×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א.<br />
ב.<br />
ג.<br />
ד.<br />
הממשלה בנובמבר 2005 נותרה על הנייר. ההכרזות הדרמטיות על קידום היעד הלאומי נותרו ריקות מתוכן ממשי.<br />
סדרה של בעיות ביישום ההחלטה האמורה, אשר ניתן לראותן ככשל מערכתי, פוליטי וציבורי חריף.<br />
בדיקה יסודית ומעמיקה שנערכה במיוחד לקראת כנס הרצליה התשיעי, חושפת<br />
התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב הוכנה במשך שמונה חודשים בידי חמישה צוותי עבודה. הצוותים גיבשו תוכנית לפיתוח משמעותי של אזור הדרום, מתוך כוונה לצמצם פערים חברתיים, לנצל<br />
את שטח המדינה באופן הטוב ביותר ולמצות ענפים כלכליים מובילים. פיתוח הנגב, בראיית המתכננים ובהמשך באישור הממשלה, הוגדר כיעד לאומי לא רק משום חשיבותו, אלא גם בגלל<br />
מורכבותו של האתגר הדורש יוזמה מתואמת, מתוכננת ומתמשכת המגובה על-ידי הגורמים הרשמיים והמגזר העסקי.<br />
הממשלה קבעה ארבעה יעדים כמותיים שיושגו במסגרת התוכנית לפיתוח הנגב בשנת 2015:<br />
הגדלת האוכלוסייה מ- 535,000 (נתוני סוף 2003) לערך ל- 900,000 בשנת 2015;<br />
העלאת מספר המועסקים בנגב מ- 164,000 ל- 300,000;<br />
צמצום הפער בהכנסה הממוצעת לנפש ב- 60% (מ- 10.7% ל- 4.2%);<br />
השוואת שיעור הסטודנטים מקרב תושבי הנגב באוכלוסייה היהודית בגילאי 29-20 לממוצע הארצי<br />
הבדואית<br />
,(15.6%)<br />
(מ- 2.2% ל- 5%).<br />
ובמיוחד העלאת שיעור הסטודנטים בגילאים אלה בקרב האוכלוסייה<br />
התוכנית מתרכזת בחמישה תחומים עיקריים: פיתוח כלכלי, חינוך, מגורים והתיישבות, תשתיות ואיכות הסביבה, קהילה ומנהיגות. עלות התוכנית על פני עשור היא 17.6 מיליארד ש"ח. מנגנון<br />
תיאום ויישום אמור לקום בעלות שנתית של 10 מליון ש"ח.<br />
לדעת מחברי הדוח, להחלטת הממשלה המאמצת את התוכנית האסטרטגית לנגב יש אופי הצהרתי בעיקר, אף על פי שהיא מורה על קביעת יעדים ברורים, על הקמת וועדת היגוי ועל מנגנון יישום.<br />
המחברים מציינים לחיוב את ההכרה כי מימוש היעד הלאומי של פיתוח הנגב חייב להיות פרויקט מתוכנן היטב במסגרת תוכנית גדולה ומתואמת ולא על בסיס פרויקטים בודדים.<br />
החלטת הממשלה בדבר פיתוח הנגב אינה מיושמת.<br />
כיום, שלוש שנים מאז נתקבלה, החלטת הממשלה בדבר פיתוח הנגב אינה מיושמת. מחברי הדוח איתרו מספר בעיות<br />
המעכבות את יישום ההחלטה; והם מתנגדים לטענה כי מלחמת לבנון השנייה היא שגרמה לדחייה. בראש ובראשונה,<br />
מחברי הדוח איתרו מספר בעיות המעכבות את הפרויקט לא תוקצב, אף שהממשלה החליטה על כך. בין היתר, ניכרת מידה גדולה של סרבול בירוקראטי בין משרדי<br />
יישום ההחלטה; והם מתנגדים לטענה כי מלחמת הממשלה והרשויות השונות. לכך מצטרפת הנטייה לאשר ולתקצב פרויקטים בודדים, ולא להשקיע את המשאבים<br />
הנדרשים בפיתוח פרויקטים במסגרת התוכנית האסטרטגית שאומצה על-ידי הממשלה. התנהלות זו סותרת את רציונאל<br />
לבנון השנייה היא שגרמה לדחייה.<br />
התוכנית שיוצרת תלות הדדית בין פרויקט לפרויקט, ובין הצלחתו של פרויקט אחד להקמתו ולהצלחתו של פרויקט אחר.<br />
בפועל מיושמים חלקים מן התוכנית הכללית, במינונים משתנים ובאופן שאינו הולם את הרוח האינטגרטיבית של התוכנית המקורית.<br />
הדוח מציג שורה של המלצות מעשיות לממשלה, תוך שהוא לוקח בחשבון את האילוצים החדשים לאור המשבר הגלובאלי והשפעתו על המשק הישראלי וכן את חולייה הכרוניים של שיטת מערכת<br />
הממשל הישראלית. מחברי הדוח מציעים לנקוט גישה חדשה שתאפשר את יישומה של התוכנית בדרך ביניים, תוך המשך הניסיון להשפיע על הממשלה ליישם את התוכנית האסטרטגית לנגב<br />
במתכונתה המלאה. החלופה המוצעת תאפשר לממשלה לבצע את התוכנית גם באופן חלקי. לשם כך מציעים המחברים כי לאור המצב הכלכלי יש לקבוע סדר עדיפויות לפרויקטים שבתוכנית.<br />
זאת, משום שבתנאים הנוכחיים ספק אם ניתן יהיה לממש את כל 50 הפרויקטים המוזכרים בה, ומשום שיישום חלק מהפרויקטים, על-פי סדר<br />
העדיפויות, יקנה מומנטום חיובי בנגב. המחברים ממליצים גם להקים בהקדם את יחידת היישום והתיאום, להקפיד בה על תמהיל של אנשי<br />
מקצוע עם מוקדי כוח פוליטי, ולשלבה עם גורמים בעלי יכולת יישום (משרד הביטחון/צה"ל). ללא המנוע הפוליטי נדמה כי התוכנית תישאר על<br />
הנייר.<br />
נדרש טיפול טוב יותר ודחוף באוכלוסיה הבדואית ובישובים הבלתי מוכרים בנגב. הנושא מטופל באופן חלקי בתוכנית האסטרטגית ונדרש<br />
מענה ממשלתי כולל, יעיל ומהיר לבעיה מורכבת זאת. נטען כי האווירה הציבורית שנוצרה אחרי הלחימה ברצועת עזה במבצע "עופרת יצוקה"<br />
עשויה לסייע ברתימת הגופים לקידום התוכנית. מחברי הדוח מתארים את התוכנית האסטרטגית כתוכנית שאיננה שלמה, משום שאזורי ים-המלח<br />
והערבה המשיקים לנגב אינם נכללים בה.<br />
כישלונה של הממשלה לאורך שנים בפיתוח הנגב מעורר תחושות קשות בקרב תושבי האזור בכל צורות ההתיישבות, הנאנקות תחת קשיים<br />
הכלכליים, פשיעה ואיומים ביטחוניים, והדבר קיבל ביטוי ברור מפי באי הכנס ומשתתפיו מן הדרום.<br />
כישלונה של הממשלה לאורך<br />
שנים בפיתוח הנגב מעורר<br />
תחושות קשות בקרב תושבי<br />
האזור בכל צורות ההתיישבות,<br />
הנאנקות תחת קשיים הכלכליים,<br />
פשיעה ואיומים ביטחוניים, והדבר<br />
קיבל ביטוי ברור מפי באי הכנס<br />
ומשתתפיו מן הדרום.<br />
|<br />
37<br />
37<br />
|<br />
מימין לשמאל: איתן ורטהיימר, יו"ר דרומה – עידן הנגב זאב בילסקי, יו"ר הסוכנות היהודית לארץ-ישראל וההסתדרות הציונית העולמית זאבי כהנוב | פרופ' אלכס מינץ, דיקן בית-ספר<br />
לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה | איתן ורטהיימר | חה"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת | עפר איסרוב, מנכ"ל דרומה – עידן הנגב; מנהל<br />
אזורי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל
Change language