×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××

More documents

Recommendations

Info

ההתמודדות הביטחונית והמדינית של ישראל בזירה הגלובלית ובמר ח ב ה א ז ו ר י ה צ ו ר ך ב ע ד כ ו ן ד ו ק ט ר י נ ת ה ב י ט ח ו ן ש ל י ש ר א ל אפשר להבחין בתהליכי שינוי עמוקים בכל הקשור לסביבתה האסטרטגית של ישראל ולאיומים הנשקפת לה.‏ חלקם של שינויים אלה כבר בא לידי ביטוי מעשי.‏ לצד החיכוכים הקונבנציונאליים קיים חשש מפני מעבר למאבק על-קונבנציונאלי גרעיני לצד שימוש מוגבר בטרור.‏ שינויים אלה מחייבים עדכון דחוף של תפיסת הביטחון הישראלית,‏ והאצת פרויקטים בתחום ההתגוננות.‏ נוסף על הרתעה,‏ התרעה והכרעה יש להוסיף את ההתגוננות כמרכיב יסודי בדוקטרינת הביטחון.‏ לפני מספר שנים הוגשו מסקנותיה של הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל ‏(וועדת מרידור).‏ מסקנות אלה נדונו אז בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ‏("הקבינט"),‏ אך טרם הוחלט אם לאמצן או לדחותן.‏ המסקנה המרכזית היא הצורך בהוספת נדבך מרכזי ל"שלוש הרגליים"‏ המסורתיות של תפיסת הביטחון הישראלית.‏ נוסף על הרתעה,‏ התרעה והכרעה יש להוסיף את ההתגוננות כמרכיב יסודי בדוקטרינת הביטחון.‏ ואולם,‏ בעוד ישראל מתמהמהת בהכרעה בשאלות ההתגוננות,‏ האיומים האזוריים הולכים ומחריפים.‏ ישראל כבר נאלצה להתמודד עם איום ישיר ורחב היקף על העורף במהלך מלחמת לבנון,‏ ועם האיום מרצועת עזה בהיקף מצומצם יותר.‏ מסוריה נשקפים גם איומים רקטיים וטיליים חמורים יותר.‏ ישראל אינה פועלת בקצב ובעוצמה המתחייבים מהתפתחויות אלה כדי לשמר את עליונותה ואת יתרונה האיכותי,‏ ולמנוע את שינוי מאזן הכוחות לרעתה.‏ למרות השיפור במוכנות צה"ל ובביצועיו ביחס למלחמת לבנון השנייה,‏ אין לישראל מענה הולם לאיום החמור על העורף הנשקף מהרקטות ארוכות הטווח שבידי סוריה והחזבאללה אשר בעתיד עלולים להגיע לחמאס בעזה.‏ מימין לשמאל:‏ עו"ד דן מרידור,‏ לשעבר שר האוצר ושר המשפטים | חה"כ צחי הנגבי,‏ יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | תא"ל ‏(מיל.)‏ ד"ר אפרים סנה,‏ לשעבר סגן שר הביטחון | פרופ'‏ עוזי ארד,‏ ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה,‏ הבינתחומי הרצליה;‏ יו"ר כנס הרצליה 22
| מימין לשמאל:‏ ד"ר אבי ביצור,‏ מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים;‏ מומחה להגנת העורף,‏ אוניברסיטת בר-אילן אלוף ‏(מיל.)‏ מתן וילנאי,‏ סגן שר הביטחון ‏(מיל.)‏ יאיר דורי,‏ לשעבר ראש מערך הנ"מ אלוף ‏(מיל.)‏ הרצל בודינגר,‏ יו"ר עמותת עיט;‏ לשעבר מפקד חיל האויר מר עוזי רובין,‏ מנכ"ל רובינקון ד"ר מקס זינגר,‏ עמית מחקר בכיר,‏ מרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים,‏ אוניברסיטת בר-אילן מייקל ד.‏ בראון,‏ לשעבר תת המזכיר לביטחון פנים לנושאי מוכנות והתאוששות מאסון,‏ ארה"ב | תא"ל | | | | מבחינת מאזן הכוחות באזור ומעבר לו,‏ נראה כי מחנה המדינות הרדיקאליות מגלה נחישות רבה יותר מאשר מחנה המדינות הדמוקרטיות העולמי,‏ עמן נמנית ישראל.‏ המחנה הדמוקרטי כבר השלים עם נוכחות חזבאללה בלבנון,‏ עם השתלטות חמאס על רצועת עזה ויש הסבורים כי המערב גם נכון להשלים עם ההשתלטות הזוחלת של איראן על עיראק.‏ במקביל,‏ ארסנל הנשק המצוי בידי המדינות הרדיקאליות הולך וגדל.‏ רוסיה קונה מחדש את מעמדה כמעצמה בעלת השפעה במזרח התיכון באמצעות אספקת נשק איכותי לאיראן ולסוריה,‏ אשר חלקו זולג אף לחזבאללה.‏ גם ארצות-הברית מוכרת מערכות נשק מתוחכמות למצרים ומציידת היטב את חיל האוויר הסעודי.‏ מנגד,‏ נשמעה הערכת משרד החוץ הישראלי כי בעת האחרונה התחזק מחנה המדינות המתונות באזור על חשבון המחנה הרדיקאלי.‏ ברטרוספקטיבה של כעשור,‏ ניתן לקבוע כי ישראל מצויה ב"גֵּרָעוֹן הרתעתי"‏ מצטבר.‏ אויבי ישראל לא היססו לתקוף אותה,‏ תוך שהם מאתגרים את הבטחותיה לפעולת תגמול חריפה.‏ ברטרוספקטיבה של כעשור,‏ ניתן לקבוע כי ישראל מצויה ב"גֵּרָעוֹן הרתעתי"‏ מצטבר.‏ אויבי ישראל לא היססו לתקוף אותה,‏ תוך שהם מאתגרים את הבטחותיה לפעולת תגמול חריפה.‏ ישראל,‏ לעומת זאת,‏ לא מימשה את איומי ההרתעה עד למלחמת לבנון השנייה שבמהלכה הופתע האויב מתגובתה החזקה של ישראל.‏ יש המוצאים חיזוק לתפיסה זאת בדבריו של מזכ"ל חזבאללה נצראללה,‏ אשר אמר כי לו היה יודע שכך תגיב ישראל,‏ לא היה יוזם מלכתחילה את מבצע חטיפת החיילים.‏ ישראל צריכה להעריך מחדש את גישתה לבעיית הגֵּרָעוֹן ההרתעתי המצטבר.‏ תגובה דיס-פרופורציונאלית עשויה ההרתעתיים של ישראל,‏ אך יש לקחת בחשבון את ההשלכות המדיניות לשקם את הדימוי ואת היציבה והאסטרטגיות הרחבות יותר של מהלך מעין זה.‏ (posture) (1991) ישראל חייבת לוודא שגם במקרה של מתקפת טילים רחבת-היקף באמצעים קונבנציונאליים או בלתי קובנצניונאליים,‏ נשמר כושר הישרדותה של האוכלוסייה וכושר המשילות של מוסדות המדינה,‏ במידה המאפשרת שיקום מהיר.‏ המשך פיתוח התוכנית הגרעינית האיראנית וחיזוק השפעתה באמצעות שליחיה מצפונה של ישראל ומדרומה,‏ מחריף את אילוצי הביטחון השוטף ואת האיומים המתפתחים.‏ איומים אלה מחזקים את המסקנה כי אין עוד הפרדה בין חזית לעורף.‏ מגמה זאת,‏ שהסתמנה לראשונה במלחמת המפרץ עם ירי טילי סקאד על ישראל,‏ נמשכה בגלי הטרור הפלסטיני של האינתיפאדה השנייה ובירי הרקטות המאסיבי במלחמת לבנון השנייה.‏ איום הרקטות והטילים גובר,‏ היות שיריביה של ישראל בזירה זיהו איום זה כנקודת תורפה והם פועלים לנצל את הצלחתם ככל יכולתם כל עוד ישראל אינה מצטיידת בפתרון נגדי אפקטיבי.‏ ישראל נדרשת לרדת לעומקן של השלכות האיום על העורף הצבאי והאזרחי כאחד.‏ פעולות הממשלה שנעשו עד כה לשיפור התיאום בין הגופים הפועלים בעורף הן צעד חשוב בכיוון הנכון,‏ אבל הפערים הקיימים בתחום זה עודם קריטיים.‏ ישראל חייבת לוודא שגם במקרה של מתקפת טילים רחבת-היקף באמצעים קונבנציונאליים או בלתי קובנצניונאליים,‏ נשמר כושר הישרדותה של האוכלוסייה וכושר המשילות של מוסדות המדינה,‏ במידה המאפשרת שיקום מהיר.‏ עליית משקלו של איום הטילים על ישראל מחייבת הערכה מחודשת של המענה הקיים לאיום זה,‏ ויש המציעים להצטייד כבר עתה במערכות הגנה נוספות על אלה הקיימות ואלה הנמצאות בפיתוח.‏ לצעדים שנקטה הממשלה,‏ בהם הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והפעלת מרכזי החוסן בדרום הארץ,‏ חשיבות בשיפור השירות לאזרח,‏ בחיזוק כושר העמידה של הציבור ובהגברת האמון במוסדות המדינה.‏ מרכזי החוסן שהוקמו בשדרות ובישובי עוטף עזה מספקים שירות חיוני לאוכלוסייה הנתונה במשבר ביטחוני מתמשך.‏ התרומה החיובית שהושגה מפעילות מרכזי החוסן היא העדות הטובה ביותר לנחיצות השיפור במערכים ממשלתיים אלה,‏ ויש להאיץ את פעולות התיאום והשיפור למוכנות העורף.‏ למרכזי החוסן השפעה חיובית על האזרח המקבל שירותים,‏ והם תורמים גם לחיזוק תחושת המשילות והיציבות,‏ תוך צמצום כניסה לא מתואמת של גורמי חוץ שאינם בהכרח עונים על הצרכים האמיתיים ומוסיפים לבלבול הקיים.‏ בנוסף,‏ טוב תעשה הממשלה אם תשכיל לפעול בדרך של שיתוף פעולה בין רשויות הממשלה למגזר השלישי.‏ הניסיון בתחום זה אשר הצטבר במהלך מבצע ‏"עופרת יצוקה"‏ יכול לתרום לפיתוח יכולת תגובה טובה יותר למקרה של התממשות איומים עתידיים.‏ נראה כי דרושה עוד עבודה רבה בתחום זה,‏ כולל הקצאת המשאבים המתאימים.‏ מסקנה עיקרית מהניסיון שהצטבר עד כה ולאור האיומים הקיימים היא כי ההיבט ההתנהגותי-חברתי הוא מרכיב מהותי ביכולת העמידה של העורף ובחוסן הלאומי.‏ על כן,‏ יש לשקוד על ביצור חוסנו של העורף אל מול תרחישי האיום האפשריים.‏ 23
Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
Page 4 and 5: מימין לשמאל:‏ פרופ'
Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
Page 16 and 17: קשת האיומים על ביטח
Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
Page 32 and 33: ישראל ועמיות יהודי
Page 34 and 35: ישראל בעידן הגלובא
Page 36 and 37: | | מימין לשמאל:‏ מר
Page 38 and 39: אחד המודלים החדשים
Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
Page 42 and 43: יום שני,‏ 2 בפברואר
Page 44 and 45: יו"ר:‏ ממו"פ ליישום
Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
Page 50 and 51: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר'
Page 52 and 53: ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר''‏ ר'
Page 54 and 55: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ד''‏ ר'
Page 56 and 57: ר''‏ ר''‏ ר''‏ ר''‏ ר'
Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י

×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ××¨×¦×××