×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
"מדד העמיות" היהודית מודד<br />
לראשונה את ההיכרות ההדדית<br />
ואת הקשרים בין הקהילות<br />
היהודיות בארצות-הברית<br />
ובישראל. בסיס נתונים זה<br />
ומדידות נוספות אשר יכללו<br />
קהילות תפוצה נוספות ויערכו<br />
בעתיד, הם כלי ניתוח חיוניים<br />
בגיבוש מדיניות ממלכתית וחוץ-<br />
ממשלתית בנושא הקשר שבין<br />
ישראל ליהדות התפוצות.<br />
|<br />
מימין לשמאל: פרופ' יואב שוהם, אוניברסיטת סטנפורד לאוניד נבזלין, יו"ר קרן נדב נעמה צבר-יהושע, ראש היחידה ללימודי העם היהודי,<br />
בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב | פרופ' יחזקאל דרור, לשעברר נשיא מכונן המכון לתכנון מדיניות עם יהודי<br />
פרופ' סטיבן כהן, המכון היהודי לדת, היברו יוניון קולג'<br />
|<br />
| פרופ'<br />
"<br />
ה י ד ו ק ה ק ש ר<br />
ע ם<br />
ה פ ז ו ר ה ה י ש ר א ל י ת ב ח ו<br />
ל<br />
נראה כי בשנים האחרונות שינתה ישראל הרשמית את גישתה כלפי אזרחיה המתגוררים בחו"ל. המשרד<br />
לקליטת עלייה פועל עתה לחיזוק הקשר עם ישראלים אלה, ואף רואה בהם תחליף לגלי העלייה המצויים בירידה.<br />
על פי הערכות משרד הקליטה, חיים כיום בחו"ל כ- 750,000 ישראלים: 60% בצפון אמריקה, 25% באירופה<br />
והיתר במקומות אחרים. 20,000 ישראלים עוזבים את הארץ מדי שנה למטרות שונות. לאור נתונים אלה, יש<br />
להגדיר את החזרת הישראלים מחו"ל כצורך לאומי. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה להשיבם, שכן חזרתם<br />
לארץ תורמת תרומה חיובית במגוון תחומים, נוסף על התרומה הכלכלית והתרומה הדמוגראפית.<br />
בכנס הרצליה דווח כי התוכנית הממשלתית המיוחדת שהוכנה בנושא זכתה להצלחה בשיעור גבוה מהמצופה.<br />
המדינה נקטה צעדים מעשיים לעידוד החזרה לישראל, בכלל זה פטור ממס על עסקים בחו"ל, מתוך כוונה לעודד<br />
את הפעילות העסקית ואת הזרמת ההון לישראל. תוכנית מסוג זה היא שינוי מבורך, ויש לבחון את הרחבתה תוך<br />
יצירת תמריצים ייחודיים לבעלי מקצועות נדרשים בישראל. יש לקבוע תנאים שימשכו חזרה את האקדמאים<br />
הישראלים העושים חיל בחו"ל, ואשר יכולים לתרום רבות למחקר ולפיתוח הלאומי הישראלי.<br />
מספרם הרב של האזרחים הישראלים השוהים בחו"ל גם מחייב דיון יסודי בשאלת הצבעה אפשרית של אזרחים<br />
אלה בבחירות הכלליות לכנסת. סוגיה זאת ניתנת לבחינה מהיבטים מעשיים, פילוסופיים ותיאורטיים כאחד והיא<br />
מעלה שאלות עקרוניות העומדות בבסיס הרציונאל של המדינה הדמוקרטית.<br />
ניתן לתמצת את שתי התפיסות המרכזיות הנשמעות כתשובה לשאלה העקרונית: מי זכאי להשתתף בקבלת<br />
החלטות המחייבות את הקולקטיב במדינה דמוקרטית<br />
נראה כי יש מקום לשקול גישת ביניים<br />
אשר תשמור על העיקרון לפיו אזרחי<br />
המדינה התושבים בה הם הקובעים את<br />
גורלם; ומאידך תיקח הגישה בחשבון את<br />
המציאות המודרנית: בעולם גלובאלי<br />
יותר אזרחים מתגוררים לפרקי זמן<br />
מוגבלים בחו"ל לצורכי לימודים, עבודה<br />
ואחרים, וזיקתם לישראל ומעורבותם בה<br />
עודנה חזקה.<br />
.1<br />
.2<br />
הזכאות כוללת את כל אלה שההחלטות תחייבנה<br />
אותם;<br />
הזכאות כוללת את כל אלה שהאינטרסים שלהם<br />
יושפעו מן ההחלטות שתתקבלנה.<br />
הגישה הראשונה מגבילה את זכות ההצבעה לאזרחים<br />
התושבים במדינה, לעומת הגישה השנייה המרחיבה את מימין לשמאל: פרופ' זכי שלום, המועצה הציונית לישראל | מנו גבע, מנכ"ל מדגם ייעוץ ומחקר;<br />
זכות ההצבעה אף לאזרחים שאינם תושבי המדינה. סקירה יו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל | חה"כ תא"ל (מיל.) עמירה דותן | ארז חלפון, מנכ"ל המשרד<br />
לקליטת העלייה | שולמית אלוני, לשעבר שרת החינוך והתרבות | פרופ' משה אורון, המדען<br />
מיוחדת שהוכנה לכנס הרצליה התשיעי מנתחת את<br />
הראשי, קילולמבדה; חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי<br />
התפתחותה של המגמה עולמית להעניק זכויות הצבעה<br />
לאזרחי השוהים מחוץ למדינתם. ואולם, יש להדגיש כי מגמה זאת אינה תוצאה של עקרון רעיוני, אלא תולדה של התפתחויות היסטוריות,<br />
פוליטיות ודמוגראפיות המובילות למסקנה כי גבולות האזרחות אינם בהכרח חופפים את הגבולות הטריטוריאליים. עמדה זאת תומכת במתן<br />
זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל ככלי לשימור הקשר עם המדינה, וכאמצעי לטיפוח הזיקה לישראל.<br />
עמדת הנגד שוללת הרחבה של זכות ההצבעה גם לאזרחים ישראלים בחו"ל שאינם נמצאים בשליחות רשמית. עמדת הנגד מוסברת בחשש שיש גורמים ביהדות התפוצות המעוניינים להגדיל את<br />
השפעתם על הנעשה בישראל. תהליך זה, כך נטען, טומן בחובו סכנה של האשמת יהודים בעולם בנאמנות כפולה, ושל עידוד תיאוריות קשר נוסח "הפרוטוקולים של זקני ציון". גישה זאת קובעת כי<br />
מדינת ישאל צריכה להיות פתוחה לכל יהודי הרוצה להשתקע בה, אך לא לאפשר ליהודים שאינם חיים בארץ להתערב באורחות החיים ובקביעת מדיניות הפרלמנט והממשלה. הדיון כפי שנשמע<br />
עד כה מתייחס בעיקר לעמדות הקיצון: הרחבה מלאה או בידול מלא. נראה כי יש מקום לשקול גישת ביניים אשר תשמור על העיקרון לפיו אזרחי המדינה התושבים בה הם הקובעים את גורלם;<br />
ומאידך תיקח הגישה בחשבון את המציאות המודרנית: בעולם גלובאלי יותר אזרחים מתגוררים לפרקי זמן מוגבלים בחו"ל לצורכי לימודים, עבודה ואחרים, וזיקתם לישראל ומעורבותם בה עודנה<br />
חזקה. טוב שיימשך הדיון העקרוני בנושא בציבור ובאקדמיה, טרם שיבוא להכרעה בכנסת.<br />
31