עין מציון צופיה ×œ×•×•×™×˜× ×× - Eye from Zion

המרכז הרפואיע"ש אדית וולפסוןהעיתון שלנומגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון • 4 יולי 2009התחדשנופנימית – וחיצונית:‏מחלקות פנימית ה'‏ופנימית ו'‏ שופצולרווחת הצוותיםוהלקוחות1815ד"ר ישראל תמרי:‏מצנתר וסמוראיעין מציון צופיה...‏לאן?‏ לווייטנאם!‏שומרים עלינו:‏בלוז לכחולי המדים8www.wolfson.org.il

... ועוד בגיליוןצוות שיודע לגעתהם מומחים רב–תחומיים בפיזיותרפיה וברוכיכישרונות נוספים.‏ הכירו את צוות הפיזיותרפיסטיםבארבע עינייםבמרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית ‏("חדר 4")טופלו כבר 1,700 נפגעים,‏ ועוד היד נטויההקומדין של העתיד‏"האנושות ראויה לתרופות טובות יותר נגד קרישה",‏אומר ד"ר וינדר.‏ על הקומדין של המאה ה–‏‎21‎טיפול ב(גלי)הלםהסתיידות בכתף,‏ מרפק טניס או דורבן בעקב:‏בכולם מטפלים בהצלחה עם גלי הלם חוץ–גופייםאומרים ישנה ארץ...‏... ושבעת כוכביה הם שבעת טכנאי הנשמה מסורים.‏למנהלת שלהם קוראים ארץ ישראלידידי אמתבחולון ובבת ים,‏ בלונדון ובמקומות נוספים בעולם:‏כמה טוב שיש לנו ידידים אמיתיים!‏זהו יום החוקריום חג לחוקרים בוולפסון,‏ ברפואה ובסיעוד – פרופ'‏לוריא ושושי פרידמן מסכמים את כנסי המחקרהסיעוד בשטחבחדר הניתוח,‏ בט.נ.ילדים,‏ בחילופי אחיות ובגישורלפתרון קונפליקטים – האחיות שלנו בכל מקום!‏עולות ומצליחותעל אחיות עולות שעושות חיל,‏ ועוד מאירועי ביתהספר האקדמי לסיעוד ע"ש אדית וולפסוןאל תזיעו יותר מדיבקיץ הישראלי כולנו מזיעים – אבל יש כאלושבאופן מוגזם.‏ הבשורה:‏ יש פתרונות רפואייםמופע שנות ה–‏‎70‎בפינת הנוסטלגיה מחזיר אותנו ד"ר עוזי רביב,‏בזיכרונותיו ובהרהוריו,‏ שלושה עשורים אחורהבתודה ובפרגוןמכתבי תודה,‏ ברכות הצלחה,‏ הוקרה למקבליהפרסים:‏ ככה סוגרים גיליון...!‏עובדות ועובדים יקרים,‏חלפו שלושה חודשים מאז העיתוןהקודם,‏ ואנו כבר בעיצומו של הקיץ.‏בתקופה זו עברנו את ‏"שפעתהחזירים",‏ שאליה נערך בית החוליםבאופן מיידי ואפקטיבי.‏ חתמנו עלהסכם עם משרד הבריאות לסגירתחובות העבר הגדולים שהיו לביתהחולים – הסכם שיאפשר לנולהיכנס לתוכנית עבודה מסודרתושגרתית ולפעול לקידום ביתהחולים בכל התחומים.‏בהיבט הבינוי וחידוש המחלקות נסתיים שיפוץ שתי מחלקות פנימיותנוספות,‏ ואליהן יעברו בזמן הקרוב מחלקה פנימית ה'‏ ופנימית ו'.‏ נרכשהמערכת אנגיוגרפיה חדשה,‏ שהחלה לפעול במכון הדימות.‏ מדובר במערכתמתקדמת ביותר,‏ שתשפר באופן משמעותי את השירות למטופלים.‏גיליון חדש של מגזין בית החולים מהווה תמיד הזדמנות נוספת לומר תודהלכל אחת ואחד מכם – אתם,‏ העוסקים במלאכה מדי יום ביומו,‏ ומאפשריםלנו יחד אתכם לתת למטופלים הבאים בשערינו את הטיפול הטוב ביותרשניתן,‏ ולקדם את בית החולים ככל האפשר.‏אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם קיץ קל ונעים,‏ חופשות מהנות למתכנניםלצאת לחופשה וחזרה בכוחות מחודשים.‏ביקור מעומק הלבדבר המנהלשלכם,‏ד"ר יצחק ברלוביץמנהל המרכז הרפואינשיא רוטרי הבינלאומי,‏ דונג קרן לי,‏ ביקר בפרויקט ‏"הצל לבו של ילד"‏ בוולפסון,‏שבמסגרתו מנותחים ילדים חולי לב מרחבי העולם השלישי.‏ הנשיא התרגש לפגוש אתהצוות ולא פחות את הילדים,‏ כמו הפעוט מזנזיבר המוחזק בזרועותיה של יעל לצרוס,‏נגידת רוטרי ישראל.‏ ‏"הפרויקט המרשים הזה קרוב ליעדי רוטרי הבינלאומי,‏ ששם לולמטרה למנוע תמותת ילדים מתחת לגיל חמש",‏ אמר לי בהתרגשות ‏(צילום:‏ שילהשלהבת).‏ עוד מחדשות וולפסון – ראו בעמ'‏ 5–46710111213141617222122המרכז הרפואיע"ש אדית וולפסוןהעיתון שלנומגזין עובדי וולפסוןגיליון מס'‏ 4יולי 2009תמוז תשס"טחברי המערכת:‏ ד"ר יצחק ברלוביץ,‏ ד"ר יהודה רוט,‏ ד"ר עוזי רביב,‏ד"ר אמיר טנאי,‏ ד"ר אלי יצחק,‏ אסתר שלום,‏ אהובה פרידמן,‏ סימה אורן,‏עדנה דור–און,‏ קלמן גרנק,‏ מרק גלברג,‏ רינת הירש,‏ פנינה ארד,‏ דליה המאירי,‏אילנית דרומי שהדי,‏ אסתי אהרוני,‏ חנה גוכשטט,‏ שושי פרידמןצילומים:‏ ברק נונאידיעות:‏ עדנה דור–אוןעריכה,‏ עיצוב והפקה:‏˙ÂÂÈÚ¯ ‚ȯ˘

לוח מוּדעוּתעוברים לשעון קיץ‏"הזמן הוא כמו גלגל ענק",‏ שרו חברי להקת חלב ודבש.‏רינת הירש בוחנת את מעגלי החיים,‏ אלו שסוף והתחלהכרוכים בהם יחד,‏ דרך אופני הקיץ הפרטיים שלהמאת רינת הירשחוף הצוק,‏ יחפה,‏ יין לבן,‏ אבטיח וגבינה בולגרית,‏עששית דקורטיבית,‏ מוסיקה שקטה.‏ שולחן הכי קרובלמים,‏ גלים נוגעים,‏ מלטפים,‏ מסירים את שאריות היום החם והלח.‏עבורי זה הקיץ,‏ וזה גם החופש הגדול.‏תקופה זו של השנה מקושרת עם יסוד האש בטבע,‏ האש שבאיש והאששבאישה.‏ אותה האש שיכולה לחמם אך יכולה גם לשרוף.‏ האש שתרבויותסגדו לה.‏ התשוקה,‏ האהבה,‏ וגם הכוח המניע לחפש,‏ להתפתח,‏ לגלות ולחקור,‏לחוות חוויות חדשות,‏ לראות עולם,‏ להתנסות וליהנות.‏הקיץ מקושר ברפואה הסינית עם רגש השמחה והלב,‏ היציאה החוצה,‏ההתלהבות וגם קטיף הפירות שטיפחנו בתחילת שנה.‏ קיץ הוא גם חגה שלהאהבה ועונתן של לובשות הלבן בכרמים.‏חוף הצוק,‏ יחפה,‏יין לבן,‏ אבטיחוגבינה בולגרית,‏מוסיקה שקטה.‏שולחן הכי קרובלמים,‏ גלים נוגעים,‏מלטפים,‏ מסיריםאת שאריות היוםהחם והלח.‏ קיץוכמו הילדים בחופשתם ‏(במקרה הטוב,‏ ולא כשהם רכוניםמול מסך המחשב)‏ ניפחתי את צמיגי האופניים,‏ לקחתיבקבוק מים ויצאתי לרכיבה בפארק הירקון.‏ואז ‏"נפל לי האסימון".‏אני רוכבת בשטח והשבילים משולים לחיים.‏יש עליות וירידות,‏ יש מכשולים,‏ יש כיוון ויש נופים,‏ יש קושי אואתגרים,‏ יש דרך חלקה ויש המלאה חתחתים,‏ ויש גם שביל שנסעו בואחרים.‏לא בולמים באמצע ירידה,‏ ומתאמצים קצת יותר בעלייה.‏ ניתן גם להחליףהילוכים.‏ פעם אנחנו למטה ופעם למעלה,‏ ותמיד הגלגל מסתובב.‏ ומה צריךכדי לשמור על היציבות?‏ שיווי משקל?‏ כושר?!‏ לא רק.‏ צריך קצב.‏ להרגיש,‏לחוש את מקצב החיים.‏להרגיש את החיבור לאדמה,‏ לקרקע,‏ למציאות.‏ להכיר את הדרך,‏ אתהסיבות שגורמות לך למעוד,‏ את התיקונים הקטנים של היציבה לפנישנופלים,‏ את החזרה לדרך הישר.‏ לדבר עם החיים דרך הרגשות ולתקשרבשפת הסימנים.‏ ליפול ולקום בכוחות מחודשים,‏ מחוזקים.‏עולם הרגשות קשור ליסוד המים,‏ שהוא יסוד שנמצא במחסור.‏ הצמחים קמלים,‏ הגינות מצהיבות.‏קוצים.‏ קיץ.‏ קץ.‏כן:‏ במובנים רבים,‏ קיץ זה סוף.‏ ביהדות זהו חורבן בית המקדש והלכות תענית ואבלות.‏ זו קיצה שלהשנה,‏ קיצו של הקור,‏ סופו של מעגל,‏ לקראת תחילתו של מעגל חדש ממקום שונה של שינוי.‏משמח לדעת שהוא כאן,‏ טוב לדעת שהוא ייגמר עם טיפות ראשונות של סתיו ושל התחלות חדשות.‏מאחלת לכולנו קיץ צונן במידה הנכונה.‏שלכם,‏ רינת* ותודה מיוחדתלאיש עם הרבהאש – אורי קלינג,‏מחבר הספר‏"מילה התנהגותשל חומר",‏ עלההשראה3

וולפסוניוּזמזל טוב:‏ תקן ISO למחלקות יילודים וטיפול מיוחד ביילודתקן האיכות ISO 9001:2000 נולד מחדש אצלנובוולפסון:‏ מחלקת היילודים בבית החולים קיבלהאת תו התקן הבינלאומי כיחידה הראשונה מסוגהבארץ הזוכה בו.‏ במקביל,‏ המחלקה לטיפול מיוחדביילוד קיבלה אף היא את תו התקן כיחידההשלישית בתחומה בישראל שעברה אתההסמכה.‏ תקן ISO 9001:2000 הוא‏"חותמת איכות"‏ רשמית,‏ המאשרתכי המחלקות עומדות בסטנדרטיםהגבוהים ביותר בעולם לטיפולבתינוקות,‏ תוך התחייבותלאיכות בלתי מתפשרת,‏הכנסת חידושים מתמידיםועמידה בבקרות תכופות– פנימיות וחיצוניות – כאשרבטיחות התינוק הינה בראש מעיניהם שלהמטפלים.‏ ברכות ותודות לד"ר קהלת,‏ לד"רארבל,‏ ליעל אושר ולכל הצוות שעסק במלאכה.‏מהאקדמיה למחלקה:‏ יוםפתוח לבוגרי ביה"ס הסיעודלראשונה בוולפסון קיימה הנהלת הסיעוד יום פתוח לבוגריםהעתידיים של ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש א.‏ וולפסון.‏ היוזמההחדשה נועדה ליצור מפגש בלתי אמצעי בין הסטודנטיםלבין האחיות האחראיות ונציגי המחלקות,‏ ולחבר את הבוגריםהעתידיים לפעילות הסיעוד בבית החולים ול"רוח וולפסון".‏ סביבשולחנות,‏ ברחבת הפטיו,‏ נועדו הסטודנטים עם אחים ואחיותמבית החולים,‏ שהציגו בפניהם נושאים מקצועיים וייחודיים שוניםהמתקיימים במחלקות בית החולים,‏ תוכנית קליטת אחות חדשה,‏מסלולי קידום ופיתוח צוות ועוד.‏ ברכות השמיעו ד"ר ברלוביץ,‏מנהל בית החולים,‏ לידיה ריחני,‏ מנהלת הסיעוד,‏ וכן אחות בוגרתצעירה,‏ אודל אריה,‏ העובדת במשרד האחות הראשית ביחידהלמניעת זיהומים.‏ אודל תיארה בפני הנוכחים את מהלך קליטתהבשנה הראשונה לעבודתה בוולפסון ואת מסלול הקידום שעברה.‏הסטודנטים הביעו שביעות רצון רבה מהפעילות והתרשמו מאודמההירתמות הנלהבת ומתחושת גאוות היחידה שהפגינו האחיות.‏לא נותר אלא להודות למארגנות שרית קונסטנטיני,‏ אורנה צביוסימה דוידיאן,‏ ולכל צוות האחיות האחראיות.‏ עוד על פעילויותהסיעוד בוולפסון – ראו במדור ‏"הסיעוד בשטח"‏ בעמ'‏ 16מסיבה מתוקה ללא סוכרמזה שנים רבות נערכות במסגרת המרפאה לסוכרת נעורים בביתהחולים מסיבות לילדים המתמודדים עם מחלה זו.‏ השנה נערכה המסיבהבמוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.‏ האירוע נפתח בקבלת פנים,‏שכללה כיבוד קל ומפגש של המשפחות עם נציגי חברות התרופות אשרהציגו בפני הילדים ומשפחותיהם מוצרים בתחום הרלוונטי.‏ לאחר מכןחולקו הילדים לקבוצות על פי גילאים וערכו סיורים מודרכים וחווייתייםבמוזיאון.‏ אחרי ארוחת הצהריים צפו הילדים במופע שעסק במיחזורחומרים ובאיכות הסביבה.‏ המסיבה הייתה מוצלחת ותרמה רבות להנאתהילדים,‏ לרווחתם ולהכרות הדדית בין המשפחות.‏ אירוע מוצלח זה,‏ כמוקודמיו,‏ ביטא היטב את המסר שצוות המרפאה מנסה להעביר כל העתלילדים ולמשפחותיהם:‏ למרות הטיפול המורכב,‏ ילדי סוכרת הנעורים הםילדים רגילים,‏ היכולים לתפקד כמו שאר הילדים תוך שמירה על אורחחיים תקין.‏ ברוח זו,‏ צוות המרפאה מעודד את הילדים לפעילות מתמדת,‏ואת ההורים לחיזוק הקשרים וההיכרות במטרה לחלוק חוויות,‏ לשתףבידע ובניסיון ולסייע בדרכי ההתמודדות עם מחלת הסוכרת.‏4

הטיפול בנפגעי תקיפה מינית:‏במוקד כנס מעמד האישהיום עיון לכל הממונות על מעמד האישהבשירות המדינה,‏ שהתמקד בנושאי הטרדהמינית וטיפול בנפגעי תקיפה מינית,‏ התקייםבמרכז הרפואי וולפסון בהשתתפות 60ממונות.‏ הכינוס אורגן על ידי ד"ר צפורה מטס,‏הממונה על מעמד האישה בבית החולים,‏בתמיכת הנהלת המרכז הרפואי ובשיתוףעו"ד טלילה שחל רוזנפלד,‏ הממונה על קידוםושילוב נשים בשירות המדינה.‏ד"ר זהבית זיו–נר,‏ סגנית מנהל המרכז הרפואי,‏ציינה בדברי ברכתה את פריצת תקרתהזכוכית שלה בצה"ל ובתפקידיה הרפואיים.‏ד"ר מטס הציגה את חשיבות הדיון בנושאהטרדה מינית,‏ המהווה חלק מאלימות כלפינשים בחברה,‏ את חשיבות החוק למניעתהטרדה מינית ואת הטיפול בנפגעים באמצעותהקמת מרכזים ייחודיים,‏ שאחד מהם פועלאצלנו בוולפסון.‏ את המרכז הייחודי לנפגעיתקיפה מינית הציג בהרחבה פרופ'‏ אברהםגולן,‏ מנהל אגף נשים ויולדות,‏ בעוד שצילהוידברג,‏ סגנית מנהלת השירות הסוציאלי,‏סקרה את תפקיד השירות הסוציאלי בטיפול.‏עו"ד שחל רוזנפלד הציגה את החוק למניעתהטרדה מינית,‏ את דרכי הטיפול בהטרדותמיניות בשירות המדינה ואת תפקיד הממונהעל מעמד האישה בתהליך.‏ עוד הרצו בכנסנתי לויט,‏ מנהל בכיר לחקירות משמעתבנציבות שירות המדינה,‏ צביה עמדי,‏ חוקרתאגף החקירות,‏ ועו"ד יוסף תל רז,‏ אב בית הדיןלמשמעת,‏ שהציגו את הנושא מהאספקטיםהשונים של הגשת התלונות,‏ ניהול התביעות,‏המדיניות השיפוטית ודיני העונשין.‏ כלהנוכחים סיכמו כי הכנס היה מקצועי ומועילמאין כמותו.‏על המרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מיניתבוולפסון – ראו כתבה בעמ'‏ 7פרופ'‏ דניאל ברונר ז"ללפני סגירת הגיליון הגיעה הידיעה על פטירתושל פרופ'‏ דניאל ברונר,‏ מי שהיה מנהל מחלקהפנימית א'‏ בביה"ח הממשלתי יפו באגף דונולו א'.‏ד"ר עוזי רביב חולק לו כבודפרופ'‏ ברונר נולדבווינה בשנת 1914ובה גם למד רפואהבשנים 1933–1938.הוא עלה לארץ בשנת1940, התמחה ברפואהפנימית בבית החוליםבילינסון,‏ שירת בצה"לבין השנים 1948–1950ועם פתיחת ביה"ח יפוניהל את אגף דונולו א'‏ואת המחלקה הפנימיתא'.‏ הוא המשיך לנהלאת המחלקה עד 1981ובמקביל ניהל מחקרים בנושאי ליפידים וטרשתהעורקים והקים מעבדת ליפידים,‏ שהפכה מאוחריותר למכון להיגיינה פיזיולוגית בבית הספרלרפואה של אוניברסיטת תל אביב.‏ הוא פרסםמספר ספרים ומאמרים רבים בעיתונות הרפואיתבארץ ובעולם,‏ ונחשב כאחד מחלוצי המחקרבנושא הליפידים וחשיבותם לבריאות.‏פרופ'‏ ברונר הלך לעולמו שבע ימים ומעש והותיראחריו רעיה,‏ ילדים,‏ נכדים ונינים.‏ אנו מרכינים ראשלזכרו של רופא,‏ מדען ומורה,‏ ומשתתפים בצערהמשפחה.‏ יהי זכרו ברוך.‏הסטודנטים מעצבים את וולפסוןשיתוף פעולה ייחודי בין המרכז הרפואי וולפסוןלמכון הטכנולוגי בחולון הסתיים בהצגתהפרויקטים של בוגרי הפקולטה לעיצוב בפנינציגי בית החולים.‏ הסטודנטים ממגמות עיצובתעשייתי,‏ עיצוב פנים ועיצוב תקשורת חזותיתעבדו לאורך כל שנת הלימודים על פרויקטיםהמותאמים לוולפסון,‏ במטרה להציע הצעותלשיפור מתחמים שונים בבית החולים,‏ ביניהםמחלקת ילדים,‏ מרפאות החוץ,‏ שילוט,‏ ניתוחייום ועוד.‏ הפרויקטים התקבלו בבית החוליםבהתלהבות רבה,‏ וכולנו מקווים שזו תחילתהשל ידידות נפלאה.‏מימין:‏ עגלת אחות.‏למטה:‏ משחקייהבמחלקת ילדים‏(הדמיות)‏5

שיהיה לבריאותנוגעים בנקודות הנכונותצוות הפיזיותרפיה שלנו בוולפסון מציג מומחיותרב תחומית במקצוע,‏ ועוד מיטב כישרונות במגווןתחומים,‏ שרק מחזקים את רוח הצוות ואתהאינטראקציה מטפל–מטופל.‏ בואו נכיר אותםמאת רינת הירש וברק נונא‏"הפרסונל בביתהחולים מתחלקלשניים,‏ מי שהיהאצלנו ומי שעוד יהיהאצלנו"‏ אומר אריה,‏הממונה על הצדההומוריסטי בצוותאריה שאג,‏ מי לא ייראמשחר האנושות חיפשהאדם בטבע מזורלמחלות וכאבים.‏ חוםהשמש,‏ החול החם,‏זרימת המים,‏ עיסוייםבעזרת הידיים והרגלייםולחיצות שונות ומשונותהיוו את ההשראה לשםפיזיותרפיה שמשמעותו‏"טיפול מהטבע".‏ כיוםמדובר בתחום פארא–‏רפואי העוסק באבחון,‏טיפול,‏ שיקום ומניעהשל בעיות במערכתהתנועה,‏ תוך שיפוריכולות תפקודיות וטיפולבבעיות עצב–שריר–‏שלד במגוון תחומיםרחב,‏ במטרה להביאאת המטופל לתפקודמיטבי ולשמר אתהקיים.‏ ככלל,‏ ניתן לחלק את המקצוע לארבעהתחומים:‏ פיזיותרפיה אורתופדית,‏ נוירולוגית,‏נשימתית והתפתחותית.‏ אצלנו בוולפסון עובדיםשמונה פיזיותרפיסטים הנותנים מענה לכלהתחומים הללו – ויותר.‏ בראש הצוות הקטן אךהאיכותי עומדת ניצה דוידוביץ,‏ הדוגלת בניהולבגובה העיניים ובשיתופי פעולה בין אנשי הצוותוביניהם לצוותים הרפואיים במחלקות.‏ ‏"כל אחדאצלנו מתמחה בסוג מסוים של בעיות תפקודיות,‏ולכולם יש את כל הכלים המקצועיים על מנת לתתפתרון הולם והוליסטי",‏ היא אומרת,‏ ‏"כולם עובריםהשתלמויות,‏ ימי עיון וקורסים כדי להעשיר ידעוללמוד שיטות טיפוליות חדשות".‏ ניצה אחראיתהמלצותיו של אריה הפיזיותרפיסט – מיוחד לקוראי ‏"העיתון שלנו"‏‏"קוראים יקרים,‏ נכון שכרגע אתם שקועים בתוך הכיסא,‏ הגב התחתון רחוק מהמושבוהראש קדימה?‏ שפרו יציבתכם,‏ קחו נשימה עמוקה,‏ הכניסו אוויר דרך האף,‏ סיפרועד שלוש והוציאו דרך הפה.‏ יופי,‏ שיפרתם בכך את אספקת החמצן שלכם למוחואת ערנותכם לדקות הקרובות.‏ גם אם הכתבה מעניינת – חבר'ה נא לקום;‏ לכו קצתבחדר וחיזרו לשבת.‏ נהדר!‏ שיפרתם את מחזור הדם שלכם.‏ עד לסוף הכתבה יש סיכוישתרגישו קצת יותר חיוניים".‏על הטיפול במחלקות הכירורגיות ונותנת מענהמקצועי לחולים אחרי ניתוחים כדי למנוע סיבוכיםהנגרמים מהשכיבה וממצבם הרפואי,‏ כמו דלקותריאה ופצעי לחץ.‏ מחוץ לשעות העבודה היאמדריכת ריקודי עם ודוגלת בשמירה על כושר,‏ ‏"כדישיהיה כוח להמשיך ולטפל באחרים".‏ טלי זוסמןאחראית על חטיבת הילדים,‏ מומחית בהתפתחותהילד וגם מדריכה נשימתית.‏ היא ממונה עלהשיקום בפרויקט ‏"הצל ליבו של ילד"‏ ‏(וממיסה אתלב המבוגרים),‏ ובנוסף מדריכה סטודנטים מהחוגלפיזיותרפיה.‏ חגית איס ודפנה יצחקי הן חלק בלתינפרד מהמחלקה האורתופדית,‏ מומחיות בטיפולבכל סוגי הפגיעות והניתוחים ובמקביל מדריכותסטודנטים ושותפות ומרצות בכנסים אורתופדיים.‏דפנה אלופה בתשבצי היגיון,‏ ואילו חגית מדביקהאת כולם בשמחת החיים הייחודית שלה.‏ רחללכטמן הייתה שותפה במשך שנים לעשייההאורתופדית וכעת היא בונה את המומחיותהקלינית במחלקות הפנימיות.‏ בזמנה הפנוי היאמתאמנת בשפות ואוהבת לטייל.‏ איילת בר–אוןמתמחה בנוירולוגיה וגם מטפלת בארומתרפיה,‏ואילו הודא נאטור מתמחה בטיפול נמרץ כלליונשימתי,‏ ומציירת נופים ודמויות בשביל הנשמה.‏‏"האריה שבחבורת הלביאות"‏ הוא אריה ליברמן,‏המומחה בניתוחי לב מבוגרים כמו גם בחוש הומורמשובח.‏ ‏"הפרסונל בבית החולים מתחלק לשניים,‏מי שהיה אצלנו ומי שעוד יהיה אצלנו"‏ הוא אומר.‏אריה,‏ הסגן הלא רשמי של ניצה,‏ עובד עמהמשנת – 1974 מבילינסון,‏ דרך שמואל הרופאועד לוולפסון משנת 1980. אריה מטפל בעשריםשפות,‏ וכשהוא לא בטיפולים הוא מככב בתוכניותרדיו ועונה על חידונים במוסיקה קלאסית.‏הפיזיותרפיסטים מהווים חלק אינטגרלי מישיבותהצוות הרב מקצועי במחלקות,‏ מה שיוצר מנגנוןשל אמון ביכולתם המקצועית הגבוהה.‏ ההחלטהלגבי טיפול בחולה מסוים נעשית בשיתוף פעולהמלא.‏ כשהפיזיותרפיסט מגיע לחולה במחלקההוא אומד את מצבו הבריאותי–תפקודי ומרכיבלו תוכנית טיפול ייחודית,‏ שבה הוא משתף אתחבריו לצוות.‏‏"מכיוון שהצוות מצומצם ונותן מענה לכל ביתהחולים,‏ חשובה האחריות הקולקטיבית שלכל החברים",‏ מדגישה ניצה.‏ היא מקפידה עלגמישות בסידור העבודה ויודעת שאחד תומךבשני כשצריך.‏ בכלל,‏ הצוות מגובש מאוד,‏ נפגשלפחות אחת ליום לישיבות עדכון מקצועיות ‏"עלארוחת הבוקר",‏ שומר על ‏"הביחד",‏ וכמו שאתםכבר מבינים – זהו צוות ברוך כישרונות!‏6

ברגישותובנחישותבשנת 2000 נפל דבר:‏ בביתהחולים וולפסון הוקם המרכזהראשון והיחיד מסוגו לטיפולאקוטי בנפגעי תקיפה מינית.‏המרכז החדש שינה את התפיסהבטיפול בנפגעים והציב אותםואת צורכיהם במוקד.‏ אצלנובבית החולים ידוע המרכז הזהבכינויו ‏"חדר 4". מכיוון שרובהנפגעים הינם נשים,‏ נתייחסבכתבה זו למונח ‏"נפגעות"‏ תקיפה מינית,‏ למרות שבחדר 4 מוענק טיפוללכל מי שמגיע לבית החולים עם תלונה על תקיפה מינית.‏המרכז לנפגעות תקיפה מינית הוקם במטרה לאפשר לנפגעת,‏המגיעה אלינו בתוך שבוע מיום התקיפה,‏ לקבל תחת קורת גג אחתאת כל השירותים הנדרשים מבלי לטלטלה בין הרשויות השונות ותוךהתחשבות מרבית במצבה הרגשי ובצרכיה הייחודיים.‏ ארבעה גורמיםחברו יחד להקמת המרכז הייחודי:‏ מחלקת נשים בוולפסון בראשותו שלפרופ'‏ אברהם גולן,‏ השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים בניהולהשל סימה אורן,‏ המכון לרפואה משפטית ומשטרת ישראל.‏ המרכז הוקםבברכתם ובתמיכתם של מרכזי הסיוע לטיפול בנפגעות תקיפה מינית.‏טיפול מיידי – ונעדר שיפוטיותהטיפול שניתן במרכז הוא מיידי,‏ אמפתי ונעדר שיפוטיות.‏ מדובר בטיפולרב מקצועי וברמה גבוהה,‏ הכולל מספר מרכיבים:‏ השירות הראשון הינובדיקת רופא נשים / כירורג / רופא ילדים וטיפול למניעת מחלות מיןוהיריון על פי הצורך.‏ בדיקה זו מבוצעת יחד עם בדיקת מומחה מהמכוןלרפואה משפטית הלוקח דגימות,‏ מצלם ראיות,‏ מפרש את הממצאיםומעיד בהתאם לצורך בבית המשפט.‏ בהמשך זוכה הנפגעת לטיפולפסיכו–סוציאלי של עובדת סוציאלית,‏ המרכזת את הטיפול מרגע ההגעהלמרכז ועד למועד השחרור.‏ העובדת הסוציאלית דואגת יחד עם צוותהמלר"ד לנוחיות הנפגעת תוך שמירה על הפרטיות והסודיות הרפואית,‏ועוזרת לה בהפניה להמשך טיפול בקהילה על ידי גורמי תמיכה שונים.‏כפי שציינו בפתח הדברים,‏ המרכז מיועד לבני שני המינים.‏ במקור הואהוקם אמנם לטיפול בנשים,‏ אך המציאות הכתיבה תנאים אחרים וכיוםמטופלים בו גם גברים וילדים.‏ בתשע שנות פעילותו טיפל המרכזבמרכז האקוטי לטיפול בנפגעי תקיפהמינית זכו עד כה ליד תומכת,‏ לאוזןקשבת ולכתף להישען עליה יותרמ–‏‎1,700‎ מטופלות ומטופליםמאת סימה אורןביותר מ–‏‎1,700‎ מקרים,‏ מתוכם90% נשים ו–‏‎10%‎ גברים.‏ 30%מהנפגעים הם קטינים.‏ ראוי לצייןכי המרכז הוקם ללא כל תקציב,‏ובמשך שנתיים העובדותהסוציאליות וצוות הגינקולוגיותנשאו בעול בהתנדבות,‏ עד אשרמשרד הבריאות ניאות להכירבמרכז ולתקצבו.‏ כאז כן עתה,‏העובדות זמינות 24 שעותביממה ושבעה ימים בשבוע,‏ מרגישות מחויבות ל"עבודת הקודש"‏ומבצעות אותה במסירות הראויה לציון.‏‏"סם האונס"‏ ו"אנסי האינטרנט"‏פעילות המרכז גרמה לשינוי בתודעה הציבורית ובהתייחסותה לנושא,‏ וכןבמדיניות משרד הבריאות אשר הכיר בצורך של הקמת מרכזים ייעודייםלטיפול בנפגעי תקיפה מינית.‏ לשירות לעבודה סוציאלית בוולפסון שמורחלק חשוב בכך.‏ צוותי השירות היו שותפים בכתיבת הנהלים בנושא רגישזה – נהלים המחייבים כיום את כל בתי החולים בארץ.‏ עבודת המרכז,‏ אםכן,‏ אינה רק טיפול בנפגעים עצמם אלא מתייחסת באופן רוחבי ומעמיקלכל נושא התקיפה המינית.‏ השירות לעבודה סוציאלית פועל ללאלאות להדרכה,‏ להטמעה ולהפצה של הידע הרב שנצבר בנושא בשנותפעילותו של המרכז.‏ הניסיון שלנו,‏ ופילוח הנתונים הרבים שנאספו,‏ סייעולנו לגלות תופעות מיוחדות כגון ‏"סם האונס",‏ ‏"אנסי אינטרנט"‏ והסיכון הרבשבשימוש באלכוהול.‏ צוות המרכז מאמין שבעתיד ניתן יהיה להשתמשבנתונים אלו לתוכניות מניעה שיסייעו בצמצום התופעה.‏פעילותו של המרכז לטיפול אקוטי בנפגעי תקיפה מינית מושתתת עלשיתוף פעולה רב תחומי ורב מקצועי.‏ פעילות משותפת רבת שניםעם רופאי מחלקת נשים בבית החולים יצרה דפוסי עבודה איכותייםומקצועיים.‏ תודה לרופאים שלנו,‏ לעובדות הסוציאליות ותודה למשטרתישראל,‏ למכון לרפואה משפטית ולכל הצוותים העובדים ללא הפסקהועושים את מלאכתם נאמנה,‏ במקצועיות,‏ ברגישות ובאמפתיה.‏ איןספק שללא הבנת הצורך וללא שיתוף הפעולה המצוין,‏ המתקיים ביןכל הגורמים הנוגעים בדבר,‏ המרכז המיוחד הזה לא יכול היה להמשיךולהתקיים.‏7

באופן אישימצנתר עם חגורה שחורהאת ד"ר ישראל תמריכולנו מכירים כמנהל יחידתצנתורי הלב בוולפסון.‏אבל מה הוא לובש כשהואמסיר את החלוק ‏(מגן חזהוקסדת סמוראים),‏ מההקשר בין שירת האיקולקרב קנדו ‏(שניהם קצריםוחדים כתער)‏ ומדוע השינטווהיהדות דומות בעיניו ‏(בגללהמלאכים).‏ מסוקרנים?‏ גםאנחנו היינוד"ר תמרי בעבודה – ולאחריה ‏(משמאל ובעמוד הבא)‏מאת ד"ר אמיר טנאי ומרק גלברגמה הקשר בין קרבות סמוראים,‏ מזמורי חזנות,‏ בית"ר ירושלים וצנתורילב?‏ לא להיבהל,‏ זו אינה חידת היגיון,‏ והתשובה נמצאת כאן בינינו:‏ ד"רישראל תמרי.‏ד"ר תמרי,‏ מנהל יחידת צנתורי הלב במרכז הרפואי וולפסון,‏ מחזיק בכמהתחביבים ועיסוקי פנאי לא שגרתיים,‏ המפתיעים גם בניגודיות הפנימיתשביניהם.‏ הוא אדם רוחני מאוד,‏ העוסק במקצוע מעשי ומדויק מאין כמוהו,‏מגדיר עצמו כאיש דתי לאומי אך פתוח לתרבויות ואמונות נרחבות,‏ מצילחיים ביום ומתאמן בלוחמה קטלנית בערב,‏ ומסור באותה אהבה לשירהיפנית מסורתית ולמשחקי בית"ר ירושלים ‏(כשהם לא מתקיימים בשבת).‏הוא ירושלמי במקור,‏ חובב חזנות מושבע ‏("אוסף תקליטי החזנות שליהוא מהגדולים בארץ"),‏ ותרבות הפנאי שלונסבה מחד גיסא סביב לימוד גמרא עם בנו,‏ומאידך גיסא סביב תרבות יפן על פניההשונים.‏ הוא מבקר ביפן לעתים תדירות,‏ ולאודווקא במקומות התיירותיים:‏ מה שמענייןאותו הוא העומק הרוחני שבתרבות היפניתוביטוייה השונים – בפילוסופיה,‏ באמנותהשירה ובאמנות הלחימה.‏חיים ‏"דרך החרב"‏ביפנית,‏ המילה ‏"קנדו"‏ (kendo) פירושה ‏"דרךהחרב".‏ כך נקראת אמנות הסיוף העתיקה שפיתחו הסמוראים,‏ הלוחמיםהיפנים הנועזים בימי הביניים.‏ ד"ר תמרי,‏ למי שלא ידע,‏ הוא לוחם קנדומיומן.‏ עם רקע קודם בג'ודו,‏ הוא החל לעסוק בקנדו בתחילת שנות ה–‏‎80‎בעת ששהה בארה"ב.‏ הוא הצטרף לבית ספר לקנדו,‏ למד את רזיה שלאמנות הלחימה הזאת באופן אינטנסיבי אצל מאסטר יפני,‏ והגיע לרמהשל חגורה שחורה דרגת דן 2. ד"ר תמרי מסביר לנו ‏(בלי הדגמות,‏ תודה!)‏כי חרב הסיוף בקנדו עשויה מבמבוק,‏ בשונה מחרבות אמיתיות שבהןהשתמשו בתחילה בבתי הספר של הסמוראים.‏ ‏"כאשר באורח צפוילמדי הצטמצמה אוכלוסיית הלוחמים תוך כדי האימונים,‏ הם הבינו שכדאילהחליף את חרב הפלדה בחרב במבוק",‏ הוא מסביר בחיוך.‏ לוחמי הקנדומצוידים בקסדה,‏ בכפפות ובמגן חזה העשויים מבד ארוג עבה וממתכת,‏עץ או פלסטיק מיוחדים,‏ העמידים למהלומות ואבחות הבזק המונחתות8עם רקע קודם בג'ודו,‏הוא החל לעסוק בקנדובשהותו בארה"ב בתחילתשנות ה‎80‏,‏ למד אצלמאסטר יפני והגיעלחגורה שחורה דן 2בעת הקרב,‏ שאורכו דקות ספורות.‏ בהיותו בארה"ב השתתף ד"ר תמריבטורנירים רבים של קנדו,‏ וגם בארץ מצא ‏"משוגעים לדבר"‏ שאיתם הואיכול להתאמן.‏שירת האיקו בעבריתעקרונות לוחמת הקנדו מקורם בזן בודהיזם,‏ וזהו גם התפר המחבר אותנולתחביב הבא של ד"ר תמרי – שירת האיקו .(Haiku) מדובר בשירהיפנית מסורתית,‏ שכל שיר בה מורכב מ–‏‎17‎ הברות בלבד,‏ כלומר שירקצרצר ומתומצת ביותר.‏ לעתים מצורף לשיר קטע פרוזה,‏ המסביראת נסיבות כתיבתו.‏ ד"ר תמרי דובר יפניתאך אינו כותב וקורא את השפה המורכבתהזאת,‏ הכוללת אלפי(!)‏ סימניות.‏ ‏"ילדיםיפנים לומדים קרוא וכתוב במשך 12 שנה,‏וממשיכים בכך גם באוניברסיטה",‏ הוא מספרלנו.‏ ועדיין,‏ השליטה שלו בשפה מספיקהכדי לתרגם שירת האיקו מיפנית.‏ עד כה הואפרסם שני ספרי האיקו:‏ ‏"מסע אל תוך הירח"‏בהוצאת דביר – שירים בעלי אופי זני מאתהמשורר בשו,‏ ו"שמש קפואה"‏ בהוצאתב.‏ מיכאל – שירים עכשוויים מאת המשוררימגוצ'י.‏ בנוסף הוא כתב ספר בסגנון שירתהאיקו בעברית ‏(כולל קטע פרוזה לכל שיר)‏בשם ‏"מסעות",‏ שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות.‏ ‏"נושאי השיריםהם ישראליים ויהודיים,‏ על רקע חוויות שצברתי במסעותיי הארצייםוהפנימיים",‏ הוא מספר,‏ ‏"בספר למעלה ממאה שירים,‏ ושלושה מהםעוסקים בחוויות מעולם הרפואה".‏בין השינטו והיהדותאנו שואלים את ד"ר תמרי על תרבות יפן ועל התמהיל הייחודי של אמנויותלחימה ופילוסופיה.‏ במזרח,‏ מסתבר,‏ מדובר בתחומים המהווים כמעטמקשה אחת.‏ ‏"מאפייני התרבות ביפן הם השאיפה לאסתטיקה חזותית,‏הרמוניה סביבתית ואנושית,‏ דבר המשתקף גם באמנויות היפות של יפן,‏לסוגיהן השונים,‏ וגם באמנויות הלחימה",‏ הוא אומר,‏ ‏"אחד המאפיינים

לוחמי הקנדו מצוידים בקסדה,‏ בכפפותובמגן חזה העמידים למהלומותולאבחות הבזק המונחתות בעתהקרב,‏ שאורכו דקות ספורות9הבולטים בחברההיפנית הואשלא הפרט הואהעיקר אלא הכלל,‏הקבוצה,‏ החברה,‏ יפןכאומה,‏ מה שמביאלמוסר עבודה גבוה".‏ כאדםמאמין הוא מוצא שדתהשינטו,‏ ‏"דרך האלים",‏ הרווחתביפן,‏ דומה ליהדות באספקטיםלא מעטים:‏ אף היא דת מופשטת,‏ללא פסלים או תמונות,‏ שקייםבה אל מרכזי אחד ובצידו ישויותרוחנית משניות מרובות,‏ בדומהלמלאכים.‏ ‏"מבנה מקדשי השינטומזכיר מאוד את תיאורי מבנהבית המקדש המוזכרים במקרא",‏מציין ד"ר תמרי,‏ ‏"בנוסף,‏ מאמינידת השינטו רואים במת דברטמא.‏ להבדיל מהדתות הנוצריתוהמוסלמית,‏ ובדומה ליהדות,‏ איןקברים סביב המקדש".‏העולם הרוחני כאיזוןעל תחומי ההתעניינות שלו אפשרלשוחח עם ד"ר תמרי במשך שעות,‏אבל איך אומרים – קצרה היריעה.‏שאלת הסיום שלנו היא האם עיסוקיוהחוץ–רפואיים מסייעים או תורמיםלעבודתו כמצנתר.‏ ‏"אין ספק שתחומיההתעניינות שלי מעניקים לי איזוןוהרפיה מהמתח הרב הכרוך בעבודה כלכך אחראית ומרובת סיכונים כמו עבודתקרדיולוג מצנתר",‏ הוא עונה,‏ ‏"מעבר לכך,‏העולם הרוחני,‏ מהיהדות ועד תרבות יפן,‏פשוט מעשיר את חיי".‏

רפואה שלמהקומדין?‏מגיע לנו יותר!‏נכון שהקומדין היא אחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם המערבי.‏ נכון גםשהאנושות ראויה לתרופות טובות יותר נגד קרישה.‏ בוולפסון מחפשים את התרופההמושלמת במסגרת מחקר רב לאומי למציאת הקומדין של המאה ה–‏‎21‎מאת ד"ר אשר וינדר,‏ מנהל יחידת הקרישהבתחילת שנות ה–‏‎20‎ של המאה הקודמת פרצה מחלת בקר בצפוןארה"ב ובקנדה.‏ הפרות מתו מדימומים לא פוסקים עקב פציעות קלותמאוד ומדימומים פנימיים שנגרמו ללא סימן חיצוני או הסבר.‏ ב–‏‎1921‎וטרינר קנדי בשם פרנק שופילד גילה כי הפרות ניזונו מתחמיץ עבששהוכן מתלתן מתוק.‏ שופילד גילה שמרכיב בעובש פעל כנוגד קרישהחזק מאוד.‏ הרכיב פוענח רק ב–‏‎1940‎ על ידי שני כימאים מאוניברסיטתויסקונסין,‏ קארל פאול לינק והרולד קמפבל.‏ סונתזו תרכובות,‏ וב–‏‎1941‎הוחל בשיווק מסחרי.‏ התרכובות פותחו בתחילה כרעל נגד מכרסמים,‏ ורקב–‏‎1954‎ אושרה התרופה כנוגדת קרישה בבני אדם.‏ אחד המשתמשיםהראשונים בתרופה היה אייזנהאואר,‏ נשיא ארה"ב באותה תקופה,‏ שעברהתקף לב ב–‏‎1955‎‏.‏ השימוש בתרכובות נמשך כרעל כנגד מכרסמים,‏ ולארק:‏ מחקר משנת 2003 טוען כי חרושצ'וב ואחרים השתמשו בתרופהכדי לחסל את סטאלין.‏ התרכובת היא חסרת טעם,‏ חסרת צבע וגורמתלסימפטומים דומים לאלו שהיו לסטאלין במותו.‏מאז ועד היום,‏ הקומדין מושל בכיפה,‏ משמש את רוב האנשים הזקוקיםלטיפול נוגד קרישה לטווח ארוך,‏ ונחשב לאחת התרופות הנמכרותביותר בעולם המערבי.‏ אין ספק שהקומדין הוא טיפול מאוד יעיל,‏ אבליעילותו נפגמת במחיר של היערכות ולעתים שינוי מנהגי החיים לטובתהטיפול.‏ איזה טיפול נוסף,‏ פרט לאינסולין,‏ מצריך אנשים לבצע בדיקותדם תכופות כל כך ‏(לעתים,‏ אחת לשבוע במשך שנים)?!‏ איזו תרופהנוספת גורמת לכך שהמטופלים יפסיקו לאכול ‏(שלא בצדק)‏ סלטים ומיניירקות?!‏ באיזה תכשיר אחר,‏ אם יש צורך בהוספת טיפול רפואי כמואנטיביוטקה,‏ צריך להתייעץ ולהודיע לרופא ולהיערך בהתאם?!‏ באיזהעוד טיפול הפציינט נוטל פעמיים בשבוע מחצית הטבלייה,‏ ובשאר הימיםטבלייה נוספת?!‏ כמה תרופות ישנן,‏ שהרופא אומר אודותן לפציינט שאיןלו מושג מה המינון הנדרש?!‏ יש במרפאתי מטופלים המקבלים קומדיןבמינון של 20 מ"ג ליום ויש כאלה המקבלים 7 מ"ג לשבוע ‏(הבדל שלפי 20!). מעבר לכך,‏ הטיפול עצמו כרוך בסיכון בגלל דימום מסכן חיים.‏מוערך שדימום משמעותי הנגרם עקב קומדין הוא כ–‏‎1%‎ לשנה.‏ האם זהסביר שמטופל בקומדין יהיה בסיכון של 20% לדימום תוך מוחי במהלך20 שנים שהוא מטופל בתרופה?‏אין ספק שבמאה הנוכחית מגיע לנו טיפול יעיל כמו קומדין,‏ אבל ללאהסיכונים הכרוכים בו וללא הסיבוכים הקשורים בטיפול נכון.‏ לשמחתנו,‏בשנים האחרונות ישנם פיתוחים רבים של תרופות מודרניות יעילותובטוחות.‏ בוולפסון עוסקות מספר מחלקות במחקרים קליניים הקשוריםלתרופות:‏ מחלקות פנימיות,‏ מכון הלב,‏ המחלקה האורתופדית וכמובןהיחידה לקרישת הדם.‏האם הגענו לתרופה המושלמת?‏ עדיין מוקדם לדעת,‏ כי רק לאחרונההסתיימו חלק מהמחקרים.‏ נראה שלכל התרופות נוגדות הקרישההמודרניות יש חיסרון ברור – אין דרך לבטל את פעולתן באופן דחוף,‏לדוגמה,‏ בעת דימום מסכן חיים.‏הקומדין,‏ כאמור,‏ פגע במטבוליזםמחקר טוען שחרושצ'ובואחרים חיסלו אתסטאלין בתרופה זו תרכובת חסרתטעם וצבע,‏ הגורמתלסימפטומים דומים לאלושהיו לסטאלין במותושל ויטמין K האחראי לייצור תקיןשל גורמי קרישה בכבד.‏ בשעתחירום,‏ ניתן לבטל את השפעתהקומדין על ידי הזרקה שלגורמי קרישה הנמצאים בתרכיזאו במנות פלזמה.‏ אין בנמצאתכשיר כזה לביטול האפקט שלהתרופות החדשות ‏(יש ניסיונותלטיפול בתכשיר ניסיוני המכונהבשם .(NOVOSEVEN לאחרונה,‏ייתכן שהתגברו גם על בעיהזאת:‏ לתרופה הוצמד ביוטין,‏חומר הנקשר חזק מאוד לחלבון הביצה ‏(אבידין).‏ לכן,‏ כשרוצים לסלקאת התרופה מזריקים לדם אבידין,‏ והחומר מפונה.‏ מעבר לכך,‏ התרופההמכונה אידרפרינוקס יכולה להינתן אחת לשבוע בלבד ‏(בזריקה תת–‏עורית).‏האם מצאנו את התרופה האידיאלית?‏ מתן פעם בשבוע של תרופההניטלת לניטרול?‏ ייתכן.‏ ביחידה לקרישת הדם מבוצע מחקר קליני,‏שבמהלכו ניתנת התרופה לחולים הזקוקים לטיפול נוגד קרישה בגללפרפור פרוזדורים.‏ זהו חלק ממחקר רב לאומי בנושא.‏ לאחרונה נסקרותוצאות של 800 חולים שמשתתפים במחקר,‏ והתוצאות הן מעודדות.‏כמובן שנמשיך לעדכן בנושא.‏10

עלינו על הגלטיפול בגלי הלם חוץ–גופיים,‏ המשמש לריסוק אבני כליה,‏ התגלה כיעילמאוד בטיפול בדלקות במערכת השלד – מהסתיידות בכתף,‏ דרך ‏"מרפקטניס"‏ ועד ל"דורבן"‏ בעקב.‏ ד"ר צין מסביר איך ה–‏ESWT עובד,‏ כיצד הואמאחה שברים ואיזו בשורה הוא מביא גם לחולי לב וסוכרתמאת ד"ר דן צין,‏השירות לכף רגלוקרסול,‏ המחלקההאורתופדיתטיפול בגלי הלם חוץ–גופיים – מה זה בעצם?‏Extracorporeal Shock Wave Therapy הינה שיטת טיפול על ידימכשיר המשחרר ‏"גלי הלם"‏ מסוג של גל קול ‏(גל אקוסטי).‏ המכשירמרכז את אנרגיית הגלים למוקד,‏ שאותו ניתן למקם באזור הדורש טיפול.‏השיטה נכנסה לשימוש בשנות ה–‏‎80‎ ככלי לריסוק אבני כליה וכיום היאנפוצה מאוד.‏ המחלקה האורולוגית בוולפסון מטפלת באופן קבוע באבניכליה בעזרת גלי הלם:‏ גלי הקול עוברים בדרכם לכליה דרך רקמות שונות– עור,‏ שריר,‏ רקמת חיבור ושומן,‏ וזאת מבלי לגרום להן כל נזק.‏לאילו בעיות אורתופדיות משתמשים בשיטה זו?‏במחשבה לנצל את יכולת הריסוק של גלי ההלם נעשה ניסיון לטפלבשיטת ה–‏ESWT בהסתיידויות בכתף הגורמות לדלקת,‏ כאב והגבלהבתנועה.‏ התוצאות היו מפתיעות.‏ למרות שרק בחלק מהמקריםההסתיידויות נעלמו,‏ הרי שמרבית המטופלים דיווחו על הקלה בכאב ועלשיפור בתנועות הכתף.‏ בעקבות ממצאים אלה החלו להשתמש בשיטהלטיפול בבעיות נוספות של מערכת השלד,‏ בתחילה אפיקונדיליטיס‏("מרפק טניס")‏ ובהמשך בדלקות כרוניות נוספות בנקודות שבהן רקמהרכה ‏(שריר,‏ גיד)‏ נאחזת בעצם.‏ כיום,‏ האינדיקציות השכיחות ביותרלטיפול הן דלקת בעקב ‏("דורבן"),‏ דלקת בגיד אכילס,‏ דלקות משני צדיהמרפק ודלקת בכתף הנובעת מהסתיידות.‏ השיטה נמצאת בשימושבאירופה ובארה"ב באינדיקציות אלה למעלה מעשר שנים.‏ תחום נוסףשבו משתמשים בגלי הלם בהצלחה רבה הוא טיפול בשברים שלאהתאחו.‏ המחקר מראה כי גלי ההלם משפיעים על הרקמה לשחרורמדיאטורים,‏ המעודדים צמיחת כלי דם ועצם.‏ הטיפול מצליח פעמים רבותלהביא לאיחוי השבר,‏ גם כשניתוחים קודמים נכשלו.‏מהם החידושים האחרונים בטיפול ב–‏ESWT‏?‏המחקר ברקמה המטופלת העלה כי גלי ההלםמפחיתים כאב ומגבירים את זרימת הדם לאזורהחולה,‏ דבר המעורר ומאיץ את תהליך ריפויהדלקת.‏ ניתן לזהות שינויים ביוכימיים ברקמה,‏המעידים על מעבר מדלקת כרונית לתהליך שלריפוי.‏ תגובה זו לטיפול עוררה את דמיונם שלהחוקרים והמטפלים:‏ אם הטיפול בגלי הלם מגביראת זרימת הדם ומעודד יצירת כלי דם חדשים,‏ אולינשתמש בו ברקמות ובמצבים שבהם אנו יודעיםכי הבעיה העיקרית היא באספקת הדם?‏ כך החלולהשתמש בגלי הלם לזירוז ריפוי של פצעיםכרוניים,‏ בחולי סוכרת ובחולים עם מחלת כלי דםהיקפיים.‏ הפיתוח האחרון הוא טיפול בגלי הלםבשריר הלב האיסכמי,‏ והתוצאות מעודדות.‏כיצד מתבצע הטיפול ומה מרגישים במהלכו?‏הטיפול מתבצע בהשגחת רופא ונמשך כ–‏‎20‎ דקות.‏ המטופל יושב נינוחעל כיסא או שוכב על מיטת טיפולים.‏ אל מקום הכאב מוצמד חלק המכשירהפולט את גלי ההלם המתמקדים באזור הדלקת ומטפלים בה.‏ הטיפולעלול לגרום לכאב,‏ וניתן לבצעו לאחר זריקת אלחוש מקומית.‏ הטיפולאינו פולשני,‏ לא כרוך בתופעות לוואי או סיבוכים,‏ ובסיומו המטופל הולךלביתו וממשיך בפעילות רגילה.‏האם ההקלה בכאב מורגשת מיידית?‏גלי ההלם מעוררים תהליך של ריפוי,‏ ולכן רק לאחר מספר שבועותגלי ההלם משפיעיםעל הרקמה לשחרורמדיאטורים,‏המעודדים צמיחתכלי דם ועצם.‏ הטיפולמצליח פעמים רבותלהביא לאיחוי השבר,‏גם כשניתוחיםקודמים נכשלומורגשת הקלה ההולכת ונמשכת עד להיעלמות הכאב.‏ הערכה מלאה שלתוצאות הטיפול מתבצעת כעבור שלושה חודשים.‏ ההצלחה המשוערתשל הטיפול היא 70%–80%.איזה ניסיון נצבר בוולפסון בשיטה זו?‏אנו משתמשים ב–‏ESWT באורתופדיה מאז שנת 2002, והתוצאותטובות.‏ השיטה הוכנסה לשימוש על ידי ד"ר זאב פלדברין,‏ סגן מנהלהמחלקה,‏ תחילה במכשיר של חברת Direx ובהמשך במכשיר של חברת,Medispec שתיהן חברות ישראליות המייצאות מכשירים לרחבי העולם.‏הטיפול מתבצע במרפאה האורתופדית וכולל לרוב סדרה של שלושהטיפולים במרווחים של שבועיים בין טיפול לטיפול.‏ הטיפול בגלי הלם לאנכלל בסל הבריאות ואינו ניתן במסגרת השירות הרגיל של קופת החולים,‏אבל הוא מומלץ מאוד במקרים שתיארנו כאן.‏11

עושים היכרותכמו אוויר לנשימהאת החיבור שבין נשימה ונשמה מייצגים על הצד הטוב ביותר שבעת הטכנאים שבצוותההנשמה בהנהלתה של ארץ ישראל,‏ המתגאה בשם יוצא דופן ובצוות עובדים מיוחד לאפחות.‏ ‏"אומרים ישנה ארץ,‏ כוכביה שבעה..."‏מאת דליה המאיריכשארץ ישראל התקבלה לשלושה חודשי ניסיון בבית החולים וולפסון,‏היא לא שיערה שתקופה זו תימשך כבר למעלה מ–‏‎25‎ שנים.‏ כן:‏ קוראיםלה ארץ ‏(שם פרטי)‏ ישראל ‏(שם משפחה),‏ ומאדם בודד בתחומה בביתהחולים היא הפכה לראש יחידת טכנאי ההנשמה,‏ המובילה צוות שלשבעה מופלאים בחלוקים ירוקים.‏קבוצה נבחרת ומיוחדת זו,‏ הזמינה 24 שעות ביממה ‏(גם בשבתות ואפילובהתנדבות),‏ בודקת,‏ מחליפה חלקים,‏ משפצת,‏ משנעת ודואגת שהחולההמונשם וחסר ההכרה יקבל את האוויר שהוא זקוק לו כל כך.‏ בעונתהחורף הקשה נותנת היחידה מענה לכ–‏‎70‎ מונשמים ביום.‏ הטכנאיםמייעצים לצוותים בגמילה מהנשמה או בהתאמת סוג ההנשמה לחולה,‏נענים לכל אזעקה ולוקחים חלק בלתי נפרד וחשוב בשעת חירום.‏אלו מהחולים שיכולים לעשות כן,‏ מניעים בעיניהם לאות הוקרה.‏ האחרים,‏שפת גופם אומרת תודה ענקית לטכנאים שנותנים עבורם את הנשמה.‏עבודתם הקשה והמורכבת,‏ פיזית ורגשית,‏ של חברי הצוות,‏ מוצאת ביטויופורקן בקשר החם והאנושי שנוצר בין האנשים ביחידה,‏ קשר המתבטאבערבי הווי חברתיים,‏ שיתוף המשפחות באירועים ועוד.‏ארץ ישראל,‏ אחראית היחידה,‏ היא אישה מיוחדת ולא רק בגלל שמה.‏היא נולדה במושב דלתון שליד צפת,‏ סיימה את לימודיה המקצועייםבמחזור השני של מכללת תל אביב,‏ והיא איתנו בוולפסון מתחילת שנותה–‏‎80‎‏.‏ כצפוי,‏ בשל שמה משכה ארץ תשומת לב רבה:‏ היא הופיעה עלשערי עיתונים והשתתפה בתוכנית רדיו ואף בתוכנית יום העצמאותבטלוויזיה באירוחו של יהורם גאון.‏ ארץ יכולה לסמוך על הצוות שלהבעיניים עצומות:‏ מירי שריד,‏ טכנאית הנשמה ו–‏E.E.G מזה 17 שנה,‏מסורה ויסודית בצורה בלתי רגילה,‏ שלא תזניח אף בעיה עד שתגיעלפתרונה.‏ אלי שבתאי,‏ שהגיע ממרכז שניידר לפני 16 שנים,‏ מחלק זמנובעבודה בין הפגייה וטיפול נמרץ ילדים,‏ ומשתדל להתחדש ולהתעדכןכל העת.‏ רונית שוורץ,‏ ‏"טכנאית מלידה",‏ השוקדת בימים אלו על לימודיתואר שני ומוסיפה המון נופך לקבוצה.‏ אורית דינור,‏ האהודה על כולם,‏נרתמת תמיד לכל משימה והעזרה לזולת היא דרך חייה.‏ אנה פולקוניקוב,‏הטכנאית החדשה,‏ לא ויתרה על וולפסון למרות שהוזמנה לשיבא,‏והחליפה את סיגל כהן הטכנאית המקסימה שעזבה לאחרונה לאחר 14שנות עבודה.‏ ואחרון חביב,‏ זהו יגאל סופר הטכנאי והפאמפיסט,‏ שלב–‏ריאה תמיד מול עיניו וחיוך נסוב על פניו.‏ תגידו אתם,‏ מה היינו עושיםבלעדיהם?‏מימין:‏ רונית,‏ אלי,‏ מירי,‏ יגאל,‏ ארץ,‏ אנה,‏ אוריתקבוצה נבחרת זו,‏ הזמינה 24שעות ביממה,‏ בודקת,‏ מתחזקת,‏משנעת ודואגת שהחולההמונשם וחסר ההכרה יקבל אתהאוויר שהוא כה זקוק לו12

היה לי חבר,‏ היה לי אח...‏‏"כולנו מעוניינים בשירותיםרפואיים איכותיים וזמיניםבעת שמחה כמו בעת מצוקה– בואו נירתם לכך,‏ אישאיש כפי יכולתו".‏ המסר שלעמותת ידידי בית החולים באלביטוי בפוסטרים מרהיבי עיןשנתלו במחלקות ובאיגרותשצורפו למכתבי השחרורעמותת ידידי המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון מאחלת לךאיחולי החלמהמכל הלבקולקוראלקהילההעמותה פועלת על בסיס התנדבותיבמטרה לגייס תרומות בארץ ובחו"לעבור בית החולים.‏המטרות העומדות לנגד עינינו הן:‏קידום השירות הרפואישיפור תנאי אשפוז המטופליםרכישת מכשור חדיש ומתקדםלפרטים נוספים ניתן לפנות לצוות המחלקה או לעמותת הידידים:‏טל:‏ 03-5028596 פקס:‏ 03-5028530 דוא"ל:‏ friends@wolfson.health.gov.ilהפוסטר שלפניכם הוא אחד מסדרה שלכרזות צבעוניות,‏ הנתלות בימים אלו במחלקותהשונות בבית החולים כחלק מקמפיין חדשלעידוד תרומות למרכז הרפואי וולפסון.‏במקביל,‏ למכתבי שחרור החולים מצורפתפנייה אישית מעמותת הידידים ובה הצעהלשקול בחיוב תמיכה בבית החולים ופירוטהדרכים לעשות זאת.‏ ‏"במהלך השנים למדנושחולים או משפחותיהם,‏ אשר חוויית הטיפולבהם הייתה לשביעות רצונם,‏ חשים הכרתתודה ומעוניינים להביעה באמצעות תרומהלמחלקה שבה טופלו או כתמיכה בפרויקטיםחיוניים שמשרתים את כלל בית החולים",‏ אומראלי בארי,‏ יו"ר עמותת הידידים של וולפסון,‏‏"תוך התייחסות להוראות משרד הבריאותושיתוף פעולה עם הנהלת בית החולים,‏החלטתנו לפעול בדרך זו להגברת המודעותלנושא התרומות".‏ ומסכמת חנה גוכשטט,‏מנהלת העמותה:‏ ‏"אנו מאמינים שהעלאתהמודעות לנושא התרומות תסייע להרחבתתמיכת הקהילה בבית החולים,‏ הממוקםבגבול בין חולון,‏ בת ים ותל אביב–יפו,‏ ממשבתוך הקהילה שהוא משרת,‏ קרוב למטופליםוקרוב למבקרים.‏ המסר שלנו פשוט:‏ הריאנא בקרו באתר האינטרנט שלנו:‏ http://www.wolfson.org.ilכולנו מעוניינים בשירותים רפואיים איכותייםוזמינים הן בעת שמחה והן בעת מצוקה – בואונירתם לכך,‏ איש–איש כפי יכולתו".‏ לפרטיםותרומות:‏ טל'‏ 5028596–03 או 5028819–03או במייל friends@wolfson.health.gov.il‏"יש לכם ידיד בלונדון"‏ב–‏‎2‎ ביוני אירחו הנהלת בית החולים והנהלת עמותת הידידים את פאול רמסבוטם,‏ מזכירוהאישי של הלורד וולפסון.‏ האורח שמע מפי ד"ר ברלוביץ על הרכב הקהילה,‏ מאפייניההכלכליים והחברתיים ועל הבעיות האופייניות לבית החולים וולפסון לעומת בתי החוליםהגדולים באזור המרכז.‏ מזכירו של הלורד וולפסון סייר בחדר הלידה,‏ ביחידה לטיפול מיוחדביילוד ובחדר הצנתורים החדש שחלק מהמימון להקמתו התקבל מקרן וולפסון.‏ ביחידהלטיפול נמרץ כללי הוא קיבל הסברים מפי מנהלת היחידה,‏ ד"ר יעל חביב,‏ על הצורך הדחוףבהגדלת היחידה ושדרוג המכשור הרפואי בה.‏ בחדר הניתוח הוצגו בפניו מגוון הניתוחיםהמתבצעים והודגש הצורך בחידוש הציוד הרפואי ושיפוץ המקום.‏ פאול רמסבוטם הודהעל קבלת הפנים החמה והביע את התרשמותו העמוקה הן מהפעילות המתבצעת בביתהחולים והן מההישגים של מרכזי המצוינות והשירותים המיוחדים,‏ שהתפתחו בביתהחולים למרות הבעיות התקציביות.‏ ‏"יש לכם ידיד בלונדון",‏ הוא סיכם את הביקור.‏13

בחזית המחקריום חג לחוקריםהמחקר הוא אבן יסוד של העשייה הרפואית:‏ בשנת 2008 התברך וולפסון ב–‏‎120‎פרסומים בעיתונות הבינלאומית,‏ ואילו לתחרות יום המחקר הוגשו השנה 26 תקציריםממרב המחלקות והמכונים.‏ פרופ'‏ לוריא מסכם את יום המחקר ה–‏‎8‎מאת פרופ'‏ שמואל לוריא,‏ יו"ר הוועדה המארגנת של יום המחקרכבכל שנה,‏ המשכנו במסורת וקיימנו את יוםהמחקר הרפואי ע"ש ד"ר דוריאן פאול ב–‏‎2‎ביוני 2009. המחקר הוא אבן יסוד של העשייההרפואית,‏ ולכן יש לברך את כל החוקרים שלהמרכז הרפואי וולפסון העוסקים במחקר ובכךתורמים לקידומו.‏ בשנת 2008 התברך המרכזהרפואי שלנו ב–‏‎120‎ פרסומים בעיתונותהבינלאומית,‏ ואילו לתחרות יום המחקר הוגשוהשנה 26 תקצירים ממרב המחלקות והמכוניםשל בית החולים.‏ מחלקת נשים ויולדות הגישה11 תקצירים,‏ אנדוקרינולוגיה הגישה ארבעהתקצירים,‏ מחלקת הרדמה ומכון המטולוגיההגישו כל אחד שני תקצירים,‏ ותקציר אחדהוגש על ידי כל אחת מהיחידות הבאות:‏מכון הלב,‏ פנימית ג',‏ מכון גסטרואנטרולוגיהילדים,‏ מחלקת ילדים,‏ מחלקת עיניים,‏המחלקה לנוירולוגיה ויחידת האפידמיולוגיה.‏התקצירים עמדו לשיפוט על ידי ועדת יוםהמחקר שכללה את פרופ'‏ לוריא ‏(נשיםויולדות),‏ ד"ר גביש ‏(פנימית א'),‏ פרופ'‏ גולן‏(נשים ויולדות),‏ ד"ר לוין ‏(גסטרואנטרולוגיהילדים),‏ פרופ'‏ סידי ‏(אורולוגיה),‏ פרופ'‏ עזרי‏(הרדמה),‏ פרופ'‏ צימליכמן ‏(פנימית ו'),‏ ד"רקנובל ‏(יו"ר ועדת הלסינקי)‏ ופרופ'‏ רוזנמן‏(מכון הלב).‏ בפרס הראשון זכתה ד"ר מרינהשרגורודסקי מהיחידה לאנדוקרינולוגיה,‏הפרס השני הוענק לד"ר צילי צנגן מיחידתגסטרו ילדים,‏ ובפרס השלישי זכתה ד"ר מיכלקובו ממחלקת נשים.‏ פרסים נוספים חולקולד"ר אלכסנדר יצחקי ‏(מכון הלב),‏ ד"ר אנדהעילם ‏(מחלקת נוירולוגיה),‏ ד"ר דיאנה טשר‏(מחלקת ילדים),‏ ד"ר אלנה סופר ‏(מחלקהפנימית)‏ וד"ר נוגזר ריגיני ‏(מחלקת הרדמה).‏הפרסים,‏ בסך כולל של 50,000 שקליםהוענקו בטקס שהתקיים באולם ההרצאותע"ש קורדובה.‏ את החוקרים המצטיינים ברכוד"ר ברלוביץ,‏ מנהל בית החולים,‏ ופרופ'‏ מקורי,‏דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר.‏ הרצאתאורח ניתנה על ידי פרופ'‏ רכס,‏ יו"ר הלשכהלאתיקה בהר"י,‏ בנושא ‏"אמת ושקר במחקרהרפואי – בעל המאה הוא בעל הדעה".‏במהלך כל יום המחקר הוצגו פוסטרים שלהתקצירים המצטיינים ברחבת הכניסה לביתהחולים.‏ ניפגש בשנה הבאה,‏ ביום המחקרה–‏‎9‎ במספר!‏בסיעוד חוקרשושי פרידמן,‏ מתאמת מחקר בסיעוד במשרד האחותהראשית,‏ סוקרת את יום המחקר של האחים והאחיות בוולפסוןביום 11.6.09 התקיים במרכז הרפואי וולפסון הכנס החמישי בנושא מחקריםופרויקטים בסיעוד – יום שהפך זה מכבר לאירוע שנתי חגיגי ומרגש עבורצוותי הסיעוד.‏ במהלך היום הוצגו עבודות מחקר ופרויקטים ששיקפו אתעשייתן של אחיות בית החולים בתחומי המינהל,‏ החינוך והקליניקה.‏ כבכלשנה הוענקו פרסים כספיים לעבודות המצטיינות מטעם עמותת ידידי וולפסון.‏במקום הראשון זכתה העבודה של סימה דודיאן,‏ מרכזת תחום במשרד האחותהראשית,‏ בנושא ‏"תפיסת דימוי עצמי מקצועי של מדריכים קליניים – ההסברלקשיים בגיוס ונשירה מוגברת".‏ עבודה זו היוותה בסיס לתוכנית התערבותשל הנהלת הסיעוד,‏ שמטרתה להעצים את המדריך הקליני.‏ הקהל שגדשאת האולם כלל אחיות ואחים מתחומי הסיעוד השונים בבית החולים,‏ כמו גםרופאים וצוותים סיעודיים מבתי חולים אחרים שהוזמנו לאירוע.‏ ולסיכום:‏ המחקרהסיעודי הפך לחלק בלתי נפרד מהעשייה הסיעודית בוולפסון,‏ ועל כך אנו גאים!‏14

מכל הלב‏"עין מציון"‏ צופיה לווייטנאםחמישה רופאי עיניים מישראל יצאו במשלחת הומניטרית לבצע ניתוחיקטרקט בפרובינציות עניות ונידחות בווייטנאם.‏ הם ביצעו לא פחות מ–‏‎190‎ניתוחים בתנאים קשים והצילו את ראייתם של כפריים רבים.‏ ד"ר אביזמר,‏מומחה למקטע קדמי של העין ממחלקת עיניים בוולפסון,‏ היה אחד מהםצלצול טלפון שגרתי בחדר ניתוח 9. על הקו מר חובב נוטמן,‏ מנכ"ל חברתאלפא נטו לציוד רפואי.‏ ‏"בעוד חודש יוצאת משלחת הומניטרית לניתוחיקטרקט לווייטנאם,‏ וחשבתי שתהיה מעוניין להצטרף".‏ זה נשמע מאודמפתה וקוסם,‏ אבל יש הרבה מחויבויות,‏ משפחה,‏ עבודה,‏ קצת קשהלהתנתק למשך שבועיים.‏ ההתלבטות נפתרה לאחר שיחה קצרה עםאשתי...‏ המשלחת,‏ שמנתה 12 איש,‏ יצאה מטעם עמותת ‏"עין מציון".‏ אתהעמותה הקים נתי מרקוס,‏ איש עסקים ישראלי.‏ הוא יצר קשר עם משרדהחוץ ועם הג'וינט,‏ והצליח בעזרת תרומות לארגן משלחת ‏(שנייה במספר)‏לווייטנאם על מנת להחזיר ראייה לחולים עיוורים מקטרקט בפרובינציותנידחות ועניות בצפון המדינה.‏ מטרה נוספת של המשלחת הייתה לשפר אתתדמיתה של מדינת ישראל,‏ בעיקר לאחר מבצע ‏"עופרת יצוקה".‏ למטרהזאת הצטרפו למשלחת אנשי הסברה ועיתונות מישראל ומווייטנאם,‏והמשלחת לוותה על ידי אנשי צוות שגרירות ישראל בהאנוי.‏ניתוחים בשיטת המיטה החמהבראש המשלחת הרפואית,‏ שמנתה חמישה רופאים,‏ עמד ד"ר מודי נפתלי,‏מנהל יחידת העיניים בביה"ח פוריה בטבריה.‏ רופאים נוספים שהשתתפובמשלחת שלנו היו ד"ר ולרי ברסודסקי ‏(ביה"ח נהריה),‏ ד"ר דרורה צרפתיוד"ר רון קנת,‏ שניהם מביה"ח העמק.‏ עם הגיענו לבירה האנוי ביקרנו בביתהחולים המרכזי לעיניים במדינה.‏ בבית החולים כ–‏‎300‎ מיטות ומבוצעיםבו בין 50 ל–‏‎100‎ ניתוחי עיניים ביום.‏ חדרי הניתוח מאוד גדולים על מנתלאפשר ניתוחים בו–זמנית של שניים ושלושה מטופלים בכל חדר.‏ ככלל,‏הרושם היה שחדרי הניתוח מנוהלים בצורה מאוד יעילה,‏ עם זמן המתנהמינימלי בין הניתוחים.‏ הסטנדרטים של ניקיון וסטריליות פחות נוקשיםמהמוכר לנו בעולם המערבי,‏ וכך פעולות שאצלנו הן רוטיניות נחסכות,‏ומיטת חדר הניתוח נשארת ‏"חמה"‏ כל הזמן.‏ בבית החולים הדגמנו בשניניתוחים שיטות חדשניות לניתוחי קרנית:‏ האחת,‏ ניתוח השתלת קרניתלמלרית קדמית,‏ שביצע ד"ר ברסודסקי,‏ והשנייה – ניתוח השתלת טבעותלקרנית לתיקון קרטוקונוס,‏ בביצועו של ד"ר נפתלי.‏ נפרדנו כידידים טוביםבהבטחה לחזור באחד הימים.‏ הצוות הרפואי המקומי היה צמא למידע חדשולטכנולוגיות חדשות,‏ ונראה כי לא בא על סיפוקו.‏את הבדיקות עשינו בפנס כיסגולת הכותרת של המשלחת היו ניתוחי הקטרקט שביצענו בשתיפרובינציות בצפון המדינה.‏ בכל פרובינציה חיכו לנו כ–‏‎80‎ מטופלים,‏שעברו בדיקות מקדימות על ידי הרופאים המקומיים כהכנה לניתוח.‏בנוסף לכך,‏ שניים מצוות הרופאים הישראליים נסעו לאחד הכפריםוהביאו לניתוח עוד כ–‏‎40‎ חולים.‏ בבוקרו של כל יום ניתוחים היינו עובריםעם אחד הרופאים המקומיים ובודקים את הפציינטים בעזרת פנס.‏ הואהיה קובע איזה ניתוח יעבור הפציינט:‏ האם ניתוח בשיטה החדשה‏(פאקואמולסיפיקציה והשתלת עדשה מתקפלת),‏ או בשיטה הישנה שלהוצאת הקטרקט מהעין דרך חתך גדול והשתלת עדשה קשיחה.‏ הרובהמכריע של המקרים היו קשים מאוד,‏ ולמרות זאת ביצענו,‏ בשיתוףפעולה עם המנתחים המקומיים המאוד מיומנים,‏ את רוב הניתוחים בשיטההחדשה.‏ בכל מקום שבו ניתחנו הותקנו שלוש מיטות ניתוח שעבדו בו–‏זמנית.‏ אחת ממיטות הניתוח הותקנה בתוך אוטובוס נייד ייעודי לניתוחיעיניים,‏ שנתרם על ידי ארגון יפני.‏בלי מזגנים ב–‏‎90‎ אחוזי לחותמאת ד"ר חגי אביזמרהתנאים בחדרי הניתוח היו בסיסיים ביותר.‏ זרם החשמל היה כל כך נמוךשאי אפשר היה להפעיל במקביל את מכשירי הניתוח ואת המזגן,‏ למשל.‏נאלצנו לעבוד לעתים בחדרים מעופשים מטחב,‏ במקרה הטוב עם מאוורר.‏בחוץ 30 מעלות צלזיוס ו–‏‎90‎ אחוזי לחות;‏ בחדר היה חם עוד יותר...‏ הצוותהפארא–רפואי עבד ללא לאות משמונה בבוקר ועד שש בערב,‏ וכךהצלחנו לבצע בכל יום קרוב ל–‏‎40‎ ניתוחים,‏ ובסך הכול מעל ל–‏‎190‎ ניתוחיעיניים.‏ את המנותחים בדקנו למחרת יוםבבית החולים הדגמנושתי שיטות חדשניותלניתוחי קרנית:‏ ניתוחהשתלת קרנית למלריתקדמית,‏ וניתוח השתלתטבעות לקרנית לתיקוןקרטוקונוסהניתוחים ישובים בספסלים או שוכביםבמיטות ‏(שניים ושלושה באותה מיטה)‏בסדר מופתי,‏ וגם אז – בעזרת פנס כיסבלבד.‏ אסירות התודה והחיוך על פניהםשל המנותחים גרמו לכולנו סיפוק אדיר,‏בעיקר לאור המכשולים האובייקטיבייםהרבים שעמם התמודדנו.‏ עמותת ‏"עיןמציון"‏ מתכננת בעתיד הקרוב להוציאמשלחות נוספות לבורמה,‏ אינדונזיה,‏ סרילנקה ואזרביג'אן.‏ לכל רופא שיצטרףלמשלחת כזאת מובטחת חוויה אישיתומקצועית יוצאת דופן.‏15

הסיעוד בשטחמאת אסתר אהרוני,‏ סגנית מנהלת שירותי סיעוד‏"סיעוד לומד"‏ בחדר הניתוחכחלק מהפעילות המקצועית והלימודית בחדר ניתוח,‏ השתתפו כרמית נדף ויעקב גרבלי בכינוסעמותת אחיות חדר ניתוח האמריקנית (AORN) בשיקגו,‏ ואילו שבתאי אגרונוב,‏ גבי מדינה,‏חנה אברמוב וסופי ליטווק השתתפו בכינוס עמותת אחיות חדר ניתוח האירופאי (EORNA)שבמהלכו הציג הצוות פוסטר בנושא ‏"דימוי מקצועי של אחיות חדר ניתוח בביה"ח וולפסון".‏אהובה פרידמן,‏ נציגת ישראל בכינוס זה,‏ נבחרה לנציגת הארגון למשך שלוש שנים.‏ פרויקטהכשרת כוח עזר מיומן בחדר ניתוח,‏ שנערך בוולפסון לראשונה בארץ ‏(ובעקבותיו מתגבשנוהל מינהל הסיעוד במשרד הבריאות להכשרת כל כוחות העזר המיומנים בחדר ניתוח),‏ הוצגבכנס הלוגיסטיקה הארצי.‏ פרויקט ‏"רשימת תיוג לבטיחות חולה בחדר ניתוח"‏ OUT) (TIMEהוצג בכינוס הכירורגי הארצי בכפר בלום.‏ פרופ'‏ עזרי,‏ איריס לניאדו וד"ר בועז מונה מכיניםפרויקט פרוספקטיבי למעקב אחר תוצאות רשימת התיוג.‏תוכנית קליטה נמרצת בטיפול נמרץ ילדיםהמחסור באחיות מהווה מכשול בגיוס והכשרת כוח אדם במקצוע הסיעוד.‏ הספרות מצביעהעל כך כי תחום ‏"ילדים"‏ נמצא בעדיפויות הבחירה בקרב סטודנטים לסיעוד.‏ התייחסותלמרכיבים אלו הביאה לחשיבה אסטרטגית בקרב צוות הניהול של היחידה לטיפול נמרץילדים.‏ הצוות המוביל הציב יעד לגיוס הסטודנטים לשורות הצוות,‏ והיחידה נערכה להפעלתתוכנית ייחודית שבמסגרתה נקלטו לעבודה בשכר במהלך שנת 2008 חמישה סטודנטיםלסיעוד שנה ד'.‏ במהלך עבודתם ביחידה קיבלו הסטודנטים הכשרה עיונית וסדנאות בהקנייתמיומנויות קליניות,‏ זכו לתוכנית חונכות אישית ונחשפו ליחידה ולפעילותה.‏ כעבור חצישנה,‏ בתום לימודיהם הפורמליים ולאחר שעברו בהצלחה את המבחן הממשלתי,‏ השתלבוהסטודנטים כאחים ואחיות חדשים בצוות הוותיק של היחידה.‏ המעבר ממעמד של סטודנטלמעמד של איש צוות היה חלק וטבעי והמחיש את השגת יעדי התוכנית.‏במסגרת חילופי אחיות מחו"ל:‏אורחות בכירות מקנדה בוולפסוןהאחות כמגשרתעולם הניהול בסיעוד משופע במצביםשבהם נדרשות אחיות אחראיות למיומנויותהקשורות בפתרון בעיות וקונפליקטים.‏במסגרת מפגשי פורום אחיות אחראיות,‏התקיימה בחודשים מארס–אפריל הכשרהייחודית לצוות מפקחות סיעוד ואחיותאחראיות מחלקה בנושא ‏"מיומנויותבגישור".‏ ההכשרה התמקדה בגישורכמיומנות ניהולית בינאישית,‏ השמה דגשעל תרגול,‏ סימולציות וניתוח מקרים עלבסיס אירועים מעולם הסיעוד.‏ בסיומהנערכה שיחת משוב,‏ שבמהלכה הביעוהמשתתפים תחושות חיוביות כלפי הנושאוביטאו את הצורך ברכישת כלים והעמקתהידע על ידי השלמת ההכשרה לקבלתתעודות בוגר קורס גישור,‏ המוכר על ידימשרד המשפטים.‏ בעקבות המשוב תפעלהנהלת הסיעוד להשגת מענה לצורך זה.‏בחודש אפריל האחרון,‏ במסגרת תוכנית חילופי אחיות מחו"ל וביוזמתו של ד"ר יהודה רוט,‏מנהל מחלקת אא"ג,‏ ביקרו בוולפסון שתי אחיות בכירות מקנדה:‏ מנהלת הסיעוד בביה"ח הרסיני בטורונטו ואחראית על פיתוח צוות סיעודי.‏ הנהלת הסיעוד אירחה אותן לשלושה ימים עלפי תוכנית שהוכנה מראש ושולבה עם הנהלת הסיעוד של שיבא.‏ לידיה ריחני,‏ מנהלת הסיעוד,‏הציגה בפני האורחות את בית החולים,‏ את השירותים הרפואיים וכמובן את תחומי העשייהשל הנהלת הסיעוד.‏ כל מפקחת הציגה את תחומי עבודתה ועיסוקה.‏ המערך האונקולוגי הוצגעל ידי מירי ויזל,‏ אחות אחראית מחלקה המטולוגית,‏ והסיור באגף האימהות לווה בהסבריםשל המיילדת טלי וילדוף ושל רינה צרקסקי מהיחידה לטיפול מיוחד ביילוד.‏ שושי פרידמןסקרה את הפעילות המחקרית בסיעוד,‏ ואת מערך החירום הציג יפים פיינשטיין.‏ האורחותהביעו את התרשמותן הרבה מרמת הסיעוד בוולפסון ובעיקר מהפגישות עם האחיות בשטח.‏אנו תקווה שתוכנית חילופי האחיות תימשך ושהקשר יניב פירות מקצועיים לעתיד.‏16

לומדים סיעודנגישות עם הפנים לסיעודבמסגרת הקורס לקידום בריאות המטופלים נערך לראשונה בביה"ס יום עיון בנושא ‏"עמותת נגישותישראל עם הפנים לסיעוד",‏ במטרה לחשוף את הסטודנטים לנושא ולקדם את נגישות השירותבקרב הצוות הסיעודי כלפימטופלים בעלי מוגבלויות.‏היום נפתח בהיכרות מרתקתעם יו"ר העמותה,‏ סא"ל יובלוגנר וסיפור חייו,‏ המשיךבהכרת החוקים והתקנותוהסתיים במפגשים חווייתייםשבהם התנסו הסטודנטיםבשימוש בכיסאות גלגלים,‏תרגלו הליכה ‏"עיוורת"‏ בליוויכלב נחייה ולמדו שיעור קצרבשפת הסימנים.‏קורס הסבה לאחיות עולותבאפריל 2009 נפתחמחזור נוסף של הסבתאחיות מעשיות עולותלסמכות.‏ הקורס,‏ שייערךכשנתיים,‏ נערך בחסותמשרד הקליטה ומיועדלאחיות מעשיות שעלולארץ לפני פחות מעשרשנים.‏ שיהיה בהצלחה!‏דיקלה בומש,‏מרכזת חטיבת הקהילהנעל"ה לסיעודיעל טחלוב,‏ מרכזת שנה ב'‏אקדמית,‏ משוחחת עם נטליהיסיקוב,‏ סטודנטית מצטיינתבשנה ב',‏ על עלייתה לארץולימודי הסיעודנטליה,‏ ספרי לנו קצת על עצמך.‏ ‏"הגעתילארץ מאוקראינה בשנת 2001 כנערהבמסגרת תוכנית נעל"ה ‏(נוער עולה לפניהורים),‏ וסיימתי את ביה"ס התיכון ‏'בקעתכינורות'‏ בעמק הירדן בהצטיינות.‏ לאחרמכן התגייסתי לצבא,‏ התקבלתי לסיעודאך החלטתי לחזור לאוקראינה לבקר אתהוריי.‏ בשנת 2004 עשיתי עלייה לבדי,‏התגייסתי לצבא לחיל הרפואה ושירתתיכמזכירת שירותי רפואה".‏מה גרם לך לבחור בסיעוד?‏ ‏"תחוםהרפואה עניין אותי תמיד,‏ אבל לסיעודהגעתי בעקבות טרגדיה משפחתית.‏כששירתתי בצבא,‏ אבי נפטר מסרטן וחצישנה לאחר מכן נפטרה גם אימי.‏ הדברגרם לי לצורך להושיט עזרה לאחרים,‏לומדים איכות בתנובהאילנית דרומי שהדי,‏ מרכזת הקורסבמסגרת הקורס ‏"ניהול איכות ומצוינות ארגונית"‏ נערך סיור לימודי בתנובה שבמהלכו נחשפוהסטודנטים לתהליכי בקרת איכות בארגון,‏ למדו על הקמת צוותי שיפור בתשלובת תנובה,‏ עלהבטחת איכות בתנאי תחרות ושימוש בטכנולוגיות ובקרת איכות מתקדמות.‏מרינה שוורצמן,‏ מרכזת תחום מינהלסיום מסלול קד"צ חיילותבאפריל 2009 הסתיים קד"צ אחיות מחזור י"ד – הקורס האחרון מסוגו לאחר 14 מחזורים שהתקיימומאז 1990 בביה"ס לסיעוד וולפסון.‏ טקס הסיום נערך בנוכחות בכירי קציני צה"ל בחיל הרפואה,‏הנהלת בית החולים,‏ ומפקדותובוגרות הקד"צ לדורותיו.‏ אתהמסלול סיימו לאורך השנים330 בוגרות שהשתלבו כאחיותמוסמכות בתפקידי שטח,‏פיקוד,‏ ניהול והדרכה בצה"לובמערכת האזרחית,‏ וחלקן אףחזרו לעבוד בוולפסון.‏אילנית דרומי שהדילתת מילה טובה ולהקשיב.‏ זה גורם לילהרגשה טובה שאני עוזרת לאחרים,‏ מהשלא הצלחתי לעשות עם הוריי".‏מה הביא אותך לעשות עלייה?‏ ‏"הרצוןלחיות ולשרת בארץ ובצבא היה עבוריבעל ערך ציוני משמעותי.‏ גם הוריי ז"לרצו שאעלה לישראל,‏ במיוחד אימי".‏מהם התחביבים שלך?‏ ‏"אני אוהבתלנגן בגיטרה קלאסית.‏ אני מנגנת בעיקרכשעצוב לי".‏יש לך מסר לסובבים אותך?‏ ‏"חשוב לילומר שמשמעותי בעיניי לעזור לאחרים.‏נתינה גורמת לי להרגיש משמעות בחייםוסיפוק מהעשייה".‏למידע נוסף:‏ היכנסו לאתר www.son-wolfson.co.il או חייגו אלינו לטל'‏ 5028359–0317

זרקור על...‏חוק וסדר ב–‏E.Rקלמן וניר עםמפקדי המרחבמשטרה בריאה ובית חוליםבטוח הם שני גורמיםמרכזיים בהגנה על ביטחוןהציבור.‏ שיתוף הפעולה ביןוולפסון לבין משטרת מרחבאיילון מצליח לחבר ‏"סדרתמשטרה"‏ ל"סדרת ביתחולים",‏ רק שכאן המטרההיא כמה שפחות דרמהמאת רינת הירש,‏ קלמן גרנק וברק נונאלאחר מילוי צרכיו הביולוגיים,‏ האדם – לפיתיאוריית הצרכים של מסלו – זקוק להגנה מפניסכנות:‏ ביטחון פיזי הכולל הגנה מפני אלימותועבריינות,‏ וביטחון בריאותי שהוא החופשממחלות וממכאובים.‏ ב"מחלות החברתיות"‏ –אי הסדר הציבורי,‏ הפשיעה והאלימות,‏ מטפלתהמשטרה.‏ במחלות האישיות של הפרטמטפלים הרופאים והאחיות בבית החולים.‏הזיקה בין שני סוגי הטיפול הללו מוצאת ביטויבקשר ייחודי המתקיים בין המרכז הרפואיוולפסון לבין משטרת ישראל.‏על מנת לרדת לעומקו של שיתוף הפעולההזה נפגשנו,‏ חברי מערכת העיתון,‏ עם ניצבמשנה ישראל טל,‏ מפקד מרחב איילון,‏ ועםסגנו,‏ סגן ניצב יורם יפרח.‏ בתווך הושבנו אתקלמן גרנק וניר כץ,‏ קצין הביטחון של ביתשוטרת סיור ללילה אחדכדי להתוודע לעבודת המשטרהבסביבת בית החולים,‏ הוזמנה רינתהירש להצטרף למשמרת ליל חמישיבניידת.‏ קבלו את כתבתנו לעניינימשטרה,‏ שמדווחת מהשטחיש דמיון רב בין מה שחוויתי בסיור הלילי לבין מה שקורה במשמרת של חדר מיון.‏ הגעתיבדיוק בהעברת משמרות:‏ כל השוטרים והמתנדבים מקבלים תדרוך על סדר הפעילות,‏ עלמיקומם,‏ על אירועים שנשארו לטיפול – בדיוק כמו בהחלפת המשמרות אצלנו.‏ ‏"בלי מתנדביםקשה מאוד לתגבר משמרות",‏ אומרים לנו השוטרים משפט שמוכר לכולנו מהעבודהבמחלקות.‏ במשמרת הלילה שאליה אני מצטרפת בניידת המבצעים,‏ מפקח יאיר חנונה הואהרופא התורן – אופס,‏ הקצין התורן.‏ ‏'חנונה'‏ קוראים לו כולם.‏ לשוטרים,‏ אני מגלה מהר מאוד,‏אין שמות פרטיים,‏ בדיוק כמו לרופאים...‏ יחד איתנו בניידת רס"מ אבי קטלן,‏ הסגן במשמרת.‏בניידות של היום ‏(גם של הלילה!)‏ מותקנים צגי מחשב,‏ המציגים בזה אחר זה את כניסתהאירועים לטיפול.‏ המחשב בניידת שלנו לא נח לרגע:‏ הפרעה במנוחת שכנים.‏ דקירות.‏ אדםחשוד.‏ פריצה לדירה.‏ ילד שהלך לאיבוד.‏ שורות שורות רצות על המסך ומתארות אירועיםכמו בנ.מ.ר,‏ המערכת הממוחשבת בוולפסון.‏ בתחנה יושב הקצין הממיין,‏ שכמו אחות טריאז'‏מפנה ניידות לאירועים השונים ובחלקם מטפל בעצמו.‏ אני עדה לדירוג סדרי עדיפויות,‏לקבלת החלטות ולטיפול מיידי,‏ ממש כמו בחדר מיון.‏ החיבור הישיר בין עבודת המשטרהלבית החולים לא מאחר לבוא.‏ נפגע דקירה מפונה לוולפסון.‏ בפצוע אנחנו מטפלים,‏ בפוצעהם.‏ לא עוברות כמה דקות ומכשירי הקשר מדווחים על אירוע התפרעות במיון:‏ מטופל ניסהלפגוע בצוות המטפל.‏ האם מישהו הכין ‏"תוכנית"‏ במיוחד בשבילי,‏ אני תוהה.‏ ‏"לילה שגרתי",‏מחייך חנונה כאילו קרא את מחשבותיי.‏ רופא מובהל לחולה,‏ שוטר מוזעק לאירוע.‏ הכול לפניי,‏על צג המחשב בניידת.‏ לילה שגרתי?‏ לא עבורי.‏18

החולים והחולייה המקשרת בין ירוקי החלוקוכחולי המדים.‏ השיחה שקיימנו בלשכת מפקדהמרחב בחולון הניבה כמה תובנות מעניינותעל החיבור בין וולפסון למשטרה.‏‏"עבדתי עם הרבה בתי חולים במהלך השנים,‏אבל בשיתוף פעולה כמו עם וולפסון לאנתקלתי",‏ אומר נצ"מ ישראל טל,‏ ‏"מדוברבקשר טוב עם בית החולים לא רק ברמתההנהלה הבכירה אלא גם ברמת השוטריםבשטח".‏ הקשר הזה הוא הדדי:‏ לא מכברהצטרף בית החולים למודל הארצי ‏"עיר ללאאלימות",‏ הנערך בחסות עיריית בת ים עלפי ניסיון אמריקני ומטרתו להקנות ביטחוןלתושבים באמצעות מיגור העבריינות.‏‏"המשטרה חרתה על דגלה את מסר הפניםלקהילה,‏ לאזרח,‏ והיא עושה זאת מתוך מקוםשל נכונות לסייע ורצון לתת שירות",‏ אומר לנוסנ"צ יפרח.‏ לצורך זה גויסו לשורות המשטרהגם מתנדבים רבים ‏("כנף 207") ואנו יכוליםלראותם אצלנו בחדר שליד המיון.‏אבטחה בנקודות החמותאסור בתכלית האיסור לפגוע בצוות מטפלבבית חולים – עיקרון זה מנחה את המהירותוהנחישות בטיפול בפורעי הסדר.‏ נוכחות שלאנשי ביטחון ואבטחה ב"נקודות החמות"‏בבית החולים מקנה לנו את השקט לבצעאת עבודתנו כהלכה.‏ ‏"נקודות בעייתיות הןאלו שבהן יש ריכוז גבוה של אנשים בחדריהמתנה",‏ מסביר ניר כץ,‏ ‏"הממתינים מתוחים,‏עצבניים,‏ כואבים;‏ לפעמים די במילה שנאמרהלא במקומה או שלא הובנה כראוי כדילהתסיס את המצב".‏ חלק גדול מהאירועיםמסתיימים במילים,‏ בהתנהגות מרגיעה שלשוטרים או מאבטחים המיומנים בתקשורת– אולם כשמדובר ב'בעלי פתיל קצר'‏ המצבעלול להתדרדר במהירות,‏ בדיוק כמו בטיפולרפואי דחוף במיון.‏ ואכן,‏ חדר המיון הוא אחתמהנקודות החמות הללו,‏ הזוכה לתשומתלב מיוחדת.‏ מערכת האבטחה בו מקושרתבאמצעים הטכנולוגיים למערך הניידות שלהמשטרה.‏ כל אירוע המדווח למוקדן מועברישירות לקצין היחידה האחראי במשמרת.‏עדיפות ראשונית ניתנת לטיפול באירועיםהקשורים לצוות הרפואי בבית החולים.‏כשמתרחש אירוע שכזה,‏ הדורש התערבותמשטרתית,‏ מייד מגיעה ניידת לסייע לאנשייחידת האבטחה המקומית.‏באלימות כמו בחולי,‏ מניעה יכולה לפתורמראש חלק גדול מהאירועים.‏ בוולפסוןמתקיימות סדנאות לטיפול באלימות,‏ המנחותאותנו,‏ אנשי הצוות,‏ כיצד לנהל תקשורת יעילהולהפעיל יכולות הקשבה,‏ גישור ותשומתלב על מנת למנוע ולפתור חלק מהמצביםהמועדים לפורענות.‏ ‏"סדרי העדיפויותהלאומיים לא מתמקדים מספיק במניעה אלאבעיקר בטיפול",‏ אומרים לנו מפקדי המרחב,‏‏"יש ניסיונות אך לא די בהם.‏ אנו עושים כמיטביכולתנו במשאבים הקיימים,‏ ומודעים לכךשמפתח חשוב להצלחה הוא המשך שיתוףהפעולה המצוין עם בית החולים וולפסון".‏משרד הביטחון שלנוהם סטודנטים,‏ ‏"פייטרים",‏ עובדי משמרות,‏ בוגרי קורסממשלתי המותאם למערכת הבריאות.‏ בואו נכיר אתהמאבטחים של וולפסון – אלו האחראים לביטחוננוטור המכוניות מתמשך לכיוון השער.‏ הרמזור מתחלף לאדום.‏ תא המטען נפתח ונטרק.‏מאבטחים פותחים דלתות וסוגרים.‏ הרכב שלפנינו עובר ביקורת וממשיך בנסיעה.‏ לנויש מדבקה על החלון,‏ אותנו לא בודקים.‏ ‏"פרסונל".‏ אנו נותנים גז וממהרים למשמרתבלי להניד עפעף.‏אבל בואו בכל זאת נעצור רגע ונבדוק מיהם אלו העומדים בשער,‏ מחלקים פתקים עםשעת הכניסה ואחראים לביטחוננו?‏ אותם בחורים במדים,‏ שאנו שוכחים לא פעם לברךלשלום?‏ הם יכולים להיות הבנים,‏ האחים או השכנים של כל אחד מאיתנו.‏ אבל קודםכול הם צריכים להיות בוגרי יחידות קרביות,‏ לעבור הכשרה מיוחדת בקורס ממשלתיהמותאם לצורכי משרד הבריאות ולעמוד בתנאי קבלה נוקשים.‏ ההכשרה כוללתשימוש באקדח,‏ קרב מגע,‏ כושר גופני,‏ סדנאות לטיפול בקהל,‏ הדרכה לגבי סמכויותמשפטיות,‏ מבחנים עיוניים ומעשיים.‏ מדי שלושה חודשים הם נדרשים לעבור רענון.‏זו עבודת משמרות המתאימה לסטודנטים,‏ ואכן רוב החבר'ה לומדים לתואר ראשון אושני במגוון תחומים ומקצועות.‏ לכולם רקע של לוחמי חי"ר,‏ מ"כים,‏ אנשי סיירות.‏ היוםהם לומדים ומאבטחים,‏ מחר הם אנשי היי–טק,‏ מדענים,‏ מנהלים במשק.‏מאבטחי וולפסון ביום כיף40 המאבטחים שלנו מועסקים על ידי חברת אבטחה.‏ הממונים על המערך המורכבהזה הם ניר כץ וסגנו דגן אקווע.‏ מערך הביטחון שם דגש עיקרי על פח"ע ‏(פעילותחבלנית עוינת),‏ ומייד לאחר מכן על נושא האלימות נגד צוותים ואלימות בכלל.‏ היחידהאחראית על אבטחת בית החולים בצוותי כוננות,‏ בשגרה ובחירום,‏ בשלוש משמרות,‏24 שעות ביממה,‏ תוך קיום קשרים הדוקים עם המשטרה,‏ הצבא,‏ השב"כ,‏ מד"א וכיבויאש,‏ בפעילות השוטפת כמו בחירום.‏ תוכנית העבודה השנתית נקבעת על ידי ראשאגף הביטחון במשרד הבריאות ומתנהלת באמצעות מערכת ניהול קב"ט ממוחשבת,‏המקושרת אונליין למשרד הבריאות.‏ במערכת זו מנהלים ניר ודגן את כוח האדם,‏ אתהיתרי הכניסה,‏ את רישיונות הנשק וכמובן את תוכניות העבודה.‏ יומן אירועים ממוחשבומערכת מצלמות משוכללת משמשים את מנגנוני הבקרה והפיקוח ומתעדים אתהמתרחש בכל פינה בבית החולים.‏ מאבטחים מוצבים בנקודות שונות בבית החולים,‏מסיירים או ממוקמים במחלקות,‏ ונוכחותם הבולטת בשטח מעניקה לנו תחושת ביטחון.‏הצוות איכותי,‏ מגובש ומקצועי:‏ את הביקורת האחרונה של משרד הבריאות,‏ יחידתהביטחון שלנו עברה בהצטיינות יתרה והיא משמשת מודל מקצועי לכל בתי החוליםבארץ.‏ בטוח שאפשר להתגאות בהם.‏19

לא פחות חשובמזיעים רקמהמחשבההקיץ הישראלי הלח כבר כאן.‏ מתחיליםלהזיע?‏ להזעה הרגילה יש חשיבות כגורםהמווסת את חום הגוף,‏ אולם הזעת יתרעלולה לשבש את החיים ולהוות מטרדיום–יומי.‏ הבשורה:‏ יש מה לעשותמאת ד"ר עופר לנדאו,‏ רופא בכירבמחלקה כירורגית ב'‏איך מטפלים בהזעת יתר?‏בבתי השחי:‏ תכשירים למריחה מקומית • בוטוליניום טוקסין A• סימפטקטומיה טורקלית או שאיבת בלוטות זיעה.‏בכפות רגליים:‏ תכשירים למריחה מקומית • בוטוליניום טוקסין A.בכפות ידיים:‏ בוטוליניום טוקסין • A סימפטקטומיה טורקלית.‏לפרטים נוספים:‏ www.landau-clinic.comההזעה הינה הדרך העיקרית שבה אנו נפטרים מעודף חום הגוף,‏ שנוצרבחילוף החומרים או בפעילות השריר.‏ כשגופנו צובר חום רב,‏ ההזעהוהאידוי של הנוזלים מווסתים את חום הגוף.‏ ההזעה היא תופעה קבועה,‏ולמעשה אנו מזיעים כל הזמן גם אם איננו מודעים לכך.‏ כמות הזיעה תלויהבמצב הרגשי או הנפשי שלנו וכן בפעילות הגופנית,‏ והיא מופיעה כתגובהלגירוי עצבי,‏ אוויר חם ו/או פעילות.‏ כתוצאה מהזעה שאינה מספקת,‏יצטבר חום בגוף שיכול להוביל למכת חום ואפילו במקרים קיצונייםלמוות.‏ לעומת זאת,‏ תגובת הזעה מוגזמת ‏(היפרהידרוזיס)‏ מקומית אוכללית גורמת לאי נוחות בחיי היום–יום – ועליה נדבר בכתבה זו.‏מתי זו הזעת יתר?‏ההגדרה המקובלת להזעת יתר הינה מצב שבו ההזעה מוגזמת ביחסלתנאים ‏(כמו מאמץ גופני או טמפרטורה).‏ מניסיוני,‏ יש להרחיב אתההגדרה להזעה הנראית למטופל כהזעת יתר,‏ ולהמחשה:‏ אותו דוגמןשהגיע אלי עם טענה שאינו מזיע הרבה בבית השחי,‏ אך גם ההזעההמועטה מפריעה לעיסוקו כדוגמן.‏ בעידן המודרני,‏ ככל שאנשיםעובדים יותר במשרדים ומול לקוחות,‏ ההזעה בכפות הידיים,‏ בתי השחי,‏הפנים ועוד הפכה למטרידה יותר ויותר.‏ במיוחד להזעה בכפות הידייםיש משמעות פסיכולוגית וחברתית.‏ המטרד הזה מפריע כבר מגיל ביתהספר,‏ ונמשך גם הלאה בקשרים החברתיים והמקצועיים.‏כל אחד מאיתנו,‏ הנמצא במעמד מלחיץ או מרגש,‏ חש בעלייה בדופק,‏בחיוורון ולעתים גם בהזעה קרה.‏ הסובלים מהזעת יתר מכירים אתהתופעה מצוין.‏ מהזעת יתר סובלים 2% עד 10% מהאוכלוסייה,‏ ובכלעונות השנה.‏ גברים סובלים מכך יותר מנשים,‏ אם כי יותר נשים פונותלטפל בבעיה.‏ בעונה הקרה הזיעה בבתי השחי בולטת פחות,‏ מכיווןשהכתם בחולצה מוסתר על ידי שכבות הבגדים.‏ לקראת הקיץ התופעהנראית לעין והסובלים מכך יעדיפו בגדים כהים ויחפשו טיפול.‏ כיום אנומבינים יותר את מנגנון ההזעה ואת הסיבות להזעת יתר ומציעים מספרפתרונות שניתן ליישם בשיעור הצלחה גבוה.‏ במקרה שמריחה מקומיתשל דאודורנטים ואנטיפרספירנטים אינה עוזרת,‏ קיימות שלוש שיטותהתערבות לפתרון הבעיה.‏הזרקת בוטוליניוםבתחילת שנות ה–‏‎90‎ גילו שני רופאים מקנדה שבהזרקת בוטוליניוםטוקסין לפנים,‏ מסיבה שאינה קשורה להזעה,‏ מתפתח יובש באזורכתופעת לוואי.‏ כתוצאה מתצפית זו התפתח הטיפול בבוטוליניוםטוקסין להזעת יתר.‏ כיום זהו הטיפול הנבחר בהזעה בבתי השחיובכפות הרגליים,‏ ובשורה הראשונה של הטיפולים להזעה בכפותהידיים.‏ השיפור באיכות חיי המטופלים מדהים והוכח במחקרים מעברלכל ספק.‏ בחולים הסובלים מאקזמה בידיים,‏ הטיפול בהזעה יכול לעזורבריפוי האקזמה.‏ניתוח סימפטקטומיהסימפטקטומיה טורקלית הינה שיטה הידועה מ–‏‎1942‎‏.‏ הניתוח מבוצעבהרדמה כללית ובמהלכו מנותק העצב הסימפטטי,‏ המצוי בתוך ביתהחזה.‏ ניתוק עצב זה מביא להפסקת ההזעה בכפות הידיים ובבתיהשחי.‏ סיבוכי הניתוח נדירים ביותר.‏ תופעת לוואי שכיחה,‏ המתרחשתבכשליש מהמקרים,‏ הינה הזעה מפצה – הופעת זיעה במקום אחרבגוף ‏(גב,‏ בטן,‏ מפשעות או רגליים).‏ לתופעה זו אין הסבר,‏ אך ברובהמחקרים,‏ למרות תופעה זו,‏ שיעור שביעות הרצון של המטופליםגבוה ביותר.‏ שיטה חדישה שהוכנסה לארץ ומיושמת על ידי הח"מ היאסימפטקטומיה על ידי מהדקים,‏ המאפשרת את הפיכות הניתוח במקרהשל הזעה מפצה.‏גרד / שאיבה תת–עוריתשיטת הגירוד מתחת לבית השחי תוארה על ידי Jemek ב–‏‎1975‎‏.‏בשיטה זו,‏ ראשית מסמנים את האזור על ידי שיטת עמילן–יוד ולאחרמכן,‏ דרך שני חתכים זעירים,‏ מוכנס אל מתחת לעור מכשיר המגרדאת העור שמתחתיו ובסמוך אליו.‏ במחקרו של Jemek על 20 חולים,‏שיעור ההצלחה היה של 80%. שיטה דומה,‏ שהופיעה לפני 10–15 שנה,‏הינה שאיבת תת–עור בית השחי.‏ שיהיה לכולנו קיץ רענן!‏

היו ימיםישן מפני חדש תוציאוימים אחרונים בבית החולים הממשלתי יפו,‏ ימים ראשונים בוולפסון,‏ ואנה מועדות פנינושלושה עשורים לאחר מכן – מהרהוריו של רופא ילדים ותיקמאת ד"ר עוזי רביבבשנת 1979 התחלנו לחוש את ‏"פעמיהמשיח"‏ המגיעים אל בית החולים הממשלתייפו.‏ באגף ‏"צהלון"‏ שבו שכנו מחלקת הילדים,‏מחלקת נשים וחדר הלידה,‏ התחלנו להרגיששקורה משהו.‏ באמצע שנות ה–‏‎70‎ החליטשר הבריאות דאז,‏ ויקטור שם טוב,‏ להשליםאת בנייתו של בית החולים תל גיבורים שעמדשומם במשך שנים בגלל פרשיית שחיתות,‏ולהעביר אליו את ביה"ח יפו על כל אגפיוובנוסף חלק מצוות ביה"ח ‏"שמואל הרופא"‏וכמה רופאים מ"אסף הרופא".‏למי שאינו יודע:‏ במרכז יפו הוקם כמה שניםקודם לכן מבנה מודרני שעתיד היה לקלוטאת בית חולים יפו.‏ בית חולים זה הוקם תודותלתרומה של אייזנברג,‏ וזה גם השם שניתן לו.‏מסיבות שונות ‏"נתקעה"‏ הבנייה וכך,‏ במרחקקטן זה מזה,‏ עמדו שני מבנים לא גמוריםשאמורים לשמש כבתי חולים.‏ לאחר הערכתהמצב החליט,‏ כאמור,‏ שר הבריאות להתמקדבסיום ‏"תל גיבורים"‏ ובזכות תרומתו של הנדבןהיהודי–בריטי וולפסון הסתיימה בנייתו וביתהחולים החדש נקרא ע"ש הגברת אדיתוולפסון.‏ השלד של בית החולים ‏"אייזנברג"‏עמד נטוש במשך שנים רבות והיה למקוםעלייה לרגל של נרקומנים.‏ ילדים לא מעטיםנפצעו כאשר טיפסו על שלד הבניין.‏ סוףטוב הכול טוב:‏ כיום,‏ לאחר שנסתיימה בנייתו,‏משמש הבניין כביתה של מכללת תל אביבוסטודנטים רבים פוקדים אותו.‏בפסח 1980 עברנו ל"וולפסון".‏ הבניין החדש,‏החדרים המרווחים,‏ הריהוט החדש,‏ כל אלוהיו מהפכה שלמה עבור כל מי שעבד באגפיבית החולים יפו,‏ בבניינים העתיקים ועם הציודהישן והעלוב.‏ פתאום הייתה תחושה שסוף–‏סוף אנחנו במאה ה–‏‎20‎‏...‏ במחלקת הילדיםהיו חדרים עם שלוש מיטות בלבד,‏ חדריבידוד,‏ חדרי רופאים – כל מה שאנו,‏ הוותיקים,‏חלמנו עליו במשך שנים.‏ הסתובבנו כחולמיםבמסדרונות הארוכים וחשנו היטב את שריריהרגליים.‏ רק לאחר כמה חודשים הסתגלנולתנאים החדשים ולהליכות הארוכות...‏כרופא ילדים,‏ דבר אחד העיב על שמחתי ועלשמחת חבריי:‏ חדר המיון של מחלקת הילדיםמוקם ליד חדר המיון הכללי,‏ במרחק רב ממחלקתהילדים,‏ וכלל רק שלוש(!)‏ מיטות ובנוסף חדרוןובו אמבטיה ומיטה אחת,‏ שבמשך הזמן הפךלחדר השהייה.‏ כבר בשלב התכנון של מחלקתהילדים וחדר המיון,‏ התרענו על כך שזו תהיהבעיה ובכייה לדורות,‏ אולם התכתיב שלמשרד הבריאות בוצע,‏ ואכן,‏ במשך כל אותןשנים שחדר מיון ילדים פעל במיקומו הקודם,‏הצפיפות הבלתי נסבלת הייתה מנת חלקם שלהחולים ושל הסגל הרפואי כאחד.‏לאחר שנים רבות – מהפך!‏ סוף–סוף,‏ כפישחלמנו תקופה ארוכה,‏ הוקם חדר מיון חדשצמוד למחלקת הילדים,‏ מתאים לתפקידו בעידןהמודרני,‏ עם חדר המתנה מרווח וחדרי פעולותוצמוד לטיפול נמרץ ילדים.‏ ימות המשיח ממש...‏והנה חלפו להן 29 שנים מאז המעבר ל"וולפסון".‏הבניין המודרני והמחלקות היפות עברו תהליךבלייה טבעי.‏ מחלקת הילדים נראית עכשיו כבתהענייה של מחלקות הילדים ב"שניידר",‏ ב"שיבא"‏וב"דנה".‏ שיפוצים קלים פה ושם לא יפתרו אתהבעיה,‏ ויש להשקיע אמצעים רבים בשיקוםהמחלקה ובית החולים כולו.‏ המגבלה,‏ כמובן,‏ היאהאמצעים הכספיים.‏ בית החולים אינו מפונקבתרומות כמו בתי חולים אחרים באזור,‏ ולמרותמאמצי ההנהלה ואגודת הידידים יש קושי ניכרבגיוס כספים לשיפור התנאים לרווחת החולים.‏ייתכן ואם תושבי האזור הנזקקים לשירות ביתהחולים היו נותנים כתף,‏ מסייעים לגיוס תרומותובעלי האמצעים מביניהם היו תורמים,‏ ניתן יהיהלחדש את בית החולים המשרת מאות אלפיםמתושבי הסביבה ולהצעידו למאה ה–‏‎21‎‏.‏ הסיומת‏"מי יתן"‏ היא במקרה הזה כפולת משמעות.‏חלפו 29 שנים מאזהמעבר.‏ הבניין המודרניוהמחלקות היפות עברותהליך בלייה טבעי.‏מחלקת הילדים נראיתעכשיו כבת הענייהשל מחלקות הילדיםבשניידר,‏ בשיבא ובדנה21

תודה לכםתודה על היחסהחם והסבלנילצוות פנימית ב':‏ לכל צוות הרופאים,‏האחיות וכוח העזר,‏ ברצוננו להודות לכםמקרב לב על הטיפול המסור והמקצועישהענקתם לאימנו במהלך אשפוזהבמחלקתכם.‏ אנו מעריכים מאוד את היחסהחם והסבלני של כל הצוות.‏ יישר כוח!‏משפחת שטייןשתזכה להצילהרבה נפשותלד"ר עודד קסלר:‏ אנו מבקשים להביע את תודתנווהערכתנו על הייעוץ המקצועי שקיבלנו עבור בננו.‏תודה על הסיוע והתמיכה בשעות שלא היו קלותלנו.‏ תודה גדולה ואמיתית על הסבלנות והסובלנות,‏אשר הפגנת כלפינו בכל ביקור.‏ אין ספק שאתהדוגמה ומופת לכל רופא,‏ ובטוחנו שהינך זוכהלהערכה ראויה גם מצד המערכת המקצועית.‏ רקשבחים ותודות,‏ ושתזכה להציל הרבה נפשות.‏רוח טובה שורה על המחלקהלצוות פנימית ד':‏ לאחרונה נאלצתי לשהות כחמישה שבועותבמחלקתכם,‏ וניתנה לי האפשרות לעקוב מקרוב אחרי פעילותכםהברוכה.‏ מורגש כי הרוח הטובה השורה על המחלקה נובעת ממנהלה,‏ד"ר בייגל.‏ ד"ר אלון המסור והדאגן לא חסך כל מאמץ לעזור לי לעבוראת התקופה הקשה שעברתי.‏ האחיות העושות את תפקידן תוך כדיריצה,‏ משקיעות בטיפול בחולים מאמצים רבים להקל על כאביהםופחדיהם – מפאת החשש שמא אשמיט חלק משמותיהן,‏ לא אנקובבשמותיהן.‏ הצוות הסיעודי יבוא על הברכה כנ"ל.‏ לסיכום – יש לכםמחלקה לתפארת,‏ ולו ירבו כמותה במערך הבריאות של ישראל.‏משפחת כהן,‏ חולוןא'‏ גלייברמןמפרגניםחולקו פרסים מקרן קישוןפרסי הצטיינות מקרן קישון,‏ ע"ש פרופ'‏ יחזקאל קישון,‏הוענקו לשלושה עובדים:‏ יוסטינה ברודסקי – עובדתבית המרקחת,‏ אלכסנדר ציביאן – רופא בכיר במחלקהלאורולוגיה,‏ ויעל אושר – אחות אחראית ביחידה לטיפולמיוחד ביילוד.‏ הפרסים,‏ בסך כולל של 10,000 שקל,‏ מוענקיםמדי שנה על ידי משפחתו של פרופ'‏ קישון (1933–2006),פרופ'‏ קישון ז"ל מייסדו ומנהלו הראשון של מכון הלב,‏ לעובדים מצטייניםבשלושה סקטורים:‏ רופאים,‏ סיעוד,‏ ופרא–רפואיים.‏הפרסים חולקו ב–‏‎10‎ ביוני בטקס שנערך במסגרת פגישת הסגל של מכון הלב.‏ברכת הצלחה לכולםברכות לד"ר מרדכי שמעונוב על מינויו כמנהל מחלקה כירורגית א'.‏ברכות לוועד הרופאים החדש:‏ ליו"ר ד"ר ז'ק אשרוב ולחברי הוועד ד"ר יונה אבני,‏ ד"ר גד מלינגר,‏פרופ'‏ מרדכי לורברבוים וד"ר יואב גבע.‏ כולנו מאחלים הצלחה!‏22

משלנושני שירים וסיפור קצרמאת לוי טבתההואהמְַראָה שמראָה את המראֶהמָראַה של תעתועי זמן וגורלמָראַה שמעוותת את הנראֶהמי עתה אתהשנועץ בי מבטך?‏בהשתקפות לאורה לכאורהבאמיתה מחרידה.‏המָראה שמַראָה את התמורההמַראָה שמאמתת את הנראֶהאך את ההוא החבוי בקפלי פנימה לא תראהשמשוחרר בעופרים של הזוי ונדמהמי אתה עתה?‏שנועץ בי מבטך?‏הפגישה23חדר צדדי במיון הכללי,‏ חדר הטראומה.‏הדלת מוגפת דרך קבע,‏ מסביבלאלונקה צוות סיעודי עוסק במלאכה.‏במשטח המיטה שוכב ‏"המעסיק",‏כשחזהו עולה ויורד למקצב מכונתהנשמה.‏ סבך צינורות וחוטים משםלשם מסרבלים את הגישה.‏ התאורהשממוקדת בעוצמה יוצרת הילה מסביבלמיטה.‏ הצוות ממוקד בעשייה,‏ אווירהשל דריכות לשיתוף הפעולה שלהגוף לנעשה.‏ מדי פעם נפתחת הדלתשמווסתת במנגנון הגפה ומצטרפיםבעלי עניין.‏ בין הנכנסים רופאהסטאז'רית,‏ עלמה שחלוקה הלבן פרוםוסטטוסקופ משורבב על כתפה ברישול,‏גזרתה נערית ושערה השחור אסוףלקוקו מזדקר.‏ ארשת רצינית משוחהעל פניה הצעירות,‏ היא מתקרבת למוקדהעשייה ומקבלת עדכון מאח המחלקה.‏מבעד לראשים הרכונים הזדקר ראשושל סטאז'ר מאותה קבוצת גיל שלהעלמה.‏ עיניהם נפגשו בקריאותהפתעה.‏ ‏"פגישה".‏ ממרחק עומדי לאהתאפשרה שמיעת הנאמר,‏ אך אתסומק ההתרגשות והתרחבות האישוניםושפת הגוף של הוא והיא ראֹה ראיתי.‏תנועת גופם זה לעבר זו כשהאלונקהמפרידה וצלליותיהם על הקיר יצרוהצללת ריקוד בשניים.‏ חייכתי בתוכי.‏‏"החיים".‏ מה יכול לעמוד בפני העלומים?‏אורות המוניטור המשיכו להבהב.‏אינפוזיות המשיכו לטפטף,‏ וחזהו שלהמעסיק עולה ויורד למקצב מכונתההנשמה.‏כאןאני כאן בגללאני כאן בתנאיאני כאן היות,‏ אני כאן למרות.‏אני כאן וכל הנלווה משמשכווילון שמסתיר את החלוןשמציג את השָ‏ ם שמתבטל בגללהבגלל...‏

קיץ נעים למשפחתהמרכז הרפואי וולפסון!‏