×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××

More documents

Recommendations

Info

ישראל בעידן הגלובאל י - אתגרים מבית : א ת ג ר י ה מ מ ש ל ה כ ל י ם ה ד ר ו ש י ם ל ה ת מ ו ד ד ו ת ה מ מ ש ל ע ם מ צ י א ו ת מ ו ר כ ב ת ו מ ש ב ר י ת 2009 כושר המשילות בישראל נמצא בירידה מתמדת.‏ הבעיה מורגשת היטב בקרב האזרחים וגובר חוסר שביעות הרצון מרמת השירותים שמספקת הממשלה.‏ מנגד,‏ ניכר תסכול גם בקרב פקידי מדינה בכירים ואף בקרב נבחרי ציבור מקלקוליה של השיטה.‏ המצב תואר בפי אחד המשתתפים הבכירים כ"כשל שוק ציבורי",‏ שכן המערכת הממשלתית אינה מתפקדת דווקא משום שפקידי המערכת מבצעים את תפקידם.‏ מנתוני פרויקט מדדי הרצליה הבוחן את מאזן החוסן והביטחון הלאומי,‏ עולה כי ישראל נמצאת באזור המקום ה-‏‎20‎ מתוך 31 מדינות שנבדקו בכל הקשור לתפקוד בתחומי שלטון החוק ואיכות הרגולציה.‏ בכל הקשור ליכולתו של האזרח להשפיע ולבקר את הממשל,‏ ישראל נמצאת במקום ה-‏‎25‎ מתוך 31 מקומות.‏ כושר המשילות הנמוך קשור בחוסר יציבות המערכת הפוליטית.‏ הקצב המהיר בו מתחלפות ממשלות בישראל אינו מותיר לממשלה זמן מספיק לתכנן מדיניות ולבצעה.‏ שרי הממשלה טרודים בהישרדות פוליטית,‏ ואחוז החסימה הקיים מאפשר קיום מספר גדול מדי של מפלגות בכנסת וגורם להרכבת קואליציות לא יציבות הנתונות לסחטנות מתמדת.‏ נטען כי הפקידות הממשלתית צוברת כוח רב מדי,‏ שכן היא נותרת על מקומה,‏ מביטה על חילופי הממשל התכופים במידה של ספקנות ובוז,‏ ואינה נחפזת לבצע רפורמות או ליישם מדיניות חדשה עליה מצהיר שר חדש בכל שנה וחצי בממוצע.‏ ההצעות לפתרון משבר המשילות המתמשך רבות,‏ והן קשורות בדרך-כלל בהצעות לשינוי שיטת השלטון.‏ ניתן לזהות כמה מכנים משותפים לכל ההצעות שהועלו:‏ ביצור סמכויותיו של ראש הממשלה ומעמדו:‏ כל ההצעות רואות צורך בחיזוק יציבות הממשלה ובביטול המצב הקיים בו ראש הממשלה נתון למלחמת הישרדות בלתי פוסקת,‏ אשר אינה מותירה לו זמן לעסוק בנושאים אסטרטגיים.‏ המלצה זאת מופיעה אף בהצעות המבקשות להותיר את שיטת הממשל הישראלית כדמוקרטיה פרלמנטארית ייצוגית בתוספת תיקונים ואיזונים,‏ ובוודאי נובעת מההצעה לכונן משטר דמוקרטי נשיאותי.‏ ההצעות לפתרון משבר המשילות המתמשך רבות,‏ והן קשורות בדרך-כלל בהצעות לשינוי שיטת השלטון.‏ ניתן לזהות כמה מכנים משותפים לכל ההצעות שהועלו:‏ ביצור סמכויותיו של ראש הממשלה ומעמדו,‏ הסרת חסמים ביורוקרטים וכינון ממשל ידידותי לאזרח ושיפור איכות כוח האדם.‏ הסרת חסמים ביורוקרטים וכינון ממשל ידידותי לאזרח:‏ כל ההצעות מזהות סרבול בירוקראטי כבד בכל משרדי הממשלה,‏ וקובעות כי יש לטפל בבעיה זאת בעדיפות גבוהה.‏ אזרחים בכל תחומי החיים,‏ משקי הבית כמו גם חברות מסחריות וגופים ציבוריים,‏ נאנקים תחת נטל בירוקראטי גובר.‏ קיימים חסמים כבדים בין משרדי הממשלה המגיעים לרמה שאינה מאפשרת להניע פרויקטים וליישם מדיניות.‏ זוהה גם פער בין אחריות הגורמים המופקדים על הביצוע לבין הגורמים אשר להם נתונה סמכות האישור.‏ נטען כי עודף הבירוקרטיה שנועדה במקור להגן על האינטרס הציבורי,‏ משיג את התוצאה הבלתי רצויה עד כדי פגיעה בציבור.‏ שיפור איכות כוח האדם:‏ כל ההצעות רואות בכוח האדם בשירות הציבורי מרכיב חשוב שיש לטפחו ולשפרו.‏ השירות הציבורי צריך להיות אטרקטיבי ולמשוך אליו כוח אדם איכותי ומשכיל,‏ ומנגד צריכה להיות אפשרות לשחרר מן השירות הציבורי עובדים שאינם מתאימים.‏ קיים גם חוסר שביעות רצון מאיכות הפוליטיקאים ומרמתם.‏ נטען כי הדרך היעילה לפתור את בעיות המשילות,‏ לפחות בחלקן,‏ היא באמצעות רפורמה המעוגנת בחקיקה.‏ רפורמה כזאת צריכה להיות מעוגנת בקווי היסוד של הממשלה,‏ ולבוא לאשורה ולאישור הכנסת כבר בחודשים הראשונים לכהונת הממשלה.‏ א ת ג ר י ה כ ל כ ל ה ביצועיה של הכלכלה הישראלית ואופייה משפרים את סיכויי ישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הכלכלי הגלובאלי.‏ ואולם,‏ המשק המקומי אינו חסין מפני פגעי המיתון העולמי.‏ בנק ישראל עדכן את תחזיותיו והוא צופה התכווצות בתוצר העסקי ובתל"ג.‏ הדבר משתלב במגמה העולמית כפי שנותחה על-ידי קרן המטבע העולמית הצופה ירידה בשיעור הצמיחה העולמי והתכווצות המשקים של גושי האירו ושל ארצות-הברית.‏ גם בשווקים המתפתחים נצפית צמיחה מתונה יותר בהשוואה לתחזית קודמת שחזתה כי צמיחתם תימשך ותושפע פחות מהמשבר הגלובאלי ‏(תחזית עדכנית לצמיחה של 4% לעומת צמיחה של 8% בשנת 2009 בשווקים אלה).‏ מימין לשמאל:‏ פרופ'‏ רפי מלניק,‏ משנה לנשיא לעניינים אקדמיים,‏ הבינתחומי הרצליה ד"ר קרנית פלוג,‏ מנהלת מחלקת המחקר,‏ בנק ישראל אלי הורביץ,‏ יו"ר טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ רוני בר-און,‏ שר האוצר | | | 32
ביצועי הכלכלה וההתמודדות עם המשבר הגלובאלי ,2009 .2008 ביצועיה הכלכליים של ישראל בשנת 2008 משליכים באופן ישיר על התמודדותה עם המשבר בשנת ומעבר לה.‏ המדדים הנסקרים מלמדים כי המשק הישראלי שרוי במיתון,‏ אך תנאי הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר הגלובאלי טובים.‏ סקר החברות שערכה מחלקת המחקר של בנק ישראל בניסיון לאמוד את מאזן הנטו המשוקלל של סך הפעילויות במגזר העסקי,‏ מראה על ירידה בשלושת עיון במאזן הרבעים הראשונים של שיעור הירידה דומה לזה של תקופות מיתון קודמות במשק הישראלי הנטו המשוקלל בחיתוך לפי ענפים,‏ מראה כי עד כה נפגעו בעיקר ענפי התעשייה,‏ התחבורה,‏ התקשורת,‏ המסחר ואחריהם הבנייה והמלונאות.‏ 2008 .7.6% - 2010 לשיעור של 2.7%. .(2003 ,2001 ,1997) 32 נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל שהוצגו בכנס הרצליה מלמדים כי בשנת 2008 עמד שיעור האבטלה במשק על 6.1%. שיעור זה צפוי לגדול ובשנת 2009 להגיע ל בשנת השפעה חיובית התחזית היא כי שיעור הצמיחה של 2009 יהיה שלילי,‏ ויעמוד על כ-‏‎0.2%‎‏,‏ עם תיקון בשנת עמד שיעור הצמיחה של התוצר המקומי על יחידה של המשבר על הכלכלה הישראלית היא התפנית החדה במחירי הסחורות והנפט.‏ ישראל,‏ כיבואנית של מוצרים אלה,‏ נהנית מההוזלה במחירים המביאה לשיפור בתנאי הסחר.‏ 4.1 אחוזים.‏ המדיניות השמרנית של הבנק המרכזי בישראל והנטייה לשמרנות של המערכת הבנקאית באופן כללי,‏ משפרות את סיכויי ההתמודדות של ישראל עם אתגרי המיתון הגלובאלי.‏ יחס הון גבוה יחסית,‏ לצד שיעור נמוך של חובות בעייתיים בעת הכניסה למשבר,‏ מציבים את ישראל בנקודה טובה יחסית לעומת מדינות אחרות.‏ היעדרה של בועת נדל"ן ישראלית,‏ בשונה מהמקרה האמריקני,‏ תורמת אף היא לחוסנה של המערכת הישראלית.‏ שוני נוסף ביחד לשוק האמריקני הוא רמה גבוהה של חיסכון במשקי הבית,‏ המקטינה את התלות של הצריכה הפרטית בזמינות אשראי.‏ ברמה הלאומית,‏ קיים עודף בחשבון השוטף ועוד נכסים על התחייבויות בחשבון החיצוני.‏ בנק ישראל מקיים יתרות מטבע חוץ גבוהות,‏ ואף מגדילן בעת האחרונה.‏ עם זאת,‏ הכלכלה המקומית אינה מנותקת מהזירה הגלובאלית,‏ והמשק הישראלי חשוף להשפעות חיצוניות.‏ בהיותו של המשק הישראלי קטן ופתוח וצמיחתו תלויה בצמיחת הייצוא,‏ בפרט בתחום ההיי-טק.‏ משקל גבוה מיוחס לייצוא הישראלי לארצות-הברית,‏ הנמצאת כעת במוקד המשבר הכלכלי.‏ לצד אלה,‏ חלה התפתחות מואצת של שוק האשראי החוץ-בנקאי,‏ שהצטמצם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי,‏ כמקור מימון.‏ יחס החוב/תוצר הגבוה יחסית של ישראל מגביר את פגיעותה ומצמצם את חופש התמרון למדיניות פיסקאלית אנטי מחזורית.‏ ניתוח תמונת המצב המקומית והגלובאלית ובחינת הצעדים שנקטו ממשלות המדינות המתועשות במערב,‏ מצביע על פרק חדש בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית.‏ חוסר הוודאות הקיצוני משחק תפקיד מרכזי בהתנהגות השווקים והממשלות כאחד:‏ השחקנים המוסדיים והמסחריים מנסים למזער נזקים ולהשיב את האמון הציבורי במערכות הפיננסיות.‏ מבחינתה של ישראל,‏ בהיותה שוק קטן המושפע בקלות יחסית מתנודות עולמיות מסוג זה,‏ מדובר באתגר מורכב הדורש יצירתיות,‏ מתינות ונחישות.‏ אחת מהדרכים שהוצעו להתמודד עם המשבר הכלכלי היא הרחבה חד-פעמית של הגרעון,‏ תוך שמירה על אמינות פיסקאלית.‏ בתקופה זאת מומלץ לנקוט צעדים פרוגרסיביים לתמיכה באוכלוסיות החלשות בדרך שתגביר את הצריכה,‏ כמו למשל הורדת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים.‏ מומלץ להגדיל את ההשקעות הממשלתיות בתשתיות,‏ במחקר ובפיתוח,‏ ובעיקר במוקדי מצוינות בתעשיית ההיי-טק ובתעשייה עילית-מעורבת.‏ כן נטען כי האיום המשמעותי ביותר לנוכח המשבר הכלכלי הוא הגידול בשיעור המובטלים במשק.‏ בדיון הוצגה הערכה שהמשבר עלול להוביל לשיעור גבוה מאוד של מחפשי עבודה שמספרם יגיע אלף איש.‏ הוצע כי הממשלה תמקד את הטיפול במקומות היכולים לספק תעסוקה על-ידי לכדי צמיחה.‏ יש להקים קרנות,‏ או להעניק ערבויות שאינן נכנסות לחשבון הגירעון.‏ במיוחד יש למקד צעדים אלה בתעשיית ההיי-טק ובתעשיית היי-טק מעורבת ולו לפרק זמן מוגבל.‏ כן הועלתה ההצעה לדרוש מתעשיית ההיי-טק הישראלית להעביר לארץ פעילות יצרנית המועברת כיום לקבלני משנה בחו"ל.‏ 300,000 - 250,000 משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם שיקולים רחבים יותר בהתנהלותה.‏ נטען כי בשל גודלם של הבנקים המסחריים,‏ קיימות זהות אינטרסים וחפיפה בין המערכת הבנקאית הפרטית לשיקולי הבנק המרכזי ומשרד האוצר.‏ המשק הישראלי שרוי במיתון,‏ אך תנאי הפתיחה שלו להתמודדות עם המשבר הגלובאלי טובים.‏ משרד האוצר מביע בפומבי ציפייה שהמערכת הבנקאית הפרטית תנהג באחריות יתרה ותיקח בחשבון גם שיקולים רחבים יותר בהתנהלותה.‏ מימין לשמאל:‏ ישראל מקוב,‏ יו"ר הוועד המנהל,‏ המכון למדיניות ואסטרטגיה,‏ הבינתחומי הרצליה | יוסי הולנדר,‏ יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי 33 33
Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
Page 4 and 5: מימין לשמאל:‏ פרופ'
Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
Page 16 and 17: קשת האיומים על ביטח
Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
Page 24 and 25: ההתמודדות הביטחוני
Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
Page 32 and 33: ישראל ועמיות יהודי
Page 36 and 37: | | מימין לשמאל:‏ מר
Page 38 and 39: אחד המודלים החדשים
Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
Page 42 and 43: יום שני,‏ 2 בפברואר
Page 44 and 45: יו"ר:‏ ממו"פ ליישום
Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
Page 50 and 51: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר'
Page 52 and 53: ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר''‏ ר'
Page 54 and 55: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר'
Page 56 and 57: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ר''‏ ר'
Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י

×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××