×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ××× ×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
ישראל בעידן הגלובאל י - אתגרים מבית : א ת ג ר י ה מ מ ש ל ה כ ל י ם ה ד ר ו ש י ם ל ה ת מ ו ד ד ו ת ה מ מ ש ל ע ם מ צ י א ו ת מ ו ר כ ב ת ו מ ש ב ר י ת 2009 כושר המשילות בישראל נמצא בירידה מתמדת. הבעיה מורגשת היטב בקרב האזרחים וגובר חוסר שביעות הרצון מרמת השירותים שמספקת הממשלה. מנגד, ניכר תסכול גם בקרב פקידי מדינה בכירים ואף בקרב נבחרי ציבור מקלקוליה של השיטה. המצב תואר בפי אחד המשתתפים הבכירים כ"כשל שוק ציבורי", שכן המערכת הממשלתית אינה מתפקדת דווקא משום שפקידי המערכת מבצעים את תפקידם. מנתוני פרויקט מדדי הרצליה הבוחן את מאזן החוסן והביטחון הלאומי, עולה כי ישראל נמצאת באזור המקום ה-20 מתוך 31 מדינות שנבדקו בכל הקשור לתפקוד בתחומי שלטון החוק ואיכות הרגולציה. בכל הקשור ליכולתו של האזרח להשפיע ולבקר את הממשל, ישראל נמצאת במקום ה-25 מתוך 31 מקומות. כושר המשילות הנמוך קשור בחוסר יציבות המערכת הפוליטית. הקצב המהיר בו מתחלפות ממשלות בישראל אינו מותיר לממשלה זמן מספיק לתכנן מדיניות ולבצעה. שרי הממשלה טרודים בהישרדות פוליטית, ואחוז החסימה הקיים מאפשר קיום מספר גדול מדי של מפלגות בכנסת וגורם להרכבת קואליציות לא יציבות הנתונות לסחטנות מתמדת. נטען כי הפקידות הממשלתית צוברת כוח רב מדי, שכן היא נותרת על מקומה, מביטה על חילופי הממשל התכופים במידה של ספקנות ובוז, ואינה נחפזת לבצע רפורמות או ליישם מדיניות חדשה עליה מצהיר שר חדש בכל שנה וחצי בממוצע. ההצעות לפתרון משבר המשילות המתמשך רבות, והן קשורות בדרך-כלל בהצעות לשינוי שיטת השלטון. ניתן לזהות כמה מכנים משותפים לכל ההצעות שהועלו: ביצור סמכויותיו של ראש הממשלה ומעמדו: כל ההצעות רואות צורך בחיזוק יציבות הממשלה ובביטול המצב הקיים בו ראש הממשלה נתון למלחמת הישרדות בלתי פוסקת, אשר אינה מותירה לו זמן לעסוק בנושאים אסטרטגיים. המלצה זאת מופיעה אף בהצעות המבקשות להותיר את שיטת הממשל הישראלית כדמוקרטיה פרלמנטארית ייצוגית בתוספת תיקונים ואיזונים, ובוודאי נובעת מההצעה לכונן משטר דמוקרטי נשיאותי. ההצעות לפתרון משבר המשילות המתמשך רבות, והן קשורות בדרך-כלל בהצעות לשינוי שיטת השלטון. ניתן לזהות כמה מכנים משותפים לכל ההצעות שהועלו: ביצור סמכויותיו של ראש הממשלה ומעמדו, הסרת חסמים ביורוקרטים וכינון ממשל ידידותי לאזרח ושיפור איכות כוח האדם. הסרת חסמים ביורוקרטים וכינון ממשל ידידותי לאזרח: כל ההצעות מזהות סרבול בירוקראטי כבד בכל משרדי הממשלה, וקובעות כי יש לטפל בבעיה זאת בעדיפות גבוהה. אזרחים בכל תחומי החיים, משקי הבית כמו גם חברות מסחריות וגופים ציבוריים, נאנקים תחת נטל בירוקראטי גובר. קיימים חסמים כבדים בין משרדי הממשלה המגיעים לרמה שאינה מאפשרת להניע פרויקטים וליישם מדיניות. זוהה גם פער בין אחריות הגורמים המופקדים על הביצוע לבין הגורמים אשר להם נתונה סמכות האישור. נטען כי עודף הבירוקרטיה שנועדה במקור להגן על האינטרס הציבורי, משיג את התוצאה הבלתי רצויה עד כדי פגיעה בציבור. שיפור איכות כוח האדם: כל ההצעות רואות בכוח האדם בשירות הציבורי מרכיב חשוב שיש לטפחו ולשפרו. השירות הציבורי צריך להיות אטרקטיבי ולמשוך אליו כוח אדם איכותי ומשכיל, ומנגד צריכה להיות אפשרות לשחרר מן השירות הציבורי עובדים שאינם מתאימים. קיים גם חוסר שביעות רצון מאיכות הפוליטיקאים ומרמתם. נטען כי הדרך היעילה לפתור את בעיות המשילות, לפחות בחלקן, היא באמצעות רפורמה המעוגנת בחקיקה. רפורמה כזאת צריכה להיות מעוגנת בקווי היסוד של הממשלה, ולבוא לאשורה ולאישור הכנסת כבר בחודשים הראשונים לכהונת הממשלה. א ת ג ר י ה כ ל כ ל ה ביצועיה של הכלכלה הישראלית ואופייה משפרים את סיכויי ישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הכלכלי הגלובאלי. ואולם, המשק המקומי אינו חסין מפני פגעי המיתון העולמי. בנק ישראל עדכן את תחזיותיו והוא צופה התכווצות בתוצר העסקי ובתל"ג. הדבר משתלב במגמה העולמית כפי שנותחה על-ידי קרן המטבע העולמית הצופה ירידה בשיעור הצמיחה העולמי והתכווצות המשקים של גושי האירו ושל ארצות-הברית. גם בשווקים המתפתחים נצפית צמיחה מתונה יותר בהשוואה לתחזית קודמת שחזתה כי צמיחתם תימשך ותושפע פחות מהמשבר הגלובאלי (תחזית עדכנית לצמיחה של 4% לעומת צמיחה של 8% בשנת 2009 בשווקים אלה). מימין לשמאל: פרופ' רפי מלניק, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, הבינתחומי הרצליה ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר, בנק ישראל אלי הורביץ, יו"ר טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ רוני בר-און, שר האוצר | | | 32
ביצועי הכלכלה וההתמודדות עם המשבר הגלובאלי ,2009 .2008 ביצועיה הכלכליים של ישראל בשנת 2008 משליכים באופן ישיר על התמודדותה עם המשבר בשנת ומעבר לה. המדדים הנסקרים מלמדים כי המשק הישראלי שרוי במיתון, אך תנאי הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר הגלובאלי טובים. סקר החברות שערכה מחלקת המחקר של בנק ישראל בניסיון לאמוד את מאזן הנטו המשוקלל של סך הפעילויות במגזר העסקי, מראה על ירידה בשלושת עיון במאזן הרבעים הראשונים של שיעור הירידה דומה לזה של תקופות מיתון קודמות במשק הישראלי הנטו המשוקלל בחיתוך לפי ענפים, מראה כי עד כה נפגעו בעיקר ענפי התעשייה, התחבורה, התקשורת, המסחר ואחריהם הבנייה והמלונאות. 2008 .7.6% - 2010 לשיעור של 2.7%. .(2003 ,2001 ,1997) 32 נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל שהוצגו בכנס הרצליה מלמדים כי בשנת 2008 עמד שיעור האבטלה במשק על 6.1%. שיעור זה צפוי לגדול ובשנת 2009 להגיע ל בשנת השפעה חיובית התחזית היא כי שיעור הצמיחה של 2009 יהיה שלילי, ויעמוד על כ-0.2%, עם תיקון בשנת עמד שיעור הצמיחה של התוצר המקומי על יחידה של המשבר על הכלכלה הישראלית היא התפנית החדה במחירי הסחורות והנפט. ישראל, כיבואנית של מוצרים אלה, נהנית מההוזלה במחירים המביאה לשיפור בתנאי הסחר. 4.1 אחוזים. המדיניות השמרנית של הבנק המרכזי בישראל והנטייה לשמרנות של המערכת הבנקאית באופן כללי, משפרות את סיכויי ההתמודדות של ישראל עם אתגרי המיתון הגלובאלי. יחס הון גבוה יחסית, לצד שיעור נמוך של חובות בעייתיים בעת הכניסה למשבר, מציבים את ישראל בנקודה טובה יחסית לעומת מדינות אחרות. היעדרה של בועת נדל"ן ישראלית, בשונה מהמקרה האמריקני, תורמת אף היא לחוסנה של המערכת הישראלית. שוני נוסף ביחד לשוק האמריקני הוא רמה גבוהה של חיסכון במשקי הבית, המקטינה את התלות של הצריכה הפרטית בזמינות אשראי. ברמה הלאומית, קיים עודף בחשבון השוטף ועוד נכסים על התחייבויות בחשבון החיצוני. בנק ישראל מקיים יתרות מטבע חוץ גבוהות, ואף מגדילן בעת האחרונה. עם זאת, הכלכלה המקומית אינה מנותקת מהזירה הגלובאלית, והמשק הישראלי חשוף להשפעות חיצוניות. בהיותו של המשק הישראלי קטן ופתוח וצמיחתו תלויה בצמיחת הייצוא, בפרט בתחום ההיי-טק. משקל גבוה מיוחס לייצוא הישראלי לארצות-הברית, הנמצאת כעת במוקד המשבר הכלכלי. לצד אלה, חלה התפתחות מואצת של שוק האשראי החוץ-בנקאי, שהצטמצם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, כמקור מימון. יחס החוב/תוצר הגבוה יחסית של ישראל מגביר את פגיעותה ומצמצם את חופש התמרון למדיניות פיסקאלית אנטי מחזורית. ניתוח תמונת המצב המקומית והגלובאלית ובחינת הצעדים שנקטו ממשלות המדינות המתועשות במערב, מצביע על פרק חדש בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית. חוסר הוודאות הקיצוני משחק תפקיד מרכזי בהתנהגות השווקים והממשלות כאחד: השחקנים המוסדיים והמסחריים מנסים למזער נזקים ולהשיב את האמון הציבורי במערכות הפיננסיות. מבחינתה של ישראל, בהיותה שוק קטן המושפע בקלות יחסית מתנודות עולמיות מסוג זה, מדובר באתגר מורכב הדורש יצירתיות, מתינות ונחישות. אחת מהדרכים שהוצעו להתמודד עם המשבר הכלכלי היא הרחבה חד-פעמית של הגרעון, תוך שמירה על אמינות פיסקאלית. בתקופה זאת מומלץ לנקוט צעדים פרוגרסיביים לתמיכה באוכלוסיות החלשות בדרך שתגביר את הצריכה, כמו למשל הורדת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. מומלץ להגדיל את ההשקעות הממשלתיות בתשתיות, במחקר ובפיתוח, ובעיקר במוקדי מצוינות בתעשיית ההיי-טק ובתעשייה עילית-מעורבת. כן נטען כי האיום המשמעותי ביותר לנוכח המשבר הכלכלי הוא הגידול בשיעור המובטלים במשק. בדיון הוצגה הערכה שהמשבר עלול להוביל לשיעור גבוה מאוד של מחפשי עבודה שמספרם יגיע אלף איש. הוצע כי הממשלה תמקד את הטיפול במקומות היכולים לספק תעסוקה על-ידי לכדי צמיחה. יש להקים קרנות, או להעניק ערבויות שאינן נכנסות לחשבון הגירעון. במיוחד יש למקד צעדים אלה בתעשיית ההיי-טק ובתעשיית היי-טק מעורבת ולו לפרק זמן מוגבל. כן הועלתה ההצעה לדרוש מתעשיית ההיי-טק הישראלית להעביר לארץ פעילות יצרנית המועברת כיום לקבלני משנה בחו"ל. 300,000 - 250,000 משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם שיקולים רחבים יותר בהתנהלותה. נטען כי בשל גודלם של הבנקים המסחריים, קיימות זהות אינטרסים וחפיפה בין המערכת הבנקאית הפרטית לשיקולי הבנק המרכזי ומשרד האוצר. המשק הישראלי שרוי במיתון, אך תנאי הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר הגלובאלי טובים. משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם שיקולים רחבים יותר בהתנהלותה. מימין לשמאל: ישראל מקוב, יו"ר הוועד המנהל, המכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה | יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי 33 33
- Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
- Page 4 and 5: מימין לשמאל: פרופ'
- Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
- Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
- Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
- Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
- Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
- Page 16 and 17: קשת האיומים על ביטח
- Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
- Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
- Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
- Page 24 and 25: ההתמודדות הביטחוני
- Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
- Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
- Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
- Page 32 and 33: ישראל ועמיות יהודי
- Page 36 and 37: | | מימין לשמאל: מר
- Page 38 and 39: אחד המודלים החדשים
- Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
- Page 42 and 43: יום שני, 2 בפברואר
- Page 44 and 45: יו"ר: ממו"פ ליישום
- Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
- Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
- Page 50 and 51: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 52 and 53: ר'' ר'' ד'' ר'' ר'
- Page 54 and 55: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 56 and 57: ר'' ר'' ר'' ר'' ר'
- Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
- Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
- Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
- Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י
ביצועי הכלכלה וההתמודדות עם המשבר הגלובאלי<br />
,2009<br />
.2008<br />
ביצועיה הכלכליים של ישראל בשנת 2008 משליכים באופן ישיר על התמודדותה עם המשבר בשנת ומעבר לה. המדדים הנסקרים<br />
מלמדים כי המשק הישראלי שרוי במיתון, אך תנאי הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר הגלובאלי טובים. סקר החברות שערכה<br />
מחלקת המחקר של בנק ישראל בניסיון לאמוד את מאזן הנטו המשוקלל של סך הפעילויות במגזר העסקי, מראה על ירידה בשלושת<br />
עיון במאזן<br />
הרבעים הראשונים של שיעור הירידה דומה לזה של תקופות מיתון קודמות במשק הישראלי<br />
הנטו המשוקלל בחיתוך לפי ענפים, מראה כי עד כה נפגעו בעיקר ענפי התעשייה, התחבורה, התקשורת, המסחר ואחריהם הבנייה<br />
והמלונאות.<br />
2008<br />
.7.6% -<br />
2010 לשיעור של 2.7%.<br />
.(2003 ,2001 ,1997)<br />
32<br />
נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל שהוצגו בכנס הרצליה מלמדים כי בשנת 2008 עמד שיעור האבטלה במשק על 6.1%. שיעור זה צפוי לגדול ובשנת 2009 להגיע ל בשנת<br />
השפעה חיובית<br />
התחזית היא כי שיעור הצמיחה של 2009 יהיה שלילי, ויעמוד על כ-0.2%, עם תיקון בשנת<br />
עמד שיעור הצמיחה של התוצר המקומי על<br />
יחידה של המשבר על הכלכלה הישראלית היא התפנית החדה במחירי הסחורות והנפט. ישראל, כיבואנית של מוצרים אלה, נהנית מההוזלה במחירים המביאה לשיפור בתנאי הסחר.<br />
4.1 אחוזים.<br />
המדיניות השמרנית של הבנק המרכזי בישראל והנטייה לשמרנות של המערכת הבנקאית באופן כללי, משפרות את סיכויי ההתמודדות של ישראל עם אתגרי המיתון הגלובאלי. יחס הון גבוה<br />
יחסית, לצד שיעור נמוך של חובות בעייתיים בעת הכניסה למשבר, מציבים את ישראל בנקודה טובה יחסית לעומת מדינות אחרות. היעדרה של בועת נדל"ן ישראלית, בשונה מהמקרה האמריקני,<br />
תורמת אף היא לחוסנה של המערכת הישראלית. שוני נוסף ביחד לשוק האמריקני הוא רמה גבוהה של חיסכון במשקי הבית, המקטינה את התלות של הצריכה הפרטית בזמינות אשראי. ברמה<br />
הלאומית, קיים עודף בחשבון השוטף ועוד נכסים על התחייבויות בחשבון החיצוני. בנק ישראל מקיים יתרות מטבע חוץ גבוהות, ואף מגדילן בעת האחרונה. עם זאת, הכלכלה המקומית אינה<br />
מנותקת מהזירה הגלובאלית, והמשק הישראלי חשוף להשפעות חיצוניות.<br />
בהיותו של המשק הישראלי קטן ופתוח וצמיחתו תלויה בצמיחת הייצוא, בפרט בתחום ההיי-טק. משקל גבוה מיוחס לייצוא הישראלי לארצות-הברית, הנמצאת כעת במוקד המשבר הכלכלי. לצד<br />
אלה, חלה התפתחות מואצת של שוק האשראי החוץ-בנקאי, שהצטמצם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, כמקור מימון. יחס החוב/תוצר הגבוה יחסית של ישראל מגביר את פגיעותה ומצמצם את<br />
חופש התמרון למדיניות פיסקאלית אנטי מחזורית.<br />
ניתוח תמונת המצב המקומית והגלובאלית ובחינת הצעדים שנקטו ממשלות המדינות המתועשות במערב, מצביע על פרק חדש בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית. חוסר הוודאות הקיצוני משחק<br />
תפקיד מרכזי בהתנהגות השווקים והממשלות כאחד: השחקנים המוסדיים והמסחריים מנסים למזער נזקים ולהשיב את האמון הציבורי במערכות הפיננסיות. מבחינתה של ישראל, בהיותה שוק<br />
קטן המושפע בקלות יחסית מתנודות עולמיות מסוג זה, מדובר באתגר מורכב הדורש יצירתיות, מתינות ונחישות.<br />
אחת מהדרכים שהוצעו להתמודד עם המשבר הכלכלי היא הרחבה חד-פעמית של הגרעון, תוך שמירה על אמינות פיסקאלית. בתקופה זאת מומלץ לנקוט צעדים פרוגרסיביים לתמיכה באוכלוסיות<br />
החלשות בדרך שתגביר את הצריכה, כמו למשל הורדת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. מומלץ להגדיל את ההשקעות הממשלתיות בתשתיות, במחקר ובפיתוח, ובעיקר במוקדי מצוינות בתעשיית<br />
ההיי-טק ובתעשייה עילית-מעורבת.<br />
כן נטען כי האיום המשמעותי ביותר לנוכח המשבר הכלכלי הוא הגידול בשיעור המובטלים במשק. בדיון הוצגה הערכה שהמשבר עלול להוביל לשיעור גבוה מאוד של מחפשי עבודה שמספרם יגיע<br />
אלף איש. הוצע כי הממשלה תמקד את הטיפול במקומות היכולים לספק תעסוקה על-ידי<br />
לכדי<br />
צמיחה. יש להקים קרנות, או להעניק ערבויות שאינן נכנסות לחשבון הגירעון. במיוחד יש למקד צעדים אלה בתעשיית<br />
ההיי-טק ובתעשיית היי-טק מעורבת ולו לפרק זמן מוגבל. כן הועלתה ההצעה לדרוש מתעשיית ההיי-טק הישראלית<br />
להעביר לארץ פעילות יצרנית המועברת כיום לקבלני משנה בחו"ל.<br />
300,000 - 250,000<br />
משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם שיקולים<br />
רחבים יותר בהתנהלותה. נטען כי בשל גודלם של הבנקים המסחריים, קיימות זהות אינטרסים וחפיפה בין המערכת<br />
הבנקאית הפרטית לשיקולי הבנק המרכזי ומשרד האוצר.<br />
המשק הישראלי שרוי במיתון, אך תנאי<br />
הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר<br />
הגלובאלי טובים.<br />
משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית<br />
הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם<br />
שיקולים רחבים יותר בהתנהלותה.<br />
מימין לשמאל: ישראל מקוב, יו"ר הוועד המנהל, המכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה | יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי<br />
33<br />
33
Change language