×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת ב ת ה ל י ך<br />
ה מ ד י נ י ה א ז ו ר י<br />
הערוץ הישראלי-פלסטיני<br />
במסגרת הדיון על קידום התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדונה בהרחבה הגישה<br />
המצדדת ביצירת תשתיות אזרחיות וממשליות ברמה הנפתית/עירונית לרווחת התושבים<br />
הפלסטינים ולעידוד פעילות כלכלית-עסקית. הוזכרה בעיקר ג'נין שהיא אב-טיפוס מוצלח<br />
לשינוי מקומי שהביא לשינוי ביטחוני. בדיון נטען, שעל ישראל לפעול לקידום גישה זו ולסייע<br />
להרחבתה לערים נוספות בשטחי יהודה ושומרון.<br />
נוסף על כך, בכנס הרצליה 2009 נדונו בהרחבה גם שתי סוגיות ליבה מרכזיות שיעמדו על<br />
סדר היום של המשא-ומתן על הסדר הקבע: סוגיית ירושלים וסוגית מעמד הפליטים היהודיים<br />
מארצות ערב.<br />
בסוגיית ירושלים<br />
נטען כי המאבק על הריבונות בעיר אינו מתנהל רק בחדרי המשא<br />
ומתן, אלא בעיקר בניסיון לקבוע עובדות בשטח. הדוגמא הבולטת ביותר בעניין זה היא<br />
המאבק על הריבונות בהר הבית. חפירות הוואקף בהר הבית חותרות בצורה מכוונת לשינוי<br />
הסטטוס-קוו במקום הנחשב ללב ליבו של הסכסוך. בשנים האחרונות נוספו לכיפת הסלע<br />
ולמסגד אל-אקצא שני מסגדים במעבה האדמה: המסגד שהוקם בתוך המבנה הקדום של<br />
אורוות שלמה, ומסגד נוסף שהוקם מתחת למסגד אל-אקצא, הנקרא אל-אקצא אל-קדימה.<br />
מתלווה לכך מאמץ אידיאולוגי-תעמולתי הטוען כי ליהודים מעולם לא היה בית מקדש על הר<br />
הבית, ומכאן ניסיון לבסס את הטיעון לפיו אין ליהודים כל בסיס היסטורי ודתי לקביעת<br />
הריבונות על הר הבית ולערער את הלגיטימיות של האחיזה היהודית בארץ. רעיון הכחשת<br />
בית המקדש נקלט היטב בחוגים שונים במערב, ואף בקרב חוגים אינטלקטואליים מסוימים,<br />
אם כי רוב-רובו של העולם הנוצרי דוחה רעיונות אלה מכל וכל, היות ויש בהם ערעור גם על<br />
יסודות האמונה הנוצרית.<br />
הוותיקן צופה במאבק הישראלי-פלסטיני על ירושלים במידה רבה של דאגה. במרוצת השנים<br />
הביא הסכסוך לצמצום הקהילה הנוצרית בארץ הקודש. בעקבות ההגירה המסיבית מונה היום<br />
הקהילה הנוצרית בישראל כשני אחוזים בלבד מהאוכלוסייה. בירושלים חיים היום כ-<br />
נוצרים בלבד. עמדת הוותיקן היא כי לא ניתן לשמור לאורך זמן על זהות המקומות הקדושים<br />
לנצרות, בלי לשמור על האוכלוסייה הנוצרית ועל זכותה להביע את עצמה ואת מסורותיה.<br />
יש הטוענים שעל ישראל למנוע או להצר את<br />
המהלכים החד-צדדים של הפלסטינים<br />
בירושלים ולבחון מודלים חדשניים ויצירתיים<br />
לסוגיית הריבונות. בחינה מעין זו גם יכולה<br />
להשפיע לא רק על השגת פתרון מוסכם<br />
בשאלת ירושלים, אלא גם על גיבוש פתרון<br />
יצירתי למעמד הריבוני העתידי של ישות<br />
פלסטינית במסגרת נוסחת "שתי המדינות".<br />
12,600<br />
181<br />
חנא סִניורה, מנכ"ל משותף, מרכז ישראל-פלסטין למחקר ולמידע ;(IPCRI)<br />
חבר המועצה הלאומית הפלסטינית<br />
מימין לשמאל: ד"ר אבי ביצור, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים; מומחה להגנת העורף,<br />
אוניברסיטת בר-אילן | רפי איתן, השר לענייני גמלאים, מופקד על הטיפול בנושא השבת<br />
זכויות ורכוש יהודי | רחל מכטיגר, עמיתת מחקר בכירה, המכון למדיניות ואסטרטגיה,<br />
הבינתחומי הרצליה; הפורום האטלנטי של ד"ר צבי צמרת, מנכ"ל יד בן-צבי<br />
אדווין שוקר, נשיא "צדק ליהודים יוצאי מדינות ערב"<br />
העמדה המסורתית של הכס הקדוש היא כי לירושלים שמור מעמד של "קורפוס ספרטום" עיר<br />
מיוחדת, המקודשת לשלוש הדתות, אשר מיועדת לשליטה בינלאומית כפי שנקבע בהחלטה<br />
של האו"ם. לצד עמדה מסורתית זאת, קיימת עמדה נוספת הקשובה לשלטונות<br />
המקומיים בירושלים, והדוגלת בהתערבות בינלאומית מסוימת אך בלתי מוגדרת. המטרה<br />
המשותפת לשתי העמדות היא יצירת מצב שיעניק חופש פולחן ודת, אשר יגן על האינטרסים<br />
המיוחדים, ישמור עליהם ויבטיח סדר וביטחון דתי בירושלים.<br />
אל מול הניסיון הפלסטיני הבוטה לקבוע עובדות בהר הבית, מתנהל שיח משפטי מורכב,<br />
אקדמי בחלקו, על מהות הריבונות ועל מציאת דרכים יצירתיות להחיל את מושג הריבונות על<br />
ירושלים. עמדתה המסורתית של ישראל היא כי ירושלים צריכה להיות מאוחדת תחת ריבונות<br />
ישראל. מנגד, העמדה הפלסטינית הרשמית מכירה בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, אך<br />
טוענת לריבונות פלסטינית במזרח של העיר כבירתה של המדינה הפלסטינית העתידה לקום.<br />
ההתפתחויות בכלכלה ובמשפט הבינלאומי בשנים האחרונות הרחיבו מאוד את מושג<br />
הריבונות ויצרו שורת הגדרות ביניים המפרקות את הריבונות לרכיביה. הטווח כולל, בין היתר,<br />
מושגים כגון: ריבונות ביניים, ריבונות נרכשת, ריבונות ארעית וריבונות מותנית. המאבק<br />
הפלסטיני העכשווי בירושלים מבוסס על הניסיונות לחזק בפועל את הריבונות הפלסטינית<br />
בעיר בשורת צעדים, כגון פעילותם של משרדי הרשות ושל ארגונים פלסטיניים בירושלים, וכן<br />
ניסיון לנכס את הר הבית באמצעות חפירות ובניית מסגדים במעבה האדמה. במעשים אלה<br />
ניתן לראות משום ניסיון לקבוע סממנים של ריבונות פלסטינית דה-פקטו. נטען כי זהו מאבק<br />
לריבונות נרכשת האמורה לחזק את מעמדו של הצד הפלסטיני ולקבוע עובדות בשטח טרם<br />
המשא ומתן על שאלת המעמד הסופי של ירושלים בהסדר קבע עתידי.<br />
לכן, יש הטוענים שעל ישראל<br />
למנוע או להצר את<br />
המהלכים החד-צדדים של<br />
הפלסטינים בירושלים<br />
ולבחון מודלים חדשניים<br />
ויצירתיים לסוגיית<br />
הריבונות. בחינה מעין זו גם<br />
יכולה להשפיע לא רק על<br />
השגת פתרון מוסכם<br />
בשאלת ירושלים, אלא גם<br />
על גיבוש פתרון יצירתי<br />
למעמד הריבוני העתידי של<br />
ישות פלסטינית במסגרת<br />
נוסחת "שתי המדינות".<br />
25<br />
|<br />
ישראל |<br />
26
Change language