על אף הקושי לחזות את היקפם, את משמעותם ואת תוצאותיהם של מהלכי המדיניות הראשונים של ממשל אובמה, ברור כי לצד האתגרים הגדולים, נפלה בידיו של הנשיא החדש גם הזדמנות יוצאת דופן לבסס את מנהיגותו ולחדש את פניה של אמריקה. דו-שיח: ד"ר ג'וזף ג'ופה, עורך ומוציא לאור של השבועון "די צייט" ותומס ל. פרידמן, עיתונאי וסופר, בעל טור דעה בענייני חוץ ב"ניו יורק טיימס" 10
רוסיה: משיבה עטרה ליושנה רוסיה אף היא נאלצת להתמודד עם המשבר הכלכלי הגלובאלי, החושף את חולשותיה ככלכלה המבוססת על משאבי טבע. רוסיה שואפת להחזיר עטרה ליושנה ולבסס את מעמדה הבינלאומי ככוח מרכזי. בפרספקטיבה אירופית ואמריקנית נתפסת מוסקבה כמנהלת מדיניות אגרסיבית ולעיתים אמוציונאלית, וכמונעת, בין היתר מתוך תחושות עלבון על אובדן האימפריה הסובייטית. מנקודת מבט רוסית, לעומת זאת, מדובר בשובה של מוסקבה לחזית הזירה הבינלאומית כשחקנית אחראית ובטוחה בעצמה המסוגלת ונכונה להשתמש בכוח בעת הצורך. על פי החזון הרוסי, המערב צריך להיפרע מהגישה החד-צדדית ולאמץ את מה שמכונה במוסקבה "גישה קולקטיבית", כשם קוד להתחשבות בעמדותיה שלה. רוסיה ויעד להשפעה ולשליטה. היא מבקשת להתנער ממה רואה באופן מפורש במדינות הגוש הסובייטי לשעבר בסיס לפעילותה שנתפס בעיניה ככניעה לתכתיבים חיצוניים, ולחזק את יחסיה עם האיחוד האירופי ועם ארצות-הברית באופן שישקף את עוצמתה ואת מעמדה, תוך כדי שימוש במנופי השפעתה בתחום האנרגיה. רוסיה שואפת לבסס מחדש את מעמדה הבינלאומי ככוח מרכזי. מקומה של אסיה בסדר העולמי ("near abroad") המשבר הכלכלי העולמי חיזק את ההערכות בדבר המעבר של מוקדי ההשפעה והכוח העולמיים למזרח. המקור העיקרי להערכה מחוזקת זו נעוץ בתלות הגבוהה של ארצות-הברית באשראי שמקורו באסיה – בעיקר בסין ובהערכה שמדינות מפתח באסיה הן הקטר הכלכלי העולמי המרכזי. נראה כי הערכות אלה הגבירו את תקפותם של טיעונים המבשרים על יצירתו של סדר עולמי חדש ועל היות המאה ה-21 "המאה האסיינית" או "המאה הסינית". אכן, משקלן הכלכלי של סין ושל הודו הולך וגובר בעשור האחרון. גם יפן שומרת על יציבות כלכלית והיא צולחת את המשבר העולמי ביציבות יחסית. מעבר לכך, ממשל אובמה מעוניין בהידוק קשריו עם מוקדי הכוח באסיה ובהעמקת שיתוף הפעולה עימם בשורה של תחומים. בכך יש עדות להתחזקותם, והציפייה היא שמעורבותה הישירה של ארצות-הברית באזור תקטן. ואולם, נראה שההערכות אלה אינן לוקחות בחשבון מספר גורמים מרכזיים, שישפיעו על תפקידן של המעצמות האסייתיות ועל מעמדן העולמי: הערכות אלה מתעלמות מהתרבויות האסטרטגיות הייחודיות של סין ושל הודו. למרות היותה מעצמה כלכלית עולמית, התרבות האסטרטגית של סין היא אינטרוברטית. הודו היא שחקנית כלכלית דינאמית, המפתחת מערכת יחסים חדשה עם ארצות-הברית, אבל תפיסתה האסטרטגית עדיין מתמקדת במידה רבה בחשיבה הקשורה בתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שהיא היתה שותפה לייסודה. הערכות אלה מבוססות על חיוץ מגמות כלכליות בעיקרן, שמתעלם מאירועי מפנה רדיקאליים היכולים להשפיע באופן מהותי על התפתחות המגמות. במאה הקודמת ידעה אסיה לא מעט אירועים מעין אלה. ההערכות אינן לוקחות בחשבון את השלכות המשבר הכלכלי העולמי על המעצמות האסייתיות. אלה חשופות ופגיעות להשלכות הכלכליות הריאליות של המשבר העולמי לא פחות מארצות-הברית, אם לא יותר. התלות של ארצות-הברית בסין אינה חד-צדדית, אלא הדדית. מעבר לכך, המשבר חשף את אי-היציבות הפוליטית של סין על רקע החשש של הממשלה המרכזית מפני אי שקט חברתי. למרות השחיקה הנוכחית בעוצמתה של ארצות-הברית ומגמת ההתחזקות הכלכלית של המעצמות האסייתיות, נראה כי ההערכות על תחילתה של "המאה האסיינית" מעט מוגזמות, ולכל הפחות מוקדמות. ההערכות נוטות להתעלם מהאתגרים האסטרטגיים והביטחוניים העלולים להשפיע על צמיחתן הכלכלית של המעצמות האסיאתיות. דרום אסיה אינה יציבה מבחינה אסטרטגית והודו חשופה מאוד לטרור אסלאמי רדיקאלי. פעולות הטרור האחרונות בשטחה המחישו את חומרתו של האיום, ופרשנים הודים נוקטים לשון חריפה בתארם את הסכנה הנשקפת ליציבות המדינה והדמוקרטיה. סין סמוכה אסטרטגית אף היא לדרום אסיה, אך עוד יותר מכך להתפתחויות אסטרטגיות בחצי-האי הקוריאני. על כן, למרות השחיקה הנוכחית בעוצמתה של ארצות-הברית ומגמת ההתחזקות הכלכלית של המעצמות האסייתיות, נראה כי ההערכות על תחילתה של "המאה האסיינית" הפחות מוקדמות. ככל הנראה, תמשיך ארצות-הברית להיות מוקד העוצמה הדומיננטי במערכת הגלובאלית, לצד הגברת השפעתן הבינלאומית של מוקדי הכוח באסיה. אירופה על פרשת דרכים מעט מוגזמות, ולכל משקלה של אירופה במערכת הבינלאומית בעתיד יושפע מאופי התמודדותה עם מספר אתגרים גדולים ועם משברים עמוקים הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי. יתרה מזאת, הדרך שבה יפעלו תשפיע על אופיין של מדינות אירופה ועל צביונן ההיסטורי המוכר. עם אתגרים אלה נמנים כשלון האינטגרציה של קהילות מהגרים במדינות אירופה המארחות, יחסי האיחוד האירופי עם רוסיה, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, עתידה של ברית נאט"ו ורפורמות אפשריות במוסדות האיחוד האירופי. האתגר הבולט והדחוף ביותר הוא המשבר הכלכלי הגלובאלי. המשבר מחייב גיבוש מדיניות משותפת לכל מדינות גוש האירו תוך ריסון עצמי והימנעות מהנטייה למגננה כלכלית בעוד שיש הסכמה אירופית על חומרת המשבר, חלוקות הדעות באשר למידת המעורבות הממשלתית בפתרונו, ובעיקר באשר לאופי המעורבות הנדרשת במערכת הפיננסית. נראה כי חילוקי הדעות הללו משקפים את הניגודים בשיח הציבורי הנוקב ברחבי אירופה בסוגיה הכלכלית וכן את המתח בין הגישה הכלכלית הליבראלית לבין הגישה הכלכלית הסוציאל-דמוקרטיות. העדר ההסכמה פוגע בהתמודדותו של האיחוד האירופי עם המשבר הכלכלי. אירופה גם נדרשת לגבש מדיניות מעודכנת מול רוסיה, אשר נוקטת קו תקיף יותר כחלק משאיפתה לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית. בהקשר זה נשמעת ביקורת על הגישה שנוקטת אירופה כלפי רוסיה, המתאפיינת במה שתואר בלשון ציורית כ"אוטיזם אסטרטגי". זאת, כיוון שלא לקחה בחשבון את העוצמה של השפעת הממד הרגשי של אובדן האימפריה הסובייטית על מדיניות החוץ הרוסית. על-פי גישה זו, האיחוד האירופי עשה טעויות במדיניות החוץ כלפי רוסיה, דוגמת ההכרה בעצמאות קוסובו והתפתחות המשבר סביב הצבת מערכות ההגנה מפני טילים בצ'כיה ובפולין. האיחוד האירופי בוחן כעת "אסטרטגיה פוזיטיבית" כלפי רוסיה, ואף כלפי סין, בניסיון למצוא מכנים משותפים עם שתי מדינות אלה תוך עמידה על כך שישפרו את המצב בתחום זכויות האדם. .(Protectionism) מדינות אירופה, יחד עם בעלות בריתן בצפון אמריקה, נדרשות לחשיבה מחודשת באשר לעתידה של ברית נאט"ו, ולתפקיד שהן חפצות למלא במסגרתה. שובה של צרפת לפיקוד הצבאי המשותף של נאט"ו מתקבלת בחיוב נוכח אתגרי הביטחון הגלובאליים. ואולם, נמשכת מגמת הירידה המשמעותית בכוחן הצבאי המצטבר של מדינות אירופה. מומחים מצביעים על ירידה בהיקף הסד"כ הצבאי הזמין והשמיש של רוב מדינות אירופה, על פערים במוכנות הכוחות ועל יעילותם ביחס למשימות העומדות בפני אירופה ונאט"ו. מגמות אלה מעלות ספקות באשר ליכולתה של אירופה לפנות לשימוש בכוח צבאי בעת הצורך ובאשר לתרומה המבצעית האפשרית של צבאות אירופיים במסגרת נאט"ו. התלות האסטרטגית של אירופה בצפון אמריקה, מאלצת את אירופה להעדיף את השימוש ב"עוצמה רכה" Power") ("Soft על פני גם כאשר המצב יחייב זאת. נוכח ניתוח זה נשמעו שתי עמדות: האחת גורסת כי על אירופה להמשיך עוצמה קשה ולשכלל את גישתה ולנצל מנופים כלכליים למטרותיה הדיפלומטיות כמהלך משלים לפעולותיה במסגרת ברית נאט"ו. הגישה האחרת קובעת כי מדינות אירופה החברות בנאט"ו צריכות להעריך מחדש את מידת העוצמה הצבאית הנדרשת להן, ולקבוע סדרי עדיפויות חדשים למעורבות הצבאית של מדינות אלה במסגרת חילות משלוח שונים לאזורי סכסוך ברחבי העולם. ,("Hard Power") אירופה עומדת בפני שורה של אתגרים והכרעות שיקבעו את גורלה כשחקן מרכזי ואחיד בזירה העולמית. השינויים המוסדיים באיחוד האירופי המפורטים באמנת ליסבון הממתינה לאשרור סופי, הם כלים הכרחיים להתמודדות זו, אולם אין ביטחון שאלה יספיקו. על אירופה ובעלות בריתה בצפון אמריקה להתמודד עם האתגר באפגניסטאן, עם העלייה המחודשת בכוחה של רוסיה ועם הצורך הדחוף לפתור את המשבר המחריף נוכח פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית. דיון זה יתפוס מקום מרכזי בשיח האסטרטגי בנאט"ו הצפוי בשנה הקרובה על רקע ההחלטה לעצב מחדש את התפיסה האסטרטגית מדינות אירופה מתקשות להתמודד עם קבוצות מהגרים ממדינות מוסלמיות שאינן משתלבות בחברה האירופית, ויש הרואים השפעה של סוגיית ההגירה על מדיניות החוץ של כמה ממדינות אירופה. העמדה הכללית של משתתפים אירופיים בכנס הרצליה 2009 אינה מזהה את ההגירה המוסלמית כאיום דמוגראפי, על-אף היקפה הגדול. מאידך, הובעה דאגה ביחס להשלכות החברתיות של חוסר האינטגרציה של קהילות המהגרים במדינות המארחות. נטייתן של קהילות אלה להסתגר, ובמקרים רבים אף להעדיף את מערכת החוקים האסלאמית על-פני חוקי המדינה המארחת, נתפסת בעיני אחדים כ"איום על הערכים האירופיים". נראה כי לפחות חלק ממדינות אירופה מנווטות בין אינטרסים של קהילות המהגרים לאינטרסים הלאומיים. השינויים הדמוגראפיים וכשלי הקליטה והאינטגרציה החברתית עשויים לבשר שינויים בהרכב ציבור הבוחרים במדינות אירופה. אין להוציא מכלל אפשרות השפעות אפשריות על מדיניות החוץ של מדינות אלה גם ביחס לישראל. אתגר זה צפוי ללוות את אירופה בשנים הקרובות, ועד עתה לא הוצעו חלופות ממשיות להתמודדות עמו. concept) (strategic של הברית. אירופה עומדת בפני שורה של אתגרים והכרעות שיקבעו את גורלה כשחקן מרכזי ואחיד בזירה העולמית. כלים הכרחיים להתמודדות זו, אולם אין ביטחון שאלה יספיקו. השינויים המוסדיים באיחוד האירופי המפורטים באמנת ליסבון הממתינה לאשרור סופי, הם 11
Change language