עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

על התנאים בהם מוחזק אחיו בשבי האויב הוא משתדל שלאלחשוב,‏ ‏"זה דבר שכן עולה בראש,‏ אבל אני מאד משתדללא לחשוב על זה.‏ אין לי את הכלים לכך.‏ אני יודע שאיןלחיזבאללה מטרה לפגוע בו או להחזיק אותו בתנאים קשים,‏אני לא חושב שזו המטרה שלהם.‏ אני מאמין שהוא לא מוחזקבתנאים קשים.‏ אלדד הוא בחור חזק",‏ ממשיך אייל ואומר:‏‏"הוא חזק מספיק כדי לעבור את החוויה הזו.‏ במצבים כאלוכל אחד מוצא את הכוח.‏ התקוה קיימת אצלנו,‏ ואני בטוחשגם אצלו.‏ התקוה היא שנותנת כוח".‏בתקשורת טוענים,‏ לא פעם,‏ שהמחיר שאנו הישראליםנדרשים לשלם עבור החזרת השבויים הוא יקר.‏ כאילו שלחייםאו לידיעת גורל יקירינו יש מחיר.‏ דעתו של אייל בנושא זה היאנחרצת,‏ ‏"קיימת חובה מוסרית של המדינה להחזיר את אלדדואודי ואת גלעד שליט הביתה.‏ וצריך לעשות כל מה שניתן כדישזה יהיה כמה שיותר מהר",‏ הוא אומר כשאגרופיו קפוצים.‏מבחינתו,‏ המדינה חייבת לשלם כל מחיר שיתבקש כדי להביאלשחרור אחיו.‏ ‏"החטיפה קרתה גם בגלל המחדלים של צה"ל",‏הוא קובע,‏ ‏"בגלל המחדלים האלה צה"ל צריך לשלם.‏ וחשובמכך - מהבחינה המוסרית והערכית המדינה צריכה לעשותהרבה מאד בשביל לשחרר חיילי מילואים שנמצאים בשבי".‏אחרוני הפטריוטיםאייל,‏ 32, עו"ד בתחום הביטוח והנזיקין,‏ מתגורר בקריתמוצקין עם רעייתו הטריה,‏ בבית בו התגורר עד חטיפתו גםהאח אלדד.‏ ‏"אנחנו ארבעה אחים,‏ אבל אלדד קרוב אלי יותרמכולם,‏ אח וחבר טוב",‏ הוא אומר.‏ הקרבה בין האחים היאשהביאה,‏ כנראה,‏ את אלדד ללכת בדרכו של האח הגדול אייל,‏ללימודי משפטים.‏ חדרו של האח בבית משפחת רגב נותרכשהיה באותו בוקר יום שני,‏ כשהעיר אותו אייל כדי שיגיעבזמן לשירות המילואים.‏ מאז,‏ לא נודעו עקבותיו,‏ והחדרהפך למוקד עליה לרגל למבקרים בבית.‏ חדרו של איש צעיר,‏לוחם ביחידה קרבית,‏ אוהד כדורגל מושבע,‏ אהוב על חבריוומשפחתו,‏ שכל עתידו לפניו.‏בעידן בו השתמטות משירות צבאי הפכה לאופנתית כמעט,‏נראה הבחור הזה,‏ התולה את דגל ישראל בחדרו לצד סטיקריםכדוגמת ‏"קרבי זה הכי,‏ אחי",‏ כאחרון הפטריוטים.‏הפעם האחרונה,‏ בה שוחחו האחים שיחה של ממש,‏ היתהבאזכרה של אמם,‏ שהלכה לעולמה לפני 9 שנים.‏ באותוערב עוד הספיקו לצפות יחד במונדיאל,‏ ‏"במשחק הגמר ביןאיטליה לצרפת",‏ נזכר אייל בחיוך.‏ אלדד נחטף יומיים לאחרמכן,‏ ביום האחרון של שירות המילואים.‏‏"אף פעם לא שוחחנו על מה עלול לקרות במהלך השירות",‏מודה אייל,‏ בעצמו לוחם בצה"ל.‏ ‏"יצא לנו להשוות חוויות,‏כשני לוחמים,‏ אבל אתה לא ממש חושב על אפשרות שלחטיפה או אסון אחר.‏ הפעם אלדד היה ליד יישובים כמוזרעית,‏ לא חשבנו על זה.‏ ‏"במילואים",‏ הוא משתף אותנובמשנה,‏ המוכרת כל כך לחלקנו ‏"קוראים לך,‏ אז אתה יוצא.‏לא שואלים שאלות.‏ חושבים לעשות מה שצריך ואז יש שקטעד השנה הבאה.‏ לא ממש מפנימים את הסיכון."‏והיום הסיכון ברור לכולנו.‏ אייל רגב,‏ אשר עשה את שירותוהסדיר בגולני,‏ עדיין מתגייס לשירות מילואים בהנדסהקרבית.‏ מאז החטיפה כבר נקרא פעמיים לשירות מילואים,‏ואף התייצב,‏ ‏"לא בלב שלם",‏ הוא אומר,"‏ זה מאד קשה עבורי.‏אבל צריך לזכור שאם אני לא אעשה זאת,‏ אני לא יכול לסמוךעל אף אחד שיעשה את זה במקומי.‏ צריך לזכור שכל החייליםבמלחמות ישראל יכלו להגיד:‏ ‏'אולי אני לא אלך,‏ שילך אחר'.‏אין מה לעשות,‏ זו חובתנו.‏ יחד עם זאת,‏ הצבא בהחלט צריךלהסיק את כל המסקנות ולגרום לכך שלא יהיו עוד מצביםשיאפשרו חטיפות.‏ בתקופתנו,‏ לא יתכן שחיילים נחטפיםופשוט נעלמים מעל פני האדמה.‏ זה מצב הזוי לחלוטין,‏ אךאמיתי.‏ זה אבסורד שאנחנו נאלצים לחיות איתו".‏שלושה - מי יודע?‏נדמה כי חרושת השמועות סביב אירוע החטיפה לא שקטהלרגע,‏ למרות החודשים הרבים שחלפו.‏ אבל אייל רגב נאלץלהודות כי אין בידי המשפחות,‏ כמו גם בידי הצבא,‏ כלמידע ממשי לגבי אחיו.‏ ‏"אנחנו מעודכנים לגבי המשא ומתןהחטיפהב-‏ 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פרצה חוליית חיזבאללהאת גדר המערכת באזור זרעית,‏ חדרה לשטח ישראלותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל סיור של צה"ל שנע על קוהגבול בשני האמרים.‏בתקיפה נהרגו שלושה חיילי צה"ל ונחטפו שני חיילימילואים,‏ אהוד גולדווסר ואלדד רגב.‏ החולייה נסוגהלשטח לבנון עם שני החטופים.‏ טנק צה"לי,‏ שנכנסללבנון במטרה לאתר את החטופים,‏ עלה על מטען גחוןוארבעת אנשי צוותו נהרגו.‏ בניסיון לחלץ את הגופותמהטנק,‏ נהרג חייל נוסף מירי צלפים.‏מיד לאחר תקיפת חיזבאללה וחטיפתם של רגב וגולדווסרפרצה מלחמת לבנון השניה,‏ שהסתיימה כחודש לאחרמכן,‏ ב-‏‎14‎ באוגוסט 2006.בנאום לאומה שנשא ראש הממשלה אהוד אולמרטבכנסת,‏ ב-‏‎17‎ ביולי 2006, הוא הציג את יעדיו העיקרייםשל מבצע ‏"שינוי כיוון",‏ ובהם שחרור שני החייליםהחטופים,‏ רגב וגולדווסר,‏ באמצעות לחץ על חיזבאללהועל לבנון.‏ החלטה 1701 של מועצת הבטחון של האו"םקראה לשחרור החטופים ללא תנאי,‏ חיזבאללה ולבנוןלא מילאו קריאה זאת.‏מאז החטיפה לא התקבל בישראל כל אות חיים מןהחטופים.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 13 2007