עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

COPYRIGHTאו ?…COPYLEFTONLINEממאת:‏עו"ד אוריגולדקורןהאם חוקי זכויותהיוצרים תואמים אתעידן האינטרנט,‏ אושמא אבד עליהםהכלח?‏מה המשותף ומהההבדל בין ‏"קודפתוח " ל"קוד סגור"‏ו"תוכנה חופשית"?‏מהי ה"דוקטרינההחדשה"‏ להגנה עלזכויות יוצרים ואיזומהפיכה עוד צפוייהלנו ברשת?‏מזה שנים אחדות נלחמות חברות התקליטים הגדולותבאמריקה בתופעת הפיראטיות באינטרנט.‏ 26,000 תביעותהוגשו מאז שנת 2003 נגד משתמשים שהעמידו באופן בלתיחוקי קבצי מוסיקה,‏ באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים ברשת,‏לרשות שאר המשתמשים.‏ מרבית התביעות הסתיימו מחוץלכותלי בית המשפט,‏ בפשרה כספית ממוצעת של כ-‏ 4,000דולר,‏ ועלו לחברות התקליטים מיליונים רבים.‏המשפט הראשון שהגיע לסיומו בין כותלי בית המשפט,‏ובזכייה של חברות התקליטים,‏ הינו משפטה של ג'יימי תומס.‏ביום 4.10.07 חויבה ג'יימי תומס,‏ אם חד הורית בת 30 ממוצאאינדיאני,‏ ע"י חבר מושבעים בבית משפט פדראלי במינסוטה,‏לשלם ל-‏ RIAA ‏)ארגון תעשיית התקליטים בארה"ב,‏ המייצגאת שש חברות המוסיקה הגדולות(,‏ 220,000 דולר.‏הורדת - שילמת!‏ראשיתה של הפרשה ב-‏ 21 בפברואר 2005, עת התחברהג'יימי,‏ באמצעות מחשב,‏ לרשת שיתוף הקבצים ‏"קאזה",‏והציעה - תחת הכינוי - tereastarr למשתמשים האחריםלהוריד מהמחשב שלה 1,702 שירים,‏ לפחות 24 מהםהמוגנים בזכויות יוצרים של .RIAA חברה מטעם RIAAחקרה וגילתה כי כתובת ה-‏ )Internet Protocol( IP שלהמשתמש tereastarr תואמת את הכתובת שהוקצתה באותויום לחשבונה של ג'יימי ע"י ספקית האינטרנט,‏ וכי היאהשתמשה בכינוי זה אף באתרים אחרים . 1לפני שחבר המושבעים נכנס לישיבת התייעצות,‏ קבעהשופט כי על מנת שג'יימי תימצא אחראית בהפרת זכויותיוצרים,‏ חברות התקליטים אינן צריכות להוכיח שהשירים עלהמחשב של ג'יימי אכן הועברו בפועל למשתמשים אחרים.‏עצם העמדתם של השירים כזמינים עבור משתמשים אחריםיוצרת את ההפרה.‏ חוק זכויות היוצרים האמריקאי קובעפיצוי הנע בין 750 דולר ל-‏ 30,000 דולר לכל הפרה,‏ או עדגג של 150,000 דולר להפרה ‏"מכוונת".‏ חבר המושבעים נזקקלחמש שעות התייעצות בלבד כדי לקבוע שההפרות היומכוונות,‏ ופסק פיצוי בסך 9,250 דולר בגין כל אחד מ-‏ 24השירים המוגנים שהוצעו ע"י ג'יימי.‏דובר ב-‏ ,Electronic Frontier Foundation עמותה הפועלתנגד גישת חברות התקליטים,‏ הגיב באומרו כי הניצחוןהמשפטי לא ירתיע את עשרות מיליוני המשתמשים בקבציםלשיתוף,‏ כפי שעשו כן מאז הופעת שירות Napster ב-‏1999. לדבריו,‏ כל תביעה מסוג זה גורמת לחברות המוסיקהלהיראות יותר ויותר כמלך דנמרק,‏ קנוט הגדול,‏ אשר,‏ עפ"יהאגדה,‏ ניסה לשווא להחזיר את גלי הים לאחור.‏הצורך בחשיבה מחודשתהאם חוקי זכויות היוצרים תואמים את עידן האינטרנט,‏ אושמא אבד עליהם הכלח?‏ בפס"ד ערוצי הזהב 2 תיאר השופטמ'‏ חשין בלשונו הציורית את הבעייתיות הקיימת:‏‏"משימה לא קלה הונחה לפיתחנו:‏ הוטל עלינו ליטול לידינואת חוק הקופירייט האנגלי - חוק שנחקק בשנת 1911, לפניכמעט מאה שנים - ולחפור בו למציאת פיתרון לסוגיהשנטוותה בימינו,‏ ימי הטלוויזיה והטלוויזיה בכבלים,‏ ימיהלוויין,‏ המחשב והאינטרנט.‏ נותנים בידינו כלי-מלאכה שהיובשימוש ‏)מועיל(‏ בעידן רחוק,‏ לפני כמאה שנים - כלי-חוקשנוצרו שנים רבות לפני היות הטלוויזיה ושנים רבות מאודלפני היות הלוויין והמחשב - ומבקשים מאיתנו לפתור בהםבעיות שיוצרי הכלים אף לא חלמו עליהן.‏ על דרך ההפלגהניתן לומר,‏ כי הנה זה נתנו בידיו של רופא מנתח כלי-ניתוחשהיו בשימוש לפני מאה שנים,‏ ומבקשים אותו לבצע ניתוחהנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ".‏הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר מאתגרת את המשפטהמסורתי בתחום דיני מידע,‏ קניין רוחני וזכויות יוצרים.‏נבחן להלן חלק משינויי התפיסות שהתרחשו בשניםהאחרונות לגבי המשטר הקנייני הרצוי בכל הקשור למידעוזכויות יוצרים באינטרנט.‏קוד - קודקוד מקור הינו השלב הראשון בהליך פיתוחה של תוכנתמחשב.‏ חברות התוכנה רואות בו את הנכס החשוב ביותרשלהן.‏ אידיאולוגית ‏"קוד פתוח"‏ גורסת שאין למנועמהמשתמש להמשיך ולפתח את התוכנה שרכש.‏ עם רכישתה,‏הוא מקבל אף את קוד המקור שלה,‏ ובאפשרותו לבצע שינוייםושיפורים.‏ ברישיון התוכנה נקבע מעמדה כ"קוד פתוח".‏‏"לינוקס"‏ היא נושאת הדגל של ‏"הקוד הפתוח":‏ ב-‏ 1984 החלריצ'רד סטולמן לפתח תחליף חופשי למערכת ההפעלה Unix- תחליף ושמו .)GNU’s Not Unix( GNU ב-‏ 1991 הוציאלינוס טורבאלדס,‏ סטודנט פיני,‏ גירסה של ליבת מערכתUnix בשם ‏"לינוקס",‏ בה עשה שימוש בתוכנות .GNU עדהיום מתעקש סטולמן כי יש לכנות את התוכנה GNU/Linuxולא רק .Linuxתנועת ‏"קוד פתוח"‏ צמחה מתוך תנועת התוכנה החופשית,‏והיא פועלת להגנה אלטרנטיבית על זכויות יוצרים.‏ הרעיוןהבסיסי של ‏"קוד פתוח"‏ הוא שע"י מתן אפשרות גישה לקודהמקור,‏ ומתן אפשרות בידי המשתמש לערוך בו שינוייםושיפורים ואחר כך להפיצו,‏ נוצר תהליך אבולוציוני ההופךאת התוכנה ליעילה הרבה יותר מתוכנה מקבילה,‏ המופצתב"קוד סגור"‏ והיא תוכנה קניינית.‏ הדגש האידיאולוגי שונהמזה של תנועת התוכנה החופשית,‏ והינו דגש כלכלי.‏חופשי - אך לא בחינםריצ'רד סטולמן נחשב לאבי תנועת התוכנה החופשית.‏ עפ"יהשקפתו,‏ ‏"חופשי"‏ אינו בהכרח בחינם ‏)משתמש בתוכנהחופשית רשאי להפיצה ללא תשלום או כנגד תשלום(,‏ כי אםבמובן של חירות.‏ הוא הגדיר תוכנה חופשית כבעלת ארבעחירויות:‏ החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה,‏ החירותללמוד כיצד עובדת התוכנה ולהתאימה לצרכי המשתמש‏)דהיינו,‏ גישה ל"קוד מקור"(,‏ החירות להפיץ מחדש עותקים32בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007