×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
מ ג מ ו ת א ס ט ר ט ג י ו ת ל י ש ר א ל<br />
בשנת 2009 ישראל נדרשת להתמודד עם קשת רחבה של איומים ביטחוניים בעוצמות שונות, אשר המרכזי שבהם הוא האיום<br />
הגרעיני המתפתח באיראן. על ישראל להשקיע בפיתוח תשתיות ובתיקון חברתי, בעודה מנווטת את דרכה בזירה בינלאומית<br />
רב-משברית, המגלמת שינויים במאזן הכוחות העולמי והמושפעת מן המשבר הכלכלי החריף.<br />
תהליכים אלה יקרינו, קרוב לוודאי, על המדיניות של בת בריתה הגדולה של ישראל. משמעויות השינויים שמובילה ארצות-<br />
הברית בעידן אובמה והשלכותיו צפויות להתברר בשנה הקרובה, אך תהיה להם השפעה ניכרת על שורה של סוגיות ליבה של<br />
החוסן והביטחון הלאומי של ישראל. על כן, תצטרך ישראל להקדיש תשומת לב רבה לתיאום מדיניות עם הממשל החדש.<br />
ישראל נדרשת גם לתת מענה לשחיקה המתמשכת במעמדה המדיני ולערעור על הלגיטימיות של עצם קיומה, גם על-ידי<br />
העמקת יחסיה האסטרטגיים עם הקהילה האירו-אטלנטית וגם על-ידי הידוק הקשר והשותפות עם העם היהודי והפזורה<br />
הישראלית בעולם.<br />
המדיניות הכלכלית של ישראל בעשור האחרון תרמה תרומה מובהקת לצמצום חשיפתה היחסית למשבר הכלכלי הגלובאלי.<br />
הדבר מעיד על יכולתה של ישראל להתמודד עם כוחות ועם תהליכים עולמיים ולשמר את חוסנה הלאומי באמצעות מדינאות<br />
מושכלת, שבבסיסה ראייה מציאותית, הבנה עמוקה של תהליכים מורכבים ונכונות קברניטים לקבוע סדרי עדיפות הכרחיים<br />
מנקודת מבט לאומית אסטרטגית. גישה זו צריכה להנחות את האסטרטגיה הלאומית בשורה ארוכה של אתגרי מדיניות מיידיים<br />
– פנימיים וחיצוניים. תנאי הכרחי להצלחת הקברניטים במשימות הרות הגורל העומדות בפניהם הוא שידוד מערכות השלטון<br />
והגברת כושר המשילות.<br />
.1<br />
ראשית כהונתו של הנשיא אובמה טומנת בחובה, שינויים במדיניות ארה"ב בשורה של סוגיות מפתח הנוגעות לביטחונה הלאומי של<br />
ישראל, במיוחד בנוגע לאיום הגרעיני האיראני, לתהליך המדיני האזורי ולמערכת יחסי החוץ של ישראל עם שחקני המפתח האחרים<br />
בזירה הגלובאלית. ממשל אובמה יפנה תשומת לב רבה לחיזוק מעמדו במזרח-התיכון ויקצה למטרה זו משאבים ניכרים. זאת, על מנת להתמודד עם האתגרים הצבאיים<br />
.(engagement)<br />
.2<br />
השחיקה<br />
והדיפלומטיים באזור המשפיעים באופן ישיר על האינטרסים של ארצות-הברית ותוך יצירת רף ציפיות גבוה והעדפה ברורה לאסטרטגיית ההידברות<br />
בעוצמתה הגלובאלית תשפיע אף היא על התמודדות ארצות-הברית עם אתגרי האזור, תוך הגברת מעורבותה הצבאית באפגניסטאן, סיום נוכחותה בעיראק והניסיון לנטרל את<br />
חתרנותה האזורית של איראן ואת התגרענותה. שינויי המגמות יקרינו ככל הנראה על עמדתו של ממשל אובמה בסוגיה הישראלית-פלסטינית, ונראה כי סוגיה זו תתפוס מקום מרכזי<br />
יותר מבעבר ביחסי ארצות-הברית-ישראל. סוגיה זאת דומיננטית ביחסי אירופה-ישראל כבר היום, ואולי דומיננטית יתר על המידה. נראה שישראל תצטרך להשקיע את מרב<br />
המאמצים לתיאום עמדות וציפיות בין וושינגטון לירושלים.<br />
לא ניתן להפריז במרכזיות האיום הגרעיני המתפתח באיראן ובדחיפותו.<br />
–<br />
איראן, החותרת להגמוניה אזורית, מציבה איום משולב: נוסף על הפיתוח<br />
הגרעיני, היא מפעילה טרור ותומכת בו באופן ישיר ובאמצעות ארגונים שליחים ומערערת על יציבות המשטרים הערביים באזור. מאמציה לפיתוח הגרעין מאיימים על יציבות המזרח<br />
התיכון ועל יציבות המשטר הבינלאומי למניעת תפוצת נשק גרעיני. אמנם, ממשלות המערב מתנגדות לפיתוח גרעיני צבאי באיראן, אבל בראייה ישראלית מאמצי הקהילה הבינלאומית<br />
עדיין אינם מספקים, היות שטרם הושג השינוי הנדרש. קיים חשש שלא ניתן יהיה להרתיע איראן גרעינית וכי ביום מן הימים היא תעשה שימוש בפועל בנשק הגרעיני, אם זה יהיה<br />
ברשותה. הויכוח בנושא זה מתמקד, למעשה, בשאלת ההסתברות להרתעת איראן מהי רמה ההסתברות המינימאלית שנחשבת קריטית מבחינת הקהילה הבינלאומית כדי להשלים<br />
עם איראן גרעינית מהו הסף שיביא את הקהילה הבינלאומית לעשות כל מעשה נדרש כדי למנוע הצטיידות איראנית בנשק גרעיני<br />
3.ממשל אובמה מוביל תפנית חדה בהתייחסות לתכנית הגרעינית האיראנית, גם אם תוך שלילה מוחלטת של הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני. נראה כי<br />
למעשה, הקהילה הבינלאומית בהובלת ממשל אובמה, משלימה עם התכנית הגרעינית האיראנית לצרכי שלום, בכפוף לציות מוחלט של איראן להתחייבויותיה בתחום התפוצה בעתיד,<br />
כולל להסכמה למשטר פיקוח חודרני והדוק ולשקיפות איראנית מוחלטת. חוסר האמון ביחס לכוונותיהם של האיראנים, שבא לידי ביטוי בהחלטות מועצת הביטחון, הונח בצד, לעת עתה<br />
לפחות. אף אם המשטר בטהראן לא יעשה שימוש התקפי בגרעין, הוא יערער את היציבות האזורית והעולמית ויאיץ מרוץ חימוש גרעיני, ובכך יגביר את סכנת הזליגה של יכולת<br />
גרעינית לידי ארגוני טרור. המשך התפתחות האיום האיראני מחד, והיעדר תוצאות חיוביות בטיפול הקהילה הבינלאומית בבעיה מאידך, מחייבים את ישראל לתור אחר דרכים<br />
יצירתיות אחרות לנטרול האיום ולהתאמץ לרתום את הקהילה הבינלאומית למדיניות סיכול אפקטיבית ומתואמת. בה בעת, מהלכיה של איראן יוצרים הזדמנות לשיתוף<br />
3