עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

הפסיקה ניסתה,‏ במקרים שונים,‏ למצוא פיתרון למצב החדש שנוצר בגדריהחקיקה הקיימת.‏כך,‏ לדוגמא,‏ נעשה נסיון להרחיב את הפרשנות של סעיף ‎7‎א',‏ המגדיר ‏"עבירתפנים"‏ כ"עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל".‏ השאלה עליהניסה בית המשפט לענות 3 היתה האם ניתן לנתק בין המהמרים לבין עורכיההימורים,‏ יהיה מקומם אשר יהיה.‏ האם נכונה הטענה כי ככל שבעבירהשל אירגון ועריכת הימורים אנו דנים,‏ הרי אז זרקור החוק מאיר אך ורקאת אזור הימצא עורכי ההימורים ‏)אשר אינם בישראל(,‏ תוך שהמהמרים‏)הנמצאים בישראל(‏ נותרים בחושך בבחינת אינם רלבנטיים לעריכהולאירגון ההימורים?‏ האם יעלה על הדעת לבחון עריכה ואירגון הימוריםללא מהמרים?‏ בית המשפט קבע לעניין זה כי,‏ בעידן האינטרנט,‏ מיקוםמקור התוכן הוא שולי וזניח וכי מרכז הכובד,‏ בעיקר בנושא סמכות השיפוטהטריטוריאלית,‏ חייב לעבור אל נקודת הקצה של מחשב המשתמש.‏בדיון נוסף,‏ שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב,‏ נגה אהד,‏ קבעה 4 כיהפעלת אתר הימורים זר היא ‏"עבירת פנים"‏ לפי הדין הישראלי,‏ שמקצתהנעשית בתחומי המדינה ‏)איתור קהל היעד,‏ שידולו ושכנועו להמר(.‏ במקרהזה העבירה בוצעה במרחב האינטרנטי,‏ כשקצה אחד שלה בגיברלטר ‏)שםפועלת החברה כדין(‏ וקצה שני שלה בישראל ‏)כאן אסור לארגן ולערוךהימורים(,‏ ומשכך ניתנת העבירה לאכיפה בישראל.‏הצעת החוקבחודש ינואר האחרון הוגשה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש הצעת חוקלעניין זה בדיוק - הצעת חוק העונשין ‏)תיקון(‏ ‏)משחקים אסורים,‏ הגרלותוהימורים ברשת האינטרנט(,‏ התשס"ז-‏‎2007‎‏,‏ שאושרה בקריאה טרומיתבחודש יולי האחרון,‏ אשר מתמקדת באתרים המכוונים לתושבי ישראל.‏בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי העיקרון שהנחה את מנסחיו הוא ‏"לאעכברא גנב,‏ אלא חורא גנב".‏ כלומר,‏ האשם העיקרי בביצוע העבירה אינוהעבריין עצמו אלא התנאים הסביבתיים והאחרים המאפשרים את קיומהוהמשכה של אותה פעילות אסורה.‏הצעת החוק מוסיפה לסעיף לחוק 224 לחוק העונשין,‏ הוא סעיף ההגדרות,‏את ההגדרות הבאות המכניסות באופן ברור את ההימורים באינטרנט לגדריהפעילות הפלילית:‏‏"אתר אינטרנט"‏ - אתר אינטרנט,‏ יהא מיקום השרת אשר יהא,‏ המפעילמשחקים אסורים.‏‏"אתר אינטרנט ישראלי"‏ - אתר אינטרנט,‏ שמתקיים בו לפחות אחד מאלה:‏1. האתר הוא בעברית.‏2. ‏האתר מאפשר תשלום בשקל חדש,‏ כמשמעותו בחוק מטבע השקלהחדש,‏ התשמ"ה-‏‎1985‎‏.‏3. ‏האתר כולל הימורים על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל,‏בין קבוצות ישראליות.‏נקודת המוצא עליה מושתת הפיתרון המוצע היא שהאמצעי היעיל ביותרלהתמודדות עם הפעילות העבריינית הינו שלילת מרחב המחיה וסביבתהעבודה הטבעית של אותה פעילות עבריינית.‏ כדי לעשות זאת,‏ מעלהההצעה פיתרון משולב רב כיווני,‏ שמטרתו ‏"לחנוק"‏ את ההזדמנות הכלכליתשבהפעלת אתרי הימורים שכאלה המיועדים לשימוש הציבור בישראל:‏ראשית,‏ הוספת סעיף 228 א'‏ המוצע,‏ המחיל את הוראות סימן י"ב באופןשאינו משתמע לשתי פנים על אתרי אינטרנט ישראליים לפי הגדרתםהמורחבת המוצעת,‏ ומוסיף חבות פלילית ל"מפרסם בישראל או באתראינטרנט ישראלי,‏ אתר אינטרנט או כתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט".‏שנית,‏ תיקון סעיף ‎229‎‏)א(‏ המוצע מטיל אחריות על צדדים שלישיים לקייםצווים שאינם מופנים ישירות נגדם בשל העובדה שהם למעשה הגופיםהמאפשרים - מבחינה טכנולוגית - את המשך ההימורים.‏ כלומר,‏ המחוקקמציע כי במקביל למצב של מקום פיסי בו נערכים הימורים,‏ במצב של הימוריםבאינטרנט המקום הפיסי ייחשב שרת האחסון.‏ על כן,‏ ניתן יהיה להוציא צוויאיסור על הפעלת חוות השרתים של הספקים:‏ ‏"של אתר אינטרנט ישראלי,‏ וכןלצוות על המספקים בישראל שירותי אחסון או שירותי העברת מידע לאתראינטרנט,‏ על חסימת אפשרות הגישה לאתר שהוצא לגביו צו לפי חוק זה".‏שלישית,‏ תיקון סעיף 231 המוצע בא להבטיח הגנה מוגברת מפני הימוריקטינים,‏ בעיה המתחדדת במרחב האינטרנטי.‏רביעית,‏ תיקון חוק כרטיסי חיוב,‏ שלמעשה מהווה את השוט המשמעותיביותר - מבחינה עסקית - על מפעילי האתרים.‏ הסעיף המתוקן שנוסחבהצעת החוק קובע איסור סליקת משחקים אסורים על פי הגדרתםהמורחבת המוצעת בתיקון חוק העונשין.‏ מגמה זו מתאימה למגמות מקבילותבארה"ב.‏חמישית,‏ תיקון חוק איסור הלבנת הון מכניס לגדרו רכוש שמקורו בהימוריםשנעשו,‏ כולם או חלקם,‏ בישראל,‏ לרבות במסגרת אתר אינטרנט.‏המצב החוקי בעולםארצות הברית,‏ שהתנגדה לשוק ההימורים המקוונים שפרח בגבולותיה,‏ נקטהלאחרונה צעדי אכיפה אגרסיביים נגד חברות המספקות הימורים מקווניםונגד מנהליהן.‏ אחד הצעדים המשפטיים המשמעותיים שנעשו בסוף שנת2006 היה אישור חוק האוסר על שימוש בכרטיסי אשראי בהימורים מקווניםה-‏ -Safe Port Act ש"חונק"‏ את היכולת לבצע עסקאות סליקה ואוסר עלבנקים וחברות כרטיסי האשראי להעביר תשלומים לאתרי הימורים ברשת.‏כתוצאה מחוק זה,‏ חברות ההימורים הודיעו כי יפסיקו לשרת לקוחותמארצות הברית והשוק הזה ככל הנראה אבד.‏בינתיים,‏ בצידו של השני של האוקיינוס האטלנטי,‏ העתיד נראה מבטיח יותרלחברות ההימורים המקוונים.‏ההנחה שחוקי השוק האירופי המאוחד מעודדים יצירת שוק אחד לסחורותושירותים,‏ הביאה חברות הימורים לפעול במדינות שונות באיחוד על בסיסרישיון מדינתי אחד שניתן להן.‏ עם זאת,‏ מדינות שונות,‏ כמו צרפת וגרמניה,‏ניסו לחסום את פעילות ההימורים הנ"ל בכדי להגן על מונופולי ההימוריםהמדינתיים.‏ בעניין זה,‏ בית המשפט האירופי הגבוה לצדק נתן בחודש מרסאיתות שיכול להיות חיובי לתעשיית ההימורים המקוונים,‏ ואסר על הרשויותבאיטליה לתבוע מפעילי הימורים הפועלים ממדינות אירופאיות אחרות.‏ומה הלאה?‏הצעת החוק הישראלית אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת ‏)בהצעהתמכו 32 חברי כנסת,‏ ללא מתנגדים וללא נמנעים(,‏ וכעת עוברת ההצעהלדיון בוועדת חוקה,‏ חוק ומשפט,‏ לשם הכנתה לקריאה ראשונה.‏ הפסיקה‏"נוטה"‏ לאותו כיוון,‏ בכך שהיא מוצאת את אתרי ההימורים כעוברים עבירותפנים,‏ על אף הקושי הראשוני להכניס את העבירה לגדרי ההגדרה הקיימתבחוק העונשין.‏לדעתי,‏ טעות לחשוב על האינטרנט כעל משהו חדש שמשנה את מערכתהמשפט.‏ האינטרנט הוא בסך הכל מדיום תקשורתי שאינו יוצר שוני משפטימהותי המצדיק שינוי החוק.‏ גם הטענה לחשש מפעילות של עבריינים היאלא לגמרי ברורה,‏ לאור העובדה שחלק גדול מחברות ההימורים הן חברותציבוריות הנסחרות בבורסה ומקבלות רישיון ממדינות שונות ‏)בריטניה,‏מלטה,‏ גיברלטר ועוד(.‏בעיה נוספת,‏ המחלישה בעיני את הפיתרון שהועלה בהצעת החוק,‏ היאשהתקיפה המוצעת היא עקיפה - תוקפים את חברות האשראי,‏ הבנקים,‏המפרסמים.‏ כאמור,‏ האינטרנט הוא רק מדיום תקשורת.‏ אם מבוצעת עבירהבאמצעותו,‏ יש לפעול באופן ישיר כלפי מבצע העבירה.‏1 ה"פ ‏)י-ם(‏ Ahava USA 3137/04 נ'‏ ג'‏ דבלין בע"מ )2004(‏למשל 2 הגישה המוצגת במאמר David R. Johnson & David G. Post, Law.And Borders - The Rise of Law in Cyberspace, 48 Stan. L. Rev1367 )1996(3 מ 1106/07 משטרת ישראל נ'‏ קרלטון מיכאל ‏)טרם פורסם(‏ )19.1.07(‏בש 4 ‏)ת"א(‏ 90861/07 קרלטון נ'‏ היחידה הארצית לחקירות הונאה ‏)לא פורסם(‏)17.6.07(בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 45 2007