עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

israelbar.org.il
from israelbar.org.il More from this publisher
12.07.2015 Views

התיקששינהאת חיימאת:‏עו"ד ורדסימון‏"זהו תיק מסעירוסוחף,‏ הכרוךבהתרוממות רוח.‏מקרה ללא דין,‏ללא תקדים בארץובעולם ובעלהשלכות מוסריותוחוקתיות הרותגורל"‏בהמאבק עלהעוברים המוקפאיםבמהלך הקריירה המקצועית שלנו עוברים תחת ידינו תיקיםרבים.‏ כל אחד מהם ממוספר ומתויג במחשב ובארכיון.‏מאחורי התיקים מסתתרים סיפורים.‏ אנשים,‏ מאבקים,‏טרגדיות ושמחות.‏ חלקם נזכור עוד שנים רבות לאחרשסיימנו את הטיפול בהם.‏ שמות,‏ תאריכים,‏ דמויות.‏ בין כלהזכרונות נתייק במוחנו את ‏"התיק"‏ האחד והמיוחד ששינהאת חיינו המקצועיים ולעתים - גם האישיים.‏במדור זה נביא את סיפורו של התיק ששינה את חייו של עורךהדין המרואיין.‏האורח הראשון שלנו הוא עו"ד זיו גרובר.‏פרשת העוברים המוקפאים של בניהזוג רותי ודני נחמני,‏ שבה ייצגעו"ד זיו גרובר את רותי נחמני,‏הייתה זו ששינתה את חייו.‏תזכורת עובדתית:‏ במהלך שנותנישואיהם של בני הזוג נחמני,‏חלתה רותי בסרטן הרחם.‏ בעקבותהמחלה והסרת הרחם,‏ היא נאלצהעו"ד זיו גרובר לעבור טיפולי פוריות מורכביםוקשים ביותר כדי שניתן יהיה לשאובביציות משחלותיה ולהפרותן בזרעו של דני.‏ בני הזוג עברואת התהליך הרפואי המורכב,‏ בעקבותיו הוקפאו 11 עוברים.‏אולם,‏ בעיצומו של התהליך,‏ במרס 1992, החליט דני לעזובאת הבית ולעבור לגור עם חברתו.‏ במצב זה סירב דני לתתאת הסכמתו להמשך התהליך ולהשתלת הביציות המופרות.‏רותי נחמני,‏ באמצעות עו"ד זיו גרובר,‏ פנתה לביהמ"שהמחוזי בחיפה,‏ שם התקבלה תביעתה,‏ ובית המשפט הורהעל העברת העוברים המוקפאים לרשותה.‏ בהמשך ערער דנינחמני לעליון וערעורו התקבל ברוב של ארבעה מול אחד.‏בעקבות הפסיקה,‏ הגיש עו"ד גרובר עתירה לדיון נוסףבעליון.‏ בדיון זה התקבלה עמדתה של רותי ברוב של שבעהמול ארבעה.‏ידידת נפש קרובה שלנו עד היום;‏ ההתגברות על מכשולים כהרבים כנגד כל הסיכויים,‏ וקבלת פסק דין שהוא תקדים עולמיומקור השראה,‏ אשר השלכותיו בכל תחומי המשפט.‏ הדיוןבפרשת נחמני הניב,‏ בין היתר,‏ את חוק הסכמים לנשיאתעוברים ‏)אישור הסכם ומעמד היילוד(,‏ תשנ"ו-‏‎1996‎‏".‏עו"ד גרובר סבור שהתיק הזה השפיע גם על חייו האישיים.‏‏"זהו תיק מסעיר וסוחף,‏ הכרוך בהתרוממות רוח,‏ אשר יצרידידות אמיצה עם רותי ואף עם בני משפחתה.‏ ההתגייסותשל אשתי והילדים,‏ שהיו אז צעירים מאוד,‏ להכנת הטיעונים,‏הייתה חוויה נפלאה.‏ הפכנו למשפחה לוחמת,‏ כאשר כולםהיו שותפים מלאים במאבק רב התהפוכות ובניצחון הגדולשהיה בסופו".‏כיצד היית מגדיר את השינוי שחל בך,‏ תובנות,‏ מסקנות...?‏‏"כשירדנו מירושלים המומים אחרי ההפסד בערעור,‏ שאלואותי אשתי וילדיי מה עוד אפשר לעשות.‏ הסברתי להם,‏בצער,‏ כי לפי החוק לא ניתן לפנות בבקשה לדיון נוסף,‏ לאחרשבעניין פסקו חמישה שופטים,‏ ולכן ההפסד הוא סופי.‏אשתי לא הייתה מוכנה לקבל את גזירת החוק,‏ והבהירה לנוכי לא יכול להיות שהחוק מוליך לתוצאה כל כך לא צודקת.‏היא סירבה לקבל את ההסבר המלומד שלי,‏ שעל פי החוק איןעוד מה לעשות.‏בדרך הארוכה מירושלים לחיפה נולד הרעיון שנשמע הזוי- לנסות עתירה לדיון נוסף,‏ למרות שדנו בעניין חמישהשופטים.‏ התובנה והלקח מכך הינם כשם ספרו של ריצ'ארדבאך,‏ ‏'אין מקום רחוק מדי':‏ לעולם אין להתייאש ממאבקעל מטרה צודקת.‏ בעקבות קדרות העננים צועדת הקשתהמנחמת".‏לעו"ד גרובר היה ברור,‏ בדקות הראשונות לשיחתו עם רותינחמני,‏ שהתיק הזה ישנה את חייו.‏ ‏"ידעתי מייד שני דברים:‏עד כמה צודק ומיוחד הוא המאבק הזה,‏ ועד כמה רותי היאלקוחה שניתן לרוץ איתה".‏מה מייחד את תיק נחמני והופך אותו לתיק ששינה אתחייך?‏‏"שילוב נדיר של נסיבות.‏ ראשית,‏ נתבקשה הגנה עיקשת עלהצדק במובן הנעלה והראשוני שלו.‏ קרי - התייצבות לצדאישה שהטבע התאכזר אליה,‏ כדי לאפשר לה להיות לאם.‏בנוסף,‏ עמדנו,‏ כפי שהעיר הנשיא ברק בדיון הראשון,‏ בפניקרקע בתולה משפטית,‏ מקרה ללא דין,‏ ללא תקדים בארץובעולם ובעל השלכות מוסריות וחוקתיות הרות גורל;‏ההזדהות המלאה בלב ובנפש שלי ושל בני משפחתי,‏ אשתיושלושת ילדי,‏ עם רותי נחמני - אישה מופלאה,‏ שנותרהזיו גרובר החל את דרכו בעריכת דין בשנת 1979. תחוםההתמחות הבלעדי שלו - דיני משפחה.‏בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א.‏ התמחות- בפרקליטות חיפה ונצרת ובמשרד עו"ד הדסי/וינטר,‏שעסק בתחום האזרחי.‏ בהמשך - במשרד עו"ד קניאל,‏שהתמחה בדיני משפחה.‏ בתום ההתמחות נשאר לעבודבמשרד כשכיר ובהמשך הפך לשותף.‏ ב-‏‎1985‎ פתחמשרד עצמאי.‏28בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

רותי נחמני הגיעה למשרדו של עו"ד גרובר בעקבותהמלצתה של זהבה בנר,‏ כיום שופטת,‏ שהייתה אז עו"דויועצת משפטית של נעמ"ת.‏ על השאלה ‏"האם היית מוכןלייצג את דני נחמני?",‏ משיב עו"ד גרובר בהחלטיות:‏‏"לא,‏ באופן חד משמעי".‏ ויש לו לכך הסבר:‏ ‏"הסכסוך נגעלהשקפת עולם ולמושגים ראשוניים ועמוקים של צדק,‏הגנה על החלש,‏ ביצור זכויות לחיים ומניעת עקרות.‏ ייצוגהצד השני במקרה זה,‏ מנוגדת כל כך לכל מה שאני מאמיןבו,‏ באופן שלא הייתי מעלה על הדעת לקבלו לייצוג בכלתנאי שהוא".‏כיצד הערכת את סיכויי הצלחתך?‏‏"ראיתי הצלחה קודם כל בעצם המאבק למען רותי ולמעןאמהות וילדים אחרים שבדרך.‏ הסיכויים היו לוטיםבערפל,‏ וכאשר התקבל ערעורו של דני בבית המשפטהעליון,‏ הסיכויים צנחו אל מתחת לכל רף סביר.‏ גם כאשרצלחנו את הבג"ץ בעניין הסמכות,‏ עדיין נדרשנו לכמעטנס סטטיסטי,‏ שכן היינו צריכים שלפחות חמישה מתוךששת השופטים המצטרפים יצדדו בעמדתה של רותי.‏בפועל תמכו ברותי כל השישה.‏ האמונה הפנימית שלי ושלבני משפחתי בצדקתה של רותי הייתה עמוקה ומוחלטת.‏הייצוג נעשה בהתנדבות".‏כאשר ניהל עו"ד זיו גרובר את תיק נחמני,‏ הוא היה עו"ד יחידבמשרד ובמקביל - הוא היה צריך להמשיך ולעסוק במה שהואמגדיר ‏"פרקטיקה תובענית שגרתית".‏ הצלחתו בתיק זה,‏ אותוליוותה התקשורת בצורה צמודה ביותר,‏ הביאה לו מוניטין רבו"באופן טבעי זה הגדיל את מספר הפניות למשרד".‏האם היו תיקים נוספים המתקרבים להגדרת התיק ששינהאת חייך?‏‏"דמיון מסוים ניתן למצוא בתיקים בהם הגנתי על אבותשסבלו מניכור הורי קשה עקב הסתה,‏ וכן בתיקים בהםחילצתי עגונות מכבלי עגינות קשה וממושכת".‏האם יש לך תובנה אישית שמייצגת את תיק נחמני?‏‏"גם לעולם המשפט יש ציפור נפש".‏האם היית נוטל שוב ייצוג בתיק דומה?‏‏"ללא היסוס".‏על תבונה ורגישות מאת:‏ עו"ד מיכל שקד‏"תיק נחמני היה אחד התיקים החשובים בקריירה השיפוטיתשלי",‏ מצהיר השופט ‏)בדימוס(‏ חנוך אריאל,‏ שנתן בשנת1993 את פסק הדין הראשון בתיק נחמני,‏ כשכיהן כשופטבביהמ"ש המחוזי בחיפה.‏ מאז,‏ הספיק השופט חנוך אריאללכהן גם כשופט ‏)במינוי בפועל(‏ בביהמ"ש העליון.‏מבחינתו,‏ הסוגיה המורכבת בתיק זה,‏ דרשה ממנו מאמץרגשי ונפשי מיוחד,‏ וגם אם לא שינתה את חייו,‏ הרי השפיעהעל אופן התבוננותו על סוגיות שונות בחיים.‏‏"אני לא מאמין שתיק יכול לשנות את חייו של שופט.‏ השופטהוא זה המשנה את חייהם של אנשים",‏ קובע חנוך אריאל.‏‏"יחד עם זאת,‏ באותה עת,‏ הסוגיה בהחלט גרמה אצלילהתרגשות,‏ למחשבה,‏ לעיון מחדש בערכים.‏ היתה לה גםהשפעה על זווית הראיה שלי לגבי מקרים אחרים שפגשתי".‏באשר לכלים שהנחו אותו במתן פסק הדין,‏ הוא מסביר:‏ ‏"כבראז אמרתי שבמקרים כאלה השופט צריך לפסוק בראש ובלב-‏במינונים המתאימים.‏ להפעיל את המוח והלב בצורה מאוזנת.‏זהו אחד התיקים שהביאו אותי להכרה שאסור לנו,‏ השופטים,‏לפסוק רק על פי המילה הכתובה,‏ צריך להאזין גם ללב".‏מה הרגשתו של שופט שהשקיע מחשבה ורגישות בפסקהדין,‏ כאשר בביהמ"ש העליון,‏ מתקבלת החלטה הפוכה?‏‏"כשכתבתי את פסק הדין,‏ הייתי בטוח שזהו פסק הדין הנכוןוהצודק.‏ לא גיליתי זאת מעולם,‏ אך אומר כעת כי,‏ בין הערעורשביטל את פסק הדין שנתתי,‏ בהרכב של ארבעה שופטים נגדאחד,‏ לבין פסק הדין השני בדיון הנוסף,‏ שאישר את החלטתי,‏בהרכב של 11 שופטים,‏ עברה עלי תקופה מאוד מטרידה.‏הייתי בטוח שהפתרון שלי הוא הפתרון הנכון,‏ והנה באיםארבעה שופטים בביהמ"ש העליון ומחליטים שלא כך הדבר.‏הרגשתי שחייב להיות שינוי;‏ מאוד שמחתי כשזה אכן קרה.‏אפשר רק לברך את הנשיא שמגר על שהחליט על עריכת דיוןנוסף והרחיב את ההרכב ל-‏‎11‎ שופטים".‏במה תיק זה היה שונה מתיקים אחרים שנדונו בפניך?‏‏"זה היה המקרה הראשון בארץ,‏ ובעצם בעולם כולו,‏ שעניינופונדקאות.‏ למעשה,‏ עלתה השאלה אם ניתן לקבוע שאישהיכולה להחליט לגבי הביציות גם כאשר בעלה מתנגד.‏ יצאתימתוך נקודת הנחה שהבעל הפרה את הביציות מרצונוהחופשי,‏ בכך ביטא את רצונו והוא אינו יכול לחזור בו מכך.‏בעקבות המקרה הזה אף נכתב בארה"ב ספר ע"י פרופ'‏ לדינימשפחה,‏ קלי וייסברג,‏ ושמו ‏"לידת הפונדקאות בישראל".‏מעבר לכך - זה התיק הכי חשוב שהיה אי פעם בפני,‏ אשרנתן לי אפשרות לבטא את המחשבה והעקרונות שלי בנושאהמשפט האישי-‏ משפחתי,‏ ואיפשר לי להביא לידי ביטוי אתהאיזון הנכון בין המוח ללב".‏השופט ‏)בדימוס(‏ חנוךאריאל‏"זהו אחד התיקיםשהביאו אותילהכרהשאסור לנו,‏השופטים,‏לפסוק רק על פיהמילה הכתובה,‏צריך להאזין גםללב"‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 29 2007

התיקששינהאת חיימאת:‏עו"ד ורדסימון‏"זהו תיק מסעירוסוחף,‏ הכרוךבהתרוממות רוח.‏מקרה ללא דין,‏ללא תקדים בארץובעולם ובעלהשלכות מוסריותוחוקתיות הרותגורל"‏בהמאבק עלהעוברים המוקפאיםבמהלך הקריירה המקצועית שלנו עוברים תחת ידינו תיקיםרבים.‏ כל אחד מהם ממוספר ומתויג במחשב ובארכיון.‏מאחורי התיקים מסתתרים סיפורים.‏ אנשים,‏ מאבקים,‏טרגדיות ושמחות.‏ חלקם נזכור עוד שנים רבות לאחרשסיימנו את הטיפול בהם.‏ שמות,‏ תאריכים,‏ דמויות.‏ בין כלהזכרונות נתייק במוחנו את ‏"התיק"‏ האחד והמיוחד ששינהאת חיינו המקצועיים ולעתים - גם האישיים.‏במדור זה נביא את סיפורו של התיק ששינה את חייו של עורךהדין המרואיין.‏האורח הראשון שלנו הוא עו"ד זיו גרובר.‏פרשת העוברים המוקפאים של בניהזוג רותי ודני נחמני,‏ שבה ייצגעו"ד זיו גרובר את רותי נחמני,‏הייתה זו ששינתה את חייו.‏תזכורת עובדתית:‏ במהלך שנותנישואיהם של בני הזוג נחמני,‏חלתה רותי בסרטן הרחם.‏ בעקבותהמחלה והסרת הרחם,‏ היא נאלצהעו"ד זיו גרובר לעבור טיפולי פוריות מורכביםוקשים ביותר כדי שניתן יהיה לשאובביציות משחלותיה ולהפרותן בזרעו של דני.‏ בני הזוג עברואת התהליך הרפואי המורכב,‏ בעקבותיו הוקפאו 11 עוברים.‏אולם,‏ בעיצומו של התהליך,‏ במרס 1992, החליט דני לעזובאת הבית ולעבור לגור עם חברתו.‏ במצב זה סירב דני לתתאת הסכמתו להמשך התהליך ולהשתלת הביציות המופרות.‏רותי נחמני,‏ באמצעות עו"ד זיו גרובר,‏ פנתה לביהמ"שהמחוזי בחיפה,‏ שם התקבלה תביעתה,‏ ובית המשפט הורהעל העברת העוברים המוקפאים לרשותה.‏ בהמשך ערער דנינחמני לעליון וערעורו התקבל ברוב של ארבעה מול אחד.‏בעקבות הפסיקה,‏ הגיש עו"ד גרובר עתירה לדיון נוסףבעליון.‏ בדיון זה התקבלה עמדתה של רותי ברוב של שבעהמול ארבעה.‏ידידת נפש קרובה שלנו עד היום;‏ ההתגברות על מכשולים כהרבים כנגד כל הסיכויים,‏ וקבלת פסק דין שהוא תקדים עולמיומקור השראה,‏ אשר השלכותיו בכל תחומי המשפט.‏ הדיוןבפרשת נחמני הניב,‏ בין היתר,‏ את חוק הסכמים לנשיאתעוברים ‏)אישור הסכם ומעמד היילוד(,‏ תשנ"ו-‏‎1996‎‏".‏עו"ד גרובר סבור שהתיק הזה השפיע גם על חייו האישיים.‏‏"זהו תיק מסעיר וסוחף,‏ הכרוך בהתרוממות רוח,‏ אשר יצרידידות אמיצה עם רותי ואף עם בני משפחתה.‏ ההתגייסותשל אשתי והילדים,‏ שהיו אז צעירים מאוד,‏ להכנת הטיעונים,‏הייתה חוויה נפלאה.‏ הפכנו למשפחה לוחמת,‏ כאשר כולםהיו שותפים מלאים במאבק רב התהפוכות ובניצחון הגדולשהיה בסופו".‏כיצד היית מגדיר את השינוי שחל בך,‏ תובנות,‏ מסקנות...?‏‏"כשירדנו מירושלים המומים אחרי ההפסד בערעור,‏ שאלואותי אשתי וילדיי מה עוד אפשר לעשות.‏ הסברתי להם,‏בצער,‏ כי לפי החוק לא ניתן לפנות בבקשה לדיון נוסף,‏ לאחרשבעניין פסקו חמישה שופטים,‏ ולכן ההפסד הוא סופי.‏אשתי לא הייתה מוכנה לקבל את גזירת החוק,‏ והבהירה לנוכי לא יכול להיות שהחוק מוליך לתוצאה כל כך לא צודקת.‏היא סירבה לקבל את ההסבר המלומד שלי,‏ שעל פי החוק איןעוד מה לעשות.‏בדרך הארוכה מירושלים לחיפה נולד הרעיון שנשמע הזוי- לנסות עתירה לדיון נוסף,‏ למרות שדנו בעניין חמישהשופטים.‏ התובנה והלקח מכך הינם כשם ספרו של ריצ'ארדבאך,‏ ‏'אין מקום רחוק מדי':‏ לעולם אין להתייאש ממאבקעל מטרה צודקת.‏ בעקבות קדרות העננים צועדת הקשתהמנחמת".‏לעו"ד גרובר היה ברור,‏ בדקות הראשונות לשיחתו עם רותינחמני,‏ שהתיק הזה ישנה את חייו.‏ ‏"ידעתי מייד שני דברים:‏עד כמה צודק ומיוחד הוא המאבק הזה,‏ ועד כמה רותי היאלקוחה שניתן לרוץ איתה".‏מה מייחד את תיק נחמני והופך אותו לתיק ששינה אתחייך?‏‏"שילוב נדיר של נסיבות.‏ ראשית,‏ נתבקשה הגנה עיקשת עלהצדק במובן הנעלה והראשוני שלו.‏ קרי - התייצבות לצדאישה שהטבע התאכזר אליה,‏ כדי לאפשר לה להיות לאם.‏בנוסף,‏ עמדנו,‏ כפי שהעיר הנשיא ברק בדיון הראשון,‏ בפניקרקע בתולה משפטית,‏ מקרה ללא דין,‏ ללא תקדים בארץובעולם ובעל השלכות מוסריות וחוקתיות הרות גורל;‏ההזדהות המלאה בלב ובנפש שלי ושל בני משפחתי,‏ אשתיושלושת ילדי,‏ עם רותי נחמני - אישה מופלאה,‏ שנותרהזיו גרובר החל את דרכו בעריכת דין בשנת 1979. תחוםההתמחות הבלעדי שלו - דיני משפחה.‏בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א.‏ התמחות- בפרקליטות חיפה ונצרת ובמשרד עו"ד הדסי/וינטר,‏שעסק בתחום האזרחי.‏ בהמשך - במשרד עו"ד קניאל,‏שהתמחה בדיני משפחה.‏ בתום ההתמחות נשאר לעבודבמשרד כשכיר ובהמשך הפך לשותף.‏ ב-‏‎1985‎ פתחמשרד עצמאי.‏28בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!