×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ××× ×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
אחד המודלים החדשים שנבחנו בכנס הרצליה 2009 היה מינוף מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, שהיא מהטובות בעולם, לייצוא שירותים ולהשבחת המערכת בתחום ההכשרה. מימין לשמאל: ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים | אלוף אבי זמיר, ראש אגף כוח אדם, צה"ל | פרופ' חגית מסר- ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה אברהם בייגה שוחט, לשעבר שר האוצר; יו"ר ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך | | | מימין לשמאל: ד"ר יעקב שיינין | פאנל | דרור שטרום חזית המדע: מדיניות מחקר ופיתוח לאומית השקעה גדולה יותר בפיתוח המדעי ובתעשייה הטכנולוגית היא צו השעה. השקעה כזאת צפויה להיות מרכיב מרכזי בגורמים שיסייעו לישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הכלכלי הגלובאלי ולהיחלץ מהמיתון. מיצוי הפוטנציאל המדעי וביצור היתרון הישראלי בתחומי המדע והטכנולוגיה, תלויים בפיתוח ההון האנושי במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, בהקצאת משאבים מתאימה על- ידי הממשלה ובשדרוג קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל. המחקר הבסיסי באוניברסיטאות מוגדר כמנוע העיקרי הקושר את ההשכלה הגבוהה למחקר ופיתוח (מו"פ) ולבניית חברות ההזנק (סטארט-אפ). כלכלנים מעריכים שכל דולר המושקע במדע מניב עד 17 דולר החזר. משוואה זאת מועצמת אף יותר בתקופת מיתון. חשיבות המחקר האוניברסיטאי בישראל גוברת במיוחד לאור העובדה כי התעשייה המקומית מסתמכת על מחקר זה לצרכיה שלה. בשונה ממדינות מערביות כהולנד, גרמניה וארצות-הברית. לישראל אין יכולת להחזיק מעבדות מחקר יישומיות גדולות. אחד המפתחות העיקריים להתמודדות עם המשבר הכלכלי הוא קידום המו"פ באמצעות שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה. התחזית לשנת 2025 צופה גידול בייצוא עתיר הידע של ישראל עד לרמה של כ-70% מסך כל הייצוא. כדי לעמוד בתחזית זו, וביעדי הצמיחה במשק, על ישראל להרחיב את ההשקעה בתחומי הידע בהם יש לה יתרון יחסי. ההשקעות הדרושות לתעשיות עתירות הידע ולמחקר גבוהות, ונטען כי רק השקעה ממשלתית רחבה תוכל להוביל מהלך שיצור שינוי משמעותי. לישראל אסור לפגר אחרי העולם הרושם התקדמות שיא בפיתוחים טכנולוגיים. בין ההמלצות למדיניות בתחום המו"פ מוצע להגביר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה בישראל. שיפור השיח יאפשר זרימת רעיונות הדדית בין התעשייה ומוסדות המחקר וביסוס שיתופי פעולה מעשיים. בין ההמלצות למדיניות בתחום המו"פ מוצע להגביר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה בישראל. שיפור השיח יאפשר זרימת רעיונות הדדית בין התעשייה ומוסדות המחקר וביסוס שיתופי פעולה מעשיים. בבחינת צורכי המחקר והפיתוח הלאומיים, עולה כי יש לעודד את בני הנוער לפנות ללימודי מקצועות מדעיים ולעודד השכלה גבוה בערוץ זה, שכן לפני הנתונים הקיימים, יתכן מחסור באקדמאים בתחומי ההנדסה והכלכלה. ישראל חייבת לפתח את עתודות כוח האדם האיכותי בתחומי המדעים והטכנולוגיה כבר מגיל התיכון. הממשלה נדרשת להתמודד טוב יותר עם תופעת "בריחת המוחות". הומלץ לעודד מדענים ישראלים להישאר בישראל גם בשנת השבתון שלהם ולעשותה בתעשייה. נדרשת הקצאת משאבים מתאימה כדי למשוך חזרה הביתה מדענים וחוקרים ישראלים. הממשלה נדרשת להתמודד טוב יותר עם תופעת "בריחת המוחות". נבחרי הציבור הפכו את פיתוח הנגב ליעד לאומי חבוט. שרים וחברי הכנסת רבים מכריזים על הצורך החיוני בחיזוק הנגב ובפיתוחו, אך בפועל התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב שאישרה מימין לשמאל: פרופ' משה אורון, המדען הראשי, קילולמבדה; חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי | יגאל ארליך, משנה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי; נשיא "יוזמה" | פרופ' מנחם יערי, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לאה בם, י המדענית הראשית, התעשייה האווירית לישראל; חברת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרח | פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח | פרופ' 36 | | פרופ'
א. ב. ג. ד. הממשלה בנובמבר 2005 נותרה על הנייר. ההכרזות הדרמטיות על קידום היעד הלאומי נותרו ריקות מתוכן ממשי. סדרה של בעיות ביישום ההחלטה האמורה, אשר ניתן לראותן ככשל מערכתי, פוליטי וציבורי חריף. בדיקה יסודית ומעמיקה שנערכה במיוחד לקראת כנס הרצליה התשיעי, חושפת התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב הוכנה במשך שמונה חודשים בידי חמישה צוותי עבודה. הצוותים גיבשו תוכנית לפיתוח משמעותי של אזור הדרום, מתוך כוונה לצמצם פערים חברתיים, לנצל את שטח המדינה באופן הטוב ביותר ולמצות ענפים כלכליים מובילים. פיתוח הנגב, בראיית המתכננים ובהמשך באישור הממשלה, הוגדר כיעד לאומי לא רק משום חשיבותו, אלא גם בגלל מורכבותו של האתגר הדורש יוזמה מתואמת, מתוכננת ומתמשכת המגובה על-ידי הגורמים הרשמיים והמגזר העסקי. הממשלה קבעה ארבעה יעדים כמותיים שיושגו במסגרת התוכנית לפיתוח הנגב בשנת 2015: הגדלת האוכלוסייה מ- 535,000 (נתוני סוף 2003) לערך ל- 900,000 בשנת 2015; העלאת מספר המועסקים בנגב מ- 164,000 ל- 300,000; צמצום הפער בהכנסה הממוצעת לנפש ב- 60% (מ- 10.7% ל- 4.2%); השוואת שיעור הסטודנטים מקרב תושבי הנגב באוכלוסייה היהודית בגילאי 29-20 לממוצע הארצי הבדואית ,(15.6%) (מ- 2.2% ל- 5%). ובמיוחד העלאת שיעור הסטודנטים בגילאים אלה בקרב האוכלוסייה התוכנית מתרכזת בחמישה תחומים עיקריים: פיתוח כלכלי, חינוך, מגורים והתיישבות, תשתיות ואיכות הסביבה, קהילה ומנהיגות. עלות התוכנית על פני עשור היא 17.6 מיליארד ש"ח. מנגנון תיאום ויישום אמור לקום בעלות שנתית של 10 מליון ש"ח. לדעת מחברי הדוח, להחלטת הממשלה המאמצת את התוכנית האסטרטגית לנגב יש אופי הצהרתי בעיקר, אף על פי שהיא מורה על קביעת יעדים ברורים, על הקמת וועדת היגוי ועל מנגנון יישום. המחברים מציינים לחיוב את ההכרה כי מימוש היעד הלאומי של פיתוח הנגב חייב להיות פרויקט מתוכנן היטב במסגרת תוכנית גדולה ומתואמת ולא על בסיס פרויקטים בודדים. החלטת הממשלה בדבר פיתוח הנגב אינה מיושמת. כיום, שלוש שנים מאז נתקבלה, החלטת הממשלה בדבר פיתוח הנגב אינה מיושמת. מחברי הדוח איתרו מספר בעיות המעכבות את יישום ההחלטה; והם מתנגדים לטענה כי מלחמת לבנון השנייה היא שגרמה לדחייה. בראש ובראשונה, מחברי הדוח איתרו מספר בעיות המעכבות את הפרויקט לא תוקצב, אף שהממשלה החליטה על כך. בין היתר, ניכרת מידה גדולה של סרבול בירוקראטי בין משרדי יישום ההחלטה; והם מתנגדים לטענה כי מלחמת הממשלה והרשויות השונות. לכך מצטרפת הנטייה לאשר ולתקצב פרויקטים בודדים, ולא להשקיע את המשאבים הנדרשים בפיתוח פרויקטים במסגרת התוכנית האסטרטגית שאומצה על-ידי הממשלה. התנהלות זו סותרת את רציונאל לבנון השנייה היא שגרמה לדחייה. התוכנית שיוצרת תלות הדדית בין פרויקט לפרויקט, ובין הצלחתו של פרויקט אחד להקמתו ולהצלחתו של פרויקט אחר. בפועל מיושמים חלקים מן התוכנית הכללית, במינונים משתנים ובאופן שאינו הולם את הרוח האינטגרטיבית של התוכנית המקורית. הדוח מציג שורה של המלצות מעשיות לממשלה, תוך שהוא לוקח בחשבון את האילוצים החדשים לאור המשבר הגלובאלי והשפעתו על המשק הישראלי וכן את חולייה הכרוניים של שיטת מערכת הממשל הישראלית. מחברי הדוח מציעים לנקוט גישה חדשה שתאפשר את יישומה של התוכנית בדרך ביניים, תוך המשך הניסיון להשפיע על הממשלה ליישם את התוכנית האסטרטגית לנגב במתכונתה המלאה. החלופה המוצעת תאפשר לממשלה לבצע את התוכנית גם באופן חלקי. לשם כך מציעים המחברים כי לאור המצב הכלכלי יש לקבוע סדר עדיפויות לפרויקטים שבתוכנית. זאת, משום שבתנאים הנוכחיים ספק אם ניתן יהיה לממש את כל 50 הפרויקטים המוזכרים בה, ומשום שיישום חלק מהפרויקטים, על-פי סדר העדיפויות, יקנה מומנטום חיובי בנגב. המחברים ממליצים גם להקים בהקדם את יחידת היישום והתיאום, להקפיד בה על תמהיל של אנשי מקצוע עם מוקדי כוח פוליטי, ולשלבה עם גורמים בעלי יכולת יישום (משרד הביטחון/צה"ל). ללא המנוע הפוליטי נדמה כי התוכנית תישאר על הנייר. נדרש טיפול טוב יותר ודחוף באוכלוסיה הבדואית ובישובים הבלתי מוכרים בנגב. הנושא מטופל באופן חלקי בתוכנית האסטרטגית ונדרש מענה ממשלתי כולל, יעיל ומהיר לבעיה מורכבת זאת. נטען כי האווירה הציבורית שנוצרה אחרי הלחימה ברצועת עזה במבצע "עופרת יצוקה" עשויה לסייע ברתימת הגופים לקידום התוכנית. מחברי הדוח מתארים את התוכנית האסטרטגית כתוכנית שאיננה שלמה, משום שאזורי ים-המלח והערבה המשיקים לנגב אינם נכללים בה. כישלונה של הממשלה לאורך שנים בפיתוח הנגב מעורר תחושות קשות בקרב תושבי האזור בכל צורות ההתיישבות, הנאנקות תחת קשיים הכלכליים, פשיעה ואיומים ביטחוניים, והדבר קיבל ביטוי ברור מפי באי הכנס ומשתתפיו מן הדרום. כישלונה של הממשלה לאורך שנים בפיתוח הנגב מעורר תחושות קשות בקרב תושבי האזור בכל צורות ההתיישבות, הנאנקות תחת קשיים הכלכליים, פשיעה ואיומים ביטחוניים, והדבר קיבל ביטוי ברור מפי באי הכנס ומשתתפיו מן הדרום. | 37 37 | מימין לשמאל: איתן ורטהיימר, יו"ר דרומה – עידן הנגב זאב בילסקי, יו"ר הסוכנות היהודית לארץ-ישראל וההסתדרות הציונית העולמית זאבי כהנוב | פרופ' אלכס מינץ, דיקן בית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה | איתן ורטהיימר | חה"כ פרופ' אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת | עפר איסרוב, מנכ"ל דרומה – עידן הנגב; מנהל אזורי, הסוכנות היהודית לארץ ישראל
- Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
- Page 4 and 5: מימין לשמאל: פרופ'
- Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
- Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
- Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
- Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
- Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
- Page 16 and 17: קשת האיומים על ביטח
- Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
- Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
- Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
- Page 24 and 25: ההתמודדות הביטחוני
- Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
- Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
- Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
- Page 32 and 33: ישראל ועמיות יהודי
- Page 34 and 35: ישראל בעידן הגלובא
- Page 36 and 37: | | מימין לשמאל: מר
- Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
- Page 42 and 43: יום שני, 2 בפברואר
- Page 44 and 45: יו"ר: ממו"פ ליישום
- Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
- Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
- Page 50 and 51: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 52 and 53: ר'' ר'' ד'' ר'' ר'
- Page 54 and 55: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 56 and 57: ר'' ר'' ר'' ר'' ר'
- Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
- Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
- Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
- Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י
אחד המודלים החדשים שנבחנו בכנס הרצליה 2009 היה מינוף מערכת ההשכלה הגבוהה<br />
הישראלית, שהיא מהטובות בעולם, לייצוא שירותים ולהשבחת המערכת בתחום ההכשרה.<br />
מימין לשמאל: ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל<br />
מודלים כלכליים | אלוף אבי זמיר, ראש<br />
אגף כוח אדם, צה"ל | פרופ' חגית מסר-<br />
ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה<br />
אברהם בייגה שוחט, לשעבר שר<br />
האוצר; יו"ר ועדת שוחט לבחינת מערכת<br />
ההשכלה הגבוהה דרור שטרום, מנכ"ל<br />
המכון הישראלי לתכנון כלכלי<br />
פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך<br />
|<br />
|<br />
|<br />
מימין לשמאל: ד"ר יעקב שיינין | פאנל | דרור שטרום<br />
חזית המדע: מדיניות מחקר ופיתוח לאומית<br />
השקעה גדולה יותר בפיתוח המדעי ובתעשייה הטכנולוגית היא צו השעה. השקעה כזאת צפויה להיות מרכיב מרכזי בגורמים שיסייעו לישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הכלכלי הגלובאלי<br />
ולהיחלץ מהמיתון. מיצוי הפוטנציאל המדעי וביצור היתרון הישראלי בתחומי המדע והטכנולוגיה, תלויים בפיתוח ההון האנושי במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, בהקצאת משאבים מתאימה על-<br />
ידי הממשלה ובשדרוג קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל.<br />
המחקר הבסיסי באוניברסיטאות מוגדר כמנוע העיקרי הקושר את ההשכלה הגבוהה למחקר ופיתוח (מו"פ) ולבניית חברות ההזנק (סטארט-אפ). כלכלנים מעריכים שכל דולר המושקע במדע מניב<br />
עד 17 דולר החזר. משוואה זאת מועצמת אף יותר בתקופת מיתון. חשיבות המחקר האוניברסיטאי בישראל גוברת במיוחד לאור העובדה כי התעשייה המקומית מסתמכת על מחקר זה לצרכיה<br />
שלה. בשונה ממדינות מערביות כהולנד, גרמניה וארצות-הברית. לישראל אין יכולת להחזיק מעבדות מחקר יישומיות גדולות. אחד המפתחות העיקריים להתמודדות עם המשבר הכלכלי הוא<br />
קידום המו"פ באמצעות שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה.<br />
התחזית לשנת 2025 צופה גידול בייצוא עתיר הידע של ישראל עד לרמה של כ-70% מסך כל הייצוא. כדי לעמוד בתחזית זו, וביעדי הצמיחה במשק, על ישראל להרחיב את ההשקעה בתחומי<br />
הידע בהם יש לה יתרון יחסי. ההשקעות הדרושות לתעשיות עתירות הידע ולמחקר גבוהות, ונטען כי רק השקעה ממשלתית רחבה תוכל להוביל מהלך שיצור שינוי משמעותי. לישראל אסור לפגר<br />
אחרי העולם הרושם התקדמות שיא בפיתוחים טכנולוגיים.<br />
בין ההמלצות למדיניות בתחום המו"פ מוצע<br />
להגביר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות<br />
לתעשייה בישראל. שיפור השיח יאפשר זרימת<br />
רעיונות הדדית בין התעשייה ומוסדות המחקר<br />
וביסוס שיתופי פעולה מעשיים.<br />
בין ההמלצות למדיניות בתחום המו"פ מוצע להגביר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה בישראל. שיפור<br />
השיח יאפשר זרימת רעיונות הדדית בין התעשייה ומוסדות המחקר וביסוס שיתופי פעולה מעשיים. בבחינת צורכי המחקר<br />
והפיתוח הלאומיים, עולה כי יש לעודד את בני הנוער לפנות ללימודי מקצועות מדעיים ולעודד השכלה גבוה בערוץ זה, שכן לפני<br />
הנתונים הקיימים, יתכן מחסור באקדמאים בתחומי ההנדסה והכלכלה. ישראל חייבת לפתח את עתודות כוח האדם<br />
האיכותי בתחומי המדעים והטכנולוגיה כבר מגיל התיכון.<br />
הממשלה נדרשת להתמודד טוב יותר עם תופעת "בריחת המוחות".<br />
הומלץ לעודד מדענים ישראלים להישאר בישראל גם בשנת השבתון<br />
שלהם ולעשותה בתעשייה. נדרשת הקצאת משאבים מתאימה כדי<br />
למשוך חזרה הביתה מדענים וחוקרים ישראלים.<br />
הממשלה נדרשת להתמודד טוב יותר<br />
עם תופעת "בריחת המוחות".<br />
נבחרי הציבור הפכו את פיתוח הנגב ליעד לאומי חבוט. שרים וחברי הכנסת רבים מכריזים על הצורך החיוני בחיזוק הנגב ובפיתוחו, אך בפועל התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב שאישרה<br />
מימין לשמאל: פרופ' משה אורון, המדען הראשי, קילולמבדה; חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי | יגאל ארליך, משנה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי; נשיא "יוזמה" | פרופ' מנחם יערי,<br />
נשיא האקדמיה הלאומית למדעים צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לאה בם, י המדענית הראשית, התעשייה האווירית<br />
לישראל; חברת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרח | פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח<br />
| פרופ'<br />
36<br />
|<br />
| פרופ'
Change language