עו"ד אייל רגב - לשכת עורכי הדין

בדלתייםפ ת ו ח ו תתוכןהעניינים4בראשית - דבר העורכתעו"ד מיכל שקד6על הסף - דבר יו"ר ועדמחוז חיפהעו"ד רחל בן ארי8הצעות לסדרעו"ד רון אביב במדור לתיקוניחקיקה שמזמן רציתם לקדם10הגשרים של מחוז חיפהעו"ד אורית אסנין על מערכתהמשפט העוסקת בכיפוף ידיים12ראיון אישי מעו"ד -‏"המדינה זה אני"‏עו"ד אייל רגב,‏ אחיו של החיילהחטוף אלדד רגב:‏ ‏"ועדת וינוגרדהתעלמה מאיתנו"‏16לשכה ושות'‏עו"ד יריב שפרונג על פיצויימלחמת לבנון השנייה,‏הודעות הלשכה,‏ חדשותהמקצוע ועוד22בהעדר הגנה - חבריםכותבים- ‏האם ייצוג בהתנדבות ישפראת תדמיתנו?!‏ - עו"ד רון ברנט- ‏התבטאויות שופטי העליוןמעוררות דאגה -עו"ד גידי קוסטא- ‏בחזרה משירות מילואיםב"עוטף עזה"‏ - עו"ד תומר גונן- ‏"חוק האינתיפאדה"‏ מחזיר אתהבושה לספר החוקים -עו"ד מוחמד לוטפי26-27צולם ביום חול‏-הרמת כוסית לראש השנה‏-יום כיף למשפחות בנוה ים28התיק ששינה את חייעו"ד זיו גרובר מספר לעו"דורד סימון על פרשת העובריםהמוקפאים;‏השופט ‏)בדימוס(‏ חנוך אריאלמוסיף את הרהוריו30אתיכאןעו"ד חוה מרצקי על ‏"פרה רולינג"‏- מתן תשובות לשאילתות32און לייןעו"ד אורי גולדקורן על זכויותיוצרים בעידן האינטרנט34משתלמים מעו"דכל מה שרציתם לדעת על ימי עיון,‏השתלמויות,‏ סדנאות ומפגשים40שוברים את הצוםאירוע לשבירת צום הרמדאן42בצריך עיוןעו"ד יעל פנקס על פגיעתה הרעהשל אמרת אגב44דין ואומרהסכנות והכשלים באכיפתהחוק בתחום ההימוריםהמקוונים בישראלעו"ד ענבל לבההזדמנות שהוחמצה בפסקהדין על ‏"נכסי קריירה"‏עו"ד שלמה אבני47ענין נוסףעו"ד רונית גורביץ על שירת עו"דיוסף יקותיאלי48הוצא מהקשרון -צחוק בצדעו"ד רון אביב במדור להחזרתביטויים להקשרם49יוצאים ובאיםועד המחוז בישיבה חגיגית50- FINAL OFFERהטור של עו"ד עפר אטיאס.‏שלטון החוק או שלטון הצחוק- על האבסורד שבמדיניותהפשרה בבתי המשפטבשער:‏ עו"ד אייל רגבצילום:‏ יואב בכרהמערכת אינה אחראית לתוכן הכתבות,‏המודעות,‏ הידיעות והמאמרים.‏הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן עלדעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית.‏כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוקהגנת הצרכן.‏לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר,‏ שד'‏ בן-גוריון 6 חיפה,‏ טל'‏ 04-8537015/7, פקס'‏ 04-8553033 דוא"ל:‏ ib@haifabar-law.org.il2646812בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

בראשיתבעין הסערהבוקר של יום א'‏ בשבוע אינו מהבקרים החביבים עלי.‏ בכל זאת,‏ כרובנו,‏ אין לי ברירה אלא להתייצבבביהמ"ש גם במועד זה.‏ בעודי מחשבת את הדקות שנותרו לי טרם אפתח בטיעוניי בבית המשפט,‏לטובת לגימת כוס קפה,‏ שמראש ברור לי כי לא תצדיק את המאמץ שיש לעשות לצורך רכישתה,‏ פסעתיאל עבר אולם ביהמ"ש בקריות.‏ לובי הכניסה לאולמות היה שלו למדי.‏ ‏"השקט שלפני הסערה",‏ הרהרתיביני לבין עצמי,‏ אולם גם הדיון אליו נקראתי התנהל בשקט ובזריזות יחסית.‏דבר לא הכין אותי למראה הקשה שנגלה לעיני כאשר יצאתי מאולם בית המשפט,‏ שם התקוטטו שתינשים צעירות,‏ כשהן חובטות זו בזו באלימות שכמותה לא ראיתי לנגד עיני מעולם.‏ האחת מושכת בשיערראשה של האחרת,‏ המנסה להרפות את אחיזתה של זו,‏ תוך צעקות וצווחות איומות.‏ כאילו לא די בכך,‏ניגש גבר נוסף אל שתיהן והחל אף הוא להכות את אחת הנשים בראשה ובפניה.‏ בתוך כל המהומה,‏התגבר קולה של פעוטה כבת שלוש,‏ כשהיא עומדת מבוהלת בצד וממררת בבכי,‏ שהגיע עד כדי היסטריה,‏מתחננת לאמה שתחדל מלהכות את דודתה.‏בעוד מאבטחי המקום מנסים להפריד בין הניצים,‏ חשתי המומה מעוצמתה של השנאה והאיבה בין שתיהנשים,‏ מהאימה שאחזה בפעוטה האומללה,‏ ומהעובדה שלא יכולתי לסייע בדבר.‏ עמדתי בצד,‏ כמעטמשותקת,‏ מחכה שהסערה תחלוף.‏ אך הסערה,‏ כמו גם תחושת חוסר האונים,‏ ליוו אותי כל אותו יום.‏כציבור שלם,‏ גם אנו,‏ משתאים לעיתים נוכח גילויי טינה,‏ אגרסיביים יותר או פחות,‏ אשר קוריםבמחוזותינו.‏ החל מהתנהלות שאינה הולמת חברים למקצוע באולמות בתי המשפט ובכתובים,‏ ועד למהשלעיתים נדמה כ"משיכת שערות"‏ של ממש בין בכירי עולם המשפט.‏ בעמוד 10, תמצאו את קריאתה שלעו"ד אורית אסנין לשר המשפטים ונשיאת ביהמ"ש העליון,‏ לפתור את המחלוקות הערכיות והמהותיותשביניהם ברוח גישורית ובונה,‏ וזאת במסגרת המדור החדש ‏"הגשרים של מחוז חיפה".‏בגליון זה של ‏"בדלתיים פתוחות",‏ תגלו צדדים אחרים ושונים שלנו,‏ עורכי הדין.‏ החל מהגיגינו על עולםהמשפט ועולמנו בכלל ‏)ראו המדור החדש שלנו - ‏"בהעדר הגנה"(,‏ דרך הכרות עם חברינו למקצוע,‏ אשריספרו על ‏"התיק ששינה את חיי",‏ מדור מחשבים וטכנולוגיה ‏)"און ליין"(,‏ טור ברוח הומוריסטית ‏)"הוצאמהקשרון"(,‏ מדור הצעות לשינוי חקיקה ‏)"הצעות לסדר"(,‏ סיקור אירועים במחוז,‏ מדורים קבועים אשרימשיכו ללוות אותנו ‏)"ענין נוסף",‏ ‏"בצריך עיון"‏ ואחרים(,‏ מדור המאמרים המשפטיים ‏"דין ואומר",‏ טורחדש של חברנו עו"ד עפר אטיאס offer"( ,)"final מדור ‏"אתיכאן"‏ הוותיק אשר מקבל גוון חדש ועוד.‏הראיון האישי נערך הפעם עם עוה"ד אייל רגב,‏ אחיו של החייל החטוף סמ"ר אלדד רגב.‏ לא ניתן שלאלהתרגש נוכח גילוי הלב והאומץ הרב של אייל,‏ המגולל את מאבקו האישי והציבורי להחזרת אחיו הצעירהביתה.‏אנו גאים להציג בפניכם את גליון 22 של ‏"בדלתיים פתוחות"‏ בעיצובו החדש,‏ ובהזדמנות חגיגית זולהודות לכל העושים במלאכה,‏ אשר סייעו להפוך את העיתון של מחוז חיפה למגזין מעניין ויפהפה.‏אנו מזמינים אתכם להפוך לחלק ממשפחת ‏"בדלתיים פתוחות"‏ ולהעביר אלינו כתבות,‏ מאמרים,‏ רעיונותוהגיגים פרי עטכם.‏קריאה מהנה!‏בברכת חברים,‏עו"ד מיכל שקדעורכת ראשיתעורכת ראשית:‏ עו"ד מיכל שקדעורך/מפיק:‏ יובל פלג,‏ יועץתקשורתעורכת משנה:‏ עו"ד חנה קציריעוץ:‏ עו"ד יהודית קורןחברי מערכת:‏ עוה"ד רון אביב,‏טל אבריאל,‏ עפר אטיאס,‏ אוריתאסנין,‏ רן בן ארי,‏ אורי גולדקורן,‏רונית גורביץ,‏ נסרין דאוד,‏ חוהמרצקי,‏ דורית ניסנבאום,‏ ורדסימון,‏ מרב סמואל,‏ שירי פילוסוף,‏הדר פינק-טבת,‏ יעל פנקסיו"ר ועד המחוז:‏ עו"ד רחל בן ארי‏)בר רב האי(‏עיצוב:‏ אילן פארי עיצוב גרפיהפקה ופרסום:‏ ניר פרינט מדיהוהפקה בע"מ,‏ טל'‏ 03-6496069צילומים:‏ יואב בכר,‏ אמנון אלוני,‏לורן גפן.‏דוא"ל של המערכת:‏ib@haifabar-law.org.ilטל'‏ 04-8537015/7shakedmichal@gmail.com בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

קוראות וקוראים יקרים,‏אתם מחזיקים בידיכם את גיליון 22 של ‏"בדלתיים פתוחות",‏ שעם מלאת ארבע שנים להולדתו עברמתיחת פנים יסודית,‏ פרי יוזמתה של העורכת החדשה עו"ד מיכל שקד וצוות המערכת.‏ אנו מחזקיםאת ידי המערכת ברעננות,‏ בחידוש וביצירתיות.‏‏"אני מאמין"-‏ תכניותינובצד חידוש מרענן זה,‏ בקדנציה זו נגביר את העיסוק בהשלכות של מצב ומיצוב מקצוע עריכת הדיןאשר משנה את אופיו ומאפייניו.‏ וביתר פירוט:‏ הוועדה למניעת הצפת המקצוע מתחילה פעולתה בימים אלה ממש.‏ הקמנו ועדה חדשה ‏"עורכי הדין במעגל החדש"‏ המרמזת כבר בשמה על השינויים במקצוע.‏ עורכידין הם לא עוד רק ליטיגטורים,‏ ו/או יועצים משפטיים פנימיים ו/או עוסקים במשפט מסחרי.‏ אחתמהתוצאות הברוכות שבהצפת המקצוע היא שעורכי דין ממלאים תפקידים בכירים בגופים פרטייםוציבוריים אשר אינם דורשים השכלה משפטית אך הכשרתם זו מעניקה להם ערך מוסף אדיר.‏ מסתברכי לעורכי דין אלה צרכים אחרים והלשכה יכולה לעמוד להם לעזר בשלל דרכים החורגות מהחשיבההמסורתית.‏ ראו פרטים באיגרת הוועדה המצורפת לגיליון זה.‏ תכנית ההשתלמויות במחוזנו מרחיבה את היקפה וגווניה.‏ על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריותלהצדיק את הרישיון שקיבל,‏ והלשכה מצידה צריכה לספק לנו כלים לכך - הן מבחינת התכנים והןמבחינת המחירים.‏ ואמנם אני שמחה לציין שראש הלשכה קיבל את עמדתנו והורה כבר השנה עלהפחתה ניכרת בדמי ההשתתפות בהשתלמויות וכי עוד ידו נטויה.‏ אנו נמשיך לעמוד על המשמר.‏ אנחנו המחוז השני בגודלו ומונים כ - 5400 חברים.‏ הפעילות המרכזית נערכת בבית הפרקליטבחיפה אך לאור הפרישה הגיאוגרפית והרצון לקרב בין החברים מאותו אזור,‏ הקמנו מערך של ששהמוקדים פריפריאליים חדשים:‏ נהריה,‏ עכו,‏ סחנין,‏ כרמיאל,‏ שפרעם ואום אל פחם,‏ בנוסף לשלוחתחדרה.‏ בכל מוקד תתקיים פעילות מקומית - מקצועית וחברתית - אשר תיקבע ע"י מנהיגותמקומית ביחד עם מנגנון הלשכה.‏ נוקיר חברים אשר תרמו תרומה מיוחדת ללשכה או לקהילה במסגרת הענקת ‏"אות יקיר מחוזחיפה"‏ ובכך נדגיש את הפנים היפות של עיסוקנו ושל חברינו.‏ מקבלי האות הראשונים שנבחרו ע"יהוועד בהמלצת ועדת איתור הינם:‏ עורכי הדין אברהם זר,‏ דב ברזלי וסולימאן סולימאן.‏ ברכותינו!‏ נאמנים לחשיבות המיוחדת בדו-קיום במחוזנו,‏ ועדת תרבות יזמה אירוע של ‏"חג החגים"‏ המשותףלכל הדתות לא רק לנו אלא גם לילדינו.‏ אשרינו אם נצליח בקירוב הלבבות כבר מהגיל הרך.‏ נמשיך לאתר מקרב חברינו מועמדים ראויים לשפיטה ונלווה אותם בתהליך המיון והבחירה.‏ לאניתן לפרשה האחרונה ‏)של מועמד מקרבנו לבית המשפט המחוזי אשר בחירתו עוכבה ברגע האחרוןבשל מידע לא ברור שלא נבדק כנראה עד לאותו הרגע(‏ לרפות ידינו וידי המועמדים המתאימים.‏גיבוי מלא למועמדים לשיפוטעקרונות אלה עמדו לרגליי עת פניתי לשר המשפטים באותו העניין בבקשה לזירוז הבדיקה על מנתלמנוע נזקים נוספים ולאייש התקנים הפנויים בהקדם.‏בהנחה שהמידע/חוות הדעת שהועברו לבדיקת השר,‏ אינם טריים ולא הגיעו לידי הוועדה או מימחבריה ערב הדיון,‏ ניתן היה לנסות לחסוך את עגמת הנפש ‏)או לפחות להפחיתה(,‏ באמצעות בדיקהמוקדמת ומתן זכות תגובה למועמד טרם הדיון בוועדה.‏ הטלת דופי במועמד ובהתאמתו לשיפוט,‏ עלסמך אמירות כלליות,‏ ללא חשיפת המידע בפני המועמד עצמו ובפני חברי הוועדה,‏ והדלפת הפרשהלאמצעי התקשורת,‏ פגעו אנושות במועמד ובשמו הטוב.‏ זאת,‏ בלי קשר לשאלת נכונות החלטתהוועדה בנסיבות שנוצרו.‏ולאייל רגב,‏ אנחנו איתך,‏ עם בני משפחתך ועם משפחות ארד,‏ שליט וגולדווסר.‏ נעשה כל שנוכללהשבת הבנים לביתם!‏rachelb@bf-law.co.ilעלהסףבברכה,‏רחל בן ארי ‏)בר רב האי(,‏ עו"דיו"ר ועד המחוזחברי ועד מחוז חיפהעו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏ יו"רעו"ד איתן לדררעו"ד יורם גוריעו"ד חוה מרצקיעו"ד ג'ובראן ג'ובראןעו"ד מיכל שקדעו"ד תומר גונןעו"ד גלית סנה לוריהעו"ד נאסר סנעאללהעו"ד רסמי זחאלקהעו"ד יאסין חאתםעו"ד ואאל חלאילהעו"ד השאם דאודעו"ד יוסי הודעו"ד אריה אבריאל בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

הצעותלסדרלהרוג ‏)גם(‏ את השליחתיקוני חקיקה שמזמן רציתם לקדם...‏מאת:‏עו"ד רוןאביבזהירותמצלמיםהמדור נועד לשמש ‏''הייד-פארק''‏ לרעיונות בענייניםשל תיקוני חקיקה,‏ ביטול הוראות חוק מיושנות והצעותלחקיקה חדשה.‏אין הכוונה לעשות את עבודתם של חברי הכנסת ושלהוועדות השונות,‏ ואין צורך לנסח הוראות חוק מדוקדקות עלכל סעיפיהן ותוספותיהן.‏ הכותבים מוזמנים פשוט להעלותרעיונות,‏ מחשבות והגיגים.‏ הקוראים מוזמנים להגיב,‏והמערכת מבטיחה שהצעות אשר תזכינה לתמיכה ועידוד,‏תועברנה בצינורות המקובלים אל הרשות המחוקקת.‏ננתחיל בהתנצלות לכל רוכבי-על-שני-גלגלים,‏ ובעיקר אלההמתפרנסים מעבודות שליחות:‏ אין לי דבר וחצי דבר נגדכם,‏נהפוך הוא:‏ רכב דו גלגלי מפחית את עומסי התנועה,‏ עדיףמבחינה סביבתית,‏ ומתאים יותר להובלת אדם אחד בעיר,‏מאשר ‏''טנק''‏ משפחתי במשקל שתי טון ובאורך חמישהמטרים,‏ השורף כמות בלתי סבירה של דלק הן בנסיעה והןבעמדו בפקקים אינסופיים.‏אף אני הייתי שנים ארוכות בין הרוכבים,‏ והסיבה שבזכותהמעולם לא שברתי אפילו אצבע,‏ נובעת מן ההבדל בגישה- שליח רואה עצמו כחלק מאמצעי ההובלה,‏ בעוד החבילהלמסירה היא העיקר,‏ ואילו אני ראיתי את הקטנוע כאמצעיהובלה שלי,‏ ואני הייתי ‏''החבילה''.‏משניקיתי את מצפוני הדואב בשל הכותרת נוטפת-הדם,‏אפנה ללב העניין:‏לפני כעשר שנים,‏ בעודי נכנס למשרד בו עבדתי אז בהדר,‏ראיתי בבהלה קטנוע עולה על המדרכה כדי לעקוף את הפקקבכביש,‏ חולף בצמוד אלי,‏ ופוגע בהולכת רגל קשישה,‏ אשרלא הספיקה,‏ כמוני וכמו יתר הולכי הרגל,‏ לקפוץ הצידה.‏הקטנוע על נהגו ברח והשאיר את הקשישה שרועה עלהמדרכה,‏ עם שבר פתוח בקרסול.‏ מייד הוזעק אמבולנס,‏ולמחרת נמסר לי על ידי השכנים בבניין,‏ כי הפצועה נפטרהמאיבוד דם בבית החולים.‏השנים חלפו,‏ והשבוע אני הולך לתומי על מדרכה בכרמל,‏אוחז בידה של ילדתי הקטנה,‏ ולפתע מגיח מאחורינו - עלהמדרכה - קטנוע של מוביל פיצות,‏ אשר הזמן דוחק בו להגיעאל המזמין,‏ בטרם תחלוף מחצית השעה המפורסמת.‏אחרי שהצלחנו להינצל מפגיעתו של זה,‏ אנו מנסים לחצותאת הכביש,‏ פעולה פשוטה למדי ברחוב חד-סטרי,‏ והינהשליח-דואר,‏ רכוב על קטנועו,‏ נוסע אמנם בכביש,‏ אך נגדכיוון התנועה,‏ שכן אחרת יאלץ לבזבז 3 דקות תמימותבנסיעה מסביב,‏ בנתיב החוקי.‏במקרים שכאלה אני משנן לעצמי את הצעת החוק החביבהעלי,‏ אשר תתיר רק לי,‏ באופן אישי,‏ לירות בעבריינים אלהבמקום,‏ וללא משפט.‏לאחר שאני נרגע מעט,‏ נכמרים רחמי על כל אותם שליחים,‏שמעסיקיהם דוחקים בהם להספיק להגיע,‏ למסור ולחזור,‏והכל בלוחות זמנים בלתי אפשריים,‏ שאחרת יבולע להם,‏ייפגע שכרם,‏ והשד יודע אילו סנקציות נוספות תהיינה מנתחלקם.‏הגם ששליח כזה בסך הכל רוצה להתפרנס,‏ אינני חושב שישלפטור את הנהג-העבריין מעונש ‏)כפי ש''רמזתי''‏ בעדינותבכותרת הרשימה(,‏ אך אני סבור כי האשם האמיתי הואזה שמפיק רווח מביצוע העבירה,‏ וזה שבידיו כל האמצעיםלמנוע את הישנותה - הוא דווקא המעסיק,‏ ואותו ישלהעניש בחומרה.‏גילוי נאות:‏ אני לא מבין הרבה בדיני תעבורה ‏)למעט כאשרתופס אותי שוטר תנועה,‏ ואז אני הופך בין-רגע להיות‏''מומחה''‏ בתחום(.‏ עם זאת,‏ ולמיטב הבנתי,‏ יש קושי ממשילהעניש את המעסיק באחריות שילוחית במישור הפלילי,‏ אבלאני משוכנע שניתן למצוא את הדרך להשית קנס של 5,000₪ על ראשו של המעביד,‏ כמו בעל הפיצריה מן הדוגמא לעיל- בגין כל עבירת תנועה שביצע כלי רכב כלשהו,‏ הנושא לוגושל העסק ‏)לרבות,‏ כמובן,‏ גם טנדרים,‏ משאיות וכו'(.‏עניין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא,‏ שרוב שוטרי התנועהמתכנסים לצירים מרכזיים,‏ או למקומות ‏''מועדים''‏לעבריינות ‏)בבחינת חיפוש המטבע מתחת לפנס(.‏ לעומתזאת,‏ רוב העבירות נשוא רשימה זו מתבצעות מטבע הדבריםבתוך שכונות מגורים,‏ ובעיקר בשעות הערב,‏ כאשר אין שוטרלרפואה בטווח של קילומטרים.‏לפיכך,‏ הואיל ומרבית האוכלוסייה חמושה בטלפוניםסלולריים,‏ ורובם של אלה מצויידים במצלמה דיגיטלית,‏ ראוילפתח מנגנון שיאפשר לציבור לשלוח אל המשטרה הודעהטלפונית עם פרטי האירוע,‏ בצירוף צילום של מספר הרכב,‏ודי יהיה בכך כדי להפעיל את כל הסנקציות לעיל.‏רק מעביד שיהא חרד לסנקציות קשות כאלה,‏ ינחה אתשליחיו שלא לבצע עבירות תנועה,‏ גם במחיר איחור בביצועהמשלוח.‏ רק מעביד שיספוג פעם-פעמיים קנס כזה,‏ יפסיקלהבטיח ללקוחותיו זמני אספקה בלתי אפשריים,‏ ובכךלהעמיד את השליח בפני משימה בלתי אפשרית.‏הש.ג.‏ לא ברח.‏ הוא רק מבצע עבירות תנועה קשות בשליחותמעבידו,‏ וכולנו משלמים את המחיר.‏ בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

הגשרים שלמחוזחיפהמאת :עו"ד אוריתאסניןזוכרים אתהמאבקבחרם עלהמשוב?‏הפעם האשגדולה עודיותרכגישור -מהטפה למעשהכמעט שכחנו.‏ רק לפני כשנתיים הסתיים סכסוך מר ביןהשופטים ללשכת עורכי הדין בעניין המשוב.‏בעיתון זה,‏ פורסם אז מאמר שכותרתו ‏"גישור ‏-מהטפהלמעשה".‏ועדת הגישור של הלשכה במחוז חיפה קראה לצדדים הניצים,‏לשכת עורכי הדין מחד והשופטים מאידך:‏ "... לזכור כי אנוכולנו חברים באותו צד של המתרס.‏ כולנו נציגי מערכתהמשפט,‏ אנו כאמור נתפשים בעיני הציבור כמערכת אחתוכולנו יושבים חרש ומתבוננים במערכת שלנו נפגעת יוםיום ובאינטרס המשותף שלנו נכתש לאט וביסודיות.‏ מצב זהאינו נסבל-‏ הציבור שומע את הביקורת ההדדית ומאבד אמוןבמערכת..."‏ ( גיליון מס'‏ 12, עמ'‏ 4(.החרם תם.‏ שיתוף הפעולה בין השופטים לעורכי הדין פורה.‏אולם,‏ כדברי השיר ‏"הימים חולפים,‏ שנה עוברת אבל המנגינהלעולם נשארת",‏ נראה כי בעוד בעיה א'‏ ( החרם והמשוב(‏נפתרה,‏ נוצרה בעיה אחרת והפעם - האש גדולה אף יותר.‏אם חשבנו שהסכסוך ה"קודם"‏ ערב את קודקודי המערכת,‏לצערנו נוכחנו שאפשר לטפס ‏)או למעשה להתדרדר(,‏ עודבסולם הקודקודים.‏מדברים גישור...‏באירוע פתיחת שנת המשפט הקודמת בחיפה,‏ בתום מלחמתלבנון השנייה,‏ דיברה הנשיאה דורית ביניש בזכות השימושבהליך הגישור.‏ משרד המשפטים אף השיק השנה פיילוטגישור חדש בבתי המשפט במחוז המרכז,‏ תוך השקעת זמןומשאבים להסברת יתרונו של הליך הגישור לצורך יישובמחלוקות.‏ צפירות הרגעה והצהרה על כוונה לשיתוף פעולה,‏שודרו מפגישתם המשותפת הראשונה של שר המשפטיםפרידמן והנשיאה ביניש.‏אולם,‏ חלפה שנה ולצערנו נוכחנו לדעת שהצהרות לחודומעשים לחוד.‏ במבחן הדוגמה האישית שוב כשלה מערכתהמשפט.‏נשיאת בית המשפט העליון ושר המשפטים,‏ שעיני הציבורנשואות אליהם,‏ בבחינת המנהיג בראש החבורה,‏ מפזריםאמירות גישוריות וצפירות הרגעה אך,‏ בפועל,‏ משדריםתשדורות כוחניות.‏‏...ועושים מלחמהאירועים משותפים של השר והנשיאה,‏ הפכו למענייניםולאו דווקא בשל התעניינות הציבור בתכנים,‏ אלא לאורן שלשאלות ‏"הרות גורל"‏ הנובעות ממערכת היחסים הטעונה ביןכבוד השר לכבוד הנשיאה.‏מערכת המשפט נמצאת במלחמה קשה על מקומה בחברהועל אמון הציבור בה.‏ כולנו אמורים להיות מגויסים למטרהמשותפת,‏ לשימור ושיפור יכולותיה של המערכת ומעמדההציבורי.‏ מערכת היחסים הטעונה והמתוקשרת בין ראשיהמערכת המשפטית,‏ אינה תורמת להעצמתה של המערכתבעיני הציבור.‏הסיקור התקשורתי של מפגשים וממשקים בין הנשיאה לשר,‏כולל ביטויים כגון:‏ ‏"טלנובלה",‏ ‏"עימות",‏ ‏"דמוניזציה",‏ ‏"קרבההשטנה"‏ ו"מאבק".‏ ביטויים אילו מתייחסים,‏ לצערנו,‏ברובם למערכת היחסים בין השניים,‏ אך בפועל,‏ לצערנו,‏יש להם השלכות על המערכת כולה.‏תנו דוגמהבמקום לאחד כוחות לטובת המטרה המשותפת לכולנו -העצמת המערכת המשפטית - שוב עוסקים בכיפוף ידיים.‏במקום להתרכז בבניית העתיד - מתבוססים במחלוקותהעבר.‏ביחס לחרם ולמשוב נכתב בכתבה בגיליון ‏"בדלתיים פתוחות"‏‏)מס'‏ 12(, כי " חלפו שנתיים וכמעט התרגלנו למצב החדש בופעילות השופטים ועורכי הדין מצומצמת.‏ התרגלנו לראותחדשות לבקרים כתבות מטעם אחד הצדדים על עוולותיו שלהצד השני..."‏שנה כבר בזבזנו.‏ אל למערכת להגיע שוב למצב שבו שנתייםויותר תמשך מערכת היחסים העכורה בין ראשיה.‏ אין לנואת הלוקסוס לבזבז אפילו עוד יום אחד נוסף.‏אם ישנן מחלוקות פרסונאליות בין הנשיאה לשר המשפטים- ראוי שתטופלנה ביעילות או שתדחקנה לפינה.‏ מחלוקותערכיות ומהותיות - ראוי שיידונו ברוח גישורית ובונה,‏באופן שייתן דוגמה חיובית לציבור וירומם את פניהויכולותיה של מערכת המשפט.‏בתקווה שתחילת שנת המשפט תביא גם לסיום ה"רעשים"‏בין ראשיה של מערכת המשפט.‏הכותבת משמשת כיו"רועדת גישור בלשכת עורכיהדין,‏ מחוז חיפה.‏10בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

ראיון אישימעו"ד‏"המדינהזה אני"‏מאת:‏עו"ד מיכל שקדהמילים המוארות ‏"המדינה זה אני"‏ זועקות ומתריסות מתוךהסטיקר המודבק על הארון בחדרו של איש המילואים סמ"ראלדד רגב בקרית מוצקין.‏ סטיקר פשוט המודבק לצד דגלישראל המתנוסס בגאווה על הקיר - זו תמצית חייו שלהחייל החטוף.‏חטיפתם של שני חיילי המילואים רגב וגולדווסר היוותה,‏לדעת רבים,‏ את יריית הפתיחה,‏ תרתי משמע,‏ למלחמת לבנוןהשנייה.‏ לעו"ד אייל רגב,‏ חברנו ממחוז חיפה,‏ היה זה הרגעשבו הוא החל את מאבקו להשבת אחיו הצעיר אלדד הביתה.‏ללא בקלות נענה עו"ד אייל רגב לבקשתנו לראיינו.‏ כשהתרצההוא גולל באומץ רב את שגרת חייו הבלתי נתפשת,‏ הנעה ביןתקווה לכמעט ייאוש,‏ בין נחישות לחוסר ודאות,‏ בין כמיההעזה ועד לחוסר אונים.‏ עיניו התכולות בוהקות,‏ כשהוא מתאראת אהבתו לאחיו הצעיר אלדד,‏ את הקשר החם,‏ הגעגועיםהבלתי פוסקים,‏ הציפייה ליום בו יחזור.‏ ‏"אמונה חייבתלהיות",‏ הוא אומר,‏ ‏"במצב הזה חייבים להאמין,‏ אין אפשרותאחרת.‏ זה הדבר המרכזי.‏ הרי מהדו"חות עולה שאלדד ואודיהיו בחיים במהלך החטיפה והפציעות שלהם היו בינוניות עדקשות.‏ אני מאמין שהם יוכלו לשרוד אחריהן".‏התקוהאיך חיים עם המצב הזה?‏ אייל משיב בחיוך מר:‏ ‏"זה קשה.‏באמת מעורר מחשבות כל הזמן,‏ בעיקר כשהולכים לישון.‏ זהמשהו שקיים איתי כל הזמן,‏ ומתגבר בעיקר ברגעים מסוימים,‏לפעמים כשמשהו מזכיר את אלדד,‏ או כשאני בחדרומביט בחפציו.‏ השבוע ראיתי את הסדרה ‏'שבתות וחגים',‏שהיינו צופים בה תמיד,‏ ונזכרתי איך ישבנו יחד.‏ באירועיםמשפחתיים ובחגים זה קשה עוד יותר.‏ זה דבר שאין ברירהאלא לחיות איתו ומה שנותן לנו כוח היא האמונה שהואיחזור".‏12בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

על התנאים בהם מוחזק אחיו בשבי האויב הוא משתדל שלאלחשוב,‏ ‏"זה דבר שכן עולה בראש,‏ אבל אני מאד משתדללא לחשוב על זה.‏ אין לי את הכלים לכך.‏ אני יודע שאיןלחיזבאללה מטרה לפגוע בו או להחזיק אותו בתנאים קשים,‏אני לא חושב שזו המטרה שלהם.‏ אני מאמין שהוא לא מוחזקבתנאים קשים.‏ אלדד הוא בחור חזק",‏ ממשיך אייל ואומר:‏‏"הוא חזק מספיק כדי לעבור את החוויה הזו.‏ במצבים כאלוכל אחד מוצא את הכוח.‏ התקוה קיימת אצלנו,‏ ואני בטוחשגם אצלו.‏ התקוה היא שנותנת כוח".‏בתקשורת טוענים,‏ לא פעם,‏ שהמחיר שאנו הישראליםנדרשים לשלם עבור החזרת השבויים הוא יקר.‏ כאילו שלחייםאו לידיעת גורל יקירינו יש מחיר.‏ דעתו של אייל בנושא זה היאנחרצת,‏ ‏"קיימת חובה מוסרית של המדינה להחזיר את אלדדואודי ואת גלעד שליט הביתה.‏ וצריך לעשות כל מה שניתן כדישזה יהיה כמה שיותר מהר",‏ הוא אומר כשאגרופיו קפוצים.‏מבחינתו,‏ המדינה חייבת לשלם כל מחיר שיתבקש כדי להביאלשחרור אחיו.‏ ‏"החטיפה קרתה גם בגלל המחדלים של צה"ל",‏הוא קובע,‏ ‏"בגלל המחדלים האלה צה"ל צריך לשלם.‏ וחשובמכך - מהבחינה המוסרית והערכית המדינה צריכה לעשותהרבה מאד בשביל לשחרר חיילי מילואים שנמצאים בשבי".‏אחרוני הפטריוטיםאייל,‏ 32, עו"ד בתחום הביטוח והנזיקין,‏ מתגורר בקריתמוצקין עם רעייתו הטריה,‏ בבית בו התגורר עד חטיפתו גםהאח אלדד.‏ ‏"אנחנו ארבעה אחים,‏ אבל אלדד קרוב אלי יותרמכולם,‏ אח וחבר טוב",‏ הוא אומר.‏ הקרבה בין האחים היאשהביאה,‏ כנראה,‏ את אלדד ללכת בדרכו של האח הגדול אייל,‏ללימודי משפטים.‏ חדרו של האח בבית משפחת רגב נותרכשהיה באותו בוקר יום שני,‏ כשהעיר אותו אייל כדי שיגיעבזמן לשירות המילואים.‏ מאז,‏ לא נודעו עקבותיו,‏ והחדרהפך למוקד עליה לרגל למבקרים בבית.‏ חדרו של איש צעיר,‏לוחם ביחידה קרבית,‏ אוהד כדורגל מושבע,‏ אהוב על חבריוומשפחתו,‏ שכל עתידו לפניו.‏בעידן בו השתמטות משירות צבאי הפכה לאופנתית כמעט,‏נראה הבחור הזה,‏ התולה את דגל ישראל בחדרו לצד סטיקריםכדוגמת ‏"קרבי זה הכי,‏ אחי",‏ כאחרון הפטריוטים.‏הפעם האחרונה,‏ בה שוחחו האחים שיחה של ממש,‏ היתהבאזכרה של אמם,‏ שהלכה לעולמה לפני 9 שנים.‏ באותוערב עוד הספיקו לצפות יחד במונדיאל,‏ ‏"במשחק הגמר ביןאיטליה לצרפת",‏ נזכר אייל בחיוך.‏ אלדד נחטף יומיים לאחרמכן,‏ ביום האחרון של שירות המילואים.‏‏"אף פעם לא שוחחנו על מה עלול לקרות במהלך השירות",‏מודה אייל,‏ בעצמו לוחם בצה"ל.‏ ‏"יצא לנו להשוות חוויות,‏כשני לוחמים,‏ אבל אתה לא ממש חושב על אפשרות שלחטיפה או אסון אחר.‏ הפעם אלדד היה ליד יישובים כמוזרעית,‏ לא חשבנו על זה.‏ ‏"במילואים",‏ הוא משתף אותנובמשנה,‏ המוכרת כל כך לחלקנו ‏"קוראים לך,‏ אז אתה יוצא.‏לא שואלים שאלות.‏ חושבים לעשות מה שצריך ואז יש שקטעד השנה הבאה.‏ לא ממש מפנימים את הסיכון."‏והיום הסיכון ברור לכולנו.‏ אייל רגב,‏ אשר עשה את שירותוהסדיר בגולני,‏ עדיין מתגייס לשירות מילואים בהנדסהקרבית.‏ מאז החטיפה כבר נקרא פעמיים לשירות מילואים,‏ואף התייצב,‏ ‏"לא בלב שלם",‏ הוא אומר,"‏ זה מאד קשה עבורי.‏אבל צריך לזכור שאם אני לא אעשה זאת,‏ אני לא יכול לסמוךעל אף אחד שיעשה את זה במקומי.‏ צריך לזכור שכל החייליםבמלחמות ישראל יכלו להגיד:‏ ‏'אולי אני לא אלך,‏ שילך אחר'.‏אין מה לעשות,‏ זו חובתנו.‏ יחד עם זאת,‏ הצבא בהחלט צריךלהסיק את כל המסקנות ולגרום לכך שלא יהיו עוד מצביםשיאפשרו חטיפות.‏ בתקופתנו,‏ לא יתכן שחיילים נחטפיםופשוט נעלמים מעל פני האדמה.‏ זה מצב הזוי לחלוטין,‏ אךאמיתי.‏ זה אבסורד שאנחנו נאלצים לחיות איתו".‏שלושה - מי יודע?‏נדמה כי חרושת השמועות סביב אירוע החטיפה לא שקטהלרגע,‏ למרות החודשים הרבים שחלפו.‏ אבל אייל רגב נאלץלהודות כי אין בידי המשפחות,‏ כמו גם בידי הצבא,‏ כלמידע ממשי לגבי אחיו.‏ ‏"אנחנו מעודכנים לגבי המשא ומתןהחטיפהב-‏ 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פרצה חוליית חיזבאללהאת גדר המערכת באזור זרעית,‏ חדרה לשטח ישראלותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל סיור של צה"ל שנע על קוהגבול בשני האמרים.‏בתקיפה נהרגו שלושה חיילי צה"ל ונחטפו שני חיילימילואים,‏ אהוד גולדווסר ואלדד רגב.‏ החולייה נסוגהלשטח לבנון עם שני החטופים.‏ טנק צה"לי,‏ שנכנסללבנון במטרה לאתר את החטופים,‏ עלה על מטען גחוןוארבעת אנשי צוותו נהרגו.‏ בניסיון לחלץ את הגופותמהטנק,‏ נהרג חייל נוסף מירי צלפים.‏מיד לאחר תקיפת חיזבאללה וחטיפתם של רגב וגולדווסרפרצה מלחמת לבנון השניה,‏ שהסתיימה כחודש לאחרמכן,‏ ב-‏‎14‎ באוגוסט 2006.בנאום לאומה שנשא ראש הממשלה אהוד אולמרטבכנסת,‏ ב-‏‎17‎ ביולי 2006, הוא הציג את יעדיו העיקרייםשל מבצע ‏"שינוי כיוון",‏ ובהם שחרור שני החייליםהחטופים,‏ רגב וגולדווסר,‏ באמצעות לחץ על חיזבאללהועל לבנון.‏ החלטה 1701 של מועצת הבטחון של האו"םקראה לשחרור החטופים ללא תנאי,‏ חיזבאללה ולבנוןלא מילאו קריאה זאת.‏מאז החטיפה לא התקבל בישראל כל אות חיים מןהחטופים.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 13 2007

‏"המדינהזה אני"‏עם החיזבאללה"‏ הוא מתנסח בזהירות,‏ ‏"יש גורם מטעםהממשלה,‏ עופר דקל,‏ סגן ראש השב"כ לשעבר,‏ האחראילטפל בענין המו"מ להשבת החטופים,‏ ואיתו אנחנו בקשר.‏מבקשים פגישה מעת לעת".‏ניסיונו כעו"ד צץ ועולה במהלך השיחה,‏ במיוחד כאשרהוא מנסה להשיב לשאלותי כיצד קורה שאינם מקבליםעדכון שוטף מראש הממשלה?‏ מדוע מאלצים את משפחותהחטופים ליזום פגישות,‏ לשוטט עד קצוות תבל על מנת לקבלתשובות?‏ ‏"מטבע הדברים,‏ כמו שאנחנו מכירים מעבודתנוכעורכי דין,‏ במשא ומתן אין עדכונים יומיומיים.‏ יש תגובותמגורמים שונים שבהם אנחנו נאחזים בכל כוחנו.‏ מנסיםלהתעדכן בכל תזוזה שמתרחשת".‏המשפחות רגב וגולדווסר התאגדו יחד בהחלטה לסייע זו לזובמאמץ הבלתי פוסק להחזיר את יקיריהן הביתה.‏ רעייתו שלגולדווסר,‏ קרנית,‏ הפכה למוכרת מאד בכלי התקשורת,‏ ויחדעמה ועם בני משפחה נוספים כתת אייל את רגליו ממדינהלמדינה,‏ בניסיון לדלות מידע על גורל אחיו החטוף,‏ ובנסיוןלמצוא את הגורם הנכון להביא לשחרורו.‏ ‏"אני ממש לא יודעמיהו האדם שיוכל,‏ בסופו של דבר,‏ להשפיע ולעזור.‏ היינובכל כך הרבה מקומות,‏ שוחחנו עם אנשי ‏'מפתח'‏ בעולם,‏ עםשרים וראשי מדינות,‏ עם מזכ"ל האו"ם.‏ אם היינו יודעים מייכול לעזור היינו יושבים ליד הבית שלו כל היום וכל הלילה עדשאלדד יחזור,‏ אבל אנחנו לא ממש יודעים".‏התגובות שקיבלו בני המשפחה בעולם היו טובות,‏ ‏"תמידאומרים לנו שרוצים לעזור ושיעזרו בנושא הזה,‏ אבל ההחלטהבסופו של דבר צריכה להיות של ראש הממשלה,‏ של מדינתישראל ועזרת המדינות האחרות יכולה לסייע אך היא אינההפתרון."‏הפסקת הכיתור - טעות גורליתמראש הממשלה עצמו,‏ הם אינם שומעים כמעט דבר.‏ ודאישאינם פוגשים בו באותה תדירות כמו בתקופה שלאחראירוע החטיפה.‏ עם כל ההבנה שהוא מגלה לתהליך המדיניהעדין,‏ אייל אינו מסתיר את מורת רוחו מהעדר התפתחויותבמישורים נוספים.‏נע בין הרצון העז להאמין בממשלה,‏ לביקורת הבלתי נמנעתמבחינתו על החלטותיה,‏ הוא אומר:‏ ‏"המדינה בחרה ללכתבאפיק של משא ומתן.‏ יחד עם זאת,‏ איני יודע אם נעשיםדברים במישורים אחרים שיכול להיות שכן היו צריכיםלהעשות,‏ למשל השקעה במודיעין,‏ קביעת מדיניות יותרקשוחה,‏ או מדיניות חוץ חד משמעית.‏ לא ברור לי למה לאעומדים על קיום החלטה 1701 של האו"ם,‏ הקוראת לשחרורהחיילים החטופים ואשר בעקבותיה הפסקנו את הלחימהבלבנון.‏ אז הפסקנו להלחם,‏ ואלדד לא חזר.‏ ישראל לא היתהצריכה להפסיק את הלחץ מול החיזבאללה,‏ את הכיתור שהיהאלדד רגבאלדד בן 27, תושב קרית מוצקין.‏בן לטובה ז"ל ולצבי,‏ אח לבני,‏ עופרואייל.‏ למד בביה"ס היסודי הממ"ד‏"מצפה"‏ בקרית מוצקין,‏ ולאחר מכן בישיבה התיכוניתבקרית שמואל הסמוכה במגמה ביולוגית ועמד בכל מבחניהבגרות.‏ למרות פטירתה של אימו טובה ז"ל,‏ כשהיהבכיתה י"ב,‏ פנה לשירות קרבי.‏ שירת בצבא שירות מלא,‏3 שנים,‏ כלוחם ביחידת גבעתי.‏ לאחר השירות נסע,‏כמו מרבית חבריו,‏ לטיול במזרח,‏ ולאחר שובו החללעבוד וללמוד במכינה האקדמית.‏ את לימודיו במכינהסיים ואמור היה להתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטתבר אילן.‏אלדד בלט בטוב ליבו ובנכונות לתרום ולעזור לכולם.‏מעורב ומעודכן תמיד בחדשות ובמתרחש סביבו.‏במסגרת לימודיו ושירותו הצבאי,‏ צבר חברים רביםהמעידים על תכונותיו הטובות.‏בין התחביבים של אלדד:‏ כדורגל,‏ היה אוהד של מכבית"א ועבר קורס מאמני כדורגל,‏ מוזיקה וספרים.‏עליהם,‏ עד שאודי ואלדד יחזרו או יועברו לצלב האדום.‏ אניחושב שזו הטעות הכי גורלית מבחינתנו ולצערנו,‏ בעקבותכך,‏ חלף זמן רב מאז החטיפה,‏ ואנחנו לא יודעים אפילו מהמצבם של אלדד ואודי.‏ מאמץ צבאי מיד לאחר החטיפה היהיכול להשיג פתרון לגבי אלדד.‏ אני לא יודע להגיד אם נכוןהיה להמשיך את המלחמה כמלחמה,‏ אבל ברור לי שהיהצורך להמשיך את הלחץ מול החיזבאללה,‏ לחץ כלכלי,‏ צבאי,‏מצור ימי,‏ פעילות של חיל האויר.‏ לחץ כלשהו,‏ שהם יבינושלמדינת ישראל חשוב משני חיילים שנשלחו למילואיםואשר יושבים בשבי בתנאים שבהם הם מפרים את כל זכויותהאדם שלהם,‏ ולא נותנים למשפחות מידע על מצבם.‏המדינה בחרה בדרך השניה,‏ המדינית,‏ שהיא אולי לגיטימית,‏אבל היא דרך ארוכה ומייגעת מאד מבחינתנו כמשפחות.‏ איןפה הוקוס-פוקוס,‏ אנחנו מודעים לזה,‏ אבל אני בטוח שאפשרוצריך לעשות יותר.‏ המדינה צריכה לגלות גמישות גם בנושאהמו"מ,‏ ולדעת שהיא תצטרך לערוך ויתורים תמורת החייליםשלנו,‏ תמורת אלדד ואודי."‏תסכולו של אייל,‏ ממה שנדמה כהעדר כל התקדמותבתהליך המשא ומתן,‏ הולך והופך ברור יותר ככל שהשיחהאיתו מתארכת.‏ ‏"העובדה היא שחלפו שנה ושלושהחודשים מזמן החטיפה.‏ אין לנו כל מידע על מצבם שלאלדד ואודי וזה למרות שהיינו במלחמה נגד החיזבאללהוגם הפסקנו אותה.‏ למרות החלטת האו"ם שאומצה חד14בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

צדדית ע"י ישראל,‏ ולא מוצתה.‏ זה מאד מתסכל."‏על המשקל שניתן לחטיפתו של גלעד שליט,‏ המוחזק ע"יהחמאס,‏ להבדיל מזה הניתן לחטיפת אחיו,‏ הוא אומר:‏ ‏"אנילא לגמרי יודע מה נעשה במקרה של שליט,‏ אבל ההבדל הואשבמקרה הזה התקבל אות חיים.‏ לצערנו,‏ החיזבאללה לאנתנו כל מידע על אלדד ואודי,‏ ולא יודעים מה מצבם.‏ אחריהחטיפה היו אנשים שאמרו שאלדד ואודי בחיים,‏ למשל ראשממשלת צרפת ושר החוץ הרוסי,‏ אבל לא הביאו שום מידעפוזיטיבי משמעותי."‏ועדת וינוגרד אינה עונהאיך אתה מסביר לעצמך את האירוע הזה?‏ אני שואלת אתאייל.‏ איך נחטפים חיילים מבין זרועותינו,‏ מאדמתנו,‏ ופשוטנעלמים?‏ ‏"אני לא מתיימר להיות פרשן",‏ הוא עונה,‏ ‏"אבלזה מתחיל מזה שמדינת ישראל עזבה את לבנון והשאירהלחיזבאללה את השטח שהיה פעם בשליטתנו,‏ את רצועתהבטחון,‏ שיעשו שם מה שהם רוצים,‏ וממשיך בזה שהמדינהלא מיגנה מספיק את הקו שבו אלדד נסע.‏ לא מיגנו במצלמותולא למדו לקח מהחטיפה הקודמת שהיתה די דומה ולאחריה,‏לדעתי,‏ לא עשו דבר - לא מבחינה מלחמתית או פיזית,‏ וגםלא מבחינה תקשורתית.‏ למעשה,‏ לא היתה שום תגובה שלישראל,‏ גם אז בחרו בדרך המו"מ,‏ שהבשיל לכדי הסכם רקאחרי שלוש שנים.‏ הם נהרגו מיד ביום החטיפה אבל הם חזרוהביתה".‏אייל מביע את מחשבותיו בקול,‏ ופוכר את ידיו באי נוחותניכר.‏ כמה למידע באשר לגורל אחיו,‏ הוא מנסה כל אפיקאפשרי כדי לדחוק במדינת ישראל להתקדם אל עבר פתרוןטוב ומהיר.‏ עוקב אחר כל פיסת מידע,‏ אחר כל תזוזה במשאומתן ובהתנהלות המדינית,‏ החליט לפני מספר חודשיםלהשמיע את ביקורתו על החלטות בממשלה גם בפני ועדתוינוגרד.‏ אלא שחברי הועדה,‏ כמסתבר,‏ החליטו כנראה שלאלהקשיב לאייל,‏ ולא טרחו אף להשיב לפנייתו אליהם.‏‏"אני חושב שהחלטת המדינה לסגת מלבנון ולאמץ אתהחלטת 1701 של האו"ם,‏ ללא מתווה של לוח זמנים להעברתאלדד ואודי לצלב האדום או לשחרורם,‏ היא החלטה מאדשגויה,‏ שצריכה לעמוד במבחן של דו"ח וינוגרד.‏ לצערי,‏ אניחושש שהדו"ח לא ירצה לעסוק בהחלטה הזו.‏ פניתי לחבריהועדה אחרי פרסום הדו"ח,‏ ביקשתי לבוא ולהופיע בפניהועדה,‏ לספר להם את עמדתי כדי שיוכלו לדון גם בנושאהזה ולהחליט.‏ מבחינתי,‏ זהו נושא שראוי לדון בו בועדה,‏ הריזו החלטה של מדינת ישראל,‏ שראוי היה לבחון אותה.‏ לצערי,‏לא נעניתי עד היום".‏גם לשכת עורכי הדין יכולה לעזורככל שהתעלמות חברי ועדת וינוגרד מכאבו של אייל ובקשתולהשמע צורמת,‏ בדרך כלל,‏ כאבן של המשפחות איגד סביבןאלדד ואייל רגבתומכים רבים.‏ אייל מספר לנו על הצעות לעזרה מכל קצוותעולם.‏ ‏"אנחנו מקבלים אלפי מכתבי תמיכה הביתה,‏ מבתיספר וגני ילדים,‏ תנועות נוער.‏ פונים אלינו אנשים שמארגניםחוגי בית ורוצים להקדיש זאת לחטופים,‏ אנשים שמתנדביםלארגן עצרות ואירועים לטובת קידום הענין.‏ זה עוזר לנוקצת,‏ מראה שבאמת אכפת לציבור,‏ זה הרי לא נושא פרטירק שלנו,‏ זה ממש ענין של כל המדינה."‏גם עורכי הדין אינם יוצאי דופן,‏ ‏"חברים למקצוע בהחלטמתעניינים,‏ כל אחד לפי דרכו - יש שתולים דגל,‏ או מוכניםלהשתתף באירועים,‏ או מבקשים שאודיע מתי יש עצרתכדי שיוכלו לבוא.‏ גם היו"רית של מחוז חיפה,‏ חלי בן ארי,‏נפגשה איתי כמה פעמים מאז החטיפה והציעה את עזרתהותמיכתה,‏ נציגי ועד המחוז נפגשו איתי לאחר החטיפה,‏ ואףדאגו להעמדת אוטובוסים להסעת החברים לעצרת הזדהותועוד."‏וכמו כולם,‏ גם אני בודקת כיצד נוכל אנו חבריו עוד לסייע,‏להקל,‏ לתמוך,‏ ואייל מביע משאלה:‏ ‏"הייתי שמח אם הגוףהגדול הזה,‏ לשכת עורכי הדין,‏ יאמץ את המקרה,‏ ויצטרףבקריאה מוסרית וערכית לראש הממשלה,‏ הדורשת ממנולעשות את כל המאמצים ולא לשכוח.‏ שראש הממשלה ידעשעומד מולו גוף שדורש ממנו לעשות הכל.‏ אני חושב שזהיכול לעזור להכריח את מי שמנהל את המשא ומתן להיותיותר יצירתי,‏ יותר מחויב לנושא הזה.‏ להכריח את המדינהלהחזיר את אלדד הביתה."‏תגובת ראש הלשכהעו"ד יורי גיא רון ויו"רועד מחוז חיפה עו"דרחל בן ארי:‏‏"אייל,‏ אנחנו אתכם!‏מוכנים להירתם לכלפעילות אשר תסייעלהשיב את הבנים הביתה.‏מבלי לעסוק בענייניםבטחוניים,‏ הלשכה עשתהזאת גם בעבר וככלשתוכל לסייע תעשה זאתגם בעתיד".‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 15 2007

נשיאויות ועדות במחוז חיפה - 2007*סגן יו"ר הוועדהיו"ר הוועדה שם ועדה חוה מרצקיאיתן לדרר אתיקה מקצועית*‏ ג'ובראן ג'ובראןכספים*‏פרנסהיוסי הודהצפת המקצועמיכאל גבעג'סאן אבו ורדה תעסוקה ואסים פלאחרסמי זחאלקה שילוב עו"ד ערבים בשירות הציבורי איתמר ענביעידוד עסקים לשכור שירותים משפטיים מקומיים דנה נוףאמיר להטעו"ד במעגל החדש)עו"ד שאינם עובדים במשרדי עו"ד ו/אוכיועצים משפטיים(‏הסגת גבול המקצועחוה מרצקי 1.9.07 - 31.8.08תומר גונן מ-‏ 1.9.08קהילהתומר גונןקרן אניספלד עורכי דין למען הקהילה ‏)לרבות תוכנית ‏"שכר מצווה"(‏ ועדות מקצועיותענת רוזנראילן גורביץ עבודה תומר גונן 1.9.07-31.8.08יעל פנקס מ-‏‎1.9.08‎מיכאל כרמל +יחיאל ליפשיץתמי אולמןפלילי איל מרץאריאל פלביאן מקרקעין פרופ'‏ דן בייןמיסיםעמוס צדיקהגיא אופיר משפחה וביה"ד הרבני יורם גורי 1.9.07-31.8.08רבקה ינקו פינקלשטיין מ-‏‎1.9.08‎נזיקיןאלון וולךפשיטת רגלשוקי בן חיים + אליק גרץאורי גולדקורן הוצאה לפועל יובל שוסהייםרמי סימיס תעבורה מירב ויסיואב צח-וכס נכי צה"ל שירי פילוסוףאורית אסנין גישור רבקה ינקו 1.9.07 - 31.8.08חברות וחברים יקרים,‏בישיבת ועד המחוז שהתקיימה ביום שני,‏03.09.07, נבחרו נציגי המחוז בוועד המרכזיובמועצה הארצית,‏ בעלי תפקידים ונשיאויותהוועדות.‏נציגי המחוז במועצה הארצית:‏עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏עו"ד נזיה חלביעו"ד יוסי חכםעו"ד מיכל שקד ועו"ד ג'ובראן ג'ובראן יכהנוכחברי המועצה בהמשך הקדנציהיורם נאומןנוטריוניםאמיל נחאסעמית קורן מנהלי ותכנון בניה חאתם יאסיןערן ארבלי שלטון מקומי ‏)כולל ביהמ"ש לעניינים מקומיים(‏ בתי משפטאמנון שור + ענת נשרחיים קינן בית המשפט המחוזי הישאם דאודיורם גורי בתי משפט השלום במחוז חיפה בית משפט בעכו ואאל חלאילהחאתם יאסין +אורי בן שושןנאסר סנעאללהבית משפט בקריות ונהריהאילן פורתבית משפט בחדרהמוסטפא ראפעבית דין שרעיג'יהאד עזאם+מתעב פאלחבית דין דרוזיסאמר בשארהג'והיינה ג'ובראן בית הדין הכנסייתי שונותיוסי חכםיהודית קורן השתלמויות יעל שפר + סירין עאסיארנה מרקו סולומון ‏)מ"מ יו"רהוועדה(‏תרבות ואירועיםעדו אמירטל פפרני קובלים אסף גרשגורןתומר שטרית ספורט יעל שפררווחה וסיוע לחבריםשרה ברזילימכרזים וביטוחאורן שגבספריותשלמה אבנייעקב חיון ותיקים אבישי קוןורד סימון 1.9.07-31.8.09 צעירים אורי גילתנטע ארז מחשוב מאמנים ומתמחיםקידום מעמד האישהנכסים‏"בדלתיים פתוחות"‏ - עורכת ראשיתדין ואומר - עורכת ראשיתמוקדיםחתאם סעב+יואב אניספלדאורלי ספיר סחייקאלכס בית הלחמימיכל שקדיהודית קורןרכז השתלמויותאחראי מוקד מוקד נירה הירשסלים וקים נהריה אחמד אסדי + אלי סבןנאסר סנעאללה + מוחמד עלי עכו חאתם יאסין + ואאל חלאילהסחניןפרג'‏ טהא + תמרה ולסקיעאדל עלי כרמיאל נכד נכדשפרעםרפיק ג'באריןאום אל פחםאילנית אימבר + איריס ווגסטףמוחמד לוטפי שלוחת חדרה ***בישיבת המועצה הארצית שהתקיימהביום 4.9.07 נבחרו:‏עו"ד מוחמד לוטפי,‏לתפקיד מ"מ יו"ר המועצה הארציתעו"ד חוה מרצקי,‏לתפקיד סגן יו"ר המועצה הארציתלחברים בוועד המרכזי:‏עו"ד נזיה חלבי,‏ נציג המחוז בוועד המרכזיעו"ד מוחמד לוטפי,‏ נציג איכות המקצועעו"ד חוה מרצקי,‏ נציגת לשכה אחרת***20לשכת עורכי הדין בישראלועד מחוז חיפהבעלי תפקידים שאושרו ע"י ועדהמחוז,‏ בישיבתו מיום 03.09.07:עו"ד יורם גורי,‏ מ"מ יו"ר הוועדעו"ד נאסר סנעאללה,‏ סגן יו"ר הוועדעו"ד שוקי בן חיים,‏ גזברעו"ד אליהו שילה,‏ התובע הראשי‏*החברות בוועדות המפורטות להלן,‏ למעטאלו המסומנות בכוכבית,‏ פתוחה להצטרפותוכל המעוניין להיות פעיל באיזו מן הוועדותמוזמן לשלוח למזכירות הלשכה הודעהעל כך.‏נשמח להשתתפותכם ותרומתכם לפעילותהמגוונת המתוכננת לחברי המחוז.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

תוכנית עבודה של בתי משפט השלום במחוז חיפה לשנה הקרובהעו"ד יורם גורי,‏ יו"ר ועדת בתי משפט השלוםלנוחיות החברים,‏ העלינו לאתר האינטרנט של ועד המחוז את תוכנית העבודה השנתית המפורטת של בתי משפט השלום,‏כפי שנמסרה לנו ע"י הנשיא אהוד רקם,‏ לרבות רשימת כלל השופטים,‏ הרשמים והמזכירים הראשיים,‏ חופשות ושבתונים,‏ תורנויות והרכבים.‏בית משפט השלום חיפה - תורנויות שופטים ‏)עד חודש ינואר 2008(פלילי ‏)מעצרים(‏אזרחיכב'‏ השופט/תמוצ"ששבוע תורנות כב'‏ השופט/תס"נ א'‏ הברת'‏ פרי-נאות א'‏ דגןג'‏ אנגל ‏)יום א'‏ נאות פרי(‏ג'‏ אנגלע'‏ אטיאסא'‏ אליקיםא'‏ אליקים ע'‏ חן ברק + א'‏ שדהש'‏ שרש'‏ שרש'‏ לבנוניי'‏ פרדלסקיע'‏ קוטוןר'‏ חדידז'‏ פלאח + ע'‏ קוטוןא'‏ סלאמה ברסלב + י'‏ וגנר)ג,ה(‏ס"נ ח'‏ שילוניס"נ ח'‏ שילוני ב'‏ טאובר18.11.07-24.11.0725.11.07-1.12.072.12.07-8.12.079.12.07-15.12.0716.12.07-22.12.0723.12.07-29.12.0730.12.07-05.1.08בית משפט השלום עכו - תורנויותפליליבתאריכים 1.9.07-31.1.08ימים א'‏ ו-ב'‏ - השופט סאלח יום ד'‏ - השופט חאמדיום ג'‏ - השופטת בש יום ה'‏ - השופט אלתרבית משפט השלום חדרה תורנויות שופטים עד 31.12.07 כפוף לשינויים עקב אילוצי המערכת.‏מוחסן - פלילי ימים א',‏ ב'‏ ו-‏ ד'‏שופט מוקד אזרחי ‏)נזיקין(‏ ג'‏ ו-‏ ה'‏שרעבי - אזרחי ימים א'-ה'‏אסיף - אזרחי ימים א'-ה'‏פוקס - אזרחי א',‏ ב',‏ ד'‏ ו-‏ ה'‏תעבורה ימי ג'‏ אחה"צ עד 31.12.07קפלן - פלילי א'-ה'‏גינות - פלילי ב',‏ ג',‏ ה'‏ אחה"צתעבורה א'‏ בבוקר,‏ ד'‏ אחה"צגופמן - אזרחי ג',‏ ה'‏פלילי א',‏ ב'‏ ו-‏ ד',‏ יום ה'‏ אחה"צפלד - תביעות קטנות א'-ה'‏ בשבועהחל מ-‏ 1.1.08 תעבורה יום ג'‏ בשבוע‏)אם לא ימונה שופט תעבורה(‏שבוע תורנות18.11.07-24.11.0725.11.07-1.12.072.12.07-8.12.079.12.07-15.12.0716.12.07-22.12.0723.12.07-29.12.0730.12.07-5.1.08בית משפט השלום קריות לוח תורנויות שופטים מוצ"ש וערבי חג ‏)עד פברואר 2008(שם השופטתאריך שם השופט תאריך שם השופט תאריך מאזן15/12/07 לוי 24/11/07 ארגמן 03/11/07 נווה22/12/07 שחורי 01/12/07 בית-נר 10/11/07 לאופר29/12/07 לוקיץ'‏ 08/12/07 אלון 17/11/07 הנשיאה בלהה גילאור,‏ לרבות הרכבים ותורנויות.‏השופטים האחראים על המדוריםמדור אזרחי:‏ ס"נ ש'‏ ברלינרמדור מינהלי:‏ ס"נ ג'‏ גינתמדור ערעורים:‏ ס"נ י'‏ גרילמדור פלילי:‏ השופט א'‏ שיף,‏ בהעדרו - השופט ר'‏ שפיראובהעדרו - השופט י'‏ אלרון.‏מועדי שבתון של השופטיםש'‏ שטמר - 15.3.08-15.7.08מ'‏ נאמן - 1.12.07-23.3.08 ‏)שבתון לקראת פרישה(‏ר'‏ חופרי-וינוגרדוב - 1.4.08-1.3.09 ‏)שבתון לקראת פרישה(‏רשימת תורנויות בצווי מניעה ארעייםהשופט י'‏ כהן ‏)יום א'(,‏ השופט י'‏ עמית ‏)יום ב'(,‏ השופט ג'‏ גינת,‏ ס"נ ‏)יוםג'(,‏ השופט ר'‏ סוקול ‏)יום ד'(,‏ השופטת ב'‏ בר-זיו ‏)יום ה'(.‏מוצ"שכולל מוצ"שכולל מוצ"שכולל מוצ"שכולל מוצ"שע'‏ קוטוןא'‏ סלאמהכולל מוצ"שגליק - משפחה א'-ה'‏ארגמן - פלילי א'-ה',‏ בימי א'‏ עובדת אחה"צמסארווה ‏-עניינים מקומיים א',‏ ג'‏ ו-‏ ד'‏פלילי ב'‏ תעבורה יום ה'‏בימים ב'‏ ו-‏ ה'‏ העבודה אחה"צתוכנית עבודה של בית המשפט המחוזי בחיפה לשנה הקרובהעו"ד חיים קינן,‏ יו"ר ועדת בית משפט מחוזילנוחיות החברים,‏ העלינו לאתר האינטרנט של ועד המחוז את תכנית העבודה השנתית המפורטת של בית המשפט המחוזי בחיפה,‏ כפי שנמסרה לנו ע"ילוח תורנות דו שבועית ‏)כפוף לשינויים(‏ ‏)עד חודש מרץ 2008(שופט תורן,‏ אזרחי ופלילי,‏ החל מהשעה 15:00 ואילך,‏ לרבות צווי מניעה,‏ מעצרעד תום ההליכים ובקשות נלוות וכן עררים על מעצרים של בית משפט שלום:‏מ'‏ פינקלשטיין 4.11.07-17.11.07ש'‏ שטמר 18.11.07-1.12.07כ'‏ סעב 2.12.07-15.12.07ד'‏ סלע 16.12.07-29.12.07ר'‏ למלשטרייך-לטר 20.12.07-12.1.08א'‏ רזי 13.1.08-26.1.08א'‏ קיסרי 27.1.08-9.2.08י'‏ אלרון 10.2.08-23.2.08ע'‏ גרשון 24.2.08-8.3.08בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 21 2007

בהעדרה ג נ המאת:‏עו"ד רוןברנטבכל הצניעות וכדעהאישית,‏ אני סבורכי במידה ובציבורהרחב ייתפס עורךהדין גם כמי שניתןלפנות אליו בבקשתעצה או במתן שירותסימלי - ללא חיובבתשלום,‏ ישפרהדבר את מעמדנולאין שיעור22בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007איך אנחנו נראים..‏ ?!טיפול משפטי בהתנדבות כמנוף לשיפורתדמית עורכי הדין בעיני הציבורההבעיה עם בדיחות על עורכי דין היא שעורכי הדין חושביםשאינן מצחיקות וכל השאר חושבים שהן אינן בדיחותכלל....‏בעבר הלא רחוק נהנה עורך הדין,‏ אפריורית,‏ מתדמית שלמכובדות,‏ יוקרה,‏ הגינות ומהימנות.‏ מונח כמו ‏"שיק של עורךדין"‏ או ‏"מילה של עורך דין"‏ היו שם נרדף לדברים בטוחים,‏ודאיים.‏ תדמית המקצוע הייתה מאז ומעולם ערך עליון,‏ אשרבלעדיו יקשה מאוד על עוה"ד לתפקד.‏בצער רב,‏ ניתן לומר כי ב"יושר"‏ זכינו לכך שמעמד עורכיהדין בישראל הגיע לשפל חסר תקדים.‏ בעיני הציבור הרחבנתפסים עורכי הדין כ"רודפי בצע",‏ ‏"מחרחרי ריב",‏ ‏"עוכרידין",‏ ‏"שכירי חרב",‏ ‏"בלתי אמינים"‏ ועוד.‏ברשימה קצרה זו לא אתיימר לנתח אתהסיבות שהביאו למצב מצער זה.‏ האםבריבוי עורכי הדין נעוץ הדבר?‏ האםבתחרות הפרועה?‏ האם בריבוי מוסדותהלימוד או שמא בפיחות כללי שחלבחברה?‏ ואולי כולן באופן מצטבר?‏כל שאנסה הוא להציע דרך לשינויתדמיתנו הירודה ועצירת הפיחותהמתמיד בכבוד המקצוע.‏ייצוג בהתנדבות:‏חיצים רבים המופנים כלפי עורכי הדיןמכוונים לנושא שכר הטרחה.‏ לפיכך,‏ אניסבור כי ייצוג בהתנדבות ומתן שירותיםשונים ללא תשלום,‏ עשויים לשפר אתתדמית עורכי הדין לאין שיעור.‏בתשלוםלשכת עורכי הדין,‏ בהכירה במחוייבות הציבורית של עורכיהדין כלפי החברה בכללותה ‏)מעבר להשקפה המסורתית אשרראתה כערך עליון את המחוייבות כלפי הלקוח הספציפי(,‏הקימה לפני שנים ספורות את הפרויקט המבורך של ‏"שכרמצווה".‏ במסגרת פרויקט זה מוענק סיוע משפטי,‏ חינם איןכסף,‏ למי שעומד בתנאי הזכאות של הפרויקט.‏מבלי לפגוע בחשיבותו של הפרויקט ‏)אשר גם משרדי נוטלבו חלק(‏ אני סבור כי אין בו כדי לשנות שינוי משמעותי אתהאווירה הציבורית כלפי עורכי הדין.‏ייצוג בהתנדבות,‏ על ידי עורכי דין,‏ לא כ"מבצעים הרואיים"‏לטובת מעוטי יכולת ‏"שעמדו בתנאי הזכאות של הפרויקט"‏אלא כחלק משיגרת יומנו,‏ ‏"בקטנה"‏ ‏)אימות חתימה,‏ מתןעצה,‏ ניסוח כתב הגנה בתביעות קטנות וכד'(,‏ עשוי לדעתי,‏לשפר את תדמית עורכי הדין כתורמים מהידע המשפטישצברו ומהכוחות המשפטיים אשר הדין מקנה להם,‏ לטובתהכלל ושלא על מנת לקבל פרס,‏ כגמילות חסדים.‏לצד מתן שירותים סמליים אלה,‏ במסגרת שיגרת הפעילותבמשרד,‏ ראוי שכל עורך דין,‏ אחת לתקופה,‏ ‏)שבוע,‏ חודש,‏רבעון - ככל שיראה לנכון(‏ ייטול ייצוג לקוח בתיק משפטי‏"כבד",‏ בהתנדבות,‏ לאחר ששוכנע כי הלקוח הינו חסריכולת.‏בנקודה זו אבקש מעט להרחיב:‏גמילות חסדים ‏)גמ"ח(‏ היא מושג המשקף את החובה על פיההלכה,‏ להיטיב עם הזולת בכל אמצעי אפשרי:‏ ממונו,‏ גופו‏)עזרה פיזית(,‏ נפשו ‏)חיוך,‏ מילה טובה(,‏ שכלו ‏)מתן עצהטובה או הדרכה מועילה(.‏מקור שם המושג הוא מהמילה חסד,‏שמשמעותה הטבה ונתינה,‏ ללא כלבהתנדבותחשבון ומידה ולפנים משורת הדיןהקבועה והרגילה.‏במקומות רבים במקרא מודגשתהחשיבות הרבה של מצוות שונות ביןאדם לחברו ‏)לדוגמה:‏ שלושים וששפעמים התורה מצווה על היחס הראויכלפי הגר,‏ היתום והאלמנה(.‏ גם חז"להדגישו ביותר את חשיבות גמילותהחסדים.‏ במשנה נאמר ‏"על שלושהדברים העולם עומד:‏ על התורה ועלהעבודה ועל גמילות חסדים"‏ ‏)מסכתאבות(.‏בכל הצניעות וכדעה אישית,‏ אני סבור כיבמידה ובציבור הרחב ייתפס עורך הדיןגם כמי שניתן לפנות אליו בבקשת עצה אובמתן שירות סימלי - ללא חיוב בתשלום,‏ישפר הדבר את מעמדנו לאין שיעור.‏טענה אשר נשמעת מעת לעת גם כנגד פרויקט ‏"שכר מצווה"‏ותישמע בודאי גם כנגד היוזמה המועלית על ידי היא כי ייצוגבחינם יפגע בכיסם של עורכי הדין.‏ בטענה זו אין כל ממש,‏שהרי הייצוג במסגרת ‏"שכר מצווה"‏ או הייצוג חינם אין כסףבתיקים של ממש,‏ המוצע על ידי,‏ מתייחסים לאותם מעוטייכולת אשר,‏ ממילא,‏ אין ידם משגת לשכור ייצוג משפטיבשכר ואילו מתן השירותים הסימליים ללא חיוב,‏ ממילא לאהיה בו,‏ אף אם היה נעשה בשכר,‏ כדי להעשיר מאן דהוא.‏הקוד האתי של חלק מלשכות עורכי הדין בארה"ב קובע כיעל כל עורך דין לתרום מכסת שעות מסוימת כ"פרו בונו".‏כך,‏ כחובה אתית של ממש.‏ לשכת עורכי הדין האמריקאית,‏המכירה בכך שיש בפעילות הפרו-בונו כדי לשפר את תדמיתעורכי הדין בחברה והרואה בזכות לשאת בתואר גם כחובה

בהעדרה ג נ המאת:‏עו"ד מוחמדלוטפיעוד בטרם יבשהדיו מעל החלטתביהמ"ש העליוןבבג"צ 8276/05עדאלה-המרכזהמשפטי לזכויותהמיעוט הערביבישראל נ'‏ שרהביטחון,‏ בעניין‏"חוק האינתיפאדה",‏מתעקשים ‏"גורמיםנאורים"‏ בכנסתובמשרד המשפטיםלהחזיר את החרפהלספר החוקיםהישראלי בדמותהתיקון מס'‏ 8 לחוק.‏24בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007מבין אפליה לגזענותהצעת התיקון החדשה ל"חוק האינתיפאדה"‏מלל רב נשפך על החלטתו של ביהמ"ש העליון בעניין חוקהנזיקין האזרחיים ‏)אחריות המדינה(,‏ התשי"ב-‏‎1952‎‏,‏ הידועבכינויו כ"חוק האינתיפאדה",‏ וביטולו של סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקוןמס'‏ 7 לחוק,‏ אשר כזכור העניק למדינה פטור מאחריותלתשלום פיצוי בגין נזק ישיר או עקיף שנגרם ב"אזור עימות"‏בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון,‏ אגב קביעת ביהמ"שהעליון ‏-בשבתו כבג"צ - כי סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ הנ"ל אינו חוקתיואינו עומד במבחן המידתיות הקבוע בחוק יסוד כבוד האדםוחירותו.‏ עם זאת,‏ בג"צ השאיר על כנו את סע'‏ ‎5‎‏)ב(‏ לתיקוןמס'‏ 7, הפוטר את המדינה מאחריות לפיצוי בגין נזק שנגרםבעת פעולה מלחמתית לנתין מדינת אויב או חבר בארגוןמחבלים או מי שפעל מטעמם,‏ כלשון הסעיף.‏הדים רבים נשמעו לאחר מתן פסק הדין בין תומכים נלהביםובין מתנגדים נחרצים.‏ בשורה התחתונה,‏ נראה היה כי בג"צהצליח,‏ במידת מה,‏ לסלק מספר החוקים הישראלי כתםשחור גדול ומעיק,‏ בדמות סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ הנ"ל,‏ אשר מלכתחילההוטמע בחוק מתוך אוריינטציה פוליטית מובהקת,‏ נטולתהיגיון ומוסר.‏אין צורך להכביר מלים אודות חשיבותו המשפטית והמוסריתשל פסק דינו הנ"ל של בג"צ,‏ אשר בבטלו את סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקוןמס'‏ 7 לחוק,‏ עשה חסד גדול עם מערכת המשפט הישראלית,‏הן במסגרת המשפטית הפנימית,‏ והן אל מול קהיליותהמשפט הבינלאומיות.‏ בג"צ החזיר בעצם למערכת המשפטהישראלית חלק מהמוסריות והשפיות,‏ באמצעות ביטולו שלסעיף מקפח בחוק,‏ אשר בלאו הכי היה שנוי במחלוקת וגרראחריו לא מעט ביקורות חריפות בישראל ובעולם.‏הדברים מקבלים משנה חשיבות לאור העובדה כי מדוברבפסק-דין אשר ניתן פה-אחד,‏ דבר שבפני עצמו משמשאינדיקציה ברורה למידת הבעייתיות,‏ בלשון המעטה,‏ שלהחוק בכלל,‏ ושל סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לתיקון מס'‏ - 7 בפרט.‏מחזירים הבושה לספר החוקיםתשעה חודשים בלבד חלפו מאז החלטת בג"צ והנה למדיםאנו כי בישראל 2007 יש מי שמתעקש להחזיר את הבושהלספר החוקים שלנו,‏ בדמות הצעת חוק חדשה/ישנה שכברקיבלה תווית ושם רשמיים:‏ הצעת חוק הנזיקין האזרחיים‏)אחריות המדינה(‏ ‏)תיקון מס'‏ 8(, התשס"ז-‏‎2007‎‏.‏התיקון המוצע משנה את הגדרת המונח ‏"פעולה מלחמתית"‏הקבועה כיום בחוק ומחיל את הסייג לאחריות בגין תביעותשל תושבים פלסטינים הקבוע בסע'‏ ‎5‎‏)ב(‏ לחוק גם עלתושבי רצועת עזה,‏ החל מתום יישום תוכנית ההתנתקות.12.9.2005כן קובע התיקון המוצע מספר הוראות בעלות אופי דיוניביחס לתובענות בשל ‏"פעולה מלחמתית"‏ כאמור,‏ ובכלל זההקביעה בדבר קיומה של ‏"חזקה"‏ בסיטואציה שבה נותן שרהביטחון תעודה בכתב,‏ לפיה בשטח מסוים באזור ובמועדמסוים,‏ אירעו ‏"פעולות מלחמתיות";‏ חזקה שנזק שנגרםבאותו שטח ובאותו מועד ע"י צה"ל או כוחות הביטחון,‏ נגרםעקב פעולה מלחמתית.‏כמו כן,‏ קובעת הצעת החוק הוראה בעניין סמכות שיפוטמקומית ייחודית,‏ כך שתובענות שעילתן נזק שנגרם ע"י צה"לבאזור עימות,‏ אזי הסמכות המקומית הבלעדית תהיה נתונהלבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע בלבד.‏בין אם מדובר בהצעת חוק ‏"פרטית"‏ של גורם כזה או אחר,‏ובין אם מדובר במהלך אותו יזם או הכשיר משרד המשפטים‏)האחראי בין היתר על הפרקליטויות האזרחיות במדינה שעלכתפיהן מוטל ‏"עול"‏ הטיפול וייצוג המדינה בתביעות מהסוגדנן (, הרי שמדובר בהצעת חוק בלתי חוקית ובלתי מוסריתבעליל,‏ שבאה לצמצם את אחריות המדינה בנזיקין.‏ זאתחרף העובדה הבסיסית כי דיני הנזיקין הם אחד המכשיריםהעיקריים באמצעותם מגינה שיטת המשפט על זכויות הניזוקלקניין,‏ לחיים,‏ לחירות,‏ לכבוד ולפרטיות,‏ ובאמצעותם נקבעהאיזון בין זכות הפרט לבין האינטרס הציבורי.‏ שלילתה שלהאחריות הנזיקית או צמצומה,‏ פוגעים בהגנה על זכויות אלה;‏זכויות שקיבלו מעמד על בספר החוקים,‏ משעוגנו במסגרתחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.‏אין ספק כי הצעת החוק הזאת מעמיקה לאין שיעור את תחושתהקיפוח והאפליה כלפי המדינה,‏ ומעוררת תחושת ניכור קשהכלפי מוסדות החקיקה בה,‏ שכן עיון בנוסח הצעת החוק מלמדעל ניסיון בוטה מצד יוזם התיקון לעשות ‏"פלסתר"‏ מהחלטתבג"צ בעניין עדאלה הנ"ל,‏ לאור התנאים והחריגים החדשיםהמוצעים בה,‏ הנעדרים כל מידתיות וסבירות,‏ אף מעבר לחוסרהמידתיות שאפיין את סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ שנפסל!‏התיקון המוצע מס'‏ 8 פשוט סותם את הגולל,‏ הלכה למעשה,‏ונועל את דלתותיו של בית המשפט בישראל מלדון בתביעותשל פלסטינים שנפגעו כתוצאה ממעשה או מחדל של כוחותהביטחון;‏ דבר המהוה פגיעה אנושה בזכות הגישה לערכאות,‏שהינה זכות בסיסית כשלעצמה,‏ השואבת את חיותה מחוקיסוד כבוד האדם וחירותו.‏מה ‏"מיוחד"‏ בבאר שבע ובירושלים?‏הדברים מקוממים במיוחד לאור העובדה כי גם לאחר ביטולושל סע'‏ ‎5‎‏)ג(‏ לחוק,‏ ועוד בטרם חקיקתו של התיקון מס'‏ 8המוצע,‏ תובעים או נפגעים פלסטינים עדיין אמורים להתמודדעם שורה ארוכה של מכשולים ותנאים הקבועים בחוק,‏דוגמת התנאים שבסע'‏ ‎5‎‏)א(‏ לחוק שחוקק במסגרת התיקוןמס'‏ 4, אשר כזכור לא בוטל ע"י בג"צ,‏ ואשר כשלעצמו מציב

➡עפולהבאר שבעבפני ניזוקים ונפגעיםפלסטינים מכשולים כבדיםבדרכם לדלתו של בית המשפט הישראלי.‏במיוחד בכל הקשור לתנאי בדבר מתן הודעה בכתב למדינהתוך 60 יום מהאירוע,‏ בהתאם לטופס הודעה מיוחד,‏ שאם לאכן,‏ בית המשפט יהיה מנוע מלדון בתביעה אלא רק מטעמיםמיוחדים שיירשמו,‏ וכן בדבר קביעת התיישנות מקוצרת בתשנתיים להגשת תובענה משפטית לבית המשפט.‏עניין חמור לא פחות העולה מהצעת החוק החדשה הואכאמור ההוראה הדיונית בדבר ייחוד הסמכות המקומית לדוןבתביעות מכוח החוק לבתי המשפט המוסמכים בירושליםובבאר שבע בלבד.‏ בהסבר להצעת החוק נכתב כי בתי המשפטהאלה נקבעו בהתאם לקרבתם הגיאוגרפית לשטחים באיזור,‏ולאור חוסר היעילות בהתדיינות בבתי המשפט ברחביהמדינה,‏ שיש בה משום הכבדה על הצדדים,‏ וכן לאור הצורךבהתמקצעות ויצירת אחידות בפסיקה.‏האומנם?‏ האם העיר ג'נין קרובה יותר לבתי משפט אלהמאשר לבית המשפט בעפולה או בנצרת?‏ על איזו יעילותבדיוק מדברים מנסחי ההצעה,‏ והאם נושא ההתמקצעותויצירת אחידות בפסיקה רלוונטי אך ורק לסוג זה שלתובענות?‏ מדוע איננו מוצאים ‏"יעילות"‏ כזו בחוקים אחריםהקשורים לתובענות אחרות בנזיקין?‏ היכן נעלמה חשיבותהשל הנגישות של תובעים לכל בתי המשפט בארץ,‏ ובמיוחדבתביעות כנגד המדינה ?אין ספק כי ההוראה הדיונית הזאת,‏ טומנת בחובה כוונהברורה להערמת מכשולים נוספים ודווקא כן להכביד עלהצדדים,‏ ובמיוחד כוונה להרחיק את התובעים הפלסטיניםמהשופטים במחוזות חיפה והצפון בכלל,‏ ומהשופטים הערביםהמכהנים שם - בפרט.‏ זאת,‏ מתוך תפיסה תמוהה כי ‏"שופטערבי טוב לערבים",‏ ובמיוחד לאור הביקורת שהושמעה מצדגורמים כאלה ואחרים בעניין הגשת התביעות של ‏"הערבים"‏בבית המשפט בנצרת,‏ שם נמצא מספר השופטים הערביםהגדול ביותר,‏ ביחס לשאר בתי המשפט בארץ.‏תקדים חמור לאפליה על רקע גזעניהתפיסה הזאת ביחס לשופטים הערבים,‏ אשר בעטיהמבקשים ‏"מקבלי ההחלטות"‏ ו"המציעים הנאורים"‏ בישראלשל ימינו,‏ הינה תפיסה מעוותת המטילה דופי וחוסר אמוןבפועלם של השופטים הערבים בכלל,‏ ומהווה תקדים חמורלאפליה על רקע גזעני בין שופטים ערבים ליהודים,‏ בניצוחושל משרד המשפטים אשר אינו משמיע את קולו נחרצותכנגד מהלכים פסולים דוגמת המהלך המביש הזה.‏ אדרבא!‏האחראים במשרד המשפטים נותנים יד ואף יוזמים ומכשיריםאת הקרקע לקבלת הצעות פסולות,‏ מוסרית וערכית,‏ דוגמתהתיקון מס'‏ 8 המוצע לחוק.‏תסריט הבלהות הוא כי אפילו ובסופו של יום לא תשתכללההצעה לכדי תיקון מחייב בחוק,‏ התחושה בקרב השופטיםהערבים בכל בתי המשפט בארץ תהיה כי פסקי-דינםבתביעות פיצויים כנגד המדינה,‏ יימצאו תמיד תחת זכוכיתמגדלת ועיניים בוחנות ולא ענייניות.‏ ייתכן בהחלט כי זו בעצםהמטרה האמיתית מכל הרעיון הפסול בדבר ייחוד הסמכותהמקומית לבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע.‏ האם כךהיינו רוצים לראות את המערכת המשפטית מתנהלת ? תחתלחצים מוסווים בהשפעה של מהלכים פוליטיים נפסדים ?!בכל מדינה דמוקרטית,‏ נאורה ומתוקנת,‏ אמונים משרדהמשפטים והעומד בראשו על הגנת זכויות האדם והאזרח,‏שמירה על מערכת משפטית צודקת ויציבה,‏ ביסוס אושיותהדמוקרטיה והנחלת ערכים נאורים.‏ אך תחת זאת,‏ בישראל2007 אנו עדים לתמונה הפוכה,‏ שבה נוטלים משרד המשפטיםוהעומד בראשו חלק נכבד במשב הרוח ובטלטלה העוברים עלהמערכת המשפטית,‏ כשהשיא מבחינתנו הוא הכשרת הקרקעלחקיקה של חוקים בעלי גוון גזעני ‏)דוגמת חוק האזרחות,‏חוק השבות וחוק האינתיפאדה(‏ ושנדמה כי נלקחו מדפיםאפלים ונשכחים מההיסטוריה של המאה העשרים.‏ מדוברבפגיעה אנושה באבני היסוד של קיומנו,‏ בניצוחו של משרדהמשפטים והעומד בראשו.‏לשכת עורכי הדין נדרשת לעמוד על המשמר ולהגן על זכויותהפרט הבסיסיות באופן שהלשכה והעומדים בראשה יתנגדולתיקון החוק הנ"ל ויחסכו בושה נוספת מספר החוקיםבמדינה.‏כולי תקווה שבמשרד המשפטים ובכנסת,‏ אנשים יתעשתובמהרה והצעת החוק הפוגענית לא תעבור.‏ אך במידה וחלילההדבר יקרה,‏ חרף החלטת בג"צ בעניין,‏ הרי שבתולדות הימיםשל המשפט הישראלי יירשם פרק שחור נוסף,‏ אשר יציבאות קין על מצחם של מקבלי ההחלטות,‏ משרד המשפטיםוהמחוקק הישראלי,‏ ובעוד כמה שנים,‏ כולנו נשאל את עצמנוהיכן היינו ומה עשינו בכדי למנוע את אותם מהלכים מבישיםובלתי מוסריים הפוגעים בעקרונות יסוד מהותיות.‏תסריט הבלהות הוא,‏כי אפילו ובסופו שליום לא תשתכללההצעה לכדי תיקוןמחייב בחוק,‏התחושה בקרבהשופטים הערביםבכל בתי המשפטבארץ תהיה כיפסקי-דינם בתביעותפיצויים כנגדהמדינה יימצאותמיד תחת זכוכיתמגדלת ועינייםבוחנות ולא ענייניות➡➡ירושלים ג'נין➡בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 25 2007

לחיים!‏ומבלי שהרגשנו,‏ חלפה הפגרה,‏ וכברהחלה לה שנה חדשה...‏את פני השנה החדשה,‏ קיבלנו בטקסהרמת כוסית שנערך ב - 10 בספטמברבבית הפרקליט.‏מימין:‏ עו"ד אמנון שור,‏ הנשיאה בלההגילאור ובעלה עו"ד יוסף גילאוראת האולם גדשו שופטים,‏ עורכי דיןואורחים נכבדים,‏ ביניהם נשיאת ביתהמשפט המחוזי בחיפה,‏ השופטת בלההגילאור,‏ נשיא בתי משפט השלום במחוזחיפה,‏ השופט אהוד רקם,‏ ראש לשכתעורכי הדין בישראל,‏ עו"ד יורי גיא-רוןויו"ר ועד המחוז,‏ עו"ד רחל בן ארי.‏משמאל:‏ עוה"ד זאב דימנט ומנחם וקסמןמימין:‏ עו"ד זהבית טולדנועו"ד גדי שילדן והשופטת זהבהבנרעו"ד יעקב גילת ויו"ר הועד עו"ד רחל בן אריעו"ד דנה נוף והשופט בדימוסאבידן גלובינסקיראש הלשכה עו"ד יורי גיא-רוןהשופטים יעקב וגנר ואלה מירזמימין:‏ הנשיא בדימוס אורי קיטאי,‏עוה"ד ישראל כהנא ואמנון שור26בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

‏"זה היה בסוףהקיץ..."‏חגיגת סוף הקיץ של מחוז חיפה נערכה השנה בפארק המים שוניתשבנוה ים,‏ ב - 22 באוגוסט.‏מבוקר ועד ערב חגגו מאות עורכי דין ובני משפחותיהם סביב לבריכה,‏נהנים מימיה האחרונים של הפגרה.‏ החברים הפגינו רוח ספורטיביתלמופת,‏ גלשו במגלשות הענק,‏ השתתפו בפעילויות מגוונות,‏ בתחנותהיצירה,‏ נהנו ממוסיקה טובה,‏ מדוכני מזון ועוד.‏את הקטנטנים והוריהם הצחיקו עד דמעות רולנדה וג'וליאן שגראן,‏במופע ‏"אלף הפרצופים".‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 27 2007

התיקששינהאת חיימאת:‏עו"ד ורדסימון‏"זהו תיק מסעירוסוחף,‏ הכרוךבהתרוממות רוח.‏מקרה ללא דין,‏ללא תקדים בארץובעולם ובעלהשלכות מוסריותוחוקתיות הרותגורל"‏בהמאבק עלהעוברים המוקפאיםבמהלך הקריירה המקצועית שלנו עוברים תחת ידינו תיקיםרבים.‏ כל אחד מהם ממוספר ומתויג במחשב ובארכיון.‏מאחורי התיקים מסתתרים סיפורים.‏ אנשים,‏ מאבקים,‏טרגדיות ושמחות.‏ חלקם נזכור עוד שנים רבות לאחרשסיימנו את הטיפול בהם.‏ שמות,‏ תאריכים,‏ דמויות.‏ בין כלהזכרונות נתייק במוחנו את ‏"התיק"‏ האחד והמיוחד ששינהאת חיינו המקצועיים ולעתים - גם האישיים.‏במדור זה נביא את סיפורו של התיק ששינה את חייו של עורךהדין המרואיין.‏האורח הראשון שלנו הוא עו"ד זיו גרובר.‏פרשת העוברים המוקפאים של בניהזוג רותי ודני נחמני,‏ שבה ייצגעו"ד זיו גרובר את רותי נחמני,‏הייתה זו ששינתה את חייו.‏תזכורת עובדתית:‏ במהלך שנותנישואיהם של בני הזוג נחמני,‏חלתה רותי בסרטן הרחם.‏ בעקבותהמחלה והסרת הרחם,‏ היא נאלצהעו"ד זיו גרובר לעבור טיפולי פוריות מורכביםוקשים ביותר כדי שניתן יהיה לשאובביציות משחלותיה ולהפרותן בזרעו של דני.‏ בני הזוג עברואת התהליך הרפואי המורכב,‏ בעקבותיו הוקפאו 11 עוברים.‏אולם,‏ בעיצומו של התהליך,‏ במרס 1992, החליט דני לעזובאת הבית ולעבור לגור עם חברתו.‏ במצב זה סירב דני לתתאת הסכמתו להמשך התהליך ולהשתלת הביציות המופרות.‏רותי נחמני,‏ באמצעות עו"ד זיו גרובר,‏ פנתה לביהמ"שהמחוזי בחיפה,‏ שם התקבלה תביעתה,‏ ובית המשפט הורהעל העברת העוברים המוקפאים לרשותה.‏ בהמשך ערער דנינחמני לעליון וערעורו התקבל ברוב של ארבעה מול אחד.‏בעקבות הפסיקה,‏ הגיש עו"ד גרובר עתירה לדיון נוסףבעליון.‏ בדיון זה התקבלה עמדתה של רותי ברוב של שבעהמול ארבעה.‏ידידת נפש קרובה שלנו עד היום;‏ ההתגברות על מכשולים כהרבים כנגד כל הסיכויים,‏ וקבלת פסק דין שהוא תקדים עולמיומקור השראה,‏ אשר השלכותיו בכל תחומי המשפט.‏ הדיוןבפרשת נחמני הניב,‏ בין היתר,‏ את חוק הסכמים לנשיאתעוברים ‏)אישור הסכם ומעמד היילוד(,‏ תשנ"ו-‏‎1996‎‏".‏עו"ד גרובר סבור שהתיק הזה השפיע גם על חייו האישיים.‏‏"זהו תיק מסעיר וסוחף,‏ הכרוך בהתרוממות רוח,‏ אשר יצרידידות אמיצה עם רותי ואף עם בני משפחתה.‏ ההתגייסותשל אשתי והילדים,‏ שהיו אז צעירים מאוד,‏ להכנת הטיעונים,‏הייתה חוויה נפלאה.‏ הפכנו למשפחה לוחמת,‏ כאשר כולםהיו שותפים מלאים במאבק רב התהפוכות ובניצחון הגדולשהיה בסופו".‏כיצד היית מגדיר את השינוי שחל בך,‏ תובנות,‏ מסקנות...?‏‏"כשירדנו מירושלים המומים אחרי ההפסד בערעור,‏ שאלואותי אשתי וילדיי מה עוד אפשר לעשות.‏ הסברתי להם,‏בצער,‏ כי לפי החוק לא ניתן לפנות בבקשה לדיון נוסף,‏ לאחרשבעניין פסקו חמישה שופטים,‏ ולכן ההפסד הוא סופי.‏אשתי לא הייתה מוכנה לקבל את גזירת החוק,‏ והבהירה לנוכי לא יכול להיות שהחוק מוליך לתוצאה כל כך לא צודקת.‏היא סירבה לקבל את ההסבר המלומד שלי,‏ שעל פי החוק איןעוד מה לעשות.‏בדרך הארוכה מירושלים לחיפה נולד הרעיון שנשמע הזוי- לנסות עתירה לדיון נוסף,‏ למרות שדנו בעניין חמישהשופטים.‏ התובנה והלקח מכך הינם כשם ספרו של ריצ'ארדבאך,‏ ‏'אין מקום רחוק מדי':‏ לעולם אין להתייאש ממאבקעל מטרה צודקת.‏ בעקבות קדרות העננים צועדת הקשתהמנחמת".‏לעו"ד גרובר היה ברור,‏ בדקות הראשונות לשיחתו עם רותינחמני,‏ שהתיק הזה ישנה את חייו.‏ ‏"ידעתי מייד שני דברים:‏עד כמה צודק ומיוחד הוא המאבק הזה,‏ ועד כמה רותי היאלקוחה שניתן לרוץ איתה".‏מה מייחד את תיק נחמני והופך אותו לתיק ששינה אתחייך?‏‏"שילוב נדיר של נסיבות.‏ ראשית,‏ נתבקשה הגנה עיקשת עלהצדק במובן הנעלה והראשוני שלו.‏ קרי - התייצבות לצדאישה שהטבע התאכזר אליה,‏ כדי לאפשר לה להיות לאם.‏בנוסף,‏ עמדנו,‏ כפי שהעיר הנשיא ברק בדיון הראשון,‏ בפניקרקע בתולה משפטית,‏ מקרה ללא דין,‏ ללא תקדים בארץובעולם ובעל השלכות מוסריות וחוקתיות הרות גורל;‏ההזדהות המלאה בלב ובנפש שלי ושל בני משפחתי,‏ אשתיושלושת ילדי,‏ עם רותי נחמני - אישה מופלאה,‏ שנותרהזיו גרובר החל את דרכו בעריכת דין בשנת 1979. תחוםההתמחות הבלעדי שלו - דיני משפחה.‏בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א.‏ התמחות- בפרקליטות חיפה ונצרת ובמשרד עו"ד הדסי/וינטר,‏שעסק בתחום האזרחי.‏ בהמשך - במשרד עו"ד קניאל,‏שהתמחה בדיני משפחה.‏ בתום ההתמחות נשאר לעבודבמשרד כשכיר ובהמשך הפך לשותף.‏ ב-‏‎1985‎ פתחמשרד עצמאי.‏28בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

רותי נחמני הגיעה למשרדו של עו"ד גרובר בעקבותהמלצתה של זהבה בנר,‏ כיום שופטת,‏ שהייתה אז עו"דויועצת משפטית של נעמ"ת.‏ על השאלה ‏"האם היית מוכןלייצג את דני נחמני?",‏ משיב עו"ד גרובר בהחלטיות:‏‏"לא,‏ באופן חד משמעי".‏ ויש לו לכך הסבר:‏ ‏"הסכסוך נגעלהשקפת עולם ולמושגים ראשוניים ועמוקים של צדק,‏הגנה על החלש,‏ ביצור זכויות לחיים ומניעת עקרות.‏ ייצוגהצד השני במקרה זה,‏ מנוגדת כל כך לכל מה שאני מאמיןבו,‏ באופן שלא הייתי מעלה על הדעת לקבלו לייצוג בכלתנאי שהוא".‏כיצד הערכת את סיכויי הצלחתך?‏‏"ראיתי הצלחה קודם כל בעצם המאבק למען רותי ולמעןאמהות וילדים אחרים שבדרך.‏ הסיכויים היו לוטיםבערפל,‏ וכאשר התקבל ערעורו של דני בבית המשפטהעליון,‏ הסיכויים צנחו אל מתחת לכל רף סביר.‏ גם כאשרצלחנו את הבג"ץ בעניין הסמכות,‏ עדיין נדרשנו לכמעטנס סטטיסטי,‏ שכן היינו צריכים שלפחות חמישה מתוךששת השופטים המצטרפים יצדדו בעמדתה של רותי.‏בפועל תמכו ברותי כל השישה.‏ האמונה הפנימית שלי ושלבני משפחתי בצדקתה של רותי הייתה עמוקה ומוחלטת.‏הייצוג נעשה בהתנדבות".‏כאשר ניהל עו"ד זיו גרובר את תיק נחמני,‏ הוא היה עו"ד יחידבמשרד ובמקביל - הוא היה צריך להמשיך ולעסוק במה שהואמגדיר ‏"פרקטיקה תובענית שגרתית".‏ הצלחתו בתיק זה,‏ אותוליוותה התקשורת בצורה צמודה ביותר,‏ הביאה לו מוניטין רבו"באופן טבעי זה הגדיל את מספר הפניות למשרד".‏האם היו תיקים נוספים המתקרבים להגדרת התיק ששינהאת חייך?‏‏"דמיון מסוים ניתן למצוא בתיקים בהם הגנתי על אבותשסבלו מניכור הורי קשה עקב הסתה,‏ וכן בתיקים בהםחילצתי עגונות מכבלי עגינות קשה וממושכת".‏האם יש לך תובנה אישית שמייצגת את תיק נחמני?‏‏"גם לעולם המשפט יש ציפור נפש".‏האם היית נוטל שוב ייצוג בתיק דומה?‏‏"ללא היסוס".‏על תבונה ורגישות מאת:‏ עו"ד מיכל שקד‏"תיק נחמני היה אחד התיקים החשובים בקריירה השיפוטיתשלי",‏ מצהיר השופט ‏)בדימוס(‏ חנוך אריאל,‏ שנתן בשנת1993 את פסק הדין הראשון בתיק נחמני,‏ כשכיהן כשופטבביהמ"ש המחוזי בחיפה.‏ מאז,‏ הספיק השופט חנוך אריאללכהן גם כשופט ‏)במינוי בפועל(‏ בביהמ"ש העליון.‏מבחינתו,‏ הסוגיה המורכבת בתיק זה,‏ דרשה ממנו מאמץרגשי ונפשי מיוחד,‏ וגם אם לא שינתה את חייו,‏ הרי השפיעהעל אופן התבוננותו על סוגיות שונות בחיים.‏‏"אני לא מאמין שתיק יכול לשנות את חייו של שופט.‏ השופטהוא זה המשנה את חייהם של אנשים",‏ קובע חנוך אריאל.‏‏"יחד עם זאת,‏ באותה עת,‏ הסוגיה בהחלט גרמה אצלילהתרגשות,‏ למחשבה,‏ לעיון מחדש בערכים.‏ היתה לה גםהשפעה על זווית הראיה שלי לגבי מקרים אחרים שפגשתי".‏באשר לכלים שהנחו אותו במתן פסק הדין,‏ הוא מסביר:‏ ‏"כבראז אמרתי שבמקרים כאלה השופט צריך לפסוק בראש ובלב-‏במינונים המתאימים.‏ להפעיל את המוח והלב בצורה מאוזנת.‏זהו אחד התיקים שהביאו אותי להכרה שאסור לנו,‏ השופטים,‏לפסוק רק על פי המילה הכתובה,‏ צריך להאזין גם ללב".‏מה הרגשתו של שופט שהשקיע מחשבה ורגישות בפסקהדין,‏ כאשר בביהמ"ש העליון,‏ מתקבלת החלטה הפוכה?‏‏"כשכתבתי את פסק הדין,‏ הייתי בטוח שזהו פסק הדין הנכוןוהצודק.‏ לא גיליתי זאת מעולם,‏ אך אומר כעת כי,‏ בין הערעורשביטל את פסק הדין שנתתי,‏ בהרכב של ארבעה שופטים נגדאחד,‏ לבין פסק הדין השני בדיון הנוסף,‏ שאישר את החלטתי,‏בהרכב של 11 שופטים,‏ עברה עלי תקופה מאוד מטרידה.‏הייתי בטוח שהפתרון שלי הוא הפתרון הנכון,‏ והנה באיםארבעה שופטים בביהמ"ש העליון ומחליטים שלא כך הדבר.‏הרגשתי שחייב להיות שינוי;‏ מאוד שמחתי כשזה אכן קרה.‏אפשר רק לברך את הנשיא שמגר על שהחליט על עריכת דיוןנוסף והרחיב את ההרכב ל-‏‎11‎ שופטים".‏במה תיק זה היה שונה מתיקים אחרים שנדונו בפניך?‏‏"זה היה המקרה הראשון בארץ,‏ ובעצם בעולם כולו,‏ שעניינופונדקאות.‏ למעשה,‏ עלתה השאלה אם ניתן לקבוע שאישהיכולה להחליט לגבי הביציות גם כאשר בעלה מתנגד.‏ יצאתימתוך נקודת הנחה שהבעל הפרה את הביציות מרצונוהחופשי,‏ בכך ביטא את רצונו והוא אינו יכול לחזור בו מכך.‏בעקבות המקרה הזה אף נכתב בארה"ב ספר ע"י פרופ'‏ לדינימשפחה,‏ קלי וייסברג,‏ ושמו ‏"לידת הפונדקאות בישראל".‏מעבר לכך - זה התיק הכי חשוב שהיה אי פעם בפני,‏ אשרנתן לי אפשרות לבטא את המחשבה והעקרונות שלי בנושאהמשפט האישי-‏ משפחתי,‏ ואיפשר לי להביא לידי ביטוי אתהאיזון הנכון בין המוח ללב".‏השופט ‏)בדימוס(‏ חנוךאריאל‏"זהו אחד התיקיםשהביאו אותילהכרהשאסור לנו,‏השופטים,‏לפסוק רק על פיהמילה הכתובה,‏צריך להאזין גםללב"‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 29 2007

?! אתיכאןפרה...פרה...‏פרה רולינג - מתן תשובות לשאילתותמאת:‏ עו"ד חוה מרצקילכל שאלה - תשובה...‏ והפעם:‏ על חיסיון עו"ד-לקוחאתם שואלים אנחנו משיבים:‏ועד המחוז שם לעצמו מטרה ליתן מענה מהיר ויעיל לעורכי דין המתלבטיםבבעיות שוטפות בתחום האתיקה.‏הגם שלתשובות שאנו נותנים אין מעמד פורמלי עפ"י החוק,‏ קיימת פסיקהלפיה מן הדין שועדת אתיקה לא תמליץ על העמדתו לדין של עורך דיןשפעל בהתאם לתשובה שקיבל,‏ בכפוף,‏ כמובן,‏ לכך שהנתונים המופיעיםבשאילתא היו מלאים.‏מכל מקום,‏ אין מחלוקת כי הנוהג ליתן ‏"פרה-רולינג"‏ בבעיות אתיקה הינונכון וראוי.‏אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכתב בכל שאלה או התלבטות בענייניאתיקה,‏ ואנו נעשה מאמץ ליתן תשובתנו בהקדם האפשרי.‏במסגרת מדור זה נביא בפניכם שאילתות עקרוניות שעלו בפנינו.‏ הפעםבחרנו להציג מספר שאילתות שהפנו אלינו עורכי דין בסוגיית חיסיוןעו"ד-לקוח.‏? ייצגתי את האשה נגד בעלה,‏ האם אוכל לייצג את הבעלנגד המאהבת?...‏עו"ד ייצגה אישה בענייני משפחה בסכסוך נגד בעלה,‏ שהיה מיוצג ע"י עו"דאחר.‏ לימים,‏ הצדדים חתמו על הסכם ושבו לחיות יחד.‏ לאחר כשנה,‏ פנההבעל לעורכת הדין של אשתו,‏ על מנת שתייצג אותו כעת בתביעה שהגישהנגדו מי שטוענת כי היתה ה"ידועה בציבור"‏ שלו.‏ש:‏ האם יש פגם בקבלת הייצוג של הבעל,‏ שעה שאשתו מסכימהלייצוג זה?‏ת:‏ באם ה"ידועה בציבור"‏ לא היתה לקוחה של עורכת הדין,‏ ולא היתה זושמסרה לעוה"ד את המידע שיש בו כעת לפעול נגדה,‏ אין מניעה לייצג אתהבעל בתביעה זו.‏30 בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007? למי שייכת העדות שגבה עו"ד מעד?‏עו"ד ראיין עד במסגרת הכנת תיק עבור לקוח.‏ לימים העביר הלקוח את התיקלעורך דין אחר,‏ ועורך דין זה ביקש מעורך הדין המראיין את סיכום הראיוןשערך עם העד,‏ שלא הסכים כי עורך הדין יעביר את הסיכום לעורך דיןהחדש.‏ש:‏ האם רשאי עורך הדין למסור את הסיכום לעורך הדין השני?‏ת:‏ עורך הדין חב בחיסיון ללקוחו ולא לעד שראיין.‏ לפיכך וכיוון שהמסמכיםשבתיק הם של הלקוח,‏ רשאי עורך הדין להעביר את הסיכום לעורך הדיןשאליו הועבר התיק לטיפול.‏? האם החיסיון חל על מסמכים ששלח עו"דלחברת ביטוח?‏עו"ד ייצג לקוח בתביעה לפי חוק הפלת"ד.‏ לאחר שהסתיים ההליך הוגשכנגד הלקוח כתב אישום,‏ בו נטען כי הלקוח נפגע בנסיבות אחרות מהמתוארבתביעה וכי קיבל דבר במרמה.‏ התביעה זימנה את עורך הדין למתן עדות,‏וביקשה כי במסגרת עדותו יציג את המסמכים שהגיש לחברת הביטוח.‏ש:‏ האם רשאי עורך הדין להגיש מסמכים אלו לבית המשפט במסגרתעדותו?‏ת:‏ לא חל חיסיון על פניות עורך הדין לחברת הביטוח,‏ שכן החיסיון חל רקעל דברים ו/או מסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין,‏ ולא על פניותלצד שלישי.‏? אפשר לעשות שימוש במסמכים שהוגשו לרשויותלפני 40 שנה?‏עו"ד המייצג צד בסכסוך ירושה גילה כי כארבעים שנה קודם לכן,‏ ייצג עורך דיןממשרדו את המנוח במסגרת עסקת מקרקעין והגיש לרשויות מסמכים שונים.‏ש:‏ האם עורך הדין יכול לעשות שימוש במסמכים שהוגשו לרשויות ע"ימשרדו בשם המנוח,‏ להוכחת הבעלות על הנכס?‏ת:‏ המסמכים שהוגשו לרשויות השונות אינם חסויים,‏ ואין מניעה לעשותבהם שימוש.‏ זאת כמובן מבלי שיהא בדבר כדי לפגוע בזכותו של הצד השנילהביע עמדתו באשר לקבילותם במסגרת ההליך עצמו.‏? מתן עדות מטעם לקוח לשעברעו"ד פנה בשם לקוח לצד השני בדרישה לפנות מושכר.‏ במסגרת משא ומתןבין הלקוח-המשכיר לבין השוכר,‏ הגיעו השניים להסכמה,‏ שהועלתה עלהכתב ע"י עורך הדין.‏ אלא שהשוכר לא עמד בהסכם.‏ הלקוח,‏ באמצעותעורך דין אחר הגיש תביעה נגד השוכר.‏ עורך הדין זומן ע"י המשכיר,‏ לקוחו-‏לשעבר,‏ למתן עדות.‏ש:‏ מה על עורך הדין לעשות?‏ת:‏ על עורך הדין להתייצב לדיון,‏ ובכפוף לכך שלקוחו יוותר על חיסיוןעורך-דין לקוח,‏ הוא יוכל להעיד על השתלשלות העניינים.‏ אלא שאם הצדהשני יטען כי במסגרת הליכי הפשרה שימש עורך-הדין גם כבא-כוחו,‏ יהאעל בית-המשפט להכריע בסוגיה העובדתית,‏ ועל עורך הדין לפעול בהתאםלהחלטת בית המשפט.‏

COPYRIGHTאו ?…COPYLEFTONLINEממאת:‏עו"ד אוריגולדקורןהאם חוקי זכויותהיוצרים תואמים אתעידן האינטרנט,‏ אושמא אבד עליהםהכלח?‏מה המשותף ומהההבדל בין ‏"קודפתוח " ל"קוד סגור"‏ו"תוכנה חופשית"?‏מהי ה"דוקטרינההחדשה"‏ להגנה עלזכויות יוצרים ואיזומהפיכה עוד צפוייהלנו ברשת?‏מזה שנים אחדות נלחמות חברות התקליטים הגדולותבאמריקה בתופעת הפיראטיות באינטרנט.‏ 26,000 תביעותהוגשו מאז שנת 2003 נגד משתמשים שהעמידו באופן בלתיחוקי קבצי מוסיקה,‏ באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים ברשת,‏לרשות שאר המשתמשים.‏ מרבית התביעות הסתיימו מחוץלכותלי בית המשפט,‏ בפשרה כספית ממוצעת של כ-‏ 4,000דולר,‏ ועלו לחברות התקליטים מיליונים רבים.‏המשפט הראשון שהגיע לסיומו בין כותלי בית המשפט,‏ובזכייה של חברות התקליטים,‏ הינו משפטה של ג'יימי תומס.‏ביום 4.10.07 חויבה ג'יימי תומס,‏ אם חד הורית בת 30 ממוצאאינדיאני,‏ ע"י חבר מושבעים בבית משפט פדראלי במינסוטה,‏לשלם ל-‏ RIAA ‏)ארגון תעשיית התקליטים בארה"ב,‏ המייצגאת שש חברות המוסיקה הגדולות(,‏ 220,000 דולר.‏הורדת - שילמת!‏ראשיתה של הפרשה ב-‏ 21 בפברואר 2005, עת התחברהג'יימי,‏ באמצעות מחשב,‏ לרשת שיתוף הקבצים ‏"קאזה",‏והציעה - תחת הכינוי - tereastarr למשתמשים האחריםלהוריד מהמחשב שלה 1,702 שירים,‏ לפחות 24 מהםהמוגנים בזכויות יוצרים של .RIAA חברה מטעם RIAAחקרה וגילתה כי כתובת ה-‏ )Internet Protocol( IP שלהמשתמש tereastarr תואמת את הכתובת שהוקצתה באותויום לחשבונה של ג'יימי ע"י ספקית האינטרנט,‏ וכי היאהשתמשה בכינוי זה אף באתרים אחרים . 1לפני שחבר המושבעים נכנס לישיבת התייעצות,‏ קבעהשופט כי על מנת שג'יימי תימצא אחראית בהפרת זכויותיוצרים,‏ חברות התקליטים אינן צריכות להוכיח שהשירים עלהמחשב של ג'יימי אכן הועברו בפועל למשתמשים אחרים.‏עצם העמדתם של השירים כזמינים עבור משתמשים אחריםיוצרת את ההפרה.‏ חוק זכויות היוצרים האמריקאי קובעפיצוי הנע בין 750 דולר ל-‏ 30,000 דולר לכל הפרה,‏ או עדגג של 150,000 דולר להפרה ‏"מכוונת".‏ חבר המושבעים נזקקלחמש שעות התייעצות בלבד כדי לקבוע שההפרות היומכוונות,‏ ופסק פיצוי בסך 9,250 דולר בגין כל אחד מ-‏ 24השירים המוגנים שהוצעו ע"י ג'יימי.‏דובר ב-‏ ,Electronic Frontier Foundation עמותה הפועלתנגד גישת חברות התקליטים,‏ הגיב באומרו כי הניצחוןהמשפטי לא ירתיע את עשרות מיליוני המשתמשים בקבציםלשיתוף,‏ כפי שעשו כן מאז הופעת שירות Napster ב-‏1999. לדבריו,‏ כל תביעה מסוג זה גורמת לחברות המוסיקהלהיראות יותר ויותר כמלך דנמרק,‏ קנוט הגדול,‏ אשר,‏ עפ"יהאגדה,‏ ניסה לשווא להחזיר את גלי הים לאחור.‏הצורך בחשיבה מחודשתהאם חוקי זכויות היוצרים תואמים את עידן האינטרנט,‏ אושמא אבד עליהם הכלח?‏ בפס"ד ערוצי הזהב 2 תיאר השופטמ'‏ חשין בלשונו הציורית את הבעייתיות הקיימת:‏‏"משימה לא קלה הונחה לפיתחנו:‏ הוטל עלינו ליטול לידינואת חוק הקופירייט האנגלי - חוק שנחקק בשנת 1911, לפניכמעט מאה שנים - ולחפור בו למציאת פיתרון לסוגיהשנטוותה בימינו,‏ ימי הטלוויזיה והטלוויזיה בכבלים,‏ ימיהלוויין,‏ המחשב והאינטרנט.‏ נותנים בידינו כלי-מלאכה שהיובשימוש ‏)מועיל(‏ בעידן רחוק,‏ לפני כמאה שנים - כלי-חוקשנוצרו שנים רבות לפני היות הטלוויזיה ושנים רבות מאודלפני היות הלוויין והמחשב - ומבקשים מאיתנו לפתור בהםבעיות שיוצרי הכלים אף לא חלמו עליהן.‏ על דרך ההפלגהניתן לומר,‏ כי הנה זה נתנו בידיו של רופא מנתח כלי-ניתוחשהיו בשימוש לפני מאה שנים,‏ ומבקשים אותו לבצע ניתוחהנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ".‏הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר מאתגרת את המשפטהמסורתי בתחום דיני מידע,‏ קניין רוחני וזכויות יוצרים.‏נבחן להלן חלק משינויי התפיסות שהתרחשו בשניםהאחרונות לגבי המשטר הקנייני הרצוי בכל הקשור למידעוזכויות יוצרים באינטרנט.‏קוד - קודקוד מקור הינו השלב הראשון בהליך פיתוחה של תוכנתמחשב.‏ חברות התוכנה רואות בו את הנכס החשוב ביותרשלהן.‏ אידיאולוגית ‏"קוד פתוח"‏ גורסת שאין למנועמהמשתמש להמשיך ולפתח את התוכנה שרכש.‏ עם רכישתה,‏הוא מקבל אף את קוד המקור שלה,‏ ובאפשרותו לבצע שינוייםושיפורים.‏ ברישיון התוכנה נקבע מעמדה כ"קוד פתוח".‏‏"לינוקס"‏ היא נושאת הדגל של ‏"הקוד הפתוח":‏ ב-‏ 1984 החלריצ'רד סטולמן לפתח תחליף חופשי למערכת ההפעלה Unix- תחליף ושמו .)GNU’s Not Unix( GNU ב-‏ 1991 הוציאלינוס טורבאלדס,‏ סטודנט פיני,‏ גירסה של ליבת מערכתUnix בשם ‏"לינוקס",‏ בה עשה שימוש בתוכנות .GNU עדהיום מתעקש סטולמן כי יש לכנות את התוכנה GNU/Linuxולא רק .Linuxתנועת ‏"קוד פתוח"‏ צמחה מתוך תנועת התוכנה החופשית,‏והיא פועלת להגנה אלטרנטיבית על זכויות יוצרים.‏ הרעיוןהבסיסי של ‏"קוד פתוח"‏ הוא שע"י מתן אפשרות גישה לקודהמקור,‏ ומתן אפשרות בידי המשתמש לערוך בו שינוייםושיפורים ואחר כך להפיצו,‏ נוצר תהליך אבולוציוני ההופךאת התוכנה ליעילה הרבה יותר מתוכנה מקבילה,‏ המופצתב"קוד סגור"‏ והיא תוכנה קניינית.‏ הדגש האידיאולוגי שונהמזה של תנועת התוכנה החופשית,‏ והינו דגש כלכלי.‏חופשי - אך לא בחינםריצ'רד סטולמן נחשב לאבי תנועת התוכנה החופשית.‏ עפ"יהשקפתו,‏ ‏"חופשי"‏ אינו בהכרח בחינם ‏)משתמש בתוכנהחופשית רשאי להפיצה ללא תשלום או כנגד תשלום(,‏ כי אםבמובן של חירות.‏ הוא הגדיר תוכנה חופשית כבעלת ארבעחירויות:‏ החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה,‏ החירותללמוד כיצד עובדת התוכנה ולהתאימה לצרכי המשתמש‏)דהיינו,‏ גישה ל"קוד מקור"(,‏ החירות להפיץ מחדש עותקים32בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

של התוכנה והחירות לשפר את התוכנה ולהפיץ את השיפורים.‏מטרת העל של אנשי התוכנה החופשית הינה,‏ אפוא,‏ מטרהאתית ולא מסחרית.‏קרן התוכנה החופשית הוקמה ב-‏ 1985 ע"י סטולמן,‏ ומטרתההוגדרה כגיוס משאבים למען קידום החופש לחלוק תוכנהולשנות אותה.‏קיימת,‏ אפוא,‏ קירבה בין ‏"קוד פתוח"‏ ל"תוכנה חופשית".‏שני המושגים מתייחסים לסוג דומה של תוכנות.‏ אולם,‏ בעודש"קוד פתוח"‏ שם את הדגש על הפוטנציאל ליצירת תוכנותיעילות וטובות יותר,‏ אנשי ‏"תוכנה חופשית"‏ מדגישים אתרעיונות החופש.‏Copy… Left?במסגרת עבודתו על פרויקט ,GNU הגה סטולמן את הרעיוןשל .Copyleft המושג הינו פרפראזה למונח .Copyright ה-‏Left אינו רק היפוכו של ה-‏ ,Right אלא גם ‏"נשאר",‏ במובןזכות השימוש שנשארת בידי המשתמש.‏ בעוד ש-‏ Copyrightמגביל את השימוש בתוכנה,‏ כך רישיון Copyleft מגביל אתההגבלה על השימוש בתוכנה.‏ עפ"י עקרון ה-‏ ,Copyleftמשתמש בתוכנה איננו יכול,‏ כאשר הוא מפיץ אותה,‏ להוסיףצמצומים או הגבלות ברישיון השימוש אשר ימנעו מאנשיםאחרים את החירויות הבסיסיות.‏ סטולמן ביקש למנועהתרחבותה של תופעה לפיה תוכנות חופשיות שאינן כפופותלעיקרון ה-‏ ,Copyleft הקרויות Non-Copylefted Free,Software עלולות להפוך לבסוף לתוכנות קנייניות.‏לא כל הזכויות שמורותהדוקטרינה להגנה חילופית על זכויות יוצרים,‏ שהוצעהע"י לורנס לסיג,‏ מומחה והוגה דעות חשוב ומרכזי בתחוםזכויות היוצרים באינטרנט,‏ נקראת ,Creative Commons אובקיצור .CC היא מבוססת על עקרונות הקוד הפתוח והתוכנההחופשית.‏ ה-‏ CC מציע תהליך באמצעותו היוצר שומרלעצמו זכויות בלעדיות מסוימות,‏ ובכך מרכיב לעצמו למעשהרישיון ייחודי לשימוש הציבורי ביצירתו.‏ לא ‏"כל הזכויותשמורות",‏ אלא רק ‏"חלק מהזכויות שמורות".‏ היוצר,‏ המרכיבבאינטרנט את הרישיון,‏ בוחר בין כמה אפשרויות בסיסיות,‏תוך אפשרות לשלב ביניהן.‏ למשל,‏ ניתן לקבוע מגבלה אחתויחידה והיא,‏ כי בכל שימוש ביצירה יש לייחס אותה ליוצר;‏ניתן,‏ מאידך,‏ לאסור שימוש מסחרי בלבד ביצירה.‏ארגון CC העולמי נוסד ע"י לסיג ב-‏ 2001, ופועל בקרב למעלהמ-‏ 70 מדינות שיצרו גירסאות מקומיות של רישיונות כאלו.‏בישראל פועל ארגון CC משנת 2005, ורישיונותיו הותאמולחוק הישראלי ע"י המרכז למשפט וטכנולוגיה שבפקולטהלמשפטים באוניברסיטת חיפה.‏לאחרונה,‏ החלו בתי משפט באירופה להתייחס לתופעתרישיונות .CC בפסק דין הולנדי,‏ )Curry .v Audax 3 משנת2006, הכיר בית המשפט בתנאי רישיון של ,CC וקבע כי עלהמשתמש הפוטנציאלי לבדוק ולחקור מהם תנאיו של רישיוןזה והאם הוא עומד בהם.‏ רישיונות CC הוכרו אף בפסק דיןספרדי מאותה שנה,‏ , 4 SGAE .v Fernandez שם נקבע כיהיוצר רשאי לאפשר שימוש הוגן ביצירתו או להרשות חלקמן השימושים.‏שיטת CC אינה נקייה מביקורת.‏ בין השאר,‏ נטען כי דווקאריבוי אפשרויות הבחירה ליצירת הרישיון הספציפי גורעמיעילות המודל . 5 התומכים בשיטה מדגישים דווקא אתהוודאות והביטחון של המשתמשים ביצירות להן צמודרישיון CC מוגדר ומפורט.‏מהפכה ברשתהמודלים שתוארו לעיל אינם מהווים תיאור ממצה שלהזרמים החדשים,‏ המשקפים שימושים חדשים ברשת והגנהאלטרנטיבית לזכויות היוצרים.‏ עידן חדש זה זכה לכינוי Web2.0, וביסודו עומד רעיון השיתוף במידע.‏יוחאי בנקלר,‏ פרופסור ישראלי למשפטים מאוניברסיטתייל,‏ גורס כי מתחת לאפנו מתחוללת מהפכה.‏ במאה הקודמתהתרגלנו לחשוב על שני מודלים בלבד של ייצור וצריכהכלכלית:‏ חברות שמייצרות מול צרכנים שצורכים.‏ בנקלרפיתח מודל שלישי,‏ של ייצור שוויוני המבוסס על שיתוףפעולה של אינדיבידואלים.‏ להמחשת גישתו,‏ הוא נעזרבדוגמא הבאה:‏ סוכנות החלל האמריקאית,‏ נאסא,‏ ערכה ב-‏2001 ניסוי במסגרתו הוזמנו גולשי האינטרנט לזהות יותר מ-‏40,000 מכתשים שצולמו על קרקע המאדים;‏ משימה שאורכהחודשים עד שנים עבור חוקר שעבר הכשרה.‏ ההיענות היתהעצומה ותוך חודשיים הועברו לאתר 1.9 מיליון דיווחים עםזיהוי של מכתשים במאדים.‏לדגם השיתופי השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור לקנייןרוחני בכלל,‏ ולזכויות יוצרים בפרט.‏במאבק המתחולל בין חסידי ‏"קוד סגור"‏ והתוכנה הקנייניתלבין חסידי ‏"קוד פתוח"‏ והתוכנה החופשית,‏ רשמו ‏"שומריהחומות"‏ של הסדר הישן ניצחון ‏)זמני ?( בפסק הדין נגדג'יימי תומס.‏‏על 1 גבולות האנונימיות ברשת ומתי יורה בית המשפט על חשיפתשמות גולשים אנונימיים,‏ ראה בר"ע ‏)חי'(‏ 850/06, רמי מור נגדידיעות אחרונות מערכת אתר YNET ואח'.‏‏דנ"א 2 6407/01 ערוצי הזהב ושות'‏ ואח'‏ נ'‏ Ltd. Tele Eventואח',‏ פ"ד נ"ח )6(6.Creative Commons License Upheld by Dutch" 3Court", available at http://www.groklaw.net/article..php?story=20060316052623594Spanish Court Recognizes CC-Music Submitted by 4Mia Garlick on 2006-03-23, http://creativecommons..org/weblog/entry/5830Niva Elkin-Koren, "Creative Commons: A Skeptical 5View of a Worthy Pursuit" , in THE FUTURE OF THEPUBLIC DOMAIN (P. Bernt Hugenholtz & Lucie,)Guibault, eds., Kluwer Law International, 2006available at SSRN: http://ssm.com/abstract=885466©©©©בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 33 2007

השתלמות בנושא:‏ הדין השרעיריכוז אקדמי:‏ עו"ד איאד זחאלקה10:00 - 08:30 26.10.0711:45 - 10:15 26.10.0710:00 - 08:30 2.11.0711:45 - 10:15 2.11.0710:00 - 08:30 9.11.0711:45 - 10:15 9.11.0710:00 - 08:30 16.11.0711:45 - 10:15 16.11.0710:00 - 08:30 23.11.0711:45 - 10:15 23.11.0710:00 - 08:30 30.11.0711:45 - 10:15 30.11.07תתקיים בימי שישי,‏ 26.10.07 - 30.11.07 בבית הפרקליט,‏ שד'‏ בן גוריון 6, חיפהסמכויות בתי הדין השרעייםעו"ד איאד זחאלקה,‏ מנהל בתי הדין השרעייםסדרי הדין בבתי הדין השרעייםעו"ד איאד זחאלקה,‏ מנהל בתי הדין השרעייםכללי אלפקההקאדי זיאד להואני,‏ קאדי בית הדין השרעי בעכודיני הראיות באיסלאםהקאדי זיאד להואני,‏ קאדי בית הדין השרעי בעכודיני הנישואיןהקאדי עבד אלחכים סמארה,‏ קאדי בית הדין השרעי ביפו דיני מזונותהקאדי מוחמד אבו עביד,‏ קאדי בבית הדין השרעי בנצרת יחסי הממון בין בני הזוגהקאדי עדנאן עדוי,‏ קאדי בבית הדין השרעי בחיפה דיני הפירוד והגירושיןהקאדי דאוד זיני,‏ קאדי בבית הדין השרעי בעכודיני הירושה והצוואההקאדי מוחמד אבו עוביד,‏ קאדי בבית הדין השרעי בנצרת דיני הווקףהקאדי מוחמד זבדה,‏ קאדי בבית הדין השרעי בירושלים הרפורמה בבתי הדין השרעייםהקאדי אחמד נאטור,‏ נשיא בית הדין השרעי לערעורים אלימות במשפחהמר ג'מאל ג'נאיים,‏ פקיד סעד מחוזי לסדרי דיןעלות הקורס:‏עו"ד:‏ ₪; 200 עו"ד צעיר ‏)שקיבל רשיון ב-‏‎5‎ השנים האחרונות נכון למועד הרישום(:‏ 160 ש"חפרטים והרשמה במזכירות הלשכה,‏ בטל':‏ 04-8537078/9, בפקס':‏ 04-8553033 או בדוא"ל:‏ ib@haifabar-law.org.ilהשתלמות בנושא:‏ דיני עבודה,‏ ביטוח לאומי וביטוח פנסיוניריכוז אקדמי:‏ עו"ד אילן גורביץ16:30-18:00 23.1.0818:30-20:00 23.1.0816:30-18:00 30.1.0818:30-20:00 30.1.0816:30-18:00 6.2.0818:30-20:00 6.2.0816:30-18:00 13.2.0818:30-20:00 13.2.08תתקיים בימי רביעי,‏ בבית הפרקליט,‏ שד'‏ בן גוריון 6, חיפה.‏השופט יגאל פליטמן,‏ בית הדין הארצי לעבודהעו"ד אשר חלדעו"ד בלהה ברג,‏ היועמ"ש של הנציבות לשוויון אנשים עםמוגבלותעו"ד ניר הורנשטיין,‏ ד"ר אברהם אלתר ושות'‏השופטת דלית גילה,‏ בית הדין האזורי לעבודה,‏ חיפהפרופ'‏ מוטי מירוני,‏ אוניברסיטת חיפההשופט רמי כהן,‏ נשיא בית הדין האזורי לעבודה,‏ חיפהעו"ד זאב כרמלי,‏ מגשר בבית הדין הארצי לעבודה,‏ לשעברהמשנה ליועמ"ש בביטוח הלאומיהלכות חדשות בפסיקההרפורמה בענף הפנסיה פנסיה תקציבית וצוברת- מבואאפליה,‏ שוויון וסעדים משפטיים לעובדים בעלימוגבלויותתכנוני מס בפרישה מעבודההסנקציות המשמעתיות במגזר הציבורי והפרטיגישור ובוררות בדיני עבודהסעדים זמניים;‏ הלנת שכר בראי הפסיקה המעודכנתסוגיות בתחום הפגיעה בעבודהעל פי חוק הביטוח הלאומיעלות ההשתתפות:‏עו"ד:‏ ₪. 320 עוד צעיר ‏)שקיבל/ה רשיון ב-‏‎5‎ השנים האחרונות נכון למועד הרישום(:‏ ₪ 260ההשתלמות בשיתוף המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין בישראלנא להרשם בהקדם במכון להשתלמות עורכי דין,‏ בטל':‏ 03-5616550, בפקס':‏ 03-561655134בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

מפגש ודיון בין רופאים,‏ שופטים ועורכי דין:‏גבולות האחריות הרפואית:‏ חוותדעת רפואיות,‏ הרופא כעדבבית המשפטמרכז:‏ עו"ד אלבר נחאסיתקיים ביום חמישי,‏ 29.11.07, בשעה 17:00,בבית הפרקליט בחיפהמשתתפים:‏השופטת יעל וילנר,‏ בית המשפט המחוזי,‏ חיפהפרופ'‏ חיים צינמן,‏ מנהל מחלקה אורטופדית ב',‏המרכז הרפואי רמב"םעו"ד רן פינגררההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏יום עיון בנושא פשיטת רגלמרכז:‏ עו"ד אלון וולך,‏ יו"ר ועדת פש"ר.‏יתקיים ביום ראשון,‏ 18.11.07, החל מהשעה 16:00 בבית הפרקליטבחיפהבתכנית:‏מגמות הפסיקה בקביעת תום ליבו של החייב בבקשתו לצו פש"ר.‏ המועדוהגורמים להסתבכותו הכלכלית של החייב,‏ ובחינת התנהלותו של החייב עדלמועד הקבוע לדיון בבקשה.‏כבוד השופטת דיאנה סלע,‏ בית המשפט המחוזי,‏ חיפה.‏היבטי חקירת מרמה,‏ הונאות ומעילות של חייבים בפש"ר -רו"ח שמואל רוזנבלום,‏ משרד רו"ח רוזנבלום,‏ הולצמן ושות'.‏ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏יום עיון בנושא:‏ חידושים במיסוי דירות מגורים וסוגיות מתקדמותהמרצה:‏ עו"ד שניר שער ‏)רו"ח(‏יתקיים ביום ראשון,‏ 02.12.07, מהשעה 16:30, בבית הפרקליט בחיפה.‏בין הנושאים שיידונו:‏מכירת המגרש בחלקים - השלכות לעניין אובדן שיעור מס היסטורי ו"עסקתאקראי בעלת אופי מסחרי;‏מכירת המקרקעין - מימוש הזכויות יזמות עצמית;‏קומבינציה מסוג ‏"עסקת תמורות";‏חידושים בהגדרת ‏"דירת מגורים מזכה";‏סוגיית התא המשפחתי לאור ההלכות החדשות;‏שינוי טפסי הדיווח למס שבח,‏ מיקסום הפטורים לאור הוראות סעיף ‎49‎ב)‏‎5‎‏(‏לחוק מיסוי מקרקעין;‏עצרת לציון היום הבינלאומי למאבקבאלימות כלפי נשיםבשיתוף מועצת הנשים שליד עירית חיפה‏"רצח,‏ כבוד ומשפחה"‏תערך ביום שני,‏ 26.11.07, בשעה 16:30, בבית הפרקליט בחיפה.‏דברים:‏עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏ - יו"ר ועד מחוז חיפה לשכת עורכי הדיןגב'‏ חנה שרודק - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האשהתת אלוף מיל'‏ חדוה אלמוג - חברת מועצת העירפאנל בהשתתפות:‏ד"ר אורית קמיר,‏ האונ'‏ העברית,‏ מנהלת המרכז הישראלי לכבוד האדםהשופט רון שפירא,‏ בית המשפט המחוזי בחיפהעו"ס מנאל שלבי,‏ פעילה בתחום זכויות הנשיםמנחה:‏ העיתונאית טלי ליפקין-שחקבמהלך העצרת יוקרן הסרט ‏"שלוש פעמים מגורשת"‏בבימויה של איבתיסאם מרעאנה.‏ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏רשלנות מקצועית של עורכי דין;‏מסלולי המיסוי השונים למיסוי דמי שכירות מדירות מגורים,‏ דירת נופשוהזכאות לפטור ממס שבח,‏ המרת פטור בפטור,‏ המרת חיוב בפטור,‏ הצגתעסקת מכר דירה כעסקת הלוואה.‏ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏השתלמות לפי חוק הנוטריוניםריכוז אקדמי:‏ עו"ד יונה דה-לויתתקיים ביום שני,‏ 26.11.07 בין השעות 09:30 עד 17:30בבית הפרקליט,‏ שד'‏ בן גוריון 6, חיפה.‏ההשתלמות מיועדת לעורכי דין המחוייבים בה עפ"י החוק בטרם יקבלורישיון נוטריון,‏ ולנוטריונים המעוניינים להשתלם.‏הנרשמים המעוניינים בקבלת דברי החקיקה הדרושים להשתלמות,‏ימלאו בטופס ההרשמה את פרטי הדואר האלקטרוני ‏)אפשרי באמצעותהדוא"ל בלבד(.‏מחיר ההשתלמות:‏ ₪. 300 ההשתלמות מוגבלת ל-‏‎50‎ משתתפים.‏ההשתלמות בשיתוף המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכיהדין בישראלנא להרשם בהקדם במכון להשתלמות עורכי דין,‏ בטל':‏ 03-5616550,בפקס':‏ 03-5616551.בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 35 2007

השתלמות תעודה בנושא:‏ דיני משפחהריכוז אקדמי:‏ השופט ‏)בדימוס(‏ יצחק יעקבי-שווילימתאם:‏ עו"ד ניצן סילמןתתקיים בימי שלישי,‏ בבית הפרקליט,‏ שד'‏ בן גוריון 6, חיפה.‏עו"ד הרב שמעון יעקבי,‏ הנהלת בתי הדין הרבנייםהשופטת רחל ברגמן,‏ בית המשפט לענייני משפחה,‏ חיפהד"ר יחיאל קפלן,‏ אוניברסיטת חיפהד"ר רות זפרן,‏ המרכז הבינתחומימר נדב וינטראוב,‏ פסיכולוג קליני והתפתחותיהשופטת אלה מירז,‏ בית המשפט לענייני משפחה,‏ חיפהעו"ד גל טורס,‏ טורס,‏ ארנון,‏ משרד עו"דהשופטת צילה קינן,‏ בית המשפט המחוזי,‏ חיפהעו"ד בועז קראוסהשופט ‏)בדימוס(‏ אבידן גלובינסקי,‏ בית המשפט לענייני משפחה,‏ חיפהרו"ח נתן שטרנפלדרו"ח אבי כהןהדיין מאיר פרימן,‏ בית הדין הרבני,‏ חיפהעו"ד ישראל שלומאיהשופטת יעל וילנר,‏ בית המשפט המחוזי,‏ חיפההשופט ‏)בדימוס(‏ יצחק יעקבי-שווילי,‏ ביהמ"ש המחוזי,‏ חיפהעו"ד נסים שלםעו"ד אורית אסניןהשופט מנחם נאמן,‏ סגן נשיא בית המשפט המחוזי,‏ חיפהעו"ד עמוס צדיקה,‏ צדיקה - סילמן עורכי דיןבג"צ ובתי הדין הרבניים:‏ דינמיקה של יחסיםבית המשפט לענייני משפחה - ניהול ההליך‏)הסכמים,‏ הוצאות מינויים(‏תביעות נזיקין בין בני זוגחזקת הגיל הרךמבחנים בנושא משמורת ושאלת משמורת משותפתהמשפט הטיפולי ויישומו בבית המשפט למשפחהחוק הנוער:‏ אימוץ ונזקקות - עקרונותחטיפת ילדים - אמנת האגהוראות מוריש בצוואה:‏ כלי שליטהנקודות השקה בין דיני מקרקעין ויחסי בני זוגמוניטין אישי ועסקי והערכת חברותמיסוי והיוון בענייני אקטואריה ‏)כולל פנסיה(‏הכתובה,‏ החיוב לשלמה והצמדתהעילות גירושין ושלום בית בבית הדין הרבניעל ידועים בציבורמזונות האישהעל הזיקה בין חוק הירושה ובין הסכם ממוןעל גישור בענייני משפחהמהלכת השיתוף לחוק יחסי ממוןהסכמי גירושין - עילות ביטול וסמכות16:30-18:00 29.1.0818:30-20:00 29.1.0816:30-18:00 5.2.0818:30-20:00 5.2.0816:30-18:00 12.2.0818:30-20:00 12.2.0816:30-18:00 19.2.0818:30-20:00 19.2.0816:30-18:00 26.2.0818:30-20:00 26.2.0818:30-20:00 4.3.0818:30-20:00 4.3.0816:30-18:00 11.3.0818:30-20:00 11.3.0816:30-18:00 18.3.0818:30-20:00 18.3.0816:30-18:00 25.3.0818:30-20:00 25.3.0818:30-20:00 1.4.0818:30-20:00 1.4.08עלות ההשתלמות:‏עו"ד:‏ ₪. 600 עוד צעיר ‏)שקיבל/ה רשיון ב-‏‎5‎ השנים האחרונות נכון למועד הרישום(:‏ ₪. 470 הרצאה בודדת ‏)שעתיים אקדמיות(:‏ ₪. 70שתי הרצאות רצופות )4 שעות אקדמיות(:‏ ₪. 100הנחה של 50 ש"ח לנרשמים עד 30.12.07.ההשתלמות בשיתוף המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין בישראל.‏נא להרשם בהקדם במכון להשתלמות עורכי דין,‏ בטל':‏ 03-5616550, בפקס':‏ 03-5616551יום עיון משותף - לשכת עורכי הדין ועד מחוז חיפה ועמותת ‏"המשפט בשרות הזיקנה"‏מבט קדימה - תכנון משפטי בזיקנה,‏ כענף התמחות חדש לעורכי הדיןמרכזת:‏ עו"ד כרמית שי,‏ יועצת משפטית,‏ עמותת ‏"המשפט בשרות הזיקנה"‏יתקיים ביום רביעי,‏ 16.01.08 החל מהשעה 16:30, בבית הפרקליט בחיפהדברי פתיחה:‏עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב אי(,‏ יו"ר ועד המחוזד"ר משה כהן,‏ מרצה בכיר המכללה האקדמית למשפטים ברמת-גןבתכנית:‏• ‏זכויות האדם הזקן במשפט הישראלי - כב'‏ השופטת ‏)בדימוס(‏ דליה דורנר• ‏כלי תכנון משפטיים בזיקנה - עו"ד ישראל דורון,‏ אוניברסיטת חיפה ויו"רעמותת ‏"המשפט בשרות הזיקנה "• ‏חוק החולה הנוטה למות - עו"ד יעל פנקס,‏ יועצת משפטית בעמותת לילךוחברת ועד מנהל בעמותת ‏"המשפט בשרות הזיקנה"‏ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏36בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

ועדת הצעירים ‏)בראשות עו"ד ורד סימון(‏ מזמינה לסדנא:‏ארגז כלים לעורכי דין צעירים*‏מרכז:‏ עו"ד אבישי קון מתאמת:‏ עו"ד הדס רביד-טמירשם מרצה תחום משפטי שם ההרצאה מועדעו"ד עפר אטיאס סדר הדין האזרחי טקטיקות ואסטרטגיות בחקירת עדיםעו"ד אורית אסנין גישור הגישור ככלי בידיו של עורך הדיןעו"ד יעל פנקסדיני מקרקעיןבחינות,‏ בדיקות והערכות מעשיתבחוזי מכרעו"ד הדר טל דיני מקרקעין ומיסוי מיסוי בעסקאות מקרקעיןעו"ד מטאנס שאער דיני נזיקין הכנת תיק בנזיקין בממשק לדיני הביטוח הלאומיעו"ד אורי גולדקורן הוצאה לפועל חידושים בהוצאה לפועלעו"ד מיכל שקד דיני משפחה ניהול תיק בענייני משפחהד"ר לימור זר-גוטמן אתיקה מקצועית מה צריך לכלול הסכם שכ"טד"ר לימור זר-גוטמן אתיקה מקצועית פרסומות ושיווק של עורכי דין בגבולות כללי האתיקההמועדון לגישור ויישוב סכסוכים מציג:‏חלומות נועדו להגשמההרצאתו של אלון אולמןההרצאה תתקיים ביום ד',‏ 28.11.07, בין השעות 17.00-19.00בבית הפרקליט,‏ שד'‏ בן גוריון 6, חיפה.‏התכנסות,‏ הרשמה וקבלת תגי שם,‏ החל מהשעה 16.30.סיפור חיים אנושי,‏ יוצא דופן,‏ המבטא את היכולת לפרוץ גבולות פיזיים ומנטאליים.‏לפני מספר שנים,‏ בהיותו במסלול פיקוד בכיר בצבא,‏ הפרידו שניות בודדות בין אלון אולמן לבין המוות,‏ עקב אירוע נדיר של קריסת ריאה.‏ כנגדכל הסיכויים השתקם אלון וקבע לעצמו יעד - להשתתף בתחרות איש הברזל ה-‏ .Ironmanבהרצאה,‏ מאתגר אלון את הקהל בשאלה מה אפשרי עבור כל אחד מאיתנו,‏ חושף דרכים לפריצת גבולות אישיים וארגוניים כדרך חיים,‏ חושףכלים לביצוע ‏"הבלתי אפשרי"‏ ומציע תובנות מה בעצם מונע מאיתנו מלהגיע ליעדים אישיים וארגוניים נועזים.‏*****ההרצאה מתאימה לכל מי שרוצה לחלום ולהגשים חלומות ולכל איש מקצוע שניתקל בחומות,‏ חסמים ופחדים של לקוחות וקולגות,‏ בדרךלהגשמת החלומות או בעת התנגשות,‏ בין חלומות שונים.‏עלות ההשתתפות - 50 ₪*. הציבור מוזמן!‏מספר המקומות מוגבל!‏נא להירשם במזכירות הלשכהנשמח להשתתפותכם!!!‏‏*לעו"ד צעירים ‏)בעלי ותק של עד שנתיים(‏ ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום,‏ בכפוף למקום פנוי3.12.0716:30 - 18:303.12.0718:30 - 20:3014.1.0816:30 - 18:3014.1.0818:30 - 20:304.2.0816:30 - 18:303.3.0816:30 - 18:303.3.0818:30 - 20:307.4.0816:30 - 18:307.4.0818:30 - 20:305.5.0816:30 - 18:3038סיום עבודה,‏ חזרה לעבודה ופיצויים על פיטורים שלא כדיןדיני עבודה עו"ד ענת רוזנר 2.6.0816:30 - 18:30היתרונות והחסרונות בהפניית לקוח להליכי פשיטת רגל פשיטת רגל עו"ד אלון וולך ‏*שקיבלו רשיון ב-‏‎5‎ השנים האחרונות נכון למועד הרישום.‏ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!‏ המעוניינים יירשמו במזכירות הלשכה.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

שברו את הצוםלשכת עורכי הדין במחוז חיפה,‏ ערכה באולמי סמיראמיסבשפרעם,‏ אירוע רב משתתפים לרגל שבירת צום הרמדאן.‏האירוע שהתקיים ב-‏ 24.9.07 אורגן ע"י חברי ועד המחוז,‏עוה"ד נאסר סנעאללה וואאל חלאילה.‏ נשאו דברים:‏ נשיאתבית המשפט המחוזי בחיפה,‏ השופטת בלהה גילאור,‏ סגן נשיאבית משפט השלום בעכו,‏ השופט רחמים צמח,‏ ראש הלשכהעו"ד יורי גיא רון,‏ אשר אף חגג באותו מועד את יום הולדתו,‏יו"ר ועד מחוז חיפה,‏ עו"ד רחל בן ארי ועו"ד נאסר סנעאללה.‏הנחה את הערב עו"ד ואאל חלאילה.‏בחלק האמנותי של הערב הופיעו שמאסונחאס והזמר אלבר מרעב מלווה בשלושהנגנים.‏יו"ר ועד המחוז - עו"ד רחל בן אריאביטל אוזן,‏ עו"ד רחל בן אריונשיאת בית המשפט המחוזי,‏השופטת בלהה גילאורעוה"ד וופא זועבי פאהום ועופר כהןמימין - עו"ד זכי דבאח,‏ השופט יעקב בכרוהשופט משה אלתרמימין - עוה"ד מוחמד לוטפי,‏ ג'יהאד עזאם,‏יוסי ואיריס הוד וחסן דבאחמימין - עוה"ד נאסר סנעאללה,‏ יוסי הוד,‏מוחמד לוטפי,‏ יורי גיא-רון וג'יהאד עזאםשמאס ונחאס - האמנים שהופיעו בערב שבירתהצוםעו"ד רסמי זחאלקה וארוסתו אנהאר40בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

Milagroא ו ל מ ו ת ל כ נ ס י ם ו א י ר ו ע י ם50 אנשים150 אנשים250 אנשיםMillagroMilagro-PlusMILAGRO-ON THE ROOFא ו פ צ י ו ת ל פ ג י ש ה ע ס ק י תme myself & Iבא לי קפה או סלטאני והחברים יוצאיםפגישה עסקית עם לקוחמבצע מיוחד עבור חברי/ות לשכת עו"ד חיפה והצפון.‏15% הנחה על התפריט לעו"ד או לעובדי המשרד.‏‏*שירות מיוחד של קייטרינג ע"י השף פליקס מלמןחיפה ‏{ישראל},‏ ויטל VVitel ‏{צרפת}.‏גלישה באינטרנט04-8524895,054-2350950המושבה הגרמנית שד'‏ בן גוריון 21‏*בירחון מצורף קופון הנחה עבור לשכת עורכי דין חיפה והצפון.‏

בצריךעיוןפגיעתה הרעה של‏"אמירת אגב"‏ללא אחת אנו נתקלים באמירות שהינן חלקמאת:‏מהחלטות בית המשפט,‏ המעמידות אותנו,‏עו"ד יעלבייחוד כעורכי דין,‏ במצב של חוסר אוניםפנקסלנוכח העדר כלים מתאימים להתמודד עםאותן אמירות.‏ כוונתי היא לאמירות אגב,‏שאינן חייבות להופיע בפסק הדין,‏ ואינןממש תורמות לו,‏ אלא שהשופט מטעמיוהוא,‏ בחר לשלבן בפסק דינו.‏אמירות אגב אלה הן יותר מרעה חולה.‏ כאשר שופט מביעדעתו על התנהלות של מי שלא היה צד לדיון,‏ שכלל לא ניתןלו פתחון פה במהלך הדיון,‏ אבל במלחמה שבין שני צדדיםהועלה הצד השלישי לקורבן,‏ כי כך נוח היה לאחד הצדדים- מי ייתן לצד השלישי את יומו בבית המשפט?‏ כיצד יוכללשכנע את קוראי פסק הדין ש"אין לו אחות"?‏ כיצד בכלליידע כי הובעה לגבי התנהלותו דעה בהחלטה שיפוטית להכלל לא היה צד?‏מעשה שהיה כך היה:‏ בין שני הורים לילדיהם התגלעסכסוך משפטי,‏ שהיה פועל יוצא משיקול דעת גרוע שלההורים.‏ עורך הדין הראשון של ההורים,‏ שהיה יועצם לפניההתקשרות החוזית עם הבנים,‏ יעץ להם במפורש שלאלהיכנס להתקשרות החוזית הזאת.‏ הם פעלו בניגוד לאותוייעוץ,‏ ולימים נתבעו על ידי הבנים למלא התחייבויות שונותהנובעות מאותה התקשרות.‏ עורך הדין של ההורים,‏ שידע אתהאמת,‏ לאחר שעורך הדין הקודם סיפר לו אותה,‏ לא טרחלזמן את עורך הדין הראשון לעדות,‏ והעדיף להשאיר על כנהאת העדות השקרית של ההורים,‏ על פיה עורך הדין הראשוןכלל לא יעץ להם להימנע מהתקשרות עם הבנים,‏ נהפוך הוא.‏ההורים זכו בהתדיינות המשפטית מול הבנים,‏ ואולם השופט,‏שלא הביע כל תמיהה על אי זימון עורך הדין הראשון לעדות,‏כלל בפסק דינו ביקורת נוקבת על עורך הדין הראשון והייעוץשלכאורה נתן.‏ זאת,‏ כאמור,‏ מבלי שכלל שמע אותו,‏ ומבלישפסק הדין עצמו בכלל חייב ביקורת שכזאת.‏הפגיעה בשמו הטוב של עורך הדין הראשון ברורה לחלוטין.‏ברורה פחות הטעות של השופט שישב בדין,‏ שלא לומרההתנהגות הלא אתית של עורך הדין,‏ שנמנע מלזמן את עורךהדין הראשון לעדות ובחר להשאיר על כנה גרסה לא נכונהשל לקוחותיו.‏ הבעיה,‏ עם זאת,‏ נותרת בעינה:‏ הכיצד יוכלעורך הדין הנפגע ‏)הראשון(‏ להביא דברים על תיקונם?‏אמירת אגב גרמה לפיטורי העובדמקרה נוסף:‏ בתיק פלילי שהתנהל בבית משפט השלום נגדעובד מדינה ותיק ביותר,‏ זוכה הנאשם משבעה אישומיםמתוך עשרה.‏ ברור היה שאם,‏ מלכתחילה,‏ היו מוגשים נגדו רקשלושת האישומים שבהם הורשע,‏ אפשר היה להגיע להסדרטיעון ואולי אף להעביר את הדיון לפסים משמעתיים,‏ ללאצורך בהרשעה פלילית.‏ השופט שישב בדין ניסה להעיר אתתשומת לב הפרקליטות לאפשרות זו,‏ אך הפרקליטות סירבהלשקול כל אפשרות להגעה להסדר מניח את הדעת.‏ בסופושל יום,‏ העונש שהושת על הנאשם,‏ בגין העבירות שהורשעבהן,‏ היה קל ביותר.‏שני הצדדים ערערו.‏ ערעור המורשע היה על הרשעתובאותן שלוש עבירות,‏ וכן על העונש שהושת עליו,‏ וערעורהפרקליטות - שלא נסב על חומרת הענישה,‏ אלא רק עלהזיכוי משבעת האישומים האחרים.‏ שני הערעורים נדחו,‏מבלי שבית המשפט המחוזי קיים כל בירור של ממש,‏ אלאהסתפק בסיכומים בכתב בלבד.‏ על אף שגם ערעור הפרקליטותנדחה,‏ לא יכול היה שופט המיעוט להימנע מ"אמירת אגב"‏ולפיה אילו הייתה המדינה מערערת על חומרת העונש,‏ הואהיה גוזר על הנאשם עונשים חמורים יותר.‏ אמירה זו נאמרהרק על פי התרשמות מכתב האישום ‏)אשר משבעה אישומיםשבו הנאשם,‏ כאמור,‏ זוכה,‏ ומבלי שכלל שמע את הנאשםעצמו או אפילו עד אחד(,‏ ועל פי סיכומי הצדדים,‏ מבלי שהםנדרשו כלל לעניין טיעון להחמרה בעונש ‏)כאמור,‏ המדינה לאערערה על כך כלל(.‏יאמר מי שיאמר:‏ ‏"אז הוא אמר!!‏ הרי זאת רק אמירת אגב".‏ובכן,‏ מסתבר כי לאמירת אגב זו יש משקל העולה על יתרהאמור בפסק הדין.‏ בהמשך להרשעת הנאשם בשלושתהאישומים האחרים ‏)אשר בשלם הוא נענש בעונש סמליביותר(,‏ התקיים דיון משמעתי בפני בית הדין המשמעתי שלעובדי המדינה,‏ וגם זה התרשם יותר מאמירת האגב של שופטהמיעוט בערעור מאשר מפסק הדין ומגזר הדין,‏ ציטט אתאמירת האגב ככתבה בפסק דינו,‏ וגזר על הנאשם עונש כבדיותר מזה שקבע לו בית משפט השלום שדן בתיק הפלילי:‏פיטורים לאלתר מעבודתו.‏שופט בית המשפט העליון,‏ שישב כערכאת ערעור על החלטתבית הדין המשמעתי,‏ נמשך כבמטה קסם אל אמירת האגבשל שופט המיעוט בערעור,‏ ואף כי נטה לקבל את הערעור,‏כך כתב,‏ בסופו של עניין הוא השתכנע מן האמירה האגביתהנ"ל,‏ אשר אותה ציטט ככתבה בפסק דינו,‏ ודחה את הערעור.‏מטה לחמו של המערער נכרת.‏הרחבת זכות הערעור גם למישלא היה צד בהליךשתי דוגמאות אלו אינן בודדות,‏ ושתיהן אינן דומותבתוצאותיהן אף מן הבחינה העניינית.‏ ברם,‏ בשתיהן ישנןאמירות לא נחוצות ולא נדרשות.‏ התוצאה זהה:‏ במקריםשכאלו אנשים נפגעים מאמירות האגב,‏ מבלי שהייתה להםיכולת להתייחס אליהן מראש ומבלי שתהיה להם תרופה42בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

משפטית של ממש כנגדן.‏ אמירתו של שופט,‏ גם אם היאאמירת אגב,‏ נושאת בחובה מטען וערך להם השלכות מרחיקותלכת.‏ הפתרון עשוי להיות בהרחבת זכות הערעור,‏ הן מתן זכותלמי שזכה בערעורו אך נפגע מאמירת האגב,‏ והן מתן זכות למישכלל לא היה צד להליך,‏ אך נפגע מאמירת האגב.‏פתרון דחוק עשוי להיות ב"גיוסו"‏ של סע'‏ 81 ‏)ב(‏ לחוק בתיהמשפט ‏)נוסח משולב(,‏ תשמ"ד-‏‎1984‎‏,‏ ועניינו עתירה לביתהמשפט לתיקון פסק הדין.‏ בקשה מכוח סע'‏ 81 איננה פשוטהלחלוטין ואבני נגף רבות בדרכה,‏ כאשר בין השאר יש לטעוןלקיומה של ‏"טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן"‏ ביתהמשפט.‏ לעניין זה ‏"טעות:‏ טעות לשון,‏ טעות בחישוב,‏ פליטתקולמוס,‏ השמטה מקרית,‏ הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".‏בית המשפט ‏"רשאי"‏ לתקן את פסק הדין תוך ‏"עשרים ואחדימים מיום נתינתם".‏בית המשפט ‏"רשאי"‏ להזדקק לעמדת הצדדים וכיוצא באילוהגבלות וחישוקים.‏ רק באם ישנה הסכמת הצדדים,‏ כעולהמסע'‏ קטן ‏)ב(,‏ ‏"רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כלתיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן".‏בבג"צ 188/96 צ'ירינסקי נ'‏ סגן נשיא בית משפט השלום,‏מדינת ישראל ואח'‏ ‏)פ"ד נב)‏‎721)3‎‏(,‏ קבע בית המשפט,‏ לאחרשאימץ את המבחן הפונקציונלי שנקבע על ידי הנשיא ברקבכש"פ 658/88 חסן נגד מ"י ‏)פ"ד מה)‏‎670)1‎‏(:‏‏"צד אינו רק מי שעל פי המסמכים הפורמאליים הוא בעלדין.‏ צד הוא גם מי שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדברזכותו ה'הופלדיאנית'...‏ גישה זו ראויה היא מבחינת המדיניותהמשפטית,‏ שכן היא מאפשרת למי שזכותו נפגעה בהיותו צדלהליך שנוהל בעניינו,‏ גם אם אינו צד פורמאלי,‏ לערער עלהפגיעה בו".‏בית המשפט אימץ את פסיקתו של הנשיא ברק וקבע :‏"..התנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מהחלטהשיפוטית,‏ גם אם אין הוא ‏'צד פורמלי'‏ להליך שבמסגרתונעשתה ההחלטה,‏ הם שניים:‏ ראשית - צריך שיתקייםבעניינו ‏'הליך',‏ ושנית - צריך שהליך זה יסתיים בהכרעהשיפוטית הפוגעת בזכות ההופלדיאנית שלו".‏בהתייחס לחופש הביטוי של השופט,‏ קבע בית המשפט:‏‏"...לעומתה,‏ ‏'עצמאות הביטוי'‏ הינה עצמאות אישית שלהשופט המתבטא,‏ ותכליתה לאפשר לו להציג את עמדתוולנמק את הכרעתו בלשון ובדרך הנראית לו נכונה והולמת.‏התערבות מצדה של ערכאת הערעור בעניין זה,‏ גם כאשרפתוחה בפני בעל דין הדרך לבוא בפניה - כאשר יש לו עילתערעור מוכרת - אינה רצויה,‏ מצומצמת ככל שתהיה,‏ משוםשמשמעותה של התערבות כזו תהיה,‏ בסופו של דבר,‏ ‏'שכתוב'‏של פסק הדין,‏ ולא זה תפקידה של ערכאת הערעור.‏ עיקרושל ערעור הוא בבחינת נכונותו של פסק-הדין מן ההיבט שליישום הדין בין הצדדים לסכסוך נושא ההליך,‏ ולא מן ההיבטשל סגנונו ודרך התבטאותו של השופט".‏בחינה מעמיקה ופתרון הולםכבוד השופטת שטרסברג-כהן התייחסה גם לפסיקה הזרהבעניין זה :‏"המקרה הקרוב ביותר לענייננו בפסיקה הזרה הוא פסק-הדיןהאמריקני )1984( COMPANY .BOLTE V. HOME INSURANCEבאותו מקרה נפגעו עורכי דין מדברים שנאמרו עליהםבהחלטת שופט בדבר דרך ניהול המשפט על ידיהם.‏ עורכיהדין,‏ שלא היו צד להליך,‏ הגישו ערעור על החלטתו שלהשופט.‏ ערעורם נדחה,‏ בהיעדר החלטה המתייחסת אליהםישירות שהיא בבחינת החלטה סופית המקימה זכות ערעור.‏השופט POSNER גרס,‏ כי דרך הערעור היא דרך שגויהבמקרה כזה,‏ וכי כאשר שופט קובע בהחלטתו ממצאיםשאינם שיפוטיים ושאינם דרושים להכרעתו,‏ הדרך היאלבקש סעד לצו עשה MANDAMUS( WRIT OF שהיא דרךהמקבילה לעתירה לבג"ץ בישראל(.‏ זוסמן בספרו הנ"ל ]18[,בעמ'‏ 29. יצוין,‏ כי באותו מקרה נדחתה פנייתם של עורכיהדין גם במסלול האחר ‏)מנדמוס(,‏ וזאת לגופו של עניין ולאמשום בחירת הליך בלתי מתאים".‏מטרתה של רשימה קצרה זו להאיר בעיה הראויה,‏ לטעמי,‏לבחינה מעמיקה ומציאת פתרון הולם אשר מצד אחד,‏ לאיהיו בו פגיעה או הגבלה בחופש ועצמאות השופט לכתובכעולה על דעתו,‏ אך מצד שני,‏ תישקלנה לעומקן ההשלכותשל אמירות שכאלו על אדם שאיננו עד ואיננו צד להליך,‏ אךבכל זאת נפגע מהן ללא יכולת להגיב.‏ברם,‏ הנסיבות שם הן שונות מן הדוגמאות שאני הבאתי.‏ שםדובר בעותר שהיה עד.‏‏)ד"א למעוניינים:‏ זכות הופלדיאנית הינה ‏"כל אינטרס שמוכרמבחינה משפטית ושנגדו עומדת חובה של הצד האחר".‏למשל,‏ אם יש לא'‏ זכות לקבל תשלום מב',‏ כנגד זכות זועומדת חובתו של ב'‏ לשלם(.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 43 2007

הסוף להימוריםהמקוונים בישראל?‏הסכנות בהימורים באינטרנט גדולות מאלה שבהימוריםאחרים * אכיפת החוק קשה יותר בשל העובדהשהשרתים ומפעילי האתרים יושבים בחו"ל * ישראלנחשבת למעצמה בכל הנוגע למתן שירותי הימורים,‏בניית אתרי הימורים,‏ שירותי סליקת כספים * הצעתהחוק החדשה,‏ שעברה בקריאה טרומית בכנסת,‏ תוקפתאת חברות האשראי,‏ הבנקים,‏ המפרסמים ולא אתמבצע העבירהמאת:‏ עו"ד ענבל לבבעריכתעו"ד יהודית קורןהאחרונים אנו עדים להתפתחויות רבות בארץ ובעולם בנוגעלהימורים באינטרנט.‏ פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל הכריזו,‏לאחרונה,‏ על מאבק באתרי הימורים ישראליים ברשת,‏ והביאובחודשיםלסגירת כמה אתרים מרכזיים או העברתם לשרתים בחו"ל.‏ על רקע זה נערךיום עיון,‏ במרכז למשפט וטכנולוגיה שבפקולטה למשפטים באוניברסיטתחיפה,‏ בהשתתפותם של נציגי פרקליטות המדינה וחברות ההימורים.‏השאלה התאורטית שבבסיס הדיוןבסיס הדיון נוגע לתיחומו הגיאוגרפי של האינטרנט,‏ שישפיע על שאלתחוקיות ההימורים המקוונים.‏ לעניין זה ניתן לזהות שתי גישות עיקריות:‏הגישה הראשונה - היא הגישה שהנחתה את פסקי הדין האחרונים של בתיהמשפט בישראל ותוצג פה בהרחבה - רואה באינטרנט חידוש טכנולוגישאינו משנה את המשפט המהותי.‏ האינטרנט יכול אמנם להציב אתגריםלא פשוטים בכל הנוגע להפעלת הסמכות המקומית,‏ העניינית והבינלאומית,‏אך כדברי השופט בועז אוקון:‏ ‏"האינטרנט אינו הופך את המשפט לוירטואלי,‏כאילו ארע שבר או כאילו חדלו חוקי הכובד של המשפט לחול על כלי זה"‏ . 1לכן,‏ יש למצוא את ה"משבצת"‏ המתאימה לכל סיטואציה ולהשתמש בחוקיםהמדינתיים הקיימים.‏הגישה השנייה , 2 שהיא בעיקרה אקדמית בשל קושי ביישומה,‏ מצדדת בקיוםמערכת נורמטיבית ומשפטית הייחודית למתחם הוירטואלי.‏ האינטרנט הואמרחב שיפוטי נפרד מכיוון שפעולות ברשת מתרחשות בכל מקום ובשוםמקום.‏ לכן,‏ יש לפתח גבולות חדשים לרשת ולתחום את הרשת מהעולםהפיסי,‏ כך שלא נשאל עוד איפה באינטרנט התרחשה הפעולה.‏אתרי הימורים באינטרנטרשת ההימורים באינטרנט מגלגלת עשרות מיליוני דולרים ברחבי העולם.‏ רובהחברות המנהלות את ההימורים רשומות במדינות בהן ההימורים מותריםובמקלטי מס שונים,‏ כך שאינן חשופות לתביעות.‏ ישראל נחשבת למעצמהבכל הנוגע למתן שירותי הימורים,‏ בניית אתרי הימורים,‏ שירותי סליקתכספים.‏ בחברות ההימורים יש צדדים שלישיים שמרוויחים סכומים גבוהים- חברות אשראי,‏ בנקים,‏ מפרסמים ועוד.‏נזכיר כי בעבר,‏ כדי להמר באופן בלתי חוקי,‏ אדם היה צריך למצוא מקוםפיסי נסתר ולהמר שם.‏ הגלגול השני של ההימורים הבלתי חוקיים השתכללעל ידי שימוש ב"אינטרנט קפה"‏ - מקום פיסי בו הוקם למעשה קזינו פרטי,‏אך במקום להציב רולטות ומכונות מזל,‏ הוצגה בו רשת פנימית של מחשביםכשעל כל מחשב היו תוכנות של משחק מזל.‏הגלגול השלישי,‏ והבעייתי ביותר,‏ הוא הימורים באמצעות אתרי אינטרנט.‏החששות המוגברים בהימורים באינטרנטהחששות ה"ראשוניים"‏ מהימורים בלתי חוקיים הם הסכנה לפשיעה,‏להתחברות עם גורמים עבריינים ‏)בין ע"י חוב לגורם עברייני ובין ע"יהידרדרות לפשיעה על מנת לממן הימורים(,‏ הלבנות הון ועוד.‏ בבוחננו אתהחששות מהימורים שכאלה באינטרנט,‏ אנחנו מוצאים לא מעט סכנותנוספות,‏ ביניהן קושי בחסימת גישה של קטינים בצורה אפקטיבית,‏ סכנהלהפסדים גדולים יותר כשאין מי שעוצר את המהמר,‏ חשש למעשי הונאהמצד המפעיל ובונה התוכנה,‏ חשש לגניבת מספרי אשראי ועוד.‏המסגרת המשפטית בישראל כיוםנושא ההימורים מוגדר ע"י סימן י"ב לחוק העונשין,‏ תשל"ז - 1977 העוסקבמשחקים אסורים,‏ הגרלות והימורים.‏ סעיף 224 לחוק מגדיר,‏ בדגש עלההבדל שבין זכייה התלויה בגורל לבין זכייה התלויה בהבנה או ביכולת,‏ אתהמונחים הבאים:‏‏"משחק אסור"‏ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף,‏ בשווה כסף או בטובתהנאה לפי תוצאות המשחק,‏ והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה אוביכולת;‏‏"מקום משחקים אסורים"‏ - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים,‏בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסוימים בלבד,‏ ואיןנפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;‏‏"הגרלה"‏ - כל הסדר שלפיו ניתן,‏ בהעלאת גורלות או באמצעי אחר,‏ לזכותבכסף,‏ בשווה כסף או בטובת הנאה,‏ והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנהאו ביכולת;‏‏"הימור"‏ - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף,‏ בשווה כסף או בטובת הנאה,‏והזכייה תלויה בניחושו של דבר,‏ לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקיםותחרויות בספורט.‏האיסור בחוק הוא על שני הצדדים הלוקחים חלק בפעולה - הן על המארגןאו העורך ‏)סעיף 225( והן על המשחק ‏)סעיף 226(.נושא התחולה הטריטוריאלית מוגדר בסעיף ‎7‎א',‏ המגדיר מהי ‏"עבירת פנים":‏1. עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;‏2. מעשה הכנה לעבור עבירה,‏ ניסיון,‏ ניסיון לשדל אחר,‏ או קשירת קשרלעבור עבירה,‏ שנעשו מחוץ לשטח ישראל,‏ ובלבד שהעבירה,‏ כולה אומקצתה,‏ היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.‏כשל האכיפהכשל האכיפה נובע מהמרחק,‏ הן הפיסי והן המשפטי,‏ שבין שני הצדדיםלעסקת ההימורים.‏מצד אחד ההימורים נוגעים למהמרים ישראלים ומצד שני - החלק הארי שלהפעילות מתבצע מחוץ לגבולות המדינה.‏ מצד אחד,‏ בארץ מתבצעים ההימורעצמו;‏ התשלום על ההימור;‏ במידה ויש זכייה התשלום מתבצע בארץ.‏ מצדשני,‏ רוב האתרים פועלים מחוץ לגבולות המדינה.‏ השרתים שלהם נמצאיםבמדינות בהן ההימורים אינם אסורים;‏ מפעילי האתר אינם פועלים בתחוםשטח ישראל;‏ הכנסות החברה מההימורים מופקדות בחו"ל;‏ תשלום רווחיהימורים למהמרים זוכים מועבר מחו"ל.‏44בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

הפסיקה ניסתה,‏ במקרים שונים,‏ למצוא פיתרון למצב החדש שנוצר בגדריהחקיקה הקיימת.‏כך,‏ לדוגמא,‏ נעשה נסיון להרחיב את הפרשנות של סעיף ‎7‎א',‏ המגדיר ‏"עבירתפנים"‏ כ"עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל".‏ השאלה עליהניסה בית המשפט לענות 3 היתה האם ניתן לנתק בין המהמרים לבין עורכיההימורים,‏ יהיה מקומם אשר יהיה.‏ האם נכונה הטענה כי ככל שבעבירהשל אירגון ועריכת הימורים אנו דנים,‏ הרי אז זרקור החוק מאיר אך ורקאת אזור הימצא עורכי ההימורים ‏)אשר אינם בישראל(,‏ תוך שהמהמרים‏)הנמצאים בישראל(‏ נותרים בחושך בבחינת אינם רלבנטיים לעריכהולאירגון ההימורים?‏ האם יעלה על הדעת לבחון עריכה ואירגון הימוריםללא מהמרים?‏ בית המשפט קבע לעניין זה כי,‏ בעידן האינטרנט,‏ מיקוםמקור התוכן הוא שולי וזניח וכי מרכז הכובד,‏ בעיקר בנושא סמכות השיפוטהטריטוריאלית,‏ חייב לעבור אל נקודת הקצה של מחשב המשתמש.‏בדיון נוסף,‏ שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב,‏ נגה אהד,‏ קבעה 4 כיהפעלת אתר הימורים זר היא ‏"עבירת פנים"‏ לפי הדין הישראלי,‏ שמקצתהנעשית בתחומי המדינה ‏)איתור קהל היעד,‏ שידולו ושכנועו להמר(.‏ במקרהזה העבירה בוצעה במרחב האינטרנטי,‏ כשקצה אחד שלה בגיברלטר ‏)שםפועלת החברה כדין(‏ וקצה שני שלה בישראל ‏)כאן אסור לארגן ולערוךהימורים(,‏ ומשכך ניתנת העבירה לאכיפה בישראל.‏הצעת החוקבחודש ינואר האחרון הוגשה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש הצעת חוקלעניין זה בדיוק - הצעת חוק העונשין ‏)תיקון(‏ ‏)משחקים אסורים,‏ הגרלותוהימורים ברשת האינטרנט(,‏ התשס"ז-‏‎2007‎‏,‏ שאושרה בקריאה טרומיתבחודש יולי האחרון,‏ אשר מתמקדת באתרים המכוונים לתושבי ישראל.‏בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי העיקרון שהנחה את מנסחיו הוא ‏"לאעכברא גנב,‏ אלא חורא גנב".‏ כלומר,‏ האשם העיקרי בביצוע העבירה אינוהעבריין עצמו אלא התנאים הסביבתיים והאחרים המאפשרים את קיומהוהמשכה של אותה פעילות אסורה.‏הצעת החוק מוסיפה לסעיף לחוק 224 לחוק העונשין,‏ הוא סעיף ההגדרות,‏את ההגדרות הבאות המכניסות באופן ברור את ההימורים באינטרנט לגדריהפעילות הפלילית:‏‏"אתר אינטרנט"‏ - אתר אינטרנט,‏ יהא מיקום השרת אשר יהא,‏ המפעילמשחקים אסורים.‏‏"אתר אינטרנט ישראלי"‏ - אתר אינטרנט,‏ שמתקיים בו לפחות אחד מאלה:‏1. האתר הוא בעברית.‏2. ‏האתר מאפשר תשלום בשקל חדש,‏ כמשמעותו בחוק מטבע השקלהחדש,‏ התשמ"ה-‏‎1985‎‏.‏3. ‏האתר כולל הימורים על תוצאות של משחקי ספורט המתקיימים בישראל,‏בין קבוצות ישראליות.‏נקודת המוצא עליה מושתת הפיתרון המוצע היא שהאמצעי היעיל ביותרלהתמודדות עם הפעילות העבריינית הינו שלילת מרחב המחיה וסביבתהעבודה הטבעית של אותה פעילות עבריינית.‏ כדי לעשות זאת,‏ מעלהההצעה פיתרון משולב רב כיווני,‏ שמטרתו ‏"לחנוק"‏ את ההזדמנות הכלכליתשבהפעלת אתרי הימורים שכאלה המיועדים לשימוש הציבור בישראל:‏ראשית,‏ הוספת סעיף 228 א'‏ המוצע,‏ המחיל את הוראות סימן י"ב באופןשאינו משתמע לשתי פנים על אתרי אינטרנט ישראליים לפי הגדרתםהמורחבת המוצעת,‏ ומוסיף חבות פלילית ל"מפרסם בישראל או באתראינטרנט ישראלי,‏ אתר אינטרנט או כתובת אלקטרונית של אתר אינטרנט".‏שנית,‏ תיקון סעיף ‎229‎‏)א(‏ המוצע מטיל אחריות על צדדים שלישיים לקייםצווים שאינם מופנים ישירות נגדם בשל העובדה שהם למעשה הגופיםהמאפשרים - מבחינה טכנולוגית - את המשך ההימורים.‏ כלומר,‏ המחוקקמציע כי במקביל למצב של מקום פיסי בו נערכים הימורים,‏ במצב של הימוריםבאינטרנט המקום הפיסי ייחשב שרת האחסון.‏ על כן,‏ ניתן יהיה להוציא צוויאיסור על הפעלת חוות השרתים של הספקים:‏ ‏"של אתר אינטרנט ישראלי,‏ וכןלצוות על המספקים בישראל שירותי אחסון או שירותי העברת מידע לאתראינטרנט,‏ על חסימת אפשרות הגישה לאתר שהוצא לגביו צו לפי חוק זה".‏שלישית,‏ תיקון סעיף 231 המוצע בא להבטיח הגנה מוגברת מפני הימוריקטינים,‏ בעיה המתחדדת במרחב האינטרנטי.‏רביעית,‏ תיקון חוק כרטיסי חיוב,‏ שלמעשה מהווה את השוט המשמעותיביותר - מבחינה עסקית - על מפעילי האתרים.‏ הסעיף המתוקן שנוסחבהצעת החוק קובע איסור סליקת משחקים אסורים על פי הגדרתםהמורחבת המוצעת בתיקון חוק העונשין.‏ מגמה זו מתאימה למגמות מקבילותבארה"ב.‏חמישית,‏ תיקון חוק איסור הלבנת הון מכניס לגדרו רכוש שמקורו בהימוריםשנעשו,‏ כולם או חלקם,‏ בישראל,‏ לרבות במסגרת אתר אינטרנט.‏המצב החוקי בעולםארצות הברית,‏ שהתנגדה לשוק ההימורים המקוונים שפרח בגבולותיה,‏ נקטהלאחרונה צעדי אכיפה אגרסיביים נגד חברות המספקות הימורים מקווניםונגד מנהליהן.‏ אחד הצעדים המשפטיים המשמעותיים שנעשו בסוף שנת2006 היה אישור חוק האוסר על שימוש בכרטיסי אשראי בהימורים מקווניםה-‏ -Safe Port Act ש"חונק"‏ את היכולת לבצע עסקאות סליקה ואוסר עלבנקים וחברות כרטיסי האשראי להעביר תשלומים לאתרי הימורים ברשת.‏כתוצאה מחוק זה,‏ חברות ההימורים הודיעו כי יפסיקו לשרת לקוחותמארצות הברית והשוק הזה ככל הנראה אבד.‏בינתיים,‏ בצידו של השני של האוקיינוס האטלנטי,‏ העתיד נראה מבטיח יותרלחברות ההימורים המקוונים.‏ההנחה שחוקי השוק האירופי המאוחד מעודדים יצירת שוק אחד לסחורותושירותים,‏ הביאה חברות הימורים לפעול במדינות שונות באיחוד על בסיסרישיון מדינתי אחד שניתן להן.‏ עם זאת,‏ מדינות שונות,‏ כמו צרפת וגרמניה,‏ניסו לחסום את פעילות ההימורים הנ"ל בכדי להגן על מונופולי ההימוריםהמדינתיים.‏ בעניין זה,‏ בית המשפט האירופי הגבוה לצדק נתן בחודש מרסאיתות שיכול להיות חיובי לתעשיית ההימורים המקוונים,‏ ואסר על הרשויותבאיטליה לתבוע מפעילי הימורים הפועלים ממדינות אירופאיות אחרות.‏ומה הלאה?‏הצעת החוק הישראלית אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת ‏)בהצעהתמכו 32 חברי כנסת,‏ ללא מתנגדים וללא נמנעים(,‏ וכעת עוברת ההצעהלדיון בוועדת חוקה,‏ חוק ומשפט,‏ לשם הכנתה לקריאה ראשונה.‏ הפסיקה‏"נוטה"‏ לאותו כיוון,‏ בכך שהיא מוצאת את אתרי ההימורים כעוברים עבירותפנים,‏ על אף הקושי הראשוני להכניס את העבירה לגדרי ההגדרה הקיימתבחוק העונשין.‏לדעתי,‏ טעות לחשוב על האינטרנט כעל משהו חדש שמשנה את מערכתהמשפט.‏ האינטרנט הוא בסך הכל מדיום תקשורתי שאינו יוצר שוני משפטימהותי המצדיק שינוי החוק.‏ גם הטענה לחשש מפעילות של עבריינים היאלא לגמרי ברורה,‏ לאור העובדה שחלק גדול מחברות ההימורים הן חברותציבוריות הנסחרות בבורסה ומקבלות רישיון ממדינות שונות ‏)בריטניה,‏מלטה,‏ גיברלטר ועוד(.‏בעיה נוספת,‏ המחלישה בעיני את הפיתרון שהועלה בהצעת החוק,‏ היאשהתקיפה המוצעת היא עקיפה - תוקפים את חברות האשראי,‏ הבנקים,‏המפרסמים.‏ כאמור,‏ האינטרנט הוא רק מדיום תקשורת.‏ אם מבוצעת עבירהבאמצעותו,‏ יש לפעול באופן ישיר כלפי מבצע העבירה.‏1 ה"פ ‏)י-ם(‏ Ahava USA 3137/04 נ'‏ ג'‏ דבלין בע"מ )2004(‏למשל 2 הגישה המוצגת במאמר David R. Johnson & David G. Post, Law.And Borders - The Rise of Law in Cyberspace, 48 Stan. L. Rev1367 )1996(3 מ 1106/07 משטרת ישראל נ'‏ קרלטון מיכאל ‏)טרם פורסם(‏ )19.1.07(‏בש 4 ‏)ת"א(‏ 90861/07 קרלטון נ'‏ היחידה הארצית לחקירות הונאה ‏)לא פורסם(‏)17.6.07(בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 45 2007

‏"נכסי קריירה"‏יוצאים לדרךלמרות שבית המשפט העליון פסק בנושאחשוב זה,‏ משקלו כפסק דין תקדימי אינורב ואין בו בשורה ממשית * הזדמנותשהוחמצה ומשאירה את הפתרונות לעתידהבלתי נראה לעיןמאת:‏ עו"ד שלמה אבניבחוברת 14 ו-‏‎15‎ של ‏"דין ואומר"‏ ‏)יוני 2004, מאי 2005( ואח"כ באתר‏"נבו"‏ פרסמתי שני מאמרים שדנו בסוגיית ‏"נכסי קריירה".‏ ראיתילנכון לציין כבר אז שזהו יצור העומד על רגליו שלו,‏ עדיין רגליים לאיציבות הזקוקות לתמיכה...‏ אף שבתי המשפט יידרשו לעסוק בנושא סבוךזה ובסוגיית יישומו הלכה למעשה עד שתגובש הלכה ברורה ומנחה.‏ השופטרובינשטיין צוטט שם:‏ ‏"...ואחרי תרגומה הלכה למעשה לשיטת חישוב הוגנתואלה טעונים כאמור חשיבה נוספת שהדעת נותנת ששעתן תבוא".‏ והנה,‏לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון ‏)בע"מ 4623/04 פלוני נ'‏אלמונית,‏ להלן ‏"פסק הדין"(‏ בנושא חשוב זה,‏ ובתקשורת נכתב כי זהו פסקדין תקדימי וחשוב.‏ סברנו שהנה הגיעה שעתה של החשיבה הנוספת,‏ אך לאכך היה.‏ חשיבותו של פסק הדין אינה שנויה במחלוקת,‏אך משקלו כפסק דין תקדימי אינו רב.‏אכן,‏ פסק הדין החדש מצהיר באופן ברורמה שלא היה כל כך נהיר עד כה - ‏"...ומכלמקום,‏ לדעתנו,‏ ‏'נכסי קריירה'‏ באים בגדרהמונח ‏'נכס'‏ ולו מן הטעם שמדובר ביתרוןכלכלי ממשי,‏ שניתן לכמת בכסף...".‏ דא עקאשעד מהרה מתברר מקריאת פסק הדין שבבעייתהכימות והמימוש פסק הדין עדיין רחוק מליתןתשובות ברורות לערכאות הנמוכות,‏ ונאמר שם:‏‏"נדמה כי מגוון המקרים השונים שיכולים להתעוררהוא בלתי מוגבל,‏ כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרהלמקרה,‏ טוב לה להלכה שתתפתח עקב בצד אגודל...".‏ראשית,‏ יש להעיר שפסק הדין מדבר על חלוקת ‏"נכסיהקריירה"‏ בעת גירושין של בני הזוג.‏ ברור שיש להבין אתהפסק כאילו דיבר לא רק על איון נישואין שמקים את עילתהחלוקה,‏ אלא הפסקת הנישואין מכל סיבה שהיא,‏ למשל - פטירת בן הזוגשיצר את ‏"נכסי הקריירה",‏ כיוון שיורשיו באים בנעליו,‏ ואין ליורשים אלאמה שהותיר המוריש,‏ והמוריש לא הותיר אלא את המחצית בלבד,‏ המחציתהשנייה איננה שלו והוא החזיק בה כנאמן עבור בת זוגו.‏שאלה נוספת שמתעוררת ולא ניתנה לה תשובה בפסק הדין,‏ היא חלוקת‏"נכסי הקריירה"‏ לשלוש תקופות:‏ התקופה שקדמה לנישואין,‏ תקופתהנישואין והתקופה שלאחר איון הנישואין ‏)או הפטירה(.‏התקופה הראשונה יכול שתהיה ארוכה או קצרה וכבר נזרעו ניצני הקריירה,‏שטרם הניבה פירות או שהניבה פירות התחלתיים.‏ בעל הנכס הזה מביא עמולנישואין נכס בר-קיימא שיש לכמתו והוא שייך כל כולו לבעל הנכס ולאלשני בני הזוג.‏ בתקופה השלישית יש והפוטנציאל מתחיל לתת פירות שנבטובתקופה השנייה,‏ אך פירותיו טרם הבשילו וטרם באו לידי ביטוי ממשי.‏ אמרבית המשפט בפסק הדין:‏ ‏"...אולם הקושי בהערכת חלקם של בני הזוג אינומאיין את הזכאות...".‏ נותרה,‏ אפוא,‏ רק בעיית הכימות ובתקופה השנייההדברים פשוטים יותר.‏הצעתי במאמרי הקודם לעשות שימוש בסעיף 8}2{ של חוק יחסי ממון ביןבני זוג,‏ התשל"ג - 1973, ולקבוע את הסכומים המתאימים על דרך האומדנה,‏כפי שנוהג בית המשפט בענייני נזיקין,‏ וזאת כדי לשים קץ למעקביםולהתדיינויות בין בני הזוג ‏)או יורשיהם(‏ גם לאחר איון נישואיהם.‏ על כן,‏את סכום הכימות שיתקבל על דרך האומדנה ישלשלם מיד בתשלום אחד ולא בתשלומים עתיים,‏האמורים לכרוך את בני הזוג בכריכה אחת למשךשנים רבות נוספות,‏ אף שכל אחד כבר פנה לדרכווהקים משפחה אחרת.‏מבחינה זו אין ב"פסק הדין"‏ בשורה ממשית.‏הוא מותיר את הפתרונות להלכה שתתפתחעקב בצד אגודל,‏ או במלים פשוטות:‏ בעתידהבלתי נראה לעין.‏זו הזדמנות שהוחמצה כיוון שמדובר בבניזוג שכל רכושם נצבר בתקופת נישואיהםולא היה צורך לבחון נכסים שנצברולפני הנישואין או לאחריהם.‏ ניתן היהלהתמודד עם בעיות הכימות על דרךהאומדנה ולסגור את המחלוקות כברעתה.‏ חבל שלא נקבעו קריטריוניםברורים לערכאות הנמוכות,‏ לפחותלגבי ‏"התקופה האמצעית".‏46 בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

שירתע יוסףעו"ד יוסף יקותיאלי יליד בגדד.‏ בצעירותו היה מדריךבתנועת החלוץ וחבר ‏"בשורה",‏ שהייתה זרוע ההגנה שלהתנועה הציונית.‏ ב-‏‎1951‎ עלה לארץ,‏ למד משפטים ועבודהסוציאלית.‏ שימש כעו"ד ברשויות המדינה וניהל את משרדהאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במחוזות חיפה והצפון,‏עד לפרישתו לגימלאות.‏ יוסף כותב שירים שיש בהם שילובהרמוני של רגש,‏ תבונה,‏ אנושיות ואהבה.‏אהבתו לשירה החלה בתקופת לימודיו בבית הספר היסודיבעיראק.‏ ‏"חברי לכיתה היו מוסלמים.‏ למדנו שירים והתחרינובמשחק שבו כל אחד היה צריך להתחיל פסוק של שירבאות בה הסתיים השיר של חברו.‏ ניצחון במשחק הצריךלמידה וזיכרון של שירים רבים.‏ נהגנו לבחור אותיות פחותשימושיות כדי להקשות על המתחרה",‏ נזכר יוסף יקותיאלי.‏בהמשך ‏"כתבתי בעיקר לעצמי - למגירה ולזוגתי".‏מאוחר יותר החל עו"ד יקותיאלי להוציא לאור ספרי שירה.‏מאחוריו חמישה ספרים : ‏"הרהורים",‏ ‏"ערפילים",‏ ‏"עננים",‏‏"הגיגים",‏ ‏"סתיו"‏ ואוטוביוגרפיה בשם ‏"חיים".‏ ‏"בעזרת השם,‏ספר השירה השישי במספר ייצא לאור השנה",‏ הוא אומר.‏בספרו האוטוביוגרפי ‏"חיים",‏ הוא מספר כי העיסוק בכתיבתהשירה היווה מפלט עבורו מהעבודה השוחקת,‏ מטרדותוזוטות היום לטובת רוממות הנפש והזנת המחשבה והרגש.‏איך משתלבת נפש המשורר עם עריכת דין?‏ יקותיאלי מגדיראת הווייתו כעובד סוציאלי בנפשו ועו"ד במחשבתו.‏את הנושאים לשירתו שאב,‏ בין השאר,‏ מהסיפוריםהאנושיים שמאחורי הסכסוכים המשפטים על רקע כספיירושה,‏ חשיפתו לשכול של האלמנות והיתומים ומצוקותיהם,‏טיפולו בחללי צה"ל,‏ בשבויים ובנעדרים,‏ בצד הכשרתוכעובד סוציאלי בשיקום אסירים וההתמודדויות להן נדרש עםהנזקקים.‏ כל אלה היוו כר פורה לנושאי שירתו.‏במה מאופיינת שירתך?‏" השירים שלי לרוב קצרים כ-‏ 8 שורות.‏ בכל שורהמעט מילים.‏ אין הנחתום מעיד על עיסתו,‏ אז אצטט אתהמשורר נתן יונתן שכתב עלי:‏ ‏"יצירתך היא בבחינת תבניתפיוטית שמאופיינת במיעוט טורי - שירים,‏ בשורות קצרותביותר....."‏ וכן כתב:‏ ‏"יצירתך מאופיינת בסגנון חסכנישמחזיק את המרובה.‏ שיריך הם כמו מכתם:‏ שירה שישבה שילוב הרמוני של רגש ותבונה,‏ הקרוב לז'אנר השירההעתיק המכונה שירת חכמה,‏ שהינה חיבור נעלה של שירהופילוסופיה".‏מהו מקור ההשראה לשיריך?‏‏"בני אדם הם מקור ההשראה שלי וסיפורים שנתקלתיבהם.‏ ישנם שירים שנכתבו בזמן נסיעה או רעיונות שעלובעת הליכה ברחוב.‏ מילה ששמעתי ברדיו עשויה הייתהלהצית רעיון לשיר.‏בעברי הייתי עובד סוציאלי וזה הקנה לי פן נוסף.‏ כעו"ד אנישומע לא רק את הטענה אלא גם את הצליל שמאחוריה.‏בכל שירי לא תמצאנה טענות,‏ דרישות,‏ ואף לא כעס,‏ שנאהותביעות מהחיים,‏ אלא רק השלמה עמם".‏עו"ד יקותיאלי סבור שההשלמה עם הגורל נבטה עוד בילדותובעיראק.‏ ‏"שם האנשים מקבלים את החיים כפי שהם ללא שוםטענות לבורא עולם.‏ הנשים יושבות בשווקים בנחת,‏ בשקט,‏בהשלמה ומחכות כי יקנו את מרכולתן.‏ הנשים לא מפגינותתוקפנות אחת נגד רעותה וולא מנסות לקדם את המכירותאלא הן מאמינות כי הקדוש ברוך הוא ייתן לכל אחת אתפרנסתה.‏ בלילות שישי היה גבאי בית הכנסת מסתובב בין בתיהיהודים ואומר ‏'מברכת אלוהים לאלוהים',‏ אסף לחם,‏ ירקותוכו'‏ בסל,‏ כדי שלאחרים יהיה די צרכם לארוחת ליל שבת".‏מהם הנושאים בהם מתמקדים שיריך?‏‏"בחלק משירי אני מתמודד עם משמעות ‏'האהבה'‏ והיבטיההשונים:‏ הגדרתה כדבר דינאמי.‏ האהבה ניצתת לפתע ומאוחריותר נעלמת;‏ ‏'הפער בזוגיות'‏ בה צד אחד מתפתח ומתרומםכמו ‏'עץ'‏ בעוד הצד השני שוקע ביומיום כמו ‏'עשב'.‏ כן אנינוגע בבעיית ‏'הריחוק בין בעל לאישה',‏ כשהאחד נותר בהרנבו והשני חוצה ירדן וגבעות ובאי ההתאמה בין האוהבים- הוא אהבתו כגל,‏ היא אהבתה כמעיין.‏ הייפגשו השניים?‏נושאים אלה באים לידי ביטוי בספרי ‏'הרהורים',‏ בין היתר,‏בשירים ‏'רציתי',‏ ‏'דרכי האושר',‏ ‏'אהבה',‏ ‏'הדמות מהחלום'‏ו'נכרים'‏ וכן בספרי ‏'ערפילים'‏ בשיר ‏'אהבתו ואהבתה'.‏מוטיבים נוספים בשיריו של יוסף יקותיאלי הם:‏ ‏"ההחמצה";‏‏"הארעיות ומיצוי הרגע",‏ שנמשלים לנר הלילה אשר ראשיתפריחתו מבשרת גם על קמילתו,‏ או לרסיסי מים ולקצוות קרןאור בענן שיש לנצלם או שייעלמו לנצח;‏ ‏"פחד מהתחייבות"‏- פחד מנישואין,‏ כמו באחד משיריו שם טוען המועמדלנישואין שלגביו ‏"אין הבדל בין טבעת לאזיק",‏ ובסיומומוסיף ש"לנידון אין הבדל אם יתלהו סוהר או רב".‏‏"יש התפתחות שונה של בני אדם ונוצרים פערים בזוגיות,‏כאשר יש הזוהרים ויש הדועכים.‏ בשירי אני מתאר מצביםשיש בהם סימני שאלה,‏ כדי להותיר לעצמי ולקורא מקוםלמחשבה.‏ כותרי ספרי עוסקים בנושאים ערטילאיים שאינםבני אחיזה.‏ זוהי למעשה תמצית השקפת עולמי על החיים,‏הכול נזיל והיופי טמון באווריריות של הדברים,‏ במחשבהשמתחדשת,‏ שמדמיינת וחולמת".‏לאחר פרישתו לגימלאות,‏ התפנה עו"ד יקותיאלי למלאכתכתיבת השירה.‏ ספריו יצאו לאור במרוצת העשור האחרון,‏וידו עוד נטויה.‏מאת:‏עו"ד רוניתגורביץעניין‏"הספק"‏‏"כשהייתי צעיר,‏מאנתי לבכותולא קנן בי הספק.‏זקנתי.‏נגלו בי הדמעותועלה הספק."‏עו"ד יוסף יקותיאלינוסףבדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 47 2007

הוצאמהקשרוןהמדור להחזרתביטויים להקשרםמאת:‏עו"ד רוןאביבמדור זה,‏ הגם שהינומדור הומוריסטי,‏איננו תוצר שלדמיוני הפרוע,‏אלא שהינו אסופהשל התבטאויותאמיתיות,‏ אשרלוקטו בעמל רב מפיעורכי דין,‏ שופטים,‏קלדניות ושאר באיעולם-משפט.‏אני מזמין את כולכםלשלוח אלי ביטוייםנוספים:‏aviv@avivlaw.comהיכן הוצא:‏המקום:‏ בית המשפט בירושליםעורך דין פוגש קלדנית במסדרון,‏ ושואל:‏- ‏"סליחה,‏ השופט בלשכתו?"‏והקלדנית משיבה:‏- ‏"לא,‏ הוא הלך לאולמו!"‏ברוך דיין האמת...‏ומה הקשרו:‏‏"הלך לעולמו",‏ או ‏"הלך לבית עולמו",‏ לקוח מספר קהלת,‏פרק י"ב,‏ פסוק ה':‏‏"ּכִי-הֹלְֵך הָאָדָם אֶל-ּבֵית עֹולָמֹו,‏ וְסָבְבּו בַּׁשּוק הַּסֹופְִדים."‏משמעות הביטוי ‏"בית עולם"‏ יכולה להתפרש כ"בית נצחי",‏הלקוח מן המשמעות של ‏''עולם'',‏ ‏''לעולם''‏ בהקשר שלזמן בלתי מוגבל,‏ והכוונה היא לקברו של האדם,‏ שם יאלץלהתגורר מעתה ‏"ועד עולם".‏כמו כן ניתן לפרש ‏''עולמו''‏ כפשוטו:‏ ‏"העולם שלו",‏ כלומרשל הקב"ה,‏ והכוונה המתבקשת היא ‏"העולם הבא".‏ ביטוייםרבים הקשורים במוות מוכרים ביהדות,‏ כגון זצוקלל"ה ‏)"זכרצדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא"(‏ .השימוש בביטויים אלה,‏ אמור לכאורה לשמש ביחס לפטירתושל יהודי בלבד,‏ כמו ראשי התיבות ז''ל,‏ אך השימוש בזהכמו באלה נפוץ גם לגבי נוכרים,‏ ולעתים מזומנות ניתן לקרואכתבות בעיתונים העוסקות ב''טנור הידוע,‏לוצ'יאנו פברוטי ז"ל'',‏ או כותרותהמבשרות כי ‏"קורט וונגוט,‏הסופר הסטיריקן והמחזאי,‏הלך לעולמו".‏ שני אלהאמנם ברוכי כישרון,‏ אךנראה שהדבקות במקורהביטויים,‏ מחייבת.‏ לכןנאמר ‏''הטנור פברוטיהמנוח''‏ וכן ‏''הסופרוונגוט נפטר''.‏היכן הוצא:‏המקום:‏ בית משפט השלום בתל-אביבבמסגרת טיעון לעונש בהליך פלילי,‏ הסניגור מלמד זכות עלהנאשם:‏‏"הוא לא רק אבא טוב לילדיו ובעל נאמן לאישתו,‏הוא גם משמש משענת קנה רצוץ לאמו החולה!"‏ומה הקשרו:‏מקור הביטוי ‏"משענת קנה רצוץ"‏ בספר במלכים ב',‏ פרק י"חפסוק כ"א:‏‏"עַּתָה הִּנֵה בָטַחְּתָ‏ ‏ּלְָך עַל-מִׁשְעֶנֶת הַּקָנֶה הָָרצּוץ הַּזֶה,‏ עַל-‏מִצְַריִם,‏ אֲׁשֶר יִּסָמְֵך אִיׁש עָלָיו,‏ ‏ּובָא בְכַּפֹו ‏ּונְָקבָּה;‏ ‏ּכֵן ‏ּפְַרעֹהמֶלְֶך-מִצְַריִם,‏ לְכָל-הַּבֹטְחִים עָלָיו."‏נוסח כמעט זהה מופיע גם בישעיהו ל"ו,‏ ו.‏הפסוק מתאר אדם הנשען על מקל ‏)קנה(,‏ אולם המקלשאינו חזק דיו נשבר ופוצע את כף ידו של הנשען.‏מובן כי אדם הנזקק להישען על מקל,‏ מניח ומקווה כי המקל הינוחזק ושלם,‏ על מנת שיוכל לספק לו את התמיכה הנחוצה.‏ אםהמקל שבור,‏ במקום תמיכה עלול האדם להיכשל וליפול ארצה.‏במישור המטאפורי,‏ מתן אמון וציפייה לתמיכה מגורם שאינויציב,‏ ואשר ‏''יישבר''‏ בשעה שיופעלו עליו לחצים,‏ לא רקשלא ייתן את התמיכה המקווה,‏ אלא שעלול כשלעצמו לגרוםלנזק ול''נפילה''.‏לפיכך,‏ ‏"הקנה הרצוץ''‏ הוא אותו מקל שבור,‏ מישהו שאי-‏אפשר לסמוך עליו,‏ ובמיוחד בשעת מבחן ומצוקה,‏ ומתבררשאין בו כל תועלת.‏ מי שעלול להיות לרועץ למי שבטח בו.‏באנקדוטה שלמעלה,‏ רצה הסנגור לאמר:‏ הנאשם תומךבאמו,‏ קרי שהינו משענת לה בימי זקנתה,‏ אך הוא נסחףבשגרת הביטוי,‏ ומבלי שירד לעומקו,‏ נמצא עושה שירות דבלשולחו.‏נ.ב.‏ לעניין ה''רצוץ'',‏ ראוי להזכיר ביטוי נאה אחר,‏ מאמרותחז"ל:‏ ‏''הטוב בנחשים רצוץ גולגלתו''.‏כל קשר בין ביטוי זה לבין בדיחות על עורכי דין איננובאחריות המחבר...‏48בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

יוצאים ובאים...‏חברי ועד מחוז חיפה היוצאים והנכנסים,‏ ערכו ישיבה חגיגית במסעדת ‏"רוזמרין"‏על הר הכרמל.‏יו"ר ועד המחוז,‏ עו"ד רחל בן ארי,‏ בירכה את החברים החדשים ונפרדה מחברי הועדהיוצא,‏ כשהיא מודה להם על קדנציה נפלאה של שיתוף פעולה לטובת ציבורעורכי הדין במחוז.‏היו"רית העניקה להם עט עם הקדשה כהוקרה על פעילותם,‏ והתרגשה מאוד כאשרעוה"ד חיים קינן,‏ שפרש מחברותו בוועד המחוז לאחר שנות פעילות רבות,‏ הגיש לה זר פרחים.‏בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 49 2007

מאת:‏עו"ד עפראטיאסמדיניות הפשרההנוהגת בבתי המשפטמעודדת בסופו שלדבר את התופעההחמורה הקיימתבמקומותינו של איכיבוד התחייבויותחוזיות וחוקיותשלטון החוקאו שלטון הצחוקפ‏"פתח לנו שער בשעת נעילה"‏ - אנו מתפללים במוצאייום הכיפורים,‏ בטרם ייגזר דיננו,‏ וכאשר ניתנת לעורך דיןגם זכות המילה האחרונה בטרם נעילת הגיליון - מי יסרבלהצעה מפתה שכזו?!‏כשהתבקשתי על ידי מערכת ‏"בדלתיים פתוחות"‏ לנעול אתהגיליון במדור קבוע,‏ ראיתי בכך זכות שניתנה לי להמשיךולבטא את דעותיי ותחושותיי,‏ כפי שעשיתי עד כה בצורהמזדמנת.‏מההדים שקיבלתי מחברים במשך השנים,‏ התברר לישרבים מזדהים ומרגישים שביטאתי את מחשבותיהםואת מצוקותיהם,‏ ואני מקווה שאצליח לעשות כך גם מכאןולהבא.‏המילה הכתובה כמוה כזרע,‏ שלא תמיד נובט,‏ ורק לעיתיםרחוקות נקלט,‏ צומח ומשגשג,‏ אך לפחות יש בה יסוד שלנחמה לקורא,‏ ולו יהא זה שכרי.‏סלחנותה של המערכת המשפטיתמעל דפי העיתונות נדונה לאחרונה בהרחבה מצוקתם שלהצעירים המבקשים לשכור דירה בעיר תל-אביב.‏ האצבעהמאשימה הופנתה כלפי חמדנותם של בעלי הדירות המנצליםלרעה את הביקוש הגואה.‏לאיזון התמונה ניתן פתחון פה לבעל דירה,‏ אשר טען,‏ ביןהיתר,‏ כי בניגוד להשקעות אלטרנטיביות,‏ המשכירים נוטליםעל עצמם סיכונים גבוהים באותם מקרים שבהם הדייר השוכראינו עומד בהתחייבויותיו על פי הסכם השכירות,‏ וזאת הןלעניין ביצוע תשלומים והן לעניין פינוי הדירה.‏ סיכונים אלהמחריפים במיוחד נוכח אזלת ידם של בתי המשפט,‏ כאשר הםנדרשים ליתן למשכיר הנפגע סעדים אפקטיביים כנגד השוכרבמקרים של הפרת חוזה השכירות.‏אין צורך להכביר מילים על התופעה הידועה,‏ לפיה גםבמקרה שבו הדייר השוכר הפסיק לשלם את דמי השכירות,‏וגם במקרה שתקופת השכירות הסתיימה - אין למשכיר כלאפשרות לקבל מבית המשפט סעד מהיר ואפקטיבי של פינוי,‏על מנת שיוכל לממש את זכות הקניין שנחמסה מידיו על ידיהדייר המחזיק במושכר שלא כדין.‏בנסיבות אלה,‏ כאשר הדייר הופך למעשה למתנחל במאחזבלתי חוקי,‏ הטרוניה של בעלי הנכסים אינה מכוונת אךורק נגד תופעת הסחבת בבתי המשפט,‏ אלא היא מתייחסתבעיקר ל"סלחנותה"‏ של המערכת המשפטית כלפי מפרי חוק.‏התופעה הנפוצה והשכיחה היא שדווקא מי שעומד על מיצויזכויותיו החוקיות בבואו בשערי בית המשפט,‏ נחשב בעיניהשל מערכת המשפט כמחרחר ריב ומדון,‏ הטורד את מנוחתהשל מערכת המשפט,‏ כשהוא מעמיס עליה את בעיותיו.‏לעומתו,‏ מי שמפר חוק ביודעין,‏ תוך שהוא מנסה להתחמקבריש גלי מתוצאות התנהגותו הבלתי חוקית,‏ דווקא הואמקבל מהמערכת המשפטית ‏"פרסים"‏ על התנהגותו הנלוזה.‏‏"פרסים"‏ אלה מתבטאים בהצעת הסדרי פשרה,‏ הכולליםהנחות כספיות,‏ פטור מהוצאות משפטיות,‏ ולעיתים אףארכות מועד וסידורי דיור חילופיים.‏הלחצים המופנים על ידי בית המשפט אל עבר התובעים,‏המאיצים בהם לקבל את הצעות הפשרה שמציע בית המשפט,‏מהווים,‏ למעשה,‏ הודאה של המערכת המשפטית באזלת ידהו/או בחוסר רצונה להפעיל את כוחותיה למען הצד הנפגע.‏המערכת רוצה לעשות ‏"צדק"‏ וליצור ‏"איזון"‏ כביכול בין‏"המשכיר החזק"‏ לבין ‏"השוכר החלש",‏ גם כאשר יחסיהכוחות האמיתיים בין הצדדים הנ"ל הם הפוכים בתכלית.‏ כךהופכת מדינת ישראל,‏ בחסות מערכת בתי המשפט,‏ לגן עדןולחממה למפרי חוק ביודעין.‏מן הפרט אל הכלל.‏ ניתן לקבוע,‏ בצער,‏ כי מדיניות הפשרההנוהגת בבתי המשפט מעודדת בסופו של דבר את התופעההחמורה הקיימת במקומותינו של אי כיבוד התחייבויותחוזיות וחוקיות.‏ כי מדוע יטרח השוכר למצוא לעצמו דיורחילופי בתום תקופת השכירות,‏ אם הוא יכול להמשיךלהחזיק במושכר מבלי לשלם,‏ ובסופו של דבר להסכיםלהצעת פשרה שעל פיה יתפנה במועד הנוח לו,‏ תוך קבלתהנחה משמעותית מסכום הפיצויים הקבוע בחוזה בגין איפינוי המושכר במועד?!‏העובדה שמערכת המשפט אינה רואה לנגד עיניה את חובתהלהגן במלוא כוחותיה על האינטרסים החוקיים הברוריםשל אזרחי המדינה,‏ ותחת זאת היא מקדישה את כוחותיהלפעילות חברתית של ‏"עשיית צדק"‏ כביכול - יוצרת מצבאבסורדי שבדרך אל ‏"עשיית הצדק"‏ נרמסות,‏ ברגל גסה,‏זכויות משפטיות יסודיות כגון זכות הקניין.‏היומרה של מערכת המשפט,‏ הרואה את עצמה כמופקדת עלהבטחת שלטון החוק במדינה,‏ אינה נמדדת בצווים שמוציאבג"ץ נגד ראש הממשלה.‏ מבחנו האמיתי של שלטון החוקבמדינה נמדד בעיקר באפקטיביות של הליכי פינוי המתנהליםבבית משפט השלום.‏FINAL OFFER50בדלתיים פתוחות נובמבר-דצמבר 2007

nevo@nevo.co.ilnevo.co.iléìàøùéä éèôùîä øâàîä טל'‏ ,02.9992099 פקס'‏ 02.9992088ת"ד 108 שריגים 99835חסר תקדים בעולם המשפט בישראלהמאגר המשפטיבישראל המכיל את:‏הניסוחים ההיסטוריים המלאים לפי תאריכיםרבדים בחקיקה:‏ כל הסעיפים אשר תוקנו אי-פעם בחוק,‏ מכיליםהניסוחים ההיסטוריים לפי תאריך*‏גם אתמעודכן להיוםקישור לרשומות1הוראות הבנקאות ‏(שירות ללקוח)‏ ‏(דרכי חישוב ריבית),‏ תשנ"א‏‎1990‎ב.‏ הוראות אלה,‏ ‏"יו‏ עסקי‏ בנקאי"‏ – כל יו,‏ למעט יו‏ שבת,‏ ימי שבתו,‏ שני ימיראש השנה,‏ ערב יו‏ כיפור ויו‏ כיפור,‏ ראשו‏ ושמיני עצרת של סוכות,‏ פורי,‏ ראשו‏ושביעי של פסח,‏ יו‏ העצמאות,‏ חג השבועות ותשעה באב;‏ במקרי‏ חריגי,‏ שבה‏נמנע מחלק ניכר מהלקוחות לבצע פעילות בנקאית תקינה,‏ רשאי המפקח לקבוע שיו‏מסוי‏ אינו יו‏ עסקי‏ בנקאי.‏מיו‏- ב-‏‎19.9.05‎ בוטל19.9.2005הוראות תשס"ה‏‎2005‎ק"ת תשס"ה מס'‏בהוראות אלה,‏ ‏"יו‏ עסקי‏ בנקאי"‏ – יו‏ שבו פועלי‏ עיקר עסקי התאגיד הבנקאי ואשר לגביונוהגי‏ התאגידי‏ הבנקאיי‏ לקיי‏ סליקה של הממסרי‏ הבנקאיי‏ כל יו,‏ למעט יו‏ שבת,‏ ימישבתו,‏ שני ימי ראש השנה,‏ ערב יו‏ כיפור ויו‏ כיפור,‏ ראשו‏ ושמיני עצרת של סוכות,‏ פורי,‏ראשו‏ ושביעי של פסח,‏ יו‏ העצמאות,‏ חג השבועות ותשעה באב;‏ במקרי‏ חריגי,‏ שבה‏ נמנעמחלק ניכר מהלקוחות לבצע פעילות בנקאית תקינה,‏ רשאי המפקח לקבוע שיו‏ מסוי‏ אינו יו‏עסקי‏ בנקאי.‏6423 מיו‏ 19.9.2005 עמ'‏ 988.1*לצפייה ברבדים יש להתקין את סרגל נבוב-‏‎19.9.05‎- הוסף029992099 nevo.co.ilåáð øâàî

˙Ú„†˙ÂÂÁ˙ÂȇÂÙ¯†˙ÂίډÂwww.medexpert.co.ilҘȄÓÂÈ„¯˜Cardiomedixχ¯˘È·†‰ÏÈ·ÂÓ‰†≠†Ò˜È„ÓÂÈ„¯˜†˙¯·Á¨ËÙ˘Ó†ÈίˆÏ†ÌÈȇÂÙ¯†ÌÈ˙Â¯È˘†Ô˙Ó·∫ÔÈ„†ÈίÂÚφ˙˜ÙÒÓ˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁÌÈÏÈÏى†ÔȘÈÊapple‰†ÌÂÁ˙·ÈίˆÏ† ˙ÂȇÂÙ¯† ˙Ú„† ˙ÂÂÁ† Ô˙Ó·† ÌÈÁÓ˙Ó† Âapple‡„¯˘Ó†¨‰ÒappleΉ†ÒÓÓ†¯ÂËÙ†¨ÈÓ‡φÁÂËÈ·†¨ËÙ˘Ó≠È˙·¨‰¯Â·Á˙‰†„¯˘Ó†¨‰ÈÒappleÙ†˙Âapple¯˜†¨ÌÈÁÂËÈ·†¨ÔÂÁË·‰Æ˙ÂÒÙ¯ËÂه†˙‡Âˆ˙ÂappleÏ˘¯·†˙ÂÚÈ·˙†Í¯ÂˆÏ†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ†˙appleΉÌȇÙ¯‰†È¯Èη†È¢Ú†Æ‰‡ÂÙ¯‰†ÈÓÂÁ˙†Ï熨˙ȇÂÙ¯ÆËÙ˘Ó‰† ˙È··† ‰„ÈÓÚ† ˙ÏÂÎȆ ÈÏÚ·† ¨ı¯‡·Æ‰„·چ¯˘ÂΆԄ·Â‡Â†˙ÂÈÂÎapple†ÌÂÁ˙·†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁÌÈÏÂÓ‚˙†ÌÈȈÈÙφÌ˙Á†‡Ù¯†È¢Ú†˙‡Îʆ˙˜È„·˙‡ȯ·‰†˙¯‰ˆ‰†·˜Ú†Â¯˘Â‡†‡Ï˘†ÁÂËÈ·‰†˙¯·ÁÓÆÁÂËȷφ Â˙Ï·˜·† ȇÂÙ¯‰† ·ˆÓ† ÁË·Ӊ† Ï˘˙ίډ¢†ÏÏÂΆ¨˜È˙·†‰ÈÂÙˆ‰†˙ÂÎapple‰†‰·Â‚†˙ίډ˙ÂÏڷ†˙ÒÙ„ÂÓ†¨‰Î¯ک†ÌÈί„†˙Âapple‡˙·†¢ÌÈappleÂÎÈÒÆ®‰ÎÂÓapple∫Ìȇ·‰†ÌÈÓÂÁ˙·†ÌÈÏÏÂΆ˙Âapple¯˙Ù¨˘Ú¯Ï† ˙ÂÙÈ˘Á† ¨Úˆ˜Ó† ˙ÂÏÁÓ† ¨‰„·چ ˙Âapple‡˙¨ÌȘÈÒÚÓ†˙ÂappleÏ˘¯†¨‰appleȯ˜Ï†˜ÈÊÓ†˜·‡Ï†¨ÌȯÓÂÁÏÈίˆ†¨˙¯Î˙˘‰Â†‰„·چ¯˘ÂΆԄ·‡†¨‰„·ڷ†˙ÂÁÈ˷ƘÊapple†È·È˘Á˙†ÌÂ˜È˘†˙ÂÈÂÏÚÂÌÈappleÓapple†Ì‰ÈÏÚ†¨ÌȇÙ¯†Ï˘†·¯†¯ÙÒӆҘȄÓÂÈ„¯˜ÏÔÂÈÒapple†ÈÏÚ·†Ìappleȉ˘†¨ı¯‡·†ÌÈÁÓÂÓ‰†ÌȇÙ¯‰†·ËÈÓÆÈ˙˜ÂÒÚ˙≠ȇÂÙ¯‰†ÌÂÁ˙·†·¯˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ£££££££±≠∏∞∞≠µµµ≠ππµ†∫ßÏË·†ÌÎ˙¢¯Ï†„ÂÓÚφÁÓ˘apple∞≥≠∂∞π∑∂∑∂†∫Ò˜Ù†¨∞≥≠∂∞π∑µ∑µ†∫ÔÂÙψÆ∂¥∑≥≥†„˜ÈÓ†¨‡¢˙†¨∏†ÍÏÓ‰†Ï‡˘†ß„˘†¨ËÙ˘Ó‰†˙ÂÓ‡†˙È·