מימין לשמאל: פרופ' עוזי ארד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה; יו"ר כנס הרצליה | מר ישראל מקוב, יו"ר הוועד המנהל, המכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה | פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה מימין לשמאל: פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה | סר רונלד כהן, יו"ר פורטלנד קפיטל ופורטלנד טרסט | חוסה מריה אזנר, לשעבר ראש ממשלת ספרד | פרופ' אלכס מינץ, דיקן בית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה 2 2
מ ג מ ו ת א ס ט ר ט ג י ו ת ל י ש ר א ל בשנת 2009 ישראל נדרשת להתמודד עם קשת רחבה של איומים ביטחוניים בעוצמות שונות, אשר המרכזי שבהם הוא האיום הגרעיני המתפתח באיראן. על ישראל להשקיע בפיתוח תשתיות ובתיקון חברתי, בעודה מנווטת את דרכה בזירה בינלאומית רב-משברית, המגלמת שינויים במאזן הכוחות העולמי והמושפעת מן המשבר הכלכלי החריף. תהליכים אלה יקרינו, קרוב לוודאי, על המדיניות של בת בריתה הגדולה של ישראל. משמעויות השינויים שמובילה ארצות- הברית בעידן אובמה והשלכותיו צפויות להתברר בשנה הקרובה, אך תהיה להם השפעה ניכרת על שורה של סוגיות ליבה של החוסן והביטחון הלאומי של ישראל. על כן, תצטרך ישראל להקדיש תשומת לב רבה לתיאום מדיניות עם הממשל החדש. ישראל נדרשת גם לתת מענה לשחיקה המתמשכת במעמדה המדיני ולערעור על הלגיטימיות של עצם קיומה, גם על-ידי העמקת יחסיה האסטרטגיים עם הקהילה האירו-אטלנטית וגם על-ידי הידוק הקשר והשותפות עם העם היהודי והפזורה הישראלית בעולם. המדיניות הכלכלית של ישראל בעשור האחרון תרמה תרומה מובהקת לצמצום חשיפתה היחסית למשבר הכלכלי הגלובאלי. הדבר מעיד על יכולתה של ישראל להתמודד עם כוחות ועם תהליכים עולמיים ולשמר את חוסנה הלאומי באמצעות מדינאות מושכלת, שבבסיסה ראייה מציאותית, הבנה עמוקה של תהליכים מורכבים ונכונות קברניטים לקבוע סדרי עדיפות הכרחיים מנקודת מבט לאומית אסטרטגית. גישה זו צריכה להנחות את האסטרטגיה הלאומית בשורה ארוכה של אתגרי מדיניות מיידיים – פנימיים וחיצוניים. תנאי הכרחי להצלחת הקברניטים במשימות הרות הגורל העומדות בפניהם הוא שידוד מערכות השלטון והגברת כושר המשילות. .1 ראשית כהונתו של הנשיא אובמה טומנת בחובה, שינויים במדיניות ארה"ב בשורה של סוגיות מפתח הנוגעות לביטחונה הלאומי של ישראל, במיוחד בנוגע לאיום הגרעיני האיראני, לתהליך המדיני האזורי ולמערכת יחסי החוץ של ישראל עם שחקני המפתח האחרים בזירה הגלובאלית. ממשל אובמה יפנה תשומת לב רבה לחיזוק מעמדו במזרח-התיכון ויקצה למטרה זו משאבים ניכרים. זאת, על מנת להתמודד עם האתגרים הצבאיים .(engagement) .2 השחיקה והדיפלומטיים באזור המשפיעים באופן ישיר על האינטרסים של ארצות-הברית ותוך יצירת רף ציפיות גבוה והעדפה ברורה לאסטרטגיית ההידברות בעוצמתה הגלובאלית תשפיע אף היא על התמודדות ארצות-הברית עם אתגרי האזור, תוך הגברת מעורבותה הצבאית באפגניסטאן, סיום נוכחותה בעיראק והניסיון לנטרל את חתרנותה האזורית של איראן ואת התגרענותה. שינויי המגמות יקרינו ככל הנראה על עמדתו של ממשל אובמה בסוגיה הישראלית-פלסטינית, ונראה כי סוגיה זו תתפוס מקום מרכזי יותר מבעבר ביחסי ארצות-הברית-ישראל. סוגיה זאת דומיננטית ביחסי אירופה-ישראל כבר היום, ואולי דומיננטית יתר על המידה. נראה שישראל תצטרך להשקיע את מרב המאמצים לתיאום עמדות וציפיות בין וושינגטון לירושלים. לא ניתן להפריז במרכזיות האיום הגרעיני המתפתח באיראן ובדחיפותו. – איראן, החותרת להגמוניה אזורית, מציבה איום משולב: נוסף על הפיתוח הגרעיני, היא מפעילה טרור ותומכת בו באופן ישיר ובאמצעות ארגונים שליחים ומערערת על יציבות המשטרים הערביים באזור. מאמציה לפיתוח הגרעין מאיימים על יציבות המזרח התיכון ועל יציבות המשטר הבינלאומי למניעת תפוצת נשק גרעיני. אמנם, ממשלות המערב מתנגדות לפיתוח גרעיני צבאי באיראן, אבל בראייה ישראלית מאמצי הקהילה הבינלאומית עדיין אינם מספקים, היות שטרם הושג השינוי הנדרש. קיים חשש שלא ניתן יהיה להרתיע איראן גרעינית וכי ביום מן הימים היא תעשה שימוש בפועל בנשק הגרעיני, אם זה יהיה ברשותה. הויכוח בנושא זה מתמקד, למעשה, בשאלת ההסתברות להרתעת איראן מהי רמה ההסתברות המינימאלית שנחשבת קריטית מבחינת הקהילה הבינלאומית כדי להשלים עם איראן גרעינית מהו הסף שיביא את הקהילה הבינלאומית לעשות כל מעשה נדרש כדי למנוע הצטיידות איראנית בנשק גרעיני 3.ממשל אובמה מוביל תפנית חדה בהתייחסות לתכנית הגרעינית האיראנית, גם אם תוך שלילה מוחלטת של הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני. נראה כי למעשה, הקהילה הבינלאומית בהובלת ממשל אובמה, משלימה עם התכנית הגרעינית האיראנית לצרכי שלום, בכפוף לציות מוחלט של איראן להתחייבויותיה בתחום התפוצה בעתיד, כולל להסכמה למשטר פיקוח חודרני והדוק ולשקיפות איראנית מוחלטת. חוסר האמון ביחס לכוונותיהם של האיראנים, שבא לידי ביטוי בהחלטות מועצת הביטחון, הונח בצד, לעת עתה לפחות. אף אם המשטר בטהראן לא יעשה שימוש התקפי בגרעין, הוא יערער את היציבות האזורית והעולמית ויאיץ מרוץ חימוש גרעיני, ובכך יגביר את סכנת הזליגה של יכולת גרעינית לידי ארגוני טרור. המשך התפתחות האיום האיראני מחד, והיעדר תוצאות חיוביות בטיפול הקהילה הבינלאומית בבעיה מאידך, מחייבים את ישראל לתור אחר דרכים יצירתיות אחרות לנטרול האיום ולהתאמץ לרתום את הקהילה הבינלאומית למדיניות סיכול אפקטיבית ומתואמת. בה בעת, מהלכיה של איראן יוצרים הזדמנות לשיתוף 3
Change language