11.07.2015 Views

להורדה- "העיתון שלנו"- גליון מספר 5 - המרכז הרפואי וולפסון

להורדה- "העיתון שלנו"- גליון מספר 5 - המרכז הרפואי וולפסון

להורדה- "העיתון שלנו"- גליון מספר 5 - המרכז הרפואי וולפסון

SHOW MORE
SHOW LESS
  • No tags were found...

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

הסיעוד בשטחאחיות למחקרהמדור מוקדש הפעם למחקרים ופרויקטים בתחום הסיעוד- עשייה שהאחיות בוולפסון מובילות במשך כל השנה,‏המגיעה לשיאה ביום המחקר בסיעוד.‏ הנהלת הסיעודמברכת ומוקירה את כל העושים במלאכה!‏מאת שושי פרידמןמחקרים ופרויקטיםבסיעוד מהווים עשייהחשובה למערכת הבריאותבכלל ולסיעוד בוולפסון בפרט.‏העמקת ידע קליני בתחום מוגדרמביאה להשפעת הסיעוד על מדיניותהטיפול ועל סטנדרטים מקצועיים.‏ השנה,‏ כמובארבע השנים הקודמות,‏ הגיעה העשייה הזאתלשיאה ביום העיון המוקדש למחקר בסיעוד - יום שהפךזה מכבר לאירוע מרגש עבור האחיות בוולפסון.‏ התוכניתכללה שמונה עבודות נבחרות שהוצגו על ידי לאה הררי,‏רוזה מורדכייב,‏ כרמית נדף,‏ מרינה פנחסוב,‏ דניאל שפר,‏סימה דוידיאן,‏ אילונה ברנץ ובלה ישראלוב,‏ אורה ששוןואסתי אהרוני.‏ שלוש מהעבודות נבחרו למצטיינות וזכובפרסים כספיים באדיבות עמותת ידידי בית החולים.‏על דימוי עצמי,‏ גיוס ונשירהבמקום הראשון זכתה עבודתה של סימה דוידיאן,‏ מרכזתתחום בהנהלת הסיעוד:‏ ‏"תפיסת דימוי עצמי מקצועי שלהמדריך הקליני - ההסבר לקשיים בגיוס ונשירה מוגברתמהתפקיד".‏המדריכה הקלינית הינה אחות מיומנת,‏ העוסקת בהקנייתידע קליני ומיומנויות לסטודנטים לסיעוד.‏ היא מהווה חולייהחשובה בתהליך החִברות ‏)סוציאליזציה(‏ של הסטודנטלמקצוע.‏ הביקוש לשדות קליניים,‏ המנוהלים על ידימדריכים קליניים מקצועיים,‏ רק הולך ועולה.‏ עם זאת קייםקושי בגיוס אחיות המעוניינות בתפקיד,‏ ואחוזי הנשירהמהתפקיד גבוהים.‏ היות שהספרות מצביעה על קשר הדוקבין דימוי עצמי מקצועי של בעל התפקיד לבין הישארותבתפקיד ויכולת גיוס מועמדים חדשים,‏ הוחלט לבדוק אתנושא הדימוי העצמי-המקצועי.‏במחקר השתתפו 47 מדריכים קליניים ממחלקות שונותבבית החולים,‏ ומתוצאותיו עולה בבירור כי קיימת נשירהמשמעותית מהתפקיד:‏ על כל מדריכה המגויסת לתפקידנושרת אחת.‏ המחקר מצא כי הסיבות ליחס גיוס-נשירהכה גבוה הינן,‏ בין היתר,‏ אי שביעות רצון מהתגמול הכספי,‏קושי במילוי התפקיד בשל קונפליקטים בין-תפקידייםעם חברי צוות אחרים,‏ וכן חסך בהכרה,‏ הוקרה ותמיכהמהנהלת בית החולים.‏עבודה זו מהווה חלק מפרויקט שמטרתו העצמת המדריךהקליני,‏ שנערך ביוזמת סימה דוידיאן ביחד עם הנהלתהסיעוד.‏ תוצאות המחקר קידמו מאבק מקצועי ארצי עלתגמול הולם למדריכות הקליניות,‏ והן משמשות כבסיסלתכנון התערבויות,‏ המתבצעות בימים אלה ברמת הנהלתהסיעוד,‏ שמטרתן שימור וגיוס מדריכים קליניים.‏סדציה בילדים:‏ איך לשפרבמקום השני זכתה עבודתן של אלונה ברנץ,‏ אחותאחראית,‏ ובלה ישראילוב,‏ מדריכה קלינית במלר"ד ילדים:‏‏"סדציה במלר"ד ילדים".‏העלייה במודעות הסיעודית לנושא כאב היוותה רציונלובסיס מקצועי למחקר זה.‏ סדציה הינה טכניקת טשטוש,‏המאפשרות טיפול בילדים תוך הפחתת כאב והשגתשיתוף פעולה ללא הרדמה מלאה,‏ באמצעות מתן תרופותשונות.‏ במרבית המקרים,‏ כאשר מבוצעת סדציה במלר"דילדים היא נעשית ביוזמת האחיות.‏ אחיות במלר"ד זיהושהרופאים נוטים לצמצם שימוש בסדציה משיקולים שוניםכגון עיכוב בביצוע הפרוצדורה הטיפולית או האבחונית,‏הארכת זמן השהות במיון,‏ צורך בצום וחשש מסיבוכים.‏ילדים הפונים למלר"ד חווים פעולות רפואיות פולשניותהמלוות לעתים בכאב ובפחד.‏ אלה מובילים להתנגדותולאי שיתוף פעולה של הילד בעת הטיפול,‏ ולעתים אףלטראומות פסיכולוגיות וגופניות ארוכות טווח.‏ המחקר,‏שהתבסס על נתונים שנאספו מאוגוסט 2007 ועד ספטמבר2008, בדק את סוג הסדציות הניתנות ואת יעילותן.‏ נמצאכי יש צורך בשינוי מדיניות הסדציה במטרה לשפר אתתגובת הילד בזמן ביצוע הפרוצדורות השונות.‏בעקבות תוצאות המחקר חל שינוי משמעותי בעשייה:‏רופאים יצאו להכשרה ייעודית בסדציות בילדים,‏ הורחבהשימוש בגז צחוק ונשקלות חלופות סדציה ואלחושנוספות.‏ התערבותן של האחיות הביאה להשפעה שלהסיעוד על מדיניות הטיפול ועל סטנדרטים מקצועייםבתחום הטיפול בכאב במלר"ד ילדים.‏אחות סוכרת כסוכנת שינויבמקום השלישי זכתה עבודתן של אסתי אהרוני ואורהששון ‏"פרויקט אחיות נאמנות נושא סוכרת באשפוז".‏מתוך הבנת חשיבות הנושא התגייסה הנהלת הסיעודיחד עם ד"ר וינשטיין וצוות מרפאת סוכרת,‏ להטמיע אתפרוטוקול טס"א ‏(תוכנית לטיפול ואיזון סוכרת באשפוז).‏לצורך כך נבחר מודל להכנסת שינוי בעשייה,‏ המבוססעל אחיות נאמנות נושא סוכרת.‏ לאחות יש יתרונות רביםהמאפשרים לה להיות סוכנת שינוי בעשייה,‏ כגון הימצאותבמרכז תהליכים טיפוליים בין רופא ומטופל.‏ תוצאותהפרויקט נמדדו במספר דרכים כגון ירידה בממוצע רמותהסוכר שנמדדו על ידי גלוקומטר מוסדי,‏ טופס בקרה סיעודיעל רשומות שבעזרתו נדגמות רשומות המטופלים,‏ ועוד.‏בכל הפרמטרים הוכחה הצלחת ההטמעה של הפרוטוקול.‏סימה דוידיאןאסתי אהרוניאורה ששוןאלונה ברנץבלה ישראילוב15

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!