עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

➡עפולהבאר שבעבפני ניזוקים ונפגעיםפלסטינים מכשולים כבדיםבדרכם לדלתו של בית המשפט הישראלי.‏במיוחד בכל הקשור לתנאי בדבר מתן הודעה בכתב למדינהתוך 60 יום מהאירוע,‏ בהתאם לטופס הודעה מיוחד,‏ שאם לאכן,‏ בית המשפט יהיה מנוע מלדון בתביעה אלא רק מטעמיםמיוחדים שיירשמו,‏ וכן בדבר קביעת התיישנות מקוצרת בתשנתיים להגשת תובענה משפטית לבית המשפט.‏עניין חמור לא פחות העולה מהצעת החוק החדשה הואכאמור ההוראה הדיונית בדבר ייחוד הסמכות המקומית לדוןבתביעות מכוח החוק לבתי המשפט המוסמכים בירושליםובבאר שבע בלבד.‏ בהסבר להצעת החוק נכתב כי בתי המשפטהאלה נקבעו בהתאם לקרבתם הגיאוגרפית לשטחים באיזור,‏ולאור חוסר היעילות בהתדיינות בבתי המשפט ברחביהמדינה,‏ שיש בה משום הכבדה על הצדדים,‏ וכן לאור הצורךבהתמקצעות ויצירת אחידות בפסיקה.‏האומנם?‏ האם העיר ג'נין קרובה יותר לבתי משפט אלהמאשר לבית המשפט בעפולה או בנצרת?‏ על איזו יעילותבדיוק מדברים מנסחי ההצעה,‏ והאם נושא ההתמקצעותויצירת אחידות בפסיקה רלוונטי אך ורק לסוג זה שלתובענות?‏ מדוע איננו מוצאים ‏"יעילות"‏ כזו בחוקים אחריםהקשורים לתובענות אחרות בנזיקין?‏ היכן נעלמה חשיבותהשל הנגישות של תובעים לכל בתי המשפט בארץ,‏ ובמיוחדבתביעות כנגד המדינה ?אין ספק כי ההוראה הדיונית הזאת,‏ טומנת בחובה כוונהברורה להערמת מכשולים נוספים ודווקא כן להכביד עלהצדדים,‏ ובמיוחד כוונה להרחיק את התובעים הפלסטיניםמהשופטים במחוזות חיפה והצפון בכלל,‏ ומהשופטים הערביםהמכהנים שם - בפרט.‏ זאת,‏ מתוך תפיסה תמוהה כי ‏"שופטערבי טוב לערבים",‏ ובמיוחד לאור הביקורת שהושמעה מצדגורמים כאלה ואחרים בעניין הגשת התביעות של ‏"הערבים"‏בבית המשפט בנצרת,‏ שם נמצא מספר השופטים הערביםהגדול ביותר,‏ ביחס לשאר בתי המשפט בארץ.‏תקדים חמור לאפליה על רקע גזעניהתפיסה הזאת ביחס לשופטים הערבים,‏ אשר בעטיהמבקשים ‏"מקבלי ההחלטות"‏ ו"המציעים הנאורים"‏ בישראלשל ימינו,‏ הינה תפיסה מעוותת המטילה דופי וחוסר אמוןבפועלם של השופטים הערבים בכלל,‏ ומהווה תקדים חמורלאפליה על רקע גזעני בין שופטים ערבים ליהודים,‏ בניצוחושל משרד המשפטים אשר אינו משמיע את קולו נחרצותכנגד מהלכים פסולים דוגמת המהלך המביש הזה.‏ אדרבא!‏האחראים במשרד המשפטים נותנים יד ואף יוזמים ומכשיריםאת הקרקע לקבלת הצעות פסולות,‏ מוסרית וערכית,‏ דוגמתהתיקון מס'‏ 8 המוצע לחוק.‏תסריט הבלהות הוא כי אפילו ובסופו של יום לא תשתכללההצעה לכדי תיקון מחייב בחוק,‏ התחושה בקרב השופטיםהערבים בכל בתי המשפט בארץ תהיה כי פסקי-דינםבתביעות פיצויים כנגד המדינה,‏ יימצאו תמיד תחת זכוכיתמגדלת ועיניים בוחנות ולא ענייניות.‏ ייתכן בהחלט כי זו בעצםהמטרה האמיתית מכל הרעיון הפסול בדבר ייחוד הסמכותהמקומית לבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע.‏ האם כךהיינו רוצים לראות את המערכת המשפטית מתנהלת ? תחתלחצים מוסווים בהשפעה של מהלכים פוליטיים נפסדים ?!בכל מדינה דמוקרטית,‏ נאורה ומתוקנת,‏ אמונים משרדהמשפטים והעומד בראשו על הגנת זכויות האדם והאזרח,‏שמירה על מערכת משפטית צודקת ויציבה,‏ ביסוס אושיותהדמוקרטיה והנחלת ערכים נאורים.‏ אך תחת זאת,‏ בישראל2007 אנו עדים לתמונה הפוכה,‏ שבה נוטלים משרד המשפטיםוהעומד בראשו חלק נכבד במשב הרוח ובטלטלה העוברים עלהמערכת המשפטית,‏ כשהשיא מבחינתנו הוא הכשרת הקרקעלחקיקה של חוקים בעלי גוון גזעני ‏)דוגמת חוק האזרחות,‏חוק השבות וחוק האינתיפאדה(‏ ושנדמה כי נלקחו מדפיםאפלים ונשכחים מההיסטוריה של המאה העשרים.‏ מדוברבפגיעה אנושה באבני היסוד של קיומנו,‏ בניצוחו של משרדהמשפטים והעומד בראשו.‏לשכת עורכי הדין נדרשת לעמוד על המשמר ולהגן על זכויותהפרט הבסיסיות באופן שהלשכה והעומדים בראשה יתנגדולתיקון החוק הנ"ל ויחסכו בושה נוספת מספר החוקיםבמדינה.‏כולי תקווה שבמשרד המשפטים ובכנסת,‏ אנשים יתעשתובמהרה והצעת החוק הפוגענית לא תעבור.‏ אך במידה וחלילההדבר יקרה,‏ חרף החלטת בג"צ בעניין,‏ הרי שבתולדות הימיםשל המשפט הישראלי יירשם פרק שחור נוסף,‏ אשר יציבאות קין על מצחם של מקבלי ההחלטות,‏ משרד המשפטיםוהמחוקק הישראלי,‏ ובעוד כמה שנים,‏ כולנו נשאל את עצמנוהיכן היינו ומה עשינו בכדי למנוע את אותם מהלכים מבישיםובלתי מוסריים הפוגעים בעקרונות יסוד מהותיות.‏תסריט הבלהות הוא,‏כי אפילו ובסופו שליום לא תשתכללההצעה לכדי תיקוןמחייב בחוק,‏התחושה בקרבהשופטים הערביםבכל בתי המשפטבארץ תהיה כיפסקי-דינם בתביעותפיצויים כנגדהמדינה יימצאותמיד תחת זכוכיתמגדלת ועינייםבוחנות ולא ענייניות➡➡ירושלים ג'נין➡בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 25 2007