×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ××× ×¢××§×¨× ××× ×¡ - ×× ×¡ ×רצ×××
קשת האיומים על ביטחון האנרגיה רחבה וכוללת פעולות טרור, ערעור היציבות הפנימית במדינות המייצאות, יריבות גיאו-פוליטית והתפרצויות אלימות. זאת, נוסף על החשש המתמיד מפני התדלדלות המשאבים המוכרים. מימין לשמאל: ד"ר שש סומך, מייסד | Musea Ventures יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי | מימין לשמאל: יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי | ד"ר דיוויד וורמזר, מנהל ומייסד, דלפי גלובל אנליסיס; לשעבר יועץ לסגן נשיא ארה"ב ד"ר ברנדה שפר, התכנית לניהול ומדיניות אנרגיה, אוניברסיטת חיפה| ד"ר ג'יימי פטריק שיי, מנהל תכנון מדיניות, לשכת מזכ"ל נאט"ו | ד"ר אדוארד ל. מורס, מנכ"ל וכלכלן ראשי, LCM Commodities ד"ר שש סומך | ג'יימס וולסי, לשעבר ראש ה-CIA | 14
מגמות גיאופוליטיות בביטחון האנרגיה ביטחון אספקת האנרגיה ממשיך להיות נושא מרכזי בסדר היום הבינלאומי, לאור הגברת החשש להיצע האנרגיה ולזמינותה. קשת האיומים על ביטחון האנרגיה רחבה וכוללת פעולות טרור, ערעור היציבות הפנימית במדינות המייצאות, יריבות גיאו-פוליטית והתפרצויות אלימות. זאת, נוסף על החשש המתמיד מפני התדלדלות המשאבים המוכרים. הביקושים העולמיים לאנרגיה, כפי שנסקרו בהרחבה יתרה אף בכנס הרצליה הקודם, נמצאים בעליה מתמדת. העולם כולו עדיין תלוי במידה רבה בנפט ובמוצריו. עם זאת, בכנס הרצליה נשמעה הערכה כי לאור המשבר הכלכלי הגלובאלי לא צפויה עליה חדה במחירי הנפט בטווח של שלוש עד שבע שנים. מדינות מייצרות נפט, כרוסיה, איראן וונצואלה עשויות לעמוד בפני משבר הנובע מהכנסות נמוכות בהרבה מהצפי האופטימי שקדם למשבר. התפתחות זו בהחלט יכולה להקרין על מעמדן האסטרטגי של מדינות אלה המצויות בעימות או בתחרות עם המערב על מרחבי התמרון העומדים לרשותן. ואולם, יש לזכור כי סוגיית ביטחון האנרגיה אינה נוגעת רק לנפט, אלא גם למקורות גז טבעי. בפרספקטיבה האמריקנית החדשה קיימת חפיפה בין האינטרס של שמירת הסביבה לבין האינטרס האסטרטגי של צמצום השימוש לאנרגיות ופנייה בנפט והתלות חלופיות. 2009 ניתן להבחין בשני גורמים גיאו-פוליטיים מרכזיים, לכל הפחות, המחדדים את הצורך בחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים. ראשית, העדר היציבות הגיאו-פוליטית האזורית מחייב פעולה נמרצת להקטנת התלות המערבית בנפט המזרח-תיכוני. שנית, מהלכי רוסיה מחייבים להקטין את התלות האירופית בגז הרוסי. כ- 25% מאספקת הגז לאיחוד האירופי תלויה ברוסיה, וחלק ממדינות אירופה תלוית באנרגיה הרוסית לחלוטין. משבר הגז בין רוסיה לאוקראינה ב-2006 ובחורף 2009 הוא סימן אזהרה לאירופה כולה. .2020 התפתחויות אלה משתלבות היטב גם בסדר היום הירוק שמוביל הנשיא אובמה. בפרספקטיבה האמריקנית החדשה קיימת חפיפה בין האינטרס של שמירת הסביבה לבין האינטרס האסטרטגי של צמצום השימוש והתלות בנפט ופנייה לאנרגיות חלופיות. באיחוד האירופי בוחנים תוכנית אסטרטגית לאחסון דלק וגז לצד השקעה במקורות אנרגיה מתחדשת. הכוונה היא להגיע ל-20% מאספקת האנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת האיחוד גם בוחן מחדש את האפשרות להקים צינור גז עוקף רוסיה, מאזרבייג'אן דרך טורקיה לאירופה. ואולם, נטען כי "פוליטיקה של צינורות" וניסיונות לקיצורי דרך מעין אלה אינם מועילים בהכרח, ועשויים לעורר מתחים אחרים. כך למשל, התחזקות של נטיות אנטי-מערביות בתוך מדינות אלה, במינונים ובדגשים משתנים, לצד ההתקרבות בין טורקיה, איראן וסוריה, מגבירים את הספקות באשר להיתכנות הפרויקט ויציבותו. נטען כי לב התלות של המערב בנפט מצוי בתחבורה, ומכאן נובעת המסקנה כי זהו גם השדה בו מצוי הפתרון. על פי גישה זאת, הדרך המהירה ביותר להפטר מן התלות בנפט היא קידום השימוש באנרגיות מתחדשות בתחבורה. החיפוש אחר תחליפי דלק מתרכז בהפקת דלקים מאצות, מתירס או מקנה סוכר. בעתיד צופים כי ייוצרו דלקים מפסולת אורגנית ולא מתירס ומקנה סוכר, היוצרים תחרות על משאבים לגידולים חקלאיים והעלולים לגרום להתייקרות המזון עד כדי מחסור. המחיר הצפוי של דלקים מפסולת אורגנית מוערך בתחום של לחבית. מכוניות היברידיות יוכלו להשתמש בדלק נוזלי ביו ובחשמל. 40 עד 75 דולר ישראל יכולה לנצל את יתרונה הטכנולוגי ואת הידע הייחודי שפותח במשך עשרות שנים של מחקר מקורי, ולהרים תרומה משמעותית לביטול התלות בנפט, או לכל הפחות לצמצומה. המציעים גישה זאת סוברים כי יש לשלב בין האינטרס הביטחוני האסטרטגי של ישראל לבין יתרונה המדעי, ולהקים תעשיית מצברים ייעודית אשר תהפוך את השימוש במכוניות חשמליות לנוח ולכדאי כלכלית. ישראל מובילה בתחומי אנרגיה חלופית בתחום הסולארי והגיאו-תרמי, אף בתחומי המובילים למחצה, ההיי-טק ופיתוחי התוכנה. שילוב תחומים אלה, בהשקעה ממשלתית תומכת, עשוי להציב את ישראל כפורצת דרך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים, בהקטנת התלות בנפט ובהעלאת שיעור הצמיחה במשק. זאת ועוד, הטכנולוגיה החקלאית המצויה בישראל מאפשרת פיתוחים נוספים בתחום החקלאות הימית והפקת דלקים נוזליים מאצות. השקעה נוספת בפיתוח טכנולוגיה להפקת אנרגיה סולארית, בה תומכת הממשלה, עשויים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי אנרגיה חלופית בתוך עשור. נדרשת אנרגיה גיאו-תרמית לצד המכונית החשמלית, דוגמת חברת תוכנית לאומית ליישום חזון זה. "Better Place" – המשבר הכלכלי הגלובאלי: הדרך הלאה המשבר והמיתון העמוק גרמו לקריסת שלושת עמודי התווך של כלכלה מוצלחת: הערכת סיכונים, ביטחון ואמון. מעבר לכך, הדומיננטיות העולמית של הגישה הניאו-ליברלית הכלכלית הועמדה בסימן שאלה בלי שגובשה פרדיגמה חלופית מקובלת. 14 הביטויים המעשיים של המשבר הכלכלי הגלובאלי מורגשים במשקי הבית ברחבי העולם, ומעוררים גלי מחאה פוליטית וזעם על ביצועים לקויים של המוסדות הפיננסיים ועל חוסר פיקוח ראוי של הממשלות על הבנקים. ממשלות המערב בהובלת ארצות-הברית מנסות למצוא מוצא מן המשבר החמור, ומנווטות בין שלושה אילוצים מרכזיים: נטייה למגננה כלכלית (פרוטקציוניזם); צורך בשיתוף פעולה בינלאומי ושרידות פוליטית פנימית. עוצמתו של המשבר גדולה, ונשמעות הערכות שונות באשר למשך הזמן אשר יידרש להיחלץ ממנו, שבוודאי יהיה איטי יותר בהשוואה למהירות הדרמטית בה התכווץ האשראי אלי מיתון עולמי ריאלי. משבר האשראי החמור בארצות-הברית הוביל במהרה למשבר כלכלי גלובאלי עמוק וחריף ביותר, המתואר כנקודת השפל הנמוכה ביותר מאז השפל הגדול. המשבר והמיתון העמוק גרמו לקריסת שלושת עמודי התווך של כלכלה מוצלחת: הערכת סיכונים, ביטחון ואמון. מעבר לכך, הדומיננטיות העולמית של הגישה הניאו-ליברלית הכלכלית הועמדה בסימן שאלה בלי שגובשה פרדיגמה חלופית מקובלת. אף ששורשיו של המשבר הנוכחי מצויים בארצות-הברית, ברור שהפתרון מחייב שיתוף פעולה בינלאומי משמעותי. אין ממשלה שתוכל להתגבר על המשבר באופן עצמאי, שכן הבעיה משקפת את עומקה של הגלובליזציה באופן כללי ובמיוחד את הגלובליזציה של המערכות הפיננסיות. שלושה מרכיבים מרכזיים עומדים בלב הוויכוח בעניין הדרך הנכונה ליציאה מן המשבר. המרכיב הראשון הוא הצורך להתמודד עם הנטייה הטבעית של ממשלות לנקוט צעדים של מגננה כלכלית. צעדים כאלה עשויים ליצור את הרושם של שיפור, אך למעשה הם יעמיקו את המשבר וינציחו אותו. נטען כי במצב הקיים יש סיכוי שמדינות ינקטו צעדים פרוטקציוניסטיים בלי להיחשב כמפרות את הסכמי הסחר הקיימים. אך למעשה צעדים אלה בעת הנוכחית עלולים לפגוע בהתאוששות מהמשבר הגלובאלי. המרכיב השני נוגע להכרעה בשאלת אופי התיקון הנדרש במערכות הרגולציה: האם יש להוסיף עוד מערכות בקרה, או שמא יש לתקן את המערכות הקיימות ואולי להרחיבן או להעניק להן סמכויות נוספות שאלות אלה מובילות באופן טבעי גם למרכיב השלישי מידת המעורבות הממשלתית הנדרשת: האם על הממשלות להניח לחברות האשראי ולבנקים הקורסים לספוג את הנזקים שגרמו להם, או שמא עליהן להתערב באופן בוטה, לממן את הגירעונות ולהזרים כספים בסדרי גודל אדירים לשווקים המשותקים אף ששורשיו של המשבר הנוכחי מצויים בארצות- הברית, ברור שהפתרון מחייב שיתוף פעולה בינלאומי משמעותי. אין ממשלה שתוכל להתגבר על המשבר באופן עצמאי, שכן הבעיה משקפת את עומקה של הגלובליזציה באופן כללי ובמיוחד את הגלובליזציה של המערכות הפיננסיות. 15
- Page 2 and 3: תוכן ענייני ם פתח ד
- Page 4 and 5: מימין לשמאל: פרופ'
- Page 6 and 7: אינטרסים אסטרטגיים
- Page 8 and 9: 5 .2009 .10 .11 .12 ישראל תי
- Page 10 and 11: הסדר העול מ י : זירה
- Page 12 and 13: על אף הקושי לחזות א
- Page 14 and 15: ס ו ג י ו ת מ ר כ ז י ו
- Page 18 and 19: 15 מעבר למרות הצורך
- Page 20 and 21: ההשלכות של האסטרטג
- Page 22 and 23: " ה ז י ר ה ה פ ל ס ט י
- Page 24 and 25: ההתמודדות הביטחוני
- Page 26 and 27: ה ש פ ע ו ת א ז ו ר י ו
- Page 28 and 29: ג י ש ו ת ו ס ו ג י ו ת
- Page 30 and 31: הערוץ הישראלי-סורי
- Page 32 and 33: ישראל ועמיות יהודי
- Page 34 and 35: ישראל בעידן הגלובא
- Page 36 and 37: | | מימין לשמאל: מר
- Page 38 and 39: אחד המודלים החדשים
- Page 40 and 41: ההתמודדות עם ערים מ
- Page 42 and 43: יום שני, 2 בפברואר
- Page 44 and 45: יו"ר: ממו"פ ליישום
- Page 46 and 47: המרכז הבינתחומי הר
- Page 48 and 49: מנהלת הכנס יו"ר הכנ
- Page 50 and 51: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 52 and 53: ר'' ר'' ד'' ר'' ר'
- Page 54 and 55: ר'' ר'' ר'' ד'' ר'
- Page 56 and 57: ר'' ר'' ר'' ר'' ר'
- Page 58 and 59: H.E. Marc Otte, European Union Spec
- Page 60 and 61: ק ר נ ו ת ק ר ן א ל ן ב
- Page 62 and 63: S o u t h e r n U n i o n C o m p a
- Page 64: מ ו ש י ט י ס י ו ע ע י
קשת האיומים על ביטחון האנרגיה רחבה וכוללת פעולות טרור, ערעור היציבות הפנימית במדינות<br />
המייצאות, יריבות גיאו-פוליטית והתפרצויות אלימות. זאת, נוסף על החשש המתמיד מפני<br />
התדלדלות המשאבים המוכרים.<br />
מימין לשמאל: ד"ר שש סומך, מייסד | Musea Ventures<br />
יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי<br />
|<br />
מימין לשמאל: יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי | ד"ר דיוויד וורמזר, מנהל ומייסד, דלפי גלובל אנליסיס; לשעבר יועץ לסגן נשיא ארה"ב ד"ר ברנדה שפר, התכנית לניהול<br />
ומדיניות אנרגיה, אוניברסיטת חיפה| ד"ר ג'יימי פטריק שיי, מנהל תכנון מדיניות, לשכת מזכ"ל נאט"ו | ד"ר אדוארד ל. מורס, מנכ"ל וכלכלן ראשי, LCM Commodities ד"ר שש סומך |<br />
ג'יימס וולסי, לשעבר ראש ה-CIA<br />
|<br />
14
Change language