×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ××× ×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
ישראל ועמיות יהודית: ביצור החוסן הלאומי מידת הלכידות בין העם היהודי בישראל ובתפוצות, ומידת הלכידות בין הציבור בישראל והפזורה הישראלית בחו"ל הן סוגיות שחשיבותן עולה, במיוחד על רקע המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל. מסקנה זאת נובעת, בין היתר, מניתוח ממצאי סקרי דעת קהל שנערכו בישראל ובארצות-הברית במיוחד עבור כנס הרצליה. נוסף על הצורך בליבון סוגיות עקרוניות, כגון הצבעת ישראלים בחו"ל, עולה צורך בפיתוח תוכניות נוספות וחדשות לחיזוק הקשר בין הציבור הישראלי לקהילות היהודיות בגולה, בהעמקת הידע של כל קהילה על רעותה ובחיזוק הלכידות. ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה פ ט ר י ו ט י ו ת ב י ש ר א ל כנס הרצליה בוחן מדי שנה את רמת הפטריוטיות בישראל, כאחד המרכיבים בחוסן הלאומי. בסיס הנתונים שנאסף לאורך שנים מאפשר לאבחן שינויים בעמדות הציבור ובתפיסות הרווחות ביחס לסמלי המדינה ולמידת הקשר של האוכלוסיות היהודיות והערביות למדינה. כנס הרצליה בוחן מדי שנה את רמת הפטריוטיות בישראל, כאחד המרכיבים בחוסן הלאומי. נתוני הסקר האחרון מראים כי תחושת הפטריוטיות נמוכה יותר בקרב צעירים בגילאי וכי חלה עליה בפטריוטיזם כי תחושה זו נשמרת ברמה יציבה לאורך זמן בקרב צעירים ובקרב מבוגרים מעל גיל עוד מצביע הסקר על פער משמעותי בין יהודים לערבים ביחס לתפיסתם את עצמם כפטריוטים בקרב גילאי הביניים: ישראלים. 71% מהיהודים תופסים את עצמם כפטריוטים ישראלים, לעומת שיעור של 21% בקרב הערבים. זוהי ירידה שנייה ו-21% ב- ברציפות בתחושת הפטריוטיות הישראלית של האזרחים הערבים מאז שנת לעומת זאת, תחושת הפטריוטיות הישראלית בקרב היהודים עלתה השנה בשנה השנה לעומת מנגד, התחזקה תחושת הפטריוטיות הערבית-פלסטינית בקרב הערבים בשיעור ניכר שעברה). סביר להניח שנתונים אלה מושפעים מהאירועים בדרום ומהלחימה ברצועת עזה, אשר התרחשו בסמיכות למועד עריכת הסקר השנתי. ,45 39%) 2007 ב-2007; 28% ב-2008; (65% ב- 2007 וב-2008; ועתה 71%). 67% 74%) 50%) ב- .(2008 .44-25 ,18-24 .(2009 הציבור הישראלי מגלה כושר עמידה ברמה גבוהה ביחס לחומרת האיום הגרעיני המתפתח. נשמרת רמה גבוהה של שורשיות, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובת הנסקרים לשאלה: 'אם אחת המדינות העוינות באזור תאיים בנשק גרעיני על ישראל, האם תישאר לחיות בארץ או שתעבור לחיות בארץ אחרת' 81% מהנשאלים היהודים השיבו שיישארו בארץ או כי קרוב לוודאי שיישארו, לעומת נתון זה משתלב בממצא אחר, 74% מהנשאלים הערבים. הציבור היהודי שומר על אותה רמה מהשנה שעברה (81% גם ב-2008), בעוד שחלה עלייה בקרב הציבור הערבי המעיד על רמת שורשיות גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית המגלה נכונות גבוהה יותר לעזוב את ישראל ולחיות בארץ אחרת. הסקר מעלה כי אין מתאם בין רמת הפחד לבין הדחף לצאת למלחמה וכי רמת הפחד אינה גורם להתלכדות פטריוטית. נתון זה ראוי לתשומת לב מיוחדת, ויש בו כדי להעיד על רמת בגרות ציבורית. בחיתוך רב-שנתי נראה כי רמת הפטריוטיות בישראל נותרת יציבה, ואילו רמות הפחד משתנות. אך גם כאשר רמת הפחד עולה, אין הדבר מיתרגם לדחף לפעולה צבאית. נמשכת מגמת הירידה בתחושת הפטריוטיות שחשים הדרוזים. הוסבר כי הדרוזים מגלים רמת פטריוטיות הקרובה מאוד לזו של היהודים, ובוודאי ברמה גבוהה באופן משמעותי משאר אוכלוסיות המיעוטים, אך בשנים האחרונות חלה ירידה במידת הפטריוטיות שהם חשים. מגמה זאת צריכה להילקח בחשבון ולהפוך למרשם פעולה מיידי לממשלה אשר צריכה לפעול להידוק הקשר עם אוכלוסייה זו ולשיפור היחסים עמה. הסקר מעלה כי אין מתאם בין רמת הפחד לבין הדחף לצאת למלחמה וכי רמת הפחד אינה גורם להתלכדות פטריוטית. נתון זה ראוי לתשומת לב מיוחדת, ויש בו כדי להעיד על רמת בגרות ציבורית. (Jewish Peoplehood Index) ל כ י ד ו ת ו ק ר ב ה : מ ד ד ה ע מ י ו ת ה י ה ו ד י ת מדד העמיות היהודית מודד לראשונה את ההיכרות ההדדית ואת הקשרים בין הקהילות היהודיות בארצות-הברית ובישראל. בסיס נתונים זה ומדידות נוספות אשר יכללו קהילות תפוצה נוספות ויערכו בעתיד, הם כלי ניתוח חיוניים בגיבוש מדיניות ממלכתית וחוץ-ממשלתית בנושא הקשר שבין ישראל ליהדות התפוצות. הדגש הושם על בדיקת האוכלוסיות בשני הריכוזים היהודיים הגדולים בעולם: ישראל וארצות-הברית. עורכי הסקר קובעים כי ההשוואה בין שתי הקהילות מצביעה על תמונה מורכבת של מידת הקרבה והדמיון, אך הדפוס הכללי נוטה יותר לקרבה ולדמיון מאשר למרחק ולשוני. הזהות היהודית היא בסיס קרבה משותף לשתי הקהילות, וישראל נתפסת כמרכז רוחני חשוב. ניתוח ביניים של עורכי הסקר מלמד כי קיים ניגוד בין החשיבות הרבה ששתי הקהילות רואות בזהות היהודית, בהערכה החיובית שיש להן זו כלפי זו ובתחושת השייכות לעם היהודי באופן כללי, לעומת נכונותם הנמוכה יחסית להירתם לחיזוק הקשרים בין שתי הקהילות ולקיים מגעים הדדיים בפועל. מסקנתם היא כי יש להבין את הגורמים לפערים על מנת להתמודד עמם. עיון בממצאי הסקר מעלה הבדלים בין עמדות דתיים וחילוניים, ובניגוד לציפיות מוקדמות עולה כי בקרב יהדות ארצות-הברית לצעירים זיקה חזקה יותר לישראל מאשר בקרב קבוצות מבוגרות יותר, וכי הם נוטים לתמוך יותר בחיזוק הקשרים עם ישראל. 30
"מדד העמיות" היהודית מודד לראשונה את ההיכרות ההדדית ואת הקשרים בין הקהילות היהודיות בארצות-הברית ובישראל. בסיס נתונים זה ומדידות נוספות אשר יכללו קהילות תפוצה נוספות ויערכו בעתיד, הם כלי ניתוח חיוניים בגיבוש מדיניות ממלכתית וחוץ- ממשלתית בנושא הקשר שבין ישראל ליהדות התפוצות. | מימין לשמאל: פרופ' יואב שוהם, אוניברסיטת סטנפורד לאוניד נבזלין, יו"ר קרן נדב נעמה צבר-יהושע, ראש היחידה ללימודי העם היהודי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב | פרופ' יחזקאל דרור, לשעברר נשיא מכונן המכון לתכנון מדיניות עם יהודי פרופ' סטיבן כהן, המכון היהודי לדת, היברו יוניון קולג' | | פרופ' " ה י ד ו ק ה ק ש ר ע ם ה פ ז ו ר ה ה י ש ר א ל י ת ב ח ו ל נראה כי בשנים האחרונות שינתה ישראל הרשמית את גישתה כלפי אזרחיה המתגוררים בחו"ל. המשרד לקליטת עלייה פועל עתה לחיזוק הקשר עם ישראלים אלה, ואף רואה בהם תחליף לגלי העלייה המצויים בירידה. על פי הערכות משרד הקליטה, חיים כיום בחו"ל כ- 750,000 ישראלים: 60% בצפון אמריקה, 25% באירופה והיתר במקומות אחרים. 20,000 ישראלים עוזבים את הארץ מדי שנה למטרות שונות. לאור נתונים אלה, יש להגדיר את החזרת הישראלים מחו"ל כצורך לאומי. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה להשיבם, שכן חזרתם לארץ תורמת תרומה חיובית במגוון תחומים, נוסף על התרומה הכלכלית והתרומה הדמוגראפית. בכנס הרצליה דווח כי התוכנית הממשלתית המיוחדת שהוכנה בנושא זכתה להצלחה בשיעור גבוה מהמצופה. המדינה נקטה צעדים מעשיים לעידוד החזרה לישראל, בכלל זה פטור ממס על עסקים בחו"ל, מתוך כוונה לעודד את הפעילות העסקית ואת הזרמת ההון לישראל. תוכנית מסוג זה היא שינוי מבורך, ויש לבחון את הרחבתה תוך יצירת תמריצים ייחודיים לבעלי מקצועות נדרשים בישראל. יש לקבוע תנאים שימשכו חזרה את האקדמאים הישראלים העושים חיל בחו"ל, ואשר יכולים לתרום רבות למחקר ולפיתוח הלאומי הישראלי. מספרם הרב של האזרחים הישראלים השוהים בחו"ל גם מחייב דיון יסודי בשאלת הצבעה אפשרית של אזרחים אלה בבחירות הכלליות לכנסת. סוגיה זאת ניתנת לבחינה מהיבטים מעשיים, פילוסופיים ותיאורטיים כאחד והיא מעלה שאלות עקרוניות העומדות בבסיס הרציונאל של המדינה הדמוקרטית. ניתן לתמצת את שתי התפיסות המרכזיות הנשמעות כתשובה לשאלה העקרונית: מי זכאי להשתתף בקבלת החלטות המחייבות את הקולקטיב במדינה דמוקרטית נראה כי יש מקום לשקול גישת ביניים אשר תשמור על העיקרון לפיו אזרחי המדינה התושבים בה הם הקובעים את גורלם; ומאידך תיקח הגישה בחשבון את המציאות המודרנית: בעולם גלובאלי יותר אזרחים מתגוררים לפרקי זמן מוגבלים בחו"ל לצורכי לימודים, עבודה ואחרים, וזיקתם לישראל ומעורבותם בה עודנה חזקה. .1 .2 הזכאות כוללת את כל אלה שההחלטות תחייבנה אותם; הזכאות כוללת את כל אלה שהאינטרסים שלהם יושפעו מן ההחלטות שתתקבלנה. הגישה הראשונה מגבילה את זכות ההצבעה לאזרחים התושבים במדינה, לעומת הגישה השנייה המרחיבה את מימין לשמאל: פרופ' זכי שלום, המועצה הציונית לישראל | מנו גבע, מנכ"ל מדגם ייעוץ ומחקר; זכות ההצבעה אף לאזרחים שאינם תושבי המדינה. סקירה יו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל | חה"כ תא"ל (מיל.) עמירה דותן | ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה | שולמית אלוני, לשעבר שרת החינוך והתרבות | פרופ' משה אורון, המדען מיוחדת שהוכנה לכנס הרצליה התשיעי מנתחת את הראשי, קילולמבדה; חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי התפתחותה של המגמה עולמית להעניק זכויות הצבעה לאזרחי השוהים מחוץ למדינתם. ואולם, יש להדגיש כי מגמה זאת אינה תוצאה של עקרון רעיוני, אלא תולדה של התפתחויות היסטוריות, פוליטיות ודמוגראפיות המובילות למסקנה כי גבולות האזרחות אינם בהכרח חופפים את הגבולות הטריטוריאליים. עמדה זאת תומכת במתן זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל ככלי לשימור הקשר עם המדינה, וכאמצעי לטיפוח הזיקה לישראל. עמדת הנגד שוללת הרחבה של זכות ההצבעה גם לאזרחים ישראלים בחו"ל שאינם נמצאים בשליחות רשמית. עמדת הנגד מוסברת בחשש שיש גורמים ביהדות התפוצות המעוניינים להגדיל את השפעתם על הנעשה בישראל. תהליך זה, כך נטען, טומן בחובו סכנה של האשמת יהודים בעולם בנאמנות כפולה, ושל עידוד תיאוריות קשר נוסח "הפרוטוקולים של זקני ציון". גישה זאת קובעת כי מדינת ישאל צריכה להיות פתוחה לכל יהודי הרוצה להשתקע בה, אך לא לאפשר ליהודים שאינם חיים בארץ להתערב באורחות החיים ובקביעת מדיניות הפרלמנט והממשלה. הדיון כפי שנשמע עד כה מתייחס בעיקר לעמדות הקיצון: הרחבה מלאה או בידול מלא. נראה כי יש מקום לשקול גישת ביניים אשר תשמור על העיקרון לפיו אזרחי המדינה התושבים בה הם הקובעים את גורלם; ומאידך תיקח הגישה בחשבון את המציאות המודרנית: בעולם גלובאלי יותר אזרחים מתגוררים לפרקי זמן מוגבלים בחו"ל לצורכי לימודים, עבודה ואחרים, וזיקתם לישראל ומעורבותם בה עודנה חזקה. טוב שיימשך הדיון העקרוני בנושא בציבור ובאקדמיה, טרם שיבוא להכרעה בכנסת. 31
- Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
- Page 4 and 5: מימין לשמאל: פרופ'
- Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
- Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
- Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
- Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
- Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
- Page 16 and 17: קשת האיומים על ביטח
- Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
- Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
- Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
- Page 24 and 25: ההתמודדות הביטחוני
- Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
- Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
- Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
- Page 34 and 35: ישראל בעידן הגלובא
- Page 36 and 37: | | מימין לשמאל: מר
- Page 38 and 39: אחד המודלים החדשים
- Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
- Page 42 and 43: יום שני, 2 בפברואר
- Page 44 and 45: יו"ר: ממו"פ ליישום
- Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
- Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
- Page 50 and 51: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 52 and 53: ר'' ר'' ד'' ר'' ר'
- Page 54 and 55: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 56 and 57: ר'' ר'' ר'' ר'' ר'
- Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
- Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
- Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
- Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י
ישראל ועמיות יהודית:<br />
ביצור החוסן הלאומי<br />
מידת הלכידות בין העם היהודי בישראל ובתפוצות, ומידת הלכידות בין הציבור בישראל והפזורה הישראלית בחו"ל הן סוגיות שחשיבותן עולה, במיוחד על<br />
רקע המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל. מסקנה זאת נובעת, בין היתר, מניתוח ממצאי סקרי דעת קהל שנערכו בישראל ובארצות-הברית במיוחד עבור<br />
כנס הרצליה. נוסף על הצורך בליבון סוגיות עקרוניות, כגון הצבעת ישראלים בחו"ל, עולה צורך בפיתוח תוכניות נוספות וחדשות לחיזוק הקשר בין הציבור<br />
הישראלי לקהילות היהודיות בגולה, בהעמקת הידע של כל קהילה על רעותה ובחיזוק הלכידות.<br />
ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה<br />
פ ט ר י ו ט י ו ת<br />
ב י ש ר א ל<br />
כנס הרצליה בוחן מדי שנה את רמת הפטריוטיות בישראל, כאחד המרכיבים בחוסן<br />
הלאומי. בסיס הנתונים שנאסף לאורך שנים מאפשר לאבחן שינויים בעמדות הציבור<br />
ובתפיסות הרווחות ביחס לסמלי המדינה ולמידת הקשר של האוכלוסיות היהודיות<br />
והערביות למדינה.<br />
כנס הרצליה בוחן מדי שנה את<br />
רמת הפטריוטיות בישראל, כאחד<br />
המרכיבים בחוסן הלאומי.<br />
נתוני הסקר האחרון מראים כי תחושת הפטריוטיות נמוכה יותר בקרב צעירים בגילאי<br />
וכי חלה עליה בפטריוטיזם<br />
כי תחושה זו נשמרת ברמה יציבה לאורך זמן בקרב צעירים ובקרב מבוגרים מעל גיל עוד מצביע הסקר על פער משמעותי בין יהודים לערבים ביחס לתפיסתם את עצמם כפטריוטים<br />
בקרב גילאי הביניים: ישראלים. 71% מהיהודים תופסים את עצמם כפטריוטים ישראלים, לעומת שיעור של 21% בקרב הערבים. זוהי ירידה שנייה<br />
ו-21% ב-<br />
ברציפות בתחושת הפטריוטיות הישראלית של האזרחים הערבים מאז שנת<br />
לעומת זאת, תחושת הפטריוטיות הישראלית בקרב היהודים עלתה השנה<br />
בשנה<br />
השנה לעומת מנגד, התחזקה תחושת הפטריוטיות הערבית-פלסטינית בקרב הערבים בשיעור ניכר שעברה). סביר להניח שנתונים אלה מושפעים מהאירועים בדרום ומהלחימה ברצועת עזה, אשר התרחשו בסמיכות למועד<br />
עריכת הסקר השנתי.<br />
,45<br />
39%) 2007 ב-2007; 28% ב-2008;<br />
(65% ב- 2007 וב-2008; ועתה 71%).<br />
67%<br />
74%)<br />
50%) ב- .(2008<br />
.44-25<br />
,18-24<br />
.(2009<br />
הציבור הישראלי מגלה כושר עמידה ברמה גבוהה ביחס לחומרת האיום הגרעיני המתפתח. נשמרת רמה גבוהה של שורשיות, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובת הנסקרים לשאלה: 'אם אחת המדינות<br />
העוינות באזור תאיים בנשק גרעיני על ישראל, האם תישאר לחיות בארץ או שתעבור לחיות בארץ אחרת' 81% מהנשאלים היהודים השיבו שיישארו בארץ או כי קרוב לוודאי שיישארו, לעומת<br />
נתון זה משתלב בממצא אחר,<br />
74% מהנשאלים הערבים. הציבור היהודי שומר על אותה רמה מהשנה שעברה (81% גם ב-2008), בעוד שחלה עלייה בקרב הציבור הערבי<br />
המעיד על רמת שורשיות גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית המגלה נכונות גבוהה יותר לעזוב את ישראל<br />
ולחיות בארץ אחרת.<br />
הסקר מעלה כי אין מתאם בין רמת הפחד לבין הדחף לצאת למלחמה וכי רמת הפחד אינה גורם להתלכדות פטריוטית. נתון זה ראוי<br />
לתשומת לב מיוחדת, ויש בו כדי להעיד על רמת בגרות ציבורית. בחיתוך רב-שנתי נראה כי רמת הפטריוטיות בישראל נותרת יציבה, ואילו<br />
רמות הפחד משתנות. אך גם כאשר רמת הפחד עולה, אין הדבר מיתרגם לדחף לפעולה צבאית.<br />
נמשכת מגמת הירידה בתחושת הפטריוטיות שחשים הדרוזים. הוסבר כי הדרוזים מגלים רמת פטריוטיות הקרובה מאוד לזו של היהודים,<br />
ובוודאי ברמה גבוהה באופן משמעותי משאר אוכלוסיות המיעוטים, אך בשנים האחרונות חלה ירידה במידת הפטריוטיות שהם חשים. מגמה<br />
זאת צריכה להילקח בחשבון ולהפוך למרשם פעולה מיידי לממשלה אשר צריכה לפעול להידוק הקשר עם אוכלוסייה זו ולשיפור היחסים<br />
עמה.<br />
הסקר מעלה כי אין מתאם בין רמת<br />
הפחד לבין הדחף לצאת למלחמה וכי<br />
רמת הפחד אינה גורם להתלכדות<br />
פטריוטית. נתון זה ראוי לתשומת לב<br />
מיוחדת, ויש בו כדי להעיד על רמת<br />
בגרות ציבורית.<br />
(Jewish Peoplehood Index)<br />
ל כ י ד ו ת ו ק ר ב ה :<br />
מ ד ד<br />
ה ע מ י ו ת<br />
ה י ה ו ד י ת<br />
מדד העמיות היהודית מודד לראשונה את ההיכרות ההדדית ואת הקשרים בין הקהילות היהודיות בארצות-הברית ובישראל. בסיס נתונים זה ומדידות נוספות אשר יכללו קהילות תפוצה נוספות<br />
ויערכו בעתיד, הם כלי ניתוח חיוניים בגיבוש מדיניות ממלכתית וחוץ-ממשלתית בנושא הקשר שבין ישראל ליהדות התפוצות. הדגש הושם על בדיקת האוכלוסיות בשני הריכוזים היהודיים הגדולים<br />
בעולם: ישראל וארצות-הברית. עורכי הסקר קובעים כי ההשוואה בין שתי הקהילות מצביעה על תמונה מורכבת של מידת הקרבה והדמיון, אך הדפוס הכללי נוטה יותר לקרבה ולדמיון מאשר<br />
למרחק ולשוני. הזהות היהודית היא בסיס קרבה משותף לשתי הקהילות, וישראל נתפסת כמרכז רוחני חשוב.<br />
ניתוח ביניים של עורכי הסקר מלמד כי קיים ניגוד בין החשיבות הרבה ששתי הקהילות רואות בזהות היהודית, בהערכה החיובית שיש להן זו כלפי זו ובתחושת השייכות לעם היהודי באופן כללי,<br />
לעומת נכונותם הנמוכה יחסית להירתם לחיזוק הקשרים בין שתי הקהילות ולקיים מגעים הדדיים בפועל. מסקנתם היא כי יש להבין את הגורמים לפערים על מנת להתמודד עמם. עיון בממצאי<br />
הסקר מעלה הבדלים בין עמדות דתיים וחילוניים, ובניגוד לציפיות מוקדמות עולה כי בקרב יהדות ארצות-הברית לצעירים זיקה חזקה יותר לישראל מאשר בקרב קבוצות מבוגרות יותר, וכי הם<br />
נוטים לתמוך יותר בחיזוק הקשרים עם ישראל.<br />
30
Change language