×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
מגמות גיאופוליטיות בביטחון האנרגיה<br />
ביטחון אספקת האנרגיה ממשיך להיות נושא מרכזי בסדר היום הבינלאומי, לאור הגברת החשש להיצע האנרגיה ולזמינותה. קשת האיומים על ביטחון האנרגיה רחבה וכוללת פעולות טרור,<br />
ערעור היציבות הפנימית במדינות המייצאות, יריבות גיאו-פוליטית והתפרצויות אלימות. זאת, נוסף על החשש המתמיד מפני התדלדלות המשאבים המוכרים.<br />
הביקושים העולמיים לאנרגיה, כפי שנסקרו בהרחבה יתרה אף בכנס הרצליה הקודם, נמצאים בעליה מתמדת. העולם כולו עדיין תלוי במידה רבה בנפט ובמוצריו. עם זאת, בכנס הרצליה<br />
נשמעה הערכה כי לאור המשבר הכלכלי הגלובאלי לא צפויה עליה חדה במחירי הנפט בטווח של שלוש עד שבע שנים. מדינות מייצרות נפט, כרוסיה, איראן וונצואלה עשויות לעמוד בפני<br />
משבר הנובע מהכנסות נמוכות בהרבה מהצפי האופטימי שקדם למשבר. התפתחות זו בהחלט יכולה להקרין על מעמדן האסטרטגי של מדינות אלה המצויות בעימות או בתחרות עם המערב על<br />
מרחבי התמרון העומדים לרשותן. ואולם, יש לזכור כי סוגיית ביטחון האנרגיה אינה נוגעת רק לנפט, אלא גם למקורות גז טבעי.<br />
בפרספקטיבה האמריקנית החדשה<br />
קיימת חפיפה בין האינטרס של<br />
שמירת הסביבה לבין האינטרס<br />
האסטרטגי של צמצום השימוש<br />
לאנרגיות<br />
ופנייה בנפט והתלות חלופיות.<br />
2009<br />
ניתן להבחין בשני גורמים גיאו-פוליטיים מרכזיים, לכל הפחות, המחדדים את הצורך בחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים. ראשית, העדר היציבות הגיאו-פוליטית האזורית מחייב פעולה נמרצת<br />
להקטנת התלות המערבית בנפט המזרח-תיכוני. שנית, מהלכי רוסיה מחייבים להקטין את התלות האירופית בגז הרוסי. כ- 25% מאספקת הגז לאיחוד האירופי תלויה ברוסיה, וחלק ממדינות<br />
אירופה תלוית באנרגיה הרוסית לחלוטין. משבר הגז בין רוסיה לאוקראינה ב-2006 ובחורף 2009 הוא סימן אזהרה לאירופה כולה.<br />
.2020<br />
התפתחויות אלה משתלבות היטב גם בסדר היום הירוק שמוביל הנשיא אובמה. בפרספקטיבה האמריקנית החדשה קיימת חפיפה בין האינטרס<br />
של שמירת הסביבה לבין האינטרס האסטרטגי של צמצום השימוש והתלות בנפט ופנייה לאנרגיות חלופיות.<br />
באיחוד האירופי בוחנים תוכנית אסטרטגית לאחסון דלק וגז לצד השקעה במקורות אנרגיה מתחדשת. הכוונה היא להגיע ל-20% מאספקת<br />
האנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת האיחוד גם בוחן מחדש את האפשרות להקים צינור גז עוקף רוסיה, מאזרבייג'אן דרך טורקיה<br />
לאירופה. ואולם, נטען כי "פוליטיקה של צינורות" וניסיונות לקיצורי דרך מעין אלה אינם מועילים בהכרח, ועשויים לעורר מתחים אחרים. כך<br />
למשל, התחזקות של נטיות אנטי-מערביות בתוך מדינות אלה, במינונים ובדגשים משתנים, לצד ההתקרבות בין טורקיה, איראן וסוריה,<br />
מגבירים את הספקות באשר להיתכנות הפרויקט ויציבותו.<br />
נטען כי לב התלות של המערב בנפט מצוי בתחבורה, ומכאן נובעת המסקנה כי זהו גם השדה בו מצוי הפתרון. על פי גישה זאת, הדרך המהירה<br />
ביותר להפטר מן התלות בנפט היא קידום השימוש באנרגיות מתחדשות בתחבורה.<br />
החיפוש אחר תחליפי דלק מתרכז בהפקת דלקים מאצות, מתירס או מקנה סוכר. בעתיד צופים כי ייוצרו דלקים מפסולת אורגנית ולא מתירס<br />
ומקנה סוכר, היוצרים תחרות על משאבים לגידולים חקלאיים והעלולים לגרום להתייקרות המזון עד כדי מחסור. המחיר הצפוי של דלקים מפסולת אורגנית מוערך בתחום של<br />
לחבית. מכוניות היברידיות יוכלו להשתמש בדלק נוזלי ביו ובחשמל.<br />
40 עד 75 דולר<br />
ישראל יכולה לנצל את יתרונה הטכנולוגי ואת הידע הייחודי שפותח במשך עשרות שנים של מחקר מקורי, ולהרים תרומה משמעותית לביטול התלות בנפט, או לכל הפחות לצמצומה. המציעים<br />
גישה זאת סוברים כי יש לשלב בין האינטרס הביטחוני האסטרטגי של ישראל לבין יתרונה המדעי, ולהקים תעשיית מצברים ייעודית אשר תהפוך את השימוש במכוניות חשמליות לנוח ולכדאי<br />
כלכלית. ישראל מובילה בתחומי אנרגיה חלופית בתחום הסולארי והגיאו-תרמי, אף בתחומי המובילים למחצה, ההיי-טק ופיתוחי התוכנה. שילוב תחומים אלה, בהשקעה ממשלתית תומכת, עשוי<br />
להציב את ישראל כפורצת דרך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים, בהקטנת התלות בנפט ובהעלאת שיעור הצמיחה במשק.<br />
זאת ועוד, הטכנולוגיה החקלאית המצויה בישראל מאפשרת פיתוחים נוספים בתחום החקלאות הימית והפקת דלקים נוזליים מאצות. השקעה נוספת בפיתוח טכנולוגיה להפקת אנרגיה סולארית,<br />
בה תומכת הממשלה, עשויים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי אנרגיה חלופית בתוך עשור. נדרשת<br />
אנרגיה גיאו-תרמית לצד המכונית החשמלית, דוגמת חברת<br />
תוכנית לאומית ליישום חזון זה.<br />
"Better Place"<br />
–<br />
המשבר הכלכלי הגלובאלי: הדרך הלאה<br />
המשבר והמיתון העמוק גרמו לקריסת<br />
שלושת עמודי התווך של כלכלה<br />
מוצלחת: הערכת סיכונים, ביטחון ואמון.<br />
מעבר לכך, הדומיננטיות העולמית של<br />
הגישה הניאו-ליברלית הכלכלית הועמדה<br />
בסימן שאלה בלי שגובשה פרדיגמה<br />
חלופית מקובלת.<br />
14<br />
הביטויים המעשיים של המשבר הכלכלי הגלובאלי מורגשים במשקי הבית ברחבי העולם, ומעוררים גלי מחאה פוליטית וזעם על ביצועים<br />
לקויים של המוסדות הפיננסיים ועל חוסר פיקוח ראוי של הממשלות על הבנקים. ממשלות המערב בהובלת ארצות-הברית מנסות למצוא<br />
מוצא מן המשבר החמור, ומנווטות בין שלושה אילוצים מרכזיים: נטייה למגננה כלכלית (פרוטקציוניזם); צורך בשיתוף פעולה בינלאומי<br />
ושרידות פוליטית פנימית. עוצמתו של המשבר גדולה, ונשמעות הערכות שונות באשר למשך הזמן אשר יידרש להיחלץ ממנו, שבוודאי<br />
יהיה איטי יותר בהשוואה למהירות הדרמטית בה התכווץ האשראי אלי מיתון עולמי ריאלי.<br />
משבר האשראי החמור בארצות-הברית הוביל במהרה למשבר כלכלי גלובאלי עמוק וחריף ביותר, המתואר כנקודת השפל הנמוכה ביותר<br />
מאז השפל הגדול. המשבר והמיתון העמוק גרמו לקריסת שלושת עמודי התווך של כלכלה מוצלחת: הערכת סיכונים, ביטחון ואמון. מעבר<br />
לכך, הדומיננטיות העולמית של הגישה הניאו-ליברלית הכלכלית הועמדה בסימן שאלה בלי שגובשה פרדיגמה חלופית מקובלת.<br />
אף ששורשיו של המשבר הנוכחי מצויים בארצות-הברית, ברור שהפתרון מחייב שיתוף פעולה בינלאומי משמעותי. אין ממשלה<br />
שתוכל להתגבר על המשבר באופן עצמאי, שכן הבעיה<br />
משקפת את עומקה של הגלובליזציה באופן כללי ובמיוחד את הגלובליזציה של המערכות הפיננסיות. שלושה מרכיבים<br />
מרכזיים עומדים בלב הוויכוח בעניין הדרך הנכונה ליציאה מן המשבר.<br />
המרכיב הראשון הוא הצורך להתמודד עם הנטייה הטבעית של ממשלות לנקוט צעדים של מגננה כלכלית. צעדים כאלה<br />
עשויים ליצור את הרושם של שיפור, אך למעשה הם יעמיקו את המשבר וינציחו אותו. נטען כי במצב הקיים יש סיכוי<br />
שמדינות ינקטו צעדים פרוטקציוניסטיים בלי להיחשב כמפרות את הסכמי הסחר הקיימים. אך למעשה צעדים אלה בעת<br />
הנוכחית עלולים לפגוע בהתאוששות מהמשבר הגלובאלי.<br />
המרכיב השני נוגע להכרעה בשאלת אופי התיקון הנדרש במערכות הרגולציה: האם יש להוסיף עוד מערכות בקרה, או<br />
שמא יש לתקן את המערכות הקיימות ואולי להרחיבן או להעניק להן סמכויות נוספות שאלות אלה מובילות באופן<br />
טבעי גם למרכיב השלישי מידת המעורבות הממשלתית הנדרשת: האם על הממשלות להניח לחברות האשראי<br />
ולבנקים הקורסים לספוג את הנזקים שגרמו להם, או שמא עליהן להתערב באופן בוטה, לממן את הגירעונות ולהזרים<br />
כספים בסדרי גודל אדירים לשווקים המשותקים<br />
אף ששורשיו של המשבר הנוכחי מצויים בארצות-<br />
הברית, ברור שהפתרון מחייב שיתוף פעולה<br />
בינלאומי משמעותי. אין ממשלה שתוכל להתגבר על<br />
המשבר באופן עצמאי, שכן הבעיה משקפת את<br />
עומקה של הגלובליזציה באופן כללי ובמיוחד את<br />
הגלובליזציה של המערכות הפיננסיות.<br />
15