עיקרי הכנס - כנס הרצליה

עיקרי הכנס - כנס הרצליה עיקרי הכנס - כנס הרצליה

herzliyaconference.org
from herzliyaconference.org More from this publisher
25.01.2015 Views

" ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י נ י ת ב ע ק ב ו ת " ע ו פ ר ת י צ ו ק ה 19 מימין לשמאל:‏ חה"כ ד"ר יובל שטייניץ,‏ ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | פרופ'‏ מרטין קרמר,‏ עמית בכיר,‏ מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים,‏ מרכז שלם | פרופ'‏ אברהם סלע,‏ המחלקה ליחסים בינלאומיים,‏ האוניברסיטה העברית | חה"כ תא"ל ‏(מיל.)‏ אפי איתם,‏ ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | ד"ר ענת קורץ,‏ עמיתת מחקר בכירה,‏ המכון למחקרי ביטחון לאומי | אל"מ ‏(מיל.)‏ דניאל רייזנר,‏ לשעבר ראש מחלקת הדין הבינ"ל בפרקליטות הצבאית כנס הרצליה התשיעי נערך בסמוך לסיום מבצע צה"ל ‏"עופרת יצוקה"‏ כל ניסיון לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.‏ ברצועת עזה.‏ תוצאות המבצע הצבאי והנזק לאוכלוסיה האזרחית מותירים חותם עמוק גם במערכת הבינלאומית,‏ ויעמדו ברקע .(2007 תוצאותיו של מבצע ‏"עופרת יצוקה"‏ מורגשות היטב בשטח,‏ ולפלסטינים ברצועה נגרם נזק כבד מפעולות צה"ל.‏ ואולם,‏ בניגוד לפגיעה הקשה שספג חמאס מבחינה צבאית,‏ יש הסבורים כי הארגון דווקא חיזק את מעמדו מבחינה פנים-פלסטינית.‏ התחושות הפלסטיניות הקשות ביחס לחמאס לא תורגמו לתמיכה מוגברת בפת"ח.‏ על רקע זה פונה יושב-ראש הרשות הפלסטינית,‏ מחמוד עבאס,‏ לחידוש הדיאלוג הלאומי הפלסטיני ולניסיון להקים ממשלת אחדות.‏ נטען כי ישראל אינה צריכה להתערב בדיאלוג הפלסטיני הפנימי.‏ אך לא מן הנמנע שהתהליך הפנים-פלסטיני יוביל לחבירה אפשרית בעתיד של גורמים בפת"ח ובחמאס על בסיס מאבק משותף בישראל.‏ הניסיון של גורמים ערבים ומערביים לפעול לשיקום רצועת עזה על-ידי עקיפה של מנגנוני החמאס והעברת הכספים ישירות לרשות הפלסטינית עלול,‏ במוקדם או במאוחר,‏ להתברר כדרך להכרה בחמאס כחלק בלתי נפרד מהרשות הפלסטינית.‏ ככלל,‏ מקובלת המסקנה כי אף שחמאס ספג מכה חריפה,‏ הארגון לא הוכרע.‏ בראייה פלסטינית,‏ בעיקר חמאסית,‏ משול הדבר ל"נס אלוהי"‏ שאפשר לארגון לעמוד מול עוצמתו האדירה של צה"ל.‏ בצירוף ליד הקשה שנקט חמאס כלפי חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל ועם תומכי הפת"ח,‏ גורמים אלה מחזקים את התמיכה העממית בחמאס.‏ הלחימה בעזה חידדה את הממד המשפטי של העימות המתמשך בין ישראל לחמאס ובמיוחד בשטח רצועת עזה.‏ גישה אחת של המשפט הבינלאומי עדיין רואה בישראל כוח כובש ברצועה,‏ אף שהיא אינה מקיימת בו נוכחות,‏ משום שליטתה במעטפת החיצונית:‏ באוויר,‏ בים וביבשה.‏ גישה אחרת קובעת כי אין מדובר בשטח כבוש,‏ אלא בשטח שיש בו משטר אוטונומי פלסטיני שנוצר בעקבות שיחות בין ישראל לבין פת"ח/אש"ף,‏ ואשר ‏"נחטף"‏ בהליך דמוקרטי על-ידי ארגון טרור.‏ צוין כי המשפט הבינלאומי הקיים אינו יודע כיצד להתמודד עם המצב ברצועת עזה.‏ ישראל מצדה נדרשת להגיב לצרכי השיקום של רצועת עזה,‏ שכן את החלל הריק עלול למלא כסף איראני,‏ אשר יחזק את השפעת חמאס ברצועת עזה ויחליש את כוחה של הרשות הפלסטינית.‏ מבצע ‏"עופרת יצוקה"‏ נערך כשנה לאחר הצהרת אנאפוליס ‏(נובמבר על אף המאמצים האמריקניים לדחוק בישראל ובפלסטינים,‏ טרם הושגה פריצת דרך מדינית.‏ למרות ששני הצדדים התחייבו באנאפוליס לדון במה שמכונה ‏"סוגיות הליבה",‏ הגבולות,‏ ההתנחלויות,‏ ירושלים,‏ הפליטים וסידורי הביטחון,‏ לא היה ביטוי לתהליך בשטח.‏ תהליך ההידברות בחסות הצהרת אנאפוליס שהתנהל בשנה החולפת,‏ נשמר תחת מעטה של חשאיות,‏ לא הקרין על המציאות בשטח ולא הבשיל לכדי הסכם מוחשי המיושם בפועל.‏ המהלכים החשובים בזירה הפלסטינית בשנה האחרונה יצירת הם למרות חוסר ההתקדמות המדינית,‏ ניתן להצביע על שני מהלכים חשובים בזירה הפלסטינית תשתיות אזרחיות וממשליות ברמה הנפתית/עירונית לרווחת התושבים בשנה האחרונה.‏ המהלך הראשון הוא יצירת תשתיות אזרחיות וממשליות ברמה הפלסטינים ועידוד פעילות כלכלית-עסקית בשטחי יהודה ושומרון.‏ הנפתית/עירונית לרווחת התושבים הפלסטינים ולעידוד פעילות כלכלית-עסקית בשטחי יהודה ושומרון.‏ גישה זו,‏ המכונה bottom-up והמיוחסת לשליח הקוורטט טוני בלייר,‏ מבליטה את הצורך להשקיע בשינוי המציאות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשטח בלי להמתין להתקדמות ממשית בתהליך המדיני.‏ דוגמאות לכך הן העלייה בתיירות בבית לחם וביריחו,‏ ובאופן בולט יותר המקרה של ג'נין בצפון השומרון,‏ בה חל שינוי מקומי משמעותי.‏ יש הרואים ביציבות הביטחונית ובשגשוג הכלכלי בג'נין אב-טיפוס לערי גדה נוספות,‏ שהצלחתו הושגה בזכות שילוב בין הצבת כוחות משטרה פלסטיניים שאומנו ע"י צוותים אמריקניים בפיקודו של גנרל דייטון,‏ והפיכת העיר לפרויקט-דגל ניסיוני לפיתוח כלכלי של האיחוד האירופי,‏ המוביל למעלה משלושים פרויקטים כלכליים.‏ כעת מוצע לפעול ליישום ולעיבוי ההשקעה הכלכלית ברשות הפלסטינית כדי לקדם שקט ויציבות.‏ הדגש המוצע הוא השקעה במגזר הפרטי אשר בכוחה להשיג צמיחה של ממש בכלכלה הפלסטינית ולהגביר את היציבות הביטחונית ואת הרווחה הכלכלית.‏ המהלך המשמעותי השני נוגע לשיפורים במערכת הממשל הפלסטינית בהובלתו של ראש הממשלה,‏ סלאם פייאד.‏ בנוסף להפעלת כוחות השיטור בפיקוח גנרל דייטון,‏ הפלסטינים מחזקים את מערכת אכיפת החוק והסדר,‏ הכוללת פעולות לסיכול טרור,‏ מלחמה בהלבנת הון ורגולציה על הבנקים.‏ המדינות התורמות לרשות הפלסטינית ממשיכות בהזרמת הון לרשות,‏ והכלכלה הפלסטינית עודנה תלויה במידה רבה בתרומות זרות אלה.‏ ואולם,‏ משקיפים מביעים סיפוק מהצעדים בהם נקט ראש הממשלה הפלסטיני,‏ סלאם פייאד,‏ אשר הובילו לצמצום הגרעון.‏ מהלכים אלה,‏ משמעותיים ככל שיהיו,‏ עדיין מצויים בתחילת דרכם ולא ניתן להתעלם מכוחו של החמאס גם בשטחי הגדה המערבית.‏ הצלחת המהלכים והרחבתם אינה מובטחת ותחולתם והשפעתם עדיין מצומצמת.‏ על כן,‏ גם בחלוף למעלה משנה לוועידת אנאפוליס,‏ נותרו בעינם סימני שאלה וספקות משמעותיים הנוגעים לזירה הפנים-פלסטינית,‏ באשר לאפשרות המעשית לקדם את התהליך המדיני באופן קונקרטי ולמידת הרלוונטיות של נוסחאות מדיניות מוכרות.‏ על כן,‏ שאלות מרכזיות שנשאלו לאחר וועידת אנאפוליס בכנס הרצליה נותרו תקפות ולפי שעה ללא מענה:‏ מהי מידת הרלוונטיות של הסדר עם הרשות הפלסטינית,‏ לאור הפיצול הפנים-פלסטיני ושליטת חמאס בעזה‏ האם ביכולתו של יושב-הראש עבאס ‏"לספק את הסחורה"‏ ,2008 20

ה ז י ר ה ה צ פ ו נ י ת : ה ע ר כ ת ה א ס ט ר ט ג י ה ה ס ו ר י ת מימין לשמאל:‏ ד"ר ישראל אלעד-אלטמן,‏ עמית מחקר בכיר,‏ המכון למדיניות ואסטרטגיה,‏ הבינתחומי הרצליה | אלוף ‏(מיל')‏ יעקב עמידרור,‏ סגן נשיא מכון לנדר | ד"ר דן שיפטן,‏ סגן ראש המרכז ללימודי ביטחון לאומי,‏ אוניברסיטת חיפה | אלוף ‏(מיל.)‏ עמוס גלעד,‏ ראש האגף הביטחוני-מדיני,‏ משרד הביטחון בכנס הרצליה נשמעו שתי הערכות שונות ביחס לאסטרטגיה של המשטר הסורי.‏ הגישה האחת גורסת כי זהות המשטר בדמשק היא רדיקאלית וכי סוריה לא תתנתק מן הציר הרדיקאלי.‏ נטען כי בדומה למשטרים אחרים בעולם הערבי,‏ נאלץ המשטר הסורי לספק את דרישת האליטה האינטלקטואלית המחזיקה בעמדות קיצוניות ועל כן נוקט מדיניות רדיקאלית.‏ גישה זאת מתארת את רוב המשטרים בעולם הערבי כנתונים לחסדיהן של האליטות,‏ המחזיקות בתפיסות עולם רדיקאליות במיוחד,‏ אשר תפיסת המציאות שלהן מנותקת ממאזן הכוח האמיתי ואשר שופטות את מנהיגיהן בחומרה רבה.‏ נטען כי המסקנה הנובעת מניתוח זה היא שקלושים הסיכויים שסוריה תתנתק מן הציר הרדיקאלי,‏ וכי היא מביטה בסיפוק על היחלשותה של ארצות-הברית,‏ על מבוכתה של ישראל ועל התגרענותה של איראן.‏ גישה זאת שמה דגש על הניתוח האזורי כנקודת ייחוס להערכת כוונותיה של סוריה.‏ בהערכה כוללת ניתן לומר שעלה משקלו של האיום הסורי על העורף האזרחי והצבאי של ישראל,‏ לאור תוצאות ההתמודדות הראשונה של ישראל עם ירי רקטות מאסיבי על העורף במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. הגישה השנייה גורסת כי הרדיקאליות הסורית אינה זהות,‏ אלא כלי מדיניות להשגת היעד של הבטחת יציבות המשטר.‏ נטען כי המרכיב המכריע בשאלת זהותו של המשטר בדמשק היא היותו משטר של בני המיעוט העלאווי בסוריה,‏ והיעד המרכזי שלו הוא שרידותו.‏ המדיניות הרדיקאלית של סוריה,‏ היא,‏ אם כן,‏ כלי לשימור שרידות המשטר בדרך הטובה ביותר.‏ נטען כי במקרה שתוצג דרך חלופית אחרת ישקול המשטר הסורי אופציות אחרות.‏ גישה זאת שמה דגש על הניתוח הפנים-סורי,‏ ובעיקר על שאלת יציבות המשטר כנקודת הייחוס להערכת כוונותיה של סוריה.‏ האיום הנשקף מסוריה התפתח גם הוא בשנים האחרונות,‏ עד כדי הבשלתו לאיום רב-‏ מערכתי משולב:‏ סוגים שונים של יעדים ומספר סוגים של מערכות נשק,‏ קונבנציונאליות ובלתי-קונבנציונאליות.‏ סוריה יכולה להוות איום צבאי על כוחות הקרקע והאוויר של צה"ל,‏ לצד איום רחב היקף על העורף.‏ בהערכה כוללת ניתן לומר שעלה משקלו של האיום הסורי על העורף האזרחי והצבאי של ישראל,‏ לאור תוצאות ההתמודדות הראשונה של ישראל עם ירי רקטות מאסיבי על העורף במלחמת לבנון השנייה בקיץ נטען כי סוריה יכולה להפעיל בתוך כמה שעות אותה יכולת שיגור שחזבאללה הצליח להפעיל במהלך חודש ימים.‏ ספק אם בידי ישראל יש כיום מענה הולם לנטרול האיום הרקטי הסורי,‏ כפי שאין לה מענה מבצעי מתאים לירי קסאם וקטיושות.‏ הדבר משליך על תכנון המערכה ואולי על תפיסת המלחמה של ישראל בעימות עתידי עם סוריה,‏ אם חלילה יקרה.‏ שכן,‏ השאיפה להשמיד במהירות את היכולת האסטרטגית של היריב כדי להשיג ניצחון מהיר,‏ מאותגרת על-ידי יכולתו להסב נזק מתמשך לעורף האזרחי והצבאי של ישראל.‏ נטען כי נוסף להתחמשותה באמצעים קונבנציונאליים,‏ ניסתה סוריה בשנים האחרונות לעלות גם על נתיב ההתחמשות הגרעינית וזו עדות להתעצמותו של האתגר הסורי.‏ .2006 21 21

"<br />

ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י נ י ת ב ע ק ב ו ת "<br />

ע ו פ ר ת<br />

י צ ו ק ה<br />

19<br />

מימין לשמאל:‏ חה"כ ד"ר יובל שטייניץ,‏ ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | פרופ'‏ מרטין קרמר,‏ עמית בכיר,‏ מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים,‏ מרכז שלם | פרופ'‏ אברהם סלע,‏ המחלקה<br />

ליחסים בינלאומיים,‏ האוניברסיטה העברית | חה"כ תא"ל ‏(מיל.)‏ אפי איתם,‏ ועדת החוץ והביטחון של הכנסת | ד"ר ענת קורץ,‏ עמיתת מחקר בכירה,‏ המכון למחקרי ביטחון לאומי |<br />

אל"מ ‏(מיל.)‏ דניאל רייזנר,‏ לשעבר ראש מחלקת הדין הבינ"ל בפרקליטות הצבאית<br />

כנס הרצליה התשיעי נערך בסמוך לסיום מבצע צה"ל ‏"עופרת יצוקה"‏<br />

כל ניסיון לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.‏<br />

ברצועת עזה.‏ תוצאות המבצע הצבאי והנזק לאוכלוסיה האזרחית מותירים חותם עמוק גם במערכת הבינלאומית,‏ ויעמדו ברקע<br />

.(2007<br />

תוצאותיו של מבצע ‏"עופרת יצוקה"‏ מורגשות היטב בשטח,‏ ולפלסטינים ברצועה נגרם נזק כבד מפעולות צה"ל.‏ ואולם,‏ בניגוד לפגיעה הקשה שספג חמאס מבחינה צבאית,‏ יש הסבורים כי הארגון<br />

דווקא חיזק את מעמדו מבחינה פנים-פלסטינית.‏ התחושות הפלסטיניות הקשות ביחס לחמאס לא תורגמו לתמיכה מוגברת בפת"ח.‏ על רקע זה פונה יושב-ראש הרשות הפלסטינית,‏ מחמוד<br />

עבאס,‏ לחידוש הדיאלוג הלאומי הפלסטיני ולניסיון להקים ממשלת אחדות.‏ נטען כי ישראל אינה צריכה להתערב בדיאלוג הפלסטיני הפנימי.‏ אך לא מן הנמנע שהתהליך הפנים-פלסטיני יוביל<br />

לחבירה אפשרית בעתיד של גורמים בפת"ח ובחמאס על בסיס מאבק משותף בישראל.‏ הניסיון של גורמים ערבים ומערביים לפעול לשיקום רצועת עזה על-ידי עקיפה של מנגנוני החמאס<br />

והעברת הכספים ישירות לרשות הפלסטינית עלול,‏ במוקדם או במאוחר,‏ להתברר כדרך להכרה בחמאס כחלק בלתי נפרד מהרשות הפלסטינית.‏<br />

ככלל,‏ מקובלת המסקנה כי אף שחמאס ספג מכה חריפה,‏ הארגון לא הוכרע.‏ בראייה פלסטינית,‏ בעיקר חמאסית,‏ משול הדבר ל"נס אלוהי"‏ שאפשר לארגון לעמוד מול עוצמתו האדירה של צה"ל.‏<br />

בצירוף ליד הקשה שנקט חמאס כלפי חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל ועם תומכי הפת"ח,‏ גורמים אלה מחזקים את התמיכה העממית בחמאס.‏<br />

הלחימה בעזה חידדה את הממד המשפטי של העימות המתמשך בין ישראל לחמאס ובמיוחד בשטח רצועת עזה.‏ גישה אחת של המשפט הבינלאומי עדיין רואה בישראל כוח כובש ברצועה,‏ אף<br />

שהיא אינה מקיימת בו נוכחות,‏ משום שליטתה במעטפת החיצונית:‏ באוויר,‏ בים וביבשה.‏ גישה אחרת קובעת כי אין מדובר בשטח כבוש,‏ אלא בשטח שיש בו משטר אוטונומי פלסטיני שנוצר<br />

בעקבות שיחות בין ישראל לבין פת"ח/אש"ף,‏ ואשר ‏"נחטף"‏ בהליך דמוקרטי על-ידי ארגון טרור.‏ צוין כי המשפט הבינלאומי הקיים אינו יודע כיצד להתמודד עם המצב ברצועת עזה.‏ ישראל מצדה<br />

נדרשת להגיב לצרכי השיקום של רצועת עזה,‏ שכן את החלל הריק עלול למלא כסף איראני,‏ אשר יחזק את השפעת חמאס ברצועת עזה ויחליש את כוחה של הרשות הפלסטינית.‏<br />

מבצע ‏"עופרת יצוקה"‏ נערך כשנה לאחר הצהרת אנאפוליס ‏(נובמבר על אף המאמצים האמריקניים לדחוק בישראל ובפלסטינים,‏ טרם הושגה פריצת דרך מדינית.‏ למרות ששני הצדדים<br />

התחייבו באנאפוליס לדון במה שמכונה ‏"סוגיות הליבה",‏ הגבולות,‏ ההתנחלויות,‏ ירושלים,‏ הפליטים וסידורי הביטחון,‏ לא היה ביטוי לתהליך בשטח.‏ תהליך ההידברות בחסות הצהרת אנאפוליס<br />

שהתנהל בשנה החולפת,‏ נשמר תחת מעטה של חשאיות,‏ לא הקרין על המציאות בשטח ולא<br />

הבשיל לכדי הסכם מוחשי המיושם בפועל.‏<br />

המהלכים<br />

החשובים בזירה הפלסטינית בשנה האחרונה<br />

יצירת הם<br />

למרות חוסר ההתקדמות המדינית,‏ ניתן להצביע על שני מהלכים חשובים בזירה הפלסטינית<br />

תשתיות אזרחיות וממשליות ברמה הנפתית/עירונית לרווחת התושבים בשנה האחרונה.‏ המהלך הראשון הוא יצירת תשתיות אזרחיות וממשליות ברמה<br />

הפלסטינים ועידוד פעילות כלכלית-עסקית בשטחי יהודה ושומרון.‏ הנפתית/עירונית לרווחת התושבים הפלסטינים ולעידוד פעילות כלכלית-עסקית בשטחי<br />

יהודה ושומרון.‏ גישה זו,‏ המכונה bottom-up והמיוחסת לשליח הקוורטט טוני בלייר,‏ מבליטה<br />

את הצורך להשקיע בשינוי המציאות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשטח בלי להמתין להתקדמות ממשית בתהליך המדיני.‏ דוגמאות לכך הן העלייה בתיירות בבית לחם וביריחו,‏ ובאופן בולט יותר<br />

המקרה של ג'נין בצפון השומרון,‏ בה חל שינוי מקומי משמעותי.‏ יש הרואים ביציבות הביטחונית ובשגשוג הכלכלי בג'נין אב-טיפוס לערי גדה נוספות,‏ שהצלחתו הושגה בזכות שילוב בין הצבת כוחות<br />

משטרה פלסטיניים שאומנו ע"י צוותים אמריקניים בפיקודו של גנרל דייטון,‏ והפיכת העיר לפרויקט-דגל ניסיוני לפיתוח כלכלי של האיחוד האירופי,‏ המוביל למעלה משלושים פרויקטים כלכליים.‏ כעת<br />

מוצע לפעול ליישום ולעיבוי ההשקעה הכלכלית ברשות הפלסטינית כדי לקדם שקט ויציבות.‏ הדגש המוצע הוא השקעה במגזר הפרטי אשר בכוחה להשיג צמיחה של ממש בכלכלה הפלסטינית<br />

ולהגביר את היציבות הביטחונית ואת הרווחה הכלכלית.‏<br />

המהלך המשמעותי השני נוגע לשיפורים במערכת הממשל הפלסטינית בהובלתו של ראש הממשלה,‏ סלאם פייאד.‏ בנוסף להפעלת כוחות השיטור בפיקוח גנרל דייטון,‏ הפלסטינים מחזקים את<br />

מערכת אכיפת החוק והסדר,‏ הכוללת פעולות לסיכול טרור,‏ מלחמה בהלבנת הון ורגולציה על הבנקים.‏ המדינות התורמות לרשות הפלסטינית ממשיכות בהזרמת הון לרשות,‏ והכלכלה הפלסטינית<br />

עודנה תלויה במידה רבה בתרומות זרות אלה.‏ ואולם,‏ משקיפים מביעים סיפוק מהצעדים בהם נקט ראש הממשלה הפלסטיני,‏ סלאם פייאד,‏ אשר הובילו לצמצום הגרעון.‏<br />

מהלכים אלה,‏ משמעותיים ככל שיהיו,‏ עדיין מצויים בתחילת דרכם ולא ניתן להתעלם מכוחו של החמאס גם בשטחי הגדה המערבית.‏ הצלחת המהלכים והרחבתם אינה מובטחת ותחולתם<br />

והשפעתם עדיין מצומצמת.‏ על כן,‏ גם בחלוף למעלה משנה לוועידת אנאפוליס,‏ נותרו בעינם סימני שאלה וספקות משמעותיים הנוגעים לזירה הפנים-פלסטינית,‏ באשר לאפשרות המעשית לקדם<br />

את התהליך המדיני באופן קונקרטי ולמידת הרלוונטיות של נוסחאות מדיניות מוכרות.‏ על כן,‏ שאלות מרכזיות שנשאלו לאחר וועידת אנאפוליס בכנס הרצליה נותרו תקפות ולפי שעה<br />

ללא מענה:‏ מהי מידת הרלוונטיות של הסדר עם הרשות הפלסטינית,‏ לאור הפיצול הפנים-פלסטיני ושליטת חמאס בעזה‏ האם ביכולתו של יושב-הראש עבאס ‏"לספק את הסחורה"‏<br />

,2008<br />

20

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!