×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ההתמודדות עם ערים מעורבות<br />
ההיקף של עירוב אוכלוסייה יהודית וערבית בערים בישראל מצריך התייחסות תכנונית ממשלתית חדשה.<br />
סקירת נתונים שהוצגה בכנס הרצליה מעלה כי 2.2 מליון איש בישראל, כשליש מאזרחי המדינה, חיים במרחבים<br />
מעורבים, מהם 1.33 מליון יהודים ו- ערבים. המושג "ערים מעורבות" מתייחס לערים בהן חי מיעוט<br />
ערבי משמעותי לצד רוב יהודי. כיום מוגדרות בישראל שבע ערים מעורבות: עכו, חיפה, תל-אביב-יפו, רמלה, לוד,<br />
מעלות-תרשיחא ונצרת עילית. בחלק מן הערים מדובר באוכלוסיה ערבית ילידת העיר, ויש שמדובר בהגירה<br />
פנימית בדרך-כלל על רקע של מצוקת דיור, ויצירת עיר מעורבת חדשה כנצרת עילית. בנוסף לערים המעורבות,<br />
קיימים עוד ישובים רבים הנמצאים בסמיכות גיאוגרפית הדוקה והיוצרים עירוב במידה רבה יותר מהמקובל<br />
לחשוב. הפערים הסוציו-אקונומיים החריפים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל, נוסף על<br />
משקעי הסכסוך היהודי-ערבי, הם קרקע פורה למתחים ולרגשות שליליים.<br />
885,000<br />
סדרי גודל כאלה של חיים מעורבים מחייבים תשומת לב רבה יותר. נטען כי הגישה הישראלית המסורתית מנסה<br />
לשמור על בידול ועל ניתוק האוכלוסייה היהודית מהאוכלוסייה הערבית, תוך הקצאת משאבים למגזר הערבי כדי<br />
לאפשר לו התפתחות באופן שוויוני. הוסבר כי גישה זאת נתקלת בחוסר אמון בקרב האוכלוסייה הערבית הרואה<br />
בה אפליה וגזענות. עיון מעמיק בסוגית הערים המעורבות ובתופעות הנלוות לה מעיד על עוצמת הרגשות<br />
המבעבעים בסיר הלחץ החברתי באזורים אלה. הגירה ערבית מזה והגירה יהודית-תורנית מזה, בצירוף להגירה<br />
יהודית חילונית שלילית בכמה מן המקומות, לצד התבטאויות פומביות מעוררות תסיסה, הגבירו את המתחים<br />
בשנה האחרונה וגרמו להתפרצויות אלימות, כמו בעכו למשל. פערים ומתחים אלה דורשים את התייחסות<br />
הממשלה, ונדרש שינוי במדיניות הקצאת המשאבים כדי להפחית את עוצמת המתחים ולהביא לתיקון חברתי.<br />
בנוסף לערים המעורבות, קיימים עוד ישובים רבים<br />
הנמצאים בסמיכות גיאוגרפית הדוקה והיוצרים<br />
עירוב במידה רבה יותר מהמקובל לחשוב. הפערים<br />
הסוציו-אקונומיים החריפים בין האוכלוסייה היהודית<br />
לאוכלוסייה הערבית בישראל, נוסף על משקעי<br />
הסכסוך היהודי-ערבי, הם קרקע פורה למתחים<br />
ולרגשות שליליים.<br />
א.<br />
ב.<br />
ג.<br />
ד.<br />
ההמלצות המעשיות מתרכזות בחמישה תחומים:<br />
שלטון ומינהל: פיתוח תפיסה ניהולית חדשה של אזור מעורב; קידום נגישות שוויונית לשירותים<br />
ולמשאבים; קידום ייצוג הולם במערכות המינהל ובפוליטיקה;<br />
התחום הציבורי: דיון בהיבטיו הציבוריים של אזור מעורב אף מבחינה תרבותית ולשונית;<br />
חינוך: תפקידה של מערכת החינוך באזור מעורב; חינוך דו-לשוני;<br />
המרחב התודעתי: הטמעת ערכי שוויון, שותפות ושכנות; זהות אזורית יהודית-ערבית; מנופים<br />
לשיתוף פעולה יהודי-ערבי מבוססי שוויון.<br />
השיח הציבורי ואף השיח האקדמי בסוגיה זאת רוויי מתחים ומבוססים על השקפות עולם. ואולם, אין באלה<br />
כדי לדחות את הנתונים, את המגמות המובילות ואת הביטויים המעשיים, המחייבים נקיטת פעולה אחרת<br />
ברמה הממלכתית.<br />
מלמעלה למטה: פרופ' אמנון רובינשטיין, הבינתחומי הרצליה;<br />
לשעבר שר החינוך | פרופ' עליזה שנהר, נשיאת מכללת עמק יזרעאל<br />
| אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל משותף, קרן אברהם | תמונת פאנל:<br />
פרופ' אמנון רובינשטיין | שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת-עילית<br />
כמאל אגברייה, יו"ר ועד שכונת עג'מי - גבעת עלייה ביפו<br />
פרופ' ראסם ח'מאיסי, החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה,<br />
אוניברסיטת חיפה | אמנון בארי-סוליציאנו<br />
|<br />
|<br />
38
Change language