×צפ×× ××××××× ×××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×צפ×× ××××××× ×××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×צפ×× ××××××× ×××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
בדלתיים<br />
פ ת ו ח ו ת<br />
לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה<br />
גליון מס' n 46 ינואר-פברואר 2013<br />
קמפיין כנגד<br />
הסגת גבול<br />
המקצוע<br />
המלחמה התקשורתית<br />
בחברות המסיגות<br />
את גבול המקצוע<br />
@ על כך גאוותנו - עורכי דין שעושים שינוי<br />
@ ייחודיות המקצוע - פנים שלא הכרתם
יום הספורט השביעי של המחוז<br />
יתקיים בחודש מאי 2013!<br />
הקדימו להרשם!<br />
זה הזמן להתחיל לחמם שרירים, להגביר אימונים ולהירשם במשרדי הלשכה<br />
המשחקים ייערכו במתכונת הבאה*:<br />
•קטרגל: 4 שחקנים + שוער בקבוצה<br />
•כדורסל: מינימום 6 שחקנים בקבוצה<br />
•טניס שולחן, קליעה מ-3, שחיה, שש-בש, ברידג'<br />
ניתן להתארגן במסגרת משרדית, שיתוף פעולה של מספר משרדים, לפי תחומי<br />
עיסוק )נזיקין, מקרקעין, פלילי וכו'(, ובכל התארגנות אחרת, כאשר כל קבוצה<br />
תבחר שם ייחודי שיזהה אותה בכל תחרות.<br />
כמו כן, ניתן להעביר שמות של בודדים/בודדות המעוניינים להשתתף,<br />
לפרט את התחרות המבוקשת, ואנו נקבצם לקבוצות.<br />
* בכל קבוצה לא יירשם יותר משחקן אחד המשחק בליגה פעילה, אך שחקן<br />
יכול להשתתף בכמה מקצועות.<br />
המעוניינים יירשמו בלשכת הקשר בבית המשפט<br />
בטל': 04-8698163 או בדוא"ל: rakeft_g@zahav.net.il
גליון מס' n 46 ינואר-פברואר 2013<br />
בדלתיים<br />
פ ת ו ח ו ת<br />
תוכן<br />
העניינים<br />
עורכת: טל דניאל-חבקוק<br />
עורכת משנה: עו"ד חנה קציר<br />
יו"ר ועדת העיתון: עו"ד ארנית<br />
זוננברג<br />
יעוץ:עו"ד מיכל שקד<br />
עו"ד יהודית קורן<br />
חברי מערכת: עוה"ד ליז אהרון,<br />
עפר אטיאס, ארנה אלבז, אורית<br />
אסנין, רות ברזילי, איטי יעקבי,<br />
ליאור מזור, דנה נוף, יעל פנקס,<br />
שימי קדוש<br />
יו"ר ועד המחוז:<br />
עו"ד יוסי חכם<br />
מנכ"ל ועד המחוז:<br />
גב' רביטל אלמוז<br />
הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה<br />
והפקה בע"מ, טל' 03-6496069<br />
www.nirprint.co.il<br />
עיצוב: אילן פארי<br />
www.peeri.com<br />
מודעות : קארין רומנו<br />
050-5295330<br />
Karin@nirprint.co.il<br />
צילומים: אמנון אלוני,<br />
עו"ד ענבל עפרון,<br />
Shutterstock.com<br />
דוא"ל המערכת:<br />
ib@haifabar-law.org.il<br />
טל' 04-8537015/7<br />
חברי ועד מחוז חיפה<br />
עו"ד יוסי חכם, יו"ר<br />
עו"ד איתן לדרר<br />
עו"ד ג'ובראן ג'ובראן<br />
עו"ד מיכל שקד<br />
עו"ד חיים קינן<br />
עו"ד טל אבריאל<br />
עו"ד ארנית זוננברג<br />
עו"ד יניב לוזון<br />
עו"ד ואאל חלאילה<br />
עו"ד השאם דאוד<br />
עו"ד וסים פלאח<br />
עו"ד רסמי זחאלקה<br />
עו"ד אמאני חלאילה<br />
עו"ד אורי שרם<br />
עו"ד יוסף ליבנה<br />
4<br />
על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה<br />
עו"ד יוסי חכם<br />
6<br />
מדור תגובות<br />
7<br />
יחודיות המקצוע - הומור נטול כל רצינות<br />
עו"ד חלי רופא<br />
8<br />
ייחוד המקצוע - את מי הוא משרת<br />
ד"ר גבריאל קלינג<br />
9<br />
ייחוד והסגת המקצוע בפסיכולוגיה<br />
יונדב גרוס<br />
10<br />
הגובים בע"מ עו"ד מוטי בן ארצי<br />
12<br />
למה הדבר דומה עו"ד מארק שירין<br />
14<br />
מפחיתים את הזרם עו"ד ליאור מזור<br />
15<br />
יוצאים לפרסומות עו"ד ליז אהרון<br />
16<br />
פאפארצ'י<br />
16- איזו ארץ נהדרת-<br />
זכותי לעבוד בכבוד במקצוע שלי<br />
עו"ד ארנית זוננברג<br />
18- הצעת החוק הראשונה שלי<br />
בעריכת עו"ד חנה קציר<br />
20<br />
מקור גאוותנו<br />
מיוחד מעו"ד עו"ד לילך אילון-רפל<br />
21<br />
ייחודיות המקצוע במלחמה בעבירות מין<br />
עו"ד שירן כרמלי<br />
22<br />
נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם<br />
משפטי<br />
עו"ד רויטל קישינבסקי / עו"ד דנה מירטנבאום<br />
23<br />
אז למה לי פרו-בונו עכשיו<br />
עו"ד זהר פישר<br />
24<br />
חידושי המשפט הפלילי ד'אשתקד<br />
עו"ד איסלאם סרוג'י / עו"ד שירה בס-רוזן<br />
26<br />
הקמפיין כנגד הסגת גבול המקצוע<br />
30<br />
לשכה ושות'<br />
מדווחים מהשטח, הודעות לשכה, חדשות<br />
המקצוע, כדאי לדעת ועוד<br />
בעריכת עו"ד חנה קציר<br />
34<br />
אתיכאן<br />
סוגיות אתיות שעלו במחוזנו<br />
בעריכת רן זינגר<br />
36<br />
עוד דעה<br />
עשרת הדיברות עו"ד אריה אבריאל<br />
37<br />
עמודים, עננים וקצת מחאה חברתית<br />
עו"ד שימי קדוש<br />
והזמן איננו אוכל<br />
רוויקאם לחבר צבי גרובר ז"ל<br />
עו"ד שלמה אבני<br />
38<br />
וזו האידיאולוגיה<br />
38- שינוי חברתי במשפט עו"ד שימי קדוש<br />
39- הגישור ככלי לשינוי חברתי<br />
עו"ד אורית אסנין<br />
40<br />
בצריך עיון<br />
ויתאנו להם עו"ד יעל פנקס<br />
42<br />
התובענה הייצוגית והפשרה עו"ד עידו שטיינר<br />
43<br />
הסגת גבול המקצוע וחופש המידע<br />
בנוגע לחיובי ארנונה<br />
עו"ד אריאל ארונוביץ<br />
44<br />
עניין נוסף<br />
44- הארגון הבינלאומי של עורכי הדין<br />
ומשפטנים יהודים<br />
עו"ד עירית קאהן<br />
45- כנס Cicero בחיפה<br />
עו"ד מיכאל פפה<br />
46<br />
דין ואומר<br />
46- שחיתות שלטונית ואכיפת חוק ומשפט<br />
ד"ר דורון נבות<br />
47- למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים<br />
שכל הפוליטיקאים מושחתים<br />
מורין חיו-חמו<br />
48<br />
עמדת בית המשפט מול גילויי גזענות<br />
בתחומו<br />
עו"ד פאתן אבו עקל-ג'זמאוי<br />
49<br />
בהעדר הגנה<br />
לא כל יום פורים שלום ברנר שופט בדימוס<br />
50<br />
Final Offer<br />
ומי אחראי להסגת גבול המקצוע<br />
עו"ד עפר אטיאס<br />
7<br />
10<br />
17<br />
36<br />
חדש! עו"ד להשכרה<br />
בדלתיים<br />
פ ת ו ח ו ת<br />
לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה<br />
קמפיין כנגד<br />
הסגת גבול<br />
המקצוע<br />
המלחמה התקשורתית<br />
בחברות המסיגות<br />
את גבול המקצוע<br />
@ על כך גאוותנו - עורכי דין שעושים שינוי<br />
@ היבטים נוספים לייחודיות המקצוע<br />
בשער: ועד מחוז חיפה<br />
יצא בקמפיין נגד<br />
הסגת גבול המקצוע<br />
)ראה עמ' 26-29(<br />
המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות,<br />
הידיעות והמאמרים.<br />
הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על<br />
דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית.<br />
כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק<br />
הגנת הצרכן.<br />
לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר, שד' בן-גוריון 6 חיפה, טל' 04-8537015/7, פקס' 04-8553033 דוא"ל: ib@haifabar-law.org.il<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 3 2013
ארוך ומסורבל<br />
התחייבות וקריאה לנסות ולהיות קצר<br />
ותכליתי,ל כולל נימוקים.<br />
אחרונה, כתבתי סיכומים בתיק. בית הדין<br />
הגבילנו ל-16 עמודים. ב"כ התובעת הצליח<br />
למתוח את נפלאות ה-WORD עד לקצה.<br />
קיצור ריווחים ומרווחים, מתיחת השוליים,<br />
מריחת הקצוות, ובקיצור הכל כדי לדחוס<br />
כמה שיותר במסגרת שהוכתבה. התוצאה -<br />
16 עמודים דחוסים לעייפה.<br />
הטייס האוטומטי כותב הרבה<br />
כעת הגיע תורי. עברתי על הפרוטוקולים וחומר הראיות,<br />
קראתי את סיכומי התובעת והתחלתי במלאכת הכתיבה.<br />
לאחר יומיים קראתי את שכתבתי בהנאה ובסיפוק והגעתי<br />
למסקנה ששמונת העמודים שכתבתי מכסים את הכל. כמה<br />
עמודים הגשתי בסופו של דבר 16 עמודים שלמים ומלאים<br />
)חמישה עשר וחצי ליתר הדיוק כי הכללתי את הכותרת ולא<br />
פיצלתי אותה לדף נפרד כמעשה התרגיל הידוע(.<br />
את הימים שלאחר מכן ניצלתי לחשבון נפש בשאלה -<br />
למה למה ריבונו של עולם נכנעתי ותחת להגיש סיכומים<br />
קצרים וממצים בזבזתי יום עבודה נוסף בכדי להכפיל את<br />
אורכם<br />
האם מדובר בלחץ חברתי מי מגיש ארוך יותר האם<br />
התקלקלנו כבר בלימודי המשפטים האם קריאת פסקי<br />
הדין של השופט ברק גרמה לנו, הדור שקרא פסקי דין, לנזק<br />
בלתי הפיך האם זו העבודה שמחבלת לנו באיכות החיים<br />
והכתיבה אולי אלו השופטים שכותבים, לא אחת, באותה<br />
צורה בדיוק האם אנחנו מנסים להצדיק את שכר הטרחה או<br />
לבדל עצמנו מלקוחותינו, שהרי אם נכתוב פשוט למה בכלל<br />
צריכים אותנו שאלות רבות וחשבון נפש אחד גדול.<br />
יותר זה פחות - הנתונים<br />
ד"ר מורטון מאיירס קבע שככל שהמסר חשוב יותר<br />
נדרשות פחות מילים לתארו. יעקב בורק 1 תמצת מספרו של<br />
מאיירס כיצד גילוי קרני ה-X תוארו על ידי רנטגן בעשרה<br />
עמודים, תורת היחסות של איינשטיין ב-30 עמודים בלבד,<br />
תיאור הסליל הכפול - DNA ע"י ווטסון קריק בפחות מאלף<br />
מילים, פאול לאוטרבור קיבל פרס נובל על המצאת ה-MRI,<br />
שתוארה ב-840 מילים בלבד. פרץ הצחוק שגרם לי להשתנק<br />
כשקראתי את הפרק הזה הבהיל את אשתי, שכן באותה<br />
נשימה ולשם הייחוס הפנה אותנו בורק לתקנות ממשלת<br />
ארה"ב בנוגע למחיר הכרוב המשתרעות על 26,911 מילים.<br />
ניגשתי לספור כמה מילים יש בפסק דין "אפרופים". אז כן,<br />
יש למעלה מ-22,000 מילים. לשם הגילוי הנאות את המילים<br />
ספר ה-WORD.<br />
התחלתי לתור אחר תרופה - טיולי במרחבי הגוגל<br />
הביאוני למאמר הקצר והפשוט של פרופ' 2 PETER BUTT<br />
מאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה. כותרת המאמר אומרת<br />
הכל: "הגיע הזמן שעורכי דין יפסיקו לכתוב כמו עורכי<br />
דין" והוא נפתח בציטוט של הקומיקאי האמריקאי וויל<br />
רוג'רס "אם אתה קורא משהו שאינך מבין - אתה מיד<br />
יודע שהוא נכתב על ידי עורך דין".<br />
כדי להדגיש את דרכנו הפתלתלה בניסוח, מראה<br />
המחבר איך תניה פשוטה, לפיה שוכר מתחייב לתקן<br />
את המושכר, מוצאת את ביטויה בסעיף מסורבל וארוך.<br />
לאלו הטוענים שהניסוח הארוך והמסורבל נועד להבטיח<br />
בהירות משפטית ולמנוע חילוקי דעות, הוא משיב<br />
שהציטוט נלקח מפסק דין במסגרתו נאלץ בית המשפט<br />
לפרש את אותו סעיף.<br />
המחבר ממשיך ודן בשאלות כגון למה לכתוב 3 מילים<br />
במקום בו ניתן לעשות זאת במילה אחת למה להשתמש<br />
בשפה בומבסטית וארכאית שהלקוחות אינם מבינים<br />
למה החוזים אינם כתובים בשפה פשוטה<br />
לאחר שהמחבר דוחה מספר טיעונים הוא נשאר<br />
עם המסקנה שבפועל מדובר בהרגל שהחל בלימודי<br />
המשפטים. הרגל שכיום קמה תנועה שקוראת לשינויו,<br />
התנועה לשפה פשוטה במשפט. מחקרים מודרניים<br />
מצביעים כי שימוש בשפה פשוטה יעיל יותר וחסכוני<br />
בזמן ובכסף. סקרים שנעשו בקרב שופטים מלמדים<br />
שגם השופטים מעדיפים שפה פשוטה. עוד נטען כי שפה<br />
פשוטה בטוחה יותר. המחבר קורא לעורכי הדין )שעליהם<br />
הוא נמנה( להפסיק לחשוש שהמעבר לשפה פשוטה יפגע<br />
בהם ומציין שהמהלך יפעל לטובת הכול.<br />
עשיתי חשבון נפש, והחלטתי לכתוב פשוט יותר וקצר<br />
יותר להבא. לא מבטיח שזה יצליח לי מייד. כן מבטיח<br />
לנסות. אני קורא, בהזדמנות זו, לעורכי הדין ולשופטים -<br />
בואו ננסה! עוד דרך להתמודד עם העומס הבלתי נורמלי<br />
המוטל על מערכת המשפט. הייתי כותב עוד כמה דברים<br />
על עורכי דין ושופטים וכתיבה ארוכה, אבל הבטחתי<br />
להיות קצר.<br />
בברכה,<br />
עו"ד יוסי חכם<br />
יו"ר ועד המחוז<br />
יעקב 1 בורק, מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות, הוצאת עם עובד<br />
)2011(<br />
It’s Time Lawyers Stopped Writing Like Lawyers,2<br />
by Professor Peter Butt, ILS Institute Legal Studies<br />
Malta (www.ils.com.mt)<br />
“<br />
הכברה במילים<br />
היא מחלה<br />
בכתיבה<br />
המערבית.<br />
יותר מדי<br />
מילים מדללים<br />
ומטשטשים<br />
רעיונות<br />
”<br />
Eric Hoffer<br />
4 בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
התגובות שלכם<br />
בהמשך לכתבות מגיליונות 44 ו-45<br />
משחקים במספרים<br />
אז מהו באמת אחוז ההרשעות במערכת<br />
המשפט הישראלית<br />
א<br />
ת הרשימה שלי הפעם אני רוצה לפתוח<br />
בתודות.<br />
תודה ראשונה - לעוזרת המשפטית של<br />
נשיא בית המשפט העליון, שטרחה להגיב<br />
על רשימתי הקודמת. בעשותה זאת היא<br />
"הרימה לי להנחתה" ונתנה לי במתנה נושא<br />
לרשימתי הנוכחית. אני גם מרגיש חובה להתוודות, שהעובדה<br />
שהעוזרת המשפטית המכובדת מצאה זמן לקרוא את הבטאון<br />
הצנוע של מחוזנו הפריפרי, ואפילו להגיב על מאמר מתוכו -<br />
היא בבחינת מחמאה )בסתר מתגנבת התקווה שאולי אפילו<br />
הנשיא הנכבד של בית המשפט העליון נמנה על קוראינו(.<br />
תודה שניה - לפרופ' בועז סנג'רו ראש החטיבה למשפט<br />
פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים<br />
ברמת גן. לוחם אמיץ ועקבי למען זכויות הנאשמים ולתקינות<br />
ולמען תקינות ההליך הפלילי, שבמאמרו "זיכוי בבית משפט<br />
ישראל - חיה בסכנת הכחדה", שהתפרסם במדור הדעות<br />
של ynet ביום 3.9.12, קרע את המסיכה מעל להטוטי<br />
הסטטיסטיקה של מחלקת המחקר של בית המשפט העליון.<br />
ועכשיו לענייננו - ונתחיל דווקא מהפרט אל הכלל.<br />
אמור לי מי המגדיר ואומר לך את ההגדרה<br />
פרקליטות מחוז חיפה הגישה, לפני מספר שנים, כתב<br />
אישום נגד פלוני בעבירה של אינוס. אני קבלתי על עצמי<br />
מטעם הסנגוריה הציבורית את ייצוגו של הנאשם. המתלוננת<br />
2 דצמבר, 2012<br />
י"ח כסלו, תשע"ג<br />
לכבוד<br />
גב' טל דניאל חבקוק<br />
עורכת כתב העת "בדלתיים פתוחות"<br />
לשכת עורכי הדין בישראל- מחוז חיפה<br />
ג.נ.,<br />
הנדון: הכתבה "משחקים במספרים" שפורסמה בגיליון מס' 45<br />
בגיליונות מס' 44 ו- 45 של כתב העת בדלתיים פתוחות<br />
החל דיון בשאלה: מהו באמת אחוז ההרשעות במערכת המשפט<br />
הישראלית )כתבתו של עו"ד עופר אטיאס בתגובה למכתבה<br />
של עו"ד קרן אזולאי, העוזרת המשפטית של נשיא בית המשפט<br />
העליון(.<br />
ברצוני להאיר זווית נוספת בדיון על השאלה בדבר אחוז<br />
ההרשעות במערכת המשפט הישראלית:<br />
על מעשה האינוס הייתה חברתו של הנאשם, ושניהם היו<br />
נרקומנים כבדים. למזלו הטוב של הנאשם הוא לא נעצר<br />
עד תום ההליכים, כי כבר בשלב המעצר התרשם שופט<br />
המעצרים שהסיפור של המתלוננת אינו האמת לאמיתה.<br />
ביום הדיון בפני הרכב שופטי המחוזי הודיעה הפרקליטות<br />
כי המתלוננת חזרה בה מתלונתה על מעשה האינוס ואישרה<br />
את גירסת הנאשם, ולכן היא חוזרת בה מהאישום בעבירת<br />
האונס. למרות זאת, ביקשה הפרקליטות להרשיע את הנאשם<br />
בעבירה של גרימת נזק לרהיטי דירתה של המתלוננת, וזאת<br />
בעת שהשניים התקוטטו ביניהם. בלית ברירה, המלצתי<br />
לנאשם להודות בעבירה של גרימת נזק. הוא הורשע בעבירה,<br />
ובעסקת טיעון קיבל עונש של מאסר על תנאי וקנס.<br />
לשיטתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התיק<br />
הסתיים בהרשעה; לעומת זאת, לשיטתה של מחלקת המחקר<br />
של בית המשפט העליון התיק הסתיים בזיכוי מעבירת האונס.<br />
לכל משפטן סביר ברור לחלוטין שכאשר הפרקליטות<br />
מאשימה נאשם בשלוש עבירות ובסוף ההליך מזכה בית<br />
המשפט את הנאשם משתי עבירות, אך מרשיע אותו בעבירה<br />
השלישית, הנאשם בעצם הורשע באותו הליך, ויש לו "קישוט"<br />
נוסף ברשימת ההרשעות הקודמות שלו. אבל לשיטתה של<br />
מחלקת המחקר של בית המשפט העליון היו פה שני זיכויים<br />
והרשעה אחת.<br />
בדרך נפתלת זו מגיעה מחלקת המחקר של בית המשפט<br />
העליון לתוצאה סטטיסטית חסרת שחר, לפיה שיעור<br />
הזיכויים במדינת ישראל הוא 30% ולא אחוז אחד או<br />
שניים, כי למחלקת המחקר של בית המשפט העליון יש ענין<br />
להראות תוצאות סטטיסטיות מסוימות, ואם העובדות אינן<br />
מתאימות ליעדי המחקר, היא משנה את הקריטריונים של<br />
ההרשעה והזיכוי, כדי שיתאימו לתוצאות שהיא מבקשת<br />
להשיג ולהציג.<br />
זה שעולה וזה שיורד<br />
"המחקר" של מחלקת המחקר של בית המשפט העליון נולד<br />
אחרי שבמשך שנים פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה<br />
נפלאותיה של סטטיסטיקה:<br />
נראה, כי אין חולק על כך שבעזרת סטטיסטיקה<br />
ניתן להסביר כמעט הכל, כך שאפילו נתונים<br />
אובייקטיבים לכאורה כמו אחוז הרשעות או אחוז<br />
זיכויים במשפט הישראלי ניתנים ל"מניפולציה<br />
קלה" בהתאם ליעדי המחקר. כך לפי האופן שבו<br />
מנותחים הנתונים, כל גורם שעוסק במלאכת<br />
המדידה מגיע לתוצאות שונות, שתיהן נכונות,<br />
תלוי, כאמור, באופן הניתוח.<br />
ואולם אין כוונתי כאן לצאת נגד<br />
הסטטיסטיקה. מטרתי היא לנסות ולהסביר<br />
את אחוז ההרשעות שנחשב לגבוה. לשם כך<br />
אני סבורה שיש לבדוק )שוב בעזרת נתונים<br />
סטטיסטיים( דווקא את אחוז התיקים<br />
הנסגרים בטרם מוגש בהם כתב אישום<br />
לעומת אחוז התיקים בהם מוגש כתב אישום.<br />
נדמה כי הצגת תמונה מלאה של הנתונים תסייע להבין את אחוז<br />
ההרשעות הגבוה במשפט הישראלי.<br />
נתונים על אחוזי סגירת תיקים )בעבירות<br />
מין(:<br />
אדגיש כי מתוקף תפקידי כרכזת לענייני משטרה ומשפט<br />
במרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון<br />
הנתונים שבידי נוגעים אך ורק לעבירות מין. לפיכך איני<br />
מתיימרת על סמך נתונים אלה להכליל על כל סוגי העבירות.<br />
ואולם לכל הפחות נוכל ללמוד מנתונים אלה, מדוע אחוז<br />
ההרשעות במשפט הישראלי בעבירות מין הוא כה גבוה.<br />
על פי נתוני משטרת ישראל על תיקים שנסגרו בשנים<br />
2008-2010 )הנתונים נמסרו לאיגוד מרכז הסיוע לנפגעות<br />
ולנפגעי תקיפה מינית ע"י פקד אבישג זקן ויסברג, הממונה על<br />
חופש המידע במשטרת ישראל(:<br />
בשנת 2010 נפתחו במשטרה 4,712 תיקים של עבירות מין.<br />
מתוכם נסגרו 2,605 תיקים )55.2%(.<br />
בשנת 2009 נפתחו במשטרה 4,243 תיקים על עבירות מין.<br />
מתוכם נסגרו 2,886 תיקים )68%(.<br />
בשנת 2008 נפתחו במשטרה 4,215 תיקים של עבירות מין.<br />
מתוכם נסגרו 3,027 תיקים )71.8%(.<br />
בבדיקת סיבות סגירת התיק עולה כי כ-50% מבין התיקים<br />
שנסגרו, נסגרו בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.<br />
על פי נתוני פרקליטות המדינה )הנתונים נמסרו לאיגוד<br />
מרכזי הסיוע ע"י עו"ד מיכל טנא, מנהלת היחידה לפניות<br />
הציבור והממונה על חופש המידע(:<br />
•בשנת 2010 נפתחו בפרקליטות 1,493 תיקים על עבירות מין.<br />
מתוכם הוגשו כתבי אישום ב- 545 תיקים בלבד. קרי, 63.4%<br />
מהתיקים נסגרו.<br />
•בשנת 2009 נפתחו בפרקליטות 1,395 תיקים על עבירות מין.<br />
מתוכם הוגשו כתבי אישום ב- 605 תיקים בלבד. קרי 56.6%<br />
מהתיקים נסגרו.<br />
•בשנת 2008 נפתחו בפרקליטות 1,441 תיקים על עבירות מין.<br />
מתוכם הוגשו כתבי אישום ב- 596 תיקים בלבד. קרי 58.6%<br />
מהתיקים נסגרו.<br />
התמונה המצטיירת היא איפוא שכ- 60% מהתיקים בעבירות<br />
מין המגיעים למשטרה/ לפרקליטות נסגרים וכלל לא מגיעים<br />
לפתחו של בית המשפט. נראה כי המסננת הנמצאת בפרקליטות<br />
ובמשטרה הבודקת "סיכוי סביר להרשעה", מעבירה בתוכה רק<br />
תיקים בהם ההרשעה היא בטוחה או כמעט בטוחה. כך יוצא,<br />
שגורל תיקים "מתנדנדים" מוכרע עוד בשלבים המוקדמים,<br />
בין אם במשטרה ובין אם בפרקליטות ואלו כלל לא מגיעים<br />
להכרעתו של בית המשפט. במצב דברים כזה אין להתפלא<br />
כי אחוזי ההרשעה במשפט הישראלי כל כך גבוהים )לפחות<br />
בתחום עבירות המין(.<br />
את המסקנות מהדיון הזה אשאיר לגורמי אכיפת החוק<br />
המחליטים לגבי הגשת כתבי אישום וסגירת תיקים. ואולם כמי<br />
שנפגשת מידי יום ביומו עם נשים שתלונותיהן בעבירות מין<br />
נסגרות, כתבי אישום בעניינן לא מוגשים לבית המשפט וקולן<br />
לא נשמע בפני מערכת הצדק, אומר כי חשוב שדווקא התמונה<br />
על כמות התיקים הנסגרים תהיה גלויה לכל.<br />
בכבוד רב ובתודה,<br />
שירן כרמלי, עו"ד<br />
רכזת לענייני משטרה ומשפט<br />
מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית<br />
חיפה וצפון<br />
FINAL OFFER<br />
עו"ד עפר<br />
אטיאס<br />
48<br />
"אנחנו כותבים -<br />
אתם מגיבים".<br />
אנחנו לא מתחייבים<br />
לפרסם את כל<br />
התגובות, אבל<br />
המעניינות והמאתגרות<br />
יקבלו פרסום.<br />
שתפו אותנו בעמדותיכם<br />
ותחושותיכם.<br />
ib@haifabar-law.org.il<br />
בדלתי ם פתוחות 45 אוקטובר-נובמבר 2012<br />
6 בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
יחודיות המקצוע - הומור נטול רצינות<br />
איפיוניים ייחודיים, שנעים לראות שגם<br />
אחריםר שמים לב אליהם<br />
ק במקצוע שלנו יש קוד לבוש כל כך מיוחד -<br />
גלימות לשופטים, גלימות לעורכי הדין, גלימות<br />
בכל מקום, כאילו היינו כולנו שחקנים בסרט<br />
עם שלל "גיבורי על". רק במקצוע שלנו אפשר<br />
לדמיין את כב' השופטת הנועזת והאמיצה<br />
בעלת הגלימה השחורה, שבמקום לשבת על<br />
כיסאה בפתחו של דיון, ממשיכה את צעדיה ההרואים עת<br />
היא נכנסת מלשכתה לאולם בית המשפט, מושיטה יד אחת<br />
קדימה ומתחילה לעוף אל על כמו סופרמן. רק במקצוע<br />
המיוחד שלנו, עם קוד הלבוש המיוחד לנו, אפשר לדמיין<br />
את כב' השופטת מצטרפת במעופה לשלל הפרקליטים, אלו<br />
הממהרים לדיון כשעל גבם גלימתם השחורה המתנופפת.<br />
כאילו היו כולם "גיבורי על", הפועלים למען מטרה אחת<br />
חשובה - הצלת ייחודיות המקצוע, שלא לומר הצלת כדור<br />
הארץ כולו.<br />
דרוש: גיבור-על מכחיד איומים<br />
באיזה עוד מקצוע יש כל כך הרבה מסיגי גבול, לא רק של<br />
המקצוע אלא של המרחב האישי כמו במקצוע שלנו והרי<br />
רק במקצוע שלנו, דקה לפני כניסה לאולם בית המשפט, את<br />
יכולה לחוות אינטימיות מעו"ד של הצד שכנגד, אינטימיות<br />
מהסוג שנכפה עלייך באמצעות שיחה צפופה וקרובה, על<br />
פי רוב קרובה מידי, ורגע אחרי, אל מול כב' השופט, לחוות<br />
קיצוניות מוחלטת של שיח זר ומנוכר, של זרים על גבול<br />
האויבים ממש, עם אותו "כופה האינטימיות". באיזה עוד<br />
מקצוע חווים קיצוניות לא שפויה ומרעננת שכזאת<br />
המקצוע המיוחד שלנו מאפשר לנו להתנדב בקהילה<br />
ולתרום באופן שיכול לשנות חיים. במקצוע שלנו חובה<br />
להתנדב בקהילה. לתרום מהיכולות שלנו לאלה אשר ידם<br />
אינה משגת לשכור את שירותינו ולחשוב תמיד שרק כששתי<br />
הידיים פתוחות, האחת לקבל והאחת לתת, קיימת זרימה<br />
נכונה של קבלה ונתינה.<br />
אכן, יש להתנדב ולעזור כעורכי דין בקהילה. מתוך<br />
ראייה חברתית כוללת, יש לדאוג שהמקצוע שלנו יהיה<br />
תמיד ב"ידיים טובות" והרי מכל פינה "אורבות" העצות<br />
ה"משפטיות" הגרועות, בלשון המעטה, של כל מסיגי גבול<br />
המקצוע למיניהם, אך גם של החברים/בני משפחה/מקורבים<br />
של הלקוחות שלנו, עורכי דין בפוטנציה אותם אנו שומעים<br />
ונאלצים להזים על בסיס יומיומי.<br />
ובעלי הדיפלומה של החיים<br />
והרי רק במקצוע המיוחד שלנו, נפגשים עם כל כך הרבה<br />
אנשים הסבורים שאם הם קראו כתבי טענות או ניהלו הליך<br />
משפטי כלשהו, הם יכולים להיות עורכי דין מהוללים, פורצי<br />
דרך, ורק התואר הוא שחסר להם. רק במקצוע המיוחד שלנו<br />
ניתן לשמוע כמות עצומה כל כך של סיפורים משעשעים,<br />
דמיוניים, על גבול ההזויים, מתמודדים על בסיס יומיומי<br />
עם תיזות/אמירות/דעות של "חבר" או "שכן" של לקוח<br />
ומרגישים את האחריות החברתית מחד ומנגד, במקרים<br />
המיוחדים, פורצי הדרך בהשראתם, מפיקים מאותם<br />
הסיפורים גם אתנחתא קומית.<br />
ולסיום, באיזה עוד מקצוע, אם לא במקצוע המיוחד שלנו,<br />
עליו אנו מנסים לשמור מפני מסיגי גבול המקצוע למיניהם,<br />
יש כל כך הרבה עורכי דין הבטוחים שבתוכם חבוי סופר<br />
מהולל שאינו יוצא לאור רק בשל עומס עבודה עורכי דין<br />
האומרים לעצמם, שבסוף, בפנסיה, הם כבר יכתבו ספר, רב<br />
מכר הוא יהיה, על כל הסיפורים ששמעו במהלך השנים,<br />
ממש כמו הלקוחות שלנו, חבריהם ומסיגי הגבול למיניהם,<br />
שבטוחים שהם-הם, עם הניסיון והידע שלהם, הם עורכי דין<br />
מהוללים הנמצאים כפסע מחשיפת מלוא הדרם. באיזה עוד<br />
מקצוע יש כל כך הרבה המטיפים לשמירה מפני הסגת גבול<br />
המקצוע אך מנגד זוממים להסיג גבול של מקצוע אחר<br />
אכן, מקצוע יחיד ומיוחד.<br />
עו"ד חלי רופא<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 7 2013
ייחוד המקצוע -<br />
את מי הוא משרת<br />
ד"ר גבריאל<br />
קלינג*<br />
במקום לקטרג כנגד עורכי דין בטענה<br />
שהגילדה שלהם מונעת מאינטרסים צרים,<br />
שווה להמשיך ולחתור לשכלול השירות<br />
הניתןב לציבור על ידי עורכי הדין<br />
שנת 1961 קבע המחוקק כי פעולות המנויות<br />
בחוק תיוחדנה לעורכי דין. ציבור עורכי הדין<br />
היה מעורב באותה חקיקה, אולם לא היה<br />
בכוחם של עורכי הדין להציב את הגבולות<br />
לייחוד המקצוע. ייחוד המקצוע לא נועד לחסום<br />
תחומים מסוימים בפני מי שאינם עורכי דין,<br />
כדי להבטיח את פרנסתם של עורכי הדין. ייחוד המקצוע נועד<br />
להבטיח לציבור שירות משפטי ברמה ראויה. הדבר נעשה ע"י<br />
קביעה של תנאי סף לעוסקים במתן השירותים המשפטיים,<br />
וע"י פיקוח על קיום אותם תנאים לאחר שעוה"ד הצטרף<br />
ללשכה והיה לחבר בה.<br />
ההתנגדות לייחודיות המקצוע נשארת<br />
על הנייר<br />
מזה שנים מתנהל מסע נגד האיסור על מתן שירותים<br />
שיוחדו לעורכי דין על ידי מי שאינם עורכי דין. ניתן היה לצפות<br />
כי ההתנגדות לייחוד המקצוע תבוא מאחד משני גורמים -<br />
הראשון שבהם, ציבור הנזקקים לשירותיהם של עורכי הדין.<br />
נטען כי ייחוד המקצוע עומד כמכשול בדרך לקבל ממי שאינם<br />
עורכי דין שירות במחיר נמוך מזה הנדרש על ידי עורכי<br />
דין, או לקבל שירות משופר לעומת זה הניתן על ידי עורכי<br />
דין. לו כך היו הדברים, יכול היה הציבור לתת ביטוי למורת<br />
הרוח מהמצב המשפטי הקיים. עורכי דין אינם אהודים )עוד<br />
שיקספיר אמר כי את עורכי הדין צריך להרוג(, ואפשר היה<br />
להעלות פגיעה בייחוד המקצוע במסגרת מצע של מפלגות,<br />
מבלי לעורר התנגדות פוליטית. אי העלאת נושא זה לדיון<br />
ציבורי מצביע על כך שהוא אינו מציק, ואינו נחשב למעניין<br />
את הציבור. אחרים, שניתן היה לצפות כי יכוונו את מאמציהם<br />
לשינוי המסגרת הנורמטיבית המגבילה את חירות פעולתם,<br />
הם הגופים שייחוד המקצוע פוגע בפעילותם הכלכלית. נראה<br />
שלא נעשה מאמץ בכיוון זה, והדרך היחידה שבה באה לביטוי<br />
התנגדותם, להוראות המגבילות את יכולת פעילותם, היא<br />
בהתגוננות בהליכים שננקטו נגד הפוגעים בייחוד המקצוע.<br />
אולם, על אף האמור עד כה, ישנם לא מעט מאמרים ומחקרים<br />
של אנשי אקדמיה התוקפים את ייחוד המקצוע. בעיקרו של<br />
דבר, אין בפיהם טענה כי ייחוד המקצוע רע בבסיסו. טיעונם<br />
הוא שייחוד המקצוע מיותר וכי כפי שהוא מתבצע, אין הוא<br />
משרת את המטרות שבשמן הוא כונן וכי למעשה נועד להגן<br />
על פרנסת עורכי הדין.<br />
האומנם רק הגנה על פרנסה<br />
אין ספק שהמטרה העיקרית של ייחוד המקצוע היא מתן<br />
שירות ברמה נאותה. למרבית הנזקקים לשירות משפטי אין<br />
יכולת להעריך את איכות השירות המוצע להם. כך, המבקש<br />
לכתוב צוואה לעולם לא ידע על הפגמים שבה, על אלה ילמדו<br />
יורשיו לאחר פטירתו. על מנת להבטיח שירות נאות, יוחד<br />
מתן השירות למי שעומד בתנאים שנקבעו בחוק והתקבל<br />
ללשכת עורכי הדין. מכאן ואילך מפקחת לשכת עורכי הדין<br />
על התנהגותו באמצעות כללים להתנהגות ראויה הנקבעים<br />
ע"י הלשכה, ואכיפתם בעזרת ועדות האתיקה ובתי הדין<br />
המשמעתיים. המתנגדים לייחוד המקצוע אינם כופרים<br />
בנחיצותה של "רגולציה" של גופים שיתנו שירותים הניתנים<br />
כיום ע"י עורכי דין. אולם, בפיהם שתי טענות עיקריות -<br />
הראשונה היא שייחוד המקצוע נקבע בלחץ עורכי הדין<br />
)הקרויים בפיהם "פרופסיה"( כשהמטרה להבטיח את<br />
פרנסתם ולמנוע תחרות. אין כופרים בצורך להסדר של מתן<br />
שירותים הניתנים כיום על ידי עורכי דין, אולם נטען כי ראוי<br />
להוציא את הרגולציה מידי עורכי הדין. להצדקת זאת נטען<br />
כי תפקוד הלשכה לקוי, וכי טובת עורכי הדין היא שמנחה<br />
את הלשכה בהתנהלותה. טיעון זה מתעלם מכך שפעילות<br />
הלשכה בקביעת נורמות התנהגות כפופה לחקיקה של הכנסת<br />
ולאישור שר המשפטים. הפיקוח על יישומם של אלה, מצוי<br />
בידי ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים, הכפופים לבתי<br />
המשפט של המדינה. אין כופר בכך שהקמת מערכות רגולציה<br />
חלופיות תצריך הסדרה של אותם נושאים המצויים כיום בידי<br />
הלשכה. תחת זאת ראוי לפעול לשיפור הכלים הקיימים.<br />
ציבור הנזקקים לשירותים משפטיים הולך וגדל, הן בגלל<br />
המודעות המתרחבת לזכויות במישורים שונים והן לרגל<br />
התרחבות המעורבות של הרשויות בחיי הפרט. כל אלה<br />
מצדיקים קבלת שירות מיומן ע"י עורכי דין. הכרה בכך שייחוד<br />
המקצוע לא בא לשמר שרידים של הגנה על חברי גילדה, אלא<br />
נועד להגן על הנזקקים לשירותים משפטיים, צריכה להביא<br />
להסטת הדיון לאיכות השירות הניתן ע"י עורכי דין.<br />
*מחבר הספר על "אתיקה בעריכת דין".<br />
8 בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
ייחוד והסגת המקצוע בפסיכולוגיה<br />
פ<br />
סיכולוגים קובלים שבעודם משקיעים שנים<br />
בהכשרה בתנאים לא פשוטים ועובדים<br />
תחת מגבלות חוקיות ואתיות, בהעדר<br />
חוק פסיכותרפיה התחום פרוץ, וכל מי<br />
שאינו פסיכולוג רשום, יכול לעסוק בכך<br />
באין מפריע. פסה"ד נגד המרכז למימוש<br />
זכויות רפואיות, מעורר את הנושא בתחום הפסיכולוגיה<br />
שגם בו קיים ייחוד העיסוק וקיימות הגנות לציבור הנעזר<br />
בפסיכולוג. על הפסיכולוג מוטלות מגבלות שמטרתן למנוע<br />
ניגוד עניינים או פרסום שירותיו, והמפלות אותו אל מול<br />
מי שלא כפוף לחוק הפסיכולוגים. החוק קובע: "לא יעסוק<br />
אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג". אך, בפועל, כל<br />
אדם יכול להתכנות פסיכותרפיסט, מבלי שתהיה לו הכשרה<br />
כלשהי ואכיפה אין.<br />
משמעות האכיפה<br />
בטרם מבקשים להחיל אכיפה בתחום הפסיכולוגיה,<br />
כדאי להרהר במשמעויות. קיימים בעלי מקצוע שעיסוקם<br />
גובל בפסיכולוגיה - עובדים סוציאלים, מטפלים באומנויות,<br />
מאמנים, מאבחנים, יועצים ועוד. בשנים האחרונות נפתחים<br />
קורסים בפסיכותרפיה לבעלי מקצוע בתחומי הפרא-רפואה,<br />
ולחסרי הכשרה בתחום. מחד גיסא, ברור כי חלק מהעוסקים<br />
בפסיכולוגיה עשויים לגרום נזק ממשי - בין אם בעיסוק<br />
בתחום עבודתם המוצהר ובין אם בעיסוק בפסיכולוגיה<br />
מעבר לגבולות מקצועם. מאידך גיסא, קשה לדמיין את<br />
השדה הטיפולי ללא עיסוק בפסיכולוגיה מצדם של בעלי<br />
מקצוע אחרים. למשל, העובד הסוציאלי שעיסוקו מוגדר<br />
כ"משלח יד לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט,<br />
המשפחה והקהילה" יהיה מוגבל בעבודתו ללא שימוש בכלים<br />
פסיכולוגיים. כיוון שכך, ראוי לבחון בקפידה מה ראוי שייחשב<br />
"עיסוק בפסיכולוגיה" ואלו פעולות יש להשאיר מחוץ<br />
להגדרה, בהסתכלות על טובת הציבור בהיבטים כגון יעילות,<br />
זמינות ועלות. כך גם בקרב הפסיכולוגים. בימים אלו, יושבת<br />
על המדוכה הוועדה לבחינת חוק הפסיכולוגים, שמונתה על<br />
ידי מועצת הפסיכולוגים, שאחת החלופות שהציעה לרגולציה<br />
של העיסוק, כוללת מתן הרשאה לרישום בפנקס הפסיכולוגים<br />
של משרד הבריאות רק לפסיכולוגים מומחים ופסיכולוגים<br />
במהלך התמחותם. כך, רבים מהמתהדרים בתואר "פסיכולוג"<br />
לא יוכלו להמשיך ולעסוק בפסיכולוגיה בתוך חמש שנים ללא<br />
השלמת תהליך התמחות. מנכ"ל משרד הבריאות דחה הצעה<br />
זו בטענה של חוסר מידתיות. להצעה יתרונות רבים, שהרי<br />
הדרישה למומחיות הייתה מובילה לשירות מקצועי יותר;<br />
אך האומנם כל פעולה בתחום הפסיכולוגיה דורשת הכשרה<br />
בת ארבע שנים המחמירים יטענו כי לא הפעולה הבודדת<br />
עומדת למבחן אלא הידע המאפשר לבעל המקצוע לזהות<br />
מאפיינים מיוחדים של כל מטופל ובמקרה הצורך, להציע<br />
פעולה אחרת מזו שביקש. אך דווקא בשל הקלות שבה ניתן<br />
להשתמש בטיעון, חשוב לענות על השאלה דלעיל בכנות<br />
ובתום לב.<br />
נזילות ההגדרה<br />
דוגמא למשמעות הרת הגורל של ההחלטה לייחד פעולה<br />
לאיש מקצוע, כזה או אחר, ניתן לראות בדיון ארוך השנים<br />
על סעיף 9ב' לחוק הפסיכולוגים, שעד לסוף 2010 ייחד<br />
את העיסוק בפסיכותרפיה לפסיכולוגים קלינים. במשך<br />
שנים עסקו גם פסיכולוגים שאינם קלינים בפסיכותרפיה.<br />
קודם לתיקון, הם היו בגדר עבריינים. בהחלתו הוכרה<br />
המגבלה שהושתה עליהם שנים רבות כעוול ברמה האישית<br />
והמקצועית. העובדה כי קביעת ייחוד העיסוק משתנה ואינה<br />
אבסולוטית, וההשלכות מרחיקות הלכת של קביעה שכזו על<br />
חופש העיסוק ברמה הפרטית ועל יכולתו של תחום טיפולי<br />
למצות את הפוטנציאל שלו, כשנשללת ממנו האפשרות<br />
לשימוש בכלים פסיכולוגיים מסוימים, מציעות כי ראוי<br />
לשקול בכובד ראש, מלכתחילה, מה אנו מסמנים כלגיטימי<br />
ומה כפסול.<br />
חשוב לשים לב, בהקשר זה, לדברים שנאמרו<br />
בפסה"ד בעניין לשכת עורכי הדין נ' חברת "פיצוי נמרץ":<br />
"מודל זה ]ייחוד העיסוק, י.ג[ כדרך להגנה על הצרכן אינו<br />
מחויב המציאות. תתכן הגנה על הצרכן או הלקוח על ידי<br />
קביעת כללים גורפים, ללא רישוי. אלא שהחוק העדיף דרישת<br />
הכשרה מסוימת כתנאי לכניסה לתחום העיסוק, תוך יצירת<br />
משטר נוקשה יחסית בתחום הרישוי".<br />
כלומר, ניתן היה לקבוע כי כל אדם רשאי לעסוק בעריכת<br />
דין או בפסיכולוגיה, אך עליו לעמוד בכללים שהחוק<br />
מציב בנושא. על כל פנים, מרגע שהוחלט שכן לייחד את<br />
העיסוק בפסיכולוגיה לפסיכולוגים, הדבר מחייב. מחייב את<br />
הפסיכולוג להיות איש מקצוע ראוי ו"מיוחד" - נבדל איכותית<br />
בהכשרתו וברמה האתית שלו מאלו שהתחום לא יוחד להם;<br />
מחייב את המערכת האמונה על התפתחותו המקצועית של<br />
הפסיכולוג להקנות לו ידע וניסיון לתת מענה ראוי לכל בעיה<br />
בפסיכולוגיה; מחייב את המדינה להשקיע בהכשרה ראויה,<br />
רציפה ומוסדרת; מחייב לתשלום שכר הוגן למי שעומדים<br />
בהכשרה הארוכה והמפרכת; מחייב לדאוג לנגישות השירות<br />
לציבור, כך שכל אדם יוכל להיעזר בשירותיו של איש מקצוע<br />
ראוי. יותר מכל, הקביעה בחוק של ייחוד העיסוק מחייבת<br />
לשמירה אמיתית על גבולות המקצוע, ולא רק על הנייר.<br />
יונדב גרוס,<br />
פסיכולוג<br />
כל אדם<br />
רשאי לעסוק<br />
בעריכת דין או<br />
בפסיכולוגיה,<br />
אך עליו לעמוד<br />
בכללים שהחוק<br />
מציב בנושא.<br />
על כל פנים,<br />
מרגע שהוחלט<br />
שכן לייחד<br />
את העיסוק<br />
בפסיכולוגיה<br />
לפסיכולוגים,<br />
הדבר מחייב.<br />
yonadavpsychotherapy@gmail.com<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 9 2013
הגובים בע"מ<br />
עו"ד מוטי בן<br />
ארצי<br />
החברות מנצלות<br />
את האיסור<br />
החל על עוה"ד<br />
לשלם את אגרות<br />
ההליכים עבור<br />
הלקוח, ומפרסמות<br />
בכל אמצעי<br />
התקשורת הצעה<br />
עבור הציבור<br />
הרחב לגביית<br />
שיקים ושטרות<br />
שחוללו וזאת<br />
"ללא כל עלות<br />
ללקוח"<br />
פס"ד בעניין חברת "הכספת", שהתקבל<br />
לאחרונה, שם קץ לפעילותן של חברות<br />
לגביית שיקים שחזרו. עורכי דין המייצגים<br />
חברותב כאלה צריכים להיזהר<br />
ימים בהם עולה מספר עורכי הדין ומספר<br />
משרדי עורכי הדין עולה אף ביחס גבוה יותר,<br />
מוצאים עצמם האחרונים נלחמים על אותו<br />
פלח מצומצם של לקוחות.<br />
במצב זה, משקלו של המאבק בחברות<br />
וביחידים המסיגים את תחום המקצוע, גדל<br />
משמעותית.<br />
מודעות הענק בעיתונים, התשדירים ברדיו והפרסומות<br />
בטלוויזיה מציעים לציבור יעוץ משפטי "שאינו יעוץ משפטי"<br />
לדבריהם. לשכת עורכי הדין נאבקת בגופים הללו ומאבקה<br />
ב"מרכז למימוש זכויות רפואיות" פורסם בהרחבה. בית<br />
המשפט המחוזי קבע שהחברה שמנהלת לבנת פורן מסיגה<br />
את גבול המקצוע ושיש להפסיק את פעילותה, הגם שהיא<br />
מתיימרת לתת ייעוץ שאינו משפטי.<br />
למרבה הצער, ביהמ"ש העליון עיכב, בשלב זה, את ביצוע<br />
ההחלטה וכולנו רואים את הבליץ הפרסומי של חברה זו,<br />
וחברות אחרות בתחום, המנסות לגייס עוד לקוחות )שיש<br />
המכנים "קורבנות"(, שישלמו את מיטב כספם, עבור שירות<br />
חלקי ולעתים אף בלתי ראוי, בטרם יאשר ביהמ"ש העליון את<br />
ההחלטה ויורה על הפסקת פעילותן, בעיקר בייצוג בתביעות<br />
רפואיות ובתביעות נזיקיות מול הביטוח הלאומי, מס הכנסה<br />
וגופים נוספים.<br />
נציין שלאחרונה הוגשה לביהמ"ש תביעה של לקוח של<br />
אחד המרכזים "למימוש זכויות" שנדרש לשלם שכר טרחה<br />
של ₪, 80,000 כשלטענתו, סך הפיצוי שהוא קיבל עמד על<br />
כ- ₪ 60,000 בלבד.<br />
המאבק בגובים<br />
במקביל לעניין זה, ניהלה לשכת עורכי הדין ביחד עם עו"ד<br />
שמעון מור-יוסף מאבק מוצלח ומעניין בתחום אחר של<br />
הסגת תחום המקצוע שחשיבותו לא פחותה.<br />
בפסק דין שנתן כב' השופט רפאל יעקובי בת"א )י-ם(<br />
3002/09, התקבלה טענת התובעים - לשכת עורכי הדין ועו"ד<br />
מור-יוסף, לפיה השיטה שהמציאו מספר חברות המסיגות<br />
את גבול המקצוע, כמו חברת "הכספת", הנתבעת בתיק זה,<br />
אינה חוקית ומהווה הסגת גבול המקצוע.<br />
חברות גבייה רבות, הפועלות בד"כ כחברות בערבון<br />
מוגבל, מפרסמות בדרכים אין ספור שירותי גבייה של שיקים<br />
חוזרים. החברות מנצלות את האיסור החל על עוה"ד לשלם<br />
את אגרות ההליכים עבור הלקוח, ומפרסמות בכל אמצעי<br />
התקשורת הצעה עבור הציבור הרחב לגביית שיקים ושטרות<br />
שחוללו וזאת "ללא כל עלות ללקוח". הן מצהירות שינקטו<br />
בכל ההליכים לרבות פתיחת תיקי הוצאה לפועל, טיפול<br />
בבקשות רשות להתגונן וניהול תביעות, טיפול מלא ומקיף<br />
בתיק, וזאת ללא צורך בפניה לעו"ד.<br />
השיטה<br />
ישאל הקורא התמים - הכיצד ייצגו אותן חברות את<br />
הלקוחות בהוצאה לפועל, שכן רק עורכי דין יכולים לייצג את<br />
הנושים ולהירשם כמייצגים בביהמ"ש ו/או בלשכות ההוצאה<br />
לפועל<br />
וזו השיטה של אותן חברות לייצג ללא ייצוג: החברות<br />
מחתימות את הלקוחות על "המחאת זכות" לפיה ממחים<br />
מחזיקי השיקים והשטרות את זכויותיהם בשטרות לטובתן.<br />
מאותו רגע, לכאורה, החברה היא בעלת השיק. היא יכולה<br />
לפתוח תיק הוצל"פ ולציין את שמה כזוכה בתיק, כשהיא<br />
למעשה יכולה להיות אף מיוצגת ע"י עו"ד, שכביכול לא ביצע<br />
עבירה אתית כלשהי, שכן הוא מייצג זוכה "אמיתי", כביכול,<br />
בהוצאה לפועל.<br />
אכן, אם הסתכלות ביהמ"ש הייתה צרה, ולא הייתה<br />
בוחנת את העסקה שתוארה לעיל, הוא היה יכול בנקל לאשר<br />
את השיטה בה פועלות החברות, שכן המחאות זכות למיניהן<br />
הן הליך מקובל במשק.<br />
המייצג אינו יכול להיות הלקוח<br />
בית המשפט בתבונתו בדק את הסכמי ההתקשרות<br />
של חברת "הכספת", וקבע שהמחאת הזכות במקרה זה<br />
היא מלאכותית, ונועדה לעקוף את ההגבלות החוקיות,<br />
הקיימות על ייצוג שלא באמצעות עורכי דין. השופט ניתח<br />
את ההסכמים וקבע שלמעשה "אין בכך המחאת זכות<br />
בחוב אלא בכוח לגבותו", שכן הלקוח )הזוכה האמיתי<br />
עפ"י השטרות(, זכאי עדיין לפי ההסכמים לקבל את החוב<br />
הנגבה, בקיזוז שכר הטרחה של החברה. עוד הוא זכאי<br />
לקבל עדכונים לעניין הגבייה המתקיימת בתיק וכיו"ב, כפי<br />
שפורט בהרחבה בפסה"ד. בנוסף, קבע השופט יעקובי כי -<br />
"במשולש היחסים שבין הלקוח )הממחה לכאורה(, הנתבעת<br />
1 )הנמחית - ספקית השירות( ועורך הדין )עובד של הנתבעת<br />
- 1 על פי הסכמי התקשרות והעסקה ע"י הנתבעת 1( חב<br />
עוה"ד את חובותיו המקצועיות לנתבעת 1 שהיא ספקית<br />
השירות ללקוח. כך, הלכה למעשה, מספקת הנתבעת 1,<br />
שאינה חברת עורכי דין, את השירותים המשפטיים ללקוח<br />
ופנייתה לעורכי דין אינה משנה את הסטטוס שלה כספקית<br />
השירות".<br />
וגם עורך הדין<br />
כאן המקום לציין שחברת "הכספת" הגישה הודעת צד<br />
ג' נגד עוה"ד שלה, בטענה שהסתמכה על הייעוץ המשפטי<br />
שקיבלה מהם בכל הקשור לשיטת ההתקשרות שתוארה<br />
לעיל. ניתוח פסה"ד לעומק מעלה שלמעשה גם עוה"ד<br />
של "הכספת", נתנו למעשה שירות משפטי לזוכים, על אף<br />
שהועסקו ע"י הנתבעת - "הכספת", דבר שעלול להוות עבירה<br />
אתית כשלעצמה.<br />
אם לפני מתן פסה"ד, יכלו עו"ד המסייעים לחברות<br />
10<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
כאמור, לטעון שהם מייצגים את החברות ולא את הזוכים<br />
בעצמם, נראה שלאחר מתן ופרסום פסה"ד, לא תעמוד להם<br />
הגנת תום הלב.<br />
אשר על כן, אני קורא לחברי עורכי הדין, המייצגים<br />
חברות העוסקות בגבייה עבור צדדים שלישיים, לבדוק היטב<br />
את פעילותם ולוודא שלא ימצאו עצמם עומדים בפני ביה"ד<br />
המשמעתי של לשכת עורכי הדין.<br />
אשר לסעדים האופרטיביים, בית המשפט הוציא שורה<br />
של צווים ובעיקרם:<br />
•צו האוסר על הנתבעים לייצג כל אדם במסגרת הליכים<br />
משפטיים;<br />
•צו האוסר על הנתבעים לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי;<br />
•צו המחייב את הנתבעים לפנות למי שנרשמו אצלם<br />
כלקוחות, בניגוד לאמור בסעיפים הראשונים, ולהודיע<br />
להם על אי מתן השירותים כאמור.<br />
הסכם "המחאת הזכות" היה מתוחכם ומועיל לחברות<br />
הגבייה מבחינות נוספות. שכן בפועל, מי שנרשם כזוכה<br />
בתיקי ההוצאה לפועל היו החברות עצמן. החברות, במקרים<br />
רבים, העבירו את "זכויותיהן" הלאה והזוכה שצויין בתיק<br />
ההוצאה לפועל היה גוף שלישי, שלא היה ידוע כלל לזוכה<br />
המקורי.<br />
למעשה, קבע ביהמ"ש, שאין כל תוקף להסכם המחאת<br />
הזכות, והזוכה המקורי בשיק זכאי לכל הזכויות בתיק, שכן<br />
פעילות הגבייה כאמור, באמצעות הסכם המחאת הזכות אינה<br />
חוקית. כאן המקום לציין שהפגיעה מפעילות אותן חברות<br />
אינה מצטמצמת לפגיעה בשכרם של עוה"ד "שהפסידו"<br />
לקוחות. במקרים רבים, הלקוחות שמסרו את השיקים לגבייה<br />
לאותן חברות גילו, למגינת ליבם, שהחברות נסגרו, החליפו<br />
שם, נעלמו, ואין כל דרך לאתרן ו/או לקבל את הכספים<br />
המגיעים להם כתוצאה מהגבייה.<br />
חברות כאמור "כיכבו" בתוכנית "כלבוטק" של רפי גינת,<br />
שבה הוצגו מקרים רבים של לקוחות שגילו שהכספים שנגבו<br />
מהחייבים שולשלו לכיסי החברות, ושאף לא שקל אחד עבר<br />
לזוכים.<br />
במחוזנו, פועלת שורה של חברות, שהבטיחו גביית<br />
שיקים "בצורה יעילה" וללא עלות. חלקן נעלמו, פורקו,<br />
החליפו )ועדיין מחליפות( שמות חדשות לבקרים, ונוקטות<br />
בטקטיקות נוספות להתחמקות מתשלום הכספים לזוכים.<br />
חשיבות פסה"ד בעניין "הכספת" הינה בקביעה שסוג זה<br />
של התקשרות אינו חוקי ובטל, הן במישור של הסגת גבול<br />
המקצוע, והן ביצירת תקווה ללקוחות שנפגעו, תחילה בשל<br />
שיק שחזר ובפעם השנייה כשחברת הגבייה נעלמה, כך<br />
שיוכלו לפנות לערכאות המוסמכות שיקבעו שהם הזוכים<br />
בשטרות בתיקים שפתחו אותן חברות גבייה. פסה"ד מהווה<br />
גם תמרור אזהרה לעורכי הדין המייצגים חברות כאמור.<br />
הקביעה שמדובר בהסגת גבול המקצוע מעמידה את עורכי<br />
הדין המייצגים חברות כאלה בסכנה של העמדה לדין<br />
משמעתי.<br />
אנו קוראים לעורכי דין שיש להם חומר בעניין חברות<br />
נוספות המסיגות את גבול המקצוע, לפנות אלינו ולהעביר<br />
לנו את המידע, כדי שנוכל לפעול בצורה נחושה ולהפסיק<br />
את התופעה שפגיעתה קשה ביותר בציבור הרחב.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 11 2013
למה הדבר דומה...<br />
עו"ד מארק<br />
שירין<br />
תוצר הלוואי<br />
המיידי של<br />
תופעת החאפרים,<br />
הוא ציבור רחב<br />
שהולך שולל אחר<br />
הבטחות חסרות<br />
שחר לתוצאות,<br />
שבסופו של דבר<br />
ניזוק עקב שירות<br />
לא מקצועי<br />
ייחודיותל המקצוע - אבל אחרת<br />
פני כמה שנים, באחת השבתות, העירני<br />
צלצול הטלפון ב- 9:00 בבוקר )תרגיעו. זו<br />
לא שעת יקיצה שלי בד"כ(. כשסיימתי לקלל,<br />
התבשרתי על ידי חבר יקר כי הוא רכש זה<br />
עתה סלון )7,000 ₪(, ובהיותו בעל גנים<br />
רומניים שורשיים, החליט שאין הצדקה<br />
להוסיף ₪ 200 עבור ההובלה. הבנתי שההשכמה לא נועדה<br />
רק לבשר לי שבביקור הבא אשב לקפה על ספה חדשה, ולא<br />
סתם ידידי היקר קטע לי חלום נפלא.<br />
אבל - חבר מבקש. לא נעזור<br />
שניים אוחזין<br />
לבשתי בגדי עבודה והמתנתי לחברי במשאית שהושאלה<br />
ממקום עבודתו.<br />
בחנות, גיליתי שמדובר בחתיכת סלון!!! שתי ספות של<br />
שלושה מושבים עם שני ריקליינרים כבדים בכל ספה. בהנפה<br />
הראשונה חילחלה התובנה שפריצת דיסק אחת לפחות בדרך.<br />
כמי שסוחב שני קלסרים בטרולי נגרר, ספות במשקל טון, הן<br />
לא בדיוק "מיי-קאפ-אוף-טי". העמסנו ונסענו לביתו - דירה<br />
בקומה חמישית ומעלית קטנה. קרבנו את הספה הראשונה<br />
למעלית, רק בכדי לגלות שרוחב הפתח מזכיר את רוחב<br />
הספה. אבל הרי לא ניתן לבעיית רוחב לעוצרנו. דחפנו את<br />
הספה לתוך המעלית, תוך שחלקי עור ממנה נותרו בדפנות<br />
המעלית. כשהספה בפנים, גילינו שזו בנויה להכיל את ידידי<br />
אי שם מאחור, את הספה מינוס כמה חתיכות עור ואת ימיני<br />
בלבד. כיווצתי את עצמי )ללא מוזיקה של קוסמים( והדלת<br />
בסופו של דבר נסגרה. נסגרה...וזהו. המתנו בסבלנות שמישהו<br />
יזמין את המעלית כי לא היה סיכוי שבעולם שמי משנינו<br />
יצליח להושיט יד ללחוץ על כפתור הקומה. צהרי שבת,<br />
התנועה דלילה, אחרי המתנה של מספר דקות, נדלק האור<br />
במעלית ועלינו לקומה הרביעית, ומשם הואיל בן 8 מבוהל<br />
מהמחזה, ללחוץ על כפתור הקומה החמישית. בחוץ גילינו<br />
שגם בקומה זו על הספה להשאיר מעשר לדפנות המעלית, כי<br />
כנראה שהאוויר הדליל של קומה חמש, גרם לכיווץ נוסף של<br />
הפתח. הוצאנו את הספה אחר כבוד הישר לסלון והעמדנו<br />
אותה לצד הספה הישנה שנראתה שלמה לגמרי, ללא קרע<br />
אחד )להזכירכם - הייתה ספה נוספת לפרוק מהמשאית,<br />
ומנגד - שתי ספות לפינוי(.<br />
ברור לכול שאם המוביל היה קורע את הסלון בזמן<br />
ההעברה, היה חברי מקבל סלון חדש.<br />
אחסוך מכם את ההמשך כי הרעיון ברור, לדעתי. עד היום<br />
ידידי מזכיר לכל מי שמוכן לשמוע שהוא חסך ₪ 200 על<br />
הובלה, כל זאת, כשהוא יושב על סלון חדש שנראה בן 20.<br />
התמחות לכל מקצוע<br />
ולמה מצאתי לנכון לספר לכם את הסיפור הזה כי אין<br />
הבדל בין הבחור הנחמד המוביל סלונים לפרנסתו, לבינינו,<br />
עוה"ד, או כל גורם מקצועי אחר לצורך העניין. אין הבדל<br />
ביני, כמוביל סלונים, לבין החאפרים שפשטו במחוזותינו<br />
ומתיימרים לתת שירות משפטי לציבור. מרבית הסיכויים<br />
שנגרום ליותר נזק מתועלת. נראה שהרעה החולה הזו נמצאת<br />
בעיקר בתחום הנזיקין, אולם לא רק. בשנים האחרונות,<br />
התוודעתי לחברות שמבצעות רישומי חברות, גביית חובות,<br />
טיפול בתאונות, ביטוח לאומי ומה לא. איני רוצה לומר<br />
שהדבר היחיד שמדאיג אותי זה הציבור שנפגע מהתופעה.<br />
יש בהחלט קשר ישיר, אולי אפילו מרכזי, לסוגיית פרנסת<br />
ציבור עוה"ד, שאינם יכולים לשווק את עצמם כמו החאפרים<br />
- אינם יכולים לחלק פלאיירים בצמתים או לרכוש דקות<br />
שידור ברדיו ובשלטי החוצות. כתוצאה מכך, אנו, שהוכשרנו,<br />
שלמדנו, שעשינו התמחות בשכר רעב, נאלצים להתחרות על<br />
פת לחמנו עם אותם שהכשרתם מסתכמת ב...נו טוב...<br />
אולם, עם זאת, לצד החרדה הנוגעת לפרנסתנו, ברי כי<br />
תוצר הלוואי המיידי של תופעת החאפרים, הוא ציבור רחב<br />
שהולך שולל אחר הבטחות חסרות שחר לתוצאות, שבסופו<br />
של דבר ניזוק עקב שירות לא מקצועי, כשלטעויות המבוצעות<br />
על ידי אותם חאפרים, אין כיסוי ביטוחי.<br />
הגיעו לאוזניי, יותר מפעם אחת, הסיפורים אודות אנשים<br />
שהגיעו לעורכי דין לאחר שניזוקו ע"י גורם קיקיוני, כשבאותו<br />
שלב כבר אי אפשר היה להציל את הפציינט - אנשים שנותרו<br />
ללא תרופה, ללא מזור לבעייתם וללא כתובת לפנות אליה.<br />
זכותנו לפרנסה מכובדת, כרוכה באופן בלתי נפרד<br />
בחובתנו לשמש כמגיני הציבור. שני הדברים - החובה מחד<br />
גיסא והזכות מאידך גיסא, שלובים באופן שאם נפרידם,<br />
נחטא למטרה שלשמה הוכשרנו, שלשמה טרחנו במשך שנים<br />
ושעבורה אנו קמים בבוקר.<br />
ומה קורה כשאנו נותנים למישהו, שאינו בקיא בתחום,<br />
לעשות עבודה שלא הוכשר לה, כל זאת במטרה לחסוך כמה<br />
שקלים אנו מקבלים סלון קצת קרוע, קצת שבור, ולא מבינים<br />
מה השתבש בדרך - אבל העיקר שחסכנו ₪. 200<br />
12<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
מפחיתים את זרם תלונות השווא<br />
עו"ד ליאור<br />
מזור<br />
התמודדות וועדת האתיקה עם הגידול<br />
בתלונותה השווא נגד עורכי דין<br />
סיטואציה מוכרת, ודאי, ללא מעט<br />
מהקוראים. מכתב עוכר שלוה, הנושא<br />
את לוגו הלשכה מתקבל במשרד, ובו<br />
מתבקשת התייחסות פרטנית מצד<br />
עוה"ד לתלונה שהוגשה נגדו לוועדת<br />
האתיקה. ללא קשר לשאלה עד כמה<br />
התלונה מופרכת או קנטרנית )ומבלי להתעלם ממקרי<br />
תלונות מוצדקות(, לאור החשש מהשלכות התלונה, משקיע<br />
עוה"ד ממרצו ומזמנו להעברת התייחסות ממצה ומפורטת.<br />
תופעה<br />
למרבה הצער, עם השנים חל גידול משמעותי בשיעור<br />
תלונות השווא המוגשות לוועדת האתיקה כנגד עורכי דין.<br />
ברבות מהן מצוי מניע זר, רחוק מהפרת כללים אתיים - אם<br />
כדי להלך אימים על עוה"ד של הצד שכנגד, אם לקוחות או<br />
לקוחות לשעבר של הנילון, שנתגלעה מחלוקת עימם. כיום,<br />
לא קיימים תנאים מקדמיים בהם צריך לעמוד גורם המעוניין<br />
להגיש תלונה נגד עו"ד. יש רק להעלות את הטענות על הכתב<br />
ולשגרן ללשכה.<br />
פועל יוצא, בין היתר, הינו שיעור גבוה של תלונות,<br />
שרבות מהן מתבררות כתלונות סרק, הנגנזות, אם באופן<br />
מיידי, ללא בירור עובדתי מול הנילון ואם לאחר בירור כאמור.<br />
עפ"י נתונים עדכניים, 90%-85% מכלל התלונות המוגשות<br />
לוועדת האתיקה נגנזות! יובהר כי למרבה הצער קיים מספר<br />
לא מבוטל של תלונות מוצדקות ומבוססות, שחשוב שיוגשו<br />
וייבדקו תוך מיצוי הדין עם עוה"ד הרלוונטיים. זהו כלי חשוב<br />
ומהותי להגנת המקצוע ושמירתו ופיקוח על העוסקים בו.<br />
המפורט להלן אינו מתייחס לתלונות מוצדקות כאמור.<br />
רסנים<br />
על רקע הבעייתיות הנ"ל, בחנה ועדת הרביזיה באתיקה<br />
)להלן: "הועדה"(, הפועלת במסגרת לשכת עורכי הדין,<br />
אמצעים לצמצום מימדי התופעה, תוך שמירת זכות הגישה<br />
לערכאות והאפשרות הנדרשת והחיונית, לקיום בירור ממצה<br />
של תלונות שבמהות כנגד ההתנהלות האתית של עו"ד,<br />
באמצעות מוסדות הלשכה.<br />
ההצעות שהועלו: להתנות הגשת תלונה בתשלום אגרה,<br />
בדומה לנהוג בבירור תביעה משפטית, ובשים לב שכל תלונה<br />
מחייבת בירור מצד הלשכה ונציגיה.<br />
חיוב המתלוננים לצרף תצהיר לאימות העובדות הנטענות<br />
בתלונה, כתנאי מוקדם להגשתה.<br />
המלצתה )המאוזנת והמידתית מאוד, יש לומר( של הועדה<br />
הייתה לנקוט, ולו בשלב זה, בצעדים מרחיקי לכת פחות.<br />
הגשת תלונה על טופס מובנה - הועדה ממליצה לחייב<br />
מתלוננים להגיש תלונה בטופס מובנה שיכלול את הפרטים<br />
החיוניים לבירורה כדבעי, ושניתן יהיה להורידו מאתר<br />
הלשכה. בטופס יידרש המתלונן לציין את: מעמדו בקשר עם<br />
התלונה, אם מנוהל במקביל הליך משפטי בינו לבין הנילון,<br />
וככל שכן אם ניתנה בו הכרעה, ואם הגיש בעבר תלונות כנגד<br />
הנילון.<br />
חיוב, במקרים מסוימים, בהגשת תצהיר, לאחר הגשת<br />
התלונה - הועדה ממליצה לקבוע נוהל, לפיו מתלוננים<br />
מסוימים יידרשו לאמת את טענותיהם בתצהיר, לאחר הגשת<br />
התלונה לועדת האתיקה ומעבר ראשוני עליה, ובתוך פרק זמן<br />
שייקבע, כתנאי מוקדם לדיון בתלונה, שאם לא כן התלונה<br />
תיגנז.<br />
אימות בתצהיר, יידרש, בין היתר, במקרים הבאים:<br />
מתלוננים המעורבים בהליך משפטי מול הנילון, מתלוננים<br />
שהתלוננו בעבר נגד הנילון, מתלוננים שהפרקליט שליד<br />
ועדת האתיקה סבור כי תלונתם טעונה אימות.<br />
הועדה מסתמכת לעניין זה על כלל 3 לכללי לשכת עורכי<br />
הדין )סדרי הדין בבתי דין המשמעתיים(, תשכ"ב-1962<br />
המאפשר לקובל לדרוש מהמתלונן תצהיר וראיות נוספות<br />
לאימות פרטי תלונתו.<br />
שמירת אמצעי התלונה נגיש<br />
ההמלצות מגלמות, לטעם הח"מ, שמירה קפדנית על<br />
זכויות המתלוננים הפוטנציאלים, בדגש על אוכלוסיות<br />
חלשות, שלהן נגישות נמוכה יותר להגשת תלונות. הגישה<br />
מוצאת ביטוי, בין היתר, בהימנעות הועדה ממתן המלצה<br />
בדבר חיוב מתלוננים בתשלום אגרה ו/או הוצאות. המלצה<br />
מעין זו, שמצדדיה מסתמכים על ההוצאות הכרוכות בעלויות<br />
הלשכה בגין הטיפול בתלונות הרבות, עלולה להעמיד חסם<br />
משמעותי בפני נפגעים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם,<br />
מהגשת תלונה, שספק אם הינו ראוי ומחויב המציאות<br />
לפתרון הבעיה. כך, לעניין הגשת תצהיר והימנעות מדרישתו<br />
כתנאי מוקדם להגשת התלונה. נציין, כי עפ"י המלצת הועדה<br />
תועמד לרשות מתלוננים, שיידרשו לאמת תלונתם בתצהיר,<br />
אפשרות לחתום על תצהיר במשרדי הלשכה ללא עלות.<br />
מנגד, מיקוד התלונות בטופס מובנה כמוצע, כמו גם העמדת<br />
הצורך, במקרים המתאימים, באימותן בתצהיר, תחת אזהרה,<br />
עשויים, כך נקווה )בשלב זה, וטרם נקיטת צעדים דרסטיים<br />
יותר(, להפחית ולהקל במספר תלונות הסרק, לאפשר לועדת<br />
האתיקה להתמקד בתלונות המצריכות בירור, ולמנוע מעוה"ד<br />
לכלות זמנם במענה לתלונות שווא טורדניות.<br />
פורום האתיקה הארצי של הלשכה, בראשות עו"ד דרור<br />
ארד איילון, דן לאחרונה בהצעת הועדה, החליט לאמצה<br />
ולהמליץ למועצה הארצית של הלשכה לאשרה.<br />
14<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
ונצא לפרסומות<br />
האם יש מקום לעדכן בארץ את כללי<br />
הפרסומת לעורכי דין<br />
ידוע לכל שמעבר לים התשובה היא "כן!"<br />
עו"ד אהרון הביאה אליכם לקט שהיא אהבה<br />
במיוחד.ת תתארו לכם...<br />
ארו לעצמכם את התמונה הבאה:<br />
אתם נכנסים הביתה אחרי יום עבודה<br />
עמוס, דיונים, פגישות, עימותים ומה<br />
לא, מדליקים את הטלוויזיה, ומה אתם<br />
רואים משדר פרסומת של משרד עורכי<br />
דין. אתם ניגשים לגלוש ברשת החברתית<br />
האהובה עליכם במחשב ושם, על הצג, שוב - באנר מרצד<br />
שמפרסם גם הוא עורכי דין. יצאתם מהבית, לא מאמינים<br />
שעו"ד שפגשתם בבית המשפט הבוקר מופיע כעת בטלוויזיה<br />
שלכם וג'ינגל לצידו, והנה לכם, על שלט החוצות הקרוב<br />
לביתכם - פרסומת נוספת למשרד עורכי דין.<br />
אם אתם חושבים שזה הזוי, לא הגיוני, אתם חייבים<br />
לראות את הפרסומת הבאה למשרד אמיץ:<br />
וכל מילה מיותרת<br />
כאינטרס לגיטימי שיש בו כדי לצמצם את חופש הביטוי<br />
המסחרי של עורכי הדין ואת זכות הצרכנים למידע.<br />
פסק הדין בנושא, שהסיר את האיסור על פרסומת, הכיר<br />
רק בתנאי של הטעיית הציבור, כמגבלה מותרת על פרסומת<br />
ושלל מפורשות כל התחשבות באינטרס של שמירה על כבוד<br />
המקצוע ועל תדמיתו להגבלת פרסומת.<br />
עו"ד ליז אהרון<br />
בשונה מישראל, המצב המשפטי בארצות הברית אינו<br />
מכיר באינטרס של שמירה על כבוד המקצוע ותדמיתו<br />
כך לדוגמה, הניסיון לפסול כלא חוקתי כלל של מדינת<br />
איווה, שאסר על פרסומת בטלוויזיה הכוללת קולות רקע,<br />
תמונות נעות, יותר מקול אחד לא דרמטי, והצהרות של שבח<br />
עצמי - התבסס רק על מבחן זה.<br />
נפגעת נפצעת לפגיעות<br />
של אופנוענים פנה לפפה<br />
צ'נדלר שאפילו מספר<br />
הטלפון שלו אומר עליו<br />
שהוא "פיט בול".<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 15 2013
פאפרצ'י<br />
עו"ד ארנית<br />
זוננברג<br />
כללי האתיקה<br />
הם סינרגיה<br />
מוחלטת<br />
לכבוד העצמי<br />
של מקצוע<br />
עוה"ד, שבשונה<br />
מעוה"ד<br />
כאישיות<br />
כשלעצמה, יש<br />
לו כבוד משל<br />
עצמו<br />
איזו "ארץ נהדרת" - זכותי לעבוד<br />
בכבוד במקצוע שלי<br />
א<br />
גלה לכם סוד, שבוודאי אינכם יודעים:<br />
מדי שנה מצטרפים אלפי עורכי דין לשוק<br />
העבודה. לא כולם, אבל חלקם בוודאי, היו<br />
מוכנים לעשות הרבה כדי שיכתבו עליהם<br />
סאטירה עסיסית ב"ארץ נהדרת". לא, לא<br />
אתם, אבל אחרים בוודאי היו מוכנים<br />
לשלם כחצי קילו מהונם וחלק נכבד מכבודם העצמי בשביל<br />
פרסומת, כזו שאולי תציג אותם באור גרוטסקי/לוחמני/<br />
מצחיק )מחקו את המיותר(, אבל בכל מקרה פרסומת בלתי<br />
נשכחת. מהסוג שילדים מבקשים להתחפש אליה בפורים.<br />
כללי האתיקה הם סינרגיה מוחלטת לכבוד העצמי של<br />
מקצוע עוה"ד, שבשונה מעוה"ד כאישיות כשלעצמה, יש לו<br />
כבוד משל עצמו. יותר מכך, במקצוענו יש אפילו חובה להפריד<br />
בין ה"אני" כעו"ד, האינטרס העצמי, לבין הכבוד המקצועי -<br />
זה שבראש מעייניו טובת הלקוח דווקא, ולא טובת עוה"ד.<br />
את ההפרדה הזו למדים מסעיף 2 לכללי האתיקה לפיהם<br />
מחויב עוה"ד קודם ומעל לכל בנאמנות ללא סייג ללקוחו.<br />
הרעיון הזה בבסיס המקצוע, "חוסך" מאתנו כנראה את<br />
המבוכה שבהתמודדות מול פרסומות קיצוניות, אולי כמו אלו<br />
הקיימות בחו"ל, כשאין סייגים לפרסום עוה"ד.<br />
כן או לא<br />
עוה"ד מפרסמים - בשלטים על משרדם, בהופעה<br />
בתקשורת במיטב מחלצותיהם תוך הצגת האינטרס של<br />
לקוח מפורסם או בעל תיק מעניין, בשליחת פסקי דין ששמם<br />
מתנוסס עליהם ושבהם יש עניין לציבור לאתרי האינטרנט<br />
ולמדיה התקשורתית. יש הסבורים שצריך להרחיב את הסייגים<br />
שבכללי האתיקה ביחס לפרסומת של עוה"ד, תוך שימוש<br />
בנימוקים כמו: שוק פתוח, תחרות קשה וחופשית שהסייגים<br />
פוגעים בה, התערבות של הריבון, הגבלה של גילדה, נוגד<br />
את חוק יסוד: חופש העיסוק, זכות הציבור לדעת, הקידמה<br />
והשינוי מחייבים התאמת כללי האתיקה ביחס לפרסומת.<br />
יתרה מכך, איך ניתן להתמודד על אוזנו, עינו וכיסו של<br />
האזרח בעולם מהיר ותקשורתי, מול החברות המציעות<br />
שירותיהם תוך הסגת גבול מקצוענו, כשהן עצמן אינן<br />
כפופות לכללי לשכת עורכי הדין )פרסומת(, התשס"א-2001<br />
התחרות, מעצם טיבה, אינה הוגנת ולכן יצאנו לשמוע את<br />
דעתכם בעניין.<br />
עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת אתיקה<br />
ארצית של לשכת עורכי הדין<br />
"האיפוק הנדרש מעורכי דין בכל הקשור<br />
לפרסומת נועד להגן על תדמית המקצוע ולמנוע<br />
תחרות לא הוגנת שעלולה לפגוע בצרכנים, קרי<br />
בלקוחות. הדרך להיאבק בהסגת גבול המקצוע, ובפרסומת<br />
פרועה של גורמים הפועלים שלא כדין, אינה בפריצת<br />
הגבולות בהתנהלות עו"ד, אלא בדרישה מבתיה"ש לאכוף<br />
את החוק ולמנוע זאת. מעבר לכך, ועדת הרוויזיה שוקדת על<br />
עדכון כללי הפרסומת, בעיקר בכל הקשור לפרסום ברשת,<br />
ויש לקוות שהכללים המעודכנים יותקנו בעתיד הקרוב".<br />
עו"ד איתן לדרר, פרקליט מחוז חיפה -<br />
אזרחי וס. יו"ר ועדת האתיקה של מחוז חיפה<br />
"הסגת גבול המקצוע מסבה נזקים גדולים<br />
לעוה"ד ולציבור. ועד מחוז חיפה, בראשות<br />
יו"ר ועד המחוז, נלחם ויילחם כנגד מסיגי<br />
הגבול במישורים שונים. זו הדרך הנכונה, ולא נכון להתחרות<br />
בתופעה בהתרת פרסום פרוע. אדרבא, נכון להוסיף ולאכוף<br />
עמידה של ציבור עוה"ד בהוראות כללי האתיקה לעניין<br />
פרסום, כדי להבטיח פרסום באמצעים ובסגנון ראויים, שאין<br />
בהם משום שידול או פגיעה בכבוד המקצוע, ואין בהם כדי<br />
לתת יתרון בלתי הוגן לעו"ד שיכול לממן מסע פרסום יקר.<br />
הדרך הראויה בעיני להתמודד עם הפרסום של מסיגי הגבול<br />
היא במסע פרסום, שנועד להביא בפני הציבור את הסכנות<br />
שבגופים אלו ואת יתרונות השירות המקצועי שניתן ע"י<br />
עוה"ד. זו הדרך בה הולך ועד מחוז חיפה בתקופה האחרונה".<br />
עו"ד כרים בדארנה<br />
"לעניות דעתי, המלחמה בתופעה של<br />
הסגת גבול המקצוע צריכה להתבצע בכלים<br />
המשפטיים הקיימים שמעמיד חוק לשכת<br />
עורכי הדין. לצורך כך, יש אולי מקום לשקול<br />
שינויי חקיקה על מנת למגר את התופעה. אולם, אין זה ראוי<br />
כי במסגרת המלחמה בתופעה ישונו כללי האתיקה לעניין<br />
פרסומות עורכי הדין כך שהרסן יותר, ויאפשר לעוה"ד<br />
פרסומת לא ראויה ולא מכובדת".<br />
עו"ד יוסי הוד<br />
"בסרט מצוייר אחד מנסים בריונים לפרוץ<br />
דלת כשבתוך הבית מחזיק באגס באני בדלת<br />
בחוזקה, כדי למנוע את פריצתה. במהומה<br />
שמסביב קורסים קירות הבית, ורק הדלת נותרת<br />
בין הפורצים לארנב, הממשיך לאחוז בה במלוא כוחותיו<br />
- מראה משעשע של מאבק מגוחך. לשכת עורכי הדין היא<br />
באגס באני. קירות הבית קרסו מזמן, ואנחנו נלחמים מלחמת<br />
חורמה לשמירה על הדלת. ייחוד המקצוע הוא ביטוי חסר כל<br />
משמעות במדינה, בה יכול כל אדם, בכל עת, להיות עו"ד.<br />
אסרתם על סוכן הביטוח לתת ייעוץ משפטי הוא ילמד<br />
משפטים בהתכתבות במכללה, יעבור בחינה לא קשה, ויהיה<br />
עו"ד. אסרתם על המאכר להשיג עבור לקוחו הנחות מס<br />
אצל פקיד השומה הוא ישיג תואר של עו"ד תמורת תשלום<br />
מתאים למכללה, וימשיך לבצע עבודתו כמקודם.<br />
פירוש הדבר הוא, למי שלא שם לב, שהמאבק נגד<br />
הסגת גבול המקצוע הוא למעשה תמיכה עקיפה במכללות!<br />
לא ידעתי שיש לנו עניין לעשות כן.<br />
כיוון שמדינת ישראל החליטה, שהמקצוע יהיה המוני,<br />
וכל אדם יוכל להיות עו"ד, בלי שום קשר ליכולתו השכלית,<br />
כישוריו, או הידע המשפטי שלו, הגיע הזמן שנסגל עצמנו<br />
למצב זה, ולא נגן בחירוף נפש על דלת הבית, שקירותיו קרסו.<br />
נבטל את כללי האתיקה, נרשה פרסום, המקצוע ההמוני<br />
הזה יהיה מקצוע ככל המקצועות, עם תחרות חופשית, ונשאיר<br />
16<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
חדש! עו"ד להשכרה!<br />
לחוק הפלילי לטפל בבעיות של רמייה, גניבת כספי לקוחות,<br />
וכיוצ"ב. והיה כי תקום זעקה, נוכל לומר - אתם גרמתם לכך.<br />
החזירו עטרה לישנה, הוציאו לשוק 500 עו"ד בשנה, הקימו<br />
את הבית מחדש - ואז יהיה גם הגיון בהגנה על הדלת מפני<br />
פורצים".<br />
טל אבריאל, יו"ר ועדת האתיקה של<br />
מחוז חיפה<br />
"חלק מהחברות המסיגות את גבול<br />
המקצוע באופן פראי וציני, מנצלות גם את<br />
ההגבלות שבפרסום, כדי להשתלט על המדיה<br />
האלקטרונית והכתובה בשלל פרסומות מנקרות עיניים<br />
ואוזניים. על רקע התופעה המכעיסה, עולה השאלה של<br />
ביטול או הגמשה של ההגבלות שבפרסום שבכללי האתיקה.<br />
אבהיר כי לא כך נכון להילחם בחברות הללו, אלא בראש<br />
ובראשונה בשכנוע רשויות האכיפה של המדינה להתחיל<br />
ולאכוף את האיסור הפלילי שבהסגת גבול המקצוע.<br />
עד כה, פעולות הלשכה מועילות בהחלט ברמת המודעות<br />
הציבורית, אך אינן מספקות ובוודאי אינן קרובות למיגור<br />
התופעה. נכון, בעבודה השחורה של שכנוע מפקדי המשטרה<br />
ושרי הכנסת לאכוף את החוק הפלילי נגד המסיגים יש<br />
פחות הד ופרסום אך הן חשובות פי כמה. ביטול או הגמשה<br />
של כללי הפרסום רק ירעו את מצב עוה"ד. ייתכן שהדבר<br />
יביא לחיסול יתרונם של מסיגי הגבול במדיות השונות,<br />
אך בפועל יביא ליתרון גדול מאד למשרדי בעלי הממון,<br />
היכולים להרשות לעצמם הקצאת משאבים לפרסום יקר.<br />
תארו לעצמכם איזו תוספת תקציבית נאלץ להוסיף הואיל<br />
ולא נוכל להישאר מאחור, כששכננו מפרסם בטלוויזיה<br />
ושתמונת שכנתנו האלמונית )שכבר אינה כזו( מתנוססת<br />
על האוטובוס השכונתי. בחירת עו"ד אינה צריכה להיות לפי<br />
השקעתו בפרסומת ורציונל זה טוב ונכון גם במאה ה-21.<br />
ועדת האתיקה שבראשותי הקלה, בפועל, את יחסה להפרות<br />
מינוריות של כללי הפרסום, ומסתפקת תחילה באזהרה<br />
ובקשה לתקן את עבירת הפרסום, אבל אל לנו לטעות ולפתוח<br />
את השערים למדרון שאיננו רוצים להחליק בו".<br />
עו"ד יעקב מור יוסף ועו"ד אביבה לנקרי<br />
בעולם הצרכנות, לפרסום ולשיווק חלק<br />
ניכר. אנו נדרשים לבחון באופן אמיתי את<br />
טובתו ונגישותו של הציבור לעולם המשפט<br />
כך שיקל עליו בבחירת איש המקצוע הנכון<br />
לייצוגו לצרכיו המשפטיים. כשהאזרח נזקק<br />
לעיתים לתחום ספציפי, מערכת פרסומית<br />
נכונה יכולה למרכז לחלוטין את התעניינותו<br />
תחת הנקודה הספציפית לה הוא נדרש. מציאות<br />
זו רחוקה, לחלוטין, מעולמם של עוה"ד שכן<br />
המערכת הפרסומית האסורה על עוה"ד, במגבלותיה<br />
מרחיקות הלכת עפ"י כללי לשכת עוה"ד, מניבה מציאות שבה<br />
הם אינם יכולים לפרסם את תחום התמחותם ברזולוציה<br />
אותה יכולים לקיים בפרסום גופים עסקיים אחרים. הלשון<br />
הכללית בפרסום המותר, לא מניבה לאזרח את המענה<br />
הספציפי לו הוא זקוק. הגיעה השעה לבחון איזון נדרש<br />
שיאפשר לעוה"ד לפרסם לטובת האזרח, שכן המערכות<br />
הפרסומיות החלופיות אינן יכולות להניב מענה אמיתי<br />
לצרכים המשפטיים להם נזקק האזרח."<br />
כיוון שמדינת<br />
ישראל החליטה,<br />
שהמקצוע יהיה<br />
המוני, וכל אדם<br />
יוכל להיות<br />
עו"ד, בלי שום<br />
קשר ליכולתו<br />
השכלית,<br />
כישוריו, או<br />
הידע המשפטי<br />
שלו, הגיע הזמן<br />
שנסגל עצמנו<br />
למצב זה, ולא<br />
נגן בחירוף נפש<br />
על דלת הבית,<br />
שקירותיו קרסו<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 17 2013
פאפרצ'י<br />
הצעת החוק הראשונה שהייתי<br />
מגיש/ה<br />
בחירות או לא מה הייתם עושים אילו<br />
נבחרתםב כך באמצע ינואר<br />
עקבות הבחירות האחרונות ולאור בחירת<br />
חברי כנסת חדשים ללא ניסיון פרלמנטרי,<br />
פנינו לחברים לקבלת הצעות לחקיקה, שלו הם<br />
היו נבחרים הם היו דואגים להגישה כהצעת<br />
חוק ראשונה.<br />
עו"ד מיכל דוידי<br />
לו נבחרתי להיות ח"כ, בראש ובראשונה,<br />
הייתי מטפלת במערכת החינוך. ראשית, הייתי<br />
מאריכה את חופשת הלידה לחצי שנה, כך שבכל<br />
התקופה תקבל האם שכר, תוכל לממש את<br />
החופשה הלכה למעשה, ולא תיאלץ לשוב לעבודה מטעמים<br />
כלכליים גרידא. שנית, הייתי מקימה מערך מעונות יום,<br />
בפורמט דומה לזה הקיים כיום בחינוך הקיבוצי, המציעים<br />
יום ארוך ומעט חופשות, שיקלטו את התינוק ויאפשרו לאם<br />
לשוב לעבודה בלב שקט ובלא להוציא סכומי עתק על מעונות<br />
פרטיים, אלא בסכום מסובסד. אם בכל זאת תבחר האם<br />
לרשום את התינוק למעון פרטי, הייתי מכירה בהוצאות אלה<br />
כהוצאות מוכרות לכל דבר ועניין לצרכי מס הכנסה. שלישית,<br />
בשלב בתי הספר היסודיים, לפחות, הייתי מאריכה את יום<br />
הלימודים ומקצרת את החופשות )שוב, דוגמת הנעשה<br />
בחינוך הקיבוצי( בהתאמה לימינו אנו, בהם אמהות רבות<br />
מנהלות קריירה ואינן מסוגלות להוציא את ילדיהן מבית<br />
הספר בשעות בהם מסתיימים הלימודים כיום, דבר הפוגע<br />
בהכנסותיהן, בקידומן ולעתים אף מהווה שיקול לנשים<br />
שלא לצאת לעבודה כלל או, לחילופין, מאלצן לשלם סכומים<br />
גבוהים למטפלות או לצהרונים.<br />
תמוה בעיניי שלמרות השינויים העצומים בחברה, ובימים<br />
בהם אמהות הן קרייריסטיות, בעלות עסקים ועמוסות בשלל<br />
עיסוקים, לא הותאמה מערכת החינוך לכך. לצערי, מערכת<br />
החינוך כיום אינה מציעה פתרונות מספקים ברוח השינויים<br />
שחלו בחברה, החקיקה ארכאית, ויש מקום לשינויים, שלא<br />
רק ישפיעו על יציאת אמהות נוספות לעבודה, ויאפשרו<br />
לאמהות בעלות קריירה לפתחה יותר, אלא יש בהם כדי<br />
להשפיע על החברה כולה.<br />
עו"ד דנה נוף<br />
טקס ההשבעה המרגש במשכן הכנסת<br />
הסתיים, והנה אני חברת כנסת מן המניין. היכן<br />
עלי להטביע חותמי לראשונה על ספר החוקים<br />
בהיות תחום עיסוקי המשפטי, בראש<br />
ובראשונה, טיפול בחיילים וייצוגם בערכאות משפטיות,<br />
העניינים הראשונים שצפים ועולים בתודעתי הם אלה<br />
הקשורים במישרין בזכויותיהם החוקתיות. פעם אחר פעם<br />
הלנתי על כך שחיילים המשרתים בצה"ל, המובאים לדין<br />
פלילי בבי"ד צבאי מופלים לרעה לעומת אזרחים, העומדים<br />
לדין בערכאות הפליליות המקבילות. כן, אזרחים, שמעולם<br />
לא שירתו בצבא, אזרחים שהשתמטו משירות צבאי, אזרחים<br />
שפוטרו מחובת השירות. הגיעה השעה לתקן את המעוות. אני<br />
מפעילה את המחשב הנאמן ומייד זורמים שלושה תיקונים<br />
בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955 )להלן: "חש"צ"(.<br />
התיקון הראשון, השוואת תקופת המעצר עד להבאה לפני<br />
שופט. היעלה על הדעת שחייל, שנעצר בפקודת מעצר של<br />
קצין משטרה צבאית יובא לפני שופט מעצרים צבאי בתוך 48<br />
שעות בעוד שאזרח המקביל לו, לעיתים באותה עבירה, יובא<br />
לדיון בפני שופט מעצרים בבימ"ש כבר בחלוף 24 שעות<br />
משימה מספר - 1 שינוי סעיף 237א בחש"צ.<br />
התיקון השני, אימוץ מוסד "שירות המבחן" לתוך סדרי<br />
הדין הצבאיים. עד כמה שקשה להאמין, חייל שמעצרו<br />
מתבקש אינו זכאי לתסקיר מעצר, המלמד על סיכויי<br />
השיקום, שבמקרים מסוימים עשויים לגבור על האינטרס<br />
הציבורי ועשוי לסייע לבית המשפט בבחינת השאלה אם<br />
ניתן להסתפק בחלופת מעצר. האם ידעתם שחייל אינו<br />
זכאי לקצין מבחן ביחס לסיכויי השיקום ולצורך הטלת עונש<br />
מאסר לא עוד. משימה מספר - 2 שינוי סע' 243ג ו-399<br />
לחש"צ.<br />
כדי להגיע לתיקון השלישי והאחרון, נזכיר כי ב-2010<br />
תיקנה הכנסת עיוות חקיקתי רב שנים והכירה בסמכות<br />
ביה"ד הצבאי להימנע מהרשעה "מלאה" של חייל, הנותן<br />
את הדין לפני בי"ד צבאי. דא עקא, תיקון 63 לחוק השיפוט<br />
הצבאי עצמו, מסורבל וקובע קטגורית, כי מי שהוטל עליו<br />
עונש מאסר בן 60 ימים או פחות מכך, בגין עבירה מסוג עוון<br />
שאינה עבירה של "היעדר מן השירות", יוכתם ב"רישום פלילי<br />
מופחת" )ל-5 שנים(. שיקול הדעת, הנתון באורח מסורתי<br />
לביהמ"ש השומע את ההליך, נשלל מביה"ד הצבאי. כתוצאה<br />
מכך, נוצרו תוצאות אנומליות ובתי הדין מצאו עצמם מטילים<br />
עונש המותאם לתוצאה הרישומית. בקיצור, במקום שהטלת<br />
18<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
העונש תהיה בנסיבות העניין וחומרתו, היא הפכה תלויה<br />
בעמדת ביה"ד ביחס לצורך בהכתמת הנאשם ב"רישום פלילי<br />
מלא" )עד 17 שנה(. אם כן, תיקון שלישי - הסרת העיוות.<br />
מעתה, ביה"ד הצבאי יורשה לקבוע "רישום מופחת" - בלא<br />
קשר למידת העונש שהטיל על הנאשם, בהתאם לשיקול<br />
דעתו המוחלט. יתוקן לאלתר סע' 404א לחש"צ.<br />
תם ונשלם.<br />
הלוואי והדברים היו פשוטים כל כך. לכם, 120 חברי הכנסת<br />
הטריים, נאחל בהצלחה ונספק בינתיים חומר למחשבה.<br />
עו"ד אמנון גבעוני<br />
הצעת החוק הראשונה שלי - תיקון לחוק<br />
הכניסה לישראל, כך שכל קרוב משפחה מדרגה<br />
ראשונה של אזרח ישראלי, יהיה זכאי להתאחד<br />
עם משפחתו ולשבת ישיבת קבע בישראל.<br />
עפ"י המצב כיום, זכאי שבות )ואזרחות( הינם יהודים בלבד,<br />
ילדים של יהודים ונכדים של יהודים ובני זוגם. פעמים רבות,<br />
בני משפחה מדרגה ראשונה שאינם יהודים ובני משפחתם<br />
הישראלים נאלצים לעבור מסכת ארוכה ומתישה של נהלי<br />
משרד הפנים, עד שמתאפשר למשפחה להתאחד ולחיות<br />
בישראל. פעמים רבות, למרות חוסר ההומניות, חוסר ההיגיון<br />
והפגיעה בבני המשפחה הישראלים, מסורבות הבקשות.<br />
ישראל הינה, אכן, מדינת העם היהודי, אך לא ניתן להתעלם<br />
מכך שהציונות הייתה והינה תנועה המעודדת הגירת יהודים<br />
וצאצאיהם מחו"ל לישראל. הגירה זו קורעת, לעיתים,<br />
משפחות והחוק הקיים אינו נותן משקל ראוי לקרע זה<br />
וחשיבות איחויו.<br />
המקרה הבא, בו טיפלתי אישית, הוא דוגמא מצויינת:<br />
משפחה יהודית עלתה מאוקראינה. בנם בן ה-18 הותיר<br />
מאחור את חברתו הלא יהודיה. כשלוש שנים לאחר מכן, עם<br />
תום שירותו הצבאי, מיהר הבן )היהודי( ונסע לאוקראינה שם<br />
התחתן עם חברתו. יחדיו החלו בהליכים לקבלת אישורים<br />
לחזרתו יחד עם כלתו לישראל. למרבה האסון, בטרם הספיקו<br />
לעלות לישראל טבע ומת הבן. נותרה האלמנה כשהיא הרה<br />
והחליטה לעלות לישראל. בני משפחת הבעל ז"ל קיבלו אותה<br />
בזרועות פתוחות, והיא והנכד שנולד בינתיים הפכו למקור<br />
נחמתם. למרות שהוכח שהתינוק אכן נכדם ולפיכך, הפך אזרח<br />
ישראלי, ועל אף פניות לכל הדרגים במשרד הפנים, העלאת<br />
הנושא בכלי התקשורת וכמובן עתירות מתאימות לבימ"ש, לא<br />
נמצאה הדרך החוקית לאפשר לכלה ולבנה הישראלי להמשיך<br />
ולגור בישראל - שהרי ההלכה הפסוקה הינה שהולכים<br />
הילדים אחרי הוריהם, ומאחר וההורה הישראלי נפטר<br />
בטרם החל ההליך המדורג - נדחתה בקשת הסבים והדודה<br />
לאפשר לאלמנה ובנה, האזרח הישראלי, לחיות בישראל.<br />
לאור הנוקשות הרבה בה מטופלות בקשות כגון דא, כשבמקרה<br />
זה לא ניתן כל משקל לסבלם של הסבים )ההורים השכולים(,<br />
וכשמתעלמים מזכות הקטין הישראלי לחיות בישראל עם<br />
אימו - הכרח לתקן את החוק עצמו.<br />
עו"ד תמר טסלר<br />
כעורכת דין העוסקת בהגנה על זכויות הורים<br />
וילדים בישראל, אני יכולה לומר, בוודאות מלאה,<br />
שהחוק הדרקוני ביותר בישראל הוא חוק הנוער<br />
טיפול והשגחה, תש"ך-1960. זה החוק היחיד<br />
שתוקן במשך השנים רק כדי לאפשר יותר ויותר כוח לשירותי<br />
הרווחה ולהקטין, עד להעלים לחלוטין, את הזכויות שיש<br />
להורים וילדים. החוק אינו תואם את רוח האמנה הבינלאומית<br />
לזכויות הילד, שאושררה בישראל ב-1991 ולא את רוח<br />
זכויות האדם, הנתונות כיום בישראל לכל אדם, גדול כקטן.<br />
לא בכדי מדינת ישראל היא השיאנית בהוצאת קטינים<br />
מהבית ומובילה בין מדינות המערב. המעורבות של<br />
שירותי הרווחה בחיי משפחות בישראל )בייחוד הדבר<br />
נראה לעין בהליכי גירושין( בלתי נתפסת וגורמת, ברוב<br />
המקרים, להימשכות הסכסוך ולהעמקתו וליחסים<br />
עכורים בין ההורים ולעיתים בין ההורים לילדים.<br />
הצעת חוק ראשונה שהייתי מגישה, הינה הצעת חוק נוער<br />
מתוקן, המותאם להתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על<br />
עצמה, עת אישררה את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.<br />
חוק נוער השומר בקפידה על זכויות הקטין ומשפחתו, ומגביל,<br />
משמעותית, את הרשות הנתונה לפקידי סעד להתערב בחיי<br />
המשפחה ולהוציא קטינים מביתם ללא הצגת ראיות וללא<br />
ניהול משפט, על סמך שמועות ו"תחושות בטן" - כאילו היינו<br />
בברית המועצות בזמן סטלין.<br />
המדינה מעולם לא דאגה ולא תדאג למשפחות שלנו<br />
ולילדים שלנו - זו האחריות שלנו!<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 19 2013
מקור<br />
גאוותנו<br />
מיוחד מעו"ד<br />
עו"ד לילך אילון-<br />
רפל<br />
המציאות, הכתיבה והערכים בפעולה במלוא<br />
המרץ - על סיוע משפטי לאנשים בעלי<br />
צרכיםכ מיוחדים<br />
שנתבקשתי לכתוב על פעילותי במתן סיוע<br />
משפטי לבעלי צרכים מיוחדים, התלבטתי<br />
היכן להתחיל: האם להתחיל בניסיוני המקצועי<br />
כעו"ד לתאר את התנדבותי בעמותה המסייעת<br />
למשפחות מיוחדות לפתוח בתפקידי האקדמי<br />
כמנהלת קליניקת זכויות אנשים בעלי צרכים<br />
מיוחדים במכללת "שערי משפט" לספר על השתתפותי<br />
בפורום החקיקה לטובת בעלי מוגבלויות להציג את שיתוף<br />
הפעולה עם תכנית "שכר מצווה" במתן סיוע פרו-בונו<br />
נגיש לבעלי צרכים מיוחדים במחוז האם להדגים כיצד<br />
ניתן להשתמש במשפט ככלי לשינוי חברתי לטובת כולנו -<br />
מוגבלים יותר או פחות<br />
המשמעות היומיומית<br />
או, אולי, עדיף להתחיל מההתחלה הפרטית שלי... אבחנת<br />
בני הצעיר... כילד בעל צרכים מיוחדים.<br />
אז הכל התחיל, כשהרופאה הגנטיקאית הודיעה שתוצאות<br />
הבדיקות מאשרות שהילד סובל מתסמונת הורמונאלית<br />
נדירה ביותר. הנהנתי בראשי, אבל לא ממש הבנתי. אחר כך,<br />
נפגשנו עם מנהל המחלקה, שהסביר ש"זה אמנם מסכן חיים,<br />
אבל לא נורא". הנהנתי בראשי, אבל לא ממש הבנתי. בפגישה<br />
עם עו"ס ביה"ח הסתבר שצריך, בדחיפות, להשיג: מעמד של<br />
חולה כרוני בקופ"ח, הגדרת נכות סומטית ממשרד הבריאות,<br />
אישור ועדת חריגים לרכישת אביזרים רפואיים שאינם בסל,<br />
הכרה כילד נכה במוסד לביטוח לאומי, החלטת ועדת השמה<br />
של משרד החינוך, אישור<br />
משרד הרווחה לסייעת<br />
רפואית )אחות( לליווי<br />
בפעוטון, תג חנייה לרכב<br />
נכה ממשרד התחבורה;<br />
ובזמננו הפנוי, לטפל<br />
בהנחות בארנונה, מס<br />
הכנסה, בזק וחשמל, מכיוון<br />
שההוצאות הצפויות, ל-<br />
אחר כל ההחזרים, הן כה<br />
גבוהות שלא נוכל לממנן<br />
לאורך זמן ממשכורותינו.<br />
הפעם, סוף כל סוף,<br />
הבנתי! הבנתי מדוע<br />
למדתי שני תארים<br />
במשפטים, מדוע בחרתי<br />
במקצוע עריכת הדין,<br />
מדוע עברתי השתלמויות<br />
שונות בלשכה, מדוע<br />
עסקתי בכמה ענפים של המשפט האזרחי, מדוע התעקשתי<br />
לנסות גם ליטיגציה וגם עבודה משרדית. כל זה, היה רק הכנה<br />
לקראת ה"תיק" האמיתי של חיי - מיצוי זכויותיו המשפטיות<br />
של בני, כילד בעל צרכים מיוחדים, תוך החזרת הסיכוי לחיים<br />
רגילים לי ולמשפחתי.<br />
מהבית החוצה<br />
עברו מספר שנים והבנתי, שאוכל לעזור באופן דומה גם<br />
לאחרים. כשפנתה אליי אמא ממעון היום השיקומי וביקשה<br />
עזרה בניהול ההליכים מול ועדת האביזרים ע"מ לממן הליכון<br />
לבתה, עזרתי רק לה. כשפנה אליי אב אחר בבקשה לעזור<br />
להם להשיג תג חנייה, כדי שלא יצטרכו לסחוב את בנם בן<br />
ה- 14 על הידיים, סייעתי גם לו. כשהגיעה בבכי אם לילדה<br />
שקיבלה שיבוץ למסגרת חינוכית שאינה שיקומית, לא הייתה<br />
לי ברירה, רחמנות על הילדה, אולי בזכות התערבותי יהיה<br />
לה סיכוי להשתקם במהרה, מצאתי את עצמי משתמשת<br />
במקצועי כעורכת דין למטרה הנאצלת שלשמה הוא נועד -<br />
רדיפת הצדק עבור החלשים והמוגבלים: אנשים בעלי צרכים<br />
מיוחדים.<br />
כשעלה מספר הפניות, פתחתי תכנית מקומית למתן ייעוץ<br />
משפטי זמין ומיצוי זכויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים<br />
מכל קשת המוגבלויות. אחר כך התחלתי להתנדב בעמותה<br />
ארצית המסייעת למשפחות מיוחדות ולהעביר הדרכות<br />
בנושא "הזכות לדעת". ברבות הימים, התחלתי להכשיר עו"ד<br />
מתנדבים )בשת"פ עם תכנית "שכר מצווה"( ע"מ לענות<br />
לדרישה הגוברת לסיוע משפטי זמין פרו-בונו.<br />
הנתונים<br />
במסגרת השתלבותי בפורום החקיקה לטובת אנשים עם<br />
מוגבלויות, למדתי, כי בישראל 2013 ישנם כ~ 160,000 בתי-<br />
אב שיש בהם אדם בעל צרכים מיוחדים. אמנם, מרביתם<br />
מרוויחים את השכר הממוצע במשק, כ- ₪ 11,000 לחודש<br />
לבית אב; אך, ההוצאה הממוצעת בגין האדם בעל המוגבלות<br />
עומדת על כ- ₪ 9,000 לחודש. בסכום הזעום שנותר, לא<br />
ניתן לממן "מותרות" כגון סיוע משפטי מקצועי של עו"ד.<br />
לכן, מוותרים מרבית בעלי המוגבלויות על חלק מזכויותיהם.<br />
במטרה להכשיר דור חדש של משפטנים בתחום, אני<br />
משמשת כיום כמנהלת קליניקה )קורס מעשי( לזכויות אנשים<br />
בעלי צרכים מיוחדים במכללת "שערי משפט". במסגרת זו<br />
מתנדבים הסטודנטים בארגונים כגון: ש.י.ל, קשר, בית איזי<br />
שפירא ואיל"ן ומסייעים, ללא תשלום, לבעלי מגוון לקויות:<br />
נכויות פיזיות, ליקויי תקשורת ושפה, פיגור שכלי, עיוורון,<br />
חירשות, תסמונות וכו' בסוגיות יום-יומיות: רווחה, בריאות,<br />
חינוך, תעסוקה, ביטוח לאומי, מיסוי, רישוי, דיור ונגישות.<br />
כל זאת, נעשה מתוך אמונה שיש בכוחנו, כעורכי דין,<br />
לוודא שכל אחד יוכל לקבל הזדמנות שווה בפני החוק, למרות<br />
מגבלותיו. כולי תקווה, שאמונה זו, תשפיע על עיצוב העתיד<br />
בו יחיו ילדינו - כולל הילד שלי.<br />
20<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
ייחודיות המקצוע במלחמה<br />
בעבירות מין<br />
להקל עלב הקורבנות ומשפחותיהן את<br />
ההתמודדות<br />
חמש השנים האחרונות אני עובדת ב- 1202*,<br />
מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית כרכזת<br />
לענייני משטרה ומשפט. המרכז, המופעל ע"י<br />
מתנדבות שהוכשרו לעניין, הוקם ב-1979<br />
ע"י נאנסת שראתה את הצורך בגוף שיעזור<br />
לנפגעות להתמודד עם הטראומה ויספק מענה<br />
למצוקות המאפיינות נפגעות תקיפה מינית.<br />
מרכז הסיוע פועל הן לסיוע והן לחינוך וההסברה.<br />
באפיק הסיוע מפעיל המרכז קו חירום שמספרו 1202 )חיוג<br />
מקוצר מכל מכשיר(, פעיל 24/7, ומעניק סיוע נפשי ראשוני<br />
והכוונה לגורמים טיפוליים רלבנטיים. הסיוע ניתן רק לפי<br />
רצון הנפגעת, יכול שיהא אנונימי, ויכול שיהא במפגש. לצד<br />
השיחות, מקיים מרכז הסיוע קבוצות תמיכה לנפגעות ולבני<br />
משפחותיהן, מציע ליווי של המתנדבות במגעים עם הרשויות<br />
)בתי חולים, ביטוח לאומי וכיו"ב( ועם רשויות אכיפת החוק<br />
בפרט )משטרה, פרקליטות, בתי משפט(, כדי שהפונה "לא<br />
תהיה לבד" ולהקלת המפגש עם המערכות, שלא תמיד<br />
מכירות במורכבות השלכות הפגיעה המינית.<br />
מרכז החינוך וההסברה להתמודדות עם אלימות מינית<br />
משמש מקור מידע נרחב ועדכני לציבור. בהרצאות ובסדנאות<br />
)בבתי ספר, להורים, לנוער בסיכון, לצוותים חינוכיים, לצבא,<br />
למשטרה וכיו"ב(, מבקש המרכז להעלות את המודעות<br />
לתקיפה מינית בקרב האוכלוסייה, במטרה ליצור שינוי<br />
חברתי בנושא אלימות מינית נגד נשים. נערכים גם ימי עיון<br />
והשתלמויות בארגונים בנושא מניעת הטרדה מינית, ובכלל<br />
זה הכשרה לממונות על הטרדה מינית בעבודה.<br />
גשר על פני מים סוערים<br />
כרכזת לענייני משטרה ומשפט אני פעילה באפיק הסיוע<br />
ובאפיק החינוך וההסברה. מטרת תפקידי בעיני, היא לגשר<br />
בין עולם המשפט, על כלליו וסדריו, לעולם התקיפה המינית.<br />
הנחת היסוד היא שככל שאמסור לפונה יותר מידע - יהיו<br />
לה יותר כוחות ויכולת לקבל החלטות ולהשיב לעצמה את<br />
השליטה שאיבדה בתקיפה המינית. אני מסבירה על המרחב<br />
המשפטי אליו הן נכנסות - בין אם מדובר בהליכים פליליים,<br />
אזרחיים או פניה למוסד לביטוח לאומי. למתלבטות בהגשת<br />
תלונה במשטרה מוסבר ההליך הפלילי על שלביו, על זכויותיה<br />
וכיו"ב, כמו גם על השיקולים בהחלטה על הגשת תלונה,<br />
הקשיים הצפויים, נקודות העוצמה והסיכונים הכרוכים;<br />
לפונה שהחליטה להגיש תלונה, אני מסייעת בתיאום פגישה<br />
עם חוקרת משטרה ומצרפת אליה מתנדבת בזמן החקירה,<br />
כשמשך הליווי נתון לבחירת המתלוננת, מאחר שעקרונית<br />
אנו לא כופים את הקשר איתנו.<br />
מהפן האחר, תפקידי להכיר לאנשי אכיפת החוק את עולם<br />
התקיפה המינית ומורכבותו. פעילות ההסברה כוללת מידע<br />
לגבי שיעור הפגיעות המיניות באוכלוסיה וכן עוסקת בהבנת<br />
הטראומה המינית והזיכרון הטראומטי ומורכבותם, וקשיי<br />
הנפגעות בכלל ובמפגש עם מערכת אכיפת החוק בפרט.<br />
מניסיוני, מפגש מותאם בין נפגעת תקיפה מינית לרשויות<br />
אכיפת החוק מועיל לכול: הנפגעת מקבלת את הסיוע לו<br />
היא זקוקה ואת ההכרה המשפטית בעבירה שבוצעה בה,<br />
תוך הבנת מגבלות המרחב המשפטי; רשויות אכיפת החוק<br />
מקבלות מהנפגעת מידע אמין וברור יותר, תוך שיתוף פעולה<br />
והבנה של מגבלותיהן.<br />
הבחירה<br />
כעורכת דין צעירה הבנתי שיש אפשרות להפוך את<br />
העיסוק לשליחות, ולא רק "עוד מקצוע". כבר בתקופת<br />
הלימודים הצטרפתי למחזור הראשון בתוכנית המשולבת<br />
של משפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. בהמשך,<br />
בלימודי התואר השני, בחרתי בלימודי נשים, ובכתיבת התיזה<br />
התמקדתי במהות הפגיעה של ההטרדה המינית. עם סיום<br />
לימודי, רציתי למנף את הידע המקצועי שרכשתי לעשייה<br />
חברתית, ולפעול ליצירת חברה שוויונית יותר ואלימה פחות.<br />
הסיוע והליווי במרכז הסיוע, כמו גם עבודת החינוך<br />
וההסברה, בונים מידי יום את השינוי החברתי, צעד אחר<br />
צעד: כל שיחה עם פונה, כל ליווי, כל פגישה, כל שיחה עם<br />
איש אכיפת חוק, מניחים אבן נוספת בגשר הנבנה בין עולם<br />
התקיפה המינית לעולם המשפט. זהו עיסוק יומיומי בתכנים<br />
קשים ותסכולים לא מעטים. כך, למשל, אני שותפה לתסכול,<br />
חוסר הודאות והמתח של נשים כשהטיפול<br />
בתלונה במשטרה ואח"כ בפרקליטות אורך<br />
חודשים רבים ואף שנים.<br />
תסכול מתלווה גם למקרים<br />
רבים כשתלונה נסגרת<br />
מחוסר ראיות והנפגעות<br />
רואות בכך העדר אמון<br />
בגרסתן. אך בצד אלה יש<br />
סיפוק מחוויה חיובית<br />
ומעצימה של נפגעת<br />
שאזרה אומץ להתלונן,<br />
תחושת שליחות ב-<br />
ליווי נפגעת לביהמ"ש<br />
וחיזוקה ברגעים קשים<br />
של עדות, וסיפוק בידיעה<br />
שנעשה צדק ועבריין<br />
מין בא על עונשו, תוך<br />
שמירת זכויותיה של נפגעת<br />
העבירה - אלו מחזקים את<br />
תחושת השליחות שהובילה אותי<br />
וממלאים אותי גאווה ואנרגיה<br />
להמשיך במשימה.<br />
* רכזת לענייני משטרה ומשפט במרכז סיוע<br />
לנפגעות אונס ותקיפה מינית חיפה והצפון<br />
עו"ד שירן כרמלי*<br />
21
מקור<br />
גאוותנו<br />
נשים חונכות לזכויות והקליניקה<br />
לפמיניזם משפטי<br />
עו"ד רויטל<br />
קישינבסקי<br />
עו"ד דנה<br />
מירטנבאום<br />
מודל אחר של עריכת דין קהילתית<br />
"התוכנית עיצבה אותי מחדש. חיזקה בי את האני,<br />
שעם הזמן ועם החינוך המסורתי הלך ונעלם. הוציאה<br />
ממני דברים שלא חשבתי שארשה לעצמי שיצאו ביום<br />
מן הימים. היא חיזקה אותי ואפשרה לי לדבר בערבית<br />
)שפת אמי( במקומות שפחדתי להגיב, להרים את<br />
הראש, לצעוק ולהסתכל בעיניים לכולם, להרגיש שווה<br />
וחזקה ולהתגאות בעצמי - אישה מוסלמית ערבייה<br />
שיכולה להוביל שינוי חברתי ובנושא שהוא טאבו קשה<br />
ולא מדובר. אני גאה שאני חלק מתכנית זו ומקווה<br />
ורוצה שכל אישה תעבור אותה, כי התכנית מובילה<br />
נשים להכיר בכוחן".<br />
סולינה, חונכת לזכויות<br />
בפרויקט זכויות אינטרסקס )בהמשך(<br />
ה<br />
תכנית, נשים חונכות לזכויות והקליניקה<br />
לפמיניזם משפטי, ראשונית וייחודית<br />
מסוגה בישראל, הוקמה ב-2004 בשיתוף<br />
ארגון איתך مَعَكِ )מעכי( - משפטניות<br />
למען צדק חברתי, והפקולטה למשפטים<br />
באוניברסיטת חיפה. לשכת עורכי הדין<br />
חיפה הייתה שותפה אקטיבית לתהליכי ההיגוי וההקמה.<br />
במודל התכנית - אנו, משפטניות מובלות ולא מובילות, וזוהי<br />
תמצית עריכת הדין הקהילתית organizing( .(legal אנו<br />
משתדלות לקדם שינוי חברתי ולהשתמש בכלים משפטיים,<br />
לאו דווקא בדרכים שעולות כשחושבים על "פעילות<br />
משפטית". המשפט, מבחינתנו, אינו רק כלי לפתרון בעיות<br />
או למאבקים ציבוריים אלא זירה רחבה ושפה המאפשרת<br />
המשגה והתארגנות בנושאי זכויות, בצורה שיכולה לנסוך<br />
נשמה בשיח הזכויות ובמקביל, אנו פועלות לבדוק כוח<br />
ומעמד, ומטילות ספק גם במוגבלות המשפט וביכולתו<br />
להועיל.<br />
בתכנית מוכשרות נשים מנהיגות מקהילות מגוונות<br />
)השתייכויות לאומיות, מגדריות, אתניות, כלכליות וגילאיות<br />
שונות( עם סטודנטיות למשפטים, לפעול להשמעת קולות<br />
הנעדרים מהזירה הציבורית והמשפטית, בפרויקטים ארוכי<br />
טווח, הנובעים מניסיון חייהן של המשתתפות )בתהליך<br />
המכונה בשפה הפמיניסטית "מהאישי לפוליטי"(.<br />
בתכנית שילובים בין פמיניזם, משפט, קהילה, שינוי<br />
חברתי ושינוי מדיניות והמפגשים שבין אקדמיה וקהילה,<br />
מוסדות ממסדיים וארגונים לשינוי חברתי, ארגונים<br />
פמיניסטיים עם נשים שבאות מהשטח ומביאות תכנים<br />
שטרם נשמעו, מעודדים כוחות יצירתיים מכל המעורבות.<br />
המשתתפות בצוותי הפרויקטים הן שעיצבו את החזון<br />
לפרויקט לשינוי חברתי, ניתחו, מיפו והמשיגו ופעלו בכלים<br />
משפטיים וחוץ-משפטיים למימוש חזונן. אנו, כצוות<br />
המנחות )המגוון והאינטרדיספלינרי - עורכות דין, מנחת<br />
קבוצות שהינה פסיכולוגית קלינית( מלוות את התהליך. גם<br />
בפגישות עם קובעי מדיניות אין אנו מובילות את המדיניות<br />
- אלא המשתתפות.<br />
פרויקט "זכויות אינטרסקס" - להשמעת<br />
קולם/ן של מי שנולדו במין שאינו מוגדר<br />
כזכר או כנקבה דיכוטומית<br />
לפני 3 שנים הגיעה לקורס החונכות לזכויות, סולינה,<br />
פעילה בארגונים לשינוי חברתי שסיפרה כי לאחרונה<br />
התוודעה לכך שאין לה מחלת כליות כפי שסברה )ושבשלה<br />
היא נוטלת תרופות כל חייה(, אלא שנולדה אינטרסקס<br />
ונותחה בילדותה, כשמינה נקבע לנקבה. היא החליטה להקים<br />
פרויקט לזכויות אינטרסקס, להכיר את קהילת הבוגרים,<br />
למצוא את המנותחים ואת השלכות הניתוחים בינקות על<br />
חייהן/ם, וכן לבחון את נוהל משרד הבריאות מ-1986, המתיר<br />
ניתוחים, כמעט אוטומטיים, ביילודים אינטרסקס. כפעילות<br />
ומשפטניות מלוות, הלכנו עם חזונה, לאחר ששרטטה את צרכי<br />
הפרויקט והובילה אותנו להיכרות עם קהילת האינטרסקס<br />
והקהילה הרפואית. הפרויקט פורץ הדרך העלה מודעות<br />
לנושא גם ברמה תקשורתית, השפיע על כתיבה אקדמית,<br />
חשף גם רופאים ואנשי טיפול לסוגיה ואיפשר לכולנו להיות<br />
בדיון המאתגר על כל מה שחשבנו על מין, מיניות, מגדר<br />
ופמיניזם, שלא לומר משפט )כתבה התפרסמה גם ב"הארץ<br />
.)www.haaretz.co.il/magazine/1.1889694<br />
מאבק באלימות כלכלית כלפי נשים<br />
הפרויקט נולד מחוויית חייהן וניסיונן של חונכות לזכויות,<br />
שחוו אלימות כלכלית במהלך נישואיהן וביקשו לשפר את<br />
איכות חייהן ולשנות את מציאות החיים של נשים החוות<br />
חוויות דומות. המפגש המשותף בין נשים מרקעים שונים<br />
)הבדלי דת, לאום, גיל, תרבות ועוד( איפשר הבנה שעל<br />
אף ההבדלים, ישנן תופעות שנשים באשר הן נשים ומשום<br />
שהן נשים, סובלות מהן. כך נמצא מכנה משותף בין קבוצת<br />
חונכות הסובלות מבעיה דומה. צוות זה, של ארבע חונכות,<br />
הגה פרויקט שעניינו אלימות כלכלית כלפי נשים. אח"כ<br />
הגיעו הסטודנטיות שהקשיבו, ראו ולמדו, וכל אחת בחרה<br />
להצטרף לפרויקט. במהלך הזמן הגדרנו את מטרותינו ואת<br />
דרכי הפעולה, התגבשנו כצוות והחלנו לפעול. להרחבה:<br />
http://www.itach.org.il/home/emdakalkalit.pdf<br />
לסיכום, פרסנו חלק קטן מעקרונות עריכת דין קהילתית<br />
ואחרת, והראשי שבהם - שעורכות הדין מצטרפות לפעילות<br />
ולא מובילות אותה.<br />
מודל התכנית מבוסס על התובנה שעריכת דין קלאסית<br />
מוגבלת ביכולתה לחולל שינוי חברתי מעמיק ושורשי, ובין<br />
היתר אינה מאפשרת ייצוג של קולות שונים ורבים. לטעמנו<br />
ומניסיוננו, כדי שהמשפט יהיה זירה רלוונטית וכדי שלשיח<br />
הזכויות תהיה נשמה למגוון של קבוצות ובעיקר אוכלוסיות<br />
מוחלשות, יש מקום לפתח דרכים יצירתיות למפגשים בין<br />
משפטנים לבין הקהילות.<br />
22<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
אז למה לי פרו-בונו עכשיו<br />
חשבתם שהתרומה של פרו-בונו היא חד<br />
כיוונית חשבו שוב. היתרונות שבהצטרפות<br />
למעגלב עורכי הדין המשפיעים<br />
מציאות החברתית בישראל, עת מספר בתי<br />
האב הנאבקים בעוני הולך וגובר וסוגיות<br />
חברתיות-כלכליות תופסות את מקום<br />
החדשות הביטחוניות, גוברת המודעות<br />
הציבורית לנושא פעילות הפרו-בונו של<br />
עורכי דין. סממן בולט לכך, הוא דירוג עורכי<br />
הדין של מדריך D&B שהחל בשנת 2010 מפרסם את דירוג<br />
המשרדים המובילים בפעילות פרו-בונו.<br />
אין מחלוקת שפעילות פרו-בונו מהווה כלי יעיל להגדלה<br />
ממשית של השפעתם החברתית של עוה"ד, ושיש בפעילות זו<br />
כדי להותיר חותם חיובי על עתיד מרקם החיים בחברה. ניתן<br />
להניח, כי רובם המכריע של עוה"ד בישראל מכיר במעלותיה<br />
המוסריות של פעילות פרו-בונו. חרף זאת, משרדים רבים<br />
אינם נרתמים לעיסוק ללא תמורה מאחר והתפיסה הרווחת<br />
היא כי שכרה אינו בצידה. האומנם<br />
התמחות משלימים, העשויים להתבטא בהפניית לקוחות<br />
למשרד.<br />
השפעת הפעילות על צוות המשרד<br />
פעילות פרו-בונו מסייעת בפיתוח כישורים מקצועיים<br />
בקרב עוה"ד השכירים במשרד, שכן קיימת נטייה להעניק<br />
לעו"ד העוסקים בפעילות פרו-בונו מרחב פעולה רב יותר,<br />
בהשוואה לתיקים מסחריים של לקוחות מן המניין. כך, צוות<br />
המשרד עשוי לצבור מיומנות בניהול תיקים, קביעת סדרי<br />
עדיפויות, ניהול קשרי לקוחות וכישורים ארגוניים נוספים.<br />
יש לציין כי, במהלך הפעילות, צוות המשרד עשוי להיחשף<br />
לתחומי משפט חדשים ולצבור ידע מקצועי רב ערך, שייתכן<br />
וניתן יהיה למנפו להרחבת תחומי העניין של המשרד.<br />
יודגש כי מעורבות בפעילות פרו-בונו משפיעה השפעה<br />
מוראלית חיובית על צוות המשרד, ביצירת מוטיבציה, הזדהות<br />
עם ערכי המשרד והגברת תחושת המעורבות האישית של<br />
עורכי הדין השכירים. פעילות זו אף עשויה לסייע בגיוס כוח<br />
אדם איכותי, נמרץ וחדור מוטיבציה למשרד.<br />
נציין כי ניתן ורצוי למנף את מעורבותו החברתית של<br />
המשרד לקידומו העסקי והשיווקי בדרכים נוספות:<br />
עו"ד זהר<br />
פישר<br />
השפעה תדמיתית<br />
מעורבות בפעילות פרו-בונו עשויה לתרום תרומה<br />
ממשית לתדמית המשרד. מעורבות כזו נתפסת בעיני קולגות<br />
ולקוחות כעדות לאיתנותו הפיננסית של המשרד, שכן<br />
הקצאת משאבים למטרה זו מעידה כי המשרד יכול 'להרשות<br />
לעצמו' לפעול באפיקים שאינם למטרות רווח.<br />
שנית, פעילות למען הקהילה מחזקת את תדמיתו האישית<br />
של צוות המשרד ושותפיו, ומשדרת ללקוח מסר של יושרה<br />
מקצועית, מסירות ונכונות לסייע לציבור. זאת, בשונה<br />
מהתפישה התרבותית הרווחת של עורכי דין כבעלי מקצוע<br />
ציניים, המונעים משיקולי רווח ומאינטרסים צרים בלבד.<br />
תרומתה התדמיתית של פעילות פרו-בונו מושגת, ביתר<br />
שאת, כשהינה כרוכה במיזמים ייחודיים ובהישגים משפטיים<br />
ממשיים. כך, משרד הפעיל בפעילות פרו-בונו עשוי לזכות<br />
לחשיפה וסיקור תקשורתי אוהד, שיתרום תרומה משמעותית<br />
למוניטין המשרד.<br />
הרחבת מעגל הלקוחות והקשרים העסקיים<br />
מעורבות בפעילות פרו-בונו עשויה לחשוף את המשרד<br />
לשיתוף פעולה עם משרדי עו"ד נוספים וכן עם חברות,<br />
ארגונים חברתיים, עמותות ומלכ"רים. היכרויות אלו עשויות<br />
לחשוף את המשרד למגוון רחב של לקוחות פוטנציאליים,<br />
וכן לשיתופי פעולה עסקיים עם משרדי עו"ד בעלי תחומי<br />
חברות רבות מעורבות בפעילות למען הקהילה. התגייסות<br />
למען קידום האג'נדה הקהילתית של לקוחות המשרד מסייעת<br />
בגיבוש מערכת יחסים ארוכת טווח עימם.<br />
החלקים הנקראים ביותר באתרי משרדי עו"ד הינם קורות<br />
החיים של העובדים. יש לכלול בקורות החיים את מעורבותם<br />
של עורכי הדין בפעילויות חברתיות וקהילתיות. כן מומלץ<br />
לציין את פעילותו החברתית של המשרד בהרחבה ובמקום<br />
בולט באתר המשרד.<br />
במידה והמשרד מעורב בפעילות פרו-בונו בהיקף<br />
משמעותי, ניתן להפיץ דיווח שנתי על פעילות המשרד<br />
בתחום ללקוחות המשרד, קולגות ולקוחות פוטנציאליים.<br />
במידה ועלה בחלקו של המשרד להשיג הישגים בתחום,<br />
מומלץ להפיץ בהתאם לכך הודעה לעיתונות.<br />
לסיכום, נציין כי מעבר לחשיבותה המוסרית, פעילות<br />
פרו-בונו מניבה למשרדי עורכי הדין יתרון עסקי של ממש<br />
בדמות הרחבת קשריהם העסקיים, יצירת מחוייבות בקרב<br />
צוות המשרד ותרומה משמעותית לתדמיתם.<br />
שורה ארוכה של עורכי דין, המעורבים בפעילות חברתית<br />
דרך קבע, הגיעו לצמרת הקהילה המשפטית הישראלית,<br />
ולא בכדי. שיקולים שיווקיים-עסקיים מהווים טעם נוסף<br />
למעורבות חברתית, שתביא לקידומו של המשרד.<br />
עו"ד זהר פישר הינו ראש משרד ,Robus משרד יעוץ אסטרטגי לתחום<br />
ה- .Legal Marketing<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 23 2013
חידושי המשפט הפלילי ד'אשתקד<br />
עו"ד שירה<br />
בס-רוזן<br />
עו"ד איסלאם<br />
סרוג'י<br />
שנת המשפט תשע"ב התאפיינה בחדשנות<br />
בכל ענפי המשפט הפלילי, מצד המחוקק<br />
ומצד בתי המשפט. נסקור את עיקרי<br />
החידושים והשינויים ונביט בחטף לעבר<br />
הצעות ותזכירי חוק העתידים, אם יתקבלו,<br />
לשנות את הדין הפלילי מיסודו<br />
בחקיקה<br />
ינואר 2012 התקבל בכנסת תיקון 69 לחוק<br />
בתי המשפט, לפיו אין לפרסם שמו של חשוד<br />
ב-48 השעות שלאחר התייצבותו לחקירה,<br />
למעט מקרים מיוחדים בהם, לבקשת החשוד<br />
או היחידה החוקרת, ביהמ"ש יחרוג מהכלל<br />
האמור, לאחר שהעניק לחשוד את זכות<br />
הטיעון. התיקון קובע את הדרך בה תוגש בקשה, הצדדים לה<br />
והאופן בו ניתן לערער על החלטה.<br />
באותו חודש, התקבל תיקון 113 לחוק העונשין, הדן<br />
בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. התיקון הפך את<br />
עיקרון ההלימה בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין חומרת<br />
העונש לעיקרון-על וקבע את עקרונות השיקום וההגנה<br />
על הציבור כעקרונות חריגים, לקולא ולחומרא, בהתאמה . 1<br />
באוגוסט 2012 נתקבל תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי<br />
]נוסח משולב[ ובו הוספה עילת "סגירה בהסדר" לעילות<br />
לסגירת תיק חקירה. מצא תובע כי ישנה תשתית ראייתית<br />
להגשת כתב-אישום, עדיין רשאי שלא להעמיד חשוד לדין<br />
ולהציע לו הסדר, אם ראה "כי מילוי תנאי ההסדר יענה<br />
על העניין לציבור, בנסיבות המקרה". מעמד עילת "סגירה<br />
בהסדר" יהא זהה למעמד עילת "חוסר עניין לציבור" לעניין<br />
המרשם הפלילי. נדרשים שני תנאים מצטברים לסגירת תיק<br />
בהסדר: ראשית, שלדעת התובע, העונש ההולם את המעשים<br />
אינו כולל מאסר בפועל. שנית, כי אין לחשוד רישום פלילי<br />
בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה ואין תיקי חקירה או<br />
משפטים תלויים ועומדים כנגדו. ברי כי, מעצם טיבה, העילה<br />
תוצע בעבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.<br />
הסדר יכול לכלול קנס, פיצוי, התחייבות להימנע מעבירה<br />
וכו'. עובר לחתימת ההסדר, לחשוד תינתן הזכות לעיין<br />
בחומר החקירה ובטיוטת כתב-האישום, ככל שהיא סוטה מן<br />
העובדות בהן אמור להודות. התיקון אינו חף מספקות ונדמה<br />
כי יסייע יותר בידי רשויות התביעה ופחות בידי חשודים.<br />
כך קיים חשש שמא עילת "הסגירה בהסדר" תוביל לחיסול<br />
העילה של "חוסר עניין לציבור", בייחוד בהעדר אמות מידה<br />
לבחירה בין העילות השונות. זאת ועוד, התיקון אינו מסדיר<br />
את האופן בו התביעה תפנה אל החשוד ואינו מתייחס כלל<br />
לשאלת הייצוג או לקיום מו"מ כלשהו מול התביעה לגבי<br />
ההסדר המוצע . 2 שתיקת המחוקק מותירה את התביעה עם<br />
כוח משמעותי חדש, ללא פיקוח חיצוני של ממש המתבצע<br />
בזמן אמת . 3<br />
תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות-<br />
מין , 4 נתקבל ב-2011, אך נקבע כי תחולת פרק ג'1, שעניינו<br />
הקמת מערך שיקום מונע לעברייני מין, תהא החל מאוגוסט<br />
. 5 2013 התיקון בא לאחר שבשנת 2005 פוצלה הצ"ח כנוסחה<br />
דאז, ונתקבל בכנסת הפרק הדן בפיקוח בלבד, וזאת בשל<br />
העלויות המשמעותיות של הקמת מערך השיקום המונע . 6<br />
סימן א' לפרק ג'1, מסדיר מתן שיקום מונע במסגרת<br />
הקהילה באמצעות צו מבחן, צו שחרור על-תנאי ממאסר<br />
וצו פיקוח. המלצה לתוכנית שיקום במסגרת צו פיקוח<br />
תובא לפני ביהמ"ש בהתקיים שני תנאים: ראשית, התוכנית<br />
"ניתנת ליישום", קרי אין לעבריין מגבלות המחייבות את<br />
שילובו ביחידה מיוחדת, שטרם הוקמה. שנית, העבריין נתן<br />
את הסכמתו. ביהמ"ש יאשר מתן שיקום מונע במסגרת צו<br />
פיקוח אם סבר "כי יש בתוכנית כדי להפחית את רמת הסיכון<br />
הנשקפת...". התיבה "תוכנית הניתנת ליישום" מקימה חשש<br />
שמא לא רק עבריין בעל מוגבלות נפשית או קוגניטיבית, כפי<br />
שהודגם בדברי ההסבר, לא יזכה לשיקום, אלא אף עבריין<br />
דובר שפה זרה, באם לא תוקמנה תוכניות מתאימות . 7<br />
סימן ב' לפרק ג'1, הדן במתן שיקום מונע במסגרת שב"ס,<br />
מטיל על השר לביטחון-פנים להקים מערך שיקום ולהתוות<br />
נהלים לתפקודו. התיקון אינו מתווה סד זמנים להקמת<br />
המערך. זאת ועוד, המחוקק הותיר בידי שב"ס את הכוח<br />
להוסיף ולהתנות תנאים מקדמיים לאסיר שהסכים ונמצא<br />
מתאים לשיקום. אף בטרם כניסת פרק ג'1 לתוקף, נמתחה<br />
ביקורת ע"י ועדת פניות הציבור על ששב"ס מתנה שיקום<br />
בהודאה, וקיים חשש שמא מערך השיקום בשב"ס ישמש ככלי<br />
לניגוח זכויות האסירים.<br />
24<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
ובבתי המשפט<br />
כאמור, גם בתיהמ"ש הוסיפו לפיתוח המשפט הפלילי.<br />
אחד מפסה"ד המרכזיים שניתנו בתחום דיני הראיות, ופיתח<br />
במיוחד את דוקטרינת הפסלות היחסית מפרשת יששכרוב,<br />
הינו רע"פ 10141/09 בן חיים . 8 לא רק אמרות והודאות<br />
שנגבו באמצעי חקירה פסולים תפסלנה, גם ראיות חפציות,<br />
שהן בבחינת ראיות עצמאיות ונפרדות, לא תעבורנה את סף<br />
הקבילות באם נאספו במהלך חיפוש שאינו כדין. כב' הנשיאה<br />
)בדימוס( ביניש קבעה כי דרישת הסף לעריכת חיפוש הינה<br />
קיומו של "חשד סביר", אלמנט שיבחן אובייקטיבית את<br />
"השוטר הסביר" אך בנסיבות המקרה הספציפי. בהעדר<br />
"חשד סביר", נדרשת הסכמת החשוד לחיפוש. אמות המידה<br />
להתקיימות הסכמה: א. על השוטר להבהיר לחשוד את זכותו<br />
לסרב לחיפוש וכי סירוב שכזה לא ייזקף לחובתו. ב. הבטחת<br />
אוטונומיית החשוד - לשיטתה של כב' הנשיאה, ההסכמה<br />
מדעת של החשוד יכולה להיות מקור סמכות חלופי לעריכת<br />
חיפוש, באין מקור סמכות אחר בדין. לא נותר לנו אלא<br />
להצטרף לחששות הכבדים שהביע כב' השופט דנציגר באותה<br />
פרשה, שעניינם פגיעה אנושה באמון הציבור ברשויות<br />
השלטון.<br />
פסק-דין נוסף, שעניינו פסילת ראיות נגזרות מראיה<br />
שהושגה שלא כדין, הוא רע"פ 4988/08 פרחי , 9 שזכה<br />
לניתוח מעמיק בהרצאתו של עוה"ד רועי בלכר במסגרת<br />
השתלמות "משפט פלילי, סדר דין פלילי ודיני הראיות"<br />
שהתקיימה בבית הפרקליט בחיפה. פרחי נתן הסכמתו לתת<br />
דגימת רוק להפקת ראיית DNA בתיק הרצח של עוה"ד<br />
פלינר, ותיק זה בלבד. חרף האמור, נעשה שימוש נוסף<br />
בדגימה, לאחר שראש מאגר הדנ"א נזכרה בפרופיל DNA<br />
דומה בתיקי אונס, ומצאה התאמה בין הדגימה מפרחי לבין<br />
הפרופיל. בהמשך, נאספו הראיות הבאות: ראשית הודיה של<br />
פרחי, דו"חות איכון מכשיר סלולארי בשלוש זירות, דגימת<br />
DNA נוספת מבדל סיגריה שהשאיר ותיאור האנס על-ידי<br />
המתלוננות. נפסק כי דוקטרינת הפסילה מאפשרת פסילת<br />
ראיות הנגזרות מן הראיה העיקרית שהושגה שלא כדין, אך<br />
זהו החריג שיתקיים עם התקיימותה של זיקה הדוקה בין<br />
הראיות הנגזרות לראיה הפסולה וכשקבלתן תיפגם בהגינות<br />
ההליך. כב' השופטת חיות קבעה שעל ההליך להיות הוגן גם<br />
כלפי הציבור בכללותו. המבחן לקיום הזיקה הוא מבחן הקשר<br />
הסיבתי העובדתי והמשפטי.<br />
קיים פער בין הרטוריקה בפסה"ד והביקורת שנמתחה<br />
על כך שהמשטרה הפרה הבטחה מפורשת, לבין תוצאת<br />
ההרשעה. עדיפה עלינו עמדתה העקרונית של כב' השופטת<br />
חיות לפיה אין טעם לאבחנה בין הראיות הנגזרות השונות.<br />
אנו מצטרפות לתחושותיו של פרופ' סנג'רו לפיהן נדמה<br />
שראיה נפסלת רק כשאין "מחיר לשלם", כשהנאשם כבר<br />
ריצה עונשו )יששכרוב( או נפטר )אלזם( . 10<br />
ובעתיד הקרוב<br />
אם לא די בזאת, 2013 צופנת בחובה שורת הצ"ח ותזכירי<br />
חוק העתידים לעלות לדיון בכנסת, שנסקרו בפרוטרוט<br />
בהרצאת כב' השופט ר' שפירא, שפתחה את ההשתלמות<br />
הפלילית הנ"ל.<br />
הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון מס' 65()הסדרי<br />
טיעון( מבקשת לעגן את אמות המידה לאישור הסדר טיעון<br />
ואופן מעורבות השופט בהסדר. הצעת חוק סדר הדין<br />
הפלילי )תיקון מס' 66( )ייעול הליכים פליליים( מסדירה<br />
הליך של מעין "קדם-משפט" פלילי בפני המוטב העיקרי הדן<br />
בתיק ובעלת השלכות פוטנציאליות מרחיקות לכת על זכות<br />
השתיקה. תזכיר חוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(<br />
מציע להסדיר את הזכויות והחובות של נחקרים, לרבות בעלי<br />
עניין ועדים ואף מכריע במחלוקת שנתגלעה בפסיקה לעניין<br />
היקף זכות השתיקה של חשוד.<br />
תזכיר חוק חיסיון חומר מודיעיני )תיקוני חקיקה( מציע<br />
חיסיון מכוח הדין על חומר מודיעיני.<br />
תזכיר חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על<br />
תנאי )תיקוני חקיקה( מסדיר לראשונה בחיקוק את הפיקוח<br />
האלקטרוני ומציע מודל מינהלי לאכיפתו. זאת ועוד, העצור<br />
הנתון בפיקוח אלקטרוני יוגדר כעצור )להבדיל ממשוחרר<br />
בתנאים( ולכאורה, כפועל יוצא מההגדרה, תחשב תקופת<br />
המעצר בפיקוח אלקטרוני כמעצר, לרבות לעניין ניכוי ימי<br />
המעצר מהעונש.<br />
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי )נתוני תקשורת( מציע, בין<br />
היתר, להרחיב את רשימת גורמי החקירה המוסמכים לקבל<br />
נתוני תקשורת במעמד צד אחד.<br />
נותר להמתין ולראות אילו מההצעות תתקבלנה ובאיזה<br />
נוסח.<br />
ליישום 1 מפורט ראו ת"פ 24143-01-11 מדינת ישראל נ' זיתון ואח',<br />
)טרם פורסם, 9.7.12(. ליחס בין העקרונות המנחים בענישה ראו רע"פ<br />
7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל )טרם פורסם, 23.10.12(.<br />
ס' 2 67ז)א(: "לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו<br />
התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום...".<br />
ס' 3 67ח מורה על פרסום ההסדרים ותנאיהם ללא ציון שמות חשודים או<br />
נפגעי עבירה, באתר האינטרנט של רשות התביעה; ס' 67י"ב מורה על<br />
דיווח חד-שנתי לכנסת.<br />
ס"ח 4 2317, מיום 17.8.11, עמ' 1144; כלל שינוי שם החוק.<br />
סעיף 5 36 לתיקון - שיקום מונע לעברייני מין שמסוכנותם אינה גבוהה<br />
בתוך שנתיים מיום פרסום התיקון, קרי אוגוסט 2013 ואילו שיקום<br />
מונע לעברייני מין מסוכנותם גבוהה בתוך שלוש שנים מיום פרסום<br />
התיקון, היינו אוגוסט 2014.<br />
חגית 6 לרנאו ואיילת עוז, "למה אסור להתאהב בחוק הגנה על<br />
הציבור מפני עברייני מין - מבט ביקורתי", הפרקליט נא )תשע"א( 205,<br />
210-208<br />
עמ' 7 194 לדברי ההסבר.<br />
8 רע"פ 10141/09 בן חיים נ' מ"י )טרם פורסם, 6.3.2012(.<br />
9 ע"פ 4988/08 איתן פרחי נ' מ"י ( טרם פורסם, 1.8.2011(.<br />
בועז 10 סנג'רו, "השימוש בתחבולות ובמדובבים לשם גביית הודאות", עלי<br />
משפט ט' )תשע"א( 399.<br />
אנו מצטרפות<br />
לתחושותיו של<br />
פרופ' סנג'רו<br />
לפיהן נדמה<br />
שראיה נפסלת<br />
רק כשאין<br />
"מחיר לשלם",<br />
כשהנאשם כבר<br />
ריצה עונשו או<br />
נפטר<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 25 2013
היום, התנהלה המלחמה בחברות המסיגות את גבול מקצוע<br />
עריכת הדין בין כותלי בית המשפט באמצעות הכלים הזמינים<br />
ביותר עבורנו - הכלים המשפטיים. אלא, שעל אף שנחלנו הצלחות<br />
עעד<br />
במישור המשפטי תופעת "הסגת גבול המקצוע" טרם מוגרה.<br />
החברות המסיגות את גבול המקצוע משקיעות תקציבי ענק בפרסומים<br />
ובפרסומות, מנהלות קשר ישיר עם האזרחים ומוכרות הבטחות גדולות<br />
לסיוע בהתמודדות מול רשויות המדינה ולכסף "קל" ו"מהיר". עד היום, הייתה<br />
זירה זו של תשדירים ופרסומות נחלתם הבלעדית של חברות אלו, ולא פעם<br />
שמענו אנשים מספרים כי פנו דווקא אל חברה כזו או אחרת "בגלל ששמעו<br />
עליה ברדיו". העובדה שמדובר בתשדירים ממומנים, במסגרתם מקבל הפונה<br />
סיפורי הצלחה לכאוריים בלבד ולא אף אינפורמציה ברורה על מהות השירות,<br />
קמפיין כנגד הסגת גבול<br />
המקצוע<br />
המלחמה התקשורתית בחברות המסיגות את<br />
גבול המקצוע<br />
ההכשרה של נותני השירות, שכר הטרחה או פרטים חשובים אחרים נעלמת<br />
מעיני הקורא או המאזין המסתנוור מכמות הפרסום ועוצמתו. בהקשר זה,<br />
אי אפשר להתעלם מהעובדה שבצד השני של המתרס ידיהם של עורכי הדין<br />
קשורות בפן הפרסומי. המגבלות והסייגים המוטלים על עורכי הדין בכללי<br />
האתיקה המסדירים את תחום הפרסומת, מותירים את ה"קשר הישיר"<br />
האינטנסיבי אל האזרח כמעט באופן בלעדי בידי אותן חברות, העורכות ממש<br />
שטיפות מוח לאזרחים בעוד קולם של עורכי הדין דומם.<br />
משכך, היות וגילינו כי "הפרסום עובד", החלטנו בוועד מחוז חיפה לשמש<br />
קול לכל עורכי הדין במחוז ולצאת בקמפיין פרסומי, במסגרתו מזהיר ועד<br />
המחוז מפני התקשרות עם אותן חברות ולצד האזהרה הוספנו המלצה לכל<br />
הזקוקים לסיוע, לפנות לעורך דין.<br />
מודעות בעיתונים<br />
תושבי המחוז נחשפו במקומוני "ידיעות אחרונות" בחיפה,<br />
בקריות, בחדרה, בכרמיאל, בנהריה עכו ובסביבה וכן ב"כלבו"<br />
וב"הד הקריות" למודעות הקמפיין<br />
•לאותן מודעות נחשף הקהל דובר הרוסית במקומון הצפון של<br />
עיתון "וסטי"<br />
•ובעיתונות הערבית פורסמה המודעה בשני עיתונים ארציים -<br />
"כל אל ערב" ו"אל צינארה"<br />
•כדי לתת מענה נרחב לקוראים, יצרנו בעיתונים "מאמרים"<br />
שסיפקו מידע מלא ומפורט יותר בדבר הסכנות הטמונות<br />
בפנייה אל אותן החברות הפרטיות. להמחשה ציינו דוגמאות<br />
של מקרים שהחברות מסתירות, ובהם סיפוריהם של פונים<br />
שנפגעו בעקבות פניה אל החברות הללו. במאמרים הוספנו<br />
ופרטנו בפרוטרוט את יתרונותיו של עורך הדין.<br />
לשכת עורכי הדין בישראל<br />
מ ח ו ז ח י פ ה<br />
23.11.12<br />
26<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013<br />
אזהרה מפני חברות<br />
למימוש זכויות<br />
בשנים האחרונות צצות כפטריות אחרי הגשם חברות המבטיחות לסייע לכל פונה במימוש<br />
זכויותיו בביטוח הלאומי, בטיפול בכל חובותיו בהוצאה לפועל, בגביית חובות ועוד שלל הבטחות<br />
שמטרתן לפתות אנשים המצויים במצוקה לפנות אל אותן חברות ולהפקיד בידיהן את הטיפול<br />
בבעיותיהם.<br />
כחלק מאסטרטגיית השיווק, משקיעות חברות אלו תקציבי ענק בפרסומים במסגרתם מתוארים<br />
סיפורי הצלחה של מימוש זכויות, זכייה בקצבאות, סילוק חובות ועוד. אלא, שפרסומות אלו אינן<br />
מספרות את סיפורו של א', חולה במחלה כרונית, שמתשלום של ₪ 110,000 נאלץ להפריש<br />
כ-70,000 ₪ עמלה לחברה למימוש זכויות עמה נקשר בהסכם או את סיפורו של ב', חולה<br />
במחלה סופנית שבהתאם לחוזה עליו הוחתם על ידי אחת החברות למימוש זכויות נדרש לשלם<br />
תשלום גבוה מהפיצוי והקצבה אותם קיבל. כך, אין פרסומות אלו מספרות על אותם קורבנות<br />
אומללים שמסרו שיקים לחברה שהבטיחה לגבות את הכספים עבורם אלא שחברת גבייה זו<br />
נעלמה יחד עם השיקים.<br />
אלה רק מספר דוגמאות מתוך אינספור סיפורים של אנשים שנאלצו לשלם עמלות גבוהות<br />
בתמורה לסיוע מינורי בקבלת זכויות שממילא מגיעות להם ושבכל מקרה היו מקבלים אותן.<br />
הפרסומים אינם מספרים מהם אותם שירותים שניתנים על ידי החברות המפרסמות, מה<br />
כישוריהם של נותני השירות בחברות אלו, מה גובה העמלה הנגבית, על איזה חוזה נאלצים<br />
לקוחות החברה לחתום ועוד פרטים מהתמונה המלאה.<br />
אותן חברות נמנעות מלספר, כי בישראל רק עו"ד יכול לייצג בפני ערכאות משפטיות, ומשכך<br />
כל טיפולן יכול להסתכם רק בריכוז נתונים אותם מביא הלקוח עצמו וסיוע במילוי טפסים<br />
סטנדרטיים, ועל כך הן גובות כל תשלום שהן מוצאות לנכון ללא כל פיקוח או בקרה. רוב העובדים<br />
בחברות אלו עברו הכשרה של אנשי מכירות ולרוב אינם מורשים להתלוות אל הלקוח ולייצגו אל<br />
מול הוועדות ואינם מורשים לערער על אף החלטה שנתקבלה מגוף או מרשות ממשלתית. לכן,<br />
בכל עניין הקשור בזכויותייך או בכספך, יש לפנות אל עורך דין. עורך דין מבטיח לך טיפול מאיש<br />
מקצוע שעבר הכשרה משפטית ארוכת שנים, על עורך דין חלה חובת חיסיון המגנה על פרטיותך,<br />
עורך דין כפוף לכללי אתיקה, פיקוח ובקרה המרתיעים אותו מנקיטת פעולות שאינן הולמות את<br />
המקצוע וחשוב לא פחות, עורך דין יכול להבטיח לך ייצוג מלא ושלם בכל ההליכים אל מול כל<br />
הערכאות, מתחילת הדרך ועד לכל ערעור, ובכך לחסוך לך תשלומים כפולים ומיותרים.
פרסום ברדיו<br />
גם מאזיני "רדיו חיפה" שמעו את המסר של הקמפיין,<br />
שעלה בתשדיר רדיו של 27 שניות, בנוסח הבא:<br />
קריין 1:<br />
חברות שונות מבטיחות לך זכויות ופיצויים בשמיים<br />
אל תתבלבל - אתה צריך עורך דין.<br />
בצרות עניינים משפטיים מורכבים<br />
זה רק יסתבך יותר אם לא תיקח עורך דין.<br />
עורך דין מבטיח לך - מקצועיות, אחריות, אתיקה,<br />
סודיות, ביטוח ופיקוח<br />
אם זה באמת חשוב לך - אל תלך למאכרים - אתה<br />
צריך עורך דין!<br />
קריין 2:<br />
מוגש בחסות ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין<br />
בישראל<br />
פרסום באינטרנט<br />
•פורסמו באנרים באתר - mynet האתר המקומי של - YNET<br />
•רציונל פרסום דומה לזה שבעיתונות המודפסת ליווה אותנו גם באינטרנט ולצד<br />
הבאנרים שפורסמו באזור חיפה והצפון, פורסם מאמר פרסומי ארוך, שפירט<br />
ביתר שאת את כל מה שהבאנרים סיפרו בסיסמאות קצרות.<br />
• הבאנרים, המאמר וכפתור השדרה שהוצב באופן קבוע<br />
בכל אחד מדפי אתר MYNET באזור חיפה והצפון היו<br />
בעצם לינקים, שהקלקה עליהם הובילה אל דף נחיתה<br />
)המצוי בכתובת: .)www.haifabar.org.il<br />
•דף הנחיתה בנוי משני "כפתורים" - אחד "למה לא לפנות אל חברות למימוש<br />
זכויות" והשני "למה כן לפנות רק לעורך דין" שם מקבלים הפונים הסברים<br />
ארוכים יותר ותשובות מפורטות לשאלות אלו.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 27 2013
קמפיין כנגד<br />
הסגת גבול<br />
המקצוע<br />
לאורך כל הקמפיין נעשה שימוש<br />
באמצעים חדשנים כמו יו טיוב, שם<br />
נערכו יחד כל חומרי הקמפיין )דף<br />
נחיתה, מודעות ותשדיר( לסרטון אחד<br />
בו אפשר לצפות בהקשת המילים "עורך<br />
דין" או "אתה צריך עורך דין".<br />
כל חומרי הקמפיין הועלו בפייסבוק<br />
וזכו לעשרות "לייקים", שיתופים<br />
ותגובות חיוביות מצד החברים:<br />
במקביל לא נזנחו גם הכלים<br />
המסורתיים של פוסטרים ורול-אפים<br />
אותם פיזרנו בלשכה, בלשכת הקשר,<br />
במוקדים ואף בלשכת ההוצאה לפועל<br />
בחיפה, בעקבות פנייה שעשינו לגב'<br />
שרונה דהן, מנהלת רשות האכיפה<br />
והגבייה של מחוז חיפה והצפון. פנייה<br />
דומה )בעל פה ובכתב( נעשתה אל מנהל<br />
בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר<br />
ואנו ממתינים לקבל את אישורו להצבת<br />
הרול-אפים גם בין כותלי בתי המשפט.<br />
תקשורת<br />
הקמפיין תוקשר וזכה להד תקשורתי וסיקור בעיתונים ובאתרים<br />
המקומיים וכן בעיתונות בשפה הערבית<br />
28<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
המאבק בהסגת גבול המקצוע כולל, בנוסף לכל הפרסומים, פעולות רבות שמטרתן<br />
לפגוע בפעולות החברות המסיגות את גבול המקצוע ובמיגור התופעה:<br />
איסוף ובדיקת מידע<br />
נפתח מייל ייעודי לפניות ותלונות של נפגעים שניזוקו מאותן חברות ש"טיפלו" בהם,<br />
אותו פרסמנו על גבי המודעות.<br />
החומרים והתלונות שהגיעו אלינו כנגד אנשים וחברות שנחשדו בהסגת גבול המקצוע<br />
רוכזו ונבדקו לעומק. במקרה של חברות שאינן שייכות למחוז חיפה הועבר הטיפול<br />
למחוז המתאים בלשכה.<br />
חקירות<br />
כנגד החברות החשודות בהסגת גבול המקצוע נפתחו חקירות על ידי משרד חקירות<br />
פרטי בסיומן החקירה תוגש תלונה למשטרה כנגד החברה ותלונות לוועדת האתיקה כנגד<br />
עורכי הדין הפועלים מטעמה.<br />
פניות אל שופטים במחוז<br />
נשלחו פניות, שזכו להיענות מרשימה, אל שופטים המכהנים במחוז חיפה שלא לשתף<br />
פעולה עם מסיגי גבול המקצוע החוטאים בייצוג אנשים, לרשום את פרטיהם בפרוטוקול<br />
הדיון ולהעביר את פרטיהם לידינו.<br />
חקיקה<br />
נעשתה פנייה של יו"ר ועד המחוז אל שר המשפטים, בבקשה לשינוי עיוות החקיקה<br />
הקיים כיום, לפיו העונש הקבוע על הסגת גבול מקצוע עריכת הדין הינו קנס כספי בלבד.<br />
בפנייה דרש יו"ר המחוז מהשר ליזום הצעת חוק ממשלתית שתקבע עונש מאסר של שנה<br />
לפחות על מסיגי גבול המקצוע, כדי להגביר את ההרתעה.<br />
הפנייה כבר הועברה ע"י השר לטיפולם של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים.<br />
ופנינו לאן<br />
הקמפיין הראשון כנגד הסגת גבול המקצוע שיצא ממחוזנו עורר<br />
הדים חיובים בכל מחוזות הלשכה. ולצד המשך הפעילות שמבצע<br />
המחוז כנגד חברות המסיגות את גבול המקצוע, באיסוף מידע,<br />
חקירות, חקיקה ועוד ישנה כוונה לצאת בקמפיין ארצי רחב מאוחד<br />
לכל המחוזות, שיתריע מפני מסיגי גבול המקצוע בכל רחבי הארץ.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 29 2013
לשכהושות'<br />
Never doubt that a small group of<br />
thoughtful, committed citizens can<br />
change the world. Indeed, it is the only<br />
thing that ever has.” - Margaret Meade<br />
תכנית "שכר מצווה"<br />
עו"ד סירין זועבי-בסול - רכזת התכנית<br />
מרכז חדש בקרית אליעזר<br />
בנובמבר 2012 נפתח בקריית אליעזר מרכז<br />
הזכויות התשיעי של תכנית "שכר מצווה" במחוז<br />
חיפה. המרכז נפתח הודות לשיתוף פעולה עם<br />
המחלקה לשירותים חברתיים במערב חיפה<br />
ומתנ"ס בת גלים וקרית אליעזר. במרכז הזכויות<br />
מתנדבים עורכי דין, שאליהם מתלווים סטודנטים<br />
דוברי שפות, ומעניקים סיוע משפטי לאוכלוסייה<br />
מחוסרת האמצעים, שאינה זכאית לקבלת סיוע<br />
ממשרד המשפטים.<br />
השתלמות<br />
בנובמבר האחרון התקיימה השתלמות<br />
"שכר מצווה" בנושא "דיני-משפחה" בבית<br />
הפרקליט בחיפה. ההשתלמות ללא תשלום<br />
הוענקה למתנדבים כאות הוקרה והשתתפו בה<br />
כ- 50 עורכי דין מתנדבים ומצטרפים חדשים<br />
לתכנית. ב-27/1/2013 נפתחה השתלמות נוספת<br />
למתנדבים בנושא "דיני הוצל"פ ופשט"ר".<br />
הרצאות<br />
תכנית "שכר מצווה", בשיתוף עם משרד<br />
הגמלאים ועיריית עכו מעניקה סיוע משפטי<br />
לאוכלוסייה הקשישה בעכו. הסיוע המשפטי כולל<br />
הרצאות בנושאים משפטיים, כמו "תכנון משפטי<br />
בזיקנה", שהעבירה עו"ד כרמית שי - מנכ"ל<br />
עמותת "המשפט בשירות הזיקנה", והרצאות<br />
נוספות.<br />
תודות<br />
תודות לעורכי הדין שהתנדבו בחודשים<br />
אוקטובר-נובמבר 2012 במתן ייעוץ משפטי<br />
ראשוני במרכזי הזכויות של תכנית "שכר מצווה"<br />
במחוז:<br />
יוסף רז, טל אליהו, דוד בר לב, אורנה אלבז<br />
גולדנברג, בת-אל עזר, עידן קורנברג, מחמוד<br />
תאופיק, נרקיס לביא, ניקול סט, כרמית נעמן,<br />
שפיק פארס, איריס שגאל, ניר חזות, גתית מינס,<br />
יואב בלמוביץ, יהודה בכר, שי אוכמן, ציון פרץ,<br />
ענבל הראל, חאזם חלאילה, תמר ברק, דב גלזר,<br />
שלמה יער בר, אביב גלמן, יעל שפר, דימטרי<br />
פולין.<br />
תודות לעורכי הדין שסיימו בהצלחה תיקי<br />
ייצוג במסגרת תכנית "שכר-מצווה": פיני ממן,<br />
ויקטור תורגמן, אביבה זילבר, דוד בר לב, יואב<br />
בלמוביץ, נעמה אייכנר דהרי, צאלח מרזוק, ג'מאל<br />
מסאלחה ודניאל בכר.<br />
ועדת מינהלי תכנון ובניה<br />
נוכחות מרשימה נצפתה בישיבה האחרונה<br />
של ועדת מנהלי ותכנון ובנייה, שהתקיימה ב-<br />
20.1.13, בראשות יושבי הראש עוה"ד ציון רווה<br />
ועמית קורן. התקיים דיון רב משתתפים בנושא<br />
הסכמים בין יזמים פרטיים לבין רשויות מקומיות<br />
ורשויות תכנון שעליו הרצתה האדריכלית חוה<br />
ארליך, מהנדסת הועדה המקומית לתכנון ובניה<br />
נצרת עילית. הרצאה נוספת ניתנה ע"י עו"ד<br />
שרונה גינור, יועמ"ש הועדה המקומית לתכנון<br />
ובניה חיפה, שדנה בכתבי שיפוי עליהם נדרשים<br />
יזמי תכניות לחתום, כתנאי לאישור תכנית.<br />
ועדת נכי צה"ל<br />
ועדת נכי צה"ל, בראשות<br />
עו"ד מרב וייס קרטיה וסגנה<br />
עו"ד טל אברמוביץ, מבצעת<br />
עבודת קודש בדאגה לייצוגם<br />
וזכויותיהם של נכי צה"ל.<br />
אחד מהנושאים שטופלו נגע<br />
לאי הנפקת תעודת היכר לנכי צה"ל, בעלי אחוזי<br />
נכות זמניים, מצב שפגע בנכים רבים שנכותם<br />
הצמיתה עשויה להתגבש רק זמן רב לאחר מועד<br />
הפגיעה. נעשתה בעניין פניה לקצין התגמולים<br />
ובימים אלה הפניה נשאה פרי כשגב' אתי<br />
שיינברגר - ראש תחום הטבות ורווחה באגף<br />
השיקום הודיעה ליו"ר הוועדה כי אמנם הוראת<br />
אגף השיקום בעניין שבנדון טרם שונתה ופורסמה,<br />
אולם, בפועל, משרד הביטחון החל להנפיק<br />
תעודות היכר לנכים בעלי אחוזי נכות זמניים<br />
)לתקופה העולה על חצי שנה( של 10% נכות<br />
לפחות.<br />
מפגש נציגי ועדת פש"ר עם<br />
השופטת ישראלה קראי-גירון<br />
מפגש מרתק וחשוב התקיים בין יו"ר הוועד<br />
עו"ד יוסי חכם ונציגי ועדת פש"ר של המחוז<br />
בראשות עו"ד אלון וולך, לבין כב' השופטת<br />
ישראלה קראי-גירון. בין הנושאים שעלו: נוסח<br />
מובנה לצו כינוס; צו עיכוב יציאה מן הארץ בכינוס<br />
בו מצוין כיום כי כל צווי העיכוב האחרים, אם<br />
הוצאו, מבוטלים; הסיוע המשפטי לגביו נאמר כי<br />
יש מקום להרחיב את הייצוג ושיש צורך במעקב<br />
בתיקים בעייתיים; קציבת מזונות; הפטר לאלתר<br />
ונושאים נוספים.<br />
חידושים מהמדף<br />
עדכונים וספרים חדשים בספרית בית<br />
הפרקליט בחיפה -<br />
•נפגעי פעולות איבה, המדריך לנכים ולמשפחות<br />
הנספים/עומר יעבץ, עו"ד, צחי ביטון, עו"ד<br />
•סימני מסחר, דין פסיקה ומשפט משווה/עמיר<br />
פרידמן, עו"ד<br />
•אחריות המגשר/ד"ר שרה בן-ארצי<br />
•פשיטת רגל )מהדורה שלישית(/שלמה לוין,<br />
אשר גרוניס<br />
•על הדין בפלילים א-ב/יעקב קדמי<br />
•סוגיות בדיני הגנת הדייר, עדכון מס' 4/דוד בר<br />
אופיר<br />
•משמורת ילדים ואפוטרופסות-הלכה למעשה/<br />
הרב אבישי גריידי, עו"ד<br />
החברים מוזמנים להעזר בספריות הלשכה<br />
בבית הפרקליט בחיפה, בשלוחת חדרה ובספריה<br />
העירונית בקרית מוצקין. בספריות וכן בלשכת<br />
הקשר בהיכל המשפט בחיפה ניתן גם להיעזר<br />
באתר "נבו".<br />
מחוז חיפה - און ליין באתר<br />
המחוז ובפייסבוק<br />
הודעות, עדכונים וידיעות - מסווגים על פי<br />
מדורים, מידע על השתלמויות, אירועים, מופעי<br />
תרבות בהנחה ועוד...<br />
האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן!<br />
אז אל תאמרו: "לא ידעתי!" אמרו: "לא<br />
גלשתי!"<br />
כתובת האתרים: www.haifabar-law.org.il<br />
www.facebook.com/haifabar<br />
לחיצה קטנה ואתם מעודכנים תמיד!<br />
30<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
.<br />
דף פייסבוק חדש לוועד המחוז -<br />
השמה, לוח מודעות, השכרה<br />
ועוד<br />
בנוסף לעדכונים, שמועלים לאתר הפייסבוק<br />
של ועד המחוז, אפשר עתה גם לפרסם משרות,<br />
חדרים להשכרה וכד' בעמוד בית חדש שפתח ועד<br />
המחוז. מיד עם עליית האתר בירכו חברים רבים<br />
על היוזמה בלחיצת כפתור אחת - לייק.<br />
הלשכה מסייעת לזירוז קבלת<br />
פסקי דין<br />
עוה"ד, הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים<br />
ממועד הגשת אחרון הסיכומים, מוזמנים להעביר<br />
ללשכה את פרטי התיקים, שמות השופטים וציון<br />
בית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי<br />
דין בתיקים אלו.<br />
פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות. פסקי<br />
דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים.<br />
ברכות לשופטים החדשים<br />
עוה"ד מוחמד עלי, רקפת מוהר ואביגיל זכריה<br />
מונו לשופטים בבתימ"ש השלום ועו"ד טל פפרני<br />
מונה לבית המשפט לענייני משפחה. ברכת הצלחה<br />
שלוחה מועד המחוז והחברים.<br />
פיצוי קטינים נפגעי עבירה<br />
החל מ-1.1.13 תחל המדינה להעביר פיצוי<br />
לנפגעי עבירה קטינים, עד לסכום של ₪, 10,000<br />
באמצעות רשות האכיפה והגביה. זאת בעקבות<br />
הצעת חוק שאושרה סופית בכנסת בפברואר<br />
2012. פרקי הזמן הקבועים בחוק למתן הפיצויים<br />
הם קצרים, ועומדים על שבועות אחדים ממועד<br />
מתן גזר הדין.<br />
הנפקת כרטיסי מייצג לקרית<br />
הממשלה<br />
רשות המיסים פרסמה נוהל להנפקת כרטיסי<br />
כניסה למייצגים לקרית הממשלה.<br />
למייצגים שהיו בעלי כרטיס הונפק כרטיס<br />
חדש.<br />
מייצגים המעוניינים בהנפקת כרטיס כניסה<br />
מתבקשים לפעול על פי נוהל שפורסם בתאריך<br />
9.5.12 ע"י אגף הביטחון ברשות המיסים.<br />
אגף הביטחון יענה לכל הבקשות במייל:<br />
lameyazeg@itc.mof.gov.il<br />
פרטים וטפסים הועלו גם לאתר האינטרנט<br />
של המחוז - במדור הודעות ועדכונים – הנפקת<br />
כרטיס כניסה למייצג.<br />
יום עיון - "תקיפת צוואות"<br />
יום עיון מוצלח ורב משתתפים )כ-150( בנושא "תקיפת צוואות" התקיים בבית הפרקליט בחיפה<br />
ב- 24.1.13. המרצים היו השופט בן ציון ברגר מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הגרפולוגית<br />
המשפטית קרן רווה והנוירולוג ד"ר מיכאל אינספקטור.<br />
תקיפת צוואה היא תופעה שכיחה למדי בבתי המשפט, שלעיתים ניצבים חסרי אונים מול המספר<br />
הגדול של תיקי תביעה בנושא ובעניין התנגדויות. ניסינו להאיר את עיני עורכי הדין מנקודת המבט<br />
של השופט, של הגרפולוגיה ושל הרפואה.<br />
מכון עידית<br />
בהנהלת ד"ר י. שגיא<br />
)לשעבר רופא מחוזי בכיר במשרד הבטחון(<br />
חוות דעת רפואיות<br />
רשלנות רפואית ונזקי גוף:<br />
•יעוץ רפואי ובדיקת עילת התביעה לרשלנות.<br />
•מתן חוו"ד רפואית )נבחר המומחה המתאים ביותר למקרה(.<br />
חשוב לזכור כי גורלה של תביעה תלוי<br />
בחוות דעת רפואית מתאימה.<br />
נכויות במשרד הביטחון:<br />
יעוץ ומתן חוו"ד לגבי מחלות ונכויות שנגרמו או<br />
הוחמרו במהלך השרות הצבאי והערכת גובה הנכות.<br />
חוו"ד רפואיות לאחר תאונות דרכים, עבודה,<br />
והערכת גובה הנכות<br />
חוו"ד ברפואה תעסוקתית:<br />
הערכת כושר עבודה ע"י מומחה ברפואה תעסוקתית.<br />
טלפון: 054-4979636 פקס: 077-5405020<br />
,195<br />
36607 963<br />
דוא"ל: Idit.med@gmail.com<br />
כתובת: דרך בר יהודה<br />
בניין לב אופיר ת.ד<br />
נשר<br />
נשר<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 31 2013
לשכהושות'<br />
מי<br />
זוכר<br />
הלשכה הקימה "קו אדום"<br />
לעורכי דין שנעצרו במסגרת<br />
מילוי תפקידם<br />
נפתח קו חירום לעורכי דין בלבד, שיעניק<br />
מענה טלפוני מיידי, ללא תשלום, 24/7, לעורכי<br />
דין שנעצרו, נחקרו, עוברים חיפוש בביתם או<br />
במשרדם במסגרת מילוי תפקידם כעורכי דין.<br />
פעילות המוקד תתבצע באופן הבא: עם<br />
קבלת השיחה יפנה המוקד הטלפוני את שיחת<br />
הטלפון לאחד מעוה"ד המתנדבים, באופן זה יזכו<br />
עוה"ד לייעוץ משפטי בנושאים פליליים בזמן<br />
אמת. השירות הטלפוני יעבוד 24 שעות ביממה<br />
במספר הטלפון הבא: 03-6172687.<br />
הוראת נוהל של נשיא ביהמ"ש<br />
העליון - פסיקת מזונות זמניים<br />
בעל דין רשאי להגיש בקשה למזונות זמניים<br />
מיד עם הגשת תביעת מזונות, ואינו מחוייב<br />
להמתין עד להגשת כתב הגנה בתיק. החלטת<br />
ביהמ"ש בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר. מטרת<br />
הוראת הנוהל היא לקבוע הליך ליישום הוראות<br />
התקנות בעניין, והוא נכנס לתוקף ב-1.1.13.<br />
שילוט בהיכל המשפט<br />
מאז שנת 2003 אנו שבים ופונים להנהלת בתי<br />
המשפט להתקין שילוט הולם.<br />
לאחרונה, בעקבות מפגש יו"ר הוועד עם מנהל<br />
בתי המשפט אישר השופט שפיצר כי יינתן מענה<br />
הולם לצרכי השילוט בהיכל המשפט והוא יתבצע<br />
באמצעות מסכים אלקטרוניים.<br />
מפגש עם המפקחות על רישום<br />
מקרקעין בחיפה<br />
נציגי ועדת מקרקעין של המחוז, בראשות<br />
עו"ד אריאל פלביאן קיימו מפגש עם עו"ד<br />
צפורה פיגנבוים ועו"ד יעל ליבוביץ כדי ללבן<br />
נושאים שונים ולעדכן נהלים. לידיעת החברים<br />
- הנחיות לרישום בתים בפנקס הבתים<br />
המשותפים וכן הנחיות לתיקון צו רישום<br />
בית בפנקס הבתים המשותפים בהתאם לחוק<br />
המקרקעין, התשכ"ט-1969 ולתקנות המקרקעין<br />
)ניהול ורישום(, התשע"ב-2011 מצויות באתר<br />
האינטרנט של משרד המשפטים, אגף רישום<br />
והסדר מקרקעין.<br />
"רס גסטה" Gestae( (Res<br />
אחד מן החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה,<br />
שמקורו במשפט המקובל האנגלי, מכונה "רס<br />
גסטה" Gestae( )Res - והוא מעוגן בסעיף 9<br />
לפקודת הראיות )נוסח חדש(, התשל"א-1971.<br />
כלל זה מאגד בתוכו חריגים מספר, שהקשר העיוני<br />
ביניהם אינו הדוק. קיימים שלושה "סוגים" של<br />
חששות לגבי עדות שמיעה: כי מוסר האימרה<br />
עצמו אינו מהימן; כי תוכנה של האימרה אינו<br />
חד-משמעי וללא חקירה נגדית לא ניתן להבהירה;<br />
כי זכרונו של מוסר האימרה בגד בו או שתפיסת<br />
המציאות שלו מעוותת )ע"פ 7293/97 ז'אפר נ'<br />
מדינת ישראל, פ"ד נב)5( 468(. 460,<br />
גישות שונות לגבי היקף החריג של "רס<br />
גסטה" משקפות מאבק בין שני זרמים. הזרם<br />
הגורס כי למען גילוי האמת ראוי למנוע מראיות<br />
"מפוקפקות" מלהגיע לבית המשפט, והזרם הגורס<br />
כי למען גילוי האמת יש לאפשר לבית המשפט<br />
לבחון את כל הראיות, תוך מתן משקל שונה<br />
לראיות השונות, כאשר שתי הגישות מונחות<br />
על ידי הרצון לגלות את האמת )אהרון ברק<br />
"על משפט, שיפוט ואמת" משפטים כז 13 11,<br />
)תשנ"ו((.<br />
קרקעות מואת<br />
אלה הן קרקעות עזובות, קרקעות הפקר.<br />
קרקעות הרחוקות מיישוב מהלך של חצי שעה.<br />
להגדרה זו נכנסים ראשי ההרים ומקומות טרשים<br />
ומרעה, שלא החזיק בהן אדם, על פי תעודה<br />
ממשרד ספרי האחוזה ושלא הוקצו מזמן קדום<br />
לרשות עיר או כפר.<br />
על פי הפקודה על הקרקעות המתות שפרסמה<br />
הממשלה האזרחית בארץ ישראל בשנת 1921 אין<br />
רשות לשום איש ליטול קרקע מתה ולעבדה בלי<br />
הסכמת הממשלה, ואם יעשה כך לא יקבל תעודת<br />
רישום, וחוץ מזה תתבע אותו הממשלה לדין בגין<br />
הסגת גבול )משה דוכן, עו"ד , דיני קרקעות במדינת<br />
ישראל )מהד' 2 מורחבת ומתוקנת( בעמ' 47(.<br />
סעיף 155 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969<br />
קובע בעניין: "מקרקעין שערב תחילתו של חוק<br />
זה נמנו עם הסוג 'מואת' יירשמו על שם המדינה;<br />
אולם אם קיבל אדם שטר קנין של מקרקעין כאלה<br />
על פי סעיף 103 לחוק הקרקעות העותמני משנת<br />
1274 להג'רה או על פי פקודת העברת קרקעות,<br />
זכאי הוא, או חליפו, לרישום המקרקעין על שמו".<br />
ראו גם ע"א 518/61 מ"י נ' בדראן ואח', פ"ד ט"ז<br />
.1717<br />
יום עיון בנושא "ביטול חובת פרישה של עובדים מטעמי גיל"<br />
פסק דין מטלטל שניתן בבית הדין הארצי<br />
לעבודה הציב מחדש את השאלה, אם גיל 67 הוא<br />
גיל פרישה חובה. פסק הדין )פרשת וינברגר נ' אונ'<br />
בר אילן( פתח בפני העובד את האפשרות שלא<br />
לפרוש בגיל 67. בתוך כך מעלה פסה"ד שאלות<br />
קשות, משפטיות כמו גם חברתיות, ומציב קשיים<br />
חדשים בפני המעסיק באופן הטיפול בעובדים לפני<br />
גיל פרישה. על ההשלכות של פסה"ד הרצו ביום<br />
העיון, שעל ריכוזו עמלו עוה"ד אילן גורביץ וד"ר טל<br />
גולן, עו"ד כרמית שי, שייצגה את המערערת, ועו"ד<br />
מיכל חילי וקסמן - ראש תחום חקיקה בהתאחדות<br />
התעשיינים וכן התקיים פאנל בהשתתפות המרצות<br />
וכב' נשיא ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, השופט<br />
רמי כהן, עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי( ופרופ' מוטי<br />
מירוני, מאוניברסיטת חיפה.<br />
32<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפון<br />
דו"ח מס' - 104 נכון ליום 5.11.12<br />
על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל, תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה<br />
הוצאו מן הלשכה<br />
מחוז חיפה<br />
אבישי לאור מס' רישיון 7972 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 16/06/2009.<br />
אילנית טפלר מס' רישיון 31294 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 1/11/2012.<br />
איתן לפידות מס' רישיון 10522 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 14/01/2009.<br />
אליהו מאור )מרקוביץ( מס' רישיון 2873 הוצא<br />
מן הלשכה החל מיום 15/10/2009.<br />
אמין בדארנה מס' רישיון 17384 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 1/2/2011.<br />
אמיר חי מס' רישיון 42374 הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 24/11/2010.<br />
בנו גנות מס' רישיון 5429 הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 16/06/2009.<br />
גאנם אבו ריא מס' רישיון 32364 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 1/02/2009.<br />
ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 26/05/2011.<br />
דוד קדוש מס' רישיון 15197 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 27/02/2008.<br />
הלר יעקב מס' רישיון 5404 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 5/7/2012.<br />
ויקטוריה דרייזין מס' רישיון 21938 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 18/5/2005.<br />
חדר קבלאוי מס' רישיון 12891 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 2/2/2007.<br />
וליד קסום, מס' רישיון 20183 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 15/11/2011.<br />
חאלד עיסא מס' רישיון 31697 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 15/7/2012.<br />
חסן מחאמיד זטאם מס' רישיון 14989 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 19/06/2008.<br />
טאיסה ניוק מס' רישיון 18840 הוצאה מן הלשכה<br />
החל מיום 27/4/2005.<br />
יאסר בריק מס' רישיון 26810 השעיה החל מיום<br />
4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה -<br />
הוצאה מן הלשכה.<br />
ליאורה ליטמן מס' רישיון 26883 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 21/11/2012.<br />
מאמון בן עלי חלאילה מס' רישיון 18364 הוצא<br />
מן הלשכה החל מיום 24/7/2003.<br />
רמזי אבו-רחמה מס' רישיון 5740 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 6/11/2001.שירה עם דוד<br />
מס' רישיון 9763 הוצאה מן הלשכה החל מיום<br />
.30/11/2006<br />
הושעו מן הלשכה<br />
אילנית טפלר מס' רישיון 31294 השעיה החל<br />
מיום 15/10/2012 ועד ליום 14/4/2023.<br />
אנואר זחאלקה מס' רישיון 22955 השעיה החל<br />
מיום 25/04/2010 ועד ליום 21/3/2018.<br />
בלה מאיה לביא מס' רישיון 21997 השעיה החל<br />
מיום 1/05/2009 ועד ליום 30/4/2014.<br />
גסוב חאג מס' רישיון 22762, השעיה לתקופה של<br />
שנה, שתופעל עם שובו לישראל.<br />
חאלד דסוקי מס' רישיון 27009 השעיה זמנית<br />
החל מיום 30/7/2012 ועד להכרעה סופית בבקשה<br />
לפי סעיף 75 לחוק לשכת עוה"ד שתוגש אם<br />
וכאשר פסה"ד יהיה סופי.<br />
חוסאם מוחסן מס' רישיון 26886 השעיה זמנית<br />
החל מיום 11/12/2012 ועד למתן הכרעת דין<br />
בתיק פלילי 31959-06-12<br />
חוסין מסאלחה מס' רישיון 22813 השעיה מיום<br />
1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015.<br />
חוסאם ביסאן מס' רישיון 21894 השעיה החל<br />
מיום 5/2/2012 ועד ליום 4/8/2020.<br />
חלאילה נואף מס' רישיון 33923 השעיה החל<br />
מיום 8/9/2008 ועד ליום 7/9/2013.<br />
יוסף רוטמן מס' רישיון 7814 השעיה החל מיום<br />
9/12/2009 ועד ליום 8/6/2020.<br />
יוסף רסמי עמארנה מס' רישיון 18414 השעיה<br />
החל מיום 01/11/2012 ועד ליום 31/10/2013.<br />
יעל אור פלדמן מס' רישיון 18316 השעיה החל<br />
מיום 19.07.2012 ועד ליום 25.03.2022.<br />
יעקב כרמון מס' רישיון 7544 השעיה החל מיום<br />
21/3/2011 ועד ליום 20/03/2013.<br />
כפאח סעד מס' רישיון 31623 השעיה החל מיום<br />
15.07.2012 ועד ליום 14.07.2016.<br />
ליאורה ליטמן מס' רישיון 26883 השעיה החל<br />
מיום 24/2/2010 ועד ליום 23/2/2015.<br />
מוחמד גנאים מס' רישיון 14018 השעיה החל<br />
מיום 31/3/2011 ועד ליום 31/03/2014.<br />
מוחמד מחאמיד מס' רישיון 14987 השעיה החל<br />
מיום 5/7/2012 ועד ליום 29/8/2013.<br />
מוחסן עבדלראזק מס' רישיון 11232 השעיה החל<br />
מיום 15/7/2010 ועד ליום 14/4/2016.<br />
נסים בכרייה מס' רישיון 34892 השעיה החל<br />
מיום 1/9/2010 ועד ליום 28/2/2015.<br />
סברי גריס מס' רישיון 4325 החל מיום 6/3/2008<br />
ועד ליום 5/3/2014.<br />
סוהא קסיס מס' רישיון 14025 השעיה החל מיום<br />
1/2/2009 ועד ליום 31/10/2013.<br />
עאסי ורד מס' רישיון 28548 השעיה החל מיום<br />
15/5/2009 ועד ליום 12/2/2017.<br />
עבדאלל עבדאללה מס' רישיון 22961 השעיה<br />
החל מיום 1/11/2012 ועד ליום 31/10/2015.<br />
עלי סואעד מס' רישיון 28536 השעיה החל מיום<br />
02.09.2012 ועד ליום 01.07.2013.<br />
עפר ירון מס' רישיון 24737 השעיה החל מיום<br />
1/3/2012 ועד ליום 30/6/2013.<br />
עפר שרון מס' רישיון 10649 השעיה החל מיום<br />
05.06.2011 ועד ליום 2.07.2014.<br />
פנחס נרקיס מס' רישיון 6652 השעיה החל מיום<br />
4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048.<br />
קאסם כיאל מס' רישיון 36542 השעיה החל מיום<br />
1/05/2010 ועד ליום 30/04/2015.<br />
שלמה ולד מס' רישיון 7798 השעייה זמנית החל<br />
מיום 23.10.2012 ועד ליום 15.04.2013.<br />
שמואל שדה מס' רישיון 29503 השעיה החל מיום<br />
1/3/2012 ועד ליום 31/5/2015.<br />
פקיעת חברות<br />
אוסאמה נבואני מס' רישיון 22819 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 24/6/2009.<br />
ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - מרץ 2011<br />
ויסאם קאסם מס' רישיון 17427 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 19/6/2010.<br />
יאסק בריק מס' רישיון 26810 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל -פברואר 2008<br />
יוסף רענן מס' רישיון 7058 פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006.<br />
יוסף שפיק מס' רישיון 17032 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />
עימאד אסדי מס' רישיון 26118 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/6/2009.<br />
הוצאו מן הלשכה<br />
מחוז צפון<br />
ג'סאן עומר ממדוח מס' רישיון 20160 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 6/04/2007.<br />
זאהי אסכנדר מס' רישיון 12864 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 1/08/2005.<br />
נביל דוח'י מס' רישיון 24011 הוצא מן הלשכה<br />
החל היום 17/6/2009.<br />
מאזן נסאר מס' רישיון 10250 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 17/08/2003.<br />
מוחמד פוקרא מס' רישיון 18417 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 26/10/2011.<br />
סקוט מן מס' רישיון 13021 הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 16/12/2009.<br />
הושעו מן הלשכה<br />
איהאב חליחל מס' רישיון 22770 השעיה החל<br />
מיום 27/05/2008 ועד ליום 26/05/2018.<br />
חברון טרבלסי מס' רישיון 32424 הושעה החל<br />
מיום 1/1/2012 ועד ליום 31/12/2013.<br />
טארק חביב אללה מס' רישיון 21958 השעיה<br />
החל מיום 1/9/2012 ועד ליום 31/8/2020.<br />
מדיאן יוסף מס' רישיון 19016 השעיה החל מיום<br />
15/11/2008 ועד ליום 14/5/2028.<br />
מוחמד עומר דראושה מס' רישיון 33877 השעיה<br />
החל מיום 15/04/2009 ועד ליום 14/4/2016.<br />
מחמוד אחמד זועבי מס' רישיון 16955 השעיה<br />
החל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015.<br />
מאג'ד מסאלחה מס' רישיון 17012 השעיה החל<br />
מיום 15/7/2010 ועד ליום 15/4/2022.<br />
עאטף זועבי מס' רישיון 21950 השעיה לשש<br />
שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2019.<br />
עידן רייס מס' רישיון 24145 השעיה החל מיום<br />
16/02/2010 ועד ליום 15/02/2014.<br />
פואד אבו אחמד מס' רישיון 41472 השעיה זמנית<br />
חלקית החל מיום 23/12/2011)רשאי לעבוד רק<br />
כעו"ד שכיר באחריות ותחת פיקוח עו"ד אחר.<br />
אינו רשאי להופיע בבתימ"ש או לחתום על כתבי<br />
בי"ד והגבלות נוספות(.<br />
פקיעת חברות<br />
איוב קנדלפת מס' רישיון 28602 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009.<br />
סלאח אבדאח מס' רישיון 26769 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 16/11/2009.<br />
מוסטפא ושאחי מס' רישיון 19004 השעיה החל<br />
מיום 1/9/2012 ועד ליום 31/8/2014.<br />
ענת הלר מס' רישיון 33886 פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל – 18/11/2012.<br />
אמיר עקל ח'טיב מס' רישיון 32224 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009.<br />
פיראס אליאס מס' רישיון 33801 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 1/9/2009.<br />
מחמוד חטיב מס' רישיון 31267 השעיה החל<br />
מיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021.<br />
תאופיק קורטאם מס' רישיון 15003 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 12/4/2010.<br />
וליד טנוס מס' רישיון 31293 פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 8/7/2010.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 33 2013
עו"ד רן זינגר*<br />
כך ייעשה למי שסרח<br />
אי-עדכון כתובת = עבירה אתית<br />
לתשומת לב עורכי הדין:<br />
חובה לוודא כי כתובתכם הרשומה באלפון החברים<br />
בלשכת עורכי הדין נכונה ומעודכנת, ובכלל זה שם היישוב,<br />
רחוב ומספר בית )בהבדל מתא דואר(. את הפרטים ברישומי<br />
הלשכה יש לעדכן בתוך 30 יום ממועד השינוי. לעניין חשיבות<br />
רבה, הן כדי שתהא "כתובת" אליה יוכלו לפנות הלקוחות,<br />
עבר כתובת<br />
ולא ייאלצו להשקיע זמן ומשאבים בניסיונות לאתרו, והן<br />
לצורך המצאת מכתבים, בקשות למתן תגובות וכן כתבי-בי-<br />
דין מלשכת עורכי הדין.<br />
אי קיום חובה זו עשוי להיחשב כעבירה אתית, אחת או<br />
יותר מבין העבירות הבאות:<br />
הפרת החובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט )סעיפים<br />
54 ו-1(61( לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961(; הפרת<br />
חובות הנאמנות והמסירות ללקוח )סעיף 2 לכללי לשכת<br />
עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו-1986, וסעיפים<br />
61)1( 54, ו- 61)2( לחוק לשכת עורכי הדין(; מעשה הפוגע<br />
בכבוד מקצוע עריכת הדין )סעיפים 53 ו-1(61( לחוק לשכת<br />
עורכי הדין(; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין<br />
)סעיף 61)3( לחוק לשכת עורכי הדין(.<br />
שליחת יד בכספי לקוח<br />
נטילת כספים המגיעים ללקוח הינה אחת העבירות<br />
המשמעתיות החמורות ביותר שעורך דין יכול לבצע. עורך<br />
דין הנוהג כך, לא רק שפוגע בחובות האמון והמסירות כלפי<br />
הלקוח, ולא רק שגורם נזק ללקוח )שנתן בו את מבטחו(, אלא<br />
הוא פוגע פגיעה אנושה באמון הציבור בקהיליית עורכי הדין<br />
כולה, אמון שהוא מנשמת אפו של המקצוע ומכתים ציבור<br />
שלם של עורכי דין ישרים והגונים.<br />
בפס"ד שניתן ע"י ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי<br />
הדין במחוז חיפה )בפ 37/12( הורשעה נאשמת בעבירות<br />
של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח,<br />
התנהגות שאינה הולמת עורך דין ואי-שמירה על כבוד<br />
המקצוע, והושת עליה עונש של 60 חודשי השעייה בפועל<br />
מעיסוק במקצוע עריכת דין.<br />
הנאשמת ייצגה לקוחות בתביעה לפיצויים בגין ליקויי<br />
בנייה. ניתן פס"ד לפיו זכו המתלוננים בפיצוי בסך של 16,500<br />
₪. הנתבעת העבירה לנאשמת המחאה לסילוק החוב הפסוק.<br />
הנאשמת, לא רק שלא העבירה את הכספים ללקוחות, אלא<br />
אף הכחישה בפניהם את עובדת קבלת הכספים. גם כשנודע<br />
הדבר ללקוחות, היא לא מיהרה להעביר להם את המגיע להם,<br />
והיא עשתה כן רק כעבור מספר חודשים, בשיעורין, ולאחר<br />
הפעלת לחצים מצד הלקוחות, והגשת תלונה ללשכת עורכי<br />
הדין. כאמור, ביה"ד המשמעתי הטיל על הנאשמת עונש של<br />
60 חודשי השעייה בפועל.<br />
הפרת החובות כלפי הלקוח<br />
על עורך דין לפעול למען קידום ענייניו של לקוחו,<br />
והאינטרסים שלו, בנאמנות ובמסירות )ראו, למשל, ס' 54<br />
לחוק לשכת עורכי הדין(.<br />
במקרה אחד, הורשע עורך דין ע"י ביה"ד המשמעתי<br />
במחוזנו )בפ 59/12( בעבירות של הפרת חובות הנאמנות<br />
והמסירות כלפי לקוח והתנהגות שאינה הולמת עורך דין,<br />
לנוכח הנסיבות שלהלן:<br />
עוה"ד )הנאשם( ייצג לקוח בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף<br />
שנגרם לו. הנאשם לא התייצב לישיבת קדם משפט, ולישיבה<br />
הבאה, שהייתה קבועה להוכחות, התייצב בגפו, מבלי שדאג<br />
להתייצבות לקוחו או עדיו. לנוכח מחדלי הנאשם, חוייב<br />
התובע בתשלום הוצאות בסך ₪. 3,000 נקבעה ישיבת<br />
הוכחות נוספת, שגם עליה לא דיווח הנאשם ללקוח, לא דאג<br />
להתייצבותו ואף לא התייצב אליה בעצמו. בנסיבות, ביהמ"ש<br />
החליט על מחיקת התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות<br />
בסכום )נוסף( של ₪. 3,000<br />
הלקוח שילם לנתבעת את סכומי ההוצאות, והגיש תביעה<br />
כנגד בא-כוחו )הנאשם( לתשלום פיצויים. פסה"ד )לפי סעיף<br />
79א.( שנפסק לטובתו חייב את הנאשם בתשלום פיצוי בסך<br />
₪ 11,000 בתוספת שכ"ט. פסה"ד לא כובד ע"י הנאשם,<br />
ולקוחו )לשעבר( נאלץ לפתוח נגדו תיק הוצל"פ.<br />
ביה"ד המשמעתי הרשיע את הנאשם וגזר עליו השעייה<br />
בפועל מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך 10 חודשים,<br />
השעייה ע"ת לתקופה של שנה ולמשך 3 שנים, וכן חייב אותו<br />
בהוצאות הלשכה בסך ₪. 5,000<br />
אימות חתימה בתצהיר באופן לקוי ופגום<br />
ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה<br />
הרשיע עו"ד שאימת חתימה בתצהיר, מבלי שהמצהיר<br />
חתם בפני עוה"ד, בעבירות של אי-שמירה על כבוד מקצוע<br />
עריכת הדין, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין, והשית<br />
עליו השעייה בפועל מחברות בלשכת עורכי הדין למשך 8<br />
חודשים; השעייה ע"ת לתקופה של 12 חודשים ולמשך 3<br />
שנים; קנס בסך ₪ 3,000 ופיצויים למתלונן בסכום של 2,500<br />
₪ )תיק בפ25/12(.<br />
המדובר בבקשה לביטול הערת אזהרה במסגרתה אימת<br />
הנאשם חתימה בתצהיר של המבקש, מבלי שהנ"ל חתם<br />
בפניו. המסמך הוצג לאישורו של עוה"ד כשהוא כבר חתום<br />
ע"י המצהיר, כשבדיעבד הוברר שהחתימה זוייפה.<br />
ביה"ד הדגיש בפסק דינו את החשיבות לקיים את כל<br />
הכללים הנוגעים לאימות חתימה, וציין כי המדובר בעבירה<br />
חמורה, הפוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, על אף העובדה<br />
שבמקרה הנוכחי לא נגרם כל נזק ממשי למתלונן, ובתקופה<br />
!<br />
אתיכאן<br />
34<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
שבה לא היתה רשומה הערת אזהרה לטובתו, לא בוצעה כל<br />
עסקה נוגדת ולא נרשם כל רישום הנוגד את עסקת היסוד.<br />
הטעיית בית המשפט<br />
ביה"ד המשמעתי במחוז חיפה הרשיע עו"ד )במסגרת<br />
תיק בפ 59/11( בעבירות של איסור על הטעיית בית המשפט<br />
והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לנוכח<br />
העובדות הבאות:<br />
הנאשם הגיש בשם לקוחה שלו, חברה בע"מ, תובענה<br />
לבית משפט השלום. לבקשת הנתבעים )המתלוננים(, הורה<br />
ביהמ"ש לחברה התובעת להפקיד ערובה כספית, להבטחת<br />
הוצאות המתלוננים, למקרה שהתביעה תידחה. ב- 7/1/10<br />
ניתן פסק דין המחייב את המתלוננים בתשלום חלק מן<br />
התביעה. הוגש ערעור ע"י המתלוננים, וב- 12/5/10 ניתן<br />
במסגרתו פס"ד )במעמד הצדדים(, המבטל את פסק דינה של<br />
הערכאה הראשונה, תוך חיוב החברה )התובעת המקורית(<br />
בתשלום סך של ₪. 30,000 ב- 15/5/10 הגיש הנאשם בקשה<br />
לבימ"ש השלום, להשבת הערובה שהופקדה בשעתו. הנאשם<br />
לא חשף בבקשתו את תוצאות הערעור, ותחת זאת הפנה את<br />
ביהמ"ש אל פסה"ד שניתן על ידו )ביום 7/1/10(, ושבינתיים<br />
בוטל, כנימוק לקבלת הבקשה. לאחר שנתקבלה תגובת<br />
המתלוננים, והתברר לביהמ"ש עניין הערעור ותוצאותיו, יחד<br />
עם העובדה שהחברה התובעת לא שילמה לידי המתלוננים<br />
את הסכום שנפסק בערעור, הורה ביהמ"ש על העברת כספי<br />
הערובה לידי המתלוננים.<br />
ביה"ד המשמעתי ציין כי במסגרת תפקידו עליו לקבוע<br />
נורמות התנהגות ראויות, סקר את מידת ההוכחה הנדרשת<br />
על מנת להוכיח את עבירת ההטעייה )יסוד נפשי של ידיעה,<br />
היינו - יש להוכיח כי הנאשם היה מודע לכך שהטענה הנטענת<br />
אינה נכונה, וכי היא עלולה להוביל להטעיית הערכאה<br />
השיפוטית(, וקבע כי הטעייה יכולה להתבצע גם בדרך של<br />
מחדל, היינו, הימנעות מגילוי עובדה מהותית לביהמ"ש, או -<br />
אי-פירוט כל העובדות הרלוונטיות בפניית עוה"ד לביהמ"ש.<br />
ביה"ד הזכיר כי החובה כלפי ביהמ"ש משקפת את אמונו<br />
במעמד עורכי הדין, ואת הסתמכותו על יושרו ואמינותו של<br />
עוה"ד המופיע בפניו. ישנה חשיבות רבה לשמר את האמון<br />
הזה ולהגן עליו.<br />
חופש הביטוי אינו משום "חופש הביזוי"<br />
ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע<br />
עו"ד בעבירות של אי-שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין<br />
והתנהגות שאינה הולמת את המקצוע )תיק בפ 97/11(,<br />
לנוכח הנסיבות הבאות: עוה"ד נתבע לדין ע"י חברה פלונית<br />
לתשלום החזר כספי בגין עבודה שבוצעה עבור ביתו,<br />
ותמורתה לא שולמה, וחוייב בפס"ד בתשלום של ₪. 800<br />
בסמוך לאחר מכן, הוא שיגר מכתב למנהל החברה התובעת,<br />
בו כתב:<br />
"הצלחת להונות את בית המשפט, ולהוציא כספים מאדם<br />
שמעולם לא ראית, לא הזמין אצלך דבר ולא היה חייב לך<br />
אגורה. אתה יכול רק להתבייש. מצורף בזה שיק... על סך 800<br />
₪ לכיסוי פסק הדין. הינך נדרש להעביר אלינו חשבונית מס<br />
כחוק. אנו תקוה, כי בעזרת השם, תשתמש בכספים אלה, אך<br />
ורק לצורך טיפולים אונקולוגיים במחלת סרטן הלבלב ו\או<br />
הכבד שלה אתה ראוי ולתרופות, שבעזרת השם לא תואלנה.<br />
אינך ראוי להשתמש בכסף שקיבלת במרמה לכל מטרה<br />
אחרת. אלוהים שבשמיים הרואה הכל, ישלם לך כגמולך".<br />
ביה"ד הגיע למסקנה כי ההתבטאות הייתה במסגרת<br />
"הגרעין הקשה" של מקצוע עריכת הדין )ונימק כדבעי את<br />
קביעתו(, אם כי הוסיף, שאפילו לא זה היה המצב, גם אז היה<br />
מקום להרשיע את הנאשם, וזאת תוך עריכת איזון ראוי בין<br />
חופש הביטוי לבין עיקרון השמירה על כבוד מקצוע עריכת<br />
הדין, איזון שמוביל למסקנה שההתבטאויות במקרה זה הינן<br />
קשות, אינן ראויות ועולות כדי עבירה אתית, אפילו נכתבו ע"י<br />
הנאשם עת פעל כאדם פרטי, וללא זיקה לעיסוק בעריכת דין.<br />
הושת על עוה"ד עונש השעייה ע"ת מעיסוק במקצוע<br />
למשך 6 חודשים, ולתקופה של 3 שנים.<br />
* פרקליט ועדת האתיקה<br />
השופט דניס מ' סוויני<br />
ממחוז הווארד במרילנד<br />
פרסם ספר שנושאו קווים<br />
מנחים להתנהגות עורכי<br />
דין בבתי המשפט.<br />
לדבריו, רוב הכללים, כגון<br />
אלה אליהם התייחס, "הם<br />
פשוט מה שאמא שלנו<br />
היתה מגדירה כהתנהגות<br />
נאותה לגבר או לאשה<br />
מנומסים ומחונכים. היות<br />
שחובות חשובות מונעות<br />
מאמא שלי )ואמא שלכם(<br />
להיות נוכחת בכל בית<br />
משפט במדינה, אני מביא<br />
לכם את הכללים הללו".<br />
מתוך ספרו של דן אריאלי "לא<br />
רציונלי ולא במקרה, הכוחות<br />
הסמויים שמעצבים את ההחלטות<br />
שלנו" בהוצאת "מטר הוצאה לאור<br />
בע"מ" ובאדיבות המחבר.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 35 2013
עו"ד אריה<br />
אבריאל<br />
הניסיון מדבר<br />
עשרת הדיברות לעורכי דין<br />
ע<br />
ריכת דין יכולה להיות מקצוע מרתק, אך<br />
גם מאכזב ומסוכן, והדבר תלוי בגורמים<br />
רבים. התנהלותנו היומיומית - מציאת<br />
פתרונות לבעיות משפטיות והעלאת<br />
רעיונות חדשניים - מחדדת את המחשבה.<br />
כמי שבמהלך עבודתו כעורך דין עסק כמעט<br />
בכל תחומי המקצוע, ובין השאר גם בליטיגציה בבתימ"ש וגם<br />
בצדדים המסחריים של המקצוע כגון, מו"מ ועריכת חוזים<br />
שונים, אני יכול להעיד שתחום המשפט הוא עולם ומלואו<br />
לטקטיקה של ניהול מו"מ, ניסוח חוזים, וכמובן בליטיגציה<br />
ובחקירת עדים.<br />
עם זאת, מנת חלקנו כוללת גם מפחי נפש, הקשורים<br />
לאופן התנהלות עורכי דין שעימם אנו באים במגע, בין<br />
במישור האישי ובין במהלך הליטיגציה בביהמ"ש, וכן בכל<br />
הקשור ליחסים שבין שופטים לעורכי דין ובין עורכי דין<br />
ללקוחותיהם.<br />
התנהלות ראויה<br />
בתפקידי בעבר הלא רחוק, כיו"ר ועדת האתיקה במחוז<br />
חיפה והצפון של לשכת עוה"ד, עסקתי רבות ב"התחלקויות"<br />
שהיו לעורכי דין בתחומי עבודתם המגוונים, החל בתחום<br />
היחסים הבינאישיים שבין עורכי הדין בינם לבין עצמם, בינם<br />
לבין לקוחותיהם וגם בינם לבין ביהמ"ש. מעט עורכי דין<br />
סיימו את הקריירה שלהם מבלי שהוגשה נגדם תלונה לועדת<br />
האתיקה וחלקם אף הועמד לדין משמעתי.<br />
מניסיוני, להלן עשרת הכללים לכל עו"ד על מנת שמקצוע<br />
עריכת הדין יהיה מעניין, מרתק ומספק לעוסקים בו:<br />
היה 1 מתון ומנומס בהתנהלותך, הן כלפי חבריך למקצוע,<br />
הן כלפי ביהמ"ש והן כלפי לקוחותיך.<br />
היה 2 מסודר מאוד בטיפולך בעניינו של לקוחך, ואל תזניח<br />
את הטיפול בעניינו. דע לך ש- 90% מהצלחתך בייצוג<br />
לקוחך מובטחים אם תהיה מסודר ותכיר כל עובדה<br />
ועובדה בתיק, וה- 10% הנותרים הם ידיעתך את החוק<br />
והפסיקה, אותם ניתן להשיג תמיד ע"י קריאה בספרות<br />
המשפטית, או בהרמת טלפון לחבר למקצוע שיסייע לך<br />
בנדון.<br />
נהג 3 ביושר ובהגינות מול חברך למקצוע כי "הר עם הר לא<br />
נפגש, אבל אדם עם אדם נפגש" ואם לא תעשה כן, יהיה<br />
זה אותו חבר שתפגוש אי שם בעיקולי הדרך.<br />
תן 4 לשופט את הכבוד המגיע לו גם אם אינך מסכים<br />
לדעתו. עמוד בתקיפות על עמדתך אם אתה סבור<br />
שהשופט אינו צודק, אבל עשה זאת תמיד מבלי לפגוע<br />
בכבודו.<br />
אם 5 אתה סבור שהשופט אינו מתייחס אליך בכבוד<br />
ואף משפיל אותך, אל תרתע מלהביע מורת רוחך מכך,<br />
אבל עשה כן בצורה מכובדת ודרוש שדבריך יירשמו<br />
בפרוטוקול ביהמ"ש.<br />
באותם 6 מקרים שנראה לך שהשופט נוהג באופן בלתי<br />
ראוי לחלוטין ובמשוא פנים, שעשוי לפגוע בסופו של<br />
דבר באינטרסים של לקוחך במשפט, אל תהסס מלבקש<br />
מהשופט לפסול את עצמו, שוב בצורה מכובדת ועניינית.<br />
אל 7 תעז לשלוח ידך בכספי לקוחך המגיעים לידיך, ואל<br />
תיתן ידך לפעולות בלתי חוקיות שלקוחך ינסה לגרור<br />
אותך אליהן, תוך שהוא מבטיח לך ליהנות יחד עימו<br />
מפעילות לא חוקית זו.<br />
דבר 8 תמיד אמת עם לקוחך ואל תציג לו תמונה לא נכונה<br />
על ההליכים בביהמ"ש ועל סיכויו בתביעה ו/או בכל<br />
נושא משפטי אחר שאתה מטפל בו עבורו. היה סבלני<br />
ודבר אליו בכבוד הראוי, ובד בבד שמור בתקיפות על<br />
כבודך ואל תיתן לו לפגוע בו.<br />
כבד 9 את עוה"ד המופיע מולך בביהמ"ש כל עוד הוא מכבד<br />
אותך, שכן, כשקיים כבוד הדדי בין עורכי הדין יקודם גם<br />
פתרון הסכסוך בדרכי נועם ובפשרה.<br />
אל 10 תשכח שכעו"ד אתה נמצא "בשדה קרב" בו עליך<br />
להיזהר ולהישמר מכמה גורמים:<br />
מעוה"ד של הצד שכנגד;<br />
מהלקוח של הצד שכנגד;<br />
מהשופט;<br />
מהלקוח שלך.<br />
לאור זאת, נהג בזהירות מרובה בהתנהלותך, ושמור על כל<br />
הכללים שציינתי לעיל ובעיקר "היה בן אדם". כך יש סיכוי<br />
סביר שתגיע לפנסיה בכבוד ובשלום ולא תצא מהמקצוע<br />
"בשן ועין"!<br />
36<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
עמודים, עננים וקצת<br />
מחאה חברתית<br />
כ<br />
טקסט שנכתב לפני הבחירות<br />
ולם כבר כתבו על המלחמה, על כיפת<br />
ברזל ועל פרס נובל לעמיר פרץ. כולם<br />
כבר כתבו על המקלטים וחדרי המדרגות,<br />
שהפכו להיות המקום הכי בטוח בישראל.<br />
פעם, לפני לא הרבה שנים, חדר<br />
מדרגות נחשב למקום הכי מסוכן,<br />
אז הנה עוד סיפור הצלחה של המלחמה הזו.<br />
כולם כבר ראיינו את כולם, שרו עם כולם, שיבחו את כולם<br />
והודיעו לנו בשידור ישיר שכל ישראל חברים, עם ישראל חי<br />
ולא נפסיק לשיר. בערוץ 2 כבר מכינים ריאליטי "לעוף על<br />
הכיפה": שלושה מתמודדים קשורים למתקן השיגור של כיפת<br />
ברזל ומי שתשובתו אינה נכונה עף עם הטיל עד ליירוט הבא.<br />
כולם כבר מכירים את ה"שטיקים" של רוני דניאל, הטריקים<br />
של אהוד יערי והגוונים החדשים של יונית לוי, שבכל פעם<br />
שמודיעים על פצצה, היא מופיעה על המסך.<br />
כולם כבר יודעים איך תיגמר המלחמה ומתי תהיה<br />
הפסקת אש, לכולם יש גם תובנות על המנצחים והמפסידים.<br />
כולם מעודדים את כולם לתמוך באנשי הדרום, לארח ילדים<br />
מבאר שבע ולקנות קצת עגבניות בשדרות, כדי לעודד את<br />
העסקים שם. כולם כבר יודעים כיצד ישפיע העמוד או הענן<br />
על הבחירות הקרובות ומי יקבל עוד שני מנדטים, או פחות.<br />
כולם מצטלמים על רקע הטנקים כי זה פריים שתמיד אפשר<br />
להתקדם איתו, ולכולם יש מקורות מהימנים, ממש ממש<br />
מתוך "הבור".<br />
יש רק בעיה אחת: ביום שאחרי הפסקת האש, כולם<br />
יישכחו את כולם, בעיקר את אלו שתקועים באופקים בלי<br />
עבודה, בקרית מלאכי בלי תקציבים לחינוך, בנתיבות בלי<br />
תשתיות תרבותיות, בשדרות בלי עסקים ותחבורה למרכז.<br />
כולם חושבים שבעזרת עמודים ועננים אפשר לפתור את<br />
הכאוס החברתי שיש לנו כאן, אבל אם זה המצב, אז או<br />
שכולם טועים או שכולם באמת דפקו את הראש בעמוד<br />
ומהזעזוע הם בעננים.<br />
עו"ד שימי קדוש<br />
והזמן איננו אּוּכָ ל<br />
)רקוויאם - לחבר צבי גרובר ז"ל(<br />
תהיות פילוסופיות הטרידו את צבי מאז הסתלקה<br />
עדינה, על חיים ועל חיים שאחרי.<br />
לא הייתה לו תשובה והתהייה הפכה לְ חִ יּבּוטֵ י נֶ פֶ ש<br />
וְהַ נֶ טֶ ל הלך וגבר,<br />
בעצם - מין תְ עּוקַ ת מַ חֲ נָ ק, כאילו נידף החמצן מן<br />
היקּום, הכל מתערפל וְנֶ חשָ ְך, מין תחושה של סוף.<br />
מאז נפרדה, הוא מתחבט בין ּכְ פִ ירָ ה לְ אֶ מּונָ ה,<br />
היכן טעה, ואולי לא... ועד מתי ישב על<br />
ספסל דרכים, בוהה בעוברים ושבים, ללא<br />
גלימה, ללא זקיפות קומה, בעצם - ללא חיים...<br />
וכך זה נמשך... ונמשך... ונמשך... מעין<br />
משחק שתכליתו לְ כַ לֹות את הזמן -<br />
והזמן איננו אּוּכָ ל -<br />
עכשיו נסגר המעגל, הוא מטפס ועולה במעלות<br />
קדושים שם ממתינים לו מלאכים ושרפים, כדי<br />
לחרוט את שמו בקולמוס של זהב על קלף הנצח,<br />
ליד שמה של עדינה -<br />
עתה באה מנוחה לנפשו, שוב הם ביחד, הפעם<br />
לתמיד.<br />
עו"ד צבי גרובר ז"ל 1900-1990<br />
שלמה אבני ”43/ 7 בנובמבר 2012<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 37 2013
עו"ד שימי קדוש<br />
וזו האידיאולוגיה...<br />
שינוי חברתי במשפט<br />
ב<br />
עולם בו משפט, תקשורת ופוליטיקה<br />
מתערבבים, ישנם לכאורה בפני האזרח<br />
שלושה אפיקים להשפיע ולשנות את פני<br />
החברה: המסלול הפוליטי שהנגזרת הבסיסית<br />
שלו הינה הזכות לבחור ולהיבחר, שבמימושה,<br />
יכול האזרח להביא לבית הנבחרים סדר<br />
יום אידיאולוגי התואם את תפיסת עולמו. תכלית האפיק<br />
השני - המסלול התקשורתי ציבורי, להציף את העוולות<br />
החברתיות בתקשורת הכתובה והמשודרת, בפובליציסטיקה<br />
ובניהול שיח ציבורי ברשתות חברתיות, או לחילופין בפעולה<br />
במישור הפגנות ופעולות מחאה המוניות, כך שישפיעו על<br />
דעת הקהל וכפועל יוצא על מקבלי ההחלטות. במסלול<br />
המשפטי, האפיק השלישי, האזרח מנסה לשנות או להעצים<br />
את תבניתו האידיאולוגית על ידי עימות של עוולה או בעיה<br />
אל מול הוראות החוק הרלוונטי האמור לכאורה למנוע עוולה<br />
זו, ולקבל מענה ממערכת המשפט.<br />
זה שיורד<br />
בשנים האחרונות חלה נסיגה משמעותית בכוח האפיק<br />
הפוליטי לשנות את פני החברה. סממן מובהק לכך הינו<br />
הירידה המשמעותית באחוזי ההצבעה - בין אם מתוך ייאוש<br />
ובין אם מתוך חוסר אמון במערכת הפוליטית ובנבחרי<br />
הציבור. חוסר התקווה לישועה פה מגביר את התחושה<br />
הרווחת כי "מה שהיה - הוא<br />
שיהיה" במובן שגם אנשים<br />
חדשים המגיעים לפוליטיקה<br />
שוכחים מהר מהיכן באו, מי<br />
שמם שם ולשם מה נבחרו.<br />
בנוסף, יותר נבחרי ציבור,<br />
הופכים למריונטות ביד<br />
מנהיגיהם תוך ביטול דעתם<br />
האישית.<br />
גם האפיק התקשורתי,<br />
שהיה אפקטיבי מאד<br />
בשנות השבעים והשמונים,<br />
איבד את מרבית כוחו.<br />
אם אז ראשי ממשלה כגון<br />
יצחק רבין ז"ל ומנחם<br />
בגין ז"ל איבדו את כס<br />
ראשות הממשלה בעקבות<br />
עבודה תקשורתית )חשבון<br />
הדולרים( או מחאה<br />
ציבורית )דו"ח ועדת כהן<br />
- סברה ושתילה(, אזי<br />
בשנים האחרונות אנו<br />
עדים להשתלטות פוליטית<br />
על ערוצי התקשורת, המייצרים תקשורת מטעם המחנה<br />
הפוליטי שהשתלט. "ישראל היום" לדוגמא, שקם במוצהר<br />
על מנת לבטא עמדות התומכות בשלטון אליו מקורבים<br />
מאוד בעלי העיתון. כך גם במסגרת המעורבות בגורל עיתון<br />
"מעריב" וערוץ 10. התקשורת, שפעם כונתה 'כלב השמירה<br />
של הדמוקרטיה' הופכת לפודל - פחות נושך, פחות מזיק ו...<br />
הרבה פחות אפקטיבי. ראוי לציין כי למרות האמור, הייתה<br />
הבלחה וניסיון אמיתי להשפיע באמצעות האפיק הציבורי<br />
תקשורתי. קיץ 2011, זוכרים את מחאת האוהלים אך גם<br />
זו גוועה ומנהיגיה הצעירים פנו לאפיק הפוליטי והעולם חזר<br />
לנהוג כמנהגו.<br />
המבצר היחיד<br />
למעשה, בשני העשורים האחרונים האפיק היחידי כמעט<br />
לשינוי סדר חברתי הינו האפיק המשפטי. די אם נזכיר את<br />
פסה"ד אליס מילר )בג"צ4541/94( שהנחיל אמות מידה של<br />
שיוויון בין המינים בצה"ל, דרך פס"ד קעדאן )בג"צ 6698/95(<br />
שהיווה גושפנקא לזכות לשוויון מיעוטים בישראל, פס"ד<br />
הפרטת בתי הסוהר )בג"צ 2605/05( שהכניס סייגים ברורים<br />
ובלמים אמיתיים לתהליכי ההפרטה המואצים וכלה בפס"ד<br />
מהעת האחרונה בו פסק באופן תקדימי ביה"ד הארצי לעבודה<br />
בעניין פלאפון )עס"ק 50409-11-12( כי הזכות לחופש<br />
ההתארגנות הינה זכות מוחלטת ובלתי ניתנת למיקוח בין<br />
המעסיק לעובדיו.<br />
האפיק המשפטי, ככל שהוא אפקטיבי, סובל מלא מעט<br />
חסרונות שהבולט בהם הינו קונקרטיות: קשה לעתור על<br />
נושא סל אידיאולוגי אלא רק על מקרה קצה ספציפי ועל כן,<br />
השינוי שנוצר בעקבות פסיקה כזו או אחרת איטי ומדוד.<br />
חסרון נוסף הינו הנגישות: ביהמ"ש הגבוה לצדק, כך בתי<br />
המשפט לעניינים מנהליים, נזהרים מלהתערב יתר על המידה<br />
בכדי לא למתוח את החבל אל מול נבחרי הציבור, המאיימים<br />
חדשות לבקרים לקצץ בסמכויות מערכת המשפט.<br />
האגרות אינן זולות והסטטיסטיקה מראה על דחיה<br />
ומחיקה סיטונאית של רוב העתירות, אולי מהשלכות רוחב<br />
ואולי מחשש לדעת קהל שהפכה בחלקים בציבור לעויינת<br />
מאד כלפי ביהמ"ש העליון בפרט ומערכת המשפט בכלל.<br />
מינוי כבוד הנשיא הנוכחי, השופט אשר גרוניס היווה מפנה<br />
בהרכב וברוח ביהמ"ש העליון תחת הנהגת שני הנשיאים<br />
הקודמים.<br />
מכך נובטת דעתי כי שינוי חברתי במדינת ישראל יתאפשר<br />
רק בעזרת המשפט. וכמשפטנים, ככל שנפנים עמדה זו, נוכל<br />
לסייע בשינוי החברתי, איש על פי עמדתו. השינוי אינו<br />
מתחיל ונגמר בשלטון המרכזי. מרבית העוולות החברתיות<br />
של הממסד כלפי האזרח הינן במערכת השלטון המקומי:<br />
ראשי רשויות, עיריות, ועדות התכנון והבניה ותאגידים<br />
סטטוטוריים.<br />
טוב נעשה אם נניף את דגל השינוי וכפי שחלקנו מפנים<br />
חלק מזמנם לתרומה לקהילה באמצעות פרויקט "שכר<br />
מצווה" נפעל במסגרת פרטית ובסיוע לעמותות השונות<br />
להניע שינויים חברתיים באמצעות הכלים המשפטיים<br />
העומדים לנו.<br />
38<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
וזו האידיאולוגיה...<br />
הגישור ככלי לשינוי חברתי<br />
ל<br />
פני שנים, כשבחרתי בקריירה כמגשרת,<br />
ניסו רבים לשכנעני לשקול מחדש את צעדיי<br />
הפזיזים והתמוהים שהרי לדעתם בחברה<br />
לעומתית, תאבת מלחמות, ריב ומדון כשלנו,<br />
גישור לא יתפוס. הסבירו לי שגישור מתאים<br />
לחברות מתונות, מתורבתות ורגועות. ואם<br />
לא די בבעייתיות מבית, הרי שהדוגמאות והקולות מסביב,<br />
בליבו של המזרח התיכון המהביל והגועש, אינם תורמים<br />
לסיכויי ההליך להיקלט בארץ.<br />
הידברות<br />
אכן, אנו חברה גועשת ודי לעלעל בעיתון, כדי להבין<br />
שהאתגר, להכניס תרבות של שיח וגישור ללבה הרותחת,<br />
עצום. אבל, בל נשכח: החברה הישראלית עמדה בפני אתגרים<br />
עצומים, חלקם קיומיים, ב-64 שנות<br />
קיום המדינה, וחרף עוצמתם, משכם<br />
והיקפם, צברה אינספור סיבות<br />
לגאווה, מעבר לקיטורים ולביקורת<br />
העצמית. הפריחו שממה, השיגו<br />
הישגים פורצי דרך בתחומים שונים,<br />
בנו והקימו פרויקטים מאתגרים.<br />
הרצל אמר 'אם תרצו אין זו אגדה'<br />
ודורות אחריו הגשימו ומגשימים<br />
את החזון. היעדים רבים, ועלינו<br />
להמשיך ולשכלל את עצמנו כחברה,<br />
גם במקומות בהם יש מקום לשיפור.<br />
שיפור תרבות השיח ואופן יישוב<br />
המחלוקות הוא יעד חשוב ורב<br />
השלכות על תחומים רבים בחיינו.<br />
מובילי מחאת האוהלים מקיץ<br />
2011 ניסו לעבוד על תרבות השיח. מי<br />
לא זוכר את הידיים המונפות באוויר,<br />
לא כאות להתלהמות אלא כדי<br />
לוודא הקשבה ולמנוע שיח חרשים<br />
קולני, הנהוג בד"כ במקומותינו.<br />
האוהלים פורקו, המחאה חלפה<br />
והצורך, כמו גם הרצון לשינוי<br />
חברתי ושינוי בשיח, נותר. מגיע לנו קצת יותר רוגע ושלווה.<br />
הגישור הינו שחקן מרכזי בשיח ובדרך להשגת שינויים שכאלה.<br />
הוא פועל כמעין זרז שקט, המייצר שגרירים רבים הנאמנים<br />
לרעיון ולדרך. שגרירים הנחשפים לתהליך, המבינים שאפשר<br />
לנהל קשיים/תקלות/בעיות/אי הסכמות באמצעות דיאלוג,<br />
שאפשר להיעזר בצדדים שלישיים כדי לוודא ניהולו של<br />
מו"מ יעיל, אבל, עם זאת, לא לשחרר לחלוטין את האחריות<br />
האישית של כל אחד מהמעורבים. זו אף פעם אינה בעייתו<br />
של הצד השלישי, המגשר, זו תמיד בעיה שרובצת לפתחם של<br />
הצדדים והם, אם ירצו, יצליחו להתגבר על המכשול ולפתור<br />
את הבעיה תוך כדי תהליך הגישור.<br />
יותר מעשור לפני מחאת האוהלים ולפני שפצחנו בשיח על<br />
הצורך בצדק ושינוי חברתי, כתב פרופ' אהרן ברק, כי "גישור<br />
אינו רק מקצוע. זו פילוסופיית חיים. ביסודו מונחת הגישה,<br />
לפיה בבסיס חיינו - האישיים, הלאומיים, הבינלאומיים<br />
- מונחת ההסכמה. היא מהבסיס המשותף המאפשר חיים<br />
משותפים... תפישה זו של הגישור מעמידה אותו ביסוד<br />
הסדר החברתי. סדר זה מניח, מטבע הקיום האנושי, קיומם<br />
של סכסוכים. תפישה זו מניחה, כחלק מטבע הקיום האנושי,<br />
פתרון הסכמי לסכסוכים. אכן, גישור אינו רק טכניקה. זו<br />
תרבות של חיים משותפים. זו תופעה חברתית המשפיעה על<br />
התרבות הבינ-אישית. תחת הכרעות כוחניות - בין כוח פרטי<br />
ובין כוח מאורגן של המדינה - באות הכרעות הסכמיות. אכן,<br />
עדיף לחיות בחברה, אשר בה ההסכמה החברתית היא לא<br />
רק הבסיס לקיומה, אלא גם הבסיס להמשך קיומה ולפתרון<br />
בעיותיה. עדיף לחיות בחברה, אשר תרבותה החברתית<br />
מבוססת על נכונותה להבין את הצד האחר. עדיף לחיות<br />
בחברה שבה החברתיות גוברת על<br />
הלעומתיות. לכל אלה תורם הגישור<br />
תרומה משמעותית.* "<br />
רטרוספקטיבה<br />
בשנים שחלפו מאז הוצע לי<br />
לשקול מחדש את צעדי ולחזור<br />
לעבודה "נורמאלית", השתנתה גם<br />
המוסיקה של היועצים. הגישור הפך<br />
לכלי מוכר שהשימוש בו שכיח,<br />
המאפשר לבוחרים בו מסלול נכון<br />
יותר, קל יותר ובריא יותר ליישוב<br />
מחלוקות. ככל שיותר ייחשפו<br />
ליכולת לנהל שיח לא רק דרך ניירות,<br />
איומים וסנקציות, אלא סביב שולחן<br />
ואף להגיע בעזרתו לפיתרון, כך<br />
תחלחל חשיבות השיח הגישורי<br />
למרבית תחומי חיינו. בגנים, בבתי<br />
הספר ובאוניברסיטאות מחנכים<br />
את הדור הצעיר שאפשר גם אחרת.<br />
סכסוכי ענק בתחום העסקי ובמגזר<br />
הציבורי מנותבים לשולחן הגישור,<br />
הן ישירות ע"י הצדדים והן ע"י<br />
בתיהמ"ש. לא כל מחלוקת, ויכוח או ריב הם סוגיה משפטית<br />
מורכבת, הדורשת ביקור בכל הערכאות האפשריות. לא כל<br />
תקלה מחייבת הכרעה של צד שלישי. אפשר לנהל מו"מ,<br />
אפשר להיעזר בצד שלישי )מגשר(, כדי לייעל את המו"מ<br />
כשמתקשים לעשות זאת ישירות, אפשר לקחת אחריות.<br />
רצוי לכל אחד ואחד מאיתנו לקבל החלטות, גם אם הן<br />
לעיתים כואבות, בתהליך מוגן ואחראי, בדיון סביב שולחן<br />
מול הצד/הצדדים האחרים וזאת מבלי לנהל מלחמה עקובה<br />
מדם. כן, אפשר גם אחרת.<br />
וכמו שאמר הרצל: "אם תרצו אין זו אגדה".<br />
*אהרן ברק "על הגישור", שערי משפט ג, 9<br />
עו"ד אורית<br />
אסנין<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 39 2013
ויתאנו להם<br />
עו"ד יעל<br />
פנקס*<br />
ועדת הכלכלה<br />
של הכנסת<br />
דנה בזכויות<br />
כספיות וחוזיות<br />
של אלפים<br />
ומקבלת את<br />
החומר הרלוונטי<br />
לדיון ולהחלטה,<br />
בישיבה אליה<br />
מוזמנים 51<br />
אנשים רק<br />
במעמד הישיבה<br />
שאמורה לדון<br />
ולהכריע בהצעות<br />
שונות<br />
על פשעים, חטאים ועבירות קלות - קלאב<br />
הוטל, בעלי היחידות, המחוקק וכותרות<br />
בעיתוןפ כדוגמא<br />
רוטוקולים מס' 959 מיום 14.10.2012<br />
ו-961 מיום 15.10.2012, של ישיבת ועדת<br />
הכלכלה של הכנסת משקפים דיון בהצעת<br />
חוק הגנת הצרכן )תיקון מס' 36( )ביטול<br />
עסקה לתקופה קצובה(, התשע"ב-2012.<br />
ההצעה הוגשה בבסיסה ע"י חברי הכנסת<br />
איתן כבל, אורית זוארץ, מירי רגב, רוני בר-און, אנסטסיה<br />
מיכאלי, ניצן הורוביץ, יואל חסון, אופיר אקוניס )פ/2465(.<br />
בקשה לדיון מחדש הוגשה ע"י חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ.<br />
וכך מתקבלות החלטות<br />
קריאת הפרוטוקולים בני עשרות העמודים היא "חוויה"<br />
כשלעצמה. לישיבת ה-14.10 הגיעו 51 מוזמנים ברם רק<br />
ארבעה חברי ועדה, והם דנו בחומר שהומצא להם ע"י<br />
היועמ"ש במהלך הישיבה מכיוון ש- "כידוע, הישיבה<br />
התקיימה אחרי יום כיפור ויום לפני היציאה לחופשת<br />
סוכות. לא עבדנו בתקופה הזאת, אני מתנצלת על-כך. ..ביום<br />
חמישי, כשחזרתי לעבודה היו לי ישיבות ואחר-הצהריים<br />
ישבנו להכין נוסח, כולל היום בבוקר. מה שהכנו יחולק לכם<br />
עכשיו וזאת טיוטה של טיוטה. זה כדי להביא לידי ביטוי את<br />
הדברים שעליהם דובר באותה ישיבה. לא הפצנו אותה כי זה<br />
הועבר לוועדה לפני רבע שעה בערך, כשסיימתי את העבודה.<br />
לכן אמרתי שזאת טיוטה של טיוטה. לא מהוקצעת, לא<br />
ברמה של נוסח שאפשר להניח אותו. ניסינו להביא בו לידי<br />
ביטוי את העקרונות עליהם דובר בוועדה".<br />
נראה/נקרא רציני ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בזכויות<br />
כספיות וחוזיות של אלפים ומקבלת את החומר הרלוונטי<br />
לדיון ולהחלטה, בישיבה אליה מוזמנים 51 אנשים רק במעמד<br />
הישיבה שאמורה לדון ולהכריע בהצעות שונות. כך מנהלים<br />
דיון רציני ומעמיק הזהו ההסבר לתוצאה הסופית חסרת<br />
ההיגיון והמעדיפה בבירור את אינטרס בעל הממון )קלאב<br />
הוטל( על אסיר יחידת הדיור המשועבד כל חייו לבעל הממון<br />
לדברי לירון מאוטנר לוגסי ממשרד המשפטים, דיונים בנושא<br />
מתנהלים מ-2001, כשחלק בלתי מבוטל של בעלי הזכויות<br />
ביחידות כיום, הם מבוגרים בני 80 70, ואף 90.<br />
ה"בשורה"<br />
בסיום הדיון מה- 15.10.2012 החליטה הוועדה לדון<br />
מחדש בהצעת החוק ורקחה תיקון, שבסופו של הליך אושר<br />
ע"י הכנסת. הכותרת ב"דה מרקר" בישרה ב-14.10.2012 כי<br />
40 אלף בעלי יחידות הדיור ב"קלאב הוטל" ישוחררו מהחוזים<br />
בהם נלכדו ל-99 שנה. כותרת מבטיחה ומשמחת לכל מי<br />
שמכיר את יחידות דיור, שהיו הבטחה גדולה והסתיימו במפח<br />
נפש גדול. מהידיעה עלה כי ועדת הכלכלה אישרה לקריאה<br />
שנייה ושלישית את ההצעה לשחרור בעלי הזכויות ביחידות<br />
הנופש מהתחייבותם כלפי קלאב הוטל, כחלק מהצעת חוק<br />
לתיקון חוק הגנת הצרכן, המתייחס לאיסור התניית עסקה<br />
לתקופה קצובה, שביוזמת ח"כ יואל חסון וח"כ אופיר<br />
אקוניס, שאליה הוסף כמעט בדקה התשעים נושא יחידות<br />
הנופש. אכן, כותרת משמחת שעולה ממנה, לכאורה, כי יש<br />
פיתרון הולם והוגן לעשרות ומאות ואולי אלפי מתקשרים עם<br />
"קלאב הוטל".<br />
הרקע: מתקשרי "קלאב הוטל", תמי הלב שרכשו יחידת<br />
נופש לפני שנים רבות ומשלמים סכומים נכבדים להחזקה<br />
או דמי שימוש מדי שנה, אינם יכולים למוכרן, כי אין קונים<br />
ליחידת נופש כה יקרה ואינם יכולים לנצל את הנופש<br />
שהובטח להם, כי חופשה בקלאב הוטל יקרה משמעותית<br />
לעומת נופש רגיל. כך מצאו עצמם רבים לכודים בצבת<br />
התקשרות המטילה עליהם חובה לשאת בתשלום של כמה<br />
אלפי ₪ לשנה, בין אם עשו ביחידה שימוש ובין אם לאו.<br />
בקשות/ תחינות לשחרר את המתקשרים מעול ההתקשרות<br />
תוך ויתור אפילו על החזר ההשקעה הראשונית )שלא<br />
היתה מבוטלת(, נדחו באחת על ידי "קלאב הוטל" תוך<br />
דרישה שהחובות ייפרעו על אתר והחיובים יכוסו מדי<br />
שנה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית. היו אף מתקשרים<br />
שפנו לבתי המשפט בעניין ואף הוגשה תביעה ייצוגית.<br />
ההתקשרות דרקונית ומקפחת, לתקופה בלתי מוגבלת<br />
וללא יכולת להשתחרר. ההסכם מודפס באותיות קטנות<br />
וצפופות על מספר עמודים בשפה מאד מקצועית<br />
וגבוהה. ספק רב אם החותמים הבינו את המשמעויות<br />
העולות מן המסמך עליו חתמו וסביר להניח שאף<br />
אחד לא ירד עימם לרזולוציה של הבנת הסעיפים.<br />
שוועתם של "שבויי" "קלאב הוטל" הגיעה לכנסת, התנהלו<br />
דיונים בעניין אליהם הגיעו בעלי עניין, נציגי "קלאב הוטל"<br />
ועורכי דינם וכן גם נציגי ארגונים חברתיים וחלק מן<br />
המתקשרים. בסופו של יום, נרקח תיקון לחוק, שלפחות<br />
40<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
להערכתי הוא פתרון גרוע ביותר המיטיב למעשה עם קלאב<br />
הוטל ואינו הוגן והולם לרוב המתקשרים.<br />
על מנת שניתן יהיה להשתחרר מחוזה השעבוד, צריך<br />
המבקש להיכנס לסד קשוח של תנאים, שאני יכולה לשער<br />
ברמת סבירות גבוהה שמרבית המתקשרים אינם יכולים<br />
להיכנס אליו, לעבור ועדה )!( שתבחן את התאמתם לתנאים<br />
ואם לאו, עליהם לשלם סכומי כסף ניכרים נוספים ש"יקנו"<br />
להם את הזכות לוותר על ההשקעה היסודית ולהשתחרר<br />
מעולה של ההתקשרות רק בעוד כשנתיים. לא נמצא פתרון<br />
לחובות העבר, וכמובן שאין המתקשרים זכאים לקבל כל<br />
פיצוי או השבה של סכומי הכסף ששילמו עבור רכישת<br />
היחידה.<br />
עיקרי ההצעה - על קצה המזלג<br />
מתקשרים הנמצאים במצוקה כלכלית או במצב בריאותי<br />
קשה, שאינו מאפשר להם לנצל את יחידת הנופש, יוכלו<br />
להשתחרר מהסכם ההתקשרות מבלי שידרשו לשלם את<br />
דמי האחזקה ואת דמי הביטול, אולם - על בעלי היחידות<br />
לפנות, באמצעות משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון<br />
ושות', ולבקש דיון בבקשתם לביטול ההסכם. ההגדרה לבעלי<br />
יחידות נופש שנמצאים במצוקה, כוללת את מקבלי גמלת<br />
סיעוד מב"ל, מי שהוכר כנכה )65% ויותר(, יורשי היחידה,<br />
מי שמצוי במצב כלכלי קשה ומי שמלאו לו 67 ויותר ומפאת<br />
גילו לא יכול לנצל את זכותו לנפוש.בסמכות הוועדה להגביל<br />
את מספר הביטולים עד ל- 800 ל"קלאב הוטל" בטבריה<br />
ועד ל-400 ל"קלאב הוטל" ו"קלאב אין" באילת. עפ"י המוצע,<br />
אין למבקש להשתחרר זכות לערער על החלטת הוועדה והיא<br />
סופית )בנסיבות אלו מדוע שמישהו בוועדה בכלל יטרח<br />
להתעמק או לבדוק את הבקשה(. ההסכם שהמתווה שלו<br />
)במתכונת שונה מעט מהמתואר לעיל( אושר ע"י ועדת<br />
הכלכלה של הכנסת, טרם אושר ע"י המליאה וכנראה אומץ<br />
בחלקו ע"י "קלאב הוטל".<br />
אותם שאינם קשישים או חולים או יורשים וכד' ישלמו<br />
כ-5,000 ש"ח קנס כדי להשתחרר מהעסקה: דמי האחזקה<br />
ל-2013 הועמדו ע"ס כ-2,900 ₪ לשנה ב"קלאב הוטל" אילת<br />
וכ-2,200 ₪ בטבריה בתוספת דמי ביטול )קנס( של ₪. 2,500<br />
ההסדר משאיר את היחידה בידי "קלאב הוטל " ללא כל פיצוי<br />
לבעל היחידה ותמורת הפיצוי שקלאב הוטל תקבל, היא תהא<br />
זכאית להשכיר את היחידה או למוכרה כעולה על דעתה.<br />
כאמור, נושא חובות העבר לא הוכרע ו"קלאב הוטל"<br />
זכאית לתובעם.<br />
האפוטרופוס הכללי והתגובות<br />
הצעת ייעול - יטרחו נא עובדי משרד האפוטרופוס<br />
הכללי במשרד המשפטים של מדינת ישראל, ויגיבו בתוך<br />
14 יום )כנדרש בחוק מכל רשות מינהלית(, ולא בתוך זמן<br />
כמעט בלתי מוגבל, לכל הבקשות שתגובתם נדרשת. קשה<br />
להאמין כמה זמן של עו"ד, מזכירויות בתי המשפט ושופטים<br />
ייחסך. כך לא נצטרך לחזור ולבקש הארכת מינוי זמני של<br />
אפוטרופוס זמני כי האפוטרופוס לא טרח להגיב בזמן על<br />
הבקשה לצו הקבוע, כך לא נצטרך לחכות חודשים לאישור<br />
עסקת מכר שנעשית ע"י מנהל עיזבון או אפוטרופוס משום<br />
שעמדת האפוטרופוס הכללי לא הוגשה לבית המשפט.<br />
מצב זה מזיק מאד, גורם לאובדן הכנסות ומשאבים,<br />
ומבזבז זמן שיפוטי יקר בגין ההכרח להתייחס לבקשות<br />
חוזרות ונשנות למתן החלטות. אגרות מיותרות, אמרנו<br />
נוכל גם לחסוך הרבה מאוד שיחות לתאים הקוליים של עובדי<br />
האפוטרופוס הכללי ופרקליטיו, זה באמת מאד מתסכל.<br />
הנהלת בתי המשפט נהנית מהבקשות החוזרות והנשנות כי<br />
כל בקשה כזו מחויבת בכמה מאות ₪ אגרה. מדוע לחייב מי<br />
שמבקש צו, לשלם אגרה על בקשה למתן החלטה )אחרי<br />
שכמובן כבר שילם אגרה על עצם הגשת הבקשה( קל וחומר<br />
כשהעיכוב, ברוב רובם של המקרים, אינו תלוי כלל במבקש<br />
ומדובר בתיקי נייר בהם אין בכלל דיון פרונטאלי. אז הנה -<br />
ברכות לעו"ד אולגה גורדון למינוי החדש. אנא לתשומת לבך.<br />
הצעה להצעת חוק<br />
יש לי רעיון לאחד מחה"כ שוחרי הגנת הסביבה להצעת<br />
חוק לתיקון חוק העונשין. ממליצה להגיש עם כינון הכנסת<br />
החדשה. אני מציעה לחוקק חוק נגד כל המקפצים מול,<br />
מאחורי או ליד כתבי הטלוויזיה המשדרים ממקום כלשהו כדי<br />
שחבריהם, מכריהם ומשפחתם יראו אותם בקופסה השחורה.<br />
אין כל בעיה לזהות אותם. הם בד"כ לבושים בגדי ספורט,<br />
גם אם לא ממש נראים ספורטיביים, מחזיקים מכשיר טלפון<br />
נייד ומנהלים בד"כ שיחה ערה. אני מתלבטת אם להוסיף<br />
זאת כאחד מהמקרים המוגדרים כמטרד לציבור או להשאירו<br />
כעבירה מסוג חטא, שעונשה קל במיוחד.<br />
Yaelpa@netvision.net.il<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 41 2013
התובענה הייצוגית והפשרה*<br />
עו"ד עידו<br />
שטיינר**<br />
מתרעמים על התשלומים לתאגידי המים<br />
קראו כיצד תביעה יצוגית בנשר הקלה<br />
בתשלום היטל הביוב<br />
נ<br />
ושא היטלי הפיתוח הנגבים ע"י הרשויות<br />
המקומיות הינו אניגמה לחלקנו הגדול - החישוב<br />
שלהם, התחשיבים ובעיקר הרציונל העומדים<br />
בבסיסם - אינם בהירים. כניסתם לתמונה של<br />
תאגידי המים ושאלת הסמכות )הזמנית( שניתנה<br />
בידם לגביית היטלים אלו, אך מקשה על הבנת<br />
הנושא. ננסה לפזר במעט את הערפל, באמצעות בקשה<br />
לאישור תובענה ייצוגית שהסתיימה לאחרונה בפשרה.<br />
מימון מערך הביוב ברשויות המקומיות מורכב משני<br />
רכיבים עיקריים: היטל ואגרה. היטל הביוב הינו תשלום<br />
חד-פעמי המיועד למימון הקמת התשתית. ההיטל משולם,<br />
דרך כלל, בעת הקמת הנכס או בעת הנחת תשתית הביוב,<br />
ואמור לשקף את חלקו של בעל הנכס בעלות הקמת התשתית<br />
הכוללת, המשרתת את הישוב. אגרת ביוב, לעומתו, הינה<br />
תשלום שוטף המשקף את היקף השפכים המוזרמים למערך<br />
הביוב ע"י כל צרכן באופן פרטני. מטרת האגרה היא מימון<br />
התחזוקה השוטפת של המערכת, שהוקמה במימון ההיטלים.<br />
נקודת המוצא לחיקוק הראשי והמשני במערך הביוב<br />
היא כי הרשות המקומית )והתאגיד שבא בנעליה( אחראים<br />
לכלל צרכי המערכת: הן מימון הקמת המערכת והן תחזוקתה<br />
על כלל רכיביה ומשכך הם שזכאים לקבל לכיסם את כלל<br />
התשלומים הנדרשים ממערך הביוב.<br />
מי ממן את מי הביבים<br />
ואולם, במטרופולין חיפה התמונה מעט שונה. שפכי<br />
הרשויות באזור מוזרמים למכון טיהור משותף שהוקם באזור<br />
מפרץ חיפה ע"י איגוד ערים לביוב חיפה. עפ"י כללי איגודי<br />
ערים )תעריפים לשירותי ביוב שמספק אגוד ערים חיפה<br />
)ביוב((, תשע"ב-2012 וחוק העזר שקדם להם , 1 על הצרכנים<br />
לשלם תעריף, או בשמו הקודם היטל, לטובת מימון מכון<br />
הטיהור המוחזק ע"י איגוד הערים. בחינה לעומק התעריף<br />
מעלה כי הוא "חיה" מעט שונה, המהווה מעין שילוב של<br />
אגרה והיטל. למרות שהתעריף אוחז בסממנים של אגרה,<br />
כשהוא משולם באופן שוטף כשיקוף של הצריכה השוטפת,<br />
הוא טומן בתוכו רכיב "היטלי" - כשאחת ממטרותיו היא<br />
מימון הקמת מכון הטיהור.<br />
כך, הן במסגרת חוק העזר והן במסגרת כללי איגודי<br />
הערים 2 הובהר כי "לכיסוי הוצאות החזקת הביוב, ובכללן<br />
הוצאות התקנתו או קנייתו, ישלם המחזיק בנכס תעריף<br />
ביוב".<br />
כלומר, תעריף שוטף זה, המשולם לאיגוד הערים, משמש<br />
הן לטובת תחזוקת מכון הטיהור והן לטובת מימון הקמתו,<br />
ומיועד למעשה לשמש כהיטל למימון הקמת מכון הטיהור.<br />
משכך, לדוגמא, חוק עזר לחיפה )ביוב(, תשכ"ג-1963,<br />
אינו כולל רכיב מכון טיהור, אלא את שלושת השלבים<br />
האחרים, שניתן לגבות בגינם היטל ביוב והכלולים במסגרת<br />
הוראות חוק הביוב )רשויות מקומיות(, התשכ"ב-1962: ביוב<br />
ציבורי, ביב מאסף ומתקנים אחרים.<br />
הסיבה לכך ברורה, אם הקמת מכון הטיהור ממומנת ע"י<br />
"התעריף" הנגבה לטובת איגוד הערים, אין לכאורה בסיס<br />
לגביית היטל ביוב בגינו.<br />
בחינת חוקי העזר להיטל ביוב של רשויות שונות באזור<br />
גוש דן, בו קיים גם איגוד ערים משותף לביוב שהקים<br />
ומתחזק מכון טיהור, מעלה כי גם הם אינם כוללים היטל ביוב<br />
בגין שלב מכון הטיהור . 3 למרות זאת, ישנן רשויות באיזור<br />
חיפה, שמסיבות היסטוריות שונות חוק העזר להיטל ביוב<br />
שלהן כולל עדיין שלב "מכון טיהור" ובכללן עירית נשר.<br />
התביעה והתוצאה<br />
במסגרת ת"מ 13159-11-11 רוזנברג נ' עירית נשר הוגשה<br />
בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עירית נשר. הטענה<br />
בבסיס הבקשה הייתה כי עיריית נשר גובה תעריף ביוב<br />
לטובת איגוד ערים, לצד רכיב מכון טיהור בהיטל הביוב. לאור<br />
העובדה כי תעריף הביוב לטובת איגוד הערים נועד למימון<br />
הקמת מכון הטיהור, כמו גם רכיב מכון הטיהור בהיטל הביוב,<br />
נטען כי גבייה שכזו מהווה, לכאורה, גבייה בכפל של רכיבי<br />
מס שנועדו למטרה זהה - מימון הקמת מכון הטיהור. עירית<br />
נשר טענה כי היא מהווה אך "צינור" להעברת התעריף לאיגוד<br />
הערים כפי, שמחייבות אותה הוראות חקיקת המשנה. בנוסף,<br />
טענה כי היא נדרשת להעברת כספים נוספים לאיגוד הערים,<br />
מעבר לסכומים הנגבים מתושביה למטרה זו.<br />
במסגרת החלטתו, מיום 10.9.12, אישר ביהמ"ש המחוזי<br />
בחיפה הסכם פשרה, שהוסכם עליו לאחר הליך גישור בפני<br />
כב' השופט )בדימוס( מנחם בן דוד, שכלל הודעת חדילה<br />
מטעם עירית נשר ולפיה תחדל העירייה מגביית רכיב מכון<br />
טיהור בהיטל הביוב.<br />
* ת"מ 13159-11-11 רוזנברג נ' עירית נשר<br />
** עו"ד אסף גורה והח"מ ייצגו את התובעים הייצוגים במסגרת ההליך.<br />
1 חוק עזר לאיגוד ערים)ביוב()היטל(, התשכ"א-1961.<br />
סעיף 2 2 לכללי איגוד הערים: " לכיסוי הוצאות הקמת המפעל והחזקתו<br />
ישלם כל צרכן היטל, בשיעורים הנקובים בתוספת או בסעיף 5 או 6,<br />
הכל לפי העניין."<br />
ראה 3 חוק עזר לרמת גן)ביוב(, התשס"ז-2007, חוק עזר לחולון)ביוב(,<br />
התשס"ב-2002, חוק עזר לבני ברק)ביוב(, התשס"ח-2008.<br />
42<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
הסגת גבול המקצוע וחופש המידע<br />
בנוגע לחיובי ארנונה<br />
נימוקי בית המשפט בפסק הדין בעניין<br />
החברה למימוש זכויות רפואיות מצדיקים<br />
בחינה מחודשת של ההחלטה לאפשר<br />
לחברותכ יעוץ המסיגות את גבול המקצוע<br />
מיצוי זכויות בנושא חיובי ארנונה<br />
ידוע, הלשכה מנהלת "מלחמת חורמה" במסיגי<br />
גבול המקצוע לטובת ציבור לקוחות עוה"ד<br />
ולרווחת עוה"ד עצמם. בתחום הייעוץ למיצוי<br />
זכויות רפואיות נחלה הלשכה הצלחה; בתחום<br />
מיצוי הזכויות בנושא חיובי ארנונה, סתמו<br />
בתי המשפט את הגולל על "מלחמתה" מראש:<br />
השירות, כשלעצמו, עולה בקנה אחד עם אחת מתכליות חוק<br />
חופש המידע, התשנ"ח-1998 - להבטיח פיקוח יעיל וביקורת<br />
על השלטון, כדי להביא לשיפור פעולתו ולהגברת אמונו של<br />
הציבור בו. ביהמ"ש העליון אף פסק, לאחרונה, כי אין מניעה<br />
שגוף מסחרי ישתמש בחוק זה למטרותיו , 1 ואין בשירות משום<br />
עבירה על סע' 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, כיוון<br />
שבתי המשפט רואים, משום מה, בשלב הגשת ההשגה, עניין<br />
טכני בלבד, שהייצוג בו אינו חייב להיות באמצעות עו"ד . 2<br />
אולם, כשקוראים את פס"ד לבנת פורן, ובעיקר את הנימוקים<br />
שביסוד קביעת ביהמ"ש כי יש בפעולתה משום הסגת גבול<br />
המקצוע, קשה להבין מדוע בתי המשפט ממשיכים לאפשר<br />
לחברות המציעות שירות בתחום מיצוי הזכויות בנושא חיובי<br />
ארנונה, להמשיך ולפעול באין מפריע, ואולי הגיעה השעה<br />
שהעניין יועמד שוב למבחן משפטי.<br />
המבחן המשפטי<br />
אחת מאותן חברות, חברת שנרום, עתרה לפני כמה<br />
שנים לביהמ"ש לעניינים מינהליים בחיפה, לחייב את עיריית<br />
חדרה למסור לה גדלים, סיווגים, כתובות ופרטי מחזיקי כל<br />
הנכסים בתחומה. עיריית חדרה סירבה לבקשה, בין היתר,<br />
מטעמי פגיעה בפרטיותם של מחזיקי הנכסים לפי חוק הגנת<br />
הפרטיות, התשמ"א-1981 )המידע עשוי ללמד על השימושים<br />
שהם עושים בהם ומה מידת עושרם, שהם 'ידיעה על ענייניו<br />
הפרטיים של אדם' ו/או על 'עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים<br />
של אדם... או להתנהגותו ברשות היחיד' כאמור בס' 2 לחוק<br />
זה(. ביהמ"ש קיבל את העתירה וחייב את העירייה לפעול<br />
בהתאם לסע' 13 לחוק חופש המידע, ולעדכן כל מחזיק<br />
בתחומה אודות בקשת החברה על-מנת לאפשר לו להתנגד<br />
למסירת המידע אודותיו. ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את<br />
ערעור העירייה, במובן זה )בתמצית( שביטל את פסה"ד,<br />
ותחתיו חייב את העירייה לעדכן כל מחזיק אודות בקשת<br />
החברה כאמור, ואולם על חשבונה, ובאופן שבו היעדר תגובה<br />
יהווה התנגדות למסירת המידע אודות המחזיק, ו"התנגדות"<br />
כאמור תתקבל מראש ע"י העירייה )כך שאם החברה תחפוץ<br />
בכך, היא שתצטרך לעתור כנגד החלטתה(. בשולי הדברים<br />
יצויין, כי ביהמ"ש העליון קבע, שהסדר זה לא יחול על<br />
תאגידים, כיוון שאינם "נהנים" מהגנת חוק הגנת הפרטיות . 3<br />
פסק-דינו של ביהמ"ש העליון בפרשת שנרום נחזה לאזן<br />
בצורה המיטבית האפשרית, בין תכלית חוק חופש המידע,<br />
לבין האינטרסים של צדדים שלישיים כאמור, ובד בבד -<br />
להקל על הרשות המקומית את נטל העמידה בדרישות החוק,<br />
עד כמה שניתן בגבולות רוח החוק. עם זאת, חשוב להבין,<br />
שלפעולתן של חברות הייעוץ למיצוי זכויות בנושא חיובי<br />
ארנונה, יש "תג מחיר" נלווה מבחינת הרשויות המקומיות,<br />
בדמות עידוד הגשת תובענות סרק, לרבות תובענות יצוגיות<br />
כנגדן ע"י לקוחותיהן, בגין טענות שגויות בדבר טעויות<br />
מושרשות בחיובי הארנונה, כביכול, לרבות בשיטת "מצליח".<br />
ככל שתופעת הגשת תובענות אלו תתרחב, תאלצנה רשויות<br />
מקומיות להפנות יותר משאבים כספיים להדיפתן במקום<br />
לספק שירותים לתושביהן, או אולי חלילה תבחרנה "להרים<br />
ידיים" ולהודיע על חדילה מגביית "מס אמת" רק כדי לחסוך<br />
במשאבים אלו או מחמת מחסור בהם ואז הציבור כולו הוא<br />
שיצא נפסד.<br />
* יועץ משפטי של עיריית אור עקיבא, חבר צוותי המיסוי המוניציפאלי<br />
המחוזי והארצי, וייצג עיריית חדרה בפרשת שנרום.<br />
עע"מ 1 7744/10 המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' עו"ד יפית מנגל )מיום<br />
15/11/2012(, שהתבסס, בין היתר, על היקש קל וחומר מעע"מ 1386/07<br />
עיריית חדרה נ' שנרום בע"מ שעליו עוד יורחב בהמשך )להלן: "פרשת<br />
שנרום"(.<br />
למשל, 2 ת"א )י-ם( 4033,4405/02 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ'<br />
מרגלית אלבז רביבו ואח'.<br />
הגם 3 שלאחרונה טשטש את הגבול בין אדם לבין תאגיד, בהקשר אחר,<br />
ברע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ' מ"י.<br />
עו"ד אריאל<br />
ארונוביץ*<br />
חשוב להבין,<br />
שלפעולתן של<br />
חברות הייעוץ<br />
למיצוי זכויות<br />
בנושא חיובי<br />
ארנונה, יש "תג<br />
מחיר" נלווה<br />
מבחינת הרשויות<br />
המקומיות,<br />
בדמות עידוד<br />
הגשת תובענות<br />
סרק<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 43 2013
עו"ד עירית<br />
קאהן*<br />
הארגון הבינלאומי של עורכי דין<br />
ומשפטנים יהודים<br />
ה<br />
תבקשתי לכתוב אודות הארגון הבינלאומי<br />
של עורכי דין ומשפטנים יהודים שבראשו<br />
אני עומדת. לפני כן, עמדתי בראש<br />
המחלקה הבינלאומית בפרקליטות<br />
המדינה ועסקתי במיוחד בהסגרה, עזרה<br />
משפטית בין מדינות, חטיפת ילדים<br />
וסמכות אוניברסאלית, נושאים שחייבו קשר עם רשויות<br />
התביעה במדינות שונות. במסגרת עבודתי נסעתי פעמיים<br />
בשנה למועצת אירופה, לדיונים בוועדה שעסקה בהסגרה,<br />
עזרה משפטית והעברת אסירים, אמנה אליה הצטרפה<br />
ישראל בעת ההיא. בוועדה היו נציגים לכל המדינות החברות<br />
במועצה וגם למדינות במעמד של משקיפות, שישראל אחת<br />
מהן. ההיכרות האישית עם ראשי התביעה במדינות השונות<br />
עימתה אותי עם הבורות ביחס למתרחש בארץ. במטרה לנצל<br />
את ההיכרות האישית להצגת תמונה אמיתית של המתרחש<br />
בישראל, ארגנו בארץ ועידה, בסיוע משרד החוץ, אליה הבאנו<br />
את ראשי התביעה במדינות אירופה, וערכנו היכרות בינם<br />
לבין מערכת המשפט ומדינת ישראל. כשחזרתי מאוחר יותר<br />
לוועדה האמורה, חשתי שנוספו לנו מספר ידידים.<br />
לימים, כשהוגשה תלונה בבלגיה כנגד ראש הממשלה דאז,<br />
אריק שרון, עמדתי בראש צוות ההגנה והתוודעתי לנושא<br />
הסמכות האוניברסאלית, שאינו יורד מהפרק. לצערי, יש<br />
ניסיונות רבים בעולם להעמיד לדין מפקדים ונושאי תפקידים<br />
בממשלה ובכנסת באמצעות הסמכות האוניברסאלית.<br />
העבודה המקצועית של המחלקה הבינלאומית במשרד<br />
המשפטים היא המונעת את הצלחתם. רק טבעי היה שלאחר<br />
סיום עבודתי במחלקה הבינלאומית, אקדיש את זמני לנושא<br />
משפטי שבאמצעותו ניתן להגן על מדינת ישראל, העם<br />
היהודי, אך לא רק.<br />
הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודיים נוסד<br />
ב- 1969 כשבין מייסדיו השופט חיים כהן, ארתור גולדברג,<br />
שהיה שופט ביהמ"ש העליון בארה"ב ושליח ארה"ב באו"ם,<br />
ורנה קאסן משפטן יהודי צרפתי, שעם סיום המלחמה, ניסח<br />
את הטיוטה הראשונה של הכרזת זכויות האדם של האו"ם,<br />
וחבר, ומאוחר יותר גם נשיא בית המשפט האירופאי לזכויות<br />
אדם בשטרסבורג. הארגון הבינלאומי מחויב לסדר היום<br />
של העם היהודי: נלחם בגזענות, קסנופוביה, אנטישמיות,<br />
הכחשת שואה, מתקפות שאינן צודקות כנגד מדינת ישראל<br />
ועניינים הבאים לביטוי במשפט הבינלאומי. אדגיש כי<br />
הארגון הוא א-פוליטי ודלתותיו פתוחות גם בפני מי שאינו<br />
יהודי ומזדהה עם מטרותיו.<br />
בעמל רב, זכה הארגון במעמד ארגון לא ממשלתי באו"ם<br />
ובמועצת אירופה, וככזה הוא משתתף ומביע עמדותיו<br />
בועדות האו"ם. התקציב מגיע מדמי חבר ומתרומות וכל<br />
העבודה התנדבותית, פרט למזכירת הארגון ולמנכ"ל. לארגון<br />
עיתון משפטי דו-שנתי, בשם ,Justice המצוי בספריות<br />
משפטיות ברחבי העולם.<br />
כמה מפעולותיו של הארגון בשנים<br />
האחרונות:<br />
•ב-2008 הגיש הארגון יחד עם ארגון חבר בארגנטינה,<br />
תביעה אזרחית כנגד דמויות מפתח במשטר האיראני,<br />
בשם שישה שאיבדו את קרוביהם ב-1994, בפיצוץ בקהילה<br />
היהודית בבואנוס איירס. ב-2009 ערך הארגון כנס בספרד,<br />
בשיתוף עם השגריר הספרדי בארץ, בנושא הסמכות<br />
האוניברסאלית מנקודת מבטן של ישראל וספרד, שבו לקחו<br />
חלק משפטנים מכל העולם . הכנס הוביל, בין היתר, לביטול<br />
ההליכים בספרד, באמצעות הסמכות האוניברסאלית, כנגד<br />
דורון אלמוג ואחרים בעניין הריגת שחאדה ברצועה.<br />
•לאחר מבצע עופרת יצוקה הגיש הארגון, לביה"ד הבינלאומי<br />
הפלילי, חוו"ד משפטית אותה כתב פרופסור שאו, משפטן<br />
בינלאומי ידוע, על כך שהרשות הפלשתינאית אינה מדינה<br />
כנדרש באמנת ביה"ד האמור. העמדה התקבלה.<br />
•ב-2010, ביום זכויות האדם הבינלאומי, ערך הארגון,<br />
באמצעות ארגוני חבר ברחבי העולם, עצרות ליד משרדי<br />
הצלב האדום במטרה להביא לשחרור גלעד שליט.<br />
•ב-2011 קיים הארגון שיחת וידיאו, שבאמצעותה אפשרו<br />
לקורבנות הקסאמים בדרום להעיד בפני וועדת מומחים של<br />
האו"ם - מה שבא לביטוי בדו"ח הוועדה.<br />
•במרץ 2011 התקיים יום עיון בנושא דת ומדינה בשיתוף<br />
מכון שכטר ליהדות מתקדמת, אודות פעולות "תג מחיר",<br />
הדרת נשים ועוד.<br />
•השנה ננקטו פעולות דיווח למועצה לזכויות אדם ביחס<br />
לאיראן, בבקשה ליזום דיון במועצה, בהסתה לפשע<br />
השמדת עם ועידוד טרור. הארגון עסק ועוסק בשאלת<br />
הפליטים- וקיים שני ימי עיון בארץ.<br />
•הארגון מקיים מדי שנה כנס בינלאומי בנושאים העומדים<br />
על סדר יומו שבו משתתפים עו"ד, שופטים ומשפטנים מכל<br />
העולם. לפני שנה נערך כנס על הכחשת השואה וחופש<br />
הדיבור באינטרנט, ולפני כחודש נערך כנס בלוזאן בשיתוף<br />
המכון למחקר השוואתי בלוזאן, על חוקי דת במדינות<br />
דמוקרטיות.<br />
לארגון אתר באינטרנט בו ניתן ללמוד על פעילויותיו, שרק<br />
חלקן הוזכר כאן: .www.intjewishlawyers.org<br />
הארגון מבקש לצרף לשורותיו עורכי דין ולאחרונה,<br />
נהנה מהצטרפות של עורכי דין המכירים בחשיבותו.<br />
אני קוראת, אפוא, באמצעות רשימה זאת, להצטרפות<br />
עורכי דין לארגון, ומבטיחה כי יתרמו למטרות חשובות<br />
לכולנו ויכירו עמיתים מכל העולם, מה שיסייע אף לפעילות<br />
במשרדים השונים.<br />
*נשיאת הארגון<br />
44<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
כנס Cicero בחיפה<br />
עורכי דין חברי Cicero הבינלאומית<br />
התארחו בנובמבר האחרון בחיפה. קראו איך<br />
זה להיותמ המארח.<br />
שרד עו"ד מיכאל פפה הוא הנציג הישראלי<br />
של ,Cicero רשת בינלאומית של עורכי<br />
דין, הקיימת זה 10 שנים ומונה חברים<br />
בכ-35 מדינות. הרעיון הינו שהרשת<br />
מוצאת מענה לבעיות משפטיות ברחב<br />
תבל. לדוגמא, אנו מקבלים פניות רבות<br />
ממשרדי עורכי דין השואלים: האם תוכל להמליץ על עו"ד<br />
בדנמרק, בהודו, בפורטוגל וכו', בתחום מסויים רשת סיסרו<br />
מאפשרת לתת מענה אמין ורציני לפניות ושאלות כאלה.<br />
העיקרון המנחה הינו משרד עו"ד אחד לכל מדינה. חברי<br />
הרשת מתכנסים פעמיים בשנה )מאי ונובמבר( לכנס של סוף<br />
שבוע ארוך, שאותו מארח המשרד המקומי של סיסרו )בשנים<br />
האחרונות נפגשו חברי סיסרו בפריז, קופנהגן, אנטוורפן,<br />
אמסטרדם, לימסול ועוד(. בנובמבר 2012 התקיים הכנס<br />
פפה, ממנו נשקף נוף מרהיב לעבר צפון הארץ וחיפה, בערב<br />
חורפי צלול ויפה. יום שישי נועד לשיחות ולסמינריונים<br />
בהשתתפות חברי הכנס, כשבני הזוג המלווים ערכו במקביל<br />
סיור בחיפה ובעכו. בשעות אחה"צ התקיימה הרצאה בנושא<br />
"הכרת היין הישראלי", אותה העביר מר אנדריי סוידאן,<br />
כשגולת הכותרת הייתה ארוחת גאלה חגיגית באולמות<br />
האבירים בעכו.<br />
במהלך הערב נשאו נאומים נשיא סיסרו, עו"ד פיטר<br />
מונדאי מאנגליה ועו"ד מיכאל פפה. המרצה המרכזי היה מר<br />
כריסטיאן לאזניק, ראש המשלחת המסחרית האוסטרית<br />
בישראל, שדיבר על החברה והכלכלה הישראלית מנקודת<br />
מבט של ראש משלחת מסחרית אירופאית, המתגורר בארץ<br />
מזה כ-5 שנים. שבת וראשון הוקדשו לטיולים בעיר העתיקה<br />
בירושלים, במקומות קדושים בגליל וברמת הגולן ולרחצה<br />
בכנרת, שהיוותה אטרקציה לאורחים שהגיעו מהארצות<br />
הקרות.<br />
עו"ד פפה: "לשמחתי, הכנס עבר בהצלחה רבה, למרות<br />
המצב הביטחוני והתקיים כמתוכנן. דווקא המצב אליו<br />
נקלעו איפשר לאורחים לקבל נקודת מבט על ייחוד החיים<br />
מאת: עו"ד<br />
מיכאל פפה<br />
בחיפה. 40 אורחים הגיעו מרוב ארצות אירופה, סקנדינביה,<br />
הודו ודרום אפריקה. הם נחתו היישר למלחמה בעזה... רובם<br />
קיבלו את החדשות בחשש, מה גם שהיה זה ביקורם הראשון<br />
בארץ. המארחים עשו, כמובן, כל שביכולתם על-מנת להרגיע<br />
את האורחים.<br />
הכנס החל ביום חמישי בקבלת פנים על גג משרד עו"ד<br />
בארץ ומורכבותם. אורחי סיסרו חזרו<br />
נלהבים לארצותיהם, והדגישו כי הכנס<br />
בחיפה היה אחד מסופי השבוע היפים<br />
והמעניינים ביותר בחייהם...".<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 45 2013
בעריכת<br />
עו"ד יהודית קורן<br />
yehudit@gonenlaw.com<br />
שחיתות שלטונית ואכיפת חוק ומשפט<br />
ד"ר דורון נבות*<br />
ההתחלה, הסיבה להיווצרות התופעה, ושתי אסכולות<br />
לקריאתה<br />
שחיתות פוליטית היא שימוש בלתי הולם בעוצמה הציבורית, במטרה<br />
לקדם אינטרסים פרטיים של עובדי הציבור. התנהגות זו נוגדת את רעיון<br />
שלטון החוק, וחלק מהמעשים הנחשבים מושחתים אסורים בעבירות<br />
ספציפיות, כמו שוחד, או נופלים תחת ההגדרה של הפרת אמונים פלילית.<br />
אולם, לא כל מעשה שלטוני שנופל תחת הגדרה זו מוגדר בהכרח כבלתי<br />
חוקי, וישנה מחלוקת עזה בשאלה מה יכול להיחשב כהפרת אמונים פלילית.<br />
בעקבות ערעורה של פרקליטות המדינה על הכרעת הדין וחלק מגזר הדין<br />
בעניינו של אהוד אולמרט, ולרגל שובם האפשרי לפוליטיקה הישראלית<br />
של דמויות ששמן נקשר עם שחיתות, חשוב לברר כיצד התפתח המאבק<br />
המשפטי נגד שחיתות פוליטית.<br />
בראשית<br />
שחיתות פוליטית עלתה לכותרות בפרשת דרעי, בראשית שנות<br />
התשעים. אולם המאבק נגד גילויים שונים של שחיתות היה חלקי ביותר.<br />
השינוי התחולל לאחר שהשחיתות הפכה לבוטה וגלויה, עד שאפילו מבקר<br />
המדינה, אליעזר גולדברג, מצא לנכון לחרוג ממנהגו ולהשתמש בשפה קשה<br />
נגדה. השינוי החל עם הדו"ח החריף שפרסם באוגוסט 2004 על מינויים<br />
פסולים במשרד לאיכות הסביבה )בתקופת כהונתו של השר צחי הנגבי,<br />
בתוך משרד קטן יחסית ובזמן קצר יחסית, נעשו 80 מינויים פוליטיים(. דו"ח<br />
זה הוביל לתפנית במדיניות של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז,<br />
והוא סחף גם את בית-המשפט העליון, שבנובמבר אותה שנה קבע הלכה<br />
חדשה בנוגע לעבירת מרמה והפרת אמונים. מאז נקבעו מספר תקדימים,<br />
בהם הרשעה בעבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור בכיר, שפעל<br />
בניגוד עניינים בנסיבות מחמירות, גם אם לא הוכח ששקל שיקולים זרים<br />
)דנ"פ 1397/03 מ"י נ' שמעון שבס(; העמדה לדין פלילי של פוליטיקאי בגין<br />
מינויים פוליטיים )צחי הנגבי(; וכן, הרשעה של ראש-ממשלה לשעבר, בגין<br />
פעולה בניגוד עניינים בנסיבות מחמירות )אהוד אולמרט(. בין לבין נחקרו<br />
כל ראשי הממשלות, בין אם על-ידי משרד מבקר המדינה ובין אם על-ידי<br />
המשטרה, הועמדו לדין ואף הורשעו, שר משפטים אחד )חיים רמון( ונשיא<br />
המדינה )משה קצב(. גם שר האוצר הורשע בפלילים, ועמו, שר העבודה<br />
והרווחה לשעבר.<br />
פשע או רע הכרחי<br />
הרשימה החלקית של בכירים שהורשעו בפלילים עלולה ליצור את<br />
הרושם שמדינת ישראל היא "חקירתוקרטיה", כפי שטען יאיר לפיד<br />
באחד מטוריו ב'ידיעות אחרונות'. עמדות דומות ניתן לשמוע מפיהם<br />
של משפטנים, אקדמאים ודמויות חשובות בחברה האזרחית, כמו שר<br />
המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, יוסי שיין מאוניברסיטת תל-אביב<br />
ואריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדידם, הבעיה של ישראל<br />
אינה השחיתות אלא אלה הנאבקים בה. ישראל, בתמצית הקיצור, סובלת<br />
מכך ש"טהרנים" משתקים את הבירוקרטיה וחותרים תחת רצון הציבור.<br />
מה שנדרש לטעמם הוא גישה פרגמאטית יותר לפוליטיקה, פחות קינאה<br />
במצליחנים וקצת יותר אמון. קונקרטית, חלק מהאנשים שהזכרתי קוראים<br />
להתפטרותו של משה לדור מתפקיד פרקליט המדינה, ורואים בהתנהלותה<br />
של הפרקליטות פגיעה ממשית בדמוקרטיה. האמת, למיטב הבנתי והכרתי,<br />
רחוקה מכך. השפעתה מרחיקת הלכת של "קבוצת הטהרנים", כמו<br />
השפעתה הדרמטית של "כנופיית שלטון החוק" שקדמה להם, קיימת בעיקר<br />
בדמיונם של אלה המבקשים לגונן על פוליטיקאים מסוימים או על סדר יום<br />
מסוים, אותו הם לא מצליחים לקדם בצורה דמוקרטית, לגיטימית וחוקית.<br />
האמת היא שגורמי אכיפת החוק אינם ממהרים לחקור בכירים, אינם<br />
ממהרים להגיש כתבי אישום ואינם מעוניינים להשפיע על תהליכי קבלת<br />
ההחלטות. מי שצלח את הכרעת-הדין הארוכה בעניינו של אולמרט יודע<br />
היטב ש"טהרנות" אינה קשורה להעמדתו לדין. מי שמכיר את פועלו של<br />
דרעי, מבין שהפרקליטות והמשטרה פעלו בניגוד לכל אינטרס פוליטי.<br />
בסופו של דבר, חולשה אלקטוראלית ובעיות של לגיטימציה פוליטית עודדו<br />
את האליטה הפוליטית לאמץ שיטות שאינן מתיישבות עם שלטון החוק.<br />
שיטות אלה מאפשרות לפוליטיקאים מסוימים לסלול ולבסס את מעמדם<br />
בצמרת, להסדיר מחדש את היחסים עם הפלסטינים, לעקוף את התנגדות<br />
העבודה המאורגנת ולהמשיך במדיניות הליברליזציה בישראל, גם בלי<br />
תמיכה דמוקרטית מלאה. שיטות אלה כוללות תמיכה באנשים עם רקורד<br />
בעייתי, מינויים של אנשים לא מתאימים לתפקידי שומרי סף מוסדיים,<br />
וניסיון להדיח את אלה שממלאים תפקידם נאמנה. לשון אחר, ניסיונה של<br />
האליטה הפוליטית לקדם סדר יום מדיני, כלכלי וחברתי תוך נקיטת שיטות<br />
מפוקפקות, הוא שעומד מאחורי הביקורת הנוקבת על המאבק המשפטי<br />
בשחיתות ישראל. התמיכה במאבק המשפטי נגד שחיתות היא אמונה<br />
שפוליטיקה יכולה וצריכה להיות בהתאם לשלטון החוק, ולא בניגוד לו.<br />
* ביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה<br />
46<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שכל הפוליטיקאים מושחתים<br />
מורין חיו-חמו<br />
תקציר מאמר שזיכה את הכותבת, סטודנטית למחקר<br />
מאוניברסיטת חיפה, בפרס המאמר הטוב ביותר בכנס<br />
השנתי השמיני לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים<br />
בינלאומיים ומדיניות ציבורית שנערך בהר הצופים,<br />
האוניברסיטה העברית ירושלים, בדצמבר 2012*<br />
ב- 2003 התפרסמה ב- Ynet כתבה שכותרתה "כל ישראלי שלישי משוכנע:<br />
הפוליטיקאים מושחתים", ובה הפנייה לסקר לפיו 33% אחוזים מהנשאלים<br />
הישראלים סימנו את המפלגות כגופים המושחתים ביותר. ב-2010 התפרסמה<br />
כתבה דומה, שהתבססה על נתוני ברומטר השחיתות העולמי לאותה שנה,<br />
תחת הכותרת: "סקר: הפוליטיקאים הכי מושחתים, הגנרלים פחות". הפעם<br />
הייתה "אינפלציה" בתפיסות השחיתות הפוליטית כש-88% מהציבור סבר<br />
שהמפלגות הפוליטיות בישראל מושחתות.<br />
במאמרם הדן באי-הדיוקים הקיימים במדידת תפיסות שחיתות, טענו וורן<br />
ולאופר כי תפיסות שחיתות הינן, למעשה, סטריאוטיפים ודעות קדומות של<br />
עולם הפוליטיקה כשבמדדי התפיסות מדינות הן שמתויגות תחת סטריאוטיפ<br />
"המושחתות". התפיסה הסטריאוטיפית של מדינות אפריקה כמושחתות,<br />
למשל, מתייחסת לכך כטבע הדברים ביבשת, מעין "תרבות של שחיתות<br />
פוליטית" לפיה שחיתות הינה הנורמה בפוליטיקה האפריקאית.<br />
לאור תשומת הלב והדגש הניתנים להשפעותיהן של תפיסות השחיתות<br />
הפוליטית על מרכיבים דמוקרטיים חיוניים, דוגמת אמון הציבור או<br />
יציבות שלטונית, ולאור העובדה שתפיסות שחיתות משמשות כמדד<br />
הנפוץ ביותר כיום להערכת היקף השחיתות וחומרתה, ראוי לבחון מהם<br />
הגורמים המשפיעים על תפיסות הציבור את השחיתות הפוליטית, ומתי<br />
הציבור משתמש במילה שחיתות כדי להעריך, לשפוט ולתאר התנהגויות<br />
ומצבים פוליטיים. עד כה, התמקדו מחקרי תפיסות השחיתות בהשפעתם<br />
של מאפיינים תרבותיים וסוציו-דמוגרפיים על הבדלים בתפיסות השחיתות.<br />
המחקר הנוכחי משער כי תפיסות שחיתות פוליטית מושפעות גם ממאפיינים<br />
פסיכולוגיים של הפרט ומהוות תוצר של תהליכי עיבוד מידע פוליטי המונעים<br />
על-ידי מוטיבציות קוגניטיביות. בהתבסס על-כך, מאמר זה מבקש לבחון את<br />
השפעתה של המוטיבציה הקוגניטיבית, המוגדרת כצורך האישיותי במבנה<br />
Structure( )The Personal Need for על הליך עיצובן של תפיסות השחיתות.<br />
סטריאוטיפים כפשוטם<br />
הצורך במבנה )PNS( הינו מוטיבציה קוגניטיבית היוצרת הבדלים בין<br />
פרטים בתהליך עיבוד המידע ומאופיין "כצורך להסיר במהירות ספקות<br />
ולהגיע למשמעות, כל משמעות אשר תהיה, במטרה לספק את הצורך<br />
הרגעי". תוצאות מחקרים שבחנו את השפעותיו של PNS מעידות על-<br />
כך שהבדלים בצורך זה יוצרים השלכות משמעותיות על עיצוב תפיסות<br />
הפרט; פרטים בעלי צורך גבוה במבנה HNS( )High Need for Structure -<br />
הינם בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשימוש במבנים קוגניטיביים פשוטים<br />
על-מנת להפיג חוסר ודאות, ספק ועמימות, מבעלי צורך נמוך במבנה<br />
Structure( .)LNS - Low Need for הבחנה בין פרטים, לפי מידת הצורך<br />
במבנה, מאפשרת להסביר לא רק את תפיסותיהם אלא גם את התנהגותם<br />
החברתית; מחקרים מצאו כי פרטים בעלי HNS ייטו לבטא שימוש רב יותר<br />
בסטריאוטיפים, עמדות קדומות ושיפוט מוסרי במצבי עמימות מאשר בעלי<br />
.LNS יתרה מכך, PNS נמצא כגורם משפיע, באופן משמעותי, על ההיגיון<br />
ההסקי וכמנבא של שימוש בסטריאוטיפים מוטעים.<br />
מחקר שביצעתי בקרב 213 סטודנטים מדגים כיצד תפיסות השחיתות<br />
הפוליטית עשויות להיות מושפעות ממאפייניו הקוגניטיביים של הפרט.<br />
מחקר זה מתבסס על ממצאי מחקרים המעידים על קשר בין PNS לבין<br />
תפיסות פוליטיות שמרניות או סטריאוטיפיות הנוצרות כתוצאה מנוקשות<br />
מחשבתית, היצמדות לאמונות קיימות ושיפוט מוסרי מחמיר, ומבקש לחקור<br />
אם תפיסות שחיתות פוליטית מתעצבות באופן דומה. כלומר, אם עיצובן של<br />
תפיסות השחיתות הפוליטית מושפע בחלקו מתהליך קוגניטיבי-סטריאוטיפי<br />
סובייקטיבי ולא בהכרח ממצב השחיתות האמיתי. מתוך כך עוצבה שאלת<br />
המחקר: האם תפיסות השחיתות הפוליטית מתעצבות בתהליך קוגניטיבי-<br />
סטריאוטיפי המושפע ממידת המוטיבציה הקוגניטיבית של הצורך במבנה<br />
בהתאם לכך, השערת המחקר שעוצבה הינה:<br />
HNS יאופיין בסטריאוטיפיזציה גבוהה של שחיתות פוליטית, וזו האחרונה<br />
תתווך בקשר שבין הצורך במבנה ובין תפיסות השחיתות הפוליטית ותביא<br />
ליצירת תפיסות שחיתות גבוהות וחמורות יותר מאשר .LNS<br />
כלי המחקר שנבחר לבדיקת השערה זו הינו סקר, ואיסוף הנתונים התבצע<br />
באמצעות שאלון בכתב למילוי עצמי שבחן את שלושת משתני המחקר:<br />
בלתי-תלוי, מתווך ותלוי, דרך שלושה תתי-שאלונים נפרדים.<br />
הממצאים<br />
ממצאיו של המודל המחקרי מאששים, באופן מסוים, את ממצאי הספרות<br />
הקיימת סביב הקשר שבין מאפיינים קוגניטיביים לבין תפיסות פוליטיות,<br />
בדגש על השפעותיו של הצורך במבנה על תפיסות אלה. ממצאי המחקר<br />
מצביעים על-כך שתפיסות השחיתות הפוליטית עשויות להיות מושפעות<br />
ממוטיבציות קוגניטיביות המניעות את תהליך עיצובן באופן המשתנה בין<br />
פרטים. כלומר, עיצוב תפיסות השחיתות מבוסס בחלקו על תהליך עיבוד<br />
מידע קוגניטיבי-סטריאוטיפי המשתנה בין פרטים ועל-כן עשוי להסביר<br />
את השונות בתפיסות השחיתות הפוליטית בין פרטים שונים. בהתבסס על<br />
התיאוריה שנבחנה, הקורלציה שנמצאה בין המשתנים העידה על קשר סיבתי<br />
לפיו פרטים בעלי צורך קוגניטיבי בהבניה פשוטה ופחות מורכבת של קטגורית<br />
השחיתות הפוליטית נטו להסכים יותר עם המשפט "כל הפוליטיקאים<br />
מושחתים" ובעקבות כך, אותם פרטים גם נטו לתפיסות גבוהות של שחיתות<br />
פוליטית. כלומר, שמידה גבוהה של צורך במבנה נמצאה כמעודדת יצירת<br />
תפיסות סטריאוטיפיות המייחסות לכלל הפוליטיקאים את תכונת המושחתות<br />
וכתוצאה מכך להביא לתפיסה כי יותר פוליטיקאים מעורבים בשחיתות ולכן<br />
גם לתפיסת היקף נרחב של שחיתות פוליטית במדינה.<br />
המחקר הנוכחי שופך אור על תפיסות השחיתות בישראל, לא רק בנוגע<br />
לשחיתות המתקיימת, אלא גם כלפי הפוליטיקאים כמושחתים. בכך קיימת<br />
חשיבות רבה עבור בחינת הסיבות לתפיסות השחיתות הגבוהות שנמצאו<br />
בישראל בעשור האחרון, במיוחד עבור מחקרים המתמקדים בקשר בין אמון<br />
הציבור למרכיבים דמוקרטיים בישראל, דוגמת הצבעה בבחירות או עלייתן<br />
של מחאות חברתיות. זאת ועוד, בהתבסס על ממצאיו של מחקר זה יש וראוי<br />
לשאול: האם ההחמרה בתפיסות השחיתות בישראל בעשור האחרון מהווה<br />
תוצאה של עלייה בפרקטיקת השחיתות שהתקיימה בפועל ושל שקיפות<br />
מוגברת המתבצעת באמצעות מדיה אקטיבית, או שמא חלק מכך מקורו<br />
במאפיינים קוגניטיביים והטיות תפיסתיות אותן עודדה המדיה החדשה<br />
*המחקר נעשה במסגרת עבודת תיזה הבוחנת את התהליך הקוגניטיבי של עיצוב תפיסות<br />
שחיתות פוליטית, בהנחייתו של ד"ר דורון נבות, ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 47 2013
עמדת בית המשפט מול<br />
גילויי גזענות בתחומו<br />
עו"ד פאתן אבו<br />
עקל-ג'זמאוי<br />
לא מצאתי<br />
בתגובות ולו<br />
מילה אחת<br />
בה הובע גינוי<br />
כלשהוא או<br />
עמדה לפיה בית<br />
המשפט אסר<br />
ו\או לא קיבל<br />
התבטאויות<br />
גזעניות. וכאמור<br />
ציפיתי לגינוי<br />
כזה, הן כעו"ד והן<br />
כאזרחית<br />
אם בבית המשפט יקבלו פגיעה במיעוטים,<br />
מי ישמש דוגמא לאדם הפשוט עדות<br />
אישית וקריאהש של עורכת דין<br />
ערותיי טרם הלבינו ולא הגעתי עדיין<br />
למעמד שבו אתהדר שהזדקנתי<br />
במקצוע. עם זאת, העשור האחרון<br />
הספיק כדי לפתח אצלי מודעות<br />
ביחס למציאות מצערת ומאכזבת,<br />
בלשון המעטה.<br />
אמונתי העמוקה במערכת השיפוטית, כמערכת הממונה<br />
על אכיפת החוק וכישות המופקדת על השרשת עקרונות<br />
היסוד ועקירת מעשים ומחדלים הפוגעים בהם, העצימה<br />
דווקא את אכזבתי. נהוג לומר שכגודל הציפייה... והקורלציה<br />
בין גודל הצפייה והאכזבה ברורה.<br />
איני יודעת אם רבים מחבריי "זכו" להשפלה שבשמיעת<br />
אמירות גזעניות לשמן, שנאמרו להם על ידי עדים אותם<br />
חקרו בבית המשפט. אולם, הנני בטוחה כי כל מי שחווה זאת,<br />
הרגיש שהקרקע אותה ניסה להשמיט מתחת לגרסותיו של<br />
העד הנחקר, נשמטה דווקא מתחת רגליו, כאדם, ובאופן<br />
מדאיג ולא מוסרי בעליל.<br />
המציאות והתקווה שנכזבה<br />
אני ערה מאוד לעובדה כי המציאות הפוליטית במדינה<br />
בכלל, וערב הבחירות בפרט, כמשתקף גם מנתונים<br />
סטטיסטיים המתעדכנים מידי יום, מראה כי הרוב הבולט<br />
במדינה הוא ימני. ואם לא מדברים על חלק הארי, אזי ניתן<br />
לומר שיש רוב קיצוני ימני, שמחשבותיהם והשקפות עולמם<br />
של חבריו בכל הקשור לציבור הערבי, שאינן חדשות דווקא,<br />
מתעצמות בימים אלה ומשמשות כקרדום שעימו הם מגדילים<br />
את מספר המנדטים.<br />
נכון שהתעוררו לא פעם ולא פעמיים<br />
פרשות שזכו להתייחסות, ביחס<br />
לאמירות גזעניות ולאו דווקא<br />
כלפי ערבים אלא כלפי בני<br />
מיעוט למיניהם. אולם, ברור<br />
לי שקיימות אין<br />
ספור כאלה שלא<br />
זכו להד. עם זאת,<br />
תמיד הרגיעה אותי<br />
המחשבה שאין<br />
מחלוקת כי בהגיע עניין זה לפתחו של בית המשפט, שם<br />
הצדק ייעשה וימוצה הדין עם האחראים.<br />
אולם, לצערי, התבדיתי ואני שומעת אמירות גזעניות<br />
והתבטאויות נוטפות שנאה לערבים וזאת בתוך אולם בית<br />
המשפט, ולמרבה הפלא - לא מצאתי לא דין ולא דיין, פשוטו<br />
כמשמעו.<br />
חברים נכבדים, פעמיים עמדתי ובקשתי מבית המשפט<br />
שיגיד את דברו ביחס לאמירות גזעניות טהורות כגון: "אני לא<br />
אכניס בני מיעוטים לעבוד אצלי בבית. יש לי ילדים קטנים..."<br />
אלו דברים שנרשמו בפרוטוקול ועוד אמירות שלא נרשמו<br />
כגון "אחד עם כאפייה! בטח שלא". ובתיק אחר אמר בעל<br />
הדין "כל הערבים הם גנבים" ועוד פנינים כהנה וכהנה.<br />
תגובת בית המשפט<br />
בתגובה לאמירות אלה, בית המשפט כתב בהחלטה<br />
הנ"ל: "ניתן להבין את תגובתה של ב"כ התובע. עם זאת, אני<br />
מבהירה לצדדים כי אני מתרכזת בתביעה שבפניי ובעובדות<br />
הרלוונטיות". ההחלטה של בית הדין: "בית הדין מתריע<br />
בפני העד הנתבע על התנהלותו ככל שלא יזהר בדבריו יחוייב<br />
בהוצאות לאוצר המדינה. לא תהיה התראה נוספת".<br />
עם כל הכבוד לבית המשפט, לא מצאתי בתגובות ולו<br />
מילה אחת בה הובע גינוי כלשהוא או עמדה לפיה בית<br />
המשפט אסר ו\או לא קיבל התבטאויות גזעניות. וכאמור<br />
ציפיתי לגינוי כזה, הן כעו"ד והן כאזרחית. האמנתי שבית<br />
המשפט יפעל ויעשה מעשה אקטיבי ברמה הכי בסיסית ולו<br />
בלשון גינוי ואת מחדלו לעשות כן איני יכול לתפוס, אלא<br />
כמעין נתינת יד להשתלחות בבני מיעוטים בכלל ובעו"ד<br />
המשתייכים אליהם בפרט.<br />
השאלה שנותרה לי היא - אם השופט היושב בדין אינו<br />
מוצא לנכון לנקוט צעד למיגור ביטויי גזענות, האם יש עדיין<br />
מי שיעז לדרוש מהאזרח הפשוט, המתהלך ברחוב או בכל<br />
מקום אחר, לקום ולעשות מעשה בעניין<br />
48<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
לא כל יום פורים<br />
עוד סיפור נוסטלגי שמוכיח שפרקליט<br />
מתוחכםב הוא תרופה לכל צרה<br />
כיכר ציון שבמרכז העיר ירושלים, שכן<br />
פעם בית קפה רחב ידיים שנקרא "קפה<br />
וינה"."קפה וינה" השתדל להידמות לאחד<br />
מבתי הקפה האוסטרים שבהם התנהלו חיי<br />
החברה בראשית המאה שעברה, אבל באמת<br />
היה רק הד רחוק ועלוב למדי לימים ההם,<br />
ועסקיו לא עלו יפה.<br />
בימים ההם, כשירושלים עוד הייתה עיר<br />
מחולקת קטנה ועסקים בה מעט, יש ששוכר<br />
של בית עסק היה משכיר חלק ממנו, באין<br />
ברירה אחרת, לשוכר משנה. בענייננו,<br />
השוכר הראשי ובעל העסק של "קפה<br />
וינה" השכיר את הדוכן שבמרכז<br />
האולם, בשכירות מישנה לעולה<br />
חדש מפולין בשם ז'לינסקי. זה הסב<br />
את הדוכן למעין קיוסק, פתוח<br />
מכל עבריו, ומכר שם דליקטסים,<br />
משקאות חריפים ומעדני מותרות,<br />
ויכולת לקנות שם גם כריכים של<br />
נקניק וגבינה, לצריכה מחוץ<br />
לבית הקפה.<br />
אלא מה<br />
שלא כעסקיו של בית<br />
הקפה, שהיו כאמור,<br />
יגעים, עסקי הדוכן של<br />
מר ז'לינסקי שגשגו ועלו<br />
יפה, והעלו עליו את<br />
קנאתו של השוכר הראשי. ביום מן הימים, ביקש השוכר<br />
הראשי לסגור את בית הקפה ולהחזיר את המקום לבעליו<br />
תמורת "דמי מפתח", אלא ששוכר המישנה שלו - ששכירותו<br />
הייתה מוגנת על פי החוק - עמד בדרכו.<br />
התייעץ השוכר הראשי עם עורך דין וחיפש עילה לסילוק<br />
שוכר המשנה מן המקום. עילה אפשרית יכלה להיות ניהול<br />
בלתי חוקי של העסק, אבל מכירת כריכים לא כשרים של<br />
נקניק בגבינה בכיכר העיר, עדיין לא הייתה בלתי חוקית. עם<br />
זאת, מכירתם מחוץ לשעות המותרות לפתיחת בתי עסק,<br />
אכן היוותה עבירה. חוק העזר לירושלים )פתיחת בתי עסק<br />
וסגירתם( קבע שעות פתיחה שונות לבתי עסק שונים. בית<br />
קפה רשאי היה לנהל עסקיו עד חצות הלילה. ואילו עסק<br />
בדוגמת דוכנו של ז'לינסקי היה חייב להיסגר בשעה שמונה<br />
בערב. אדון ז'לינסקי לא נהג לסגור את עסקו בשמונה בערב,<br />
וברגיל, נגרר אחר שעת הסגירה של בית הקפה שבתוכו שכן.<br />
ערב אחד, אחר השעה 20:00 )ו"בהמרצת" ההתייעצות<br />
הנזכרת( הגיע למקום פקח עירוני ורשם לז'לינסקי דו"ח<br />
ברירת קנס על חוק העזר הנזכר. למעשה, הקנס עמד אז על<br />
מאה לירות וז'לינסקי יכול היה לשלמו בנקל ולחסוך מעצמו<br />
הוצאות הגנה משפטית שעלו פי חמישה ויותר. אבל ז'לינסקי<br />
חפץ להתגונן מפני סילוקו מהמקום וכך הוא הגיע אל משרדנו<br />
בבקשה שנגן עליו מפיו הדו"ח ומפני תוצאות הרשעתו<br />
האפשרית על עסקו.<br />
עורך הדין מציל את המצב<br />
תחילה, בחנתי את חוק העזק בניסיון לשבץ את עסקו של<br />
ז'לינסקי בגדר עסקים ששעת סגירתם מאוחרת, בר משקאות<br />
למשל. כמו כן ניסינו למצוא תימוכין לכך שדין העסק שלו<br />
כדין בית הקפה שבו הוא נמצא. אבל כל הטענות האלה היה<br />
בהן רק ספק הגנה, ואילו ז'לינסקי זקוק היה לזיכוי מוחלט.<br />
בחינה נוספת של חוק העזר העלתה כי נמצא בו<br />
גם סעיף המרחיב את שעות הפתיחה בתאריכים<br />
שונים המקבילים לערבי חג ולימי פגרה.<br />
אחד התאריכים האלה היה י"ג באדר,<br />
שהוא ערב פורים. והנה הדו"ח שנמסר<br />
למר ז'לינסקי היה ביום 15 בפברואר<br />
1964 ולוח השנה הראה שיום זה<br />
חל בדיוק בי"ג באדר, שהוא יום<br />
"מותר".<br />
לפיכך, ביום שנקבע<br />
לדיון במשפט, הופעתי<br />
בבית הדין העירוני עם<br />
מר ז'לינסקי, הודינו<br />
בנכונות כל עובדות הדו"ח,<br />
אך בצירוף הטענה שאין<br />
העובדות הללו מהוות עבירה שכן<br />
מדובר ביום "מותר". על כך השיב<br />
התובע שאמנם 15 בפברואר חל אותה<br />
שנה בי"ג באדר, אבל לא בסתם באדר אלא באדר<br />
א' שאיננו ערב פורים ואילו כוונת המחוקק בחוק העזר הייתה<br />
לי"ג באדר בשנה רגילה. או בי"ד באדר ב', שהוא ערב פורים!<br />
תשובתנו על כך הייתה, שחוק העזר איננו מבחין בין אדר<br />
לאדר וגם אינו נוקב בשם "פורים" ומכיוון שמדובר במשפט פלילי<br />
אין להרשיע אלא על פי דיבור ברור וחד משמעי של דבר החקיקה,<br />
ולכן אין לבית המשפט אלא לזכות, לפחות מחמת הספק.<br />
דברים אלו נכנסו לליבו של השופט ולפיכך הוא הציע<br />
לתובע לחזור בו מן האישום. כשזה סרב, הוסיף השופט והעיר,<br />
שאם בסופו של דבר יתקיים המשפט והנאשם יזוכה, יהא על<br />
העירייה להחזיר את הקנסות לכל מי שנשפט על עבירה על חוק<br />
העזר הזה באותו תאריך. בתגובה לכך, ביקש התובע לקבל<br />
הוראות הממונים עליו וכשחזר הסכים לביטול האישום. וכך<br />
הווה.<br />
רמזתי אפוא לז'לינסקי, שישב מאחוריי, לצאת איתי מן האולם.<br />
הוא לא הבין כלל במה המדובר ואיך זה בכלל המשפט הסתיים<br />
עוד לפני שהתחיל. בעודנו הולכים לכיוון היציאה מן האולם, קרא<br />
השופט בשמו, וכשזה הסתובב והשיב אינסטינקטיבית "יא", אמר<br />
לו: "אדון ז'לינסקי, 'לא כל יום פורים'".<br />
שלום ברנר,<br />
שופט בדימוס<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 49 2013
ומי אחראי להסגת גבול המקצוע<br />
ועד המחוז יצא לאחרונה במסע תעמולה,<br />
שמטרתו לשכנע את הציבור להעדיף את<br />
שירותיו של עורך דין על נותני שירותים<br />
אחרים, המתיימרים לספק לציבור שירותים<br />
שהם, לכאורה, בתחום העיסוק הבלעדי של<br />
עורכי הדיןכ<br />
שאנו נזעקים להגן על תחום העיסוק שלנו,<br />
בנימוק שטובת הציבור דורשת שיקבל דווקא<br />
מאיתנו את השירות, מן הראוי שנשאל את<br />
עצמנו אם באמת אנו נותנים לציבור שירות<br />
טוב ואם הלשכה עושה את כל המוטל עליה כדי<br />
להבטיח שהציבור יקבל מאיתנו שירות טוב.<br />
לצערי הרב, עלי לקבוע שפרנסי הלשכה, והכול מתוך<br />
פזילה ברורה אל ציבור עורכי הדין שזה מקרוב באו אל<br />
שורותינו, נמנעים ביודעין מלמלא את חובתם הבסיסית<br />
לשמור על הרמה המקצועית של עורכי הדין.<br />
למען הסר כל ספק, אני מראש נזהר ומזהיר את עצמי<br />
מפני הכללות, תוך שאני מכיר ומוקיר עורכי דין צעירים<br />
העושים את מלאכתם במקצועיות למופת, וזאת כשמנגד גם<br />
בקרב עורכי הדין הותיקים ניתן למצוא עורכי דין שרמתם<br />
המקצועית מביישת את כבוד המקצוע.<br />
וכך היה<br />
לפני מספר ימים, סיפר לי חבר העוסק בתחום המשפט<br />
הפלילי על פניה אליו של עו"ד צעיר, שבקש להתייעץ איתו<br />
כמה שכ"ט לדרוש מלקוח שנאשם בעבירה של תקיפה. בטרם<br />
ישיב על השאלה, בקש עורך הדין לדעת אם השואל קיבל<br />
ובדק את חומר החקירה, ואם יש לנאשם הרשעות קודמות,<br />
והשואל הודה שטרם קיבל ובדק דבר. כששאל חברי עורך הדין<br />
FINAL OFFER<br />
עו"ד עפר<br />
אטיאס<br />
את השואל כמה חשב לדרוש, הוא אמר ₪, 500 ולתדהמתו<br />
של חברי הוסיף השואל ואמר שבשביל להופיע בבית המשפט<br />
ולעשות עם התובע עסקת טיעון, ₪ 500 זה מספיק.<br />
הסיפור הזה מבטא בקיצוניות את התופעה המוכרת של<br />
חוסר מקצועיות והעדר ערכים בסיסיים של מוסר ותרבות.<br />
עורכי דין חסרי מיומנות מקצועית אינם רק מכשול בפני<br />
לקוחותיהם, הם גם מקשים על תפקודה של מערכת המשפט,<br />
הן בתחום הפרוצדוראלי והן בתחום המהותי, ובכך מועל<br />
עורך הדין בחובתו הראשונית והבסיסית לייצג את לקוחו<br />
בנאמנות ולעזור לבית המשפט לעשות משפט.<br />
הפיחות ברמת האישיות של עורך הדין הופך אותו להיות<br />
מובל על ידי לקוחו במקום להיות המוביל, וכשעורך הדין<br />
נותן ללקוחו להכתיב את מהלכיו בבית המשפט, הוא מאבד<br />
לחלוטין את כבודו ואת מעמדו.<br />
הירידה ברמת האישיות של עורך הדין גם מונעת ממנו<br />
את היכולת לקרוא נכונה את המציאות העסקית והרגשית<br />
של הלקוח ושל הצד שכנגד, כדי לאבחן את השורש האמיתי<br />
של המחלוקת שביניהם, כשלב ראשון והכרחי בדרך יישוב<br />
הסכסוך.<br />
להמשיך ולהתמקצע<br />
לנוכח העובדה שההכשרה האקדמית המשפטית מנותקת<br />
לחלוטין מהעשייה המשפטית, נשאלת השאלה: האם לא<br />
הגיעה השעה שעורך דין המעוניין להופיע בבתי המשפט<br />
ירכוש את מיומנות הליטיגציה בדרך שרוכשים כל מיומנות<br />
מקצועית! בעוד שרופא עובר במסגרת לימודיו לפחות ארבע<br />
שנים קליניות, בהן הוא נפגש מדי יום עם החולה בהדרכת<br />
רופא מנוסה, ועוד מחוייב לעשות שנת סטאז' בטרם יקבל<br />
רישיון, הרי שעורך הדין בזמן לימודיו לא ראה בית משפט,<br />
לא ראה חוזה, לא ראה לקוח, ובתקופת התמחות של שנה<br />
הוא משמש ככוח עזר במשרד, מבלי שיש לו תכנית אימון<br />
מסודרת, שמטרתה להכשיר אותו לתפקד כעורך דין.<br />
אם בבית הספר לעבודה סוציאלית מבצעים הסטודנטים<br />
הכשרה מקצועית בלשכות הרווחה כחובה במסגרת<br />
הלימודים, הסטודנטים להנדסה מבצעים פרויקטים מעשיים<br />
במסגרת הלימודים, מדוע עורך דין מקבל רישיון במצב בתולי<br />
לחלוטין!<br />
זאת ועוד. איך יתכן שכללי הלשכה מתירים לעורך דין<br />
לפרסם עצמו כמומחה בתחומי משפט שונים מבלי שיש<br />
לפרסום שום בסיס מדוד מדוע רופא מומחה במחלות ילדים<br />
חייב להתמחות במחלקת ילדים 4 או 5 שנים, ולעבור שתי<br />
בחינות התמחות, בטרם ייקרא לו בישראל מומחה לרפואת<br />
ילדים, בעוד שעורך דין רשאי להכתיר עצמו בשם מומחה<br />
מבלי שיש לו ניסיון מוכח כלשהו!<br />
תמיד ידענו ללגלג על אותם קברניטים, שכדי להתחמק<br />
מפתרון הבעיות מבית מוצאים להם מלחמות עם אויבים<br />
מבחוץ. לבנת פורן ודומיה אינם הבעיה האמיתית של מקצוע<br />
עריכת הדין, ומניעת שירותיה מהציבור לא תיתן לציבור<br />
שירות טוב יותר ומקצועי יותר, אם לא ייעשה בדק בית רציני<br />
ועמוק בקרב שורותינו פנימה.<br />
50<br />
בדלתיים פתוחות 46 ינואר-פברואר 2013
˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙ÂίډÂ<br />
www.medexpert.co.il<br />
ҘȄÓÂÈ„¯˜<br />
Cardiomedix<br />
χ¯˘È·†‰ÏÈ·ÂÓ‰†≠†Ò˜È„ÓÂÈ„¯˜†˙¯·Á<br />
¨ËÙ˘Ó†ÈίˆÏ†ÌÈȇÂÙ¯†ÌÈ˙Â¯È˘†Ô˙Ó·<br />
∫ÔÈ„†ÈίÂÚφ˙˜ÙÒÓ<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
ÈίˆÏ† ˙ÂȇÂÙ¯† ˙Ú„† ˙ÂÂÁ† Ô˙Ó·† ÌÈÁÓ˙Ó† Âapple‡<br />
„¯˘Ó†¨‰ÒappleΉ†ÒÓÓ†¯ÂËÙ†¨ÈÓ‡φÁÂËÈ·†¨ËÙ˘Ó≠È˙·<br />
≠†‰¯Â·Á˙‰†„¯˘Ó†¨‰ÈÒappleÙ†˙Âapple¯˜†¨ÌÈÁÂËÈ·†¨ÔÂÁË·‰<br />
Æ˙ÂÒÙ¯ËÂه†˙‡Âˆ†¨ÌÈί„·†˙ÂÁÈ˷φȇÂÙ¯‰†ÊίӉ<br />
˙ÂappleÏ˘¯·†˙ÂÚÈ·˙†Í¯ÂˆÏ†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ†˙appleΉ<br />
ÌȇÙ¯‰†È¯Èη†È¢Ú†Æ‰‡ÂÙ¯‰†ÈÓÂÁ˙†Ï熨˙ȇÂÙ¯<br />
ÆËÙ˘Ó‰† ˙È··† ‰„ÈÓÚ† ˙ÏÂÎȆ ÈÏÚ·† ¨ı¯‡·<br />
Ɖ„·چ¯˘ÂΆԄ·Â‡Â†˙ÂÈÂÎapple†ÌÂÁ˙·†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
ÌÈÏÂÓ‚˙†ÌÈȈÈÙφÌ˙Á†‡Ù¯†È¢Ú†˙‡Îʆ˙˜È„·<br />
˙‡ȯ·‰†˙¯‰ˆ‰†·˜Ú†Â¯˘Â‡†‡Ï˘†ÁÂËÈ·‰†˙¯·ÁÓ<br />
ÆÁÂËȷφ Â˙Ï·˜·† ȇÂÙ¯‰† ·ˆÓ† ÁË·Ӊ† Ï˘<br />
˙ίډ¢†ÏÏÂΆ¨˜È˙·†‰ÈÂÙˆ‰†˙ÂÎapple‰†‰·Â‚†˙ίډ<br />
˙ÂÏڷ†˙ÒÙ„ÂÓ†¨‰Î¯ک†ÌÈί„†˙Âapple‡˙·†¢ÌÈappleÂÎÈÒ<br />
Æ®‰ÎÂÓapple<br />
£<br />
£<br />
£<br />
£<br />
£<br />
∫Ìȇ·‰†ÌÈÓÂÁ˙·†ÌÈÏÏÂΆ˙Âapple¯˙Ù<br />
¨˘Ú¯Ï† ˙ÂÙÈ˘Á† ¨Úˆ˜Ó† ˙ÂÏÁÓ† ¨‰„·چ ˙Âapple‡˙<br />
¨ÌȘÈÒÚÓ†˙ÂappleÏ˘¯†¨‰appleȯ˜Ï†˜ÈÊÓ†˜·‡Ï†¨ÌȯÓÂÁÏ<br />
Èίˆ†¨˙¯Î˙˘‰Â†‰„·چ¯˘ÂΆԄ·‡†¨‰„·ڷ†˙ÂÁÈË·<br />
ƘÊapple†È·È˘Á˙†ÌÂ˜È˘†˙ÂÈÂÏÚÂ<br />
ÌÈappleÓapple†Ì‰ÈÏÚ†¨ÌȇÙ¯†Ï˘†·¯†¯ÙÒӆҘȄÓÂÈ„¯˜Ï<br />
ÔÂÈÒapple†ÈÏÚ·†Ìappleȉ˘†¨ı¯‡·†ÌÈÁÓÂÓ‰†ÌȇÙ¯‰†·ËÈÓ<br />
ÆÈ˙˜ÂÒÚ˙≠ȇÂÙ¯‰†ÌÂÁ˙·†·¯<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
£<br />
£<br />
±≠∏∞∞≠μμμ≠ππμ†∫ßÏË·†ÌÎ˙¢¯Ï†„ÂÓÚφÁÓ˘apple<br />
∞≥≠∂∞π∑∂∑∂†∫Ò˜Ù†¨∞≥≠∂∞π∑μ∑μ†∫ÔÂÙψÆ∂¥∑≥≥†„˜ÈÓ†¨‡¢˙†¨∏†ÍÏÓ‰†Ï‡˘†ß„˘†¨ËÙ˘Ó‰†˙ÂÓ‡†˙È·
Change language