הפליליסטים מדברים - פרקליטי חיפה - לשכת עורכי הדין

מחוברים ומתעדכנים און-לייןעלה לאינטרנט אתר הפייסבוק של ועד מחוז חיפה.‏www.facebook.com/haifabarאם אתה לא שם -אתה לא מעודכן!!!‏החברים והחברות מוזמנים/ות להצטרף,‏ להתעדכן וגם להגיב,‏ להציע ולהיות מעורבים.‏דעתכם/ן והתייחסותכם/ן חשובה כדי שנוכל להעניק לכם/ן שירות מקצועי,‏מיטבי ויעיל.‏לחיצה קטנה ואתם נשארים מעודכנים במהירות!‏החלפת כתובת דואר אלקטרוני?‏ עדכן/י אותנו!‏על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה באופן שוטף ולשמור אתך על קשראינטנסיבי פשוט להפעלה,‏ מהיר,‏ יעיל וחסכוני - נבקשך להמציא לנו אתכתובת הדואר האלקטרוני שלך באמצעות האתר:‏http://www.israelbar.org.il/pratimעל כל שינוי - נא להודיע!‏ועדת ספורט של מחוז חיפה מזמינה אתכםעורכי הדין,‏ שופטים,‏ מתמחים ובני משפחותיהםלחמם מנועים לקראתיום הספורט ה-‏‎6‎ של מחוז חיפהשיתקיים ביום חמישי,‏ ל"ג בעומר,‏ 10.05.12החל מהשעה 08:30 ועד השעה 22:00במועדון ‏"ספייס נשר כרמל"‏דרך בר יהודה 113, נשר ‏)בין אולמי הינומה לקיבוץ יגור(‏הקדימו להרשם!‏המשחקים יתקיימו בענפים הבאים:‏כדורסל,‏ קט-רגל,‏ תחרות קליעה ל-‏‎3‎ נקודות,‏ פינג פונג,‏ שחייה,‏ שש-בש,‏ברידג'‏פעילויות לילדים ‏)החל מהשעה 11:00(:תכניות והפתעות לילדים וגם מגלשות מים,‏ מתקנים מתנפחיםותחרויות של ילדים - מבוגריםניתן להשתמש בחדר הכושר שבמקום בהצגת תעודה רפואית.‏יש במתחם קפיטריההמעוניינים יירשמו אצל רכזת יום הספורט,‏ גב'‏ רקפת גלעדבטל':‏ 04-8698163, בפקס':‏ 04-8698164 או בדוא"ל:‏ rakeft_g@zahav.net.il

גליון מס'‏ n 43 מרץ-אפריל 2012בדלתייםפ ת ו ח ו תתוכןהענייניםעורכת:‏ טל דניאל-חבקוקעורכת משנה:‏ עו"ד חנה קציריו"ר ועדת העיתון:‏ עו"ד ארניתזוננברגיעוץ:עו"ד מיכל שקדעו"ד יהודית קורןחברי מערכת:‏ עוה"ד רון אביב,‏ליז אהרון,‏ עפר אטיאס,‏ ארנהאלבז,‏ אורית אסנין,‏ רות ברזילי,‏איטי יעקבי,‏ ליאור מזור,‏ דנהנוף,‏ יעל פנקס,‏ שימי קדושיו"ר ועד המחוז:‏עו"ד יוסי חכםמנכ"ל ועד המחוז:‏גב'‏ רביטל אלמוזהפקה ופרסום:‏ נירפרינט מדיהוהפקה בע"מ,‏ טל'‏ 03-6496069www.nirprint.co.ilעיצוב:‏ אילן פאריwww.peeri.comמודעות : קארין רומנו050-5295330Karin@nirprint.co.ilצילומים:‏ אמנון אלוני,‏ יואב בכר,iStockphotoShutterstock.comדוא"ל המערכת:‏ib@haifabar-law.org.ilטל'‏ 04-8537015/74על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפהעו"ד יוסי חכם6 הפרקליטיםחוד החנית - הפליליסטים של פרקליטותמחוז חיפהבשיחה מרתקת עם עו"ד ארנית זוננברגעל משמעות ועל יומיום10עוד דעה - חוק האזרחותנגד - כל כך גבוה שאינו רואה את הצדקעו"ד מוחמד גאלב יחיאבעד - היעד הושג אבל...‏עו"ד אבי גולדהמר12אקטואלישיוויון נשים - המילים שאינן מתחברותעו"ד שימי קדוש14חווה'לה תראי מה עשית?‏עו"ד ארנית זוננברג16און לייןהמדינה כאוכפת חוק פלילית באינטרנטעו"ד חיים ויסמונסקי18חינוך לנער על פי דרכוגלעד האן28לשכה ושות'‏מדווחים מהשטח,‏ הודעות לשכה,‏ חדשותהמקצוע ועוד.‏בעריכת עו"ד חנה קציר36אתיכאןסוגיות אתיות שעלו במחוזנובעריכת עו"ד רן זינגר38עניין נוסףאל עיר התעשייה התת קרקעיתבבית גוברין ומרשהנורית גרינברג40בצריך עיוןמדינת ישראל ועורך הדיןעו"ד יעל פנקס42עו"ד פנים למשפטנאום המלך - אמנות השכנוע ככלי משפטיבאתונה העתיקהד"ר דניאלה דוויקפני הרטוריקה המשפטית בעידן הדיגיטליד"ר עו"ד יניב זייד44הסטנד אפ שהחמצתם בהשתלמות באילתעו"ד מארק שירין6244520הולך לעבודה או הולך לעבודבהעדר הגנהעל רשות הסייבר לחלק ערכות מגן וירטואליות ד"ר ברוך שמעוניד"ר עו"ד שרון אהרוני-גולדנברגחברי ועד מחוז חיפה21עו"ד יוסי חכם,‏ יו"רשיטת מבחני ההסמכה - ביקורת מבית 46עו"ד איתן לדררדין ואומרעו"ד יניב לנקריעו"ד ג'ובראן ג'ובראןמות הניזוק לאחר מתן פסק-דין מול עקרוןבדלתייםפ ת ו ח ו תעו"ד מיכל שקדלשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפהסופיות הדיוןעו"ד חיים קינןעו"ד צבי לוטן22בשער:‏47ילד אסור ילד מותרעו"ד טל אבריאלהפרקליטים -עו"ד ארנית זוננברגהפליליסטים שלהחזרת ילדים חטופים על פי אמנת האג ‏"יום ההרשעה"‏פרקליטותעו"ד תמיר קלדרוןעו"ד טל אטקיןעו"ד יניב לוזוןמחוז חיפה48עו"ד ואאל חלאילהצילום:‏דלתות מסתובבות24עו"ד ענבל עפרוןעו"ד השאם דאודד"ר נויה רימלטטוב לדעתעסקים חברתיים מחפשים אכסניה חוקיתעו"ד וסים פלאחהמערכת אינה אחראית לתוכן המודעות,‏עו"ד חוסיין מנאעהידיעות והמאמרים.‏50עו"ד ירון קידרהדעות והפרשנות המתפרסמות הינן עלFinal Offerעו"ד אמאני חלאילהדעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית.‏נתיני הגביר ממשרד האוצר26עו"ד אורי שרםכל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוקצולם ביום חולהגנת הצרכן.‏עו"ד עפר אטיאסעו"ד יוסף ליבנהנשף מחוז חיפה המסורתילשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר,‏ שד'‏ בן-גוריון 6 חיפה,‏ טל'‏ 04-8537015/7, פקס'‏ 04-8553033 דוא"ל:‏ ib@haifabar-law.org.il1836בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 3 2012

צו גיוס!‏לפעמים מגיע הרגע שנמאס.‏ בעיקר הרגע שבו נמאס לקטר ומגיע הזמן לקום ולעשות.‏ יש לנוביד מקצוע מדהים ובידנו גם הכוח למנוע מגורמים שונים לקלקל אותו או ליצור למקצוע הזהקונוטציות שליליות.‏ישבנו במערכת העיתון ודיברנו על הדברים המטרידים,‏ מייגעים או מעצבנים אותנו,‏ כשאנועושים את עבודתנו כעורכי דין.‏ הסתבר לנו שיש לא מעט.‏בנוסף להצפת המקצוע נוכחנו לגלות שאחת הבעיות המטרידות ביותר היא הסגת גבול המקצוע- תופעה הולכת ומתעצמת,‏ שבה אנשים וגופים מסחריים מעניקים שירותים משפטיים,‏ שעל פיחוק ולא בכדי,‏ יוחדו לעורכי דין.‏ גורמים אלה אינם בעלי המקצועיות הנדרשת,‏ אינם כפופים לכלליאתיקה,‏ פועלים ללא כל פיקוח וגרוע מכך - ללא ביטוח אחריות מקצועית.‏ גורמים אלה מפרסמיםאת עצמם ומשדלים לקוחות פוטנציאלים בכל דרך אפשרית,‏ בניגוד לעורכי דין,‏ המנועיםלפעול כך עקב כללי האתיקה.‏נוסף לבעיות הגדולות,‏ גם סוגיות קטנות יכולות להיות מטרידותביותר.‏ קחו,‏ לדוגמה,‏ את העדר השילוט וההכוונה בבית המשפט.‏הבאים לבית המשפט בחיפה יכולים לכתת רגליהם בתוכו זמןרב עד שיהא בידם למצוא את אולמו של השופט הרלבנטילהם,‏ דומה משהו למשחק ‏'מחפשים את המטמון',‏ רק ללארמזים.‏ האם שילוט הוא אתגר כל כך קשה?‏ואם בבית המשפט עסקינן,‏ העדרם של מחשביםוחיבור לאינטרנט בספרייה,‏ כפי שהיה לפני 30-40שנים,‏ מקשה מאד על עורכי הדין ומכעיס לא פחותממחירי המזנון המופקעים ומחירי החניה הגבוהים.‏ומה לגבי נט המשפט?‏ תוכנה שבמאה ה-‏‎21‎עדיין שולחת שורת הערה בסגנון:‏ ‏"בשלב זה מומלץלהשתמש באתר זה באקספלורר 7 ‏)למשתמשים ב-‏‎8‎ו-‏‎9‎ יש ללחוץ על כפתור תאימות לגרסה קודמת(".‏דומה שעורכי הדין הם היחידים בשוק שמזמינים טכנאימחשבים לעשות Down Grade למחשבים שלהם על מנתלהתאימם למערכת הזו.‏וגורם נוסף,‏ המתחרה על תפקיד ‏'הקש שישבור את גב הגמל',‏הוא הזלזול בזמנם של עורכי הדין - בעיקר כשהוא מגיע מהיושביםעל כס השיפוט,‏ אבל גם מעובדי המזכירויות.‏בקיצור,‏ במקום לעסוק בתחביב הלאומי - לשבת,‏ לכעוס ולשחרר קיטור,‏החלטנו לעשות מעשה ולצאת למלחמה.‏ אפשר שנהיה דיפלומטים,‏ אך כשדרכי שלום לאתסייענה בידינו,‏ נדע גם להילחם - נגיש תלונות למשטרה נגד מסיגי גבול המקצוע ונגדעורכי הדין שמשתפים איתם פעולה.‏ נגיש תלונות לוועדות האתיקה,‏ ונשתמש בארסנלהכלים שבידינו על פי הצורך.‏אני פונה בזאת אל החברים והחברות במחוז אותם אני רואה מגויסים בזה הרגעלמלחמה האמורה,‏ כי בנפשנו היא.‏ עזרתכם יכולה להיות במתן מידע על מסיגי גבולהמקצוע,‏ על עורכי דין שעוברים עבירות של שידול ושיתוף עם מסיגי גבול המקצוע,‏על מקרים שהגיעו לטיפולכם לאחר שנגרם נזק מהמתיימרים להיות מומחים ונוגסיםבפרנסתנו.‏ נודה גם על כל מידע בנושאים אחרים המקשים על העבודה היומיומית.‏לכל בעיה אנחנו הכתובת : במייל ib@haifabar-law.org.il או בפקס:‏ 04-8553033 אובדואר:‏ ת"ד 8954 חיפה 31090.אלו מכם המעוניינים להצטרף באופן פעיל לעשייה במחוז,‏ מוזמנים להצטרף לפעילותהוועדות השונות או להעלות על כתב את הדברים המכעיסים אותם לטיפול ולפרסוםבגיליון הקרוב של ‏'בדלתיים פתוחות'.‏בברכת חג שמח,‏יוסי חכם,‏ עו"דיו"ר ועד המחוזהכניסה לעורכי דיןבלבד!‏4 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

המכוןהלאומילשיקוםנפגעי ראשאבחון מדויק.‏טיפול נכון.‏שיקום מוצלח.‏שיקום מפגיעת ראש,‏ כתוצאהמתאונות,‏ חבלות,‏ ארועי טרור או מחלות,‏הוא במקרים רבים מהלך מורכב ורבפנים.‏ הידע והניסיון המקצועי והמדעיאשר נצברו במכון הלאומי לשיקוםנפגעי ראש במהלך 35 שנות פעילותו,‏מבטיחים אבחון מדויק של היכולותוהקשיים,‏ טיפול נכון ומותאם אישיתוהגשמת מלוא הפוטנציאל השיקומי -התעסוקתי,‏ החברתי והמשפחתי.‏תכניות אבחון וטיפול מגוונותהמכון,‏ מהמובילים בתחומו בישראל,‏ מציעלמאות גברים ונשים המאובחנים,‏ מטופליםומשוקמים בו מדי שנה,‏ מגוון תכניות אבחוןוטיפול ייחודיות תוך התאמה מלאה לצרכיו שלכל פונה:‏ אבחון נוירופסיכולוגי־שיקומי מקיף וכוללנילשם התוויית תכנית שיקום או לצרכיםמשפטיים טיפול פרטני תכנית יום ייחודיתלשיקום קוגניטיבי ותעסוקתי כוללני סדנאותהכשרה קדם־תעסוקתית מסגרת יומיתקבועה למשתקמים ותיקים השמה בעבודה טיפול זוגי ומשפחתי ייעוץ פסיכיאטריהשקעה בטיפול - הצלחה בשיקוםלמכון אחריות ומחויבות גבוהה ביותר כלפיהמטופלים.‏ הטיפול כוללני ומקיף את כלקשייהם של המשתקמים.‏ אלו מטופלים בהבעת על־ידי מספר אנשי צוות מקצועי.‏ הצוותמיומן ומוכשר בשיטות אבחון וטיפול נוירו־קוגניטיבי,‏ נפשי ותפקודי,‏ המותאמות במיוחדלאנשים לאחר פגיעה מוחית.‏ כל אלו,‏ יחד עםמסירות ורגישות הצוות לצרכי המטופלים,‏מבטיחים טיפול באיכות הטובה ביותר והצלחהשיקומית.‏המכון נמצא בשורה הראשונה מבחינת פיתוחשיטות אבחון וטיפול עדכניות,‏ ואחוזי ההצלחהשלו דומים לאלו של טובי המכונים בעולםהמערבי.‏המכון מנוהל ומבוקר על־ידי אגפי השיקוםבמשרד הביטחון ובמוסד לביטוח לאומי,‏ משרדהבריאות ונציגי ציבור נבחרים מסקטוריםמגוונים במשק.‏קליניקות לקהל הרחבבנוסף לתכניות השיקום לאנשים עם פגיעהמוחית,‏ מפעיל המכון גם קליניקות ייעודיותהמתמחות בטיפול בהפרעות זיכרון בגילהמבוגר,‏ בליקויי למידה בקרב צעירים ובקשייהסתגלות לאחר טראומה,‏ נכות או מחלה.‏המכון הלאומילשיקוםנפגעי ראש)ע"ר(‏מרכז רקנאטי לשיקוםרח'‏ יצחק שדה 89תל־אביב 67228טל.‏ 03-5650888פקס.‏ 03-5624779recanati@shikumr.org.ilמרכז שפיצר לשיקוםרח'‏ יהודה הנשיא 3נוה דוד חיפה 35425טל.‏ 04-8301334פקס.‏ 04-8301352spitzer@shikums.org.ilסניף גליל – כפר ורדיםרח'‏ מעלה הגליל 1כפר ורדים 25147, ת.ד.‏ 1562טל.‏ 04-9971567052-8876070 ‏)לימור שרוני(‏פקס.‏ 04-9575224galil@shikumg.org.ilwww.neuropsy.co.il

תורנות כך שפעם בחודש יש שבוע תורנות.‏ מעבר לתכנוןהשוטף,‏ אני צריכה לקחת בחשבון שיכול להגיע בכל רגע תיקמעצר שישנה את סדר העבודה".‏מתמודדים עם הלחץ?‏ענבל:‏ ‏"הרבה מאוד עומס ולחץ.‏ אני מתכננת את היום לפיהמטלות הדחופות ביותר,‏ כשבין לבין נכנסים בלתמ"ים,‏ אבליש תחושה מתסכלת שהעבודה אף פעם לא נגמרת לא משנהכמה אתאמץ.‏ עוד תיקים ועוד עבירות - ‏"איגוד העבריינים"‏איננו שובת וגם המיתון לא משפיע עליו...".‏הילה:‏ ‏"העומס דומה לזה של כל עוה"ד אבל בעבודתהפרקליט נוסף מתח נפשי ועומס רגשי.‏ כל תיק בטיפולי,‏ שבוילד שנפגע או אדם שנרצח,‏ מותיר אצלי חותם אישי.‏ העבודהכל הזמן איתי ולא תמיד קל לנטרל".‏את רנדה,‏ אשה מטופחת מאוד,‏ מלאת שמחת חיים,‏אני מכירה אישית.‏ קשה לי לדמיין אותה כקשוחה.‏ כשאניאומרת את זה,‏ חבריה צוחקים.‏ מתברר שדווקא למי שמוכרתלחבריה למקצוע כרוח צחוק תזזיתית,‏ יש מוניטין אחרבתחום המקצועי.‏רנדה:‏ " דווקא לי יצא שם של קשוחה,‏ אולי בשל הצורךשלי לשמור על איפוק וניטרול רגשות,‏ כדי להתמודד עם הרוע.‏אני לעיתים סופגת קללות ונאצות,‏ רק מכיוון שאני מבצעתאת תפקידי.‏ מהצד השני עומד בן אדם.‏ אולי אדם שפשע,‏אבל בן אדם,‏ שכתוצאה מעבודתי המקצועית עתיד לעיתיםלאבד את חירותו.‏ זכור לי מקרה של כתב אישום שהוגש נגדשני אחים שרצחו את אחותם על רקע התעקשותה שלאלהינשא לאדם נשוי.‏ סירבתי בכל תוקף להגיע להסדר טיעון.‏לכל אורך הדיונים ספגתי קללות קשות ואיחולי רוע וזדון.‏אין ספק שאישית היה לי קשה.‏ כשהסתיים התיק,‏ כל העומסוהלחץ הנפשי הולידו פורקן של דמעות.‏ כשמנצחים בתיקחשוב בתחום האזרחי,‏ המשרד יוצא לארוחה גדולה.‏ אצלנו,‏לפעמים דמעות של פורקן מסיימות דווקא הצלחה בתיקגדול.‏ בעבודה עלי להיות בשליטה כל הזמן ולמדתי לנטרלכל סטיגמה אנושית למיקסום היכולת המקצועית.‏ אני מאודמשתדלת לעשות החלטות ענייניות.‏ דווקא הנאשמים,‏ כךמתברר,‏ מחזיקים בסטיגמות.‏להתמודד עם הביקורתמצד אחד,‏ עבריינים שרואים בכם אויב ומצד שני,‏מתלוננים שמרגישים שלא מיצו את הדין עם הנאשמיםשפגעו בהם.‏ אפשר לצאת ‏"טוב"‏ מהסיפור הזה?‏צחי:‏ ‏"אין לי מושג איך רואים אותי העבריינים.‏ אניסבור שמרביתם מבינים שהתביעה מבצעת את תפקידה.‏ אניחבורה יפה,‏ נכון?‏הם יכולים להיותחלק מסדרהעל ‏"היפיםוהחכמים",‏תופסים אתהרשע,‏ עוזריםלמסכן,‏ ומסיימיםאת היום בבירהצוננת בפאבהשכונתיכשבארי וייט ז"למתנגן ברקעבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 7 2012

‏"עולמה הרגשישל הילדהנחשף בפניי,‏ היאבכתה שאין אישבעולם שתומךבה ואוהב אותהואמרה כי היאמרגישה שאין להלאן לחזור.‏ היאהתחננה שאקחאותה עימי ואגדלאותה כבתי"‏מקווה שהם מכבדים אותי כפי שאני נוהג כלפיהם,‏ במהלךניהול התיק והחקירות הנגדיות.‏ מעולם לא נתתי לתיק להפוךלמשהו אישי,‏ וגם כשאני טוען בפני נאשם שהוא שקרן,‏ אנימנסה לעשות זאת תוך הצגת העובדות במטרה לקבל הסבר".‏אורלי:‏ ‏"הצורך לשמור על אובייקטיביות ועל האינטרסהציבורי עומד מעל לכל.‏ איני עורכת דין של מתלונן,‏ אני,‏ מהרבהבחינות,‏ חייבת גם להגן על זכויות הנאשם.‏ זה לא פשוט".‏רנדה:‏ ‏"קרה לי שהפניתי את תשומת ליבו של בית המשפטלנאשם שלא מבין את מה שקורה מסביבו.‏ איני רוצה הרשעהשנולדה על רקע חוסר איזון בין המאשימה לנאשם".‏מקורות תמיכה?‏ענבל:‏ ‏"קודם כל מהקולגות,‏ הון אנושי,‏ אוכלוסיהדינאמית של פרקליטים צעירים ונמרצים אך גם מנוסים.‏ ישהרבה התייעצויות ושיתוף פעולה.‏ כשמדברים,‏ קל יותר".‏הילה:‏ ‏"נכון,‏ יש פה מאגר גדול של ניסיון.‏ תמיד יש מישהושנתקל בעבר בבעיה דומה.‏ אנו מאוד עוזרים זה לזה כמוב"דינאמיקה קבוצתית"‏ וותיקים וצעירים מטפלים באותם תיקים,‏ללא התמקצעות מיוחדת,‏ וזה מאפשר גם למידה וגם התרעננות.‏ובבית?‏אורלי:‏ ‏"בעלי סניגור.‏ לכאורה אינטרסים מנוגדים - אבללמעשה הרבה פרגון ותמיכה.‏ זה שיש לנו מקצוע דומהמאפשר הבנה לעומס ולמתח הנלווה לעבודה.‏ באותה מידהאני מגלה הבנה לכך שהוא צריך לצאת לבתי המעצר בלילה".‏תיקים שמשאירים חותם...‏צחי:‏ ‏"כמעט כל תיק,‏ אפילו האיזוטרי ביותר,‏ מעלהמחשבות ותהיות.‏ החל מרגע בחינת הראיות שהמשטרהאספה עולות שאלות - אם יש די להביא להרשעה ועדלסיבה שגרמה את העבריין לבצע את המיוחס לו.‏ לא שישלכך רלוונטיות לשאלת אשמתו,‏ אך כבן אנוש אלו מחשבותשעולות.‏ לדוגמא,‏ בתיק שהגשתי בעבירת ניסיון לרצח כנגדנאשם יליד 1950, שניסה לרצוח את אימו ילידת 1922, חולהוזקוקה לטיפול סיעודי.‏ מחומר החקירה היה ברור כי הנאשםאוהב את אמו שאותה סעד עד כדי ביטול עצמי לחלוטין.‏כל שעשה היה לטפל באימו.‏ לאחר שניסה להביא למותה,‏התמלא ייסורי מצפון והתייצב בהודאה בתחנת המשטרה.‏במהלך המשפט נפטרה אימו.‏ הטיעון לעונש היה קשהבמיוחד ברמה הרגשית,‏ שכן לא הייתה מחלוקת לגבי אהבתולאימו ועל כך שהמעשה נבע ממצוקה אישית,‏ לאחר שניםשל טיפול באם ורצון לסיים את סבלה.‏ עדים רבים העידולטובתו ובאולם הייתה אהדה רבה כלפיו.‏ עם זאת,‏ איןבארצנו המתת חסד,‏ חוק החולה הנוטה למות לא חל במקרההזה,‏ ועקרון קדושת החיים עומד מעל לכל.‏ התיק,‏ מסתבר,‏היה קשה גם לשופטי ההרכב - כבוד השופט שיף קבע שנתמאסר,‏ כבוד השופטת קינן - קבעה 6 חודשי עבודות שירותוכבוד השופטת הורוביץ קבעה 18 חודשי מאסר.‏ לבסוף,‏בהתאם לסעיף ‎80‎‏)ג()‏‎2‎‏(‏ לחוק בתיהמ"ש,‏ נגזר דינו לשנתמאסר בפועל ובעליון נדחה ערעורו ‏)ע"פ 4688/09(. גם היום,‏שנים אחרי,‏ אני סבור שיש למנוע כל אפשרות ליצירת מדרוןשבו בנים,‏ קרובים או הורים יחליטו מתי די".‏אורלי משפילה מבט ומספרת כי טיפלה בהרבה תיקיםמעניינים,‏ מאתגרים וחלקם מול עבריינים שביצעו עבירותמרמה מתוחכמות,‏ אבל,‏ התיק שהשפיע עליה היה זה של גברשהתעורר ודקר את אשתו 28 פעמים בסכין וכשבתו הקטינההתעוררה לקול הצעקות,‏ השליך אותה מהחלון.‏לפעמים הולכים עם הזוועות הביתהאורלי:‏ ‏"צריך רגישות רבה.‏ לעיתים,‏ אני נדרשת להעידקטינה שמעידה נגד אביה על עבירת אינוס,‏ או אישה שעברהאונס.‏ נדרשת מצד אחד המון אמפטיה ומצד שני,‏ אני נדרשתלניתוק רגשי כדי לבצע את תפקידי.‏זכור לי תיק של בת 12 שטענה לעבירת אינוס שבוצעה בהעל ידי אביה החורג.‏ אימה,‏ האדם הקרוב לה ביותר,‏ לא תמכהבגרסתה.‏ יום אחד,‏ הגיעה הילדה לבדה למשרדי וסיפרהשאימה הכתה אותה,‏ נתנה בידה ₪ 50 ושלחה אותה לבטלאת התלונה.‏ היא לא ביטלה את התלונה.‏ עולמה הרגשי שלהילדה נחשף בפניי,‏ היא בכתה שאין איש בעולם שתומך בהואוהב אותה ואמרה כי היא מרגישה שאין לה לאן לחזור.‏ היאהתחננה שאקח אותה עימי ואגדל אותה כבתי.‏ העול הרגשיהיה כבד ועשיתי כל מה שביכולתי - פניתי לפקידת הסעדשלקחה אותה למשפחה אומנת,‏ דיווחתי למשטרה ולרשויותוכמובן שגם לסניגור.‏התיק התנהל כסדרו.‏ בסיומו,‏ ביום הגשת הסיכומים,‏הילדה שלחה מכתב לראש ההרכב וביקשה לחזור בהמהתלונה.‏ הסניגורים הביאו את הילדה כעדת הגנה ואנינאלצתי פתאום לחקור אותה בחקירה נגדית.‏ הדילמה הייתהאדירה.‏ למזלי,‏ מצאתי דרך משפטית לחמוק מהמצב הקשה -ביום שהתייצבה במשרדי היא כתבה את שעבר עליה.‏ לפיכך,‏הגשתי את המסמך האותנטי בכתב ידה וכך השופטים,‏ שהיורגישים מספיק,‏ ראו את התמונה הכוללת ואת המצב הבלתיאפשרי בו הייתה הילדה.‏ בסופו של דבר,‏ הייתה הרשעה שאףעמדה במבחן העליון".‏הילה:‏ ‏"כאימא,‏ אני כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי שמהשאני רואה בעבודה הם לא החיים שלי וזאת כדי שלא להפוךלמגוננת מידי".‏ענבל:‏ ‏"אני מוצאת עצמי לפעמים חולמת על הטיעוניםלעונש".‏מסודריםלמרות הלבטים והקשיים,‏ ניכר שהפרקליטים שנפגשתיעימם מכורים לדינאמיות,‏ לוגמים בכל יום כמות לא מבוטלתשל אדרנלין.‏ הזדהותם עם המערכת,‏ שהם חלק ממנה,‏ אדירהואפשר להתקנא במחויבותם לעבודה.‏ הצהרות כמו:‏ ‏"אנימרגיש/ה שאני חלק ממערכת שנלחמת מדי יום במיגורהפשע ואני רואה בכך סוג של שליחות"‏ נשמעות בפיהםבאופן טבעי ונטול ציניות.‏הילה:‏ ‏"הגעתי מתוך חלום תמים,‏ שאני עם ‏"הטובים",‏עם הצד שמנסה לעזור לנפגעים בהבאת מי שביצע עבירהעל עונשו.‏ גם היום,‏ ברגעי קושי ושחיקה,‏ אני עדיין מרגישהשאני בצד הנכון,‏ שאני יכולה לישון טוב יותר בלילה".‏8 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

ענבל:‏ ‏"אני קמה בבוקר ומרגישה משפיעה.‏ אני מבינהאת גודל האחריות של העיסוק ב"דיני נפשות".‏ בעבודה הזואנו באמת פוגשים את הגרעין הקשה של הפשיעה.‏ וישנםהשיקולים הפרקטיים שהפרקליטות היא מקום שמצד אחדמאפשר לפתח קריירה ומצד שני,‏ מאפשר חיים פרטייםושעות פנאי עם המשפחה".‏איך מחליטים על סגירת התיק?‏רנדה:‏ ‏"מעל לכל חשוב לשמור על האובייקטיביות.‏ אנו כאןבשם האינטרס הציבורי ללא ציניות.‏ אני מאמינה שתפקידילשמור על הגנת המתלונן מחד וזכות הנאשם מאידך".‏אורלי:‏ ‏"בתיקי עבירות מין,‏ למשל,‏ שהם חלק גדולמהתיקים שאני מטפלת בהם,‏ ההחלטה על סגירת תיקיםאינה פשוטה.‏ עורכים ראיון אישי עם המתלוננים.‏ אני אישיתמרגישה שאני צריכה להאמין לגרסה.‏ בעבירות מין זה לרובמילה נגד מילה.‏ עם השנים,‏ התרחבה המגמה של הוספתראיות חיצוניות כמו ד.נ.א.‏ אבל הבסיס תמיד נסמך על אמוןבגרסה".‏רנדה:‏ ‏"ההסתכלות היא בעיניים מקצועיות של סניגור.‏אני שמה את עצמי במקומו ושואלת את עצמי מה הוא יחפש.‏בהתאם לכך אני מנחה הרבה פעמים את המשטרה להשיגראיות שיפריכו או יאוששו את גרסת המתלונן.‏ ברור לישהגשת כתב אישום הינה החלטה הרת גורל גם למתלונניםוגם לנאשמים.‏ יש דילמה בין זכות המתלונן לכך שמי שפגעבו יואשם לבין זכות הנאשם לכך שלא יוגש נגדו כתב אישוםמיותר,‏ במקרה ולא ביצע עבירה".‏הילה:‏ ‏"לכן אנו מעדיפים את המגמה המתרחבת היום,‏ שלמתלוננים שבאים מיוצגים.‏ זה קל יותר.‏ כך יש עוד מישהומלבדנו ששומר על האינטרס של המתלונן".‏רנדה:‏ ‏"היום יש לנו את חוק זכויות נפגעי עבירה,‏ אבל גםלפניו הייתה התחשבות בקורבנות,‏ החוק עיגן וחיזק את מהשהיה קודם נורמה".‏וגם לחימה כלכליתצחי:‏ ‏"במקרה של הגשת כתב אישום,‏ כשאנו משוכנעיםבביצוע העבירה,‏ הפעילות שלנו במחוז מאוד מתקדמתבהטמעת מה שנקרא:‏ ‏"לחימה כלכלית".‏כמו תפיסת אל קאפונה על העלמת מס?‏‏"טוב,‏ כמעט"‏ ‏)מחייך(.‏ ‏"הבנו שאין די באכיפה ושיש לשיםדגש על תקיפה כלכלית.‏ לא רק שליחתו של העבריין מאחוריסורג ובריח,‏ אלא שבתיקים המתאימים,‏ ובמיוחד באלושמבוצעות בהם עבירות על רקע כלכלי,‏ בוחנים אפשרותלחלט את רכושו של הנאשם ולפגוע בו כלכלית במטרהלשתק את פעילותו העבריינית,‏ שלעיתים נמשכת גם מתוךהכלא.‏ בכדי לקדם יוזמה זו,‏ התהדקו הקשרים עם זרועותהמודיעין וזרועות אכיפה אחרות,‏ כגון רשויות המס,‏ הרשותלהלבנת הון,‏ קציני חילוט במשטרה וגורמים נוספים.‏ בנוסף,‏הוקם ‏"שולחן עגול"‏ הכולל את כל הנציגים שהוזכרו ונציגיםנוספים,‏ שמטרתם לקדם את התקיפה הכלכלית במחוז חיפה".‏ומה אתם חושבים על עסקאות טיעון?‏ענבל:‏ ‏"פרקטית?‏ זה חלק הכרחי מהעבודה.‏ לפעמים זהלטובת המתלונן,‏ כשחוסכים לו את העדות הקשה על המעשהשביצעו בו,‏ ולפעמים זה מתוך הבנה שיש למצוא איזו דרךאמצע להשגת כל היעדים".‏צחי:‏ ‏"כמעט בכל תיק,‏ יודעים איך נכנסים ולא יודעים איךיוצאים".‏הילה:‏ ‏"יש כל מיני סוגי תיקים,‏ באלו המתבססיםעל עדויות נדרש כי בית המשפט יאמין לעד.‏ ההחלטהוההתרשמות האישית שלי מעד או ממתלונן אינה בהכרחמחייבת את ביהמ"ש.‏ אני מחפשת חיזוקים בראיותשתתמוכנה בגרסה ועדיין,‏ לפעמים,‏ אני מגלה בביהמ"שעד שחוזר בו מהדברים שמסר,‏ או מסרב לדבר,‏ או שמתגלהמשהו שמחייב אותי לבחון מחדש הראיות".‏רנדה:‏ ‏"אני לא ‏"לחוצה"‏ על הרשעות.‏ יותר חשוב לילהקפיד על ניהול מסודר של המשפט.‏ אם יש לי עד שפתאוםאני מגלה שלא מסר גרסת אמת,‏ איני יכולה להתעלם מכך,‏ גםאם זה נוגס לי בחומר הראיות.‏ כבר קרה שהגשתי כתב אישום,‏המתלוננת נראתה לי אמינה ואחרי שהחל המשפט ונשמעוראיות נוספות הרגשתי שיש צורך להגיע לעסקת טיעון".‏אתם נכנסים לחיים של אנשים,‏ לא רק עבריינים,‏ איךאתם מרגישים כשאנשים נורמטיביים לכאורה מסתבכים?‏הילה:‏ ‏"אני מודעת לכך שהרבה פעמים אני מאירה בזרקורנקודה שחורה אחת מחיים שלמים.‏ היה לי מקרה של אישהשסבלה שנים מקנטור,‏ אלימות ואיומים מבעלה.‏ יום אחד,‏היא הטיחה בו אגרטל וכתוצאה מכך הוא מת.‏ באותו הרגעהתהפך עולמה של כל המשפחה.‏ כשהעידה הנאשמת,‏ היאסיפרה על התעללות ומצוקות של שנים.‏ כל מי שהיה באולםהזיל דמעה.‏ אני,‏ כמובן,‏ הייתי המאשימה,‏ ולמרות שעשיתיאת תפקידי במקצועיות,‏ ברור לי שזו אישה שהחיים גלגלואותה לצד האפל.‏ זה לקח אנושי לכולנו".‏ואני חשבתי שהחיים שלכם,‏ הם כמו סדרת טלויזיהרנדה ‏)צוחקת(:‏ ‏"מה?‏ כמו ‏"פרקליטי חיפה".‏ סדרתטלוויזיה?‏ הצחקת אותי!‏ בשבילי הסדרות הללו הן כמותוכנית בידור.‏ הכל אצלם כל כך קל באופן בלתי נסבל.‏ החייםאצלנו הרבה יותר מרתקים".‏‏"כל מי שהיהבאולם הזילדמעה.‏ אני,‏כמובן,‏ הייתיהמאשימה,‏ולמרות שעשיתיאת תפקידיבמקצועיות,‏ברור לי שזואישה שהחייםגלגלו אותה לצדהאפל"‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 9 2012

עו"ד מוחמד גאלביחיאנגדחוק האזרחות - בעד ונגדכל כך גבוה שאינו רואה את הצדקנפסיקת בג"צ כקרדום פוליטייסיון החיים וכללי המשפט חינכו אותנו שקיומושל חוק לא תמיד מבטיח את קיומו של הצדק,‏אולם מערכת המשפט מושתתת על עקרונותויסודות איתנים ובראש המערכת ניצב ביתהמשפט העליון,‏ בית המשפט הגבוה לצדק.‏אין ויכוח כי חוש הצדק נמצא בליבו ובנפשושל כל אדם באשר הוא.‏ חוש הצדק הזה הוא טבעי.‏ איןאדם חייב לרכוש השכלה משפטית,‏ לחוות קשיים ודילמותולהתמודד עם בירוקרטיה על מנת לשקול,‏ להבין ולחוש אתהצדק וקל וחומר כשמדובר בשופטים היושבים על כס ביתהמשפט הגבוה לצדק.‏מן הראוי הוא שהצדק לא רק ייראה אלא גם ייעשה.‏ אך,‏לפעמים,‏ הוא לכאורה נראה אך לא נעשה וזאת משיקוליו שלבית המשפט וגדולי השופטים החכמים.‏מהו איום...‏כשקראתי את הנימוקים והאמירות בפסק הדין בעניין חוקהאזרחות ‏)בג"צ 466/07 ח"כ זהבה גלאון ואח'‏ נ'‏ היועמ"שואח'(,‏ חשבתי על חוק יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו,‏ המשמשכנראה רק תפאורה לספר החוקים שנעזרים בו לפעמים,‏לתחזק ולשדרג פסיקה לפי מצב הרוח המשפטי-לאומי.‏בפסק דין זה קבע בית המשפט הגבוה לצדק מפי הנשיאהמיועד כי:‏ ‏"זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית"...‏וכי ‏"פסילת החוק תביא אלפי פלסטינים לארץ".‏חוש הצדק הטבעי אומר שמחשבה זו,‏ הגלומה בדבריו שלהנשיא המיועד,‏ מוטעית,‏ מוגזמת ואינה מציאותית.‏ מתן זכותשהייה וחיים בכבוד לכמה אלפים ‏)שמרביתם ממילא שוהיםבישראל(‏ לא יביא להתאבדות,‏ לא סיכן ולא יסכן את המדינה,‏לא סיכן ולא יסכן את ביטחונה וודאי שלא את החברה אוכלכלתה של המדינה.‏ סיכונים קיימים תמיד,‏ והם נוצריםממגוון מקורות.‏ מדינה דמוקרטית וחזקה תתמודד בכליםהחוקיים העומדים לרשותה למגר כל תופעה מסוכנת החלמפשע מאורגן ועד לפגיעה בביטחון המדינה ולכך מוקדשיםמיטב התקציבים.‏כחרב פיפיותהזכות לבחור את בן הזוג,‏ להקים משפחה,‏ לאיחודמשפחה,‏ הינה זכות אדם בסיסית בכל מקום בעולם ולפחותבמדינות נאורות ודמוקרטיות,‏ או המתיימרות להיות כאלה,‏במובן המעשי של המילה.‏בעידן הגלובליזציה של המאה ה-‏‎21‎‏,‏ בית המשפט הגבוהלצדק במדינה הדמוקרטית הנאורה במזרח התיכון אינו רואהאת הצדק.‏ הייתכן שהנימוק לכך הוא שבית הדין הגבוה לצדקנמצא כה גבוה...‏ מעל פני הצדק?‏התחנכנו לאור הידיעה שבית המשפט עליון,‏ בית המשפטהגבוה לצדק הינו מעוזה של הדמוקרטיה,‏ ‏)מצדה(‏ של זכויותיסוד וכבוד האדם.‏ פסיקתו האחרונה של בג"צ בעניין חוקהאזרחות הופכת אותו לגטו משפטי,‏ מרשם לכרסום מעמדושל בית המשפט הגבוה,‏ ומגמדת אותו למעמד של כלימשפטי טכני בשרות לאומני,‏ המבטא עמדה פוליטית בצורהברורה ומובהקת הפוגעת במעמד העל שלו.‏ מוטב אם יימנעבית המשפט מלחוות דעה באופן מזוהה פוליטית ו/או לתמוךבה ע"י נימוקים שהועלו בפסק הדין.‏‏"פסילת החוק תביא אלפי פלסטינים לארץ",‏ נאמר בפסקהדין.‏ למרות חוכמתם של שופטי בית המשפט העליון,‏ הםלא יכלו למצוא ביטוי יצירתי יותר מטיעון זה בפסק הדין.‏פוליטיקאים וחברי כנסת יכולים ללמוד מאמירות אלה לצורךעבודתם השוטפת ואף לאמצן לסיסמאות נפלאות מבלילהשקיע את מיטב כספם בחברות פרסום ויחצנים.‏אני סבור שבית המשפט היה יכול להיות יצירתי יותרולהנחות בהמלצה,‏ קיום הגבלות החל מתאריך כלשהו במועדשל עוד כמה שנים,‏ כניסיון לאזן בין זכויות אדם לאותו‏"מרשם התאבדות",‏ למרות שאינו מציאותי.‏פסיקת בית המשפט אמורה להיות מנחה ואף מחייבת,‏ויותר מכל,‏ במקרה זה היא נותנת רוח גבית להלך רוח מסויםבמדינה.‏ הלך רוח שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונותדמוקרטיים וזכויות יסוד.‏כאדם שנולד בארץ וגדל והתחנך בה אני מרגיש שפסיקתבית המשפט הגבוה לצדק הינה מרשם התאבדות לצדק הטבעיולזכויות אדם וכי היא מתכון לכירסום במשטר הדמוקרטי.‏10בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

היעד הושג,‏ אבל...‏השגות בעניין אופי הדיון,‏ הנימוקיםוהתפלגותה ההצבעה.‏תוצאה הסופית של פסק הדין שניתן ע"יבג"ץ בעניין חוק האזרחות אינה מפתיעה.‏מדובר בתוצאה נכונה,‏ ובעיניי אף מחויבתמכוח היותה של מדינת ישראל מדינתלאום של העם היהודי.‏ מה שכן הפתיעבפסק הדין,‏ הוא הרוב הדחוק ‏)חודושל קול(‏ בו התקבלה ההחלטה לדחות את העתירות כנגדחוקתיותו של חוק האזרחות.‏המוץ והתבןעל אף התוצאה הסופית של פסק הדין,‏ קשה להתעלם מכךשחמישה שופטים של בית המשפט העליון,‏ ובהם הנשיאה,‏תמכו בביטולו של חוק האזרחות ‏)מי לאלתר ומי לאחר דחייהשל מספר חודשים(‏ ובהסרת המגבלות שנקבעו בו לאיחודמשפחות בין תושבי ישראל לבין תושבים מ"האזור"‏ ‏)יהודהשומרון וחבל עזה(.‏ על חודו של קול,‏ נמנעה מדינת ישראלמכניסה לתהליך דמוגרפי מסוכן שסופו מי ישורנו.‏על פי נתונים שמסר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר,‏מני מזוז,‏ לועדת הפנים של הכנסת,‏ עת נדונה לראשונההצעת החוק,‏ בין 130,000 ל-‏‎140,000‎ פלסטינים השתקעובמדינת ישראל בתקופה של 8 שנים בלבד בין השנים2002-1994 ‏)הדברים צוטטו בחוות דעתו של כב'‏ השופטאדמונד לוי(.‏ כבוד השופט הנדל הוסיף בחוות דעתו,‏ כיאומדן זה הינו ‏"אומדן זהיר".‏אם כן,‏ אין מדובר במספרים זניחים או במקריםספוראדיים,‏ בהם ניתן וצריך לגלות גמישות הן במישורהביטחוני והן במישור מדיניות ההגירה של מדינת ישראל.‏אין ספק שלו נפרץ הסכר היו המספרים כפולים ומכופלים.‏המשך ההגירה אל תחום המדינה בהיקפים שכאלו,‏ יגרוםבהכרח לשינוי פניה של המדינה ואף יהווה איום ממשי לרובהיהודי בה.‏על רקע נתונים אלה,‏ ניתן להבין את הציטוט בו בחר כב'‏השופט גרוניס לפתוח את חוות דעתו:‏ " זכויות אדם אינןמרשם להתאבדות לאומית".‏ביטחוני מול לאומיאכן,‏ רוב הדיון בפסק הדין עסק במישור הביטחוני ולאהדמוגרפי.‏ מפסק הדין עולה,‏ כי באופן מפתיע עמדתה שלהמדינה,‏ זו המגנה על חוקתיות החוק,‏ נשענה על שיקוליםביטחוניים בלבד.‏ לאן נעלמו השיקולים הדמוגרפיים?‏ מדועלא לשים על השולחן את הטיעון האמיתי?‏ מדוע לא לומרבריש גלי שאין לנו זכות להעמיד בסכנה את היותה של מדינתישראל ביתו של העם היהודי?‏לטעמי,‏ ההתמקדות בפסק הדין במישור הביטחוני מהווהסוג של החמצה והסטת הדיון מהויכוח האמיתי על אופיהשל מדינת ישראל.‏ לטעמי,‏ גם ללא השיקולים הביטחוניים,‏שמורות לה,‏ למדינת ישראל,‏ הזכות והחובה להבטיח אתאופייה היהודי,‏ באמצעות מדיניות הגירה שתבטיח אתהיותה מדינת העם היהודי.‏ החברה הישראלית,‏ ובית המשפטהעליון בתוכה,‏ לא תוכל להימנע מדיון בנושא זה לזמן רב.‏ובלשונו של כב'‏ השופט מלצר:‏ "... אמנע מלדון בהצדקותיוהאפשריות של חוק מעין זה במצבים של דו-קיום בשלוםעם שכנינו,‏ או לשם שימור הרוב היהודי במדינה.‏ דיון שכזהמקומו יבוא,‏ היה ויהיה בו צורך...".‏אכן,‏ יש לתת משקל נכבד לחשש הביטחוני,‏ שום מדינה...‏שום מדינה שפויה לא תסכים לייבא לתוכה אזרחים חדשיםממדינת אויב.‏ קל וחומר שהגיון זה חל על מדינה כמו מדינתישראל,‏ הנמצאת,‏ מאז הקמתה,‏ תחת איום מתמיד.‏ אולם,‏ עודלפני השיקול הביטחוני מן הראוי להציב את השיקול הלאומי,‏זה שלכבודו התכנסו ובאו לכאן מקימי המדינה.‏לא לאיחוד משפחות גורףבהתנגשות בין האינטרסים אין ספק שיש להסיג אתהזכות לאיחוד משפחות מפני הזכות לשמירת אופייה שלהמדינה בהתאם לערכיה.‏ את הזכות לאיחוד משפחה ניתןלהעביר למדינה אחרת.‏ זו שבה גר בן הזוג השני.‏ מדינתישראל לא ניתנת להעברה.‏יהיו השיקולים אשר יהיו,‏ תוצאת פסק הדין מבטיחהמדיניות הגירה שפויה וזהירה.‏ על פי הנתונים שהוצגו בביתהמשפט,‏ בין השנים 2010-2005 ‏)שנים בהן חוק האזרחותהיה בתוקף(‏ קיבלו יותר מ-‏‎4,000‎ פלסטינים מעמד בישראל.‏כלומר,‏ על אף תוקפו של חוק האזרחות,‏ ועל אף הסיכוניםהביטחוניים,‏ איפשרה המדינה לאלפי תושבי האזור להשתקעבישראל.‏ היקף הגירה שכזה ‏)שיש שיטענו כי גם הוא גבוהמאוד(,‏ אשר מתבצע במסגרת המסננות שנקבעו בחוקהאזרחות,‏ מבטיח כי מחד,‏ יינתן מענה למקרים מיוחדיםוהומניטאריים,‏ אך מאידך,‏ יובטחו ביטחונה ואופייה שלמדינת ישראל.‏בתאריך 13.2.12 הוגשה הצעת חוק פרטית לביטולחוק האזרחות בנימוק:‏ ‏"לסיים עוול אשר נעשה עלידי מדינת ישראל לאזרחיה הערבים באמצעות חוקהאזרחות...‏ השולל את זכותו של האזרח הערבי לבחוראת בן זוגו ולקיים חיי משפחה נורמאליים.‏חוק האזרחות מתייחס לאוכלוסיה מסויימתואינו חל על כל האזרחים,‏ ואינו מסתפק במתןהעדפות לקבוצה אחת בגלל שייכותה האתנית,‏ אלאהוא מבקש לשלול זכויות יסוד מקבוצה אחרת בגללשייכותה הלאומית.‏ מצב זה הוא ביטוי למעבר ממצבשל אפליה פסולה למצב של דיכוי גזעני קיצוני.‏ עלכן יש לבטל חוק זה"‏ ‏)הצעת חוק נוספת זהה הוגשהבתאריך 5.3.12(.עו"ד אבי גולדהמרבעדעל אף התוצאההסופית שלפסק הדין,‏קשה להתעלםמכך שחמישהשופטים שלבית המשפטהעליון,‏ ובהםהנשיאה,‏ תמכובביטולו של חוקהאזרחותבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 11 2012

שוויון נשים -המילים שאינן מתחברותעו"ד שימי קדושבימים בהם ‏"כבוד בת מלך - פנימה"‏ מתכווןלירכתי האוטובוס,‏ מעניין לבדוק אם אי-‏השוויון המובנה בין נשים לגברים מתחילבשדה המשפטי.‏השלושה זרמי פמיניזםפמיניזם הליברלי מבקש להדגיש אתהדמיון שבין נשים לגברים,‏ בשאיפה לשלבנשים במרחב הציבורי והפוליטי.‏הפמיניזם הראדיקלי מדבר על דיכויבמקום על אפליה,‏ על שחרור במקוםשוויון זכויות,‏ ועל מהפכה במקום רפורמה.‏הפמיניזם התרבותי טוען שהשוני בין נשים לגברים,‏ אינומהווה בסיס מוצדק לאפליה אלא שיש להכיר בו ולעצב עלפיו גישות חינוכיות ומשפטיות.‏ההיסטוריהחוק שיווי זכויות האישה מ-‏‎1951‎ הוא החוק המובילבניסיון להשוות את זכויות האישה לאלו של הגבר.‏ בהצגתהחוק בכנסת הוצגה האישה כ"בת לוויה"‏ לחלוץ ‏)הזכר(‏הציוני.‏ עם זאת ‏"לא נגרע חלקה בכל פעליו של הישוב"‏ והיאמהווה ‏"חלק בלתי נפרד מזרמי העלייה החלוצית בארץ".‏החוק עבר שינויים אך עיקרו עוסק בענייני משפחה ולכןנוגע לנשים נשואות בלבד.‏ החוק שיפר את מעמד האישה,‏אך מטרתו,‏ באופן כללי,‏ להגן על זכויות ‏"אימהות ורעיות".‏הסעיף הראשון דן במעמד המשפטי של המינים:‏ ‏"דיןאחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית".‏ החוק אינודן בשכר שווה ‏)על אף קיומו של חוק שכר שווה לעובדתולעובד,‏ שהלכה למעשה אינו מיושם בפרקטיקה הנוהגת(,‏אפליה בפוליטיקה ועוד.‏החוק מאפשר,‏ בדומה לפמיניזם התרבותי,‏ להבחיןבשונות בין המינים:‏ למשל בסעיף 1 ב'‏ לחוק:‏‏"אבחנה מותרת והעדפה מתקנת ‏]תיקון:‏ תש"ס[‏אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחדמאלה:‏אבחנה בין אישה לבין איש,‏ במידה שהיא מתחייבתמהשונות העניינית שביניהם,‏ או מאופיו או ממהותושל העניין."‏על אף ניסיונות למנוע הדרת נשים בחקיקה ובפסיקה,‏המדינה מקבעת השארת ענייני הדין האישי בידי בתיה"דהרבניים,‏ מתוך חוסר רצון או יכולת להתעמת עם הממסדהדתי.‏ נימוק ‏"אחדות האומה"‏ ושמירת אופייה היהודי שלהמדינה גובר על ערך השוויון שביהמ"ש מטיף לו.‏בעקבות בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ'‏ שר הביטחון ואחרים,‏)1995(, הורה בג"ץ לצה"ל להשוות את זכויות הנשים לאלושל גברים.‏ זהו פסק דין תקדימי באמירתו החוקית והערכיתוחשיבותו בדיון החוקתי בדבר מהות הזכות לכבוד והזכותלשוויון הכלולות בחוק יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו.‏השופטת דליה דורנר פסקה שיחס מפלה,‏ משפיל ופוגעבכבודן של נשים.‏ באמצעות עיקרון ההשפלה,‏ דורנרמעגנת את הפגיעה בשוויון כפגיעה בכבוד האדם ‏)שהוכרכזכות חוקתית(.‏ בהתבסס על המעמד החוקתי שהיא מקנהלזכות לשוויון,‏ דורנר בוחנת את הפגיעה בשוויון לפי פסקתההגבלה ‏)סעיף 8( של חוק היסוד ‏)למרות שמדובר בזכותשאינה מוזכרת במפורש בחוק היסוד(.‏ תוצאת הניתוח היאשהפגיעה אינה מידתית.‏פס"ד אליס מילר היווה סמל ותו לא.‏ גם היום,‏ 16 שניםאחרי,‏ מעטות טייסות הקרב בישראל.‏ מקצועות שלמים‏"נעולים"‏ בפני נשים,‏ ומקצועות אחרים,‏ בהם השכר נמוךיותר - מאוכלסים בנשים בלבד ‏)הוראה וחינוך מגיל 3-18(.מרכזי ההשפעה במדינה:‏‏•בפוליטיקה - שלוש נשים מכהנות בתפקיד שר מתוך 34שרים.‏‏•בתקשורת - אין אישה בראש גוף תקשורת אלקטרוניתוכתובה.‏‏•בכלכלה - רק אישה אחת,‏ רקפת רוסק-עמינח,‏ עומדתבראש בנק ‏)להבדיל מבעלות על בנק בו מחזיקה שריאריסון(.‏ אישה מעולם לא שימשה כנגידת בנק ישראל.‏‏•בבריאות - אין מנכ"לית בארבעת קופות החולים הגדולות.‏‏•במשפט - בבית המשפט העליון בהרכבו החדש,‏ לאחרפרישת הנשיאה דורית בייניש,‏ ובחירת ארבעת השופטיםהחדשים יש 4 שופטות בלבד מתוך 15 שופטים.‏אפליה או דיכויבשאלה אם אפליה או דיכוי אני סבור שמדובר באחרון -דיכוי מובנה משפטית,‏ תרבותית וכלכלית.‏בשפה הרווחת:‏ משפחות עפ"י פרסומים רשמיים נמדדותב"בתי אב";‏ בן הזוג מוגדר ‏"בעל";‏ דיור מוגן למבוגרים הוא‏"בית אבות";‏ טפסים ממשלתיים מנוסחים בלשון זכר,‏ חלקםמסייגים זאת כי הכוונה לזכר ונקבה;‏ מסיבת בת-המצווההיא יומולדת חגיגי יותר מהשאר בעוד מסיבת בר-המצווהנחגגת כמעט כמו חתונה;‏ הוא הדין בין ברית לבריתה.‏גם אנו,‏ המשפטנים,‏ משתמשים בביטוי ‏"יחסי עובד -מעביד"‏ מבלי שנניח שיכולה להיות אפשרות ולו הקלושה...‏שמדובר בעובדת ובמעבידה.‏הפער המובנה בשכר בין גברים לנשים,‏ התובנה הברורהשאשה ‏"בעייתית"‏ בגמישות שעות העבודה,‏ שכן היא אמורהלהתפנות לילד החולה,‏ להוציא מהגן,‏ להסיע לחוג,‏ כל אלורק מחזקים את הדעה שאין מדובר באפליה ברת תיקוןע"י חקיקה מתקנת,‏ אלא בדיכוי מגדרי טהור שרק פעולהרדיקאלית יכולה להעבירו מן העולם.‏הערת המערכת:‏לפי הסברי האקדמיה ללשון עברית ‏"צורת הזכר בעברית משמשת לארק לזכר.‏ היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין -כלומר היא גם הצורה הסתמית,‏ הלא-מסומנת.‏ על כן צורת הזכר יפה גםלנקבות,‏ מה שאין כן צורת הנקבה:‏ זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר.‏זו דרכה של העברית."‏12בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

חווהל'ה,‏ תראי מה עשית?!‏עו"ד ארניתזוננברגישראל,‏ ראשית 2012, חווהל'ה,‏ בת 8,מתוקה ותמימה,‏ הולכת לבית הספר בחצאיתונתקלת בקיצונים הטוענים שאינה עומדתבסטנדרטים המגדירים אותם ואת יהדותם.‏חווהל'ה כבר חיילת,‏ שרה במקהלה צבאיתוקיצונים טוענים ששירתה טמאה.‏ חווהל'ה,‏אישה יפה,‏ עולה עם סליה לאוטובוס ושובקיצונים דוחקים אותה לחלקו האחורי שלהאוטובוס.‏אוי חווהל'ה,‏ כמה אשמה.‏ חווהל'האיך את מפחידה אותם?‏ מה ישבך שמעורר בהם את היצר הדמוני,‏הפרימיטיבי,‏ להסתיר אותך,‏להסתתר מפנייך?‏ להרחיק,‏ לסגור.‏למה,‏ חווהל'ה?‏ אולי כי את אמאאדמה,‏ זו שדוחפת להכיר שגם בגן עדן היפה יש צד אפל,‏קפוא,‏ רואה את שממון השגרה ושואפת קדימה?‏החטא הקדמוןהנחש הערמומי מפתה את חווהל'ה לאכול מהתפוחהעסיסי והסוף..."הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדיבנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך..."‏חווהל'ה רואה הזדמנות לצאת מהבערות והשעמוםונותנת לאדם ביס מהתפוח.‏ את הלוא,‏ חווהל'ה,‏ אינך אוכלתלבד.‏ בעקרון.‏ הרי לא תדאגי לעצמך לפני כולם.‏ יש תפוחעסיסי ומעניין?‏ את מייד קוראת לאדם לטעום.‏ לא משנהחווהל'ה שאת כבר אישה מטופחת,‏ חכמה,‏ שיש לך קשריםעם הנחש,‏ שבנית בית נחמד על העץ וקישטת אותו בפרחים,‏עשית קריירה לא רעה פה בגן עדן.‏ כל זה לא רלוונטי.‏ כי לפנישנתת ביס,‏ נתת לו גם לטעום.‏ כמו אז,‏ גם היום.‏ קודם כללאחרים.‏ אז למה חווהל'ה העונש הזה?‏ הרי כולך נתינה.‏אולי מסר האשמה מקודד בגנום הנשי?‏ עוד בגין חטאךהקדום?‏ הכאב בהולדת הצאצאים,‏ שרק מתחיל בהריוןובלידה,‏ אינו מפסיק לעולם.‏ דאגה אינסופית.‏ אשמה.‏הלוליינות הנדרשת ליצירת האיזון בין התפתחות אישית,‏קריירה,‏ זוגיות,‏ לרצון לעטוף את ילדינו ולהיות שםכל דקה.‏ זה לא נעשה קל כשהם מתבגרים.‏ גם שםאת חווהל'ה,‏ עם כאבי הלב,‏ מנחמת בעלבונותומעודדת להצלחות.‏ תמיד דוחפת את צאצאייך,‏אדם וחווהל'ה הקטנים,‏ למקסם את יכולתם.‏ ביןשיעורי הורות,‏ בעלי מקצוע בתשלום,‏ מכון כזהאו אחר,‏ או קבוצות תמיכה מאולתרות של חברותטובות.‏ תמיד אותו אינסטינקט קדום:‏ לקדם,‏ לדחוף,‏להעצים.‏ עם המסר - לא להישאר בשיממון של גןהעדן המזויף.‏ בין אם את מדימונה או מהכרמל,‏ נסציונה או עמק יזרעאל,‏ פועלת במתפרה או מעצבת אופנה.‏תמיד לפי דרכך,‏ יכולתך ואמונתך-‏ דוחפת קדימה.‏וההסטוריה...‏ההסטוריה מלאה בנשים שעשו את הצעד הראשוןלהתרחשות מעשה כביר,‏ לעיתים היה זה טיפוף רגלייםקל ששינה את פני האנושות.‏ ברגל חשופה,‏ בנעל כבדה שלאיכרה או בסטילטו מפתה.‏ נו?‏ מי דחפה את יעקב לגנוב אתהבכורה מעשיו?‏ ואת איינשטיין כשמוריו קבעו כי אין לו14בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

שכל וכשרון למתמטיקה?‏ מי דיבר שעות עם אפלטון?‏ נכון:‏מאמא!‏ והדסה,‏ יהודיה פרסייה קטנה.‏ זו שהפכה לאסתרהמלכה שבתבונתה ועוצמתה הפנימית סיכלה תוכנית זדוניתלהשמדת היהודים.‏ או מארי קירי,‏ שהתעקשה ללמוד בסורבוןבניגוד למקובל ופרצה דרך בחקר הרדיואקטיביות עם בעלהפייר.‏ איזה מזל שסירבה להישאר בגן העדן המשעמם שבנוהגברים בתקופתה.‏ זוכרים את אן בולין,‏ שסירבה להיות‏"רק"‏ פילגשו של המלך?‏ היא שתרמה לניתוקה של אנגליהמהכנסייה הקתולית והפיכתה לפרוטסטנטית.‏ ובולין זו,‏ לפנישנערף ראשה ‏)ברוח התקופה(,‏ ילדה את אליזבת',‏ המלכההראשונה שבתקופתה זכתה אנגליה לתור זהב של שגשוג,‏בטחון ועוצמה.‏צריך שנייםבכל הדוגמאות לא פעלו הנשים לבד.‏ דרושה ההכרה,‏ההערכה והתמיכה של ה"אדם"‏ להתקדמות האנושית.‏ דרושרצון משותף לדעת ולחקור,‏ חייבים יחד לשאול את השאלותהחשובות.‏עונשך חווהל'ה,‏ על הרצון להתפתח,‏ הוא עונשה שלהאנושות.‏ יסורי ההריון והלידה הפחד מהסוף והמיתההצפויה.‏אמרת לעצמך:‏ מה יתנו לי חיים ללא סוף,‏ כשאיני יודעתאת תכליתם?‏ מה יתנו חיים ללא דאגה - כשאיני יודעת מהאני מפסידה?‏ מהם חיים שאין בהם השגת יעדים,‏ אם אינינהנית מהשגת המטרה?‏ אמרת לעצמך חווהל'ה,‏ שאינך רוצהלהתהלך בבערותך ועירומך בגן העדן.‏ רצית הגשמה.‏ בהווייתךכפית על האנושות את חובת הבחירה.‏מה יש מאחורי העצים?‏ זה סיקרן אותך.‏ החיים ללא ידענדמו בעיניך כמיתה.‏ הלא כבר אז ידעת כי בכל טוב יש גם רע,‏אז למה לוותר על ההכרה?‏ ועשית את הבחירה!‏ קמת ואמרת:‏‏"את זה!‏ אני רוצה את זה!‏ אני רוצה לבחור!"‏ עשית בחירהואחרייך בא האדם,‏ שככל הנראה,‏ הקשיב,‏ הבין וידע שאתצודקת.‏ ומאז,‏ כל תכליתה של האנושות מבוססת על ההכרהועל הרצון לבחור.‏ כשפעוט אומר לנגד עיניהם המשתאות שלהוריו:‏ ‏"את זה!‏ אני רוצה את זה!"‏ הוא עובר שלב בהתפתחות,‏הוא קיבל את ההכרה ברצונו.‏גן עדן של בחירההישגי העוצמה הנשית,‏ אינם באים לבטל אמונה,‏ הםלא צורך בהתבלטות גרידא או רצון לקנטר.‏ איש באמונתויחיה,‏ גם החפצה או החפץ ליצור גן עדן סגור משל עצמו.‏מי שאמונתו או אורח חייו מכתיבים לו התנהלות שונה - זובחירתו.‏כל מי שחפצה לעשות ולשנות - בידיה ההחלטה.‏ אתהעונש כבר קיבלנו.‏ עכשיו צריך לנגוס בתאווה בפירות הידעובהארה,‏ כי הנה כי כן,‏ עם ‏"האכילה מהתפוח האסור"‏ נתןלך ה"אחד והיחיד"‏ את היכולת המדהימה להיות כה אנושית,‏בעלת יכולת הכלה ונתינה שאין לאף יצור אחר.‏ קיבלת אתהראיה החדה,‏ את האינסטינקט לדעת מתי הסכנה קרבה,‏איפה הטוב ואיפה הרע,‏ אבל,‏ לכאורה ניטלה ממך החירות.‏‏"אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך...."‏ הזה העונש?‏ ‏"חוכמהודעת ללא חירות?‏ האמנם??‏ אז זהו שלא!‏ עכשיו זה כברעניין של בחירה.‏לא כולם נותרו טיפשים חווהל'ה.‏ יש הרבה ‏"בני אדם".‏רובם נאורים,‏ חושבים,‏ שואלים.‏ גם מי שנותן אמונו המלאבאל,‏ מכיר בחשיבותך כאם,‏ כאישה,‏ בתרומתך,‏ בצורך לכבדךולהכיר לך תודה.‏ אבל,‏ יש מיעוט שכנראה אכל ביס קטן מדימהתפוח ודווקא את החלק הרקוב ולכן נותר בעיוורונו.‏ הםלא מבינים שהידע שלך,‏ הוא גם הניצחון שלהם.‏ כי ממךבאה התבונה שבעולמנו וההכרה בטוב וברע שבו.‏ ביתרונותובחסרונות של הקיום האנושי.‏ את הבאת לנו את זכותהבחירה.‏המשיכי חווהל'ה,‏ דווקא בגללם.‏ אל תוותרי.‏ המשיכיוהשיגי יעדים.‏ אדם כבר יבוא.‏ הוא תמיד בא.‏ מצאי בו פרטנראמיתי,‏ על יתרונותיו וחסרונותיו,‏ שגם בהם את מכירה.‏לרוב תמצאי בו את ‏"היין שביאנג".‏בני אדם ובני חווה,‏ זה לא זמן להדרתן של נשים אלארק להאדרתן.‏ זוהי עת להתפאר בהישגים שהושגו ולהמשיךולעשות.‏ חווהל'ה אל תשבי מאחור.‏ אכלי מעץ הדעתוהמשיכי להכריח את כולנו להתלבט,‏ להתחבט ולבחור ביןהטוב והרע.‏מכון עידיתבהנהלת ד"ר י.‏ שגיא‏)לשעבר רופא מחוזי בכיר במשרד הבטחון(‏.חוות דעת רפואיותרשלנות רפואית ונזקי גוף:‏‏•יעוץ רפואי ובדיקת עילת התביעה לרשלנות.‏‏•מתן חוו"ד רפואית ‏)נבחר המומחה המתאים ביותר למקרה(.‏חשוב לזכור כי הצלחה של תביעה תלויהבחוות דעת רפואית מתאימה.‏נכויות במשרד הביטחון:‏יעוץ ומתן חוו"ד לגבי מחלות ונכויות שנגרמו אוהוחמרו במהלך השרות הצבאי והערכת גובה הנכות.‏חוו"ד רפואיות לאחר תאונות דרכים,‏ עבודה,‏והערכת גובה הנכותחוו"ד ברפואה תעסוקתית:‏הערכת כושר עבודה ע"י מומחה ברפואה תעסוקתית.‏טלפון:‏ 054-4979636 פקס:‏ 077-5405020195344דוא"ל:‏ Idit.med@gmail.comכתובת:‏ דרך בר יהודהבניין לב אופיר ת.דנשרבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 15 2012

המדינה כאוכפת חוק פליליתבאינטרנטעו"ד חייםויסמונסקי*‏הקשיים,‏ הכשלים והמגבלות של המדינהבפעילותהפ במרחבי הרשת נעדרי הגבולותשיעה באינטרנט מעסיקה יותר ויותראת מערכת המשפט,‏ התקשורת והציבור.‏לאחרונה,‏ עלה לכותרות ה"האקר הסעודי",‏כפי שהוא מכונה,‏ שפירסם פרטים אישיים,‏לרבות מספרי כרטיסי אשראי,‏ של רבבותישראלים.‏ עניינו עורר דיון ציבורי בוועדתהכלכלה ובוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת,‏ והמלצותשונות הופנו למגזר הפרטי,‏ כמו גם לממשלה.‏ ימים קודם לכןהתוודענו ל-‏Darknet‏,‏ רשת מחתרתית-עבריינית הפועלתבאינטרנט והכוללת פעילות פדופילית,‏ פעילות בתחוםהסמים ועוד.‏ גם עניינה של רשת זו הגיע לשולחן ועדת המדעוהטכנולוגיה.‏ במאמר זה אתייחס לשאלת יכולתן של רשויותאכיפת החוק להתמודד עם הפשיעה באינטרנט.‏תמונת הפשיעה באינטרנטמיפוי תמונת הפשיעה באינטרנט הוא משימה מורכבתכיוון שחלק מהעבירות הפליליות אינן מדווחות.‏ בנוסף,‏ ריכוזהנתונים מחייב שיתוף פעולה בין-מדינתי שכן הן המבצעיםוהן קורבנות העבירה אינם בהכרח באותה מדינה.‏ למרות זאת,‏ניתן להציע מיון של הפשיעה באינטרנט לפי שלוש קבוצות:‏עבירות נגד המחשב וחומר המחשב,‏ כשהמחשב אוהמידע הם יעד הפעולה העבריינית.‏ קבוצה זו כוללת האקרים‏)"פצחנים"(,‏ מפיצי נגיפי המחשב ‏)"וירוסים"(,‏ מפילי אתרים‏)המבצעים מתקפות כגון DDOS - Distributed Denial of,Service קרי הצפת שרתים בנתוני סרק כדי להביא לקריסתםעקב פעילות יתר(,‏ מפיצי התולעים ושאר מרעין בישין.‏המחשב והמידע הממוחשב הם יעד הפעולה העברייניתומקובל לחשוב שהעבירות מבוצעות על-ידי המתוחכמיםשבעברייני המחשבים,‏ תוך ניצול תכונות האינטרנטלהתחמקות מחשיפה והעמדה לדין.‏עבירות שהועתקו מהמרחב הפיזי למרחב הממוחשב,‏כשהמחשב הוא ה"מקום"‏ בו מתבצעת ומושלמת העבירההפלילית,‏ בבחינת פלטפורמה חדשה ויעילה לביצועהעבירה.‏ בקבוצה זו נמצאים הימורים באינטרנט,‏ הפצתתכנים פדופיליים,‏ הסתה לגזענות והפרת צווי איסור פרסום.‏מקובל לטעון כי בקבוצה זו נדחקה המקבילה ה"פיזית"‏ מפניהעבירה בגרסתה המקוונת ולמשל,‏ מקובל לטעון שההימוריםהאסורים במרחב הפיזי מגלגלים מחזורים כספיים שהינםכאין וכאפס לעומת המחזורים של מקבילתם הווירטואלית.‏עבירות פליליות המושלמות במרחב הפיזי אולם חלקמביצוען ‏"עבר"‏ במחשב,‏ העבירה חייבת לצאת מן המרחבהווירטואלי אל המרחב הפיזי.‏ עבירות אינוס,‏ למשל,‏ סחרבסמים ואף רצח,‏ שתחילתם בהתקשרות אינטרנטית שעברהאל העולם הפיזי ‏)לצורך השלמת העבירה(.‏ ההערכות הרווחותהן שישנה עליה מתמדת בשימוש במרחב הווירטואלי גםבקבוצה זו.‏אם נשוב אל שתי הפרשיות מהפתיח,‏ ניתן לומר שפרשתההאקר הסעודי משתייכת לקבוצה הראשונה דלעיל,‏ שכןעניינה - על פי הפרסומים - בעבירות של חדירה והעתקתמידע אישי בהיקפים גדולים.‏ לעומת זאת,‏ חשיפת ה-‏Darknetנוגעת הן לקבוצה השניה והן לקבוצה השלישית דלעיל,‏ שכןברשת מחתרתית זו מבוצעות הן עבירות המועתקות במלואןלמרחב הממוחשב ‏)כגון הפצת תכנים פדופיליים(‏ והןעבירות המושלמות במרחב הפיזי ‏)כגון סחר בסמים(.‏ על כלפנים,‏ ההתמודדות עם הפשיעה באינטרנט כמכלול מחייבתהתייחסות כוללנית לשלוש הקבוצות שמניתי.‏קשיי האכיפההאינטרנט קורץ לעבריינים,‏ שכן האכיפה הפליליתבאינטרנט סובלת מקשיים,‏ המאיימים אסטרטגית על יכולתהמשפט הפלילי המדינתי להתמודד עם הפשיעה באינטרנט.‏להלן כמה מהם:‏האינטרנט מאפשר שימוש באמצעי אנונימיזציה ‏)טשטושזהות משתמש האינטרנט(‏ והצפנה,‏ המקשים על איתורהמבצעים והראיות לעבירות.‏ אמצעי האנונימיזציה וההצפנהניתנים להשגה אפילו בחינם ברשת,‏ ופיענוחם עלול לעלותמאות שעות עבודה ולעתים,‏ עלול להיות בלתי אפשרי ללאשיתוף פעולה מצד הנחקר.‏הארכיטקטורה של הרשת בנויה,‏ היסטורית,‏ בצורהמבוזרת ובינלאומית.‏ מקום אגירת הראיות הדיגיטליות אינותלוי במקום הימצאו של מבצע העבירה,‏ קורבנה או כל מעורבאחר.‏ הוא אינו בהכרח ידוע מראש לחוקרים,‏ כמו גם לחשוד.‏תכונת הבינלאומיות של האינטרנט מעוררת בעיה בתחוםסמכותה של המדינה כאוכפת חוק פלילית באינטרנט,‏ זאתכיוון שהמשפט הבינלאומי אוסר,‏ ככלל,‏ על ביצוע פעולותחקירה אקס-טריטוריאליות.‏ איסוף ראיה דיגיטלית האגורהמחוץ לטריטוריה של המדינה החוקרת עלול להיחשב כפעולהאקס-טריטוריאלית,‏ הפוגעת בריבונות המדינה בה אגורההראיה.‏הראיות הדיגיטליות שונות במהותן מראיות חפציות.‏הראיה הדיגיטלית ניתנת לאגירה,‏ ומצד שני היא בעלתפוטנציאל משמעותי להתנדפות,‏ שינוי או שיבוש התוכן.‏הראיה הדיגיטלית ניתנת להעתקה ולכן אין הכרח בתפיסה)Seizure( שלה במובן של תפיסת חפץ הכולל הַ‏ חְ‏ סרה שלומאת מחזיקו.‏ הראיה הדיגיטלית באינטרנט מערערת עלהקונספציה המוכרת בעולם החפצי,‏ ומכאן שנדרשת מסגרתסמכויות המתאימה לתכונותיה של הראיה.‏ניתוח הראיות הדיגיטליות,‏ העיון בהן,‏ מיונן ואחזורןדורש כוח-אדם מיומן,‏ הבקיא בטכנולוגיות ובפלטפורמותהחדשות באינטרנט והמכיר,‏ מצד שני,‏ את המגבלותהמשפטיות כפי שהן מיתרגמות למרחב המקוון.‏ כוח-אדםמיומן שכזה אינו זמין לרשויות החקירה בנקל,‏ והכשרתויקרה וממושכת.‏מה ניתן לעשות?‏ האם יש לקבל את הקשיים ולהניח אתכישלון האכיפה הפלילית באינטרנט?‏ האם המדינה איבדה16בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

את כוחה ברשת?‏רבים מחוקרי המשפט והאינטרנט קוראים לשינויפרדיגמתי בהתמודדות עם הפשיעה באינטרנט.‏ היו שטענוכי תחת אכיפה פלילית מדינתית במודל של חקירה קלאסית,‏יש לפנות למודל של מניעה מוקדמת,‏ הכולל מנגנון של יצירתתמריצים שליליים לביצוע עבירות פליליות באינטרנט;‏אחרים הציעו שהאכיפה הפלילית תהיה בינלאומית בלבד;‏היו שטענו כי האכיפה תתבצע על-ידי תאגידי הענק המהוויםאת ‏"שחקני הציר"‏ של האינטרנט;‏ והיו כאלה שטענו שניתןרק לחסום גישה ו"להפיל"‏ אתרי אינטרנט שבהם פעילותפלילית;‏ היו שקראו כי ההסדרה באינטרנט צריכה להיותהסדרה עצמית וולונטרית או מכוח הוראות כופות מטעםהמדינה ועוד.‏ההתמודדותאני סבור שמוקדם להספיד את המדינהכאוכפת החוק הפלילית ברשת,‏ וזאת דווקא לאורפרשיית ה"האקר הסעודי"‏ וחשיפת ה-‏Darknet‏.‏לפניכם כמה מהלכים,‏ המתנהלים בימים אלה,‏ לחיזוקהאכיפה הפלילית המדינתית:‏בזירת החקיקה:‏ לפני כמה חודשים פורסם תזכיר הצעתחוק סדר הדין הפלילי ‏)סמכויות אכיפה - המצאה,‏ חיפוש,‏כניסה ותפיסה(,‏ התשע"א-‏‎2011‎‏.‏ הצעת חוק לביצוע רפורמהמקיפה בדיני החיפוש במשפט הישראלי,‏ הכוללת פרקמפורט ביחס לדיני חדירה לחומר מחשב והמצאתו,‏ והכרהבקבוצת סמכויות המאפשרת להתמודד ביתר אפקטיביותעם תכונותיה של הראיה הדיגיטלית.‏ בנוסף,‏ ב-‏‎2007‎ נחקקחוק סדר הדין הפלילי ‏)סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת(,‏התשס"ח-‏‎2007‎‏,‏ שנועד להתאים את דיני האיסוף של ראיותאלה,‏ ובכללן נתוני תקשורת באינטרנט.‏ בימים אלה עובדיםעל תיקון מס'‏ 1 לחוק זה.‏ מהלך נוסף,‏ שנמצא בראשיתו בשלבזה,‏ כולל בחינת הצעה לתיקון פרק סעיפי העבירות בחוקהמחשבים,‏ התשנ"ה-‏‎1995‎‏.‏במישור הבינלאומי:‏ מדינת ישראל בוחנת בימים אלהאת הצטרפותה לאמנת מועצת אירופה למניעת פשעי מחשבCybercrime( ,)Convention on שנחתמה בבודפשט ב-‏‎2001‎ונפתחה להצטרפות מדינות העולם,‏ לאו דווקא מהאיחודהאירופי.‏ עד כה חתמו 47 מדינות ו-‏‎32‎ מתוכן אישררואותה.‏ האמנה מסדירה בין המדינות החתומות עליה מנגנוןשל עזרה משפטית דחופה,‏ הפועל 24 שעות ביממה ושבעהימים בשבוע ‏)מנגנון המכונה "24/7 .)"network כך מבקשתהאמנה להתמודד עם בעיית האקס-טריטוריאליות המובנהבחקירה הפלילית באינטרנט ועם בעיית הנדיפות והנזילותשל הראיות הדיגיטליות,‏ המחייבת תגובה חקירתית דחופה,‏ככל שמבקשים לאסוף ראיות דיגיטליות בחקירה פלילית.‏נוסף על האמור,‏ מדינת-ישראל משתתפת בפורומים שוניםב-‏and UNODC (United Nations Office on Drugs)Crime בנושא אכיפה פלילית בין-לאומית באינטרנט וכןבפורומים אזוריים בנושא.‏ מטרתם של פורומים אלה ליצורבסיס לשיתוף פעולה בין-מדינתי וולונטרי ‏)לא מכוח אמנה(‏בין המדינות בנושא של פשיעה באינטרנט.‏במישור האופרטיבי:‏ רשויות החקירה מקצות משאביםוכוח אדם מקצועי גובר והולך להתמודדות עם החקירההפלילית באינטרנט.‏ משטרת ישראל פיתחה,‏ בשניםהאחרונות,‏ מערך סיגינט רחב במטה הארצי ‏)המרכז אתפעילות משטרת-ישראל בנוגע לאיסוף מידע דיגיטלי -.)Signal Intelligence משרד המשפטים הקים את הרשותלמשפט,‏ טכנולוגיה ומידע ובה מחלקת חקירותהמתמחה בעבירות על חוק הגנת הפרטיות.‏מרבית רשויות החקירה הכשירו חוקרי עבירותמחשב ובחלקן אף קיים מערך הדרכה מתקדםלחקירות מורכבות במיוחד.‏ בכל הנוגע לעבירותהימורים באינטרנט הוקם כוח משימה המשלבבין המשטרה לפרקליטות.‏בסיכומו של דבר,‏ אין ספק שהפשיעהבאינטרנט מהווה אתגר של ממש לרשויותהחקירה והתביעה.‏ עם זאת,‏ האינטרנט אינומאיין את כוחה של המדינה,‏ בעצמה ובאמצעותשיתוף-פעולה בין-מדינתי,‏ לייצר אכיפה פליליתבעלת רמה סבירה של אפקטיביות.‏ מעבר לאכיפההפלילית הקלאסית,‏ ומן העבר השני של המתרס,‏ ישלהגביר מהלכיםבתחום דיני אבטחתהמידע,‏ ולפיהם,‏ למשל,‏תישקל הגברה של חובותאבטחת המידע לאתריאינטרנט המחזיקים מידע רגישאו מידע בעל ערך כספי פוטנציאלי‏)כגון מספרי כרטיסי אשראי(.‏המהלכים בתחום האכיפה הפלילית,‏בהם התמקדתי ברשימה זו,‏ מטרתם להגביר את סיכוייהתפיסה של עברייני המחשב.‏ המהלכים בתחום אבטחתהמידע מטרתם אחרת,‏ והיא להקשות על אפשרות ביצועהעבירות,‏ ובכך להפחית את כדאיותן.‏‏*ממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה.‏ האמור ברשימה זומבטא את עמדתו האישית של המחבר בלבד.‏ תודה ליובל לינדנברג עלהערותיו המועילות.‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 17 2012

שיטת מבחני ההסמכה -ביקורת מביתעו"ד לנקרי סבור שמבחני ההסמכה אינםהמחסום הנכון להצפת המקצוע;‏ הם אינםמוצדקים ואינם מידתיים והוא גם הגישמעתירה בעניין.‏ קראו מדוע.‏בחן ההסמכה האחרון שנערךב-‏‎3/11/2011‎‏,‏ הסתיים בזעקה רמהאודות קושי חריג.‏ הנתונים העובדתייםשל אחוזי המעבר גיבו את התלונה,‏ ואכןמאז הקמת מערך הבחינות במתווה זה‏)קרי,‏ שאלות רב ברירתיות(‏ נרשם אחוזהנכשלים הגבוה ביותר.‏לטענת הנבחנים,‏ ועדת בחינות ההסמכה מקשה בשניםהאחרונות את הבחינות באופן מכוון ואף שלא בסמכות,‏בכוונה ברורה לסנן הכניסה לשערי המקצוע - עניין העולהבקנה אחד עם עמדתם של מספר מכובדים בלשכה.‏מנגד טענו חברים ובכללם אף ממחוז זה,‏ כי הענייןנעוץ במוסדות האקדמיים תוך אמירה כי בוגרי המכללותוהמוסדות האקדמאים בעצמם הם אלו המורידים את רףהמעבר.‏הנבחנים זכו לביקורת מכל עבר ובעיקר ממוסדותהלשכה עליהם הם חפצים להימנות בבוא העת.‏ אמרו כיהחומר האנושי ירד עם השנים,‏ מסרו נתונים בדבר נבחניםבפעם שנייה ושלישית שפגעו בפילוח העוברים,‏ הצביעו עלהמכללות שהוציאו תוצר מעורר ספקות ועוד טענות שונות.‏עינוי דיןלאחר שספגו עלבונם,‏ החליטו הנבחנים להשמיע קולם -הפגינו,‏ נפגשו עם ראשי הלשכה ומוסדותיה,‏ רתמו ח"כיםלעניין,‏ נכחו במליאת הכנסת והוזמנו לדיון מהיר בועדת חוק,‏חוקה ומשפט של הכנסת,‏ שנסוב על המבחן האחרון.‏נכון שהיחס בין עורכי דין לאוכלוסיה הוא מהגבוהיםבעולם.‏ אולם,‏ האם הסינון מתבקש?‏ האם הוא נעשה בדרךראויה ומידתית?‏ סבורני כי עו"ד שחוש הצדק,‏ ההשקעה,‏הערכיות והמוסר הם נר לרגליו יצליח ולכן איני נבהל מהצפתהמקצוע.‏בתום 4 שנים באקדמיה ושנת התמחות,‏ האם הסינוןבמתכונתו הנוכחית נכון שיהיה בדיוק כשהנבחן הגיע ‏"אלהקצה"‏ - אל נקודת הגמר?‏ ואז,‏ או אז,‏ הוא נפגש במבחןשתכליתו לצמצם את הבאים בשערי המקצוע בדרך לאדרך.‏ המבחן בכתב,‏ במתכונתו הנוכחית,‏ אינו מנבא יכולתמשפטית כמשמעותה.‏ הוא מנבא יכולת זיכרון ושינון עמוקהשל חומר שנלמד כשלושה חודשים עובר לתאריך הבחינה -משחק זיכרון,‏ תהליך של ‏"יניקה ופליטה"‏ בזמן קצר.‏גם אם חייבים לסנן את הבאים בשערי המקצוע,‏ ענייןהמחייב התקנת תקנות מתאימות לכל הפחות ולא החלטהכלאחר יד,‏ נכון יהיה כי המתווה יהיה ברוח הועדה שהוקמהלצורך כך בראשות כב'‏ נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז,‏ הילהגרסטל ובהמשכה ועדת רוטקופף,‏ שהוקמה ע"י יו"ר הלשכהושר המשפטים.‏ יצוין כי,‏ למרבה הפליאה,‏ פרסום מסקנותהועדה האחרונה,‏ בכל הכרוך בשיטת ההסמכה,‏ מתעכבומוארך מידי תקופה ע"י השר ללא נימוק ענייני.‏ובעולם סביבנוישנם כמה מודלים לבעיית הצפת המקצוע ובין היתרהמודל הגרמני,‏ האנגלי,‏ האמריקאי והקנדי - שהוא המרכזיוהמעניין מכולם.‏ מודל זה מציע לסנן את הבאים בשערימקצוע עריכת הדין כך:‏ לימוד לתואר ראשון במשפטים יהיהלעולם לאחר שהסטודנט סיים תואר ראשון אחר וקודם.‏הנה מנגנון סינון.‏בנוסף,‏ אם נחזור לבעייתיות בשיטת ההסמכה כיוםוטענות חברי לשכה כי ‏"המכללות אשמות",‏ יתכבד שרהמשפטים ויתדיין עם אנשי המל"ג בראשות שר החינוךאודות סינון הבאים בשעריהן של המכללות,‏ עם רישומו שלהסטודנט לשנה א'.‏ רף הקבלה,‏ מבחן מקדים ועוד רעיונות.‏לטעמי,‏ המכללות ‏)המוכרות כמוסד מסמיך עפ"י חוקלשכת עורכי הדין(‏ הינן מוסד מבורך לאנשי משפחה,‏שהצורך הקיומי שלהם אינו מותיר להם מרווח זמן לפרנסהוללימוד גם יחד,‏ גמישות המצויה במכללות בעיקר.‏כעו"ד מן המניין אשאל:‏ האם רק המכללות אשמות?‏האם החומר האנושי ירוד עד כדי אחוז מעבר כה נמוך?‏ האםשיטת הבחינה במתכונתה ראויה?‏ האם כוחות השוק בלשכהאינם מושכים לכיוון ברור של סינון אסור באמצעות הבחינהבכתב?‏ הגיעה העת כי גם אנחנו נעשה בקרה פנימית עלמהלכנו שלנו - על התוצר אותו הבאנו לפתחנו,‏ לעקרונותהצדק האמורים להיות נר לרגלנו,‏ על הפגיעה בחופש העיסוקועוד.‏ הנזק התדמיתי רב על התועלת,‏ הציבור צופה בנו מןהצד,‏ הוא מתבונן ורואה עוולות שונות הנוגעות,‏ בין היתר,‏לעניין ההסמכה שכולה תחת האג'נדה של הלשכה וחלקמראשיה,‏ בניגוד גמור להשפעה האסורה המצויות בקהילותאחרות כדוגמת רו"ח,‏ מתווכי מקרקעין,‏ שמאים ועוד.‏גילוי נאות:‏ הכותב - עו"ד שהוסמך במועד הבחינה האחרון ומובילאת רעיון שינוי שיטות ההסמכה על פי זווית ראיה של הנבחנים,‏ מייצגכ-‏ 50 עותרים ומספר ח"כ בעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ כנגד שרהמשפטים.‏עו"ד יניב לנקריסבורני כי עו"דשחוש הצדק,‏ההשקעה,‏הערכיות והמוסרהם נר לרגליויצליח ולכן אינינבהל מהצפתהמקצוע.‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 21 2012

טובלדעתעסקים חברתיים -מחפשים אכסניה חוקיתעו"ד ירון קידר*‏ותאגידים אלו,‏הגם שהשורההתחתונההמחייבתמבחינתם עודה‏"שורת הרווח",‏החלו להכירבשיקולים שלהגינות ואתיקה,‏זכויות אדםוזכויות עובד,‏קיימות ומחויבותהעומס המוטל על כתפי המגזר השלישיוחדירתן של חברות לתחומים חברתיים יוצרמגזר רביעי של חברות הפועלות למטרותרווח הפעילות גם בתחומים חברתיים.‏תמונתע מצב.‏ולם המשפט מחלק מטבעו את העולםבאופן דיכוטמי:‏ מותר ואסור,‏ חובה וזכות,‏חוקי ולא חוקי.‏ חלוקה זו מייצרת וודאותרצויה בחלק גדול מתחומי החיים ומאפשרתהכוונת ההתנהגות האנושית והסדרתהחיים בצוותא של מיליוני אנשים במסגרותגיאוגרפיות תחומות,‏ ההולכות ונעשות צפופות.‏הדיכוטומיה הזו מאפיינת גם את יחס המשפט אלתאגידים,‏ ומבדילה בין תאגידים למטרות רווח - חברות,‏ לביןתאגידים שאינם לכוונת רווח - עמותות וחברות לתועלתהציבור ‏)"חל"צ"(.‏בין חברה לעמותהמטרתה של חברה הוגדרה בסעיף ‎11‎‏)א(‏ לחוק החברות,‏התשנ"ט-‏‎1999‎‏:‏ ‏"לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאתרווחיה,‏ וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה,‏ ביןהיתר,‏ את ענייניהם של נושיה,‏ עובדיה ואת עניינו של הציבור;‏כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה...".‏לעומת זאת,‏ סעיף 1 לחוק העמותות,‏ התש"ם-‏‎1980‎‏,‏מגדיר את מטרת ההתאגדות של עמותה כ"מטרה חוקיתשאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקריתאינה עשיית רווחים",‏ וסעיף ‎345‎א)א(‏ לחוק החברות,‏ קובע כי‏"חברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנונה נקבעו מטרותציבוריות בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרתלבעלי מניותיה".‏עולה,‏ אם כן,‏ כי החוק מחייב שפעילות למטרות רווחתעשה במסגרת חברה ואילו פעילות למטרות חברתיות-‏ציבוריות שאינן למטרות רווח,‏ תיעשה במסגרת עמותה אוחל"צ.‏ ההיבט השני של קביעה זו הינו איסור על חברה לעסוקבפעילות משמעותית שלא לצורך עשיית רווח ומנגד אסורשמטרתן העיקרית של עמותות וחל"צים תהיה עשיית רווח,‏וכמובן איסור על חלוקת רווח ישיר ועקיף לחברי העמותה אולבעלי המניות בחל"צ.‏מצב חוקי זה קיים לא רק בארץ והוא משקף את ההפרדההנעשית בפועל בין פעילויות למטרות ציבוריות לבין פעילויותלמטרות רווח.‏ אבחנה זו מהווה כלי רגולטורי משמעותי בידירשויות אכיפה,‏ במטרה להפריד בין הפעילויות השונות.‏בישראל,‏ למשל,‏ מוודאים רשם העמותות ורשויות מס הכנסהשלעמותות ולחל"צים לא תהיה מטרת רווח ושפעילותןאיננה כסות לפעילות עסקית,‏ ומנגד - פועלים רשם החברותואגף מע"מ,‏ כל אחד בתחומו,‏ לאיתור וסיווג כגופים ללאכוונת רווח,‏ חברות שמטרתן העיקרית אינה עשיית רווחיםועיקר פעילותן אינו עסקי.‏בבסיס הבחנה והפרדה זו עומדת התפיסה כי העיסוקבקידום מטרות ציבוריות-חברתיות,‏ ובפתרון הבעיותהחברתיות הינו מנת חלקם של המגזר הממשלתי ושל ארגוניהמגזר השלישי - החברתי בלבד,‏ באמצעות עמותות וחל"צ,‏ואינו מעניינן של חברות מסחריות.‏אחריות תאגידיתעם השנים,‏ לאור הגידול העצום בצרכי אוכלוסיית העולםמול הצמצום ההולך וגדל במשאבים והעדר האפשרות לספקאת הגידול בדרישות החברה האנושית,‏ לאוכל ומים,‏ עבודהוחינוך,‏ רפואה ואנרגיה,‏ כמו גם צרכים ציבוריים כהגנתהסביבה ושמירה על כדור הארץ,‏ התפתחה ההכרה,‏ כי לאניתן להטיל את האחריות למציאת הפתרונות לבעיות קשותאלו רק על ממשלות וארגונים ללא כוונת רווח,‏ וכי גם למגזרהעסקי,‏ כמנוע הכלכלי העולמי,‏ יש אחריות לקידום פתרונותבנושאים הרי גורל אלו.‏הכרה זאת הביאה לצמיחת גישה המכירה באחריותתאגידית של עסקים מסחריים,‏ ותאגידים אלו,‏ הגם שהשורההתחתונה המחייבת מבחינתם עודה ‏"שורת הרווח",‏ החלולהכיר בשיקולים של הגינות ואתיקה,‏ זכויות אדם וזכויותעובד,‏ קיימות ומחויבות לבעלי עניין אחרים,‏ מלבד בעליהעניין הישירים בתאגיד.‏על רקע הצרכים הגדלים כאמור,‏ וכמשקל נגד לחלוקההדיכוטומית המסורתית של עסקים וארגונים ללא כוונתרווח,‏ נהגה על ידי חתן פרס נובל לשלום,‏ מוחמד יונוס,‏ הרעיוןשל ‏"עסק חברתי",‏ שהינו עסק המאוגד כחברה והפועל תוךשימוש באסטרטגיות עסקיות,‏ אך פועל למטרות חברתיות,‏מצוי בבעלות הקהילה וחל עליו עקרון של אי משיכת רווחיםולכל היותר,‏ מאפשר החזרת ההשקעה למשקיע.‏אף שאין הגדרה אחת ל"עסקים חברתיים",‏ ואין קונצנזוססביב הגדרתו של יונוס,‏ הרי שרבים רואים בהם עסקים בעלי‏"שורה תחתונה כפולה"‏ - של רווח כספי ורווח חברתי - וישהאומרים אפילו משולשת,‏ גם של רווח סביבתי.‏ ממילא,‏ גםלהגדרה המצומצמת ביותר של עסק חברתי קיימים תנאי סףשל עסקים המקדמים פתרונות לבעיות כלכליות-חברתיות-‏סביבתיות.‏העסקים החברתיים יוצרים מציאות תאגידית חדשה,‏שאינה מכירה בגבולות ההגדרה הקיימים.‏ מדובר בחברותהפועלות בשוק הרגיל,‏ משתמשות באסטרטגיות עסקיות,‏ומבקשות במסגרת מטרותיהן להתמודד עם בעיות חברתיותוסביבתיות.‏ בניגוד לעמותות ולחל"צים,‏ חלק ניכר מחברותאלו אינו מוותר על אפשרות של משיכת רווחים על ידי בעליהמניות.‏עסקים חברתיים יוצרים מציאות חדשההחשיבות הגדולה הטמונה בעסקים חברתיים הינהבניפוץ החלוקה המסורתית הקיימת בין המגזרים ביחסלאחריות החברתית,‏ כך שגם גופים עסקיים השייכים למגזרהעסקי,‏ פועלים לקידום מטרות חברתיות ואינם משאירים24בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

את הטיפול בצרכי החברה אך ורק למגזר הממשלתי ולמגזרהשלישי.‏ יש הרואים בכך יצירת מגזר נוסף - רביעי - לצדשלושת המגזרים הקיימים.‏כיום,‏ פועלים בישראל עשרות רבות של עסקים חברתיים,‏בתחומים שונים ומגוונים,‏ כשהשימוש בעסקים החברתייםנעשה בעיקר למתן פתרונות תעסוקה לאנשים עםמוגבלויות,‏ נוער בסיכון,‏ נשים מהמגזר החרדי ואוכלוסיותמודרות נוספות.‏ עסקים אלו פועלים בדרכי התאגדות שונות- חלקם כחברות ואחרים כמיזם ‏)עסקי(‏ של עמותה או חל"צ.‏נראה כי בדומה לעולם,‏ גם בישראל קונה לה תופעת העסקיםהחברתיים אחיזה,‏ ובצד עסקים חברתיים רבים המוקמיםמדי שנה,‏ הוקמו גם חממה,‏ בית ספר ומרכז מחקר לעסקיםחברתיים.‏פעילות העסקים החברתיים במסגרות החוקיות הקיימותאינה עולה בקנה אחד עם חוקי ההתאגדות הרלוונטיים,‏ואף אם אינה עולה כדי הפרת חוק,‏ הרי שברור כי האכסניההחוקית הקיימת אינה הולמת למטרות עסק החברתי ואופןפעילותו.‏ בעיה זו,‏ של העדר מסגרת חוקית לתאגוד ופעילותהעסקים החברתיים,‏ אינה ייחודית כמובן לישראל,‏ שבההיקף העסקים החברתיים קטן עדיין,‏ והנסיונות לפתור אותהמעסיקה ממשלות ובתי מחוקקים שונים ברחבי העולם.‏במהלך הרבעון האחרון של 2011 הצטרפו מדינותקליפורניה וניו יורק לשורת מדינות אחרות בארה"ב וחוקקוחוק המכיר בחברה מסוג חדש corporations" ."benefit אלוחברות רגילות,‏ המחוייבות לתנאים הבאים:‏ חלק מהותיממטרותיהן הינו יצירת השפעה חברתית או סביבתית;‏עליהן להגדיר באופן רחב יותר את חובות האמון שלהן כלפיעובדיהן,‏ הקהילה והסביבה בעת קבלת החלטות;‏ ומוטלתעליהן חובת דיווח מוגברת,‏ כשעליהן לדווח לציבור עלביצועיהן בתחום החברתי והסביבתי,‏ תוך שימוש בכליםאובייקטיבים,‏ שיבוצעו על ידי גורם שלישי.‏ בכך הצטרפומדינות קליפורניה וניו יורק ולמדינות ורמונט ומרילנד שבהןעברה החקיקה כבר ב-‏‎2010‎ ומדינות ניו גרז'י,‏ וירג'יניהוהוואי,‏ שחוקקו חוקים דומים במהלך 2011. הצעות חוקדומות נמצאות בדיון גם במדינות נוספות.‏צורת התאגדות זאת הצטרפה לסוג נוסף של חברות,‏שהוגדר ע"י המחוקק במספר מדינות בארה"ב ‏-חברהבע"מ בעלת רווח נמוך - liability" A low-profit limited"company הידועה כ-‏L3C‏.‏ לגבי חברות אלו לא קיימתהדרישה הכללית מחברות שהשאת רווחים היא המטרההיחידה או למצער העיקרית.‏ מטרותיהן של חברות אלה,‏מורכבות ממטרה ראשית - חברתית או סביבתית -וממטרה משנית שהיא רווחית.‏ חקיקה המכירה בחברהמסוג זה אומצה באילינוי,‏ מישיגן,‏ יוטה,‏ וויאומינג,‏ ורמונט,‏צפון קרולינה,‏ רוד איילנד,‏ לואיזינה ומיין.‏גם באנגליה זוכה הנושא לטיפול חקיקתי,‏ כשהוגדרהבחוק ‏"חברה לתועלת הקהילה":‏ Community( CIC -.)Interest Company חקיקה זו מאפשרת את השימושבמבנה התאגידי של חברה לצורך התמודדות עם אתגריםציבוריים וכלכליים.‏ואצלנונראה כי יש ללמוד ממדינות אלו לקראת התייחסותחקיקתית ורגולטורית בארץ בשנים הקרובות.‏ יש מקוםלהגדיר מהי חברה עסקית-חברתית,‏ תוך אימוץ ההגדרותוהמגבלות הקיימות בחקיקה בעולם או יצירת הגדרותאחרות.‏ כן נדרשת הגדרה חדשה של הרגולציה ביחס לעסקיםחברתיים,‏ בכלל זה בתחום המיסוי,‏ כך שתוכל להתייחסבאופן נפרד וספציפי לחברה העסקית-חברתית.‏ באופן זהניתן יהיה לאפשר ולעודד את ההתפתחות המרתקת שלתאגידים היברידיים,‏ המשנים את תחומי המגזרים הקיימיםומגדירים מחדש את גבולות האחריות לבעיות החברתיות,‏הכלכליות והסביבתיות,‏ תוך שבירת העיקרון המקודש שלהשאת רווחים מקסימלית למקימי החברה ובעלי מניותיה.‏עם ההכוונה הנכונה ועידוד באמצעות כלים מדינתייםשונים - כגון הטבות מס,‏ קרנות השקעה ועוד - ניתן יהיהליצור כלי כלכלי משמעותי,‏ שאין ספק כי יסייע בהתמודדותעם האתגרים הכלכליים-חברתיים המצפים לנו.‏‏*לשעבר ראש רשות התאגידים במשרד המשפטים ושותף במשרד בוגט-‏קידר המתמחה בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח.‏ בחודש פברוארהשנה נבחר לראש המועצה הציבורית של ארגון מידות.‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 25 2012

חוגגים!‏רגעים שהונצחו בנשףמחוז חיפה המסורתישלנו - הענקת אותיקיר המחוז,‏ הברכות,‏המופע והחברים ברגעמחוייך.‏משמאל:‏ עו"ד יורם רםעו"ד יוסי חכם והמונה ליזה - עו"ד רונית ליפשיץ-גונן.‏עו"ד ברק לסרי ורעייתומימין:‏ עו"ד יורי גיא-רון,‏ עו"ד רחל בן אריועו"ד חוה מרצקימימין:‏ עו"ד אריהאבריאל,‏ הנשיאהגילאור והשופטבדימוס האשםח'טיב,‏ שקיבל אתאות יקיר המחוזשלגיה וחברותיהמימין:‏ עו"ד גדי שילדן,‏ עו"ד יצחק שפרבר,‏ רעייתו עו"ד יעל שפר ובתם המתמחה.‏עו"ד מיכל שקד ועו"ד רינה פוליטי26בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

עו"ד בועז סובול ורעייתומימין:‏ עו"ד עמית אפרתיעו"ד יצחק גדיש ורעייתו השופטת נאוה גדישדני סנדרסון,‏ גידי גוב,‏ מזי כהן,‏ אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר מקפיצים את הנוכחיםחלוקת אות יקיר המחוז:‏משמאל:‏ עו"ד סולי וואנו,‏ הנשיאה בלהה גילאור,‏ עו"ד מרדכי ריבק,‏ עו"ד אריהאבריאל,‏ עו"ד אילן פורת,‏ עו"ד יוסי חכםבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 27 2012

לשכהושות'‏ בעריכת עו"ד חנה קצירמדווחים מהשטחבתי משפט השלום במחוז -עדכונים ובקשותעו"ד חיים קינן,‏ יו"ר הוועדהבמפגשים שקיימה נציגות הוועדה,‏ בראשותעו"ד חיים קינן,‏ עם מזכירות בימ"ש השלוםבראשות מר ישראל חן,‏ מזכיר ראשי ומנהל מחוזחיפה,‏ הועלו נושאים בעלי חשיבות לחברים:‏‎1‎מרכז 1. לקוחות חדש - הוקם בבימ"שהשלום,‏ כשלטובת עוה"ד קיים מסלול נפרדוכל ההגשות מבוצעות במקום אחד ‏)פרטלמשפחה ונוער(,‏ כולל מרכז הקלדה,‏ סריקהופקסים.‏‎2‎רוטציה 2. במזכירויות - לאחר חשיבה וניתוחבהנהלת בתיהמ"ש,‏ מתבצעת בכל מחלקותהמזכירות בבתיהמ"ש בארץ רוטציה שלמנהלי מדורים ועובדי המזכירות.‏‎3‎תיק 3. נייר - במסגרת ההסכמים שהיו בתקופתהמעבר ל"נט המשפט"‏ עם לשכת עוה"ד,‏השופטים ממשיכים לעבוד עם תיק נייר,‏כשעוה"ד מגישים עותק נייר נוסף כסיוע.‏עותק הנייר נדרש רק כשמדובר בסעד מיידי‏)דחוף(‏ או במסמך העולה על 50 עמודים.‏סוכם:‏ תגובש הצעה בה ייקבע אילו מסמכיםיודפסו,‏ ותיבדק אפשרות לבקש מחב'‏ הסריקההחיצונית להחזיר את העותק הסרוק במקוםלגרוס אותו.‏ עם זאת,‏ התיק הקובע הינו התיקהאלקטרוני.‏‎4‎הדרכות 4. - כדי להקל על עוה"ד את השימושבהגשה מרחוק באמצעות ‏"נט המשפט"‏ התקיימוהדרכות רבות הצפויות להימשך.‏ בנוסף,‏ צפויההעלאה לאתר של תוכנת הדרכה בעניין.‏‎5‎עמדות 5. ‏"נט משפט"‏ לעוה"ד - ברבעון הראשוןשל 2012 מתוכננות 7-9 עמדות מידע בארכיבקומה 1.‎6‎מחשב 6. לעוה"ד בספריה - הנושא נבחןבעבר ונטען כי השקט הנדרש בספריה הופרע"י המשתמשים במחשב.‏ בעקבות פעילותהוועדה הנושא ייבחן שנית.‏‎7‎החזרי 7. אגרות והוראת חיוב חשבון -מ-‏‎1.7.11‎ בוטל השימוש בצ'קים להחזרתכספי אגרות ופיקדונות לעוה"ד.‏ לכן,‏ כל אזרחועו"ד נדרשים לחתום על הוראת חיוב חשבון.‏הכסף מוחזר לעו"ד או ללקוח לפי החלטתהשופט.‏ קיימות תלונות על שיבושים בהחזריהכספים הקיימים עקב ניכויי מס שונים.‏הוסכם כי עוה"ד יקבלו עותק מכתב ההחזרמהמזכירויות ע"מ להציגו בבנק.‏‎8‎לשכת 8. הקשר - סוכם על התקנת לוחותמודעות שיוכנו ע"י הלשכה,‏ ועל הצבת ספסללנוחות הקהל מחוץ ללשכת הקשר,‏ שאכןהוצב לאחרונה.‏‎9‎שילוט 9. והכוונה - התרענו על קיומה שלבעיית שילוט והכוונה בהיכל המשפט.‏ נמסרלנו כי עמדות השילוט מוכנות להצבה,‏ אךנותרו עניינים שיש לפתור.‏‎1‎רשימות 010 מומחים ומגשרים מאזור חיפה -העלינו הצורך בהפצת רשימת מומחיםומגשרים מאזור חיפה לשופטים.‏ סוכם:‏רשימת מומחים ומגשרים תוכן ע"י הלשכהותועבר לנשיאים.‏‎1‎ביטול 111 נוהל העברת מסמכים מביהמ"שלהוצל"פ 07-03 באחריות החייב להעביר אתעיכוב ההליכים להוצל"פ.‏‎1‎התנהגות 212 לא ראויה של עוה"ד כלפי עובדיהמזכירות - הובאו לידיעתנו מקרים בהם עו"דהתנהגו בדרך בלתי ראויה לעובדי המזכירות.‏סוכם:‏ במקרים כגון אלו יש לפנות בתלונה,‏שתיבדק ע"י ועדת האתיקה של המחוז.‏‎1‎חוסר 313 בפרטים מזהים - החברים מתבקשיםלהקפיד על ציון פרטים מזהים הכרחייםבהגשת מסמכים.‏ עם זאת,‏ חזרנו וביקשנו כיהשופטים יקפידו לציין פרטים אלו בפסה"ד.‏‎1‎הקפדה 414 על מספרי רשיון עו"ד - לפי כלליהאתיקה יש להקפיד על הוספת מספר רשיוןעו"ד בהגשת מסמכים.‏‎1‎ניהול 515 לקוי של הליך בסדר דין מהיר -הועלתה בעיית הסחבת בהליכי סדר דין מהירוהתעלמות מוחלטת מהתקנות.‏ סוכם להביאהעניין בפני הנשיא רקם.‏‎1‎הגשת 616 מספר בקשות - מזכירות ביהמ"שמבקשת שלא לאחד מספר בקשות.‏ כל בקשה ישלהגיש במסמך נפרד והיא מקבלת מספר נפרד.‏החברים מוזמנים להעביר ליו"ר הועדה,‏באמצעות מזכירות ועד המחוז,‏ מקרים ו/אונושאים שיש מקום להסדירם והוועדה תטפלבפגישותיה עם הנשיא רקם.‏מעצרי ימיםעו"ד מיכאל כרמל,‏ יו"ר ועדת פליליעררי מעצר ימים מוגשים לעיתים בשעותמאוחרות ומעבר לשעות העבודה,‏ דבר הפוגעמאוד בתכנון סדר היום של השופט התורן.‏ לעיתיםיש צורך בהגשה מאוחרות,‏ אולם ראוי שבמקרהוהסניגור מתעכב עם הגשת הערר מעבר לשעה16:00, תצא הודעה טלפונית מסודרת ממשרדואו מטעמו,‏ על כך שבכוונתו להגיש ערר דחוף.‏כך השופט התורן ידע ויחכה בבית המשפט.‏ אםאין תשובה במדור בפלילי ניתן להתקשר למזכירהראשי או לסגנו.‏ מספרי הטלפונים הניידיםשלהם מצויים באתר בתי המשפט.‏חילופי גברי בראשות ועדת האתיקהברכות לעו"ד טל אבריאל שנבחר לעמוד בראשותועדת האתיקה של המחוז במקום יושבת הראשהפורשת עו"ד חווה מרצקי.‏ תודות שלוחות לחווהעל עשייתה הברוכה ורבת השנים בוועדה והצלחהבהמשך פעילותה במוסדות הארציים של הלשכה.‏חידושים מהמדףלהלן הכותרים החדשים בספרית ביתהפרקליט:‏‏•החקירה שכנגד ‏)מהד'‏ שלישית מורחבת(/עו"דישי לויט,‏ עו"ד עדי לויט‏•חזקות הרשלנות - העברת נטל ההוכחה בדינינזיקין/ד"ר גיא שני‏•דיני הנזיקין - גבולות האחריות/ישראל גלעדהחברים מוזמנים להיעזר בספריות הלשכה.‏פעילות כלל מחוזית למינוףאזור חיפה והצפון - עורכי דיןמוזמנים להצטרף!‏ועדת קשרי חוץנטוורקינג - במילוי תכנים ופעילויות מתאימותניתן למנף פעילות במחוז,‏ שתועיל לעוה"ד ולבעלימקצוע אחרים לרבות בעלי העסקים.‏ קיימיםשיתופי פעולה של הלשכה עם גורמים כמו לשכתהמסחר,‏ ארגון הקבלנים,‏ לשכת רואי החשבון,‏התאחדות התעשיינים ועוד.‏על מנת להרחיבם אנו מזמינים את עורכי הדיןשיכולים לסייע בעניין,‏ להצטרף לפעילות הוועדה.‏הודעה מטעם בית הדיןהמשמעתי המחוזילכל חברי/ות המחוז,‏לאחרונה,‏ נתקל ביה"ד המשמעתי בתופעהחמורה של הגשת בקשות לדחיית מועדהדיון ביום הדיון עצמו,‏ בין משום שהמתלונןוהנאשם הסדירו באותו יום ממש את הסכסוךביניהם,‏ ובין משום שלנאשם התברר,‏ ברגעהאחרון,‏ שלא נוח לו להתייצב לדיון שנקבעמראש.‏אי לכך,‏ הרינו להבהיר כי ביה"ד ידחהבקשות מסוג זה אלא אם עקב נסיבות של כוחעליון נבצר יהיה מלקיים את הדיון.‏עו"ד עפר אטיאסיו"ר ביה"ד המשמעתי המחוזי28בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

אין מעבר!‏ הכניסה אסורה!‏חוזרים פנימיים במל"ל ניתניםלאיתור וגם עדכון מן הפסיקהעו"ד ערן בקר,‏ יו"ר ועדת נזיקיןבועדת הנזיקין עלה לאחרונה,‏ בין היתר,‏ נושא‏"הנחיות ו/או חוזרים פנימיים"‏ של המוסד לביטוחלאומי .מדיווחים שהתקבלו עולה כי המוסד מוציאהנחיות ו/או חוזרים פנימיים למנהלי הסניפיםולמנהלי המחלקות בסוגיות נכות כללית,‏ נפגעיעבודה ועדות רפואיות ועוד.‏בהנחיות ובחוזרים הנ"ל יש מידע רב וחשוב,‏שיכול לסייע לציבור עוה"ד המייצגים במימושנכון של זכויות המבוטח.‏ כמו כן,‏ ניתן לעמוד עלהוראות ו/או התנהלות ו/או פרשנות המוסד לגביסוגיות ספציפיות.‏ לא פעם,‏ במסגרת תביעותשהוגשו לבתי הדין לעבודה,‏ ביקשו עו"ד מייצגיםמביה"ד שהמוסד יחשוף נוהל ו/או חוזר ספציפיונתקלו בהתנגדות המוסד.‏לאחר בדיקה שנערכה ע"י ועדת הנזיקין,‏ ניתןלמצוא כיום ‏"הנחיות ו/או חוזרים פנימיים"‏ רביםבאתר האינטרנט של המל"ל.‏תוספת מע"מ על הוצאות ושכ"ט?‏בע"א 3454/11 3099/11, בוקאעי בלאל נ'‏שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'-‏ נדחה ערעורנלחמים בהסגת גבול המקצועבשנים האחרונות,‏ אנו עדים לתופעה רחבת היקף של הסגת גבולמקצוע עריכת הדין שתופסת תאוצה ופוגעת בציבור הרחב בכללובציבור עורכי הדין בפרט.‏ מדובר בפעולות שייוחדו בחוק לביצוערק ע"י עורכי דין ונעשות דרך קבע ע"י מאכרים וגופים פרטיים ‏)כגוןחברות בע"מ(.‏התופעה הינה בעלת פנים רבות,‏ לרבות:‏ הוצאה לפועל,‏ דינינזיקין ‏)ביטוח לאומי(,‏ דיני עבודה,‏ ייצוג בפני גופים שיפוטיים ומעיןשיפוטיים שונים ועוד.‏בניגוד לעורכי הדין,‏ מסיגי גבול המקצוע והמתחזים כעורכי דין,‏אינם בעלי הידע המקצועי הנדרש הואיל ולא הוכשרו כחוק לעסוקבמקצוע עריכת הדין,‏ אינם מפוקחים מבחינה אתית ומקצועית ואינם בעלי ביטוח אחריות מקצועית.‏בנוסף,‏ הלקוח הפוטנציאלי חשוף לשידול פסול ולא הוגן ובמקרה בעייתי של נזק עשוי לעמוד בפנישוקת שבורה.‏לשכת עורכי הדין העלתה הילוך בפעילותה למיגור התופעה הנ"ל באמצעות הוועדה למניעת הסגתגבול המקצוע.‏זהו ‏"קול קורא"‏ לחברינו עורכי הדין להעביר לוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע במחוז חיפה שללשכת עורכי הדין,‏ מידע לגבי מקרים בהם נתקלו בהסגת גבול מקצוע עריכת הדין לרבות לגבי עורכידין המשתפים פעולה ועובדים עם מסיגי גבול המקצוע.‏מען לפניות:‏הוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע אושרי שלוש,‏ עו"דלשכת עורכי הדין - מחוז חיפה יו"ר הוועדה למניעת הסגת גבול המקצועשד'‏ בן גוריון 6, חיפה 35414בנוגע להוספת מע"מ לסכום שנפסק למערערת,‏בגין הוצאות שכ"ט עו"ד,‏ בתביעה לפיצוייםבגין פגיעתה בתאונת דרכים.‏ הערת יו"ר הועדה- במסגרת תגובה לתזכיר הצ"ח לתיקון חוקפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ‏)תיקון מס'..(‏‏)הגדרות(,‏ התשע"א-‏‎2011‎‏,‏ הגיש פורום הנזיקיןהארצי למשרד המשפטים,‏ הצעה לתיקון סעיף 16לחוק באופן שבו,‏ בין היתר,‏ בס"ק ‏)א(‏ במקום 8%יירשם 13% בתוספת מע"מ ובמקום 13% יירשם15% בתוספת מע"מ.‏בג"צ 1634/09 פנקס בן ציון נ'‏ המל"ל - פסה"דניתן בהסכמת המל"ל בדבר הפרשנות לפריט ליקוי‎10(37‎‏()ב(‏ לתקנות הביטוח הלאומי ‏)קביעת דרגתנכות לנפגעי עבודה(,‏ תשט"ז-‏‎1956‎‏.‏ עד היום פירשהמל"ל את הפריט כמאפשר קביעת דרגת נכותבגין ההגבלות בתנועה ‏)הנכות האורטופדית(,‏ אובגין ההפרעה הנוירולוגית.‏ במסגרת הדיון בבג"צ,‏הוחלט כי יש לשנות את הפרשנות הנהוגה,‏ כךשבמקרים המתאימים תתאפשר קביעת דרגתנכות גם בגין ההגבלות בתנועה וגם בגין הנכותהנוירולוגית.‏הערת יו"ר הועדה - במקרים בהם מבוטחיפנה בדרך של החמרת מצב,‏ המוסד יעמידו בפניהוועדה הרפואית,‏ גם אם בפועל אין החמרהגאווה מחוזית - קבוצתהכדורסל של המחוזעו"ד עודד מרץקבוצת הכדורסל של מחוזנו משתתפתבליגה למקומות עבודה,‏ זו השנה השמינית.‏לפני 4 שנים עלתה הקבוצה לליגת-העל,‏הליגה הטובה ביותר מבין 5 ליגות פעילותשבה נוטלות חלק קבוצות חזקות המייצגותועדי עובדים מבוססים ומסודרים מבחינהתקציבית ומנהלתית כגון:‏ חברת חשמל,‏רפא"ל,‏ נמל חיפה ובזק.‏להשתתפות קבוצתנו קיים ערך מוסף,‏אותו לא ניתן למדוד בערכים מספריים,‏והכוונה היא לתדמית החיובית שמייצרתהקבוצה ללשכת עוה"ד,‏ בקרב קהליםשלעיתים שבויים בסטריאוטיפים באשרלדרך בה נראה או נשמע עורך דין.‏מיותר לציין כי,‏ כיום,‏ לאחר 8 שנותהשתתפות,‏ קבוצת המחוז זוכה לכבוד מצדהמשתתפים האחרים,‏ המארגנים ושופטיהליגה למקומות עבודה.‏לקבוצה קיים גרעין שחקנים קבוע שאליומצטרפים שחקנים חדשים מידי שנה.‏ היוםנמנים על החברים:‏ עודד מרץ ‏)אנוכי(‏משמש כמאמן ושחקן בקבוצה,‏ איתי הפלר,‏רביב רוזנברג,‏ יואל פרץ,‏ מוסא אסעד,‏ איאםקבלאווי,‏ ניר פייטלוביץ',‏ שגיא מרקוביץ'‏ואופיר קלמפנר.‏החברים מוזמנים לבוא ולעודד -המשחקים מתקיימים בד"כ בימי שניבערב בביה"ס עלומים בקרית ים.‏להתעדכן התקשרו לעו"ד עודד מרץ,‏בטל':‏ 04-8710982.בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 29 2012

לשכהושות'‏במצב,‏ כדי לבחון אם הוא נכנס בגדר המקרים בהםניתן לקבוע דרגת נכות הן בגין ההגבלה בתנועותוהן בגין הממצא הנוירולוגי.‏ התחייבות המוסדהייתה לפעול בדרך החמרת מצב,‏ על כל המשתמעמכך,‏ לרבות בעניין התחולה,‏ בהתאם להוראותתקנה 36 לתקנות קביעת דרגת נכות.‏ לעניין דרךיישום בג"צ 1634/09 בבתיהמ"ש,‏ ע"י מומחיםרפואיים בתביעות שאינן תאונות עבודה,‏ לפיחוק הפיצויים או פק'‏ הנזיקין,‏ הוחלט כי הועדהלא תנקוט עמדה בעניין,‏ הנושא יובא לפרסום וכלעו"ד יפעל כראות עיניו.‏קצריםמחוז חיפה - און ליין באתרהמחוז ובפייסבוקהודעות,‏ עדכונים וידיעות - מסווגים על פימדורים,‏ מידע על השתלמויות,‏ אירועים,‏ מופעיתרבות בהנחה ועוד...‏האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן!‏אז אל תאמרו:‏ ‏"לא ידעתי!"‏ אמרו:‏ ‏"לאגלשתי!"‏כתובת האתרים:‏ www.haifabar-law.org.ilwww.facebook.com/haifabarלחיצה קטנה ואתם מעודכנים תמיד!‏הלשכה מסייעת לזירוז קבלתפסקי דיןעוה"ד,‏ הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשיםממועד הגשת אחרון הסיכומים,‏ מוזמנים להעבירללשכה את פרטי התיקים,‏ שמות השופטים וציוןבית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקידין בתיקים אלו.‏פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות.‏ פסקידין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים.‏פרויקט החונכות של מחוז חיפה מחדש את שורותיופרויקט החונכות של המחוז,‏ שהחל דרכו ב-‏‎2003‎‏,‏ נועד להקנות לעו"ד,‏ שכירים ובעיקר עצמאיםולמתלבטים לגבי פתיחת משרד עצמאי,‏ את הכלים המקצועיים,‏ האתיים והפרקטיים,‏ שהם לחם חוקושל מקצוע עריכת הדין.‏מי מאיתנו אינו זוכר את הקשיים בתחילת דרכו העצמאית?‏ את ההתלבטויות ואת השאלות המקצועיותוהמשפטיות שעומדות בפני עוה"ד,‏ לעיתים על בסיס יומי?‏ והעדרה של כתובת לקבלת סיוע ועצה?‏בתקופה של התדרדרות מתמדת באיכותו וביוקרתו של המקצוע,‏ נדמה כי לא ניתן להפריז בחשיבותהפרויקט,‏ המעניק לציבור עוה"ד היוצאים לדרך עצמאית את התמיכה המקצועית הנחוצה,‏ ובאותהנשימה מעניק לעוה"ד שייטלו חלק בפרויקט כחונכים,‏ הזדמנות ראויה לתרום את חלקם למען קהילייתעוה"ד ולטובת העלאת רמת המקצוע ומעמדו של עוה"ד.‏בגלגול הנוכחי,‏ פרויקט החונכות עתיד להשתלב במערך נרחב יותר,‏ הקורם אור וגידים בימים אלו,‏ שלתמיכה וסיוע לעוה"ד היוצאים לדרך עצמאית.‏ במסגרתו יוענק סיוע גם בתחומים נלווים לעיסוק במקצוע,‏ובכללם פרקטיקה של בניית משרד,‏ ניהול חשבונאי נכון ואספקטים שיווקיים.‏הקשר בין הצדדים מתקיים במפגשים אישיים,‏ בהתאם לצרכי החניך ויכולות החונך.‏ קיימת אפשרותלקשר טלפוני או אחר בין עוה"ד,‏ אך ככלל,‏ הרעיון הוא להביא ליצירת קשר בלתי אמצעי בין החונך לחניך.‏רבים וטובים הצטרפו לפרויקט זה,‏ כחונכים או כחניכים,‏ וכולם מעידים על תרומתו המשמעותית,‏ביצירת קשרים פוריים ומהנים בין הצדדים,‏ שנמשכו אף מעבר לתקופת החונכות,‏ ובעיקר,‏ על השגתהמטרות והיעדים שהוצבו ע"י החניך ועל סיפוק אישי רב לחונך.‏אנו קוראים לכם,‏ חברינו עוה"ד במחוז חיפה,‏ חונכים וחניכים,‏ ליטול חלק פעיל בפרויקט מבורך זה,‏ומזמינים אתכם להירשם במזכירות הלשכה בטלפון 04-8537078/9, בפקס 04-8553033 או בדוא"ל.rakeft_g@zahav.net.ilדרושים ללשכת עורכי הדין - מחוז חיפהמנהל/ת פרויקטים למשרה מלאהתאור המשרה:‏ ניהול מגוון פרויקטים,‏ הן מקצועיים והן אחרים,‏ הובלה אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית שליוזמות,‏ הפקת ותפעול אירועים,‏ השתלמויות וימי עיון,‏ הקמת אתר אינטרנט,‏ ריכוז ועדות ומעקב אחרביצוע החלטות.‏דרישות התפקיד:‏ ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בניהול פרויקטים ו/או בליווי פרויקטים,‏ השכלה משפטית- יתרון,‏ ניסיון ביחסי ציבור ובעבודה מול תקשורת - יתרון,‏ שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב.‏נדרשים מוטיבציה גבוהה וחשיבה יצירתית,‏ יכולת עבודה עצמאית,‏ יחסי אנוש מצוינים ויכולת הנעתעובדים,‏ כושר ניהול וארגון,‏ יכולת ניהול מו"מ והתנסחות בכתב ובע"פ,‏ נכונות לעבודה מאומצת ובשעותגמישות,‏ יכולת עבודה מול גורמים שונים.‏למועמד/ת המתאים/ה ממתינה סביבה מאתגרת ומעניינת ותפקיד מגוון ומרתק בשטחים רבים.‏רכז/ת השמה ותעסוקה לחצי משרהתאור המשרה:‏ השמה ותעסוקת עורכי דין,‏ ריכוז ועדות ומעקב אחר ביצוע החלטות.‏דרישות התפקיד:‏ השכלה משפטית - יתרון,‏ ניסיון בהשמת עובדים ובניהול כוח אדם - יתרון,‏ היכרות עםעולם ההשמה והתעסוקה,‏ שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב.‏נדרשים מוטיבציה גבוהה,‏ יכולת עבודה עצמאית,‏ יחסי אנוש מצוינים,‏ כושר ניהול וארגון,‏ יכולת התנסחותבכתב ובע"פ,‏ נכונות לגמישות בשעות העבודה,‏ יכולת עבודה מול גורמים שונים.‏רכז/ת קשרי קהילה ותקשורת לשליש משרהתאור המשרה:‏ ריכוז והזנת תכנים לאתר האינטרנט ולפרסומי הלשכה,‏ דוברות וקשר עם גופי תקשורת.‏דרישות התפקיד:‏ ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות ביחסי ציבור או בעיתונות ובעבודה מול תקשורת,‏השכלה משפטית - יתרון,‏ שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב.‏נדרשים מוטיבציה גבוהה,‏ יכולת עבודה עצמאית,‏ יחסי אנוש מצוינים,‏ כושר ניהול וארגון,‏ יכולת התנסחותבכתב ובע"פ,‏ נכונות לגמישות בשעות העבודה,‏ יכולת עבודה מול גורמים שונים.‏קורות חיים והמלצות למשרות הנ"ל יש לשלוח לדוא"ל:‏ revital_a@haifabar-law.org.ilלפרטים ומידע נוסף ניתן לפנות אל גב'‏ רביטל אלמוז,‏ מנכ"ל ועד המחוז,‏ בטל':‏ 04-8537078/930בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פנינת המס - עו"ד קובי צרפתיפס"ד חדש בעניין ניכוי הוצאות משפט בהליך פליליבע"ש 1012/10 כהן ירון פיננסיים בע"מנ'‏ מנהל מס ערך מוסף נקבע כי יותר ניכוי מסתשומות בשיעור של 25% ‏)עפ"י הוראות סעיף‎18‎‏)ב(‏ לתקנות מע"מ(‏ מההוצאות המשפטיותלהגנה בהליך פלילי ‏)כתבי אישום בעיקרבעבירות המוסדרות ב-חוק איסור הלבנת הון,‏התש"ס-‏‎2000‎‏(.‏החידוש הוא בקביעה כי:‏ ‏"באיזון בין העיקרוןהבסיסי בדיני המסים של ‏"שומת אמת"‏ לביןשיקולי תקנת הציבור,‏ בהקשר של ניכוי הוצאותמשפט בהליך פלילי,‏ מצאתי כי כוחו של הראשוןלגבור,‏ זאת מאחר שפסיקת בית המשפט העליוןאינה מובילה למסקנה אחרת,‏ וההכרה בהוצאותהייצוג עולה בקנה אחד עם מעמדה הרם של זכותהייצוג".‏יום עיון בנושא אחריות פלילית של מייצגים בתחום המסהתקיים בבית הפרקליט.‏ד"ר לימור ריזה,‏ ביה"ס למשפטים,‏ המרכז האקדמי ‏"כרמל"‏מימין:‏ עו"ד פרופ'‏ דן ביין ‏)שופט בדימוס(,‏ ד"ר לימור ריזה,‏ השופט חאלד כבוב,‏ עו"ד ערן בר,‏ עו"ד שגיא סיוון,‏ עו"ד ‏)רו"ח(‏ דורון ליפשיץביום העיון הרצו כב'‏ השופט חאלד כבוב,‏ מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א,‏עו"ד ערן בר,‏ מפרקליטות מחוז חיפה ‏)פלילי(,‏ עו"ש שגיא סיוון,‏ מהסנגוריה הציבורית מחוז חיפה,‏עו"ד ‏)רו"ח(‏ דורון ליפשיץ וד"ר לימור ריזה.‏עורכי הדין מהפרקטיקה שהשתתפו בפאנל - כל אחד מתחום אחריותו - ציינו שבשנים האחרונותהלכה וגברה בקרב רשויות האכיפה המגמה לחקור אף מומחים מקצועיים ‏)כדוגמת עו"ד ורו"ח(‏ -חקירה שלעתים אף הסתיימה בהעמדתם לדין.‏כב'‏ השופט כבוב ביקש לייחד חלק מדבריו להצעת חוק איסור הלבנת הון ‏)תיקון - נותני שירותעסקי(,‏ התשע"א-‏‎2011‎‏,‏ העומדת על הפרק זה יותר משנה.‏ לשיטתו,‏ ההצעה מטילה עלטה על היקףאחריות המייצגים.‏ במה דברים אמורים?‏ הצעת החוק מבקשת,‏ בין היתר,‏ להרחיב את חובת הדיווחשל נותני שירות עסקי ‏)הכולל,‏ בין היתר,‏ את ציבור עוה"ד,‏ רוה"ח,‏ ויועצי המס(‏ לרשויות האכיפה כדילהילחם בנגע הלבנת ההון על ידי שימוש לרעה במומחים,‏ שמא יהפכו הללו לערי מקלט לעברייניםעל ידי ‏"השגת מראית עין של מכובדות".‏ לא נראה שיש מי שיחלוק על תכליתה של ההצעה,‏ עם זאתישנם טעמים כבדי משקל לבקרה.‏ אחד הכשלים המרכזיים של ההצעה נובע מעמימותה.‏מחד גיסא,‏ מרחיבה הצעת החוק את חובת המומחים הנותנים שירותים עסקיים לדווח לרשויותהאכיפה על פעילות לקוחותיהם;‏ מאידך גיסא,‏ בנוגע לקהילת עוה"ד מצרה ההצעה את החובה על‏"מידע שחל עליו חיסיון או חובת סודיות על פי דין".‏ האין עסקינן במעגל שוטה?‏ האם היד שנתנה היאזו שאף לקחה?‏ האם עוה"ד נדרש לדווח או שמא בשל החיסיון והסודיות מנוע הוא?‏ דרישה סיבובית זועשויה לשטות בציבור עורכי הדין בנוגע להיקף אחריותם - האם חייבים הם לדווח אם לאו?‏אם מדינת ישראל נדרשת לאמץ את ההצעה כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ולהימנע מכניסהלרשימה שחורה של ארגונים כדוגמת ה-‏Moneyval‏,‏ אל לה להעמיד את ציבור עוה"ד בדילמה יומיומית.‏הפעולות החייבות בדיווח צריכות להיות ברורות ומפורטות,‏ שלא כנוסחן הנוכחי וכמובן מפורסמות,‏ כךשיהיו ידועות אף לציבור הלקוחות.‏ במלים אחרות,‏ הפעולות החייבות בדיווח צריכות להיות מפורטות,‏ברשימה ברורה המונה קריטריונים מפורשים בדומה לתכנוני המס האגרסיביים החייבים בדיווח.‏ שם,‏אגב,‏ אימץ המחוקק את הגישה המצמצמת ולפיה רק הנישום ולא מייצגו נדרש בדיווח.‏קול קורא - הצטרפות למאגרממונים לפי סעיף ‎89‎א לחוקהלשכהאם מי מהחברים/ות מעוניין/ת להיותמועמד/ת,‏ בעת הצורך,‏ לתפקיד ממונה עלענייניהם המקצועיים של עו"ד שנפטרו,‏ פרשומהלשכה או שחברותם בוטלה,‏ הושעתה אופקעה,‏ לעניין סעיף ‎89‎א לחוק לשכת עורכיהדין,‏ עליו/ה לפנות בכתב למזכירות ועד המחוזבהצעת מועמדות בה יפורטו פרטיו האישייםוניסיונו לרבות תחומי עיסוק.‏על המועמד/מועמדת לענות על הקריטריוניםהבאים:‏3 1. שנות ותק פעיל.‏2. העדר הרשעות פליליות או אתיות.‏3. בעל/ת ביטוח אחריות מקצועית בתוקף.‏ועד המחוז אינו מתחייב לפנות למי מבין אלהשיגישו מועמדותם/ן.‏בית המשפט בנהריה - ממשיךלפעולכ-‏ 200 שופטים ועורכי דין נפרדו מהשופטהפורש אליעזר שחורי וקיבלו את פני מחליפתובבימ"ש השלום בנהריה,‏ השופטת עידית רזוינברגר.‏ באירוע המרגש ברכו השופט אהודרקם - נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה,‏ג'קי סבג - ראש עיריית נהריה ועו"ד יוסי חכם- יו"ר ועד המחוז.‏ פרופ'‏ יונתן יובל מהפקולטהלמשפטים באוניברסיטת חיפה נשא הרצאהעל משפט והומור.‏הערב המוצלח והמהנה נערך במרכז‏"המידעטק"‏ בנהריה ביוזמת מחוז חיפהבארגונו והנחייתו של עו"ד ערן בקר - יו"רועדת הנזיקין ויו"ר מוקד נהריה בלשכה.‏נזכיר כי,‏ מאחורי הקלעים,‏ פעלה ועדת בתימ"שהשלום בראשות עו"ד חיים קינן,‏ שנפגשה עםהנשיא רקם כדי למנוע את סגירת בימ"ש השלוםבנהריה עקב פרישת השופט שחורי.‏מימין:‏ עו"ד יוסי חכם,‏ השופט אליעזר שחורי,‏ ועוה"ד שמואלשיינפלד,‏ יצחק רז,‏ עדינה וויל,‏ רפאל לוריג וערן בקר.‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 31 2012

לשכהושות'‏32והעלתה תמונות שמצאה שם לאתר ניסיוניכנס במכללת אלקאסמי - חידושים במשפט הפלילי - מעצרים,‏ שיצרה.‏ חברה זו מספקת שירותי שימושמהימנות עדים והרשעת חפים מפשע - מציאות נפוצה או תקלה בתמונות לגופים ואנשים תמורת דמי מנוישנתיים העומדים על כ-‏‎8000‎ דולר לשנה אונדירה?‏על שימוש חד-פעמי בסכום של כ-‏‎30‎ דולר.‏חוק זכויות יוצרים קובע כי כל הפרה של תמונהמזכה את בעל הזכויות בה לפיצוי של עד 100 אלףבמכללת אלקאסמי נערך כנס בנושא ‏"חידושים במשפטהפלילי",‏ כחלק מפעילות מוקד באקה אל-גרבייה.‏ את הכנס יזםוארגן עו"ד חילמי חג'וג',‏ האחראי על המוקד,‏ והרצו במסגרתוש"ח.‏ מבלי לבדוק את הנסיבות ובקלות רבה שלמביתפלאח זאיד השופט שליפת מכתב משפטי לתובעת חסרת אמצעים.‏החברה תבעה את ר'‏ בסכום של 400 אלף ש"ח.‏ר'‏ הגיעה לתוכנית ‏"שכר מצווה"‏ כשהיאחסרת אונים.‏ לאור מצבה הכלכלי הקשה,‏ קיבלהמשפט השלום בחיפה,‏ שדןבמעצר חשודים לצרכי חקירהועוה"ד אביגדור פלדמן ואדםפיש שנשאו הרצאות מרתקותר'‏ ייצוג במסגרת התוכנית מעו"ד ספיר בן צוק,‏כב'‏ השופט זאיד פלאחעל הרשעת חפים מפשע.‏שייצג אותה במשא ומתן והגיע לפשרה בסך3,500 ש"ח בלבד.‏ עו"ד בן צוק טען כי החברההאמריקאית יוצרת ‏"מלכודות דבש"‏ בכוונת מכווןמימין:‏ עוה"ד אביגדור פלדמן וחילמי חג'וג'‏ובכך מתפתים להעתיק חומרים מהאתר.‏ לטענתו,‏החברה לא משקיעה כספים בהגנה טכנולוגית עלהיצירות ומעדיפה לגרוף רווחים ולהתפרנס מחוקזכויות יוצרים.‏מקרה נוסף,‏ שבו התערבות עו"ד מתנדביםבתוכנית הצילה חיים,‏ פשוטו כלשונו,‏ הינו פשיטתרגל של זוג שהסתבך בחובות עתק בתום-לב.‏ממשרד עו"ד אמנון שילה נמסר:‏ ‏"הלקוח הופנהאלינו ע"י הלשכה,‏ כשהוא מצוי במתח נפשי חריגבגלל החובות שרבצו עליו,‏ שחברו למצב בריאותיקשה.‏ הלקוח ואשתו ובתם הקטנה,‏ התקיימוומתקיימים מהכנסות זעומות,‏ וחיים בעוני ממשי.‏בפגישה עמו עלה שפתוחים נגדו מספר תיקיהוצל"פ,‏ שסכומם הכולל כ-‏‎300,000‎ ש"ח,‏ ואילוקרן החובות הינה כ-‏‎10,000‎ ש"ח.‏ כן התברר שגםנגד אשתו פתוחים תיקי הוצל"פ ע"י חלק מאותםנושים.‏ החובות,‏ רובם ככולם,‏ נבעו מהלוואותשנטל הלקוח לפני כ-‏‎20‎ שנה,‏ שכנגדן חתם עלשטרות חוב ריקים.‏ החלטנו להכין בקשת פשיטתרגל גם לאשתו,‏ על מנת למנוע מצב בו האיש יוכרזפושט רגל ואז ירדפו הנושים אחרי אשתו,‏ וזאת,‏כשנראה כי החובות ביסודם אינם מבוססים.‏ גםהמנהל המיוחד בתיק,‏ וגם ב"כ הכנ"ר,‏ התרשמושהחייבים הסתבכו בתום לב,‏ ושאין ממשבתביעות נגדם.‏ לאור כל הנסיבות הוחלט,‏ במעמדדיון ההכרזה על פשיטת רגל,‏ לתת לבני הזוג גם צוהפטר מחובותיהם".‏תיק נוסף בו ייצגנו פונה בפשיטת רגל,‏ לאחרשנדחה ע"י הסיוע הממלכתי בשל חריגה של200 ש"ח מהרף המקסימאלי הנקוב בחוק.‏ הפונהנוספת הינה מיצוב מעמדה של התוכנית לעתידלבוא.‏תכנית ‏"שכר מצווה"‏ במחוז חיפה נמצאתבתנופה מתמדת,‏ כשהמטרה היא להתרחב ולהגיעלאוכלוסיות המצוקה ולאפשר נגישות לסיועבמסגרת התוכנית.‏ החודש עומדים לפתוח מרכזיזכויות חדשים בכרמיאל ובשפרעם,‏ שיצטרפולמקביליהם בחיפה,‏ יוקנעם,‏ עכו,‏ נהריה,‏ קרייתים וחדרה,‏ בהם עורכי הדין המתנדבים מסייעיםלמאות פונים מדי שנה.‏חשוב להדגיש כי בזכות תרומתם של עוה"דהמתנדבים במחוז חיפה,‏ מאז קום התוכנית,‏ אלפיפונים במחוז קיבלו ייעוץ משפטי ראשוני והכוונהאו הפניה לקבלת ייצוג מהלשכה לסיוע משפטיממלכתי ורבים אחרים קיבלו ייצוג משפטיבמסגרת התוכנית.‏סייענו לפונים שהיו מתדרדרים לבור תחתיותלולא סיוענו,‏ שכן ידם לא הייתה משגת לשכורשירות משפטי לו נזקקו נואשות והגענו להסדריםוהצלחות משפטיות:‏ר'‏ תושבת חיפה המצויה במצב כלכלי קשהמזה מספר שנים ניסתה את מזלה להתפרנסעו"ד סירין זועבי-בסולתוכנית ‏"שכר מצווה"‏ שהוקמה ב-‏‎2002‎מסייעת לאלפי פונים,‏ באמצעות מאות עורכידין המתנדבים בחמשת מחוזות הלשכה.‏ מטרתהתוכנית להגביר את הנגישות למערכת המשפטולהגן על זכויות אלה שידם אינה משגת לשכורשירותי עו"ד.‏בסוף שנת 2009 עלתה חשיבות התוכניתמדרגה חקיקתית,‏ ולאחר מאבק שהובילה לשכתעורכי הדין בכנסת,‏ נחקק סעיף 2)4( לחוק לשכתעורכי הדין,‏ לפיו הלשכה מחויבת למתן סיועשהינו בן 72, נשוי ואב לילדים בגירים,‏ הסתבךאינטרנט אתר והקימה מינימאלי,‏ בכבוד משפטי למעוטי יכולת,‏ בהתאם לקריטריונים בעקבות ערבות שחתם לבנו על עסק שהקימושעוסק בפרסום.‏ בתמימות,‏ ליקטה ר'‏ תמונות שייקבעו בכללים.‏ ניתן לראות בכך הרחבה,‏ עיבוי וחיזוק של גופים הנותנים סיועמימין:‏ ועזרה עוה"ד אברהם משפטית הללי , סולי וואנו,‏ שמצאה יוסי חכם - ברשת.‏ יו"ר ועד דרך המחוז,‏ חיפוש שלמה בגוגל אבני,‏ אברהם הגיעה ארוצ'ס לאתר ורביטל אלמוז - וקרס.‏ מנכ"ל ועד החובות המחוז הגיעו לסכום של 7 מיליון ש"חבהוצל"פ,‏ מעל 6 מיליון מהם חובות לבנקים.‏ עו"דשל חברה אמריקאית,‏ בעלת נציגות בישראל,‏ למעוטי יכולת בכלל ושל התוכנית בפרט.‏ חשיבות בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

לשכהושות'‏יקירי מחוז חיפהכביטוי להערכה ולהוקרה לעורכי דין ושופטים בדימוס,‏ שבד בבד עם עבודתם המקצועית תרמו לחברה,‏ החליט ועדהמחוז להעניק מידי שנה את ‏"אות יקיר מחוז חיפה".‏ האות מוענק בהמלצת ועדת האיתור,‏ שחבריה הם:‏עו"ד אילו פורת - יו"ר,‏ עו"ד סלמה וקים ועו"ד אריה אבריאל,‏ ובאישור ועד המחוז.‏כב'‏ השופט בדימוס האשם ח'טיבהשופט בדימוס האשם ח'טיב נולד בישראל ב-‏‎1941‎‏.‏ בשנת 1961 סיים את לימודיו התיכוניים בכפר יאסיף.‏ את לימודיהמשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים סיים ב-‏‎1965‎‏,‏ כשהוא מתמחה שנה במשרד עו"ד מזרחי בירושלים ושנהבמשרד עו"ד לבהר ז"ל בחיפה.‏ ב-‏‎1966‎ הוסמך כעורך דין.‏ בנו ג'ואד הוא בעל משרד עורכי דין בעכו,‏ בן אחר עובד בנתב"גובנותיו - אחת מורה והאחרת רופאה.‏בשנים 1966-1994 עבד כעו"ד עצמאי בעכו.‏ במשך תקופה ארוכה היה חבר ועד מחוז חיפה,‏ חבר ביה"ד המשמעתיוחבר ועדת אתיקה וכן חבר ועדת המינויים של הקאדים השרעיים במשך שתי קדנציות.‏ בדצמבר 1994 מונה לכהונת שופטשל בימ"ש השלום בעכו.‏ ב-‏‎1998‎ מונה לכהונת רשם ושופט בפועל של ביהמ"ש המחוזי בנצרת וב-‏‎2000‎ מונה לכהונתשופט.‏ היה חבר ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000, וב-‏‎2010‎ מונה לכהונת שופט בכיר בביהמ"ש המחוזי נצרת.‏ב-‏‎05/11/2011‎ פרש לגימלאות.‏תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט,‏ כעו"ד וכשופט,‏ סייעה רבות לקירוב לבבות ולגיבוש מרקם מיוחד ליחסיםבין עורכי דין בני דתות שונות,‏ וכל זאת במסירות,‏ במקצועיות ובנועם הליכות.‏ על כך נמצא כב'‏ השופט בדימוס האשםח'טיב ראוי לקבל את אות יקיר המחוז.‏עו"ד שלום-סולי וואנועו"ד סולי וואנו נולד בחיפה ב-‏ 1934 לאחת המשפחות הוותיקות בעיר.‏ בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטההעברית בירושלים,‏ הוסמך כעו"ד ב-‏ 17.1.61 ‏)רישיון 3552(. בתום שנתיים של התמחות אצל עו"ד עמיחי ברנבלום,‏ נשארלעבוד במשרד כשנתיים נוספות.‏ לאחר מכן פתח משרד עצמאי עם בוגר אחר של עו"ד ברנבלום - עו"ד אברהם זר - ויחדעבדו 42 שנים עד לפרישתו לגימלאות של עו"ד זר.‏רעייתו אסתר היא בוגרת הפרקליטות הפלילית ובתו אלה הצטרפה כעו"ד למשרד.‏ בנו,‏ עו"ד בתואר אך לא במעשה.‏ עו"דוואנו כיהן כתובע בביה"ד המשמעתי של הלשכה בחיפה,‏ בהמשך כיהן כחבר ביה"ד המשמעתי המחוזי וביה"ד המשמעתיהארצי.‏ כמו כן,‏ מכהן כאב ביה"ד המשמעתי לימאים מזה עשור.‏ לצד פעילותו המקצועית,‏ כיהן עו"ד וואנו בהתנדבות כ-‏‎20‎שנה באגודת ידידי ביה"ח בני ציון ובמקביל בהנהלת בית האבות הספרדי ‏"בית אברהם".‏ לאחר מלחמת יום הכיפורים,‏במהלכה התנדבה הלשכה לסייע לקצין העיר בטיפול במשפחות נפגעים,‏ המשיך עו"ד וואנו,‏ במשך יותר מ-‏‎20‎ שנה,‏ לשמשכאחד המודיעים המעטים למשפחות הנפגעים,‏ משימה קשה ביותר וחשובה מאין כמוה.‏על תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט ולחברה,‏ שיש בה כדי להרים את קרנו של מקצוע עריכת הדין,‏ במסירות,‏במקצועיות ובנועם הליכות נמצא עו"ד סולי וואנו ראוי לקבל את אות יקיר המחוז.‏עו"ד מרדכי ריבקעו"ד ריבק נולד בחיפה ב-‏‎1933‎‏.‏ הוריו נמנו על ראשוני המתיישבים בשכונת ‏"הדר הכרמל".‏ הוא למד בביה"ס העממי‏"אליאנס"‏ והמשיך ב"גימנסיה ביאליק".‏ למד משפטים באוניברסיטה העברית במחזור השלישי,‏ כשבמקביל עבד כמורהבתיכון ערב שליד הטכניון.‏ עו"ד ריבק התמחה אצל עוה"ד וורצל ואיזנברג ואח"כ במשרד טויסטר,‏ שם עבד במשך כמה שנים.‏הוא הוסמך ב-‏ 2.4.58 ‏)רישיון 2948(.בשנת 1960 שוכנע ע"י עו"ד גדעון גורדון ז"ל להחליפו במשרד עוה"ד בן חביב,‏ ומאז ועד היום עובד עו"ד ריבק באותומשרד,‏ תחילה כשכיר אח"כ כשותף ומזה קרוב ל-‏‎20‎ שנה כבעל המשרד.‏ עו"ד ריבק היה פעיל בלשכה ונמנה על חברי הוועדהמקומי בתקופת כהונתם של עוה"ד גנון והדסי כראשי הלשכה,‏ שימש כחבר בביה"ד המשמעתי וכן נמנה על חברי מערכת‏"פסקי דין מחוזיים".‏ במשך כמה שנים שימש עו"ד ריבק מנהל אקדמי של תכנית ‏"סוגיות נבחרות בביטוח"‏ של חברות הביטוחוכן לימד ביחידה ללימודי חוץ בחוג למינהל עסקים.‏ עוד לימד היסטוריה בהתנדבות במשך שנתיים בביה"ס התיכון בבית שאן.‏לאחר שעות העבודה במשרד עוסק עו"ד ריבק בימים אלה בכתיבת זיכרונות וסיפורים של ‏"חיפה הקטנה"‏ שלא סופרו עד כה.‏על תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט והחברה,‏ שיש בה כדי להרים את קרנו של מקצוע עריכת הדין,‏ במסירות,‏במקצועיות ובנועם הליכות,‏ נמצא עו"ד מרדכי ריבק ראוי לקבל את אות יקיר המחוז.‏34בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפוןדו"ח מס'‏ 96 נכון ליום 7.3.12על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל,‏ תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכהמחוז חיפההוצאו מן הלשכהאבישי לאור מס'‏ רישיון 7972 הוצא מן הלשכההחל מיום 16/06/2009.איתן לפידות מס'‏ רישיון 10522 הוצא מן הלשכההחל מיום 14/01/2009.אליהו מאור ‏)מרקוביץ(‏ מס'‏ רישיון 2873 הוצאמן הלשכה החל מיום 15/10/2009.אמין בדארנה מס'‏ רישיון 17384 הוצא מן הלשכההחל מיום 1/2/2011.אמיר חי מס'‏ רישיון 42374 הוצא מן הלשכה החלמיום 24/11/2010.בנו גנות מס'‏ רישיון 5429 הוצא מן הלשכה החלמיום 16/06/2009.גאנם אבו ריא מס'‏ רישיון 32364 הוצא מןהלשכה החל מיום 1/02/2009.ג'ואד לובנאסי מס'‏ רישיון 38833 הוצא מןהלשכה החל מיום 26/05/2011.דוד קדוש מס'‏ רישיון 15197 הוצא מן הלשכההחל מיום 27/02/2008.ויקטוריה דרייזין מס'‏ רישיון 21938 הוצאה מןהלשכה החל מיום 18/5/2005.חדר קבלאוי מס'‏ רישיון 12891 הוצא מן הלשכההחל מיום 2/2/2007.וליד קסום,‏ מס'‏ רישיון 20183 הוצא מן הלשכההחל מיום 15/11/2011.חסן מחאמיד זטאם מס'‏ רישיון 14989 הוצא מןהלשכה החל מיום 19/06/2008.טאיסה ניוק מס'‏ רישיון 18840 הוצאה מן הלשכההחל מיום 27/4/2005.יאסר בריק מס'‏ רישיון 26810 השעיה החל מיום4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה -הוצאה מן הלשכה.‏יעל אור פלדמן מס'‏ רישיון 18316 הוצאה מןהלשכה החל מיום 1/1/2012.מאמון בן עלי חלאילה מס'‏ רישיון 18364 הוצאמן הלשכה החל מיום 24/7/2003.סלאח אבדאח מס'‏ רישיון 26769 הוצא מןהלשכה החל מיום 16/11/2009.פיראס אליאס מס'‏ רישיון 33801 הוצא מןהלשכה החל מיום 1/9/2009.שירה עם דוד מס'‏ רישיון 9763 הוצאה מן הלשכההחל מיום 30/11/2006.הושעו מן הלשכהאברהים בויראת מס'‏ רישיון 22715 השעיה החלמיום 1/3/2012 ועד ליום 29/4/2012.אנואר זחאלקה מס'‏ רישיון 22955 השעיה החלמיום 25/04/2010 ועד ליום 21/3/2018.בלה מאיה לביא מס'‏ רישיון 21997 השעיה החלמיום 1/05/2009 ועד ליום 30/4/2014.גסוב חאג מס'‏ רישיון 22762, השעיה לתקופה שלשנה,‏ שתופעל עם שובו לישראל.‏ואאל עבאדי מס'‏ רישיון 20156 השעיה החל מיום28/04/2010 ועד ליום 27/07/2012.חוסין מסאלחה מס'‏ רישיון 22813 השעיה מיום1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015.חוסאם ביסאן מס'‏ רישיון 21894 השעיה החלמיום 5/2/2012 ועד ליום 4/8/2016.חלאילה נואף מס'‏ רישיון 33923 השעיה החלמיום 8/9/2008 ועד ליום 7/9/2013.יוסף רוטמן מס'‏ רישיון 7814 השעיה החל מיום9/12/2009 ועד ליום 8/6/2020.יעקב כרמון מס'‏ רישיון 7544 השעיה החל מיום21/3/2011 ועד ליום 20/03/2013.יוליה שמס מס'‏ רישיון 42556 השעיה החל מיום1/1/2012 ועד ליום 30/6/2012.יחיא עבדאללה מס'‏ רישיון 39662 השעיה החלמיום 15/7/2009 ועד ליום 14/07/2014.ליאורה ליטמן מס'‏ רישיון 26883 השעיה החלמיום 24/2/2010 ועד ליום 23/2/2015.מאהר עבד אלרחמן מס'‏ רישיון 32430 השעיההחל מיום 26/1/2012 ועד ליום 25/7/2012.מוחמד גנאים מס'‏ רישיון 14018 השעיה החלמיום 31/3/2011 ועד ליום 31/10/2017.מוחמד מחאג'נה מס'‏ רישיון 37533 השעיה החלמיום 1/12/2011 ועד ליום 31/5/2012.מוחסן עבדלראזק מס'‏ רישיון 11232 השעיה החלמיום 15/7/2010 ועד ליום 14/4/2016.מחמוד חטיב מס'‏ רישיון 31267 השעיה החלמיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021.מטאנס זידאן מס'‏ רישיון 28411 השעיה החלמיום 04/07/2011 ועד ליום 03/04/2012.נסים בכרייה מס'‏ רישיון 34892 השעיה החלמיום 1/9/2010 ועד ליום 28/2/2015.סברי גריס מס'‏ רישיון 4325 החל מיום 6/3/2008ועד ליום 5/3/2014.עאסי ורד מס'‏ רישיון 28548 השעיה החל מיום15/5/2009 ועד ליום 12/2/2017.עוייד בהיג'‏ מס'‏ רישיון 14561 השעיה החל מיום1/1/2010 ועד ליום 31/12/2012.עומר גזאוי מס'‏ רישיון 12353 השעיה החל מיום16/12/2004 ועד ליום 15/12/2012.עפר שרון מס'‏ רישיון 10649 השעייה זמנית החלמיום 5/06/2011 ועד להכרעה סופית בבקשה לפיסעיף 75 לחוק לשכת עוה"ד שתוגש אם וכאשרפסה"ד יהיה סופי.‏פנחס נרקיס מס'‏ רישיון 6652 השעיה החל מיום4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048.קאסם כיאל מס'‏ רישיון 36542 השעיה החל מיום1/05/2010 ועד ליום 30/04/2015.ראסם חמאדה מס'‏ רישיון 21972 השעיה לתקופהשל 12 שנים,‏ החל מיום 1/2/2007 ועד ליום.31/1/2019שמואל שדה מס'‏ רישיון 29503 השעיה החל מיום1/3/2012 ועד ליום 31/5/2014.ת'אבת סעד מס'‏ רישיון 32376 השעיה החל מיום1/06/2010 ועד ליום 31/05/2012.פקיעת חברותאוסאמה נבואני מס'‏ רישיון 22819 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - 24/6/2009.ג'ואד לובנאסי מס'‏ רישיון 38833 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - מרץ 2011ויסאם קאסם מס'‏ רישיון 17427 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - 19/6/2010.יאסק בריק מס'‏ רישיון 26810 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל ‏-פברואר 2008יוסף רענן מס'‏ רישיון 7058 פקיעת חברות לאורהכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006.יוסף שפיק מס'‏ רישיון 17032 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.עימאד אסדי מס'‏ רישיון 26118 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - 28/6/2009.תאופיק קורטאם מס'‏ רישיון 15003 פקיעתחברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 12/4/2010.מחוז צפוןהוצאו מן הלשכהג'סאן עומר ממדוח מס'‏ רישיון 20160 הוצא מןהלשכה החל מיום 6/04/2007.זאהי אסכנדר מס'‏ רישיון 12864 הוצא מן הלשכההחל מיום 1/08/2005.מוחמד פוקרא מס'‏ רישיון 18417 הוצא מןהלשכה החל מיום 26/10/2011.סקוט מן מס'‏ רישיון 13021 הוצא מן הלשכה החלמיום 16/12/2009.הושעו מן הלשכהאיהאב חליחל מס'‏ רישיון 22770 השעיה החלמיום 27/05/2008 ועד ליום 26/05/2018.ויסאם הרייש מס'‏ רישיון 28875 השעיה לתקופהשל 5 שנים,‏ החל מיום 19/12/2006 ועד ליום.18/12/2012חברון טרבלסי מס'‏ רישיון 32424 הושעה החלמיום 1/1/2012 ועד ליום 21/12/2013.מדיאן יוסף מס'‏ רישיון 19016 השעיה החל מיום15/11/2008 ועד ליום 14/5/2027.מוחמד עומר דראושה מס'‏ רישיון 33877 השעיההחל מיום 15/04/2009 ועד ליום 14/4/2014.מחמוד אחמד זועבי מס'‏ רישיון 16955 השעיההחל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015.מאג'ד מסאלחה מס'‏ רישיון 17012 השעיה החלמיום 15/7/2010 ועד ליום 15/4/2025.נביל דוח'י מס'‏ רישיון 24011 השעיה החל מיום17/6/2009 ועד ליום 16/6/2021.נשאת ח'טיב מס'‏ רישיון 19009 הושעה החל מיום23/12/2011 ועד ליום 22/6/2013.עאטף זועבי מס'‏ רישיון 21950 השעיה לשששנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2019.עידן רייס מס'‏ רישיון 24145 השעיה החל מיום16/02/2010 ועד ליום 15/02/2014.פואד אבו אחמד מס'‏ רישיון 41472 השעיה זמניתחלקית החל מיום ‎23/12/2011‎‏)רשאי לעבוד רקכעו"ד שכיר באחריות ותחת פיקוח עו"ד אחר.‏אינו רשאי להופיע בבתימ"ש או לחתום על כתביבי"ד והגבלות נוספות(.‏פקיעת חברותאיוב קנדלפת מס'‏ רישיון 28602 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009.אמיר עקל ח'טיב מס'‏ רישיון 32224 פקיעתחברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009.וליד טנוס מס'‏ רישיון 31293 פקיעת חברות לאורהכרזת פשיטת רגל - 8/7/2010.רמזי אבו-רחמה מס'‏ רישיון 5740 הוצא מןהלשכה החל מיום 6/11/2001.סוהא קסיס מס'‏ רישיון 14025 השעיה החל מיום1/2/2009 ועד ליום 31/10/2013.מאזן נסאר מס'‏ רישיון 10250 הוצא מן הלשכההחל מיום 17/08/2003.עארף מסאלחה מס'‏ רישיון 17415 פקיעת חברותלאור הכרזת פשיטת רגל - 17/2/2005.בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 35 2012

עו"ד רן זינגר*‏שידול לקוחות,‏ אי תשלום למומחהוכשלים אתיים נוספיםבהשעיה בפועל בגין הרשעה בעבירה שלשידול לקוחותית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדיןבמחוז חיפה הרשיע עורך דין במספר עבירותובכללן שידול לשם השגת עבודה ‏)עבירהבניגוד לסעיף 56 וסעיף )1( 61 לחוק לשכתעורכי הדין(,‏ והשית עליו עונש של 6 חודשיהשעיה בפועל.‏ נציין כי סעיף 56 הנ"ל קובעכי:‏ " לא ישדל עורך דין,‏ בעצמו או על ידי אחר,‏ כל אדםלמסור לידיו עבודה מקצועית".‏נסיבות פסק הדיןבמסגרת תיק משמעתי קודם התחייב הנאשם ‏)בחודשיולי 2008( לחדול מלאמת תצהירים באזור היכל בתי המשפט,‏ולהימנע מלשדל אנשים להימנות על לקוחותיו.‏ ואולם,‏הנאשם לא עמד בהתחייבותו.‏הנאשם נצפה מסתובב באזור לשכת ההוצאה לפועלבחיפה,‏ פונה לעומדים בתור למזכירות ההוצל"פ,‏ ומציע אתשירותיו,‏ ממלא עבורם טפסים,‏ גובה מהם כספים ובחלקמהמקרים מפנה למשרדו לצורך המשך הטיפול.‏ ביה"ד קבעכי במקרה זה הנאשם חצה את הגבול שבין אדיבות ונימוס‏)היינו,‏ מתן מענה לפונים אליו ושואלים שאלות(‏ לבין שידולוהתנהגות שאינה הולמת,‏ והרשיע אותו,‏ בגין המעשיםהמתוארים לעיל,‏ בעבירה של התנהגות שאינה הולמת אתמקצוע עריכת הדין,‏ וכן בעבירה של קבלת לקוח שלא במשרדעורכי דין ובתנאים שאינם הולמים את כבוד המקצוע ‏)עבירהבניגוד לכלל 3 ‏)א(-)ב(‏ לכללי לשכת עורכי הדין ‏)אתיקהמקצועית(‏ + סעיף )2( 61 לחוק הלשכה(.‏לנוכח קבלת תלונה על התנהלות עוה"ד בסביבות לשכתההוצל"פ,‏ שכרה לשכת עורכי הדין את שירותיו של משרדחקירות,‏ שביצע חקירה סמויה,‏ על מנת לברר את מהותמעשיו של הנילון.‏ במסגרת החקירה,‏ ניגשה חוקרת ללשכתההוצל"פ כשהיא מצוידת בהמחאה אותה ביקשה להוציא אלהפועל.‏ הנאשם,‏ ששהה אותה עת בחדר החייבים,‏ פנה אליהוהציע לה את שירותיו המשפטיים.‏ החוקרת נעתרה והנאשםטיפל עבורה במילוי טפסים,‏ באימות תצהיר,‏ ובהכנת בקשהלמתן צו עיכוב יציאה מן הארץ,‏ והכול בתמורה,‏ כמובן.‏בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של שידול לשםהשגת עבודה,‏ הפרת התחייבות,‏ התנהגות שאיננה הולמתעורך דין,‏ קבלת לקוח שלא במשרד עורכי דין ובתנאים שאינםהולמים את כבוד המקצוע.‏ כן הורשע הנאשם בהתנהגותשאינה הולמת הואיל ולא המציא חשבונית מס כדין לחוקרת‏)בגין התשלום ששילמה לו(.‏הואיל והנאשם נשא באמתחתו שתי הרשעות קודמות‏)משמעתיות(‏ דומות,‏ הסיק בית הדין כי הנאשם עשה לעצמומנהג לפעול בתוככי היכל המשפט ‏)ובמיוחד בתוך משרדיההוצל"פ(‏ כבמשרד עורכי דין.‏בשוקלו את העונש שמן הראוי להטילו,‏ דחה ביה"ד אתטענת הנאשם שכאילו עורכי דין העוסקים בתחום ההוצאהלפועל,‏ ומטבע הדברים נמצאים פיזית בסביבת משרדי לשכתההוצל"פ,‏ נמצאים בסיכון גבוה להאשמה בעבירת שידול.‏עוד דחה ביה"ד את טענת הנאשם שמצבו הכלכלי,‏ שאינומאפשר לו לשכור שירותי פקידה,‏ מאלץ אותו כביכול לנהוגכפי שנהג.‏ביה"ד גזר על הנאשם עונש של 5 חודשי השעיה בפועל,‏וכן הורה על הפעלת עונש השעיה ע"ת למשך חודש ימיםבמצטבר,‏ כך שבסה"כ ירצה הנאשם עונש של 6 חודשיהשעיה בפועל,‏ וכן הוטל עונש השעיה ע"ת לתקופה של 12חודשים ולמשך 3 שנים.‏ביה"ד ראה להוסיף ולציין כי אלמלא קיבל את טענתההגנה,‏ לפיה למד הנאשם את הלקח ובכוונתו לשנות אתהתנהגותו ולחדול מביצוע המעשים המתוארים לעיל,‏ הרישהיה מטיל עליו עונש כבד בהרבה.‏אי-תשלום לעד מומחהעורך דין פלוני ייצג את אביו בתביעת נזיקין בגין רשלנותמקצועית כנגד קופת חולים.‏ הוא פנה למומחה רפואי עלמנת שיכין חוות דעת,‏ והעביר אליו המחאה ע"ס ₪ 5,000מחשבונו האישי-פרטי,‏ עבור שכר טרחתו.‏ ההמחאה חוללהבאי-פירעון.‏ בגין התנהגותו זו הועמד עוה"ד לדין משמעתיוהורשע בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ואי-שמירהעל כבוד המקצוע.‏ביה"ד קבע כי התנהגות עוה"ד מהווה עבירה משמעתית,‏בין אם משיכת ההמחאה נעשתה במסגרת עיסוקו של המושךבעריכת דין,‏ ובין אם המדובר היה במסגרת חייו האישיים‏)הנאשם טען שעשה טובה לאביו,‏ שאין בינה לבין העיסוקבמקצוע ולא כלום(.‏!?אתיכאן36בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

לאחר הרשעתו,‏ ובטרם גזירת הדין,‏ פרע הנאשם אתחובו לרופא ‏)כ-‏‎4‎ שנים לאחר חילול ההמחאה(.‏ חרף הסרתהמחדל,‏ הושת על הנאשם עונש של השעיה בפועל מעיסוקבמקצוע עריכת הדין למשך 3 חודשים,‏ וכן השעיה ע"תלתקופה של 8 חודשים.‏תלוי ועומד ערעור לביה"ד המשמעתי הארצי,‏ שהגישהנאשם.‏שליחת יד בכספי נאמנותעורך דין אלמוני ‏)"הנאשם"(‏ ייצג לקוחה פלונית,‏ אזרחיתאתיופיה,‏ ששהתה בישראל באופן בלתי חוקי,‏ בהליך שחרורהממשמורת.‏ ידיד של הלקוחה ‏)המתלונן(‏ הפקיד בידי הנאשםסך של ₪, 30,000 שישמש כערובה לצורך שחרור הלקוחהוהבטחת עזיבתה את הארץ.‏ לאחר שחרורה,‏ ולאחר שכספיהפיקדון הוחזרו ‏)ע"י משרד הפנים(‏ לנאשם,‏ ביקש המתלונןמהנאשם שיחזיר לו את כספי הפיקדון,‏ וזה מסר לו,‏ כחצישנה מאוחר יותר,‏ שלוש המחאות ע"ס ₪ 10,000 כ"א.‏ההמחאה הראשונה כובדה,‏ ואילו שתי ההמחאות הנוספותחוללו ‏)האחת בנימוק של חוסר כיסוי מספיק,‏ והשנייה לאכובדה בשל הוראת ביטול(.‏לנוכח מעשיו,‏ הועמד הנאשם לדין משמעתי ‏)בתיקבפ‎34/11‎‏(,‏ הואשם בעבירה של שליחת יד בכספי נאמנות -התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין,‏ ובעבירה שלאי-שמירה על כבוד המקצוע,‏ והורשע בעבירות אלו.‏ במסגרתפסק דינו דחה בית הדין את כל טענות ההגנה ‏)וביניהן:‏ לאהייתה לנאשם כל חובה להחזיר את הכסף למתלונן,‏ משוםשהוא לא היה ‏"לקוחו";‏ הוא לא פעל בעניינה של הלקוחהכעורך דין,‏ כי אם מסר ערבות כאדם פרטי,‏ ועוד(.‏ יצוייןכי תוך כדי ניהול ההליך המשמעתי ‏)לאחר קיום ישיבתההוכחות(,‏ שילם הנאשם למתלונן סך של ₪. 20,000ביה"ד המשמעתי ציין כי חרף העובדה שהמחדל הוסר,‏בסופו של דבר,‏ הרי שהמדובר בעבירה חמורה ביותר,‏ הפוגעתבאמון הבסיסי והמתחייב בין עורך דין ללקוחו,‏ והמחייבתענישה משמעותית,‏ עד כדי הוצאת עורך הדין משורותהלשכה.‏במקרה זה הושת על הנאשם עונש מכביד ביותר שלהשעיה בפועל מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך 8 שנים,‏וכן הופעל במצטבר עונש השעיה ע"ת למשך 8 חודשים,‏שהושת על הנאשם במסגרת הליך משמעתי אחר.‏שמירה על כבוד בית המשפטעורך דין פלוני ‏)הנאשם(‏ מונה ע"י בית משפט כנאמן עלנכסי המתלונן במסגרת תיק פש"ר.‏ במסגרת תפקידו,‏ נפגשהנאשם עם המתלונן כמה פעמים בבית קפה.‏ במהלך אותןפגישות התבטא הנאשם באופן לא ראוי כלפי השופטתהיושבת לדין באותו תיק פש"ר,‏ תוך שהוא משמיץ אותהומזלזל בכישוריה.‏ בגין התנהגותו זו,‏ הועמד עורך הדין לדיןמשמעתי ‏)תיק בפ‎24/11‎‏(‏ והורשע לפי הודאתו.‏ביה"ד המשמעתי קבע בפסק דינו כי מדובר בהתנהגותפסולה שאיננה הולמת את המקצוע,‏ אף כי יש להניחשבשיחות אישיות ופרטיות,‏ מתבטאים מדי פעם עורכי דיןבלשון בלתי מאופקת ובלתי מנומסת כלפי שופטים אלו אואחרים.‏ הטעם לכך הוא,‏ שבמקרה שלפנינו המדובר בעורךדין שמונה כבעל תפקיד מטעם ביהמ"ש,‏ ששוחח עם החייבשבעניינו הוא משמש כבעל תפקיד,‏ והשמיץ את השופטתהיושבת לדין בעניינו של החייב.‏ בנסיבות אלו,‏ היה על הנאשםלשמור על איפוק וסגנון הולם,‏ ולהקפיד בכבודו של ביהמ"ש.‏אימות תצהירים באופן בלתי ראויעורך דין הועמד לדין משמעתי באישום של התנהגותשאינה הולמת את המקצוע,‏ בכך שאימת חתימות על גביתצהירים ‏"בלאנקו",‏ מבלי שהמצהירים ‏)שלושה גורמיםשונים(‏ חתמו בפניו ‏)תיק בפ 118/10(. לאחר שהסתיים שלבההוכחות,‏ במהלכו התברר ש"המצהירים"‏ אפילו לא התייצבובפני הנאשם,‏ בחר הנאשם להודות בעובדות,‏ והורשע לפיהודאתו.‏ביה"ד התייחס בחומרה להתנהלות הנאשם,‏ תוך שהואמסתמך על פסק דינה של כב'‏ הנשיאה ביניש שקבעה‏)במסגרת על"ע 6905/05( כי מסמכים ותצהירים המאומתיםע"י עורך דין זוכים לאמון מלא מביהמ"ש,‏ ועל כן יש להקפידהקפדה יתירה על מילוי הכללים הנוגעים לאימות חתימות.‏ביה"ד השית על הנאשם עונש של שישה חודשי השעיהבפועל מעיסוק במקצוע עריכת דין,‏ וכן השעיה ע"ת לתקופהשל 12 חודשים.‏‏*פרקליט האתיקה מחוז חיפהבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 37 2012

נורית גרינברג*‏אל עיר התעשייה התת-קרקעיתבבית גוברין ומרשההיעד:‏ שפלת יהודה,‏ הגבעות הנמוכותממערב לרכס הרי חברון.‏ ניסע בכביש 6 עדלמחלף קריית-גת וביציאה נפנה מערבהבכביש 35 לכיוון בית גוברין.‏ שלט חוםיקדם את פנינו בימין הדרך לשמורת הטבעשל בית גוברין.‏לכאורה,‏ מקום יבש ושומם,‏ בעיקר בקיץ,‏ אך התיליםמעשי ידי אדם הנמצאים באזור מעידים כי כבר לפני כ-‏‎3200‎שנים הייתה השפלה איזור מאוכלס ומעובד.‏באזור מרשה,‏ שהוא חצי מדברי,‏ היא כ-‏‎300‎ מ"מ בשנה בעודשבחיפה הממוצע השנתי הינו 540 מ"מ בשנה.‏ ביום חםנרגיש מיד את הקרירות שבתוך המערה.‏מערת בית הבד-‏ מערה מס'‏ 5.גידול זיתים לשמן היה,‏ כנראה,‏ אחד הענפים החקלאיים-‏כלכליים הריווחים ביותר באזור מרשה וההוכחה לכך מצויהבהימצאות 22 בתי בד,‏ שגילם כ-‏‎2250‎ שנים,‏ שייצרו כ-‏‎270‎טון שמן זית בשנה.‏את תהליך עצירת השמן אפשר לראות בחגיגות פסטיבלהזית,‏ שנחוג כל שנה עם תחילת מסיק הזיתים.‏באופן כללי,‏ מרסקים את הזיתים באבן עגולה וחזקההנמצאת בחדר הסמוך.‏ את העיסה המרוסקת שמים בתוךסלים הארוגים מענפים או גבעולים.‏ את הסלים ניתן לראותבתמונה בתוך החדרון הקטן שממול.‏בול העץ נשען על הסלים והמשקולות הכבדות לוחצותאותו,‏ כשהוא לוחץ-סוחט את העיסה של הזיתים והשמןמפלס דרכו לבריכת אגירה.‏ לכל המבנה התעשייתי הזהקוראים בעברית מקראית ‏"בית בד".‏נצא מהמערה ונחזור לשביל.‏תל מרשהבמשך 800 שנים,‏ החל מהתקופה הישראלית,‏ במאה ה-‏‎12‎לפני הספירה לערך,‏ היה המקום מיושב.‏ לאחר כיבוש הארץע"י אלכסנדר מוקדון יובאה תרבות דיור ‏"מודרנית"‏ לאזור- לא עוד בתים צפופים,‏ אלא מגורים בבתים רחבי ידייםשבמרכזם חצר.‏ התל העתיק היה צר מלהכיל את הדייריםשביקשו להיטיב את תנאי מגוריהם ולכן בתקופה ההלניסטיתנבנתה העיר התחתונה של מרשה שבה נבקר.‏מרשה נהרסה ע"י יוחנן הורקנוס ב-‏‎112‎ לפני הספירהולמזלנו,‏ נותרה העיר התחתונה כדוגמא לעיר הלניסטיתבא"י.‏אנשי מרשה חיפשו מקום לפיתוח התעשיות המיוחדותשל העיר.‏ הם לא רצו להרחיב את העיר אל השטחיםהחקלאיים והיו ערים לעובדה שעירם בנויה על שכבת סלעמאד קשה מלמעלה ורך וגירי מתחת ולכן קל לחציבה.‏ בזכותהסלע המיוחד,‏ נמצאת עיר תת-קרקעית נסתרת,‏ של מאותמערות מתחת ובין הבתים.‏בשביל אל המערות התעשייתיותנחנה בחניה מס'‏ 2 ‏)לשירותים יש לחנות בחניה מס'‏ 1(.נרד לאורך השבילים המסומנים,‏ מכיוון שההר חצובבמערות וקיים חשש מנפילה למערה מוסווית.‏ נפנה ימינהבשביל וניכנס למערה מס'‏ 6 הנמצאת מתחת לבית מגוריםוהיא בור מים שניקז לתוכו את מי הגשמים שירדו במשךהחורף על גגות הבתים והמרצפות,‏ כדי שאפשר יהיהלהשתמש בהם בקיץ לשתיה ולצרכים תעשייתיים.‏ נתרשםמהיקף הקיבול של המערה ובל נשכח כי כמות הגשם היורדתמערת הקולמבריום - מערה מס'‏ 3קולומבריום הוא השם היווני למקום שבו חצובות גומחותרבות.‏ במערה הקרירה והלחה הזו נספרו 2,000 גומחותששימשו לגידול יונים,‏ כולן חצובות גבוה בסלע כדי למנועגישה לטורפים.‏ במערות התת-קרקעיות של מרשה נתגלועשרות אלפי גומחות כאלה ולכן משערים החוקרים שגידוליונים היה העיסוק השני בחשיבותו במקום.‏למה מגדלים יונים?‏ במרשה שלפני 2,250 שנה,‏ כמו בכלהמזרח התיכון,‏ נהגו לאכול עופות.‏ אלא שהתרנגולת עדייןלא הייתה נפוצה והעוף השכיח למאכל היה היונה.‏ בלשלשתהיונים דישנו את השדות שמסביב לעיר ואם היה בעיר מקדשלאלה וונוס,‏ הרי שהיו מקריבים לה קורבנות של יונים ואוליאף מכרו יונים לפולחן בבית המקדש בירושלים.‏מערה מס'‏ 7 מערת מבוכיםחוזרים בשביל המסומן ובמקום לחזור לרכב שבחניהממשיכים למערה מס'‏ 7 המסובכת ומפותלת,‏ שבה יש הכל:‏בורות מים,‏ קולומבריום ובורות חציבה.‏ נכנסים בבית אחדויוצאים אצל השכן.‏ כיף לילדים ולהורים ואפילו סבא וסבתאיכולים לטעות בדרך,‏ אלא שהיא מסומנת...‏מי היו תושבי מרשה שבמערותיהם אנו מבקרים?‏את תושבי מרשה אפשר לזהות לפי בתי הקברות שמחוץלעיר.‏ לאחר חורבן בית ראשון יישבו את העיר,‏ שהייתה מרכזכלכלי חשוב,‏ אדומיםמהרי אדום שבירדן,‏ צידונים מלבנוןויוונים.‏ כמו כן,‏ נתגלו קברים של מצרים בודדים ויהודיםמעטים.‏ אין ספק שהיה במרשה מרקם חברתי תרבותי מיוחדומגוון.‏38בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

מערת הקבורה הצידוניתאחת ממערות הקבורה המעניינות,‏ שנתגלתה לפני 110שנים,‏ היא של ראש קהילת הצידונים במרשה:‏ אפולפאנסבן ססמאיוס.‏ אנו יודעים זאת מכיוון ששמו,‏ תוארו ושמותאחרים רשומים על קירות המערה.‏ בתקופה ההלניסטית,‏הקבורה הייתה מאד פרגמטית ואקולוגית.‏ את גופת המתהיו שמים בגומחה בתוך מערה.‏ לאחר כשנה,‏ כשהבשר נעכל,‏היו אוספים את העצמות לקופסא מיוחדת ‏"גלוסקמא",‏ שבהמצויות כל עצמות בני המשפחה.‏ ייחודה של המערה בציוריםהמעטרים את הקירות שמעל גומחות הקבורה.‏בכניסה למערה,‏ בצד ימין,‏ מופיע לפנינו כלב בעל שלושהראשים.‏ זהו קרברוס - כלבו של אל השאול היווני האדס,‏שתפקידו לשמור על שערי עולם המתים.‏ הוא מכשכשבזנבו בידידות לכל מי שמגיע לעולם המתים,‏ אבל בולע אתהמבקשים לחזור לעולם החיים.‏בצד ימין,‏ נמצאת תמונת ציד ריאליסטית - פרש שפניוהושחתו המלווה ע"י כלב הציד שלו,‏ מכוון את חניתו לנמרהשחץ תקוע בחזה והיא מדממת למוות אך מנסה להלחםבתוקפה עד הסוף המר.‏מולנו,‏ בחזית המזרחית,‏ היה קבור ראש הקהילה הצידוניתוגומחת הקבורה מעוטרת בסגנון של מקדש יווני,‏ כששנינשרים מצויירים משגיחים על הפתח.‏ בעולם ההלניסטי,‏נשרים סימלו את זאוס,‏ בכיר האלים,‏ שליט השמים ומנצחהמוות.‏בין יתר החיות המצוירות,‏ נוכל לראות בצד שמאל ציורשל תנין היאור וציפור האיביס,‏ מגלן קדוש,‏ יושבת על גבוללא כל פחד.‏ תנין ואיביס מסמלים בעולם העתיק אתמצרים.‏ והתקופה שבה אנחנו מטיילים היא תקופת בית תלמיההלניסטי במצרים.‏ כאן המקום לציין שרוב הציורים שוחזרועל סמך תמונות שצולמו על ידי מגלי המערה הראשונים,‏בשנת 1902. כשנחשפה המערה לאור יום דהו הצבעיםובנוסף,‏ מבקרים שונים מחקו את מה שנשאר ‏)אם מטייליםעם ילדים אפשר לערוך חידון - זהה את החיה(.‏בית גובריןמרשה נחרבה בשנת 40 לספירה ולידה צמחה עיר חשובהחדשה - בית גוברין.‏ מסוף המאה ה-‏‎7‎ לספירה ‏)סוף התקופההביזנטית הנוצרית(‏ ועד סוף התקופה המוסלמית הקדומה,‏פרחה העיר ושגשגה,‏ בין היתר,‏ בשל חציבת אבני בנייןלתנופת הבנייה הגדולה של ערי החוף ועיר הבירה המוסלמיתהחדשה,‏ רמלה.‏את מערות המחצבות אנו מוצאים בצורת מערות הפעמון.‏800 מערות פעמון נמצאו באזור מרשה ובית גוברין.‏ במשךהשנים,‏ התמוטטו התקרות וחיברו את המערות זו לזו אךהפתחים העגולים עדיין מטילים את אורם על קרקעיתהמערות.‏ בדרכנו החוצה מהפארק הלאומי פונה הכביש ימינהלמערות הפעמון.‏כתובות רבות בערבית ולידן צלבים נתגלו במערות,‏חלקן בגובה רב,‏ ומכאן שהן נכתבו על ידי החוצבים תוך כדיהחציבה,‏ וחלקן מזכירות את שם האלוהים.‏ ההשערה היאשהחוצבים היו נוצרים דוברי ערבית,‏ ללמדנו שלאחר הכיבושהמוסלמי הפכה הערבית לשפה המדוברת של כל האוכלוסייה.‏בדרך כלל,‏ איני ממליצה על מסעדות,‏ אלא שבאיזור זהובעיקר בשבת קשה למצוא מקום לאכול.‏ ולכן,‏ בסיום הטיולשערכתי,‏ נסעתי לארוחת צהרים ביקב ‏"לה טרה פרומוסה"‏המציג את יינותיו ומגיש ארוחת צהרים בסגנון איטלקיוהודי-‏ קוצ'יני,‏ תוצאה של סיפור האהבה בין סנדרו פלגרינימאיטליה שפגש את אירית הישראלית ממוצא קוצ'יניבירושלים.‏ התפריט כתוב בכתב יד מפני שהאוכל משתנהמיום ליום,‏ וכשמנה מסוימת נגמרת פשוט מוחקים אותה מןהתפריט.‏טיול נעים ומהנה.‏‏*מדיכת טיולים בדגש תרבותי nuritgre@gmail.comבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 39 2012

מדינת ישראל ועורך הדיןעו"ד יעל פנקסהמדינה אינהמוחלת על טעויות‏)ינכו לכם שלישאו יותר מעונשהמאסר שנגזרעליכם בגיןהתנהגות טובהוישחררו אתכםמהכלא,‏ אפילו אםיתברר שהחרטהשהבעתם הובעהללא כוונה והיאהטעיה גמורה,‏עיינו ערךהמשוחרר הטריבניזרי(‏על דבריםת שמרגיזים,‏ דברים שמכעיסים,‏וספרים רבותי.‏ ספרים.‏קנות המקרקעין ‏)ניהול ורישום(,‏התשע"ב-‏‎2011‎ נכנסו לתוקף ב-‏1.1.2012. בהתאם לכך,‏ שונו הטפסיםוהנהלים והוחמרו הדרישות לגבי הבקשותהמוגשות.‏ בתקנה ‎14‎‏)ו(‏ נקבע - ‏"הרשםרשאי להתנות את הגשת שטר העסקהלרישום בקבלת תעודת זהות או מסמך מזהה אחר,‏ להנחתדעתו,‏ של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדיםלעסקה".‏ יש לצרף לכל בקשה תצלום של ת.ז.‏ של עוה"דאו תצלום תעודת רישיון של עורך הדין,‏ שאחרת הבקשהנדחית.‏לטעמי,‏ דרישה זאת מצביעה על חוסר האמון שהמערכתרוכשת לעורכי הדין ולעבודתם.‏ הלשכה איננה סומכתעל עוה"ד שיבצעו רישום מדויק של פרטי הזהות שלהצדדים לעסקה ואיננה מאמינה שעוה"ד,‏ מגיש הבקשה,‏הוא באמת עו"ד.‏ אחרת מדוע נדרש מאיתנו,‏ בכל תיקרישום,‏ להמציא תצלום של תעודת עוה"ד או תעודתהזהות?‏ מה ענינה של תעודת הזהות שלי לפעולה שאניעושה כעורכת דין ומדוע עלי להזדהות שוב ושוב בפניפקיד במשרד רישוי מקרקעין ולאמת את זהותי.‏ ישלשים לב - אין מדובר בהמצאת יפוי כח לביצוע הפעולה,‏שהינה דרישה לגיטימית,‏ אלא בזיהוי עוה"ד.‏ המסקנה -כולנו נחשדים כמתחזים עד שפקיד מרשם יאשר אחרת.‏ד"א מי יתקע לידיו של אותו פקיד מרשם שתעודתעוה"ד איננה מזויפת?‏ כדאי לתקן את התקנה באופן שנידרשלהמציא לכל תיק אישור נוטריוני מקורי לפיו תצלום התעודההוא העתק מתאים למקור של התעודה המקורית שהוצגהלנוטריון,‏ לצרף תצלום מתאים למקור של תעודת הנוטריוןשאישר את תצלום רישיון עוה"ד,‏ בצירוף לתמצית מקוריתממרשם האוכלוסין שקיים אדם הנושא את פרטיו של עוה"דוגם של הנוטריון ובצרוף העתק מתאים למקור מאומת שלתעודת הלידה,‏ תעודת שינוי שם,‏ תעודת נישואין ו....‏טעותלתשומת לב משלמי האגרות באתרים של משרדיהממשלה - טעיתם?‏ בעיה שלכם.‏ לא תקבלו את האגרהבחזרה.‏ המדינה איננה מוחלת על טעויות ‏)ינכו לכם שלישאו יותר מעונש המאסר שנגזר עליכם בגין התנהגות טובהוישחררו אתכם מהכלא,‏ אפילו אם יתברר שהחרטה שהבעתםהובעה ללא כוונה והיא הטעיה גמורה,‏ עיינו ערך המשוחררהטרי בניזרי(.‏ אבל,‏ טעיתם וחויבתם עבור אגרה שהסתברכי אינכם חייבים בה או אולי שגיתם בסכום?‏ - המדינהלא תמחל לכם,‏ לא על שליש ולא על מחצית.‏ כולה שלה.‏מסתבר שהמדינה מנצלת טעויות להעשרת קופתה.‏ לזכותהייאמר - היא מזהירה את המשלם התמים בדבר אי החזרתהאגרה השגויה,‏ כנראה בידיעה שאף אחד לא ירוץ למאבקמשפטי ממושך ויקר בגלל כמה עשרות או מאות ש"ח.‏לידיעת ממשלת ישראל - אנא קראו את סע'‏ ‎1‎‏)א(‏ 1 לחוקעשית עושר ולא במשפט תשל"ט-‏‎1979‎‏.‏תניות מקפחותבחא 901-08 היועץ המשפטי לממשלה - מחלקת ייעוץוחקיקה נ'‏ ב.‏ יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1998 בע"מ,‏ניתן פסק דין ב - 19/02/2012 ע"י ביה"ד לחוזים אחידים עלפיו נתקבלה בקשת היועמ"ש,‏ לפסילת סעיפים בהסכם מכרדירה של החברה הקבלנית,‏ בשל היותם תנאים מקפחים.‏זהו פס"ד חשוב לעוסקים בתחום המקרקעין ובתחום חוזיקבלן.‏ העובדות שכיחות למדי - המשיבה,‏ חברה קבלנית,‏הציעה דירות למכירה.‏ הקונים חתמו על הסכם מפורט,‏שכלל נספח - לוח תשלומים,‏ וסעיפים שונים שעניינםהפרת הסכם,‏ פיצוי מוסכם,‏ מסירת חזקה וכד'.‏ביה"ד דן בסעיפים לגביהם לא הייתה הסכמה ביןהצדדים.‏ לגבי סעיף הפיצויים המוסכמים טען היועמ"ש כיזה סעיף מקפח,‏ המעניק לחברה יתרון בלתי הוגן.‏ כך נטען גםלגבי הגבלת עבירות זכויות הקונה בטרם מועד המסירה,‏ גםלנוכח העובדה שהוא מתנה על סע'‏ 1 לחוק המחאת חיובים,‏תשכ"ט-‏‎1969‎ ‏)הקיפוח בולט גם בשל העדר הדדיות(.‏ בעודשהתניה אוסרת על הלקוח להמחות לצד שלישי את זכויותיוכלפי המשיבה,‏ אין בהסכם איסור על המחאת זכויותהמשיבה כלפי הקונה.‏לעניין זה,‏ נקבע כי ביטולה של תנית פיצויים מוסכמיםמכוח חוק החוזים האחידים נעשה עפ"י מבחן הקיפוח.‏ הדעתתינתן בעיקר לשאלה עד כמה נדרשת התניה לשם הגנה עלאינטרס לגיטימי של הספק,‏ לעומת הפגיעה שעלולה להיגרםממנה - ללקוח.‏ שיקול נוסף הוא שיקול ההדדיות.‏ מצב שבוקיימת תנית פיצויים מוסכמים לגבי הפרות של הלקוח,‏ אךנעדרת תניה כזו לגבי הפרות מצד הספק,‏ עלול להתעוררחשד לקיפוח.‏ שיקול רלוונטי אחר נוגע להעדר הבחנה בתניתהפיצויים המוסכמים בין הפרות קלות להפרות חמורות.‏לעניין השאלה אם תנית הפיצויים המוסכמים מקפחת,‏נקבע כי אף שההסכם לא הבהיר עניין זה במפורש,‏ פרשנותסבירה של התניה,‏ חייבה את המסקנה שהיא נקבעה בגיןכלל נזקי ההפרה,‏ ולא רק בגין הנזק הנובע מעלויות החלפתהקונה.‏ עוד נקבע כי תנית פיצויים מוסכמים,‏ שנועדה לפצותבגין נזק הנובע מירידת ערך הנכס,‏ ובגין נזק הנובע מדחייתמועד התשלומים היא בעייתית.‏ זאת מאחר ואינה מגנה עלאינטרס חיוני של המשיבה,‏ ובאותו זמן טומנת בחובה סיכוןלפגיעה בלקוח.‏ בהעדר הבחנה ברורה בין ראשי הנזק,‏ נקבעכי התניה מקפחת ומשכך בטלה.‏ביחס לתניה המגבילה עבירות של זכויות הקונה בטרםמועד המסירה,‏ נקבע כי איסור חוזי על המחאת זכויות,‏מתנה על הוראות סעיף ‎1‎‏)א(‏ לחוק המחאת חיובים,‏ בו נקבעכי נושה זכאי להמחות את זכותו ללא צורך בהסכמת החייב,‏אלא אם נשללה או הוגבלה עבירות הזכות לפי דין,‏ לפי מהותהזכות או לפי הסכם.‏הפתרון הראוי - אין מקום לאיסור גורף על המחאתזכויות,‏ שיש בו כדי לפגוע פגיעה כלכלית קשה בקונים.‏ אך40בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

אין מקום לאפשר המחאה נטולת סייגים שעלולה לפגועבאינטרסים לגיטימיים של החברה.‏ נקבע כי הסעיף בנוסחוהקיים מקפח,‏ ועל כן בטל.‏חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה 2לא,‏ אין מדובר ב"הדרת נשים",‏ אלא בספר שיצא לאורלאחרונה בהוצאת אוניברסיטת בר אילן.‏ הספר מחבר אתההיסטוריה למשפט,‏ מתמקד בתקופת המנדט הבריטי בא"יובמיוחד במקומן של הנשים ‏"בשדה המשפט,‏ ובהשפעתו שלשדה המשפט על הנשים בתקופת המנדט בארץ ישראל".‏הספר דן בשני נושאים חשובים כשלעצמם,‏ ההיסטוריהוהמשפט.‏ ההתייחסות היא לתקופת המנדט )1918-1948(,בה חיינו בחסות החוק המנדטורי ‏)הבריטי(‏ והעותומאני.‏ אנורגילים לקרוא על העשייה בתחום העבודה העברית,‏ גם זאתהנשית,‏ בהתמקדות בתחום עבודות הבניה,‏ סלילת כבישים,‏עבודות השדה והלחימה ופחות בעשייה בתחום הזכויותהאזרחיות,‏ מעמדם של בעלי הבתים,‏ בעלי המקצועותהחופשיים ומה שמוגדר בספר כ"בורגנים".‏הספר הינו אסופה של מאמרים,‏ שנערכו ונכתבו ע"יכותבים שונים בנושאים מגוונים כמאבק על שווי הזכויותעל ידי מפלגת הנשים הראשונה ‏"התאחדות נשים לשיוויזכויות",‏ איסור ביגמיה,‏ היבטים דמוגרפיים,‏ שיוון מגדריוזכות הבחירה,‏ נשים כעורכות דין,‏ נשים - משפט ובריאותהנפש,‏ בתי דין ועוד.‏מדהים עד כמה דברים לא השתנו,‏ אף שאנו נמצאים כמעטמאה שנים לאחר תחילת שלטון המנדט הבריטי.‏ אומרת חנההרצוג 3 על הדילמה המתמדת של נשים בפוליטיקה - 4‏"...אם הן בוחרות להעמיד את זהותן המיניתבמרכז,‏ הן מואשמות בשימוש מתפלל בזהותן,‏ ואםלא - טוענים כלפיהן שהן פמיניסטיות היסטריותוהן זוכות במנה הגונה של תיוג כלסביות,‏ כנשים שלאהצליחו למצוא בעל וכד'.‏ אם הן מציגות במוקד אתבית הנשים,‏ טוענים כלפיהן שהן מעדיפות אינטרסצר ‏)של נשים(‏ על פני טובת הכלל,‏ החברה,‏ המדינהאו המפלגה,‏ אבל כשהן בוחרות להיות ‏"ככל האדם"‏ -למשל לנטרל את נושא המין,‏ ולא לפעול דווקא בשירותנשים או בנשים - הן מוצאות עצמן נתפסות על ידיהאחרים,‏ גברים ונשים על פי זהותם המינית,‏ ומקבלותתפקידי נשים מסורתיים"...‏גולדה מאיר מוזכרת כמי שנקלעה לקונפליקט ובסופו שלדבר נטתה במובהק לאידיאולוגיה לפיה פעילות למען זכויותנשים מחבלת הן בקידומן של נשים והן בפרויקט הציוניכולו.‏ היא חיתה בדואליות לא פשוטה,‏ כשהמודלים לחיקוישאימצה היו גבריים במובהק,‏ ברם,‏ היא עצמה שימשה דמותמופת לנשים בארץ ישראל של אז וגם היום.‏בדיון בו השתתפתי לאחרונה,‏ מחיתי על ההזנחה בספריהבה נתקלתי בחדר הישיבות.‏ שוחחנו על אמצעים דיגיטליים,‏,iPAD מחשבים ניידים,‏ תוכנות פסקי דין וספרות,‏ ומדועצריך ספריה כשהכול כמעט נמצא במדיה דיגיטלית.‏ תשובתיהיא שזאת שאלה של גישה,‏ כנראה של הרגל ונוחות אך גםשל ערכים - לדעתי,‏ מאומה לא יכול להחליף את הספרבמתכונתו העתיקה.‏ אז לכל המתעניין עדיין בקריאת ספר‏)נייר(‏ ולא ספר ‏)אלקטרוני(‏ ולכל המתעניין בהיסטוריה,‏משפט ונשים במשפט - מומלץ.‏ לא בטוח שזה ייתן לקוראאת אותו טיעון שיזכה אותו במשפט,‏ אבל בטוח שזה ייתן לוראיה רחבה לבעיה עתיקת יומין.‏‏מי 1 שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס,‏ שירות או טובת הנאה אחרת‏)להלן - הזוכה(‏ שבאו לו מאדם אחר ‏)להלן - המזכה(,‏ חייב להשיבלמזכה את הזכיה,‏ ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה -לשלם לו את שוויה.‏‏חוקה 2 אחת ומשפט אחד לאיש ולאשה נשים זכויות ומשפט בתקופתהמנדט,‏ פרסומי הפקולטה למשפטים הוצאת אוניברסיטת בר אילןבעריכת אייל כתבן,‏ מרגלית שילה ורות הלפרין קדרי.‏ שם הספר היהגם סיסמת ‏"התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל"‏היא מפלגת הנשים הראשונה.‏‏חנה 3 הרצוג - פרופסור חבר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיהשבאוניברסיטת תל אביב.‏‏חנה 4 הרצוג,‏ נשים ריאליות,‏ נשים בפוליטיקה המקומית בישראל,‏הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל,‏ בעמ'‏ 322.בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 41 2012

נאום המלךאמנות השכנוע ככלי משפטי באתונה העתיקהד"ר דניאלה דוויקכיצד,‏ אנשי אתונה,‏ פעלו קטגורי עליכם,‏ אינני יודע.‏אבל אני - כמעט ושכחתי את עצמי בגללם;‏ כה רב היהכוח השידול שבדבריהם.‏ אולם,‏ כדי לומר את הדבר בפהמלא:‏ כל דברה אמת לא אמרו"‏ ‏)אפלטון,‏ נאום ההגנה שלסוקרטס ‏]"האפולוגיה"[,‏ בתרגום י.ג.‏ ליבס(.‏מקום:‏ הפוליס אתונה;‏ הזמן:‏ 399 לפסה"נ;‏הקהל:‏ 500 אזרחים אתונאיים ‏)גברים,‏ בניחורין(‏ שנבחרו בגורל לשבת בדין באותויום;‏ התביעה:‏ סוקרטס משחית את הנוערוכופר באלי הפוליס.‏סוקרטס,‏ המגן על עצמו,‏ מצביעבפתיחת נאום ההגנה על יכולת השכנוע של תובעיו,‏שלטענתו,‏ אין בינה לאמת דבר.‏ כלומר,‏ רטוריקה מעולה אינהבהכרח מוסרית.‏ערש הרטוריקהבמאה החמישית לפסה"נ התפתחה באתונה דמוקרטיה,‏מסיבות חברתיות,‏ כלכליות ופוליטיות.‏ מי שהוגדר כאזרחנטל חלק ישיר בשלטון,‏ השתתף באסיפת העם והצביעבענייני הפוליס.‏ נאומים נועדו לשכנע,‏ שכן,‏ באסיפת העםשניהלה את המדינה השתתפו פילוסופים ואנאלפביתים,‏עשירים ועניים,‏ סוחרים וחקלאים.‏ כשהגיע הזמן להחליטבענייני השעה,‏ גם החלטות כגון,‏ האם לצאת למלחמה,‏התקבלו על-פי רוב קולות.‏ לכל אזרח הייתה זכות דיבור.‏חשיבותה הרבה של היכולת לשכנע באמצעות דיבור הובילהלהתפתחות תורת הנאום.‏המערכת הדמוקרטית באתונה דגלה לא רק בשלטוןהעם על-ידי העם למען העם,‏ אלא גם במערכת משפטיתשבה אזרחים שופטים אזרחים.‏ כדי למנוע הטיית דין על-פיהשתייכות מגזרית בקרב האזרחים שהיו גברים בני חורין בני18 ויותר,‏ ישבו בבתי הדין האתונאיים 500 אזרחים שהוגרלולתפקיד השופטים בבוקר המשפט.‏ היו בתי דין לנושאיםשונים - יתומים ואלמנות,‏ מסחר וקנין,‏ ואזרח שהתנדבכשופט לא ידע מראש היכן יישב.‏ כך ניסו להימנע מהטייתדין:‏ הגרלה אקראית,‏ ריבוי שופטים שלא אפשר נטית לבאישית גורפת לטובת נאשם או לרעתו וגיוון מגזרים כלכלייםוחברתיים בקרב השופטים שהקטין אפשרות לאחווה ביןשופט לנאשם.‏בנוסף,‏ לחיזוק לכאורה של השיויון,‏ כל אדם ייצג אתעצמו.‏ לא היו באי-כוח או עורכי דין.‏ התובע והנתבע פרשואת טענותיהם במטרה לשכנע את 500 השופטים או אתרובם,‏ וכך התפתח מאוד תחום הנאומים המשפטיים.‏לשכנע בדבר והיפוכוהשכנוע הפך חלק מהיומיום באסיפת העם ובבתי הדיןהעממיים וצצו מורים לשכלול הרטוריקה.‏ תורת הנאוםהגיעה לשיאה בסוף המאה החמישית ומבקריה טענו כישכנוע עלול להירתם למטרות לא מוסריות.‏משרידי חיבורים שעסקו בתורת הנאום ובהשפעתו עלהרומאים,‏ עולה שהרטוריקה עסקה בנאום ובנואם.‏ מבנההנאום - פתיחה,‏ הצגת הנושא,‏ טיעונים והוכחות,‏ סיכוםוסיום;‏ טכניקות רטוריות - דוגמאות,‏ חזרות,‏ שאלותודימויים;‏ טכניקות שכנוע - שימוש ברגשות לעורר את ההמון- פחד,‏ צחוק,‏ נקמה,‏ לעג או צער או בלוגיקה ובטכניקותהפונות לשכל ולהיגיון לשכנוע פלגים אחרים בקהל.‏‏"יחשוב נא כל אחד ואחד מכם כי הוא מצביע למען אשתו,‏למען בתו,‏ למען אמו ולמען העיר,‏ חוקיה וקודשיה,‏ כדי שלאיווצר הרושם שכבודן שווה לכבודה של הזונה הזאת..."‏‏)אפולודורוס נגד נאיירה,‏ תרגום ד.‏ גילולה(.‏הושקעה מחשבה גם בטכניקה הפיזית - אינטונציהוהפעלת הקול,‏ בהירות ההגייה,‏ מחוות פנים וידיים,‏ תנועותגוף,‏ לבוש ומראה כללי.‏ על דמוסתנס,‏ גדול נואמי אתונה,‏סיפרו שהיה מגמגם ועל כן עסק באימונים פיזיים מפרכיםכדי לשכלל את טכניקת הנאום:‏‏"...את חוסר הבהירות של לשונו וגמגומו הרחיק ותיקןמתוך ששם פסיפסים לתוך פיו ונאם נאומים בעודם בפיו.‏ אתקולו עימל מתוך שהיה מדבר כשהוא רץ או עולה במקומותתלולים,‏ או מדקלם נאומים וחרוזי שיר בנשימה אחת.‏ גםראי גדול היה לו בביתו ולפניו היה מבצע את אימוניו כשהואעומד מולו"‏ ‏)פלוטרכוס,‏ חיי דמוסתנס,‏ תרגום א.‏ א.‏ הלוי(.‏שיכלול טכניקת הרטוריקה הגיע לשיאים בהם המיומניםיכלו לשכנע באמיתותה של טענה ובהיפוכה וזה חיזק אתתפישת תורת הנאום כטכניקה להולכת ההמון ‏)ובמיוחדהנבער(‏ שולל.‏ לפיכך,‏ סיים סוקרטס את נאום ההגנה בהנחיהלשופטיו ואולי לעוסקים בדין בכל דור:‏‏"עיינו-נא רק בזה,‏ ורק על כך תנו דעתכם:‏ אם צודקיםדברי אם לאו.‏ כי זאת סגולתו הטובה של השופט ושל הנואם -לומר את האמת".‏42בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פני הרטוריקה המשפטיתבעידן הדיגיטליכאנלוגי,‏ דיגטלי ומה שביניהםניסת האינטרנט לשימוש המוני פתחה אתהעידן הדיגיטלי ושינתה את המציאות שלהעידן האנלוגי.‏ הרטוריקה המשפטית שלעוה"ד בכתבי הטענות,‏ בנאומיהם בביהמ"שובכתיבה השיפוטית - השתנתה בשל שלושהמאפיינים של העידן הדיגיטלי - מעורבותתקשורתית גדלה בהליכים משפטיים,‏ שימוש במאגרימידע משפטיים ודומיננטיות של מנועי החיפוש בעבודההמשפטית.‏בעידן האנלוגי,‏ הרטוריקה המשפטית כוננה ועיצבה אתההליך המשפטי כחלק בלתי-נפרד,‏ ואפילו עיקרי,‏ בחשיבהובעשייה המשפטית.‏ היא לא יצגה את ההליך המשפטי בייצוגאישי פרי בחירתה של שופטת או עורכת דין יחידות,‏ אלאבייצוג מערכתי,‏ מסודר,‏ היררכי - של המערכת המשפטיתכולה.‏סימביוזההרטוריקה המשפטית מגשימה שלוש מטרות של המערכתהמשפטית:‏ שמירה על לגיטימיות המערכת באמצעות דימויהמערכת המשפטית - ובתוכו הצד המופעי והייצוגי שלהמשפט בעיני הציבור - שמקנה לגיטימיות למערכת ומעורראת המוטיבציה לציית לה,‏ לא בגין היסוד הכופה שבה,‏ אלאבעיקר משום שהיא נתפשת כמערכת לגיטימית ולפיכך יעילה.‏האמצעי העיקרי להשגת תדמית לגיטימית הוא המשפטהפרוצדוראלי,‏ שהוא חלק קטן אך עיקרי,‏ המקנה למשפטלגיטימיות וסמכות,‏ ומאפשר את שאר הפעילות המשפטית.‏חיפוש הצדק וחקר האמת.‏ הפילוסופים היוונייםוהרומאים ראו את הרטוריקה בהקשר של אמת וצדק,‏ וכיוםמתממשת מטרה זו בפועל ברטוריקה המשפטית באמצעותבחירת הנרטיב,‏ אופן חשיפת הסיפור,‏ פנייה לקהלי יעדשונים והתאמת המסר לכל קהל יעד.‏המטרה השלישית היא פתרון סכסוכים.‏האינטרנט,‏ מנועי החיפוש הממוחשבים ומאגרי המידעהמשפטי - כלים טכנולוגיים המשפיעים על הרטוריקההמשפטית,‏ על הייצוג המערכתי ועל מטרות הרטוריקה,‏איפשרו שלושה תהליכים המייצגים את העידן הדיגיטלי:‏המעבר ממחסור במידע לעודף מידע,‏ הפגיעה ביכולתהנרטיבית לספר סיפורים ולהקשיב להם והעובדה שכלאחד יכול לכתוב ולייצר תכנים באינטרנט.‏ העידן הדיגיטלימאפשר יצירת משמעויות רטוריות מגוונות יותר,‏ כיווןשהכתיבה והקריאה כבר אינן ליניאריות וחד-משמעיות,‏הקוראים והכותבים מעניקים מידת פרשנות הולכת וגדלהמשל עצמם לטקסט.‏ הנרטיב עובר שינוי כשלקורא ישהשפעה על השתלשלות העלילה.‏השפעתם הישירה של שני שחקנים חדשים שנוספולשיח המשפטי - כלי התקשורת והציבור - יצרה פער ביןהרטוריקה המשפטית המופיעה במסגרת ההליך המשפטיהרשמי לזו המופיעה בשיח שמחוץ להליך וטשטשה אתהפערים בין השיח המשפטי המקצועי לבין זה שאינו מקצועי,‏ובין השחקנים המקצועיים - השופטים ועורכי הדין - לבלתימקצועיים מהבחינה המשפטית - הכתבים,‏ העיתונאים,‏הפרשנים,‏ הטוקבקיסטים,‏ ועוד.‏המרחב האינסופי שמציעה הרשתלגישתי ועל פי מחקרי,‏ שתי השפעות מרכזיות של העידןהדיגיטלי על הרטוריקה המשפטית הן המעבר לרטוריקהמַ‏ בְ‏ דלֶ‏ ת,‏ רטוריקה של מילות חיפוש,‏ שמטרתה לבדל אתהטקסט המשפטי המקצועי משאר הטקסטים הזמינים לציבורונוגעים להליך נתון;‏ ומעבר הרטוריקה המשפטית לרטוריקהמתגוננת,‏ הנדרשת משום שהעידן הדיגיטלי מאפשר הענשהביתר קלות על כל ‏"סטייה"‏ מהפורמט הרטורי המשפטיהפורמאלי.‏השימוש במילות חיפוש הוא דוגמה להפיכת הרטוריקההמשפטית הדיגיטלית לרטוריקה מבדלת.‏ מילות מפתחמשמשות לחיפוש המשפטי במאגרי המידע השונים.‏ כיווןשכמות המידע המשפטי עצומה,‏ לסדר התוצאות חשיבותמכרעת כי לרוב בודקים רק את התוצאות הראשונות.‏ גודשהמידע יוצר תלות במאגרי המידע ובמנועי חיפוש,‏ המסייעיםבאיתור המידע,‏ בסינונו ובעריכתו.‏ עקב כללי המשחקהחדשים ייתכן שהשופטות ועורכות הדין יטו להשתמשבמלים או בשיטות לקידום החומרים הרלוונטיים להן ‏)כתביהטענות ופסקי הדין(‏ בין תוצאות החיפוש.‏ זאת,‏ למשל,‏ ב-‏שיבוץ מילות מפתח מספר רב של פעמים בכתבי הטענות אובפסקי הדין.‏ לדוגמה,‏ שופטת הכותבת פס"ד בנושא תום לבעשויה לחזור פעמים מספר על הביטוי ‏"תום לב"‏ בפסה"ד,‏ כדישמנוע החיפוש יזהה את פסה"ד כמוביל בתחום ויציג אותובין הראשונים בתוצאות החיפוש אחר הביטוי ‏"תום לב".‏העידן הדיגיטלי יוצר ומקדם פואטיקה משפטית חדשה:‏לא עוד מרחב פיסי חברתי מוגן בו מתנהל השיח המשפטי אלאמרחב אינסופי;‏ לא עוד כוח מוחלט לשחקנים המקצועייםאלא השתתפות פעילה של הציבור בעיצוב ההליכיםהמשפטיים,‏ בימויים ודירוגם;‏ ולא עוד תלות במתווכים,‏ קרי:‏המערכת המשפטית,‏ לקבלת מידע משפטי,‏ אלא חופש מידעכמעט מוחלט,‏ ואפשרות ליצור מידע משפטי אליו ייחשפובמידה גדולה יותר מאשר להליך המשפטי המסורתי.‏הרטוריקה הדיגיטלית נדרשת לשיפור המערכתהמשפטית,‏ לשיפור מאמצי השיווק שלה,‏ למיתוגה ולהעברתמסרי השופטים.‏ חשוב שמערכת זו תתוודע לאפשרויותהעומדות בפני מלעיזיה,‏ ותישאר עדכנית ומחוברת לקהליההחדשים - הציבור והתקשורת,‏ ותשמור על מעמדה ויכולתהלמלא את תפקידה כבעלת סמכות המעוררת יראה וציותבקרב האזרחים.‏‏*ד"ר עו"ד יניב זייד,‏ מנכ"ל חברת ‏"אמנות השכנוע",‏.www.persuasion.co.ilד"ר עו"ד יניב זיידבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 43 2012

הסטנד-אפ שהחמצתםבהשתלמות באילתעו"ד מארק שיריןהדרך,‏ הטיסה,‏ המזוודות,‏ חדר האוכל במלון,‏הקניות,‏ הפרררגיות,‏ ו...‏ איך לא - ההרצאות?‏רשמיםכ מכנס השתלמות עורכי הדין באילת.‏צחקנו בקול.‏יף לחזור מחופש.‏ תחושת הרעננות,‏ האנרגיות,‏הכוחות המחודשים.‏ אין ספק שזה יחזיקעוד 10-15 דקות ונחזור לדיכאון ולשעמום.‏זו הייתה עוד השתלמות,‏ או בשמה הגנרי -הוצאה מוכרת.‏ אילת בינואר?‏ רעיון אווילי.‏אבל אם זה מוכר במס,‏ מי אנחנו שלא ניסע?!‏אם זה מוכר במס,‏ ניסע גם לנופש בעזה.‏בעקבות השמשביום חמישי יצאנו לנתב"ג.‏ מה יותר חכם מלעלות עלכביש 6 כדי להגיע מהר.‏ מסכנים אלה שנוסעים בעומסשל כביש החוף.‏ 500 מטר אחרי מחלף בקעה,‏ בנקודהשאין לך אלא לנסוע קדימה,‏ נעצרנו בפקק.‏ דקה אחריזה שמעתי את ה-‏WAZE מודיע בקול מעצבן במיוחד -‏"פקק לפניך".‏ באמת תודה.‏ לא שמתי לב למיליון הרכביםשדוממו מנוע לפני.‏ הייתי בטוח שהם סתם עצרו להתרעננות.‏נהג סמיטריילר מוכשר במיוחד הצליח לשבור שיא ולהתהפךתוך נסיעה בכביש ישר.‏ אחרי שעה וחצי של המתנה בהןהכרתי את ברנרד מהולנד שהיה בדרך לעיר הקודש ואתמושיקו מכרמיאל שהיה בדרך לבאר שבע ‏)מה שהופךאת הפקק,‏ לפחות מבחינתו,‏ לברכה(,‏ הבנתי שלטיסהכבר לא נגיע.‏ התקשרתי לארקיע והבחור הסביר שהייתיצריך להודיע על העיכוב שעתיים לפני הטיסה.‏ באמתחוצפה מצידי שלא התרעתי על התאונה לפני שארעה.‏בטיסה הבאה התפנו שני מקומות כי מישהו לא הגיע בזמן.‏חוצפה שאנשים לא מגיעים בזמן לטיסה...‏נופש בחורף בלי סקיקור כלבים בעיר השמש הנצחית.‏ שלושה תייריםברחוב ‏)האמת היא שאלו מסתננים סודנים אבלאני לא רוצה להלשין(,‏ עוד תייר רוסי עם בגד יםבצורת טרנינג עם פס בצד,‏ שהתרחץ במים קפואיםוהתלונן שחם לו מדי,‏ ובסטות שמציעות ג'אנק שאףאחד לא צריך וממילא לא ישרוד יותר מיומיים.‏עשינו את מסלול הטיילת.‏ עקרונית,‏ די דומה למסלולשעשינו 376 פעמים בביקורים קודמים.‏ אפילו ההואשעומד על הגשר לשווק מסעדה ומצהיר בקול ‏"פררררגיות,‏סטייק אנרררריקוט"‏ נשאר באותה פוזיציה,‏ כמו שזכרנוממאות ביקורים קודמים.‏ יש מצב שהוא נדבק לריצפהלפני שנים ופשוט זועק לעזרה,‏ אבל מרוב הריישיםשיוצאים לו מהפה,‏ אף אחד לא מבין ולא עוצר לעזור.‏ביום שישי צחקנו על כל הפראיירים שהלכו לקניון לערוךקניות נטולות מע"מ,‏ אך יקרות יותר מכיכר המדינה.‏כאקט של מחאה מצאנו עצמנו חוזרים עם 6 חולצות,‏ שניטרנינגים וקפוצ'ון במחיר מופקע.‏ניקור בהרצאות,‏ ידע ושוקולדאחת ההרצאות,‏ בלי לנקוב בשמות,‏ הייתה בנושאכלים פסיכולוגיים של חקירת מומחה.‏ כותרת מבטיחהלכאורה.‏ המרצה,‏ פסיכולוג שמורשה בטיפול בהיפנוזה.‏אני לא בטוח שההרצאה העשירה את עולמי בכל הנוגעלחקירת מומחים,‏ אבל אני מוריד את הכובע בפני כישוריההיפנוזה.‏ הייתי מחוסר הכרה 10 דקות מתחילת ההרצאה.‏כמה אוכל...ישמור השם.‏ ארוחת בוקר.‏ מעמיסים שלושצלחות,‏ כי בינינו,‏ מי מאיתנו לא פותח את הבוקר בביתעם כדורי בשר ופרוסת אבטיח,‏ אבל אוכלים בביסיםממש קטנים כי זה ממש חזירי לאכול בצורה לא תרבותית.‏אחרי האוכל הרצאות ובין הרצאה להרצאה,‏ הפסקת קפהועוגה )7 טון פטיפורים ואגס אחד שלא יגידו שלא אוכליםבריא(‏ ואח"כ נשנוש קטן והיישר לארוחת ערב,‏ כיאה למלוןישראלי,‏ עם שבעים מנות וחסה בצד על תקן תפאורה.‏לראשונה,‏ אנשים בשדה"ת שילמו ‏"אובר וייט"‏ על משקלהגוף ולא על משקל המזוודות.‏ מרוב משקל יתר במטוס,‏כשנחתנו,‏ המטוס מחא כפיים ולא הנוסעים.‏ הוא בעצמו לאהאמין שזה אפשרי.‏מופע בשחקיםבטיסה חזרה עלו איתנו כל ה"הוז אנד הוז"‏ - אודי ואביעד,‏רוני סופרסטאר,‏ דנה פרידר,‏ טל מוסרי,‏ משה דץ ‏)המכווץ(,‏ועוד כהנה וכהנה כוכבי ערוץ הילדים.‏ אם המטוס היה נופל,‏היינו פטורים לפחות 5 שנים מפסטיגלים בהעדר קאסט.‏מישהו,‏ אי פעם,‏ שם לב לעובדה ש-‏‎30‎ המזוודות הראשונותשיוצאות למסוע אחרי הנחיתה,‏ לא שייכות לאף אחד?‏מזוודות שכבר שנים מסתובבות בלי דורש.‏ הן כאילו מזוודותשתפקידן לשמש להקת חימום למזוודות של הנוסעים.‏מזוודות שמקבלות תלוש שכר מרשות שדות התעופה בתפקידמחמם מסוע.‏ המזוודה שלי,‏ איך לא,‏ הגיעה אחרונה.‏ לקחתיאת המזוודה,‏ נעלתי אחרי את שדה התעופה ונסענו הביתה.‏אחחחח....אין כמו חופש באמצע החיים.‏ ובינינו - אין כמובבית.‏44 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

הולך לעבודה או הולך לעבוד?‏האם השעות הרבות שאנו מבלים בעבודהמצדיקות אתא המחיר בתפוקה?‏ חומר למחשבה.‏גדה מימי שירותי הצבאי ביחידה צפוניתבתחילת שנות ה - 80 מספרת על קבוצתקצינים בדרגת אל"מ,‏ מיחידת מטכ"לבתל-אביב,‏ שנהגה בבטלה שנשמרהסמויה לחלוטין בשל התחכום הרב שלחבריה.‏ הקצינים התייצבו במשרדיהםלפני 8:00 בכל בוקר ועסקו במלאכתם השגרתית.‏ לקראתהצהריים,‏ היו עוזבים את משרדיהם ופונים לעיסוקיםפרטיים/אזרחיים,‏ כמו קניות או סתם ישיבה לקפה עםחברים.‏ לקראת 6:00-7:00 בערב שבו למשרדיהם והשמיעונוכחות דרך תקשורת האינטרקום,‏ שהייתה פופולאריתמאוד באותם ימים,‏ בקריאות:‏ ‏"רמ"ח דרום,‏ האם קיבלת אתהמסמך ששלחתי לך אתמול"?‏ ‏"רמ"ח תחזוקה,‏ האם ארגנתאת המלאי כפי שסוכם"?‏ וכך,‏ כל ערב,‏ ערוצי האינטרקוםהמסועפים במטכ"ל העבירו אמירות מיותרות שכל מטרתןהפגנת נוכחות במשרד בשעות הקטנות של הערב,‏ ולעיתיםאף מאוחר יותר.‏מהו סיפור ארגוניחוקרים בתחומי הארגון והניהול גילו,‏ בשנים האחרונות,‏את הכוח שיש לסיפורים ארגוניים לעצב מציאות ולמסרהלדורות הבאים.‏ איזו מציאות מעצב ומוסר הסיפור עלהאל"מים במטכ"ל?‏ כנראה מציאות בתוכה מצטייריםהמשרתים במטכ"ל,‏ בתל-אביב,‏ כבטלנים,‏ או ‏"כאוכליחינם",‏ כפי שנוהגים לכנותם ביחידות מרוחקות.‏ בנוסףלעיצוב המציאות,‏ או מסירתה הלאה,‏ הסיפורים משמשיםככלי מצוין לייצוג ולשיקוף של המציאות.‏ מה,‏ אם כך,‏ משקףהסיפור על ‏'קציני האינטרקום'?‏ - בטלה סמויה;‏ בזבוזמשאבים כמו חשמל וטלפון;‏ צורך להראות השקעה בעבודה;‏חשש להימצא במשרד ‏)רק(‏ בהיקף שעות סביר.‏ כלומר,‏הסיפור משקף את הקושי של אלופי המשנה,‏ וכמותם שלמנהלות ומנהלים בכלל,‏ להודות שחלק משעות העבודה שהםמשקיעים הוא רק למען ‏'הפוזה',‏ ליצירת רושם בלבד,‏ רושםשבינו לתפוקה אין דבר.‏וגם לעורכי דיןאומנם,‏ אנשי מקצוע וחוקרים הבינו,‏ זה מכבר,‏ שאיןבהכרח קשר חיובי בין שעות עבודה לתפוקה.‏ מעידים על כךעובדים לא מעטים שאני פוגש בעבודת הייעוץ.‏ למשל,‏ עובדיםמתוסכלים בהיי-טק,‏ במשרדים ממשלתיים,‏ בחברות פרטיותוכן,‏ גם במשרדי עורכי דין,‏ הטוענים ‏'בדלתיים סגורות'‏ששעות העבודה הרבות שהם משקיעים מיותרות לעיתים.‏הללו הבינו שהיקף השעות הגדול שהם מקדישים למקוםהעבודה הוא לעיתים קרובות מיותר ופוגע באפקטיביותשלהם,‏ שוחק אותם ופוגם בשביעות רצונם מהעבודה ובכלל.‏עובדים אלו הבינו את מה שהמחקר האמפירי מראה זהמכבר,‏ שתפוקה גבוהה קשורה בעיקר לניהול טוב,‏ לארגוןעבודה אפקטיבי,‏ לתרבות ארגונית המעודדת חשיבה עצמיתוצוותית ובגורמים אישיים הקשורים בהרגלי העובדים עצמם.‏במקום שבו הכל החללמרות התובנות,‏ עובדים ומנהלים מתקשים למסדמסגרת של שעות עבודה סבירות.‏ למה?‏ משום שכולנו,‏ כוללכותב שורות אלו,‏ כלואים ב"כלוב הברזל"‏ של הרציונאליות,‏כפי שהגדיר זאת הסוציולוג מקס וובר.‏ כלוב שיצרנו בכוונהלבסס את עולם העבודה המודרני והשיטתי על חוקים,‏ נהליםוהסדרים,‏ המיועדים להשיג לנו אפקטיביות ויעילות ולא עליחסים אישיים ורגשיים,‏ כפי שהיה בתקופה הטרום מודרנית,‏ששיטותיה פסקו להיות יעילות.‏ לפיכך,‏ אנו מוצאים עצמנוכלואים בעולם עבודה,‏ השואף לפתח שיטות ואמצעים עלמנת להיות אפקטיבי ולהשיג תפוקות גבוהות.‏ שעות עבודהרבות הן מן הסתם אמצעי אחד.‏ המקצר את שעות העבודה,‏או מעדיף פנאי או משפחה על פניהן,‏ נחשב לא נאמן לעבודהולבוגד,‏ או חלילה ללא מודרני ופרימיטיבי.‏ איני מכיר אדםשירצה להיות מואשם אפילו במקצת ההאשמות הללו,‏ומשום כך,‏ בלי קשר לסוגית התפוקה,‏ אנשים מוצאים עצמםכיום מבלים יותר ויותר במקום העבודה.‏ מי שעייפו משעותהעבודה הרבות למדו את המשחק ובדומה לקצינים דלעיל,‏הם עסוקים,‏ לא מעט,‏ בייצור סיפורים על השקעתםהרבה בעבודה,‏ כלומר במלאכת יצירת רושם שהםמתפקדים כשחקן לגיטימי ב"כלוב הברזל"‏ בו אנוחיים.‏אז מה עושים?‏ נראה שרק מעטים ‏)איני מכירכמותם(‏ מסוגלים לתפקד כפורצי דרך ולהרחיב אתגבולותיו של ‏"כלוב הברזל".‏ כלומר,‏ בודדים מסוגליםלפנות מקום בתוך ‏"כלוב הברזל"‏ הזה לסיפור לפיואפשר לקדש את הפנאי ואת המשפחה ולסיים אתיום העבודה בשעות אחה"צ,‏ ולא בשעות הערבהמאוחרות,‏ ועדיין לספק תפוקות ראויות.‏‏*ראש תוכנית מ.א.‏ בייעוץ ארגוני,‏ המחלקהלסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה אוניברסיטתבר-אילן,‏ המשלבת קורסים תיאורטייםלצד סדנאות וקורסים יישומיים בייעוץארגוני.‏ד"ר שמעוני פרסם מאמרים רבים בכתביעת אקדמיים בתחום הניהולהגלובלי והפילנתרופיההחדשה בישראל.‏baruch.shimoni@biu.ac.ilד"ר ברוך שמעוני*‏בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 45 2012

בעריכתעו"ד יהודית קורןyehudit@gonenlaw.comמות הניזוק לאחר מתן פסק-‏דין מול עקרון סופיות הדיוןעו"ד צבי לוטןככלל,‏ עקרון סופיות הדיון אינו מאפשר הבאת ראיות בערכאת ערעור,‏אלא במקרים נדירים וקיצוניים . 1 החריג למצב משפטי זה כיום הוא מותהניזוק לאחר מתן פסק-הדין בערכאה הראשונה ולפני מתן פס"ד חלוטבערעור.‏הרקע ההיסטורי2הדיון בעניין החל עוד בשלהי שנות ה-‏‎60‎‏.‏ בפרשת מחסני חמצןסירב ביהמ"ש העליון להרשות הבאת ראיה חדשה בערעור בהסתמכו עלכלל סופיות הדיון ‏)וגם על המשפט המקובל האנגלי אף שלפי סדרי הדיןבאנגליה הערעור מתברר ע"י שמיעה מחדש(.‏ גם מאוחר יותר - בשנת 1971- לא הרשה ביהמ"ש ‏)פרשת עמיעז ) 3 להביא ראיה בדבר מות ניזוק בעתהדיון בערעור.‏ פס"ד זה זכה לביקורת מלומדים , 4 לפיה שורת הצדק מחייבתהתרת הבאה ראיה כזו.‏בפרשת טויטו , 5 משנת 1993, נפסקה הלכה ‏)מפי השופט אור(,‏ התקפהעד היום,‏ לפיה מות הניזוק מהווה חריג לכלל סופיות הדיון,‏ בנימוק,‏שעובדת המוות מביאה ל"קיעקוע בסיס חישוב הפיצויים לניזוק".‏ נפסק,‏שיש להרשות ראיה בדבר מות הניזוק עד למתן פסה"ד בערעור.‏ בפרשתהרץ ‏)משנת 2002( 6 נפטר הניזוק זמן קצר לאחר חלוף המועד להגשתעתירה לדיון נוסף,‏ וביהמ"ש סירב להרשות הבאת ראיה כזאת והעדיף אתעקרון סופיות הדיון.‏ לא היה שינוי בעצם הלכת טויטו.‏ ניסיונות מאוחריםלשינוי הלכה זו ‏)פסקי דין אטאס 7 וג'זמאווי ) 8 לא הצליחו לגרום לשינויההלכה.‏המציאות מכתיבה דיון מחודשהיום,‏ לאחר חלוף כ-‏ 20 שנה מאז נפסקה הלכת טויטו,‏ הגיעה השעהלדעתנו לשקול אותה שנית.‏ על רקע העומס הנורא המוטל על מערכת בתי-‏המשפט יש להציב זה מול זה את עקרון סופיות הדיון,‏ הסדר והיציבותהמשפטית בחברה,‏ מול האינטרס להגיע לתוצאה אמיתית וצודקת ע"יביהמ"ש כל עוד העניין מתברר בפניו.‏טול מקרה של ניזוק,‏ שנפטר מספר חודשים לאחר פסה"ד,‏ לעומת ניזוק,‏שהוגש נגדו ערעור והוא נפטר 4 שנים לאחר מכן,‏ בטרם ניתן פסה"דבעניינו.‏הטענה העיקרית נגד הלכת טויטו היא,‏ שלמעשה שאלת תוחלת חייו שלניזוק מוכרעת כמעט תמיד בערכאה הראשונה ע"י ביהמ"ש,‏ לאחר שמיעתראיות מומחים ואין שוני בקביעתו של ביהמ"ש לגבי שאלה זו יותר מאשרלגבי קביעות עתידיות אחרות לגבי הניזוק,‏ שחלקן,‏ מטבע הדברים,‏ לוטבערפל בזמן מתן פסה"ד.‏ בעניין זה יש לציין את פרשת אבישר , 9 בו סירבהשופט אור להרשות הבאת ראיה נוספת בדבר פיטורי הניזוקהמעבודתה,‏ לאחר מתן פס"ד בערכאה בדרגה הראשונה.‏אין מנוס,‏ לדעתנו,‏ מאשר קבלת ההנחה המובנית,‏ שקביעות ביהמ"שבערכאה הראשונה אינן סוף פסוק ומטבע הדברים הן עתידות להשתנות.‏מאידך גיסא,‏ יש לזכור,‏ כי במקרים בהם קיימים בערכאה הראשונה קשייםבהערכת התרחשויות עתידות לגבי התנהלות חיי הניזוק או בתוחלת חייו,‏עומד לרשות בית-המשפט כלי חשוב מאין כמוהו והוא פסיקת פיצוי עיתי.‏הן לגבי תאונות דרכים ‏)ראה החוק 10 והתקנות 11 בעניין זה(‏ והן בתחום נזקיהגוף בכלל . 12 המסקנה היא,‏ שמות ניזוק,‏ מקום שתוחלת חייו הוערכה מראשע"י בימ"ש קמא,‏ אינו שונה מכל קביעה אחרת לגבי התרחשויות עתידות.‏הפתרון - שימוש בתשלום עיתיהשארת הלכת טויטו על כנה מעודדת ערעור אוטומטי של שני הצדדים ‏)אולמצער המבטחת(‏ על כל פסק-דין של הדרגה הראשונה במחשבה ‏)שלא לומרבתקווה(,‏ שמות הניזוק יקטין לאין שיעור את סכומי פיצויי הניזוק.‏ לדעתנו,‏ראוי שביהמ"ש ישתמש לעיתים תכופות יותר בכלי זה במקרים הקיצונייםוהקשים להכרעה ובהם יפסוק לנפגע פיצוי על דרך של תשלום עיתי.‏דרך זו,‏ של תשלום הפיצויים לתובע,‏ נאמנה יותר למטרת הפיצויים,‏שהיא החזרת המצב לקדמותו,‏ תביא לתוצאה הצודקת והתואמת ביותרלמצב הניזוק בפועל ובד בבד תחסוך את הצורך בפנייה לערכאת ערעורועריכת חישוב הפיצוי מחדש ‏)שכן פסה"ד נתון מראש במקרים מסוימיםאלו לשינוי(‏ וגם תשמור על היציבות המשפטית.‏הפועל היוצא מכך גם יהיה,‏ שהצדדים יימנעו מהגשת ערעורים מיותריםותושג גם יעילות משפטית,‏ שהיא הבעיה העיקרית עימה מתמודדת היוםמערכת בתי המשפט בישראל.‏תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי,‏ התשמ"ד-‏‎1984‎‏.‏1 ‏ע"א 125/68 מחסני החמצן בע"מ נ'‏ עזבון המנוח ברנשטיין,‏ פ"ד כ"ב )2(, 914.2 ‏ע"א 515/70 משה עמיעז ואח'‏ נ'‏ עזבון המנוח דוד מוזס,‏ פ"ד כ"ה )2(,17.3 ‏"פסיקת פיצויים לאחר שינוי נסיבות",‏ א.‏ ידין,‏ הפרקליט כ"ז,‏ חוברת ג',‏ עמ'‏ 306-307.4 ‏ע"א 597/89 טויטו ואח'‏ נ'‏ כמאל ואח',‏ פ"ד מ"ז )1(, 874.5 ‏בש"א 3401/02 הרץ ואח'‏ נ'‏ עזבון המנוח מרדכי מנטל ז"ל,‏ החלטה מיום 29.5.026 ‏)פורסם במאגרי מידע ‏"נבו"(.‏‏ע"א 5220/90 אטאס נ'‏ שלום,‏ פס"ד מיום 19.6.94 ‏)פורסם ב"נבו"(.‏7 ‏ע"א 5856/05 ג'זמאווי נ'‏ כלל חברה לביטוח בע"מ,‏ פס"ד מיום 12.6.08 ‏)פורסם ב"נבו"(.‏8 ‏ע"א 724/90 אבישר נ'‏ פייזקום ‏)ישראל(‏ בע"מ,‏ פס"ד מיום 6.4.94 ‏)פורסם ב"נבו"(.‏9 ‏חוק 10 פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,‏ תשל"ה-‏‎1975‎‏.‏‏תקנות 11 פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ‏)תשלומים עיתיים(,‏ תשל"ח-‏‎1978‎‏.‏‏ע"א 12 2300/92 רחמים נ'‏ בי"ח העמק ואח',‏ פס"ד מיום 23.5.95 ‏)פורסם ב"נבו"(.‏46בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

‏"יום ההרשעה"‏מהו יום ההרשעה לצורך הוצאת שומה על ידי רשויותמס הכנסה - יום הכרעת הדין או יום גזר הדין?‏עו"ד תמיר קלדרון*‏פקודת מס הכנסה ‏]נוסח חדש[,‏ תשכ"א-‏‎1961‎ ‏)להלן:‏ ‏"הפקודה"(‏מעניקה למנהל רשות המסים,‏ באמצעות מי שהוסמכו על ידי שר האוצרלמלא אחר ביצוע הוראות הפקודה סמכויות רבות,‏ ובכלל זה את הסמכותלאשר שומה עצמית לנישום,‏ לדחות את שומת הנישום ולקבוע על פי מיטבשפיטתו את סכום הכנסתו של הנישום,‏ את הניכויים,‏ הזיכויים,‏ הפטוריםוכו',‏ וכן להוציא לנישום צווים,‏ לערוך חקירות וכד',‏ והכל במגבלת המועדיםהקבועים בפקודה ‏)ראו לדוגמא:‏ סעיפים ‎145‎‏)א(,‏ ‎147‎‏)א()‏‎1‎‏(,‏ ‎152‎‏)ג(‏לפקודה(.‏בנוסף לסמכויות הנ"ל,‏ הוראות סעיף ‎147‎‏)א()‏‎2‎‏(‏ לפקודה,‏ מעניקותלמנהל הרשות את הסמכות לערוך כל חקירה שתיראה לו או להביא לידיחקירה כאמור,‏ וכן ליתן כל צו שייראה לו כנגד נישום שהורשע או שהוטלעליו כופר כסף בגין עבירות שביצע,‏ וזאת בתנאי שעשה זאת ‏"בתוך תקופהשל שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר,‏ לפי העניין,‏ או עד תוםהתקופה הקבועה בסעיף ‎147‎‏)א()‏‎1‎‏(,‏ לפי המאוחר".‏מהו יום ההרשעה אל מול מרוץ התיישנות?‏לאחרונה,‏ נדרש בית המשפט העליון לדון בפרשנות המונח ‏"בתוךתקופה של שנה מיום ההרשעה",‏ לצורך מרוץ ההתיישנות,‏ במסגרתו רשאיכאמור המנהל לערוך חקירה ו/או להוציא צווים לנישום.‏ בטרם נפרט אתטענות הצדדים ופסיקת בית המשפט העליון בעניין הנדון,‏ לשם קבלתהתמונה במלואה,‏ נציג להלן בקצירת האומר את עיקרי המקרה:‏ביום 23.11.08, הודו והורשעו הנישום והחברה שבבעלותו,‏ במסגרתהסדר טיעון ‏)בת"פ)ת"א(‏ 4042/08(, בעבירות שיוחסו להם ע"י רשויות מסהכנסה,‏ ובכלל זה:‏ הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים,‏ מסירת תרשומתכוזבת בדו"ח,‏ השמטת הכנסה מדו"ח לשנת 2001 ושימוש במרמה,‏ עורמהותחבולה,‏ מסירת דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלוםמס,‏ ניכוי מס תשומות בארבעה מקרים מבלי שיש לגבי כך מסמך כנדרש בסעיף38 לחוק המע"מ ובשימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.‏ביום 8.3.09 ניתן גזר הדין כנגד הנישום בגין העבירות בהן הודה,‏ במסגרתוהושת עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל,‏ אשר ירוצו בעבודותשירות,‏ מאסר מותנה וכן קנס כספי.‏ביום 8.3.10 ‏)בדיוק שנה ממועד מתן גזר הדין ו - 470 יום ממועדההרשעה(,‏ עשה מנהל הרשות - פקיד השומה - שימוש בסמכותו מכוחסעיף ‎147‎‏)א()‏‎2‎‏(‏ לפקודה,‏ והוציא לנישום צו שומה חדש לשנת המס בההוא הורשע - 2001.הנישום ערער לבית המשפט המחוזי בת"א על החלטת פקיד השומהלהוציא צו שומה חדש ‏)ע"מ 44594-01-10(, וביקש לקבל את ערעורו על הסףבטענה כי הפירוש הנכון והראוי למונח ‏"יום ההרשעה"‏ הינו יום הכרעת הדין,‏ולפיכך צו השומה,‏ אשר הוצא 105 יום לאחר המועד החוקי,‏ הינו בטל מעיקרו.‏ביהמ"ש המחוזי דחה את טענות הנישום בקובעו כי יש להעדיף אתפרשנותו של פקיד השומה למונח ‏"יום ההרשעה"‏ ולראותו כיום גזר הדיןולא כיום הכרעת הדין.‏ משכך,‏ צו השומה הוצא במועד הקבוע בפקודה.‏המחלוקתעל החלטת ביהמ"ש המחוזי,‏ הגיש הנישום בקשה למתן רשות ערעורלבית המשפט העליון ‏)רע"א 8251/10 פלוני נ'‏ פקיד שומה תל אביב‏)פסק דין מיום - 07.12.2011 פורסם באתר ‏"נבו"(.‏ השאלה שעמדה בגדרהמחלוקת הייתה כאמור - האם יש לפרש את ‏"יום ההרשעה"‏ כיום גזרהדין,‏ כפי שהכריע ביהמ"ש המחוזי וכך טענה המדינה או שמא יש לפרשוכיום הכרעת הדין,‏ כפי שטוען הנישום?‏פקיד השומה טען כי יש לפרש את המונח ‏"יום ההרשעה"‏ כיום גזרהדין,‏ וזאת לאור העובדה כי תכליתו של סעיף 147 לפקודה הינה מניעתהשתמטות של נישומים מנטל המס החל עליהם ולכן,‏ סמכותו מכוח הסעיףהינה רחבה,‏ וכאשר מורשע נישום בעבירות מס,‏ יש לבחון מחדש שומותסגורות לצורך גביית המס שבחסר.‏ כמו כן,‏ הוסיף פקיד השומה והצדיק אתפרשנותו בטענה כי ‏"יום תשלום הכופר"‏ ‏)המופיע באותו הסעיף כמועדחלופי(‏ הינו מועד מקביל ליום גזר הדין ועל כן,‏ יש להקפיד על הרמוניהחקיקתית ולפרש גם את ‏"יום ההרשעה"‏ כיום גזר הדין.‏מנגד,‏ הנישום שטח את הצדקותיו לפירוש המונח ‏"יום ההרשעה"‏כיום הכרעת הדין,‏ בציינו כי לשון החוק ותכליתו תומכות בעמדתו‏)ובכלל זה,‏ החב"ק-‏ הפרשנות לפקודת מס הכנסה(,‏ וכן כי הרציונל אשרעמד ביסוד תיקון 114 לפקודה,‏ המתייחס גם לסעיף 147 לפקודה,‏ הינוריסון ויצירת איזונים ובלמים בסמכות המנהל,‏ שהייתה כמעט בלתימוגבלת,‏ כמו גם הטבה עם הנישום.‏ על כן,‏ אין לראות בסמכות פקידהשומה לפתוח שומות סגורות כסמכות בלתי מוגבלת,‏ ויש לתת משקלנכבד לעקרונות כגון:‏ סופיות הדיון והסתמכות הנישום על גמר הליכיהשומה כנגדו,‏ אשר יאבדו מערכם באם תתקבל עמדתו של פקיד השומה.‏נוסף,‏ טען הנישום כי אין להשלים עם עמדת בית המשפט המחוזי אשרקבע כי נישום שהורשע הנו נישום חסר תום לב,‏ ועל כן אין הוא יכול לטעוןלהסתמכות באשר לגמר הליכי השומה כנגדו,‏ שהרי לית מאן דפליג כיפירוש כזה מרוקן מתוכן את מגבלת הזמן הקבועה בסעיף.‏ההכרעהבית המשפט העליון,‏ בבואו להכריע בשאלה הפרשנית העומדת בפניו,‏יצא תחילה מנקודת הנחה כי סמכותו של פקיד השומה מוגבלת בזמן -שנה מיום ההרשעה,‏ ואין הוא יכול להוציא צו לנישום בכל עת שיחפוץעקב הרשעתו בעבירות המנויות בסעיף 147 לפקודה.‏ לצורך כך הסתמךבית המשפט על פסיקה ענפה,‏ בה נקבע כי נישום רשאי להסתמך על שומהשהפכה לסופית,‏ ואילו פתיחת שומה מחדש על ידי הנציב תעשה אך ורקמשיקולים ומאינטרסים ציבוריים שיצדיקו פגיעה בהסתמכות זו.‏בית המשפט העליון קבע כי הפרשנות המילולית של לשון החוקבדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 47 2012

מתיישבת ותואמת יותר עם הפרשנות המוצעת ע"י ב"כ הנישום,‏ וכי לאיכול להיות חולק שההרשעה מתבצעת בשלב הכרעת הדין ולא בשלב גזרהדין.‏על אף קביעתו של בית המשפט העליון כי לשון החוק ברורה,‏ ביקש הואלבחון גם את הפרשנות התכליתית של הסעיף,‏ בקובעו כי ישנו קושי רבלפרש את המונח ‏"יום ההרשעה"‏ כיום גזר הדין וזאת בייחוד לאור העובדהכי הרשעתו של הנישום בהכרעת הדין,‏ היא המצדיקה לפעול לתיקון השומהולקביעת שומת אמת,‏ וכי אין כל נפקות לעניין זה באם נגזרה על הנישוםתקופת מאסר כלשהי.‏ עוד הוסיף בית המשפט כי אמנם המחוקק העניקלפקיד השומה סמכות לפתוח שומות סגורות של נישומים חסרי תום לבשהורשעו בדין,‏ אך יש לעשות שימוש בסמכות זו במשורה ובמגבלת הזמןהקבוע בפקודה.‏עקרון סופיות הדיוןלסיום,‏ קבע בית המשפט העליון כי יש לאמץ את פרשנות ב"כ הנישום,‏הן היות והיא מתיישבת עם לשון החוק,‏ והן משום שהיא משקפת אתהאיזון הראוי בין סמכות פקיד השומה לפתוח שומות סגורות לבין סופיותהדיון והסתמכות הנישום באשר לגמר הליכי השומה כנגדו.‏ לפיכך,‏ הורהבית המשפט העליון על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי,‏ קיבל אתבקשת רשות הערעור ואת הערעור וכפועל יוצא מכך,‏ קבע כי השומה מושאהדיון הוצאה שלא כדין,‏ הואיל והוצאה למעלה משנה מיום ההרשעה,‏ קרייום מתן הכרעת הדין.‏בסיום רשימה זו איננו יכולים שלא לציין כי פסק דינו של בית המשפטהעליון מהווה חלק ממגמה הניכרת בפסיקה,‏ בעת האחרונה,‏ לפיה יש ליתןאת מלוא המשקל ללשון החוק ולתכלית החקיקה ולפרש את הוראות הדיןבאופן מצומצם,‏ בכל הקשור להפעלת הסמכויות של רשויות המס,‏ בראילוחות הזמנים שקבע להן המחוקק לצורך הפעלתן,‏ ובכך להגשים אתעיקרון סופיות הדיון והסתמכות הנישום לגמר הליכי השומה כנגדו ‏]ראו,‏למשל,‏ ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים נ'‏ משה סמי ואיקפוד בע"מ‏)פורסם באתר ‏"נבו"(‏ ופסק הדין שניתן בדיון הנוסף 3993/07 פקיד שומהירושלים נ'‏ איקפוד בע"מ ומשה סמי ‏)מיום - 14.7.11 פורסם באתר ‏"נבו"([.‏‏*שותף במשרד עורכי הדין דורון,‏ טיקוצקי,‏ צדרבוים,‏ עמיר,‏ מזרחי אשר ייצג את הנישוםנשוא הרשימה.‏דלתות מסתובבותגברים קדימה ונשים אחורנית - הפרדהבחסות המשפטד"ר נויה רימלט*‏בדיוק לפני שנה ניתן פסק דין בג"ץ בעניין רגן , 1 העוסק בהפרדה המגדריתבאוטובוסים ומנחה את משרד התחבורה כיצד לנהוג בסוגיה.‏ פסה"ד לאזכה להתעניינות ציבורית אך,‏ לאחרונה,‏ התעורר דיון ציבורי עם הדיווחיםהרבים על הדרת נשים.‏ כחלק מכך,‏ הופנתה אצבע מאשימה כלפי הציבורהחרדי,‏ ולגורמים קיצוניים בתוכו,‏ כאחראים למציאות המטרידה,‏ שבהנוהגת הפרדה בין נשים לגברים בעשרות קווי תחבורה ציבורית בישראל.‏בלהט הדיון נשכחה,‏ למרבה הצער,‏ העובדה שההפרדה אינה נוצרת סתםושאף קבוצה קיצונית אינה יכולה לשנות את פני התחבורה הציבורית ללאסיוע מוסדי-משפטי.‏ ברשימה זו אני מבקשת,‏ אפוא,‏ להסביר מדוע ראויהפרשת ההפרדה באוטובוסים לדיון ציבורי מורכב,‏ הבוחן באופן ביקורתיאת תרומתן של רשויות השלטון ובמיוחד משרד התחבורה וביהמ"שהעליון ליצירת התשתית והתנאים שבלעדיהן לא היתה תופעת ההפרדהמגיעה למימדיה הנוכחיים.‏ עיון בפסה"ד - על מה שיש בו ובעיקר מהשנעדר ממנו,‏ יבהיר כיצד התאפשרה ההפרדה הלכה למעשה.‏יסודות ההסדרפסה"ד בעניין רגן ניתן במענה לעתירה לבג"ץ שהגישו המרכזלפלורליזם יהודי ‏)כיום המרכז הרפורמי לדת ומדינה(‏ ונשים שחוו אלימותמילולית ופיסית בקווי אוטובוס,‏ שבהם נוהגת הפרדה בין נשים לגבריםמזה עשור שנים.‏ הקווים סומנו על ידי אגד כקווי מהדרין וככאלה,‏ יוחדבהם החלק הקדמי של האוטובוס לגברים והחלק האחורי לנשים.‏ הנוסעותבקווים הללו נדרשו לעלות מהדלת האחורית,‏ תוך שהן מותירות את הדלתהקדמית לשימוש נוסעים גברים.‏ פסה"ד קבע שלא ניתן יהיה לכפות עלנשים לעלות מן הדלת האחורית ולשבת בחלקו האחורי של האוטובוס,‏וכי כל הסדר מוכוון או כופה הפרדה בין נשים לגברים בתחבורה ציבוריתהוא בלתי חוקי.‏ עם זאת,‏ ביהמ"ש העליון הבהיר כי יש להתחשב ברצוןהמבקשים ‏"לשמור על תפיסתם התרבותית-דתית",‏ ולכן יש לקיים בקוויםאלה ‏"הפרדה וולונטרית".‏ על פי המתווה,‏ שנקבע בפסה"ד,‏ ההסדר נועדלאפשר לגברים ‏)החפצים בכך(‏ לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוסולנשים ‏)החפצות בכך(‏ לשבת בחלקו האחורי.‏ מה שנועד להקל על יישומובפועל,‏ הוא המשך פתיחתה הרשמית של הדלת האחורית לעליית נוסעות.‏עם זאת,‏ כיום מתברר כי במבחן התוצאה לא השיג פסה"ד את מטרתוהמוצהרת - הגנה על חופש הבחירה של כולם.‏ למעשה,‏ ההיפך הוא הנכון.‏ממכתב ששלח המרכז הרפורמי לדת ומדינה לשר התחבורה,‏ בימים אלה,‏מתברר כי מתוך 104 נסיעות מבחן שביצעו נציגי המרכז בקווי ההפרדה,‏מאז מתן פסה"ד,‏ ב-‏‎67‎ מקרים,‏ נתבקשו נשים לשבת בחלק האחורי אולעלות מהדלת האחורית.‏ ב-‏‎23‎ נסיעות הופעלה אלימות מילולית קשהכלפי נשים או שנהגי האוטובוס ניסו לאכוף באופן אקטיבי את ההפרדה.‏חיזוק וגיבוי לנתונים נמצאו בכתבות רבות שפורסמו בעת האחרונה,‏שדיווחו על הטרדה ופגיעה בנשים,‏ שביקשו לממש את זכותן לשבת בקדמתהאוטובוס.‏ משמע,‏ בניגוד לחזון ‏"ההפרדה הוולונטרית"‏ העומד במרכזו של48בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פסה"ד,‏ בפועל,‏ ממשיכים להתקיים לא מעט אירועים של הפרדה כפויה.‏לקרוא את כל התמונהמדוע כשל חזון ההפרדה הוולונטרית,‏ שניסה לקדם פסה"ד בעניין רגן?‏לטעמי,‏ התשובה טמונה בפסה"ד ובהנחות היסוד עליהן הוא נסמך.‏ עיוןבפסה"ד מגלה כי הוא מתבסס על הנחה מרכזית שההפרדה המגדרית הינהצורך אותנטי של חלקים ניכרים מהציבור החרדי.‏ עם זאת,‏ ניתוח האופןשבו צמחה והתבססה ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי מטיל ספק ממשיבתוקף ההנחה.‏ ההפרדה באוטובוסים היא תופעה חדשה יחסית - עד סוףשנות התשעים לא התקיימה כל הפרדה בקווי תחבורה ציבורית המשרתיםאת הציבור החרדי וזה לא מנע מציבור זה להשתמש בתחבורה ציבורית,‏באופן תדיר ועל בסיס יומיומי.‏ יתרה מזו,‏ סקר ממוקד,‏ שביצעה ‏"אגד"‏גילה כי רוב הציבור החרדי,‏ ובמיוחד נשים,‏ התנגד לרעיון של הנהגתהפרדה בקווי התחבורה הציבורית.‏ מי שתמכו בקידום חזון ההפרדההמגדרית באוטובוסים באותן שנים,‏ ועשו מאמצים ניכרים לכפות חזון זהעל הקהילה,‏ היו קומץ עסקנים חרדים,‏ בעיקר מחסידות גור.‏כשיש רצון תמצא הדרךכיצד קרה שבתוך עשור הצליחו מי שהיו במקור מיעוט שולי בתוךהקהילה להפוך את חזון ההפרדה לפרקטיקה הנוהגת בעשרות קווי תחבורהציבורית?‏ המחקר שלי מגלה כי התשובה לשאלה זו טמונה באופן שבוהצליחו אותם עסקנים לרתום את חברות התחבורה הציבורית ובראשן‏"אגד"‏ ואחר כך את משרד התחבורה,‏ לקידום רעיון ההפרדה.‏נקודת הציון המשמעותית ביותר היא הקמת ועדת לנגנטל ב-‏‎1997‎ עלידי שר התחבורה דאז.‏ הוועדה מונתה לבחון אפשרות להנהגה רשמית שלהסדרי הפרדה בתחבורה ציבורית.‏ חברות התחבורה הציבורית ‏"דן"‏ ו"אגד"‏עם נציגים מסוימים מהציבור החרדי,‏ דחפו להקמת הוועדה והם אף היוורוב בקרב חבריה.‏ לפיכך,‏ אין זה מפתיע שהמלצות הוועדה היו להניח בסיסרשמי לקידום הסדרי הפרדה בתחבורה הציבורית.‏ ספציפית המליצה וועדתלנגנטל על מתווה בן שלושה נדבכים - הראשון - שבקווי נסיעה המשרתיםאוכלוסייה חרדית הדלת האחורית תיפתח לעליית נשים;‏ הנדבך השני -מי שידאג לאכיפת ההסדר יהיה הציבור החרדי עצמו,‏ שיתארגן באופןהתנדבותי וישכנע את המשתמשים להפריד בין גברים לנשים בהסדריעלייה לאוטובוס ובהסדרי ישיבה בתוכו;‏ הנדבך השלישי של ההסדרנגע לשילוט וההמלצה הייתה לסמן את האוטובוסים הרלוונטיים בשלט‏"מהדרין".‏ שר התחבורה אימץ את המלצות הוועדה כלשונן.‏מייד לאחר אימוץ המסקנות הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם שדולת הנשיםכנגד שר התחבורה.‏ בעתירה נטען כי אין זה ברור כלל שהייתה הצדקהעניינית להקמת ועדת לנגנטל,‏ לאור הנתונים מאותה עת,‏ שהצביעו עלשימוש תדיר ורחב היקף של האוכלוסייה החרדית בתחבורה ציבורית ללאכל הפרדה בין נשים לגברים.‏ עוד נטען כי בקרב חברי ועדת לנגנטל לאנכללו גורמים העשויים להיפגע מהסדרי ההפרדה באוטובוסים ולמעשה,‏נכללו בוועדה רק גורמים שלהם עניין בקידום הסדרים אלו.‏ העתירההצביעה גם על הבעייתיות הרבה שבמתן סמכויות אכיפה ל"מתנדבים"‏מקרב הציבורי החרדי,‏ לפעול לקידום הסדרי הפרדה באוטובוסים,‏ במיוחדכשמדובר בשירות ציבורי מובהק.‏ בהודעה מטעם שר התחבורה,‏ שהוגשהבמענה לעתירה,‏ התבקש ביהמ"ש לדחות את העתירה על הסף בשל העדרעילה להתערבותו בהסדר,‏ שהוצג כהסדר ‏"וולונטרי...המקובל על הציבורהמסוים של הנוסעים".‏ נטען כי ‏"אנשי הציבור החרדי,‏ באורח התנדבותי,‏פועלים לשכנוע ציבור המשתמשים לעשיית השימוש הנפרד"‏ . 2 ביהמ"שהעליון שוכנע,‏ ככל הנראה,‏ והדיון הראשון בעתירה,‏ שהתקיים כשנתייםלאחר הגשתה,‏ הסתיים בכך שהעותרת נאלצה למשוך את עתירתה,‏בהמלצת שופטי ההרכב,‏ מבלי שניתן אפילו צו על תנאי בפרשה ומבלישהתקיים דיון בעתירה לגופה . 3 בכך ניתן הכשר משפטי לאימוצן ויישומןשל המלצות אלה בתחבורה הציבורית.‏שחר של מציאות חדשהמכאן ההתפתחות הייתה מהירה.‏ בחסות ההכשר המוסדי והמשפטי,‏החלו חברות התחבורה הציבורית,‏ ובעיקר ‏"אגד",‏ להפעיל קווי מהדרין.‏הקווים נפתחו בתיאום עם עסקני מהדרין שהנפיקו עבור ‏"אגד"‏ כלליהתנהגות מחייבים בקווים אלה והפעילו לחץ על ציבור הנוסעים החרדילציית לכללים.‏ המנגנון היה אפקטיבי,‏ בין היתר,‏ משום ש"אגד"‏ פתחה אתהדלת האחורית לעליית נוסעות,‏ הכשירה במיוחד נהגים חרדים לקוויםאלו,‏ ונתנה,‏ בהיתר משרד התחבורה ובג"ץ,‏ חופש פעולה ל"מתנדבים"‏החרדים באכיפת ההסדר.‏ אם כן,‏ פתיחת הדלת האחורית,‏ סימון הקוכקו מהדרין,‏ מתן היתר לסדרנים מטעם עצמם לכפות הפרדה באוטובוסללא התערבות של הנהג ולעיתים אף בעידודו - נתנו כלים הכרחיים בידימצדדי ההפרדה לקידום מציאות חדשה של הפרדה,‏ בעשרות קווים שוניםשל תחבורה ציבורית.‏ על פניו נראה,‏ אפוא,‏ כי יותר משמשרד התחבורהו"אגד"‏ התאימו עצמם למציאות משתנה בתרבות הנסיעה של הציבורהחרדי,‏ נאלץ הציבור הזה,‏ או חלק ממנו,‏ להתאים עצמו לשינויים בתנאיהנסיעה שנכפו עליו.‏ביהמ"ש העליון,‏ שנדרש בפעם השנייה לסוגית ההפרדה בבג"ץ רגן,‏ כשללטעמי לראות את ההקשר המורכב הזה,‏ שכחלק ממנו התפתחה ההפרדהבאוטובוסים ומכאן הבעייתיות הרבה במסקנתו הסופית,‏ שבמרכזההניסיון להחליף את המציאות הקיימת של הפרדה כופה בחזון של ‏"הפרדהוולונטרית".‏בימים אלה נדרש שר התחבורה להעריך מחדש את המדיניות הקיימתבעניין ההפרדה באוטובוסים.‏ בית המשפט העליון קבע בעניין רגן כימדיניות הדלת האחורית תעמוד על כנה שנה ולאחריה תיבחן מחדש.‏דומה,‏ שהסיפור המורכב בנוגע להתפתחותה של ההפרדה באוטובוסים -זה שלא סופר במלואו בפסה"ד האחרון - מחייב,‏ לכל הפחות,‏ להורות עלסגירתה של הדלת האחורית ומייד.‏* מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.‏רשימה זו מתבססת על מחקר מקיף בנושא ההפרדה באוטובוסים:‏ נויה רימלט,‏ ‏"המשפטכסוכן של רב תרבותיות:‏ על אוטופיה ומציאות בפרשת ההפרדה באוטובוסים"‏ ‏)צפוילהתפרסם במשפטים מב)‏‎3‎‏(‏ 2012(.1. בג"ץ 746/07 רגן נ'‏ משרד התחבורה,‏ פדאור 11)2( 849, ‏)להלן:‏ עניין רגן(.‏‏הודעה 2 מטעם פרקליטות המדינה מיום 2.5.1999.3 בג"ץ 5079/97 שדולת הנשים נ'‏ שר התחבורה ‏)לא פורסם,‏ 5.5.1999(.בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 49 2012

פקידי האוצרשוכחים כיהכספים שבידיהם,‏אלו שהםמחשיבים כקניינם,‏הם הכספים שליושלך,‏ כספי מיסיםששילמנו בעבורעמל כפינו:‏ מסהכנסה,‏ מע"מ,‏ מסבריאות,‏ מיסיםישירים ועקיפיםהמרוקנים כמעטשני שלישיםמנכסינונתיני הגביר ממשרד האוצרביקשו שאכתוב על פסה"ד של בג"ץ בענייןחוק האזרחות.‏ לפני מספר שבועות חזרתיממיאנמר,‏ היא בורמה,‏ הנתונה במשטר שלדיקטטורה צבאית.‏ ביקרתי,‏ בין היתר,‏ לידבית כלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י,‏מנהיגת האופוזיציה הנתונה זה שנים במאסרבית,‏ ועלתה במוחי מחשבה אפיקורסית - על המשמעות שלהיותנו אזרחים במדינה דמוקרטית לכאורה.‏לאחר התאקלמות מחודשת וקצרה למערכת היחסים שביןהשלטון במדינתנו לאזרחי המדינה,‏ הגעתי למסקנה מעציבה,‏שמילות ההמנון הלאומי ‏"להיות עם חופשי בארצנו"‏ אולימביעות חופש משלטון זר אך,‏ למעשה,‏ אנו האזרחים החלפנואת הגביר,‏ שתחת מגפיו חיו אבותינו בגולה,‏ בגביר פקידותיתוצרת הארץ,‏ עריץ יותר ושרירותי לא פחות.‏מחשבות נוגות על ערך הדמוקרטיה ומשל עצבני על האופן שבו מנוהליםתקציבים במדינה בארץ הדימיוןאיפה הכסף?‏אחרי שהמחאה החברתית קפאה והתנדפה ברוח החורףהקרה,‏ אתה יושב לדיון מול פקידי האוצר,‏ ונדהם.‏ חבורתכלכלנים צעירים,‏ דעתניים וכוחניים,‏ העושים תקופתהכשרה והרצה טרם קבלת משרות שמנות אצל האוליגרכיההישראלית,‏ זו שרכשה מקודמיהם של אותם פקידים את נכסיהמדינה בנזיד עדשים,‏ ואף לקחה לשם כך הלוואות מקרנותהפנסיה שלנו - מתייחסת אליך כאל נתין חסר זכויות,‏ חגבהמטריד את מנוחתה.‏פקידי האוצר שוכחים כי הכספים שבידיהם,‏ אלו שהםמחשיבים כקניינם,‏ הם הכספים שלי ושלך,‏ כספי מיסיםששילמנו בעבור עמל כפינו:‏ מס הכנסה,‏ מע"מ,‏ מס בריאות,‏מיסים ישירים ועקיפים המרוקנים כמעט שני שלישים מנכסינו.‏אנחנו והם כאילו שותפים,‏ אבל בשותפות הזו אנחנו דואגיםלהכנסות,‏ והם בלבד מחליטים אם וכמה שירותים נקבלבתמורה,‏ ואפילו לשרים ולחה"כ,‏ שכאילו בחרנו לייצג אותנו,‏אין השפעה עליהם.‏והדרש?‏מספרים לנו שתקציב המדינה הוא כמו תקציב משפחתי,‏אבל במשפחה הזו בני המשפחה עובדים קשה ואת שכרםנותנים לגביר,‏ המחלק שלמונים למי שהוא חפץ ביקרו.‏הנתינה שלו היא תמיד לפנים משורת הדין,‏ ואתה,‏ האזרח,‏צריך לנשק את היד המעניקה להודות למזלך ולשתוק.‏לא מאמינים?‏ אז הנה סיפור דמיוני,‏ שהקשר בינו למציאותאינו מיקרי בהחלט.‏במדינה הדמיונית ‏"רוריטניה"‏ ‏)זו מהקורס למשפטבינלאומי(‏ חוקק הפרלמנט חוק המחייב את הממשלהלשלם לרשויות המקומיות אחוז מסוים מתקבולים שהיאמקבלת מעסקאות שהיא עושה בקרקעות המדינה,‏ וזאתכדי שלרשויות יהיו אמצעים כספיים לעבודות פיתוח באותןקרקעות לטובת תושביהן,‏ שהם,‏ לגמרי לא במקרה,‏ אזרחירוריטניה.‏פקידי משרד האוצר ברוריטניה בזים לפוליטיקאים,‏ובמיוחד לראשי הרשויות נבחרי הציבור הנחשבים בעיניהםלמושחתים ו/או לחסרי יכולת.‏ לכן הם אינם מעבירים להםאת הכספים המגיעים להם עפ"י חוק,‏ ואפילו מסתירים מהםמידע על העסקאות המזכות.‏כשהרשויות המקומיות ברוריטניה נקלעות למצוקהכספית,‏ עולים ראשיהן לבירה לחלות את פני פקידי האוצר,‏ולאחר תחינות ובקשות נעתרים הפקידים וזורקים להם עצם,‏ועוד מתנים איתם תנאים משפילים כתנאי לקבלתה.‏יום אחד,‏ שוכרים ראשי הרשויות שירותים של עורכי דיןורואי חשבון ומגישים נגד ממשלת רוריטניה תביעה לתשלוםהכספים המגיעים להם.‏ אחרי עשר שנות דיונים פוסקביהמ"ש המחוזי ברוריטניה שעל הממשלה לשלם לרשויותהמקומיות כשני מיליארד שקל רוריטני חדש.‏פקידי האוצר מסרבים לקבל עליהם את הדין,‏ שכן אםישלמו לרשויות את הכספים המגיעים להן כדין,‏ תיפסקנההזחילות והתחינות של ראשיהן,‏ שהיו מקור כוחם עד כה.‏לכן,‏ הם מערערים על פסה"ד בפני ביהמ"ש העליון ומקבליםגם עיכוב ביצוע של פסה"ד בנימוק שהרשויות המורעבותיאכלו את הכספים ולא יוכלו חס וחלילה להשיבם,‏ אם יתקבלהערעור.‏וכך נמשך המצב שבו עיני הרשויות כלות,‏ אך ביהמ"ששל רוריטניה עסוק בענייני חוק האזרחות ואין לו פנאי לדוןבמצוקת הרשויות.‏באחד הדיונים,‏ במסגרת הליכי הערעור,‏ לא משל אחדמראשי הרשויות ברוחו והביע זעמו על עריצות הפקידים.‏בתגובה אמר לו פקיד האוצר:‏ ‏"איך לא תבוש!‏ אתה שוכחשאני נתתי לך כספים כדי לבנות בעירך את פרויקטהמטרונית?!"‏קם הילד הקטן מהסיפור על בגדי המלך החדשים ושאלאת הגביר מהאוצר:‏ ‏"את הכספים של אבא שלך נתת לראשהעיר?!‏ או את כספי האזרחים,‏ משלמי המיסים לאוצרהמדינה?!‏ האם לאזרחים לא מגיע,‏ בזכות ולא בחסד,‏ כספיםלהבטחת שירותי תחבורה ציבורית מודרנית?!"‏ובחזרה למציאות חיינו העגומה.‏ אם זו דמוקרטיה,‏כשפקיד ממונה שולט על חיינו ועושה בכספינו כעולה עלרוחו,‏ כשהוא מחזיק בידיו את כספי המיסים שלנו כאילוהיו קניינו הפרטי,‏ וכשרוצה הוא מחלק לנו כספי חלוקהכאילו היו נדבות לעניים,‏ איזו משמעות יש לעובדה שפעםבכמה שנים מתרחש במקומותינו משחק דמוקרטי שלכאילו?!‏אם זו האזרחות אליה נושאים את עיניהם העותריםלבג"ץ,‏ ההפסד בסופו של דבר אינו גדול....‏FINAL OFFERעו"ד עפראטיאס50בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

˙Ú„†˙ÂÂÁ˙ÂȇÂÙ¯†˙ÂίډÂwww.medexpert.co.ilҘȄÓÂÈ„¯˜Cardiomedixχ¯˘È·†‰ÏÈ·ÂÓ‰†≠†Ò˜È„ÓÂÈ„¯˜†˙¯·Á¨ËÙ˘Ó†ÈίˆÏ†ÌÈȇÂÙ¯†ÌÈ˙Â¯È˘†Ô˙Ó·∫ÔÈ„†ÈίÂÚφ˙˜ÙÒÓ˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁÈίˆÏ† ˙ÂȇÂÙ¯† ˙Ú„† ˙ÂÂÁ† Ô˙Ó·† ÌÈÁÓ˙Ó† Âapple‡„¯˘Ó†¨‰ÒappleΉ†ÒÓÓ†¯ÂËÙ†¨ÈÓ‡φÁÂËÈ·†¨ËÙ˘Ó≠È˙·≠†‰¯Â·Á˙‰†„¯˘Ó†¨‰ÈÒappleÙ†˙Âapple¯˜†¨ÌÈÁÂËÈ·†¨ÔÂÁË·‰Æ˙ÂÒÙ¯ËÂه†˙‡Âˆ†¨ÌÈί„·†˙ÂÁÈ˷φȇÂÙ¯‰†ÊίӉ˙ÂappleÏ˘¯·†˙ÂÚÈ·˙†Í¯ÂˆÏ†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ†˙appleΉÌȇÙ¯‰†È¯Èη†È¢Ú†Æ‰‡ÂÙ¯‰†ÈÓÂÁ˙†Ï熨˙ȇÂÙ¯ÆËÙ˘Ó‰† ˙È··† ‰„ÈÓÚ† ˙ÏÂÎȆ ÈÏÚ·† ¨ı¯‡·Æ‰„·چ¯˘ÂΆԄ·Â‡Â†˙ÂÈÂÎapple†ÌÂÁ˙·†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁÌÈÏÂÓ‚˙†ÌÈȈÈÙφÌ˙Á†‡Ù¯†È¢Ú†˙‡Îʆ˙˜È„·˙‡ȯ·‰†˙¯‰ˆ‰†·˜Ú†Â¯˘Â‡†‡Ï˘†ÁÂËÈ·‰†˙¯·ÁÓÆÁÂËȷφ Â˙Ï·˜·† ȇÂÙ¯‰† ·ˆÓ† ÁË·Ӊ† Ï˘˙ίډ¢†ÏÏÂΆ¨˜È˙·†‰ÈÂÙˆ‰†˙ÂÎapple‰†‰·Â‚†˙ίډ˙ÂÏڷ†˙ÒÙ„ÂÓ†¨‰Î¯ک†ÌÈί„†˙Âapple‡˙·†¢ÌÈappleÂÎÈÒÆ®‰ÎÂÓapple£££££∫Ìȇ·‰†ÌÈÓÂÁ˙·†ÌÈÏÏÂΆ˙Âapple¯˙Ù¨˘Ú¯Ï† ˙ÂÙÈ˘Á† ¨Úˆ˜Ó† ˙ÂÏÁÓ† ¨‰„·چ ˙Âapple‡˙¨ÌȘÈÒÚÓ†˙ÂappleÏ˘¯†¨‰appleȯ˜Ï†˜ÈÊÓ†˜·‡Ï†¨ÌȯÓÂÁÏÈίˆ†¨˙¯Î˙˘‰Â†‰„·چ¯˘ÂΆԄ·‡†¨‰„·ڷ†˙ÂÁÈ˷ƘÊapple†È·È˘Á˙†ÌÂ˜È˘†˙ÂÈÂÏÚÂÌÈappleÓapple†Ì‰ÈÏÚ†¨ÌȇÙ¯†Ï˘†·¯†¯ÙÒӆҘȄÓÂÈ„¯˜ÏÔÂÈÒapple†ÈÏÚ·†Ìappleȉ˘†¨ı¯‡·†ÌÈÁÓÂÓ‰†ÌȇÙ¯‰†·ËÈÓÆÈ˙˜ÂÒÚ˙≠ȇÂÙ¯‰†ÌÂÁ˙·†·¯˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ££±≠∏∞∞≠μμμ≠ππμ†∫ßÏË·†ÌÎ˙¢¯Ï†„ÂÓÚφÁÓ˘apple∞≥≠∂∞π∑∂∑∂†∫Ò˜Ù†¨∞≥≠∂∞π∑μ∑μ†∫ÔÂÙψÆ∂¥∑≥≥†„˜ÈÓ†¨‡¢˙†¨∏†ÍÏÓ‰†Ï‡˘†ß„˘†¨ËÙ˘Ó‰†˙ÂÓ‡†˙È·

עו"ד?‏שופט?‏פרקליט?‏סימן שאתה ב"מבטחים החדשה"!‏הסכמים מיוחדים לעו"ד,‏ שופטים ופרקליטים במנורה מבטחים פנסיה.‏הידעת?‏במבטחים החדשה תוכללבחור מבין ארבעה מסלוליהטבות ייחודיים לצרכיך!‏מנורה מבטחיםמומחים שאפשר לסמוך עליהםמבטחים החדשה,‏ קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל עם נתח שוק של 37%:כ-‏ 830,000 מבוטחים כ-‏ 20,000 חברות ועסקים הון צבור של כ-‏ 37 מיליארד ₪9 סניפי שירות ברחבי הארץ אתר אינטרנט מתקדם מרכז קשרי לקוחותקו ייחודי לעו"ד:‏ www.menoramivt.co.il shivuk@newmivt.co.il 03-7552406* האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני.‏ * האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.‏