עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

בהעדרה ג נ המאת:‏עו"ד מוחמדלוטפיעוד בטרם יבשהדיו מעל החלטתביהמ"ש העליוןבבג"צ 8276/05עדאלה-המרכזהמשפטי לזכויותהמיעוט הערביבישראל נ'‏ שרהביטחון,‏ בעניין‏"חוק האינתיפאדה",‏מתעקשים ‏"גורמיםנאורים"‏ בכנסתובמשרד המשפטיםלהחזיר את החרפהלספר החוקיםהישראלי בדמותהתיקון מס'‏ 8 לחוק.‏24בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007מבין אפליה לגזענותהצעת התיקון החדשה ל"חוק האינתיפאדה"‏מלל רב נשפך על החלטתו של ביהמ"ש העליון בעניין חוקהנזיקין האזרחיים ‏)אחריות המדינה(,‏ התשי"ב-‏‎1952‎‏,‏ הידועבכינויו כ"חוק האינתיפאדה",‏ וביטולו של סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקוןמס'‏ 7 לחוק,‏ אשר כזכור העניק למדינה פטור מאחריותלתשלום פיצוי בגין נזק ישיר או עקיף שנגרם ב"אזור עימות"‏בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון,‏ אגב קביעת ביהמ"שהעליון ‏-בשבתו כבג"צ - כי סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ הנ"ל אינו חוקתיואינו עומד במבחן המידתיות הקבוע בחוק יסוד כבוד האדםוחירותו.‏ עם זאת,‏ בג"צ השאיר על כנו את סע'‏ ‎5‎‏)ב(‏ לתיקוןמס'‏ 7, הפוטר את המדינה מאחריות לפיצוי בגין נזק שנגרםבעת פעולה מלחמתית לנתין מדינת אויב או חבר בארגוןמחבלים או מי שפעל מטעמם,‏ כלשון הסעיף.‏הדים רבים נשמעו לאחר מתן פסק הדין בין תומכים נלהביםובין מתנגדים נחרצים.‏ בשורה התחתונה,‏ נראה היה כי בג"צהצליח,‏ במידת מה,‏ לסלק מספר החוקים הישראלי כתםשחור גדול ומעיק,‏ בדמות סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ הנ"ל,‏ אשר מלכתחילההוטמע בחוק מתוך אוריינטציה פוליטית מובהקת,‏ נטולתהיגיון ומוסר.‏אין צורך להכביר מלים אודות חשיבותו המשפטית והמוסריתשל פסק דינו הנ"ל של בג"צ,‏ אשר בבטלו את סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקוןמס'‏ 7 לחוק,‏ עשה חסד גדול עם מערכת המשפט הישראלית,‏הן במסגרת המשפטית הפנימית,‏ והן אל מול קהיליותהמשפט הבינלאומיות.‏ בג"צ החזיר בעצם למערכת המשפטהישראלית חלק מהמוסריות והשפיות,‏ באמצעות ביטולו שלסעיף מקפח בחוק,‏ אשר בלאו הכי היה שנוי במחלוקת וגרראחריו לא מעט ביקורות חריפות בישראל ובעולם.‏הדברים מקבלים משנה חשיבות לאור העובדה כי מדוברבפסק-דין אשר ניתן פה-אחד,‏ דבר שבפני עצמו משמשאינדיקציה ברורה למידת הבעייתיות,‏ בלשון המעטה,‏ שלהחוק בכלל,‏ ושל סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקון מס'‏ - 7 בפרט.‏מחזירים הבושה לספר החוקיםתשעה חודשים בלבד חלפו מאז החלטת בג"צ והנה למדיםאנו כי בישראל 2007 יש מי שמתעקש להחזיר את הבושהלספר החוקים שלנו,‏ בדמות הצעת חוק חדשה/ישנה שכברקיבלה תווית ושם רשמיים:‏ הצעת חוק הנזיקין האזרחיים‏)אחריות המדינה(‏ ‏)תיקון מס'‏ 8(, התשס"ז-‏‎2007‎‏.‏התיקון המוצע משנה את הגדרת המונח ‏"פעולה מלחמתית"‏הקבועה כיום בחוק ומחיל את הסייג לאחריות בגין תביעותשל תושבים פלסטינים הקבוע בסע'‏ ‎5‎‏)ב(‏ לחוק גם עלתושבי רצועת עזה,‏ החל מתום יישום תוכנית ההתנתקות.12.9.2005כן קובע התיקון המוצע מספר הוראות בעלות אופי דיוניביחס לתובענות בשל ‏"פעולה מלחמתית"‏ כאמור,‏ ובכלל זההקביעה בדבר קיומה של ‏"חזקה"‏ בסיטואציה שבה נותן שרהביטחון תעודה בכתב,‏ לפיה בשטח מסוים באזור ובמועדמסוים,‏ אירעו ‏"פעולות מלחמתיות";‏ חזקה שנזק שנגרםבאותו שטח ובאותו מועד ע"י צה"ל או כוחות הביטחון,‏ נגרםעקב פעולה מלחמתית.‏כמו כן,‏ קובעת הצעת החוק הוראה בעניין סמכות שיפוטמקומית ייחודית,‏ כך שתובענות שעילתן נזק שנגרם ע"י צה"לבאזור עימות,‏ אזי הסמכות המקומית הבלעדית תהיה נתונהלבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע בלבד.‏בין אם מדובר בהצעת חוק ‏"פרטית"‏ של גורם כזה או אחר,‏ובין אם מדובר במהלך אותו יזם או הכשיר משרד המשפטים‏)האחראי בין היתר על הפרקליטויות האזרחיות במדינה שעלכתפיהן מוטל ‏"עול"‏ הטיפול וייצוג המדינה בתביעות מהסוגדנן (, הרי שמדובר בהצעת חוק בלתי חוקית ובלתי מוסריתבעליל,‏ שבאה לצמצם את אחריות המדינה בנזיקין.‏ זאתחרף העובדה הבסיסית כי דיני הנזיקין הם אחד המכשיריםהעיקריים באמצעותם מגינה שיטת המשפט על זכויות הניזוקלקניין,‏ לחיים,‏ לחירות,‏ לכבוד ולפרטיות,‏ ובאמצעותם נקבעהאיזון בין זכות הפרט לבין האינטרס הציבורי.‏ שלילתה שלהאחריות הנזיקית או צמצומה,‏ פוגעים בהגנה על זכויות אלה;‏זכויות שקיבלו מעמד על בספר החוקים,‏ משעוגנו במסגרתחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.‏אין ספק כי הצעת החוק הזאת מעמיקה לאין שיעור את תחושתהקיפוח והאפליה כלפי המדינה,‏ ומעוררת תחושת ניכור קשהכלפי מוסדות החקיקה בה,‏ שכן עיון בנוסח הצעת החוק מלמדעל ניסיון בוטה מצד יוזם התיקון לעשות ‏"פלסתר"‏ מהחלטתבג"צ בעניין עדאלה הנ"ל,‏ לאור התנאים והחריגים החדשיםהמוצעים בה,‏ הנעדרים כל מידתיות וסבירות,‏ אף מעבר לחוסרהמידתיות שאפיין את סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ שנפסל!‏התיקון המוצע מס'‏ 8 פשוט סותם את הגולל,‏ הלכה למעשה,‏ונועל את דלתותיו של בית המשפט בישראל מלדון בתביעותשל פלסטינים שנפגעו כתוצאה ממעשה או מחדל של כוחותהביטחון;‏ דבר המהוה פגיעה אנושה בזכות הגישה לערכאות,‏שהינה זכות בסיסית כשלעצמה,‏ השואבת את חיותה מחוקיסוד כבוד האדם וחירותו.‏מה ‏"מיוחד"‏ בבאר שבע ובירושלים?‏הדברים מקוממים במיוחד לאור העובדה כי גם לאחר ביטולושל סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לחוק,‏ ועוד בטרם חקיקתו של התיקון מס'‏ 8המוצע,‏ תובעים או נפגעים פלסטינים עדיין אמורים להתמודדעם שורה ארוכה של מכשולים ותנאים הקבועים בחוק,‏דוגמת התנאים שבסע'‏ ‎5‎‏)א(‏ לחוק שחוקק במסגרת התיקוןמס'‏ 4, אשר כזכור לא בוטל ע"י בג"צ,‏ ואשר כשלעצמו מציב