עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

בהעדרה ג נ המאת:‏עו"ד רוןברנטבכל הצניעות וכדעהאישית,‏ אני סבורכי במידה ובציבורהרחב ייתפס עורךהדין גם כמי שניתןלפנות אליו בבקשתעצה או במתן שירותסימלי - ללא חיובבתשלום,‏ ישפרהדבר את מעמדנולאין שיעור22בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007איך אנחנו נראים..‏ ?!טיפול משפטי בהתנדבות כמנוף לשיפורתדמית עורכי הדין בעיני הציבורההבעיה עם בדיחות על עורכי דין היא שעורכי הדין חושביםשאינן מצחיקות וכל השאר חושבים שהן אינן בדיחותכלל....‏בעבר הלא רחוק נהנה עורך הדין,‏ אפריורית,‏ מתדמית שלמכובדות,‏ יוקרה,‏ הגינות ומהימנות.‏ מונח כמו ‏"שיק של עורךדין"‏ או ‏"מילה של עורך דין"‏ היו שם נרדף לדברים בטוחים,‏ודאיים.‏ תדמית המקצוע הייתה מאז ומעולם ערך עליון,‏ אשרבלעדיו יקשה מאוד על עוה"ד לתפקד.‏בצער רב,‏ ניתן לומר כי ב"יושר"‏ זכינו לכך שמעמד עורכיהדין בישראל הגיע לשפל חסר תקדים.‏ בעיני הציבור הרחבנתפסים עורכי הדין כ"רודפי בצע",‏ ‏"מחרחרי ריב",‏ ‏"עוכרידין",‏ ‏"שכירי חרב",‏ ‏"בלתי אמינים"‏ ועוד.‏ברשימה קצרה זו לא אתיימר לנתח אתהסיבות שהביאו למצב מצער זה.‏ האםבריבוי עורכי הדין נעוץ הדבר?‏ האםבתחרות הפרועה?‏ האם בריבוי מוסדותהלימוד או שמא בפיחות כללי שחלבחברה?‏ ואולי כולן באופן מצטבר?‏כל שאנסה הוא להציע דרך לשינויתדמיתנו הירודה ועצירת הפיחותהמתמיד בכבוד המקצוע.‏ייצוג בהתנדבות:‏חיצים רבים המופנים כלפי עורכי הדיןמכוונים לנושא שכר הטרחה.‏ לפיכך,‏ אניסבור כי ייצוג בהתנדבות ומתן שירותיםשונים ללא תשלום,‏ עשויים לשפר אתתדמית עורכי הדין לאין שיעור.‏בתשלוםלשכת עורכי הדין,‏ בהכירה במחוייבות הציבורית של עורכיהדין כלפי החברה בכללותה ‏)מעבר להשקפה המסורתית אשרראתה כערך עליון את המחוייבות כלפי הלקוח הספציפי(,‏הקימה לפני שנים ספורות את הפרויקט המבורך של ‏"שכרמצווה".‏ במסגרת פרויקט זה מוענק סיוע משפטי,‏ חינם איןכסף,‏ למי שעומד בתנאי הזכאות של הפרויקט.‏מבלי לפגוע בחשיבותו של הפרויקט ‏)אשר גם משרדי נוטלבו חלק(‏ אני סבור כי אין בו כדי לשנות שינוי משמעותי אתהאווירה הציבורית כלפי עורכי הדין.‏ייצוג בהתנדבות,‏ על ידי עורכי דין,‏ לא כ"מבצעים הרואיים"‏לטובת מעוטי יכולת ‏"שעמדו בתנאי הזכאות של הפרויקט"‏אלא כחלק משיגרת יומנו,‏ ‏"בקטנה"‏ ‏)אימות חתימה,‏ מתןעצה,‏ ניסוח כתב הגנה בתביעות קטנות וכד'(,‏ עשוי לדעתי,‏לשפר את תדמית עורכי הדין כתורמים מהידע המשפטישצברו ומהכוחות המשפטיים אשר הדין מקנה להם,‏ לטובתהכלל ושלא על מנת לקבל פרס,‏ כגמילות חסדים.‏לצד מתן שירותים סמליים אלה,‏ במסגרת שיגרת הפעילותבמשרד,‏ ראוי שכל עורך דין,‏ אחת לתקופה,‏ ‏)שבוע,‏ חודש,‏רבעון - ככל שיראה לנכון(‏ ייטול ייצוג לקוח בתיק משפטי‏"כבד",‏ בהתנדבות,‏ לאחר ששוכנע כי הלקוח הינו חסריכולת.‏בנקודה זו אבקש מעט להרחיב:‏גמילות חסדים ‏)גמ"ח(‏ היא מושג המשקף את החובה על פיההלכה,‏ להיטיב עם הזולת בכל אמצעי אפשרי:‏ ממונו,‏ גופו‏)עזרה פיזית(,‏ נפשו ‏)חיוך,‏ מילה טובה(,‏ שכלו ‏)מתן עצהטובה או הדרכה מועילה(.‏מקור שם המושג הוא מהמילה חסד,‏שמשמעותה הטבה ונתינה,‏ ללא כלבהתנדבותחשבון ומידה ולפנים משורת הדיןהקבועה והרגילה.‏במקומות רבים במקרא מודגשתהחשיבות הרבה של מצוות שונות ביןאדם לחברו ‏)לדוגמה:‏ שלושים וששפעמים התורה מצווה על היחס הראויכלפי הגר,‏ היתום והאלמנה(.‏ גם חז"להדגישו ביותר את חשיבות גמילותהחסדים.‏ במשנה נאמר ‏"על שלושהדברים העולם עומד:‏ על התורה ועלהעבודה ועל גמילות חסדים"‏ ‏)מסכתאבות(.‏בכל הצניעות וכדעה אישית,‏ אני סבור כיבמידה ובציבור הרחב ייתפס עורך הדיןגם כמי שניתן לפנות אליו בבקשת עצה אובמתן שירות סימלי - ללא חיוב בתשלום,‏ישפר הדבר את מעמדנו לאין שיעור.‏טענה אשר נשמעת מעת לעת גם כנגד פרויקט ‏"שכר מצווה"‏ותישמע בודאי גם כנגד היוזמה המועלית על ידי היא כי ייצוגבחינם יפגע בכיסם של עורכי הדין.‏ בטענה זו אין כל ממש,‏שהרי הייצוג במסגרת ‏"שכר מצווה"‏ או הייצוג חינם אין כסףבתיקים של ממש,‏ המוצע על ידי,‏ מתייחסים לאותם מעוטייכולת אשר,‏ ממילא,‏ אין ידם משגת לשכור ייצוג משפטיבשכר ואילו מתן השירותים הסימליים ללא חיוב,‏ ממילא לאהיה בו,‏ אף אם היה נעשה בשכר,‏ כדי להעשיר מאן דהוא.‏הקוד האתי של חלק מלשכות עורכי הדין בארה"ב קובע כיעל כל עורך דין לתרום מכסת שעות מסוימת כ"פרו בונו".‏כך,‏ כחובה אתית של ממש.‏ לשכת עורכי הדין האמריקאית,‏המכירה בכך שיש בפעילות הפרו-בונו כדי לשפר את תדמיתעורכי הדין בחברה והרואה בזכות לשאת בתואר גם כחובה