עיקרי ×”×›× ×¡ - ×›× ×¡ הרצליה

ה ז י ר ה ה צ פ ו נ י ת :
ה ע ר כ ת ה א ס ט ר ט ג י ה ה ס ו ר י ת
מימין לשמאל:‏ ד"ר ישראל אלעד-אלטמן,‏ עמית מחקר בכיר,‏ המכון למדיניות ואסטרטגיה,‏ הבינתחומי הרצליה | אלוף ‏(מיל')‏ יעקב עמידרור,‏ סגן נשיא מכון לנדר | ד"ר דן שיפטן,‏ סגן ראש
המרכז ללימודי ביטחון לאומי,‏ אוניברסיטת חיפה | אלוף ‏(מיל.)‏ עמוס גלעד,‏ ראש האגף הביטחוני-מדיני,‏ משרד הביטחון
בכנס הרצליה נשמעו שתי הערכות שונות ביחס לאסטרטגיה של המשטר הסורי.‏ הגישה האחת גורסת כי זהות המשטר בדמשק היא רדיקאלית וכי סוריה לא תתנתק מן הציר הרדיקאלי.‏ נטען
כי בדומה למשטרים אחרים בעולם הערבי,‏ נאלץ המשטר הסורי לספק את דרישת האליטה האינטלקטואלית המחזיקה בעמדות קיצוניות ועל כן נוקט מדיניות רדיקאלית.‏ גישה זאת מתארת את רוב
המשטרים בעולם הערבי כנתונים לחסדיהן של האליטות,‏ המחזיקות בתפיסות עולם רדיקאליות במיוחד,‏ אשר תפיסת המציאות שלהן מנותקת ממאזן הכוח האמיתי ואשר שופטות את מנהיגיהן
בחומרה רבה.‏ נטען כי המסקנה הנובעת מניתוח זה היא שקלושים הסיכויים שסוריה תתנתק מן הציר הרדיקאלי,‏ וכי היא מביטה בסיפוק על היחלשותה של ארצות-הברית,‏ על מבוכתה של ישראל
ועל התגרענותה של איראן.‏ גישה זאת שמה דגש על הניתוח האזורי כנקודת ייחוס להערכת כוונותיה של סוריה.‏
בהערכה כוללת ניתן לומר שעלה משקלו של האיום הסורי
על העורף האזרחי והצבאי של ישראל,‏ לאור תוצאות
ההתמודדות הראשונה של ישראל עם ירי רקטות מאסיבי על
העורף במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.
הגישה השנייה גורסת כי הרדיקאליות הסורית אינה זהות,‏ אלא כלי מדיניות להשגת היעד של הבטחת
יציבות המשטר.‏ נטען כי המרכיב המכריע בשאלת זהותו של המשטר בדמשק היא היותו משטר של בני המיעוט
העלאווי בסוריה,‏ והיעד המרכזי שלו הוא שרידותו.‏ המדיניות הרדיקאלית של סוריה,‏ היא,‏ אם כן,‏ כלי לשימור
שרידות המשטר בדרך הטובה ביותר.‏ נטען כי במקרה שתוצג דרך חלופית אחרת ישקול המשטר הסורי אופציות
אחרות.‏ גישה זאת שמה דגש על הניתוח הפנים-סורי,‏ ובעיקר על שאלת יציבות המשטר כנקודת הייחוס להערכת
כוונותיה של סוריה.‏
האיום הנשקף מסוריה התפתח גם הוא בשנים האחרונות,‏ עד כדי הבשלתו לאיום רב-‏ מערכתי משולב:‏
סוגים שונים של יעדים ומספר סוגים של מערכות נשק,‏ קונבנציונאליות ובלתי-קונבנציונאליות.‏ סוריה יכולה להוות
איום צבאי על כוחות הקרקע והאוויר של צה"ל,‏ לצד איום רחב היקף על העורף.‏ בהערכה כוללת ניתן לומר שעלה משקלו של האיום הסורי על העורף האזרחי והצבאי של ישראל,‏ לאור תוצאות
ההתמודדות הראשונה של ישראל עם ירי רקטות מאסיבי על העורף במלחמת לבנון השנייה בקיץ נטען כי סוריה יכולה להפעיל בתוך כמה שעות אותה יכולת שיגור שחזבאללה הצליח
להפעיל במהלך חודש ימים.‏ ספק אם בידי ישראל יש כיום מענה הולם לנטרול האיום הרקטי הסורי,‏ כפי שאין לה מענה מבצעי מתאים לירי קסאם וקטיושות.‏ הדבר משליך על תכנון המערכה ואולי
על תפיסת המלחמה של ישראל בעימות עתידי עם סוריה,‏ אם חלילה יקרה.‏ שכן,‏ השאיפה להשמיד במהירות את היכולת האסטרטגית של היריב כדי להשיג ניצחון מהיר,‏ מאותגרת על-ידי יכולתו
להסב נזק מתמשך לעורף האזרחי והצבאי של ישראל.‏ נטען כי נוסף להתחמשותה באמצעים קונבנציונאליים,‏ ניסתה סוריה בשנים האחרונות לעלות גם על נתיב ההתחמשות הגרעינית וזו עדות
להתעצמותו של האתגר הסורי.‏
.2006
21 21