עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

הצעותלסדרלהרוג ‏)גם(‏ את השליחתיקוני חקיקה שמזמן רציתם לקדם...‏מאת:‏עו"ד רוןאביבזהירותמצלמיםהמדור נועד לשמש ‏''הייד-פארק''‏ לרעיונות בענייניםשל תיקוני חקיקה,‏ ביטול הוראות חוק מיושנות והצעותלחקיקה חדשה.‏אין הכוונה לעשות את עבודתם של חברי הכנסת ושלהוועדות השונות,‏ ואין צורך לנסח הוראות חוק מדוקדקות עלכל סעיפיהן ותוספותיהן.‏ הכותבים מוזמנים פשוט להעלותרעיונות,‏ מחשבות והגיגים.‏ הקוראים מוזמנים להגיב,‏והמערכת מבטיחה שהצעות אשר תזכינה לתמיכה ועידוד,‏תועברנה בצינורות המקובלים אל הרשות המחוקקת.‏ננתחיל בהתנצלות לכל רוכבי-על-שני-גלגלים,‏ ובעיקר אלההמתפרנסים מעבודות שליחות:‏ אין לי דבר וחצי דבר נגדכם,‏נהפוך הוא:‏ רכב דו גלגלי מפחית את עומסי התנועה,‏ עדיףמבחינה סביבתית,‏ ומתאים יותר להובלת אדם אחד בעיר,‏מאשר ‏''טנק''‏ משפחתי במשקל שתי טון ובאורך חמישהמטרים,‏ השורף כמות בלתי סבירה של דלק הן בנסיעה והןבעמדו בפקקים אינסופיים.‏אף אני הייתי שנים ארוכות בין הרוכבים,‏ והסיבה שבזכותהמעולם לא שברתי אפילו אצבע,‏ נובעת מן ההבדל בגישה- שליח רואה עצמו כחלק מאמצעי ההובלה,‏ בעוד החבילהלמסירה היא העיקר,‏ ואילו אני ראיתי את הקטנוע כאמצעיהובלה שלי,‏ ואני הייתי ‏''החבילה''.‏משניקיתי את מצפוני הדואב בשל הכותרת נוטפת-הדם,‏אפנה ללב העניין:‏לפני כעשר שנים,‏ בעודי נכנס למשרד בו עבדתי אז בהדר,‏ראיתי בבהלה קטנוע עולה על המדרכה כדי לעקוף את הפקקבכביש,‏ חולף בצמוד אלי,‏ ופוגע בהולכת רגל קשישה,‏ אשרלא הספיקה,‏ כמוני וכמו יתר הולכי הרגל,‏ לקפוץ הצידה.‏הקטנוע על נהגו ברח והשאיר את הקשישה שרועה עלהמדרכה,‏ עם שבר פתוח בקרסול.‏ מייד הוזעק אמבולנס,‏ולמחרת נמסר לי על ידי השכנים בבניין,‏ כי הפצועה נפטרהמאיבוד דם בבית החולים.‏השנים חלפו,‏ והשבוע אני הולך לתומי על מדרכה בכרמל,‏אוחז בידה של ילדתי הקטנה,‏ ולפתע מגיח מאחורינו - עלהמדרכה - קטנוע של מוביל פיצות,‏ אשר הזמן דוחק בו להגיעאל המזמין,‏ בטרם תחלוף מחצית השעה המפורסמת.‏אחרי שהצלחנו להינצל מפגיעתו של זה,‏ אנו מנסים לחצותאת הכביש,‏ פעולה פשוטה למדי ברחוב חד-סטרי,‏ והינהשליח-דואר,‏ רכוב על קטנועו,‏ נוסע אמנם בכביש,‏ אך נגדכיוון התנועה,‏ שכן אחרת יאלץ לבזבז 3 דקות תמימותבנסיעה מסביב,‏ בנתיב החוקי.‏במקרים שכאלה אני משנן לעצמי את הצעת החוק החביבהעלי,‏ אשר תתיר רק לי,‏ באופן אישי,‏ לירות בעבריינים אלהבמקום,‏ וללא משפט.‏לאחר שאני נרגע מעט,‏ נכמרים רחמי על כל אותם שליחים,‏שמעסיקיהם דוחקים בהם להספיק להגיע,‏ למסור ולחזור,‏והכל בלוחות זמנים בלתי אפשריים,‏ שאחרת יבולע להם,‏ייפגע שכרם,‏ והשד יודע אילו סנקציות נוספות תהיינה מנתחלקם.‏הגם ששליח כזה בסך הכל רוצה להתפרנס,‏ אינני חושב שישלפטור את הנהג-העבריין מעונש ‏)כפי ש''רמזתי''‏ בעדינותבכותרת הרשימה(,‏ אך אני סבור כי האשם האמיתי הואזה שמפיק רווח מביצוע העבירה,‏ וזה שבידיו כל האמצעיםלמנוע את הישנותה - הוא דווקא המעסיק,‏ ואותו ישלהעניש בחומרה.‏גילוי נאות:‏ אני לא מבין הרבה בדיני תעבורה ‏)למעט כאשרתופס אותי שוטר תנועה,‏ ואז אני הופך בין-רגע להיות‏''מומחה''‏ בתחום(.‏ עם זאת,‏ ולמיטב הבנתי,‏ יש קושי ממשילהעניש את המעסיק באחריות שילוחית במישור הפלילי,‏ אבלאני משוכנע שניתן למצוא את הדרך להשית קנס של 5,000₪ על ראשו של המעביד,‏ כמו בעל הפיצריה מן הדוגמא לעיל- בגין כל עבירת תנועה שביצע כלי רכב כלשהו,‏ הנושא לוגושל העסק ‏)לרבות,‏ כמובן,‏ גם טנדרים,‏ משאיות וכו'(.‏עניין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא,‏ שרוב שוטרי התנועהמתכנסים לצירים מרכזיים,‏ או למקומות ‏''מועדים''‏לעבריינות ‏)בבחינת חיפוש המטבע מתחת לפנס(.‏ לעומתזאת,‏ רוב העבירות נשוא רשימה זו מתבצעות מטבע הדבריםבתוך שכונות מגורים,‏ ובעיקר בשעות הערב,‏ כאשר אין שוטרלרפואה בטווח של קילומטרים.‏לפיכך,‏ הואיל ומרבית האוכלוסייה חמושה בטלפוניםסלולריים,‏ ורובם של אלה מצויידים במצלמה דיגיטלית,‏ ראוילפתח מנגנון שיאפשר לציבור לשלוח אל המשטרה הודעהטלפונית עם פרטי האירוע,‏ בצירוף צילום של מספר הרכב,‏ודי יהיה בכך כדי להפעיל את כל הסנקציות לעיל.‏רק מעביד שיהא חרד לסנקציות קשות כאלה,‏ ינחה אתשליחיו שלא לבצע עבירות תנועה,‏ גם במחיר איחור בביצועהמשלוח.‏ רק מעביד שיספוג פעם-פעמיים קנס כזה,‏ יפסיקלהבטיח ללקוחותיו זמני אספקה בלתי אפשריים,‏ ובכךלהעמיד את השליח בפני משימה בלתי אפשרית.‏הש.ג.‏ לא ברח.‏ הוא רק מבצע עבירות תנועה קשות בשליחותמעבידו,‏ וכולנו משלמים את המחיר.‏ בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007