימפייםהאחרונים היא בריטניה.‏ במאמר זה נתאר את בסיס התכניתהבריטית,‏ שהחלה לפעול ב-‏‎2005‎ מיד עם ההכרזה על זכייתהבריטים באירוח המשחקים.‏ מתכנית זו ניתן לדלות רעיונותלתכנית איתור,‏ מיון וטיפוח של ספורטאינו.‏התכנית הבריטיתבשנת 2005 הוכרזה לונדון כמי שתארח את המשחקיםהאולימפיים והפראולימפים בשנת 2012. עבור קובעי המדיניותבספורט הפראולימפי הבריטי היתה זו הזדמנות חד-פעמיתלבנות תבנית עבודה חדשנית,‏ במטרה להבטיח עלייה במספרהמדליות במשחקים כמו גם יצירת תשתית להמשך פיתוחהספורט הפראולימפי בבריטניה.‏ לשם כך הצטרפו ארגוניהספורט השונים בבריטניה והגו תכנית בשם to" Playground)P2P( "Podium ‏)ממגרש המשחקים לדוכן המנצחים(.‏ מטרת| 80 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

אפשרויות השתתפות ודרכים לביצוע.‏ התכנית כוללת גםתיאורי מקרה ואסטרטגיות לזיהוי כישרונות ולפיתוח יכולותאצל ספורטאים צעירים בעלי מוגבלות.‏חשיפה למאמנים ברמה גבוהה.‏ מעבר לשעתיים השבועיותשל חינוך גופני נוספה עוד שעה שבה נחשפים הספורטאיםהצעירים המוגבלים למאמנים ברמה גבוהה,‏ כדי שיוכלו לשפראת יכולותיהם ולמקסם את הפוטנציאל שלהם.‏ חשיפה זונעשית בשתי רמות:‏א.‏ רמה בסיסית לצעירים גילאי 11-9, תוך שיתוף פעולה עםמרכזי ספורט עירוניים שיאפשר חשיפה והתנסות בספורטב.‏ רמה גבוהה יותר,‏ שהופנתה לצעירים גילאי 18-11 והתמקדהבענפי ספורט ספציפיים,‏ כולל ענפי המים.‏לחשיפה זו שתי מטרות מרכזיות:‏ להגדיל את מספרהספורטאים בעלי מוגבלות המקבלים אימונים ברמה גבוההולהגביר את מידת הנגישות של ענפי ספורט פראולימפייםשונים.‏בכל מרכז עירוני כזה נערכו ימי איתור של ספורטאיםמצטיינים,‏ שמטרתם לזהות את בעלי הפוטנציאל להשתתףבמשחקים הפראולימפיים.‏ארגוני הספורט השונים בבריטניה הגו תכנית בשם Podium" ,"Playground to שמטרתהלהביא ספורטאים צעירים מוכשרים בעלי מוגבלות לרמה שתאפשר להם להשתלב בספורטההישגי ועם הזמן להיכלל בנבחרת למשחקים הפראולימפייםכדורסל בכיסאות גלגליםהעל של התכנית היתה ‏"פיתוח תשתיות ומסגרת עבודה,‏המוגדרת על-ידי נקודות מפתח,‏ שמטרתן לזהות את היכולותשל ילדים/ספורטאים בעלי מוגבלות ולקדמם".‏ במילים אחרות- להביא ספורטאים צעירים בעלי יכולת לרמה כזו שתאפשרלהם להשתלב בספורט ההישגי ועם הזמן להיכלל בנבחרתלמשחקים הפראולימפיים.‏ עם זאת,‏ חשוב מאוד שלכל צעירבעל מגבלה תהיה האפשרות לעסוק בענף ספורט תחרותיעל-פי בחירתו האישית.‏אוכלוסיית היעדאוכלוסיית היעד היא ילדים ונוער בעלי מוגבלות בגילים 18-9,השייכים למערכת החינוך ועומדים בקריטריונים של ספורטהנכים.‏ התכנית,‏ הפועלת בשיתוף פעולה עם 450 בתי-ספרברחבי בריטניה,‏ כוללת ספורטאים:‏‏•בעלי מגבלה מוטורית‏•עיוורים ולקויי ראייה‏•חרשים וכבדי שמיעה‏•בעלי מגבלה שכלית IQ( מתחת ל-‏‎75‎ (.עקרונות התכניתהתכנית כוללת 11 עקרונות,‏ המתייחסים לפיתוח הספורטהפראולימפי בכמה מישורים בו-זמנית:‏חינוך גופני ברמה גבוהה.‏ מורים לחינוך גופני,‏ המלמדיםומדריכים ילדים בעלי מגבלה גופנית,‏ וידאו שצעירים אלומשתתפים בשעתיים שבועיות לפחות של חינוך גופני ברמהגבוהה,‏ וזאת כדי לאפשר זיהוי הפוטנציאל של כל אחד מהם.‏נוסף למידע מקצועי רב שניתן למורים אלו נפתח אתר אינטרנטובו הנחיות בנושאי חינוך גופני לאוכלוסיות בעלי מוגבלויות,‏הערכת יכולות הספורטאים.‏ בהתאם לתכנית נבחרו בכלשנה,‏ מכל מרכז ספורט עירוני,‏ עשרה ספורטאים לפחות בעלייכולות גבוהות יותר ופוטנציאל הישג וזומנו למרכז הארצילהערכת ספורטאים.‏ חמישה ספורטאים ברמה בסיסית יותר,‏שהפגינו יכולות בענפי המים,‏ הוזמנו גם הם להערכה.‏מרכזים ארציים להערכה ולפיתוח:‏א.‏ במרכזים אלו התקיים תהליך של הערכה ומבדקים במטרהלקבוע מה הם הכישורים הפיזיים של הספורטאי.‏ נוסףלכך,‏ הספורטאי עבר תהליך של הערכת יכולות קוגניטיביות,‏רגשיות,‏ חברתיות ואישיותיות.‏ב.‏ ניתנה הדרכה ספציפית והודגשו נקודות מפתח לאיתורולטיפוח במטרה לשפר את הכישרונות שיימצאו.‏ג.‏ הוקם גוף ארצי שיספק הדרכה לפי ענפים עבור ספורטאיםשיימצאו בעלי פוטנציאל.‏כל ספורטאי שהגיע להערכה במרכז הארצי קיבל פרופיל שלהיכולות והכישורים,‏ כדי שיוכל להתאמן ברמה גבוהה בענףהמתאים לו ביותר.‏זיהוי ומתן אימונים ברמה גבוהה לספורטאים בוגרים עםמוגבלות שזוהו כבעלי פוטנציאל.‏ מדובר בבניית תכניתספציפית,‏ בשיתוף רשויות הבריאות,‏ מרכזי שיקום,‏ ארגוניםשל בעלי מוגבלויות וארגונים רלוונטיים אחרים,‏ לזיהוי בוגריםבעלי מוגבלות שלהם הפוטנציאל להצליח בספורט.‏ רביםמביניהם עשויים שלא להיות מודעים לאפשרויות הקיימותכמו גם להתאמתם לתחרויות ברמות הגבוהות ביותר.‏ לאחרשאותרו הם מופנים למרכזים מתאימים,‏ על-פי יכולותיהם.‏חלוקה לפרופילים.‏ נוסף להערכה הכללית ולפרוטוקוליםשנקבעו במרכזים הארציים פותחה מערכת מתוחכמת יותרשל זיהוי פרופילים לפי תכונות ומאפייני מפתח ובהתאם לענפיהספורט השונים.‏ מערכת זו יודעת לזהות כישרון לענף מסויםעל-פי המגבלה,‏ התכונות והמאפיינים של כל ספורטאי.‏הגדלת מספר מרכזי הספורט ברמה התחרותית.‏ כל הגורמיםיולי 2012, ספורט הישגי | 81

כדור שערשיתפו פעולה במטרה לספק טווח רחב יותר של אפשרויותלספורטאים בעלי פוטנציאל לעבור מספורט ‏'קהילתי'‏ לספורט‏'תחרותי'.‏ במקביל היה צורך להגדיל את כמות המאמניםשעשויים להכין ספורטאים לרמה הגבוהה ביותר.‏מסלול המכוון לרמה עולמית.‏ תקציב נוסף הופנה לענפיםשבהם קיים סיכוי גבוה יותר להצליח במשחקים הפראולימפיים.‏מרכזי הספורט שקיבלו את המימון הנוסף הצטרכו להוכיחכי הם עושים מאמצי איתור של ספורטאים מוכשרים ברמותהנמוכות יותר כדי להכניסם למסלול של הרמה העולמית.‏מעקב אחר ספורטאים.‏ הוועד הפראולימפי הבריטי בנהאתר אינטרנט,‏ הכולל מערכת מעקב שאליה הוזנו נתונים עלהספורטאים השונים והתקדמותם.‏ המערכת מאפשרת הכנסתנתונים על נקודות חוזק וחולשה של כל ספורטאי מצטיין,‏במטרה לוודא שהוא אכן מתאמן בענף המתאים לו ביותר ואםלא - לכוונו לענף אחר על-פי יכולתו האישית.‏ הדבר עשוילהתאים לספורטאים שקטגוריית הנכות שלהם שונתה.‏שיווק וקידום של התכנית עצמה.‏ כדי למקסם את ההזדמנויותהוקמה מערכת של יחסי ציבור גם באמצעות האינטרנט,‏ כדישאנשים בעלי מוגבלות העוסקים בספורט יוכלו להתעדכןעוד ועודספורטאיםאיכותיים עובריםלכיוון תכניותהישגיות והצלחותספורטיביותכ-‏‎8,500‎ תכניות טיפוחהמשכיות לצעירים נכים מוכשרים13,500 צעירים נכים אותרו כבעלי יכולותספורטיביות טובות22,500 צעירים נכים קיבלו אימון איכותיבמסגרת מועדוניםאיור 1: מודל לאיתור ולטיפוח ספורטאים בעלי מוגבלותבבריטניה מ-‏‎2008‎ ל-‏‎2012‎‏"ממגרש המשחקים לדוכן המנצחים"‏ - תכנית עבודה לצעיריםגופי ממשלה לאומיים - טיפוח כישרונותיום איתור כישרונות צעירים - ארצי- בדיקת יכולות במקצועות היבשה- בדיקת יכולות במקצועות המיםהמטרה:‏ לאתר מדי שנה 15 צעירים בעלי מוגבלות - 5 במקצועות המיםו-‏‎10‎ במקצועות היבשה )70% נכויות מוטוריות ו-‏‎30%‎ מוגבלויות לימודיות(,‏ שאובחנוכבעלי יכולת גבוהה בחנ"ג ובספורטימי איתור של כישרונות צעירים3-2 ימי איתור רב-ענפיים במקצועות היבשה ואחד במקצועות המיםמועדוני ספורט אזורייםמועדוני ספורט המציעים הזדמנות בטוחהבזירה המקומית במגווןענפי הספורט של ה-‏P2Pמועדוני ספורט נכים רב-ענפיים אפשרויותאימון בענפי ספורט מגוונים לצעירים בעלימוגבלות,‏ גילאי 18-11, מעבר לשעות הפעילותהבית-ספריותמועדונים ייחודיים רב-ענפייםמאמנים בעלי הכשרה ייחודית לעבוד עםספורטאים צעירים מוגבלים -גילאי 11-7| 82 ספורט הישגי,‏ יולי 2012- שיעורי חינוך גופני ברמה גבוהה- מורים שהתמחו באיתור יכולות ספורטיביות בקרב צעירים בעלי מוגבלותאיור 2: התפתחות התכנית הבריטית לאיתור ולטיפוח ספורטאים בעלי מגבלות

ולעדכן.‏ נוסף לכך,‏ תשומת-לב רבה ניתנה לכדאיות של זכייהבמדליית זהב במשחקים הפראולימפיים ובפרסים שיחולקולכל מי שיזכה במדליה.‏ניהול הפרויקט ויישומו.‏ כדי שהתכנית תועבר לגורמים רביםככל האפשר,‏ המעוניינים לשתף פעולה,‏ יש צורך בניהולובתיאום יעילים.‏ פקידים בכירים מכל ארגון נבחרו לוועדתבקרה שפיקחה על התקדמות התכנית ואף דיווחה על כךלממשלה.‏ גוף נוסף של בכירים אחראי ליישום התכניתולהפצתה בשטח.‏איור 1 מציג את שלבי האיתור והטיפוח של ספורטאים בעלימוגבלויות עד השלב ההישגי.‏איור 2 מפרט את התכנית הממשלתית לאיתור ולטיפוחספורטאים בעלי מגבלות.‏טבלה 1 מפרטת את איורים 2+1 ומציגה את כל תהליך האיתורוהטיפוח של ספורטאים בעלי מוגבלות,‏ תהליך הכשרתהמאמנים,‏ הרחבת אזורי הפעילות,‏ מעקב אחר הספורטאיםהמאותרים וקידום נושא השיווק והפרסום - כל זאת תוך ציוןאבני הדרך בכל פעולה ופעולה.‏פעולההוספת שיעורי חינוךגופני וספורט ברמהגבוהההכשרת מאמניםאיכותייםמטרה)2012-2008(3,600 מורים עברוהכשרה באיתורובהבנת היכולותהגופניות של צעיריםבעלי מוגבלות22,500 צעירים בעלימוגבלות זכו למאמניםאיכותייםגוף אחראיהתאחדותבתיה"סלספורטגופים שותפים‏•בתיה"ס‏•רשויות מקומיות‏•בתיה"ס‏•רשויות מקומיות‏•גופי ספורט ממשלתיים‏•ארגוני ספורט נכיםאבני דרך‏•קורסי מאמנים בפריסה לאומית‏•מקורות מידע מקצועיים נרחבים און-‏ליין‏•מועדונים רב-תחומיים ברמת מתחילים2250•ברמות 5-3350•ברמות 5-3450•5-3ארגון ארגון ימי איתורומיון13,500 צעירים בעלימוגבלות אותרוכבעלי יכולות פיזיותוספורטיביות‏•שת"פ עם בתיה"סלספורט‏•רשויות מקומיות‏•גופי ספורט ממשלתיים‏•ארגוני ספורט נכיםמועדוני ספורט רב-תחומייםמועדוני ספורט בשלב התחלתימועדוני ספורט רב-תחומים ברמות‏•פרוטוקולי הערכה של מיומנויותבסיסיות לבתי"ס ולמועדונים מקומייםבתי"ס לספורט הוציאו לפועל אתתכנית P2P ב-‏‎2008/9‎בתי"ס לספורט הוציאו את תכניתלפועל P2P ב-‏‎2009/10‎בתי"ס לספורט הוציאו לפועל אתתכנית P2P ב-‏‎2010/11‎צעירים בשנה עברו למרכז הערכהוטיפוח ספורטאים ארצי250•350•450•15•טבלה 1: תהליך התפתחות התכנית,‏ המטרות,‏ הגופים השותפים בעשייה ואבני הדרךהקמת מרכזי איתור,‏מיון והערכת ספורטאיםארצייםהערכה וטיפוחמיומנויות ספורט שלכ-‏‎8,500‎ צעירים בעלימוגבלות‏•איגודי ספורט‏•גופי ספורט מדיניים‏•גופי ספורט ממשלתייםארציים‏•פרוטוקולים כבסיס להערכת מרכזיאיתור,‏ מיון וטיפוח ספורטאים צעיריםבעלי מוגבלות‏•מרכזי איתור,‏ טיפוח ומיון לא קיימיםב-‏‎75%‎ מהערים שבהן 4 מרכזי ספורטספציפיים לפחות העובדים למעןהתכנית P2Pהכשרת מאמניםאיכותיים לאימוןספורטאים צעיריםמוגבלים בעלי פוטנציאל2,000 בוגרים בעלימוגבלות באו במגעעם מאמנים איכותייםבמרכזים המקומיים‏•איגודי ספורט‏•ארגון רפואי בסיסי‏•מרכזי שיקום‏•ארגון ספורט הנכים‏•מועדונים מקומיים‏•מינוי מנהל פרויקט לצוות המונה 4אנשים שתפקידם איתור וטיפוח‏•הקמת תכנית לזיהוי ספורטאי הישגיהגדלת מספר אזוריהפעילות5,000 ספורטאים בעלימוגבלות הונחו להעריךאת מאמניהם ברמההגבוהה ואת מתקניהספורט שהוקמועבורםאיגודי הספורט‏•גופי ספורט ממשלתייםארציים‏•מרכזי ספורט לנכים‏•מועדונים מקומיים‏•קריטריון מינימאלי למסלול התפתחותהספורטאי וסביבתו תלוי ברשותהממשלתית‏•יצירת סביבת פעילות ועבודה להוצאהלפועל של התכנית‏•הבטחת מסלול וכלים לאיתורספורטאים מוכשרים והעברתם למסלולהישגיהכנת תכנית ברמההבין-לאומיתעוד ועוד ספורטאיםמוכשרים עובריםלמסלול הספורטהישגיגופי ספורט ממשלתיים‏•גופי ספורט ממשלתייםארציים‏•ארגון הגג של הספורטבאנגליהאיגודי הספורט עבדו בצמוד לוועדאולימפי הבריטי,‏ במטרה להבטיחשהתכנית על כל שלביה תקבל תמיכהאופטימאלית וכל השירותים הנדרשיםכדי לאפשר להישג את המטרה - דוכןהמנצחיםהמשך הטבלה בעמוד הבא יולי 2012, ספורט הישגי | 83

יצירת פרופיללספורטאי הישגפיתוח נכון של יכולותבסיסיות ויכולותספורט ספציפיות,‏ כוללפרוטוקול שידגים אתהפוטנציאל‏•המכון האנגלי לספורט‏•איגודי הספורטהממלכתייםבשת"פ בין גופי הספורט ארציים יצרופרוטוקולים שהעריכו את ההתקדמותהספורטיבית הכללית והספציפית,‏ נקודותהתקדמות דומיננטיות וערכים בסיסיםלתיאור ‏'כישרון'‏מעקב אחר ספורטאיםקידום ופרסום תכניתהמסגרתצוותי ניהול הפרויקטיצירת מסד נתוניםארצי ותיעוד תהליכיםכדי ליצור מעקבשיטתי של ספורטאיםמ-‏P2Pמסע פרסום ממוקדלאיתור עוד ספורטאיםושחקנים להשתתףבספורט נכיםיצירת גישת ניהולמקובלת לתכניתהמסגרתהוועד הפראולימפי הבריטי‏•ארגון הגג של הספורטבבריטניה‏•צוות ניווט‏•ארגון הגג של הספורטבבריטניה‏•גופי הספורטהממשלתיים‏•איגודי הספורט‏•קרן הספורטאים הצעירים‏•ארגוני ספורט נכים‏•קרן ספורטאים צעירים‏•ארגון הגג של הספורטבבריטניה‏•גופי הספורטהממשלתיים‏•ארגוני תקשורת‏•בתיה"ס לספורט‏•ארגוני הספורט הארציים‏•ארגון הבריאות‏•שירותי צבא בריטיים‏•ארגון הגג של הספורטבבריטניה‏•הוועד הפראולימפיהבריטי‏•הספורט באנגליה‏•הוועד האולימפי הבריטי‏•צוות ייחודי להפקתתכנית הספורט הארציתפותח מסד נתונים ייחודי במטרה לעקובאחר התקדמות הספורטאים מבתיה"סלספורט‏•אסטרטגיית שיווק מוסכמת שיצאהלפועל בספטמבר 2008‏•מסע פרסום יצא לדרך וכוון לאנשיםשאולי לא היו מודעים לכך שהם יכוליםליטול חלק בפעילויות ובאירועיםספורטיביים לבעלי מוגבלות ולייצג אתבריטניה ברמות הגבוהות ביותר‏•התמקדות בעבודה על ענפיםפופולאריים במטרה למשוך ספורטאיםאו אנשים העוסקים בספורט בעלימגבלה גופנית שלא אפשרה להםלהתחרות בספורט הנכים‏•ועדה למדיניות ארצית נפגשה פעמייםבשנה לפחות עם עובדי הקבוצותבשטח‏•קבוצות יישום ארציות נפגשו ארבעפעמים בשנה עם עובדי הקבוצותבשטחפיתוח עתודת הספורטאים הנכים בישראלכפי שצוין מקודם,‏ כדי לחזור להיות אחת המדינות המובילותאת ספורט הנכים בעולם פותחה בחמש השנים האחרונותתכנית ארוכת טווח של איתור ילדים נכים,‏ מיונם וטיפוחםבמסלול מקצועי עד הבאתם לרמה הישגית גבוהה.‏ תכנית זופועלת תחת ההתאחדות הישראלית לספורט נכים בשלושהמישורים:‏א.‏ שמירה על המסגרות הקיימותב.‏ עיבוי המסגרות הקיימותג.‏ פתיחת מסגרות וענפים חדשים.‏להלן תמונת המצב בישראל,‏ נכון להיום:‏א.‏ שמירה על המסגרות הקיימותכיום פעילים בארץ כ-‏‎400‎ ילדים ונוער עם מוגבלויות שונות,‏המשתתפים במסגרות ספורט הישגיות תחת ההתאחדותלספורט נכים.‏ אלה מהווים כ-‏‎10‎ אחוז מכלל אוכלוסיית היעד.‏טבלה 2 מתארת את ענפי הספורט השונים,‏ מספר המשתתפיםבהם והחלוקה הגיאוגרפית.‏כמו כן,‏ פעילים עוד עשרות ילדים ונוער במסגרות שונות,‏ לאתחרותיות.‏ הפעילויות מתקיימות הן במרכזי השיקום וספורטהנכים ‏)בתי הלוחם,‏ איל"ן ר"ג ואיל"ן חיפה(‏ והן באגודותמקומיות ובמתנ"סים.‏ קיים שיתוף פעולה בין המערכתהמקצועית של ההתאחדות והיחידה לספורט הישגי במתןידע מקצועי למאמנים בשטח,‏ הכשרת מאמנים באמצעותהשתלמויות ומתן מעטפת רפואית לספורטאים מצטיינים.‏מעבר לכך מבוצעות פעולות שונות לשימור המסגרות כגוןביקורים במהלך האימונים,‏ מפגשים עם הורים,‏ ימי שיאופעילויות שונות מחוץ לשעות האימונים.‏טבלה 2: מספר הספורטאים המוגבלים הפעילים באירועיההתאחדות עפ"י ענפי הספורט והאזורים בישראלשם המועדוןארגון נכי צה"לכפר מנדאטורעןאום אל פחםנצרתאיל"ן חיפהקריית יםאור עקיבאמועדון ספיבקראשון לציוןחורהרהטסה"כענפיםכדורסל,‏ שחייה,‏ טנ"ש,‏כדור שער ועודכדור שערג'ודוכדור שערג'ודושחייה,‏ טנ"ש,‏ בוצ'יה**‏כדור שערג'ודושחייה,‏ טנ"ש,‏ בוצ'יה,‏רוגבישחייהטנ"שטנ"שמס'‏ משתתפיםפעיליםבאירועיההתאחדות*10010121640506168010840388* ספורטאים צעירים ומתחילים ‏)מבחינת המוגבלות הפיזית.‏ לדוגמה:‏פגועי תאונת דרכים(.‏** בוצ'ה - ענף ספורט הדומה לפטנק והמותאם לנכים בעלי רמתמוגבלות קשה.‏| 84 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

סקיריצהקפיצה לרוחקמירוץ בכיסאות גלגליםהטלת כידון על כיסא גלגליםכיום פעילים בארץ כ-‏‎400‎ ילדים ונוער עם מוגבלויות שונות,‏ המשתתפים במסגרות ספורטהישגיות תחת ההתאחדות לספורט נכים.‏ אלה מהווים כ-‏‎10‎ אחוז מכלל אוכלוסיית היעדב.‏ עיבוי המסגרות הקיימותנעשית עבודה משותפת בין ההתאחדות לספורט נכים וביןהגורמים בשטח לאיתור ילדים ונוער נוספים בעלי פוטנציאלבמסגרות שונות כגון מחלקות רווחה,‏ ביטוח לאומי,‏ קופותחולים וכו'.‏ כמו כן - איתור חוזר של ילדים שהפסיקו אתפעילותם כדי להחזירם למסגרת של פעילות.‏ג.‏ פתיחת מסגרות וענפים חדשיםבחמש השנים האחרונות אנו מפתחים ענפים חדשים כגוןטריאתלון,‏ בוצ'יה וג'ודו.‏ הדבר נעשה בתיאום עם איגודיהספורט הרלוונטיים ותוך שיתוף פעולה בתחרויות המתקיימותבאופן סדיר.‏ כמו כן התחלנו בתהליך של איתור ספורטאיםמענפים אחרים והעברתם לענפים חדשים שבהם פוטנציאלההצלחה גדול יותר.‏ הקושי המרכזי באיתור הוא חוק החיסיוןהרפואי,‏ המגביל את הגישה לאוכלוסיית היעד.‏ אי לכך,‏המפתח להצלחה באיתור ובקידום ספורטאים חדשים הואשיתופי פעולה עם גורמים שונים שבהם מרוכז מידע לגביאוכלוסייה בעלת מוגבלות כגון ביטוח לאומי,‏ מרכזי שיקום,‏קופות חולים,‏ מחלקות רווחה ועמותות שקמו לאוכלוסיות אלו.‏כמו כן,‏ ‏'בעלי עניין'‏ הפוגשים את האוכלוסייה באופן שוטףכגון פיזיותרפיסטים,‏ עובדות סוציאליות,‏ מורות תומכות וכו'.‏סיכוםמנהיגי ספורט הנכים במדינת ישראל הבינו כי לשם הרחבתפירמידת העוסקים בספורט בקרב אוכלוסיית הילדיםהמוגבלים יש ליצור מערכת של איתור,‏ פיתוח וטיפוח תשתיות.‏כחלק מתהליך בניית תכנית אב בהתאחדות הנכים,‏ נחשפנובמאמר זה לתכנית עבודה המבוצעת בבריטניה,‏ אחת המדינותהמובילות בספורט הנכים בעולם.‏ להלן הנקודות העיקריותלסיכום הישגי התכנית הבריטית:‏מורים עברו הכשרה באיתור צעירים מוגבלים בעלייכולות וכישרון לספורט.‏צעירים בעלי מוגבלות אומנו ע"י מאמנים מוסמכיםואיכותיים במסגרת מועדונים.‏יולי 2012, ספורט הישגי | 853,600•22,500•13,500•צעירים בעלי מוגבלות הוכרו כבעלי פוטנציאלוכישרון ספורטיבי גבוהים יותר.‏‏•הערכה והמשך טיפוח הוצעו למאמנים מוסמכים,‏ מוכשריםואיכותיים,‏ במסגרות עירוניות.‏2,000•מבוגרים בעלי מוגבלות זכו לעבוד עם מאמניםמוסמכים ואיכותיים במסגרות אזוריות.‏ספורטאים בעלי מוגבלות זכו לעבוד עם מאמניםמוסמכים ואיכותיים במתקני ספורט.‏‏•עוד ועוד ספורטאים מוכשרים עברו לתכניות לספורטאיהישגי ומכך להצלחות בספורט.‏5,000•רשימת המקורות שמורה במערכת.‏ ניתן לקבלה אצל יניב אשכנזי בדוא"ל:‏ yaniva@wingate.org.ilבמסגרת מאמצינו לבנות מערך שיוביל לפיתוח ספורט הנכיםבישראל,‏ ניתן ללמוד רבות מתכניתם של הבריטים,‏ לאמץ אתהמהלכים המתאימים לישראל ולשלבם בתהליכים הקיימים.‏

מדעי הספורט >צילומים:‏ עדי אבישי;‏ באדיבות מעריבתוספי תזונה מזוהמים:‏סיפורו של האתלטאיתי מרגליתספורטאי ישראלי נתפס על שימוש בתמריצים אסורים!‏ את הידיעה המרעישה הזו פרסמומדורי הספורט לפני כ-‏‎13‎ שנה.‏ היה זה הקופץ לגובה איתי מרגלית,‏ מועמד רצינילמשחקים האולימפיים בסידני 2000, שנתפס בבדיקת פתע שערך איגוד האתלטיקההישראלי.‏ המשימה של כותב שורות אלו - להוכיח לעולם שאיתי נקי מסמים ושכלהסיפור בטעות יסודו - היתה קשה מאין כמוה.‏מולי אפשטיין | פיזיולוג מאמץ,‏ המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייטלשעבר מזכיר הוועדה למניעת סימום בספורטmuli_ep@wingate.org.il‏"מולי,‏ תפסו אותי על שימושבסטרואידים אנאבוליים".‏ שיחתהטלפון הזו זכורה לי כאילו היתהאתמול.‏ מעברו השני של הקו היה איתימרגלית,‏ שיאן ישראל בקפיצה לגובה.‏הוא הרגיש באותו רגע שהקרקענשמטת לו מתחת לרגליים.‏ הזמן -חודש אפריל 1999. גם אני חשתיכאילו נחת על ראשי קורנס במשקלחצי טונה.‏ נותרתי מאובן בכיסאי,‏ מוחימסרב להבין את פשר הדברים.‏איתי היה בעל שיא אישי של 2.27 מטר,‏ס"מ אחד בלבד פחות מהמינימוםהנדרש למשחקים האולימפיים של סידני2000. מאחר שהיה חבר אישי שלי המצבהיה קשה שבעתיים.‏ המחשבה הראשונהשעברה בראשי היתה - מאין לעזאזלהגיעו סטרואידים אנאבוליים לדגימתהשתן של איתי?‏ התברר ששבועותאחדים קודם לכן יזם איגוד האתלטיקהסדרת מבדקי פתע לכמה אתלטיםוביניהם איתי.‏ דגימות השתן שנאספונשלחו לאנאליזה למעבדה באתונה.‏הוועדה של האיגוד היתה אז גוף חדש,‏שהוקם ב-‏‎1998‎ במטרה לבצע בדיקות‏'מבית'‏ ומתוך רצון להתנתק מהוועדהלמניעת סימום בספורט של הוועדהאולימפי בישראל.‏ לימים,‏ בודד עצמואיגוד האתלטיקה מתכנית המבדקיםהארצית,‏ מצב שנותר על כנו עד היום.‏באותה תקופה שימשתי כמזכיר הוועדהלמניעת סימום בספורט והיועץ הבכירלתוספי תזונה של היחידה לספורטהישגי ‏)נוסף לתפקידי כפיזיולוג במרכזלרפואת ספורט במכון וינגייט(.‏ למעשה,‏אחזתי במקל בשני קצותיו - מצד אחדהייתי אחראי למערך מבדקי הסימום שלספורטאי ההישג של ישראל,‏ ומצד שניבחנתי את הדרכים החוקיות שתאפשרנהלספורטאים שלנו לצמצם את הפערמעמיתיהם בעולם.‏אני הולך עם זה עד הסוףמאחר שהכרתי את איתי מרגלית לאהיה לי כל ספק שהוא ‏'נקי'‏ - כלומראינו משתמש בחומרים אסורים.‏ שנינוידענו זאת,‏ אבל לך תוכיח לכל העולםשאתה נקי כאשר הממצא כל כך חד-‏משמעי ואינו מותיר כל מקום לספק.‏כשעיינתי בדו"ח הבדיקה התברר לישתוצרי הפירוק שנמצאו בדגימהתואמים את השימוש בסטרואידאנאבולי בשם ‏'ננדרולון'.‏ באותה תקופהנתפסו ספורטאים רבים ברחבי העולםעל שימוש בננדרולון.‏ עובדה זו גרמה לילהאמין שמקורו של ההורמון הוא כנראהבתכשיר אחר שבו השתמשו הספורטאיםולאו דווקא בסטרואיד האנאבולי עצמו.‏במסגרת הליווי המדעי-רפואי שלספורטאי הסגל האולימפי נהנוהספורטאים משירותי תזונה ומתיסוףתזונתי.‏ ‏'ארון התוספים'‏ שכן במרכזלרפואת ספורט בווינגייט,‏ ואליו היתוספומדי פעם תוספי תזונה שנמצאו מתאימיםלשימושם של הספורטאים.‏ בחודשיםשקדמו לבדיקה של איתי נוספו לארוןהזה שני תוספי תזונה חדשים TribulusTerrestris) ו-‏Chrysin‏(,‏ שיוצרו על-ידיחברת One' ‘Sports בארה"ב והובאולישראל על-ידי יבואן מקומי.‏ חשובלציין שכל תוסף תזונה שמיובא לארץמחייב אישור של משרד הבריאות,‏ וכךנעשה גם לגבי שני תוספים אלה.‏מהיכרותי את מערך התוספים של איתיהיה לי די ברור שאם קיימת בעיה היאנמצאת בשני התוספים החדשים,‏ אבלמה עושים?‏ איך אפשר להוכיח שמקורהחומר האסור שנמצא בדגימת השתןשל איתי הוא בשני התוספים הללו?‏באותו רגע גמלה בלבי ההחלטהשאני הולך עם הסיפור הזה עד הסוף!‏החלטתי שאעשה הכול כדי להוכיחשאיתי מרגלית זכאי,‏ ושמקור החומרהאסור בטעות יסודו.‏ ידעתי גם שחשיפתהסיפור בתקשורת תטרפד את המהלךשלי,‏ ולכן החלטתי לא ליידע את חבריהוועדה למניעת סימום בספורט במהלךשתכננתי.‏ היחידה שהיתה שותפהלתכנון היתה יעל ארד,‏ אז יו"ר הוועדהלמניעת סימום בספורט.‏| 86 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

יולי 2012, ספורט הישגי | 87בשביל מה יש חברים?‏כדי לנסות להוכיח שמקור הננדרולוןהוא בתוספי התזונה היה לי ברורשאצטרך לבקש מכמה מתנדבים לצרוךאת התוסף ואחר-כך לאסוף מהםדגימות שתן ולשלוח אותן לאנאליזהבמעבדה מוכרת.‏ לצורך העניין גייסתיכמה חברים,‏ שנטלו את הכמוסותבמשך ימים אחדים ‏)הכמוסות היו מאותןאריזות ששימשו את הקופץ(,‏ ולאחרמכן סיפקו דגימת שתן,‏ שאותה שמרתיבמארז דגימה מיוחד המשמש את צוותיהבדיקה.‏עד כאן הכול טוב ויפה,‏ אבל איך שולחיםדגימות שתן שעלולות להכיל חומריםאסורים למעבדה מוכרת?‏ חשוב להביןשכל דגימה אשר נשלחת לאנאליזהבמעבדה שמוכרת על-ידי WADA‏)הסוכנות העולמית למניעת סימום(‏חייבת בדיווח.‏ במקרה של ממצא חיובי ישלחשוף את השם שמאחורי קוד הדגימהולהתחיל בהליכים משפטיים.‏ במקרההנוכחי לא היה מדובר בספורטאים,‏ ולכןהייתי צריך לקבל אישור מיוחד לביצועההליך.‏ הסיבה לצורך באישור כזה הואמניעת מצב שבו מדינות תשלחנה דגימותשתן במטרה לבחון את זמני ההיעלמותשל החומרים האסורים.‏ מידע כזה הואבעל ערך רב,‏ משום שאז ניתן לבקרמאחר שהכרתי את איתימרגלית לא היה לי כלספק שהוא ‏'נקי'.‏ שנינוידענו זאת,‏ אבל לך תוכיחלכל העולם שאתה נקיכאשר הממצא כל כך חד-‏משמעי ואינו מותיר כלמקום לספקאת תהליך השימוש בחומרים האסוריםולתזמן את עיתוי הפסקת השימוש כדילהימנע מתפיסה בתחרות.‏כדי לעקוף את המכשול הזה ניצלתי אתקשריי הטובים במעבדה הביוכימית בקלן,‏גרמניה,‏ הנחשבת למעבדה הבכירהבעולם עוד מהימים שבהם פרופסורמנפרד דוניקה המנוח,‏ חלוץ עולמיבתחום,‏ היה מנהלה.‏ כמה שיחות טלפוןלגרמניה,‏ חתימה על מסמך המאשרשדגימות השתן אינן של ספורטאים- ומשלוח הדגימות עשה דרכו,‏ אחרכבוד,‏ למכון הביוכימי שבאוניברסיטהלספורט בקלן.‏גם אנשי המעבדה מגויסיםאיש הקשר שלי במכון הביוכימי בקלןהיה ד"ר הנס גאייר,‏ שאחראי לכל מערךהאנאליזות במכון ומשמש גם כחוקרבכיר במקום.‏ מאז שהוקמה הוועדהלמניעת סימום בספורט בישראל נהגנולשלוח למעבדה זו את כל דגימות השתןשאספנו מן הספורטאים הישראלים.‏במהלך השנים ניהלתי קשרי עבודהשוטפים עם המעבדה,‏ ואף ביקרתיבמקום כמה פעמים ונפגשתי עםהמנהל,‏ פרופ'‏ וילהלם שנצר,‏ וכמובןעם ד"ר גאייר.‏ ההיכרות האישית עםהבכירים במעבדה היתה המפתחלתחילתו של המסע להוכחת חפותו שלאיתי מרגלית.‏נוסף לדגימות השתן שאספתי מןהמתנדבים שלחתי גם את בקבוקוניהתוספים שבהם השתמש איתי מרגלית.‏התכנון של ד"ר גאייר היה כזה:‏ תחילהלבצע אנאליזה לדגימות השתן ששלחתי,‏ואם הן תמצאנה חיוביות - לשכפלאת המהלך שלי גם בקרב מתנדביםבגרמניה.‏בתוך ימים ספורים הגיעה התשובה:‏בכל דגימות השתן שהגיעו מישראלנמצאו חומרים אסורים שתואמים אתהשימוש בננדרולון!‏ משמעות הממצאיםהיתה דרמטית עבורי.‏ הנה,‏ יש קצה חוט.‏

החשד שלי בתוספים התאמת,‏ ובתוךזמן קצר אוכיח לכל העולם שאיתי חףמפשע.‏הממצאים החד-משמעיים הפתיעו גםאת ד"ר גאייר.‏ הוא עבר לשלב הבאבתכנית,‏ וביקש מ-‏‎4‎ מתנדבים במעבדהלספק דגימות שתן,‏ ולאחר שסיפקואת הדגימות ביקש מהם לבלוע אתשני התוספים.‏ 4 שעות לאחר מכןסיפקו המתנדבים דגימת שתן נוספת,‏והממצאים שהתקבלו היו חד-משמעיים- כל דגימות השתן הראשונות היונקיות,‏ ואלה שסופקו 4 שעות לאחרנטילת התוספים הכילו תוצרי פירוק שלחומרים אסורים,‏ שתאמו את הממצאיםשל הדגימות מישראל ואת מה שנמצאבדגימת השתן של איתי!‏הממצאים המפתיעים הציתו את יצרהמחקר של ד"ר גאייר,‏ והוא החליטלבצע מהלך נוסף.‏ חשוב להבהירשהתוספים שצרך איתי מרגלית לאהיו אמורים להכיל הורמונים.‏ הרכיביםשפורטו על גבי האריזה לא הזכירו ולוברמז דק את האפשרות להימצאותםשל חומרים אסורים.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ הגיעוהחומרים האסורים לתוספי התזונה?‏את זה צריך היה לברר.‏השלב הבא במחקר היה ביצוע אנאליזותלכמוסות עצמן.‏ ד"ר גאייר פירק אתהכמוסות והריץ אותן במכשור המשוכללשל המעבדה.‏ מה שנגלה לנגד עיניוהיה מפתיע ומעניין – הכמוסות הכילופרו-הורמונים,‏ שצריכתם גרמהכנראה להופעתם של תוצרי הפירוק‏)מטבוליטים(‏ שמתאימים לשימושבסטרואיד האנאבולי ננדרולון.‏בעודו נפעם מן הגילוי המרעיש הסבירלי הד"ר שאכן יש בסיס עובדתי מוצקלכך שתוספי התזונה ה'תמימים'‏ לכאורההם שאחראים לממצא החיובי של איתי.‏אלא שכדי להוכיח זאת בבית המשפטיש צורך לבצע את ההליך כולו מחדשוהפעם עם תוספים חדשים מאריזותאטומות.‏ ד"ר גאייר הסביר לי שלמרותהממצאים החד-משמעיים,‏ תמיד יהיהמי שיטען שהכמוסות הוחדרו במכווןלאריזות הפתוחות,‏ ולכן יש צורךבאריזות חדשות.‏התיאוריה שלימקבלת ביסוס מדעיהמשלוח שהוזמן מארה"ב הגיע למעבדהבקלן.‏ ד"ר גאייר החליט להרחיב אתהמדגם וגייס לצורך כך 6 מתנדביםמבין עובדי המעבדה.‏ הפרוטוקולהיה זהה לחלוטין למחקר המקדים -הרגשתי שעליתי עלמשהו גדול,‏ שגרםכנראה לספורטאים רביםברחבי העולם להיכשלבמבדקי סימום על שימושב'ננדרולון'‏לקיחת שתן בזמן 0, בליעת התוספים,‏מתן דגימת שתן לאחר 4 שעות,‏ ביצועאנאליזה לדגימות השתן וביצוע אנאליזהלכמוסות.‏ הממצאים שהתקבלו לאהותירו שום מקום לספק - דגימות השתןשנלקחו 4 שעות לאחר בליעת התוספיםהכילו מטבוליטים המתאימים לשימושבננדרולון,‏ ובכמוסות עצמן נמצאו פרו-‏הורמונים - בניגוד גמור לפירוט שהופיעעל גבי האריזות.‏הייתי מאושר.‏ התיאוריה שלי קיבלהביסוס מדעי מן המעבדה הטובה בעולם.‏הרגשתי שעליתי על משהו גדול,‏ שגרםכנראה לספורטאים רבים ברחביהעולם להיכשל במבדקי סימום עלשימוש בננדרולון.‏ אבל אותי לא עניינושאר הספורטאים וגם לא החשיפההמרעישה.‏ כל מעייניי היו נתונים לזיכויושל איתי מרגלית.‏דו"ח המחקר הושלם ונשלח לאיגודהאתלטיקה בישראל,‏ לוועדה למניעתסימום בספורט בישראל,‏ לוועדהאולימפי הבין-לאומי,‏ ל-‏FDA ולביתהלבן!‏ ד"ר גאייר הבין שקיימת כאןרמייה של ציבור משתמשים גדול,‏ ולכןהחליט ליידע את הגורמים הרלוונטייםבארה"ב,‏ מקום מוצאם של תוספיהתזונה האמורים.‏הצעד הראשוןלקראת זיכויכנהוג במקרים מעין אלה,‏ ועדתהמשמעת שמולה מתייצב הספורטאיהיא של האיגוד המקומי.‏ מאחרשהדגימות נלקחו בישראל,‏ מי שמטפלבהליך ההשעיה והשימוע הוא איגודהאתלטיקה בישראל.‏ בית הדין שהקיםהאיגוד היה צריך להחליט אם איתימרגלית אשם,‏ והאם עליו לקבל עונשהשעיה למשך שנתיים,‏ כמתחייבמעבירה מסוג זה.‏ בית הדין רשאי גםלפסוק אחרת,‏ אבל כדי לעשות זאת עליולנמק היטב את ההחלטה ולקוות שהגוףהבין-לאומי,‏ במקרה הזה התאחדותהאתלטיקה הבין-לאומית ,)IAAF( תקבלאת הפסיקה.‏מגובה במחקר המדעי שבוצע בקלןהתייצב איתי מרגלית בפני הרכבהדיינים.‏ החלטתם היתה חד-משמעית- איתי זכאי ואינו מחויב בעונש השעיהלמשך שנתיים.‏ המכשול הראשון הוסר,‏אבל היה זה רק צעד ראשון לקראתהזיכוי המלא.‏כפי שהסברתי קודם לכן,‏ ההתאחדותהבין-לאומית יכולה לקבל את פסקהדין של ועדת המשמעת המקומיתאך רשאית גם לדחותו.‏ הזיכוי בישראלאינו מחייב את המוסדות הבין-לאומיים- שם השיקולים שונים לחלוטין,‏ וצריךשיקרה משהו דרמטי כדי לזכות אתלטמעבירת סימום.‏ הרוח הגבית שקיבלנומן המעבדה בקלן הפיחה בנו תקווהשהלא ייאמן אכן יקרה.‏ צריך רק סבלנותומזל.‏מסע הזיכויקרן אורהחודשים שחלפו היו מתישים ותובעניים.‏הסיפור של איתי פורסם בתקשורתהארצית,‏ וההד הציבורי היה גדול ומעיק.‏כרגיל במקרים כאלה,‏ אתה לומד לזהותמי הם החברים והקולגות האמתיים ומיבורח מאחריות וממתן גיבוי.‏ והיו כמהאנשים טובים לאורך הדרך שהאמינובחפותו של איתי מרגלית ועזרו בטווייתהנתיב שיוביל לזיכויו.‏אליפות העולם באתלטיקה שהתקיימהבאוגוסט 1999 בסוויליה,‏ ספרד,‏ היתהקרן האור היחידה בתקופה המעיקההזו.‏ נתבקשתי אז לשמש כפרשן שלהאליפות בערוץ הראשון של טלוויזיה,‏וכשהגעתי לסוויליה התבשרנו שמרליןאוטי,‏ האצנית האגדית מג'מייקה,‏ לאתגיע לאליפות כיוון שנתפסה על שימושבננדרולון והושעתה על-ידי התאחדותהאתלטיקה הבין-לאומית.‏ הנה,‏ מקרהנוסף ברשימה.‏ ‏'אולי גם היא נפלהקורבן לשימוש בתוספי תזונה',‏ חשבתילעצמי.‏במהלך עבודתי באליפות פגשתי אתאלכס גלעדי,‏ חבר הוועד האולימפי הבין-‏לאומי ויו"ר ועדת הטלוויזיה של ה-‏IAAF‏.‏| 88 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

תוספי תזונה:‏ סוף עידן התמימותיולי 2012, ספורט הישגי | 89חברות של תוספי התזונהייאלצו להצהיר בכתבשמוצריהם נקיים ואינםמכילים חומרים אסוריםבשימוש לספורטאיםהוא הכיר את המקרה של איתי מרגליתואת הממצאים של המעבדה בקלן,‏וביקש ממני יום אחד להגיע למלון שבומשתכנים ראשי התאחדות האתלטיקההבין-לאומית.‏ ‏"אתה רואה את האישההוא?‏ זהו ד"ר ארנה לונגקוויסט,‏ סגןנשיא ה-‏IAAF ויו"ר הוועדה הרפואית שלהארגון.‏ ספר לו את מה שאתה יודע".‏ד"ר לונגקוויסט הקשיב בסבלנותוהסכים שמדובר במקרה מיוחד,‏ אבל‏"למרות הדו"ח המרשים מקלן עלינולקיים דיון מיוחד בנושא ואז להחליט",‏אמר.‏ ידעתי שהמפגש הזה היה חשוב,‏וקיוויתי שיהיה לו משקל כלשהו ביוםשבו ידונו במקרה של איתי.‏בדיקות פתע לתוספיםקרוב לשנה לאחר המקרה,‏ בארוחתבוקר בבית מלון בבריסל,‏ הזדמן לילשבת ליד ד"ר פטריק שמאש,‏ המנהלהרפואי של הוועד האולימפי הבין-לאומידאז.‏ היה זה במסגרת כנס של WADAשהתקיים במקום.‏ שוחחנו על המקרהשל איתי,‏ והתפתח דיון עקרוני באשרלאחריות של הספורטאי במקרים מסוגאלה.‏ הסכמנו שאין בידי הספורטאי כליםממשיים להגן על עצמו מפני מקריםכאלה,‏ ואז הצעתי לו לבצע בדיקותפתע לתוספים.‏ ‏"מקובל היום לבצעבדיקות פתע לספורטאים",‏ אמרתי לו,‏‏"מדוע שלא תבצעו זאת לתוספים?‏ הריהוכח מעל לכל ספק שהספורטאי נפלקורבן לרשלנות של חברת התוספים,‏וסביר להניח שקיימים בעולם מקריםנוספים",‏ הקשיתי.‏לימים התברר שהצעתי נפלה עלאוזניים כרויות.‏ הוועד האולימפי הבין-‏לאומי והמעבדה הביוכימית בקלןהשימוש בתוספי תזונה,‏ שנועדולהשלים את אספקתם של רכיביתזונה חיוניים שאינם מתקבליםבכמות מספקת מהמזון,‏ הפך לחלקבלתי נפרד מן המעטפת המקצועיתשל הספורטאי המקצוען.‏ אלאשתוספי תזונה עלולים להכילחומרים לא רק מסכני בריאותאלא גם משפרי הישג,‏ ולכןאסורים בשימוש בקרב ספורטאיםמקצוענים.‏ תוסף תזונה תמיםלכאורה,‏ שאינו בהכרח מצביע עלתכולת הרכיבים שבו,‏ עלול להפלילאת הספורטאי ולגרום להשעייתוממעגל התחרויות.‏ זהו ללא ספקחלום הבלהות של ספורטאים רביםברחבי העולם.‏במדינות רבות אין פיקוח שלהרשויות הממשלתיות על תהליכיהייצור של חברות התוספים.‏המשמעות היא שתוספי תזונהמסוימים עלולים להכיל חומריםאסורים.‏ לדוגמה,‏ פירוט הרכיביםהמופיע בצדו הפנימי של המכל אינוזהה לזה המופיע על גבי האריזההחיצונית.‏ במקרים מסוימים,‏ אחדהחומרים שאינו מצוין על גבי התוויתעלול להיות אסור לשימוש על-‏פי חוקי הספורט.‏ מחקרים מצאושקרוב ל-‏‎20%‎ מהתוספים הזמיניםלספורטאים מכילים רכיבים שאינםמפורטים על גבי התווית שלהמוצר.‏ מקרי סימום חיוביים רביםאירעו כתוצאה מרישום מוטעהומהחדרה של רכיבים אסורים אלתוך התוסף.‏המסקנה - על הספורטאי והמערכתהסובבת אותו לנקוט אמצעי זהירותטרם נטילת תוסף תזונה זה אואחר:‏‏•אין להשתמש בתיסוף תזונתי אלאאם ההחלטה על כך התקבלהבשיתוף אנשי מקצוע - רופאספורט,‏ תזונאי ספורט או פיזיולוגמאמץ.‏‏•תוספי תזונה,‏ המבטיחים בנייתמסת השרירים או שרפת שומןמוגברת,‏ הם תוספים שעלוליםיותר מכול להכיל חומריםאנאבוליים או חומרים ממריצים.‏‏•המונח ‏'צמחי'‏ או ‏'טבעי'‏ אינו מעידבהכרח כי התוסף בטוח לשימוש.‏‏•ויטמינים ומינרלים אינםנחשבים לחומרים אסורים,‏ אולםהספורטאים צריכים להימנעמלצרוך תוספי תזונה של חברותהמייצרות גם מוצרים המכיליםחומרים אנאבולים או חומריםממריצים.‏‏•תוספי תזונה המסופקים ללאהאריזה המקורית צריכים לעוררחשד.‏ ספורטאים חייבים להימנעמשימוש בתוספי תזונה שמקורםלא ידוע.‏‏•תוספים הנמכרים בשוק השחור,‏דרך האינטרנט,‏ באמצעות ספקלא חוקי או דרך מגזינים הם בעליהסיכון הגבוה ביותר.‏ יש לרכושאת תוספי התזונה רק מחברותגדולות ובעלות מוניטין רב בתחוםזה.‏חומרי הדרכהלאחרונה הקימה הסוכנותהאמריקנית למניעת סימום אתרחדש שמתריע על הסכנות הרבותשבשימוש לא זהיר בתוספי תזונה.‏באתר מגוון סרטונים,‏ המסביריםלקהל הספורטאים כיצד לעשותשימוש מושכל ובטוח בתוספיהתזונה.‏ בין הסרטונים - שחקןבייסבול שאושפז עקב כשל בכבדלאחר שנטל תוספי תזונה מזוהמים,‏שחיין צמרת שמספר כיצד נכשלבמבדק סימום לאחר שצרך תוסףמזוהם,‏ רופא המספר על ה'רולטההאמריקנית'‏ - הסיכון שבנטילתתוספי תזונה וסרטון המלמד אתהספורטאי למה עליו לשים לב כאשרהוא לוקח לידיו את אריזת התוסף.‏כתובת האתר:‏ http://www.usada.org/supplement411/mediacenter

החליטו על פרויקט ענק,‏ שבמסגרתובדקו יותר מ-‏‎600‎ תוספי תזונה מרחביהעולם.‏ התוספים,‏ תמימים לכאורה,‏נרכשו בחנויות תוספים ובאמצעותהאינטרנט ונשלחו לאנאליזה מקיפהבמעבדה בקלן.‏ התוצאות היו מדהימות.‏קרוב ל-‏‎15%‎ מן התוספים הכילוחומרים אסורים שעלולים היו לגרוםלממצאים חיוביים בבדיקות הסימום!‏מובן שהתוספים שנבדקו לא היואמורים כלל להכיל חומרים אסורים.‏היו אלה ויטמינים,‏ מינרלים,‏ אבקותקריאטין,‏ צמחים ותוספי חלבון.‏ בפעםהראשונה קיבלה תופעת ‏'תוספי התזונההמזוהמים'‏ הכרה של ממש!‏מהיכן הגיעו החומריםהאסורים?‏כיצד מצאו החומרים האסורים את דרכםאל תוספי התזונה התמימים?‏ הסוגיההזו דרשה עדיין פתרון.‏ האם היתה זודרכם של היצרנים להעצים את האפקטשל התוסף מבלי להצהיר על כך ומבליליידע את ציבור המשתמשים,‏ או שמאהיו אלה הליכי ייצור לא נאותים שגרמולחדירתם של החומרים האסורים אלתוספי התזונה?‏כדי לענות על שאלה זו בדקו החוקריםאת תכולתם של הכדורים באריזה.‏החוקרים לא הסתפקו באנאליזהמדגמית של פריט בודד מאריזהמסוימת אלא ביצעו את האנאליזהלכמות פריטים רבה מאותה אריזה.‏ וגםכאן התקבלו תוצאות מפתיעות.‏ התבררשלא בכל הכדורים נמצאה כמות זההשל חומרים אסורים.‏ חלק מן הכדוריםהכילו כמות רבה של חומרים אסורים,‏ובחלקם לא היו חומרים אסורים כלל.‏כלומר - חוסר אחידות מוחלט.‏המסקנה המתבקשת היתה שמדוברבהליכי ייצור לא נאותים,‏ שמקורםבמפעלים ובמכונות שמייצרות אתהכמוסות או את הכדורים.‏באותה תקופה רווח מאוד השימושבפרו-הורמונים - תוספי תזונהחדשים שאמורים היו לגרום לתגובותפיזיולוגיות הדומות לאלה המתקבלותלאחר שימוש בסטרואידים אנאבוליים.‏תוספי התזונה האלה נמכרו באופןחופשי,‏ מבלי שהוטלה עליהם מגבלהכלשהי ‏)לימים הוגבלו תוספים אלה,‏ועל החברות היה לציין בצבע אדוםאזהרת שימוש(.‏ התברר שאותן המכונותשייצרו את תוספי התזונה שהכילו פרו-‏הורמונים שימשו גם לייצור תוספיהתזונה האחרים.‏ כתוצאה מהליכי ייצורלא נאותים ואי הקפדה על שטיפתן שלהמכונות חדרו חומרים מפס ייצור אחדאל פס ייצור אחר.‏ התמונה הושלמה.‏מה למדנו?‏בעקבות הגילוי המרעיש חלו כמההתפתחויות:‏ הוועד האולימפי הבין-‏לאומי הבהיר שמה שנמצא בדגימתהשתן הוא באחריותו הבלעדית שלהספורטאי,‏ ולא משנה אם היתה כוונתסימום או לא.‏ ה-‏FDA הורה לחברותהתוספים לפרסם אזהרה בדבר הסכנותהאפשריות שעלולות להיווצר בעקבותהשימוש בתוספים,‏ ואנחנו עסקנובשאלה כיצד ניתן להגן על הספורטאיםמהישנות מקרים כאלה בעתיד.‏הפתרון הקל ביותר היה להמליץלספורטאים לא להשתמש כללבתוספי תזונה.‏ פתרון כזה מעביר אתכל האחריות אל הספורטאים ומותיראותם חשופים ומבולבלים.‏ מחד-גיסא,‏הם מקבלים ייעוץ תזונתי הכולל גםשימוש בתוספי תזונה,‏ ומאידך גיסאהמסר אליהם הוא ‏'אנו לא אחראים,‏ומה שיימצא אצלך בגוף הוא באחריותךהבלעדית'.‏המהלך שהובלתי,‏ יחד עם אנשי הרפואהואנשי התזונה שמטפלים בספורטאים,‏היה:‏‏.אחברה שבפס הייצור שלה קיימיםחומרים המכילים פרו-הורמונים,‏תיפסל לשימוש על-ידי היחידהלספורט הישגי.‏‏.בחברות של תוספי התזונה ייאלצולהצהיר בכתב שמוצריהם נקייםואינם מכילים חומרים אסוריםבשימוש לספורטאים.‏‏.גתוספי תזונה בעלי אפקט ארגוגני‏)משפר יכולת ביצוע(‏ יישלחולאנאליזה למעבדה בקלן,‏ ורק לאחרמכן יותרו לשימוש הספורטאים.‏‏.דתינתן עדיפות לחברות של תוספיתזונה שעובדות עם גופי ספורט בין-‏לאומיים.‏אחרית דברלאחר יותר משנה מאז שנמצא ‏'חיובי'‏הגיע עניינו של איתי מרגלית לדיוןבהתאחדות האתלטיקה הבין-לאומית.‏בצעד תקדימי ומפתיע זוכה איתי מכלאשמה וחפותו הוכחה.‏ מקרים דומיםאחרים שהגיעו לדיון בוועדת הסימוםשל ההתאחדות הבין-לאומית נדחו עלהסף.‏ מרלין אוטי קיבלה עונש השעיהמקוצר וחזרה להתחרות במשחקיםהאולימפיים בסידני.‏איתי מרגלית לא המתין לזיכוי.‏ הוא פרשמפעילות תחרותית ופנה לדרך חדשהבעולם העסקי והפיננסי.‏ הודעת הזיכוימה-‏IAAF הגיעה לאחר שהחל לעבודבחדר העסקאות הבין-לאומיות של בנקלאומי.‏ בהמשך פנה לעולם ההייטקולימים הפך לסמנכ"ל חברת .NICE| 90 ספורט הישגי,‏ יולי 2012

הנבחרת האולימפית לונדון מחכה להםצילומים:‏ עמית שיסלשחר צוברי שייט | גלשן רוח גבריםמאמן:‏ רפא בליליוסגיל כהן וורד בוסקילהשייט | דגם 470 נשיםמאמן:‏ אילן תשתשנופר אדלמן שייטבהצלחה!‏יולי 2012, ספורט הישגי | 91

לונדון אנחנו כאן!‏ספונסרים רשמיים - הוועד האולימפי בישראלSydney E. Frank Foundation- תודה -